בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
 
קארין
14:23 27.03.15
שלום

אני בחורה בגיל 25, אוטוטו בוגרת תואר שני,, עובדת בעבודה מסודרת,,
יש לי חבר מזה כשבע שנים,, נפרדנו מס פעמים בעבר לזמן קצר וחזרנו.. בזמן פרידתינו פרקתי עול עם שני ידידים, ולזמן קצר,, בנוסף הכרתי גבר מרשים משכיל, וורבלי,, חכם,, אך הוא היה נמוך וזה הפריע לי, , נפרדתי ממנו , וגעגועיי לחבר גרמו לי לחזור אליו..
החבר עובד בעבודה מסודרת ממוצעת, שאני לא מרוצה מעבודתו ועיסוקו, היעדרויות רבות מהבית,, כעת בתחילת לימודיו לתואר ראשון במכללה, ובתחום שבו הוא עוסק. ולאחר שלחצתי אותו ללמוד
בתחילת דרכנו היינו זוג אוהבים אולטימטיבי. זוג יונים.
לציין, חברי מעריך אותי מאד,, אוהב ומפנק ויעשה בשבילי הכל..בטוחני שיהיה אבא נהדר לילדים שלנו בעתיד.
מאידך, הוא "עצלן" לא משקיע בעצמו,, השמין מעט והתחיל להקריח, פחות מפריע,, לא משכיל ,,חסר בטחון לפעמים,לא כריזמטי,,,חסר חכמת חיים..,, איננו רחב אופקים כמוני.
לפני כחצי שנה התארסנו,, לא הייתה כל התייעצות וא שיתוף שלו עימי ,לפני האירוסין, הוא והוריו הזמינו את הוריי ,, והאירוסין היה הפתעה בשבילי..מחד שמחתי והייתי מאושרת,, מאידך,, ההפתעה לא הייתה לטעמי..
קבענו להתחתן בעוד כ ארבעה חודשים,,,
אני לא שלמה עם הנישואין,, אני חושבת שמגיע לי בן זוג בהרבה טוב יותר.. משכיל כמוני, כרימטי וורבלי,,חכם..יש ימים שאני שלמה עם המהלך ויש ימים שאני רוצה לפרק הכל..
חבר טוב וחכם מאד בוגר ממני בהרבה שנים,,לדבריו,, התבגרתי והשכלתי במהלך השנים המודעות העצמית שלי גברה מאד,, ומאחר שלא היו לי מערכות יחסים עם גברים נוספים בחיי בכדי להשוות ,, לדעתו אין מושלם, ולפעמים צריך לדעת להתפשר., אך אני צריכה להיות שלמה עם כל החלטה שאחליט..להתחתן או להיפרד..
אני מפחדת להתחתן ולהצטער ולהתגרש בעתיד, אני מרגישה שחתונה זה פספוס של בן זוג טוב ואיכותי יותר,, אנא מכם תייעצו לי מה לעשות
תודה וחג שמח
 
טלי צרקינסקי  
15:05 27.03.15
קארין שלום,

נשמע שאת מרגישה שדברים "יצאו משליטתך".

אירוסין הם לא "הפתעה". על אירוסין מחליטים שני הצדדים, מדובר בצעד משמעותי בחיים.

את מרגישה שיש הרבה טוב בבן זוגך, מאידך את חוששת מפערים שיש ביניכם.
חשוב לציין שיש דברים שמשתנים בתוך זוגיות ואנשים משפיעים אחד על השני (לא ממקום של לשנות אחד את השני אלא משהו שקורה בדינמיקה הזוגית).

גם דברים כמו להשקיע בעצמך, משקל, לימודים ועוד.. ניתנים לשינוי, כמובן רק אם האדם מעוניין בכך.

לגבי החבר שהתייעצת אתו, אני מסכימה אתו שאין מושלם וכן שחשוב שתהי מספיק שלמה עם החלטה שאת מקבלת, לכאן ולכאן.

אין שלמות באף אדם, אין שלמות בזוגיות, אך חשוב שתרגישי שזה הבחור שאת רוצה לחיות אתו, לקום לצידו בבוקר ולבנות אתו את העתיד.

לפני חתונה עשויים לעלות חששות וזה טבעי. מדובר בשינוי גדול, בהחלטה משמעותית, נכון שאינה בלתי הפיכה, אך כפי שכתבת, אינך רוצה להתחתן בתחושה שאת אולי תתגרשי אח"כ.

ממה שעולה מדברייך יש מספר נקודות לחשיבה בעייני:

1. לנסות להחזיר את הרגשת השליטה לעצמך. האירוסין לא קראו בגללו ולחשוב מה החלק שלך כאן.

2. לתת מקום לכל הרגשות שלך לעלות ולקבל אותם ללא שיפוטיות עצמית. להבין שזה בסדר להרגיש רגשות שונים, אך לנסות להבין האם זה בן הזוג שאת רוצה לחיות אתו.

3. הפרדה נוספת חשובה. את מעלה הרבה את נושא ההשכלה/חכמת חיים. יש זוגות שנישאים גם עם פערים בהשכלה... לשאול את עצמך: האם יש לך על מה לשוחח אתו, האם אתם מצליחים לפתח תחומי והתעניינות משותפים? האם יש ביניכם תקשורת טובה?

4. מה חיבר אותכם בתחילת הקשר אחד לשני? היה משהו כזה. שווה לנסות להיזכר מה זה היה. האם הוא קיים כיום.

מתוך כל אילו לנסות להבין עד כמה פשרה זו היא גדולה עבורך או אפשרית והאם ישנם דברים שהם טובים בקשר ויאפשרו אותו להתקיים ולהתפתח.

במידה ולא, לצמצם למינימום את הפגיעה בך ובבחור...

מאחלת לך הרבה הצלחה בכל החלטה,













 
קארין
20:59 27.03.15
הי..
תודה על המענה המהיר,,
אני שואלת את עצמי,, אם הייתי פוגשת אותו היום,, סביר להניח שהוא לא היה מעניין אותי כלל..
מה שחיבר אותנו בתחילת הקשר,,? הוא חיזר אחריי תקופה ארוכה והתרצתי..הייתי עוד ילדה בת 17, צעירה מאד.. עם הזמן הכל השתנה..המודעות עצמית גברה,, החשיפה לאנשים אנטלקטואלים,, הרצון להמשיך ללמוד ולהתפתח, לסיים תואר שני,,בהמשך, דוקטור,, גרמה לי לחשוב שמגיע לי הרבה יותר...
לציין שהוא בו גילי..
ההתרגשות היום,, לא כמו אז, כנ"ל יחסי האישות בנינו
תקשורת טובה? רק בנושאים אקטואלים שוטפים ,, ולא בנושאים אינטלקטואלים..
הוא מושפע עדיין מהוריו,, וכנראה האירוסין שתכנן היו מצד הוריו..לא מספיק בוגר...
אני ניראת מצויין ומחוזרת מאד...
הוא משתדל ועושה הרבה למעני ,,, אני בטוחה שהוא יהיה בעל טוב,, אבא טוב,,
מאידך,, לא רוצה להתחתן מתוך פשרה, , קשה לי מאד להתפשר על בנוניות..
אני שואלת את עצמי? האם לפרק את הכל ולהתחיל מחדש? או להמשיך יחד איתו בתקווה שהזוגיות תשפיע על הקשר לחיוב והכל יסתדר..

מה עושים,, ההחלטה קשה.? תעזרו לי להחליט

האם יעוץ של מטפל זוגיות מקצועי יכול לסייע ולתת לי כיוון
תודה
 
טלי צרקינסקי  
08:55 28.03.15
קארין שלום,

יתכן מאד, כפי שאת מציינת שצרכים שהיו לך בגיל 17, הם שונים מהצרכים שיש לך היום, 8 שנים אחרי.

השאלה שאת מעלה כאן, באמת שלא ניתן לחרוץ לכאן ולכאן באופן חד משמעי.

חשוב מאד לעשות הפרדה האם זה חשש טבעי שעולה לפני נישואין ולבין חשש שאת לא תקבלי מענה לצרכים שהם חשובים לך אישית.

יש כאן שאלה האם היה תהליך של התלבטות לפני קביעת מועד החתונה? כי ברגע שנקבע המועד אני מניחה שמתחילות ההכנות אליהן.

לשאלתך, שיחות עם איש מקצוע עשויות בהחלט לעזור במקרה הזה במספר היבטים:

לעזור לך להבין מה הצרכים שלך היום

להבין מה קורה בזוגיות שלכם היום

לנסות לזהות דפוסים שונים שקורים לך בקשר (האם ההישארות היא מנוחות, מחשש לא למצוא מישהו אחר (=לא נראה לי שזה המצב), לדעתי זה יותר בכיוון של קיום של תכונות טובות מאד לצד מה שציינת אצל בן זוגך.

לנסות לבחון ולעשות הפרדה בין חששות לפני נישואין לבין החזרת השליטה לידייך למה את באמת רוצה.

אין כאן ספק שבמקרה של התלבטות כזאת כדאי שאדם מקצועי ייפגש אתך, זה יהיה יותר מקצועי ועמוק מעצה שניתן לתת בפורום. חשוב לציין שאיש מקצוע לא מקבל את ההחלטה במקומך, הוא יכול לשקף, לעזור לך להבין וזה מאד יקל עליך בהבנת המצב.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
רותם
17:20 23.03.15
שלום רב,
אני (בת 21)ובן זוגי (24)כבר יחד קרוב לשנתיים ויש בנינו אהבה גדולה.הדבר היחיד שהורס את הזוגיות שלנו הוא הקנאה הכפייתית שלי.הקנאה הזו מתאפיינת בכך שמפריע לי כשהוא יוצא למסיבות עם ידידות שלו,מתכתב איתן ,נפגש איתן אחרי הלימודים (באוקטובר האחרון ,בן זוגי התחיל את לימודיו האקדמאים בבאר שבע בעוד אני נשארתי במרכז).הקנאה שלי נהפכה לבלתי נסבלת ומעיקה עליי ועל הקשר עד מאוד .אני מרגישה שאיבדתי כל שליטה ואני לא מסוגלת להילחם בהתקפי הקנאה האלו.מה עליי לעשות ? הרי,אני לא יכולה למנוע ממנו לצאת ולהכיר ידידות חדשות במהלך הלימודים שלו. ניסיתי להבין מה מקורה,והבנתי שזה פחד שימצא יותר טובה,שיהיה לו יותר כיף בחברת מישהי אחרת...הוא כל הזמן אומר לי שהוא אוהב אותי וכמה שאני יפה וכמה שאני החברה המושלמת אז למה אני כל כך פוחדת?מה עליי לעשות ברגע שאני חווה התקף שכזה?
לתשובה מהירה אודה.
 
עדי בדיחי  
20:56 23.03.15
שלום רותם,

ראשית ישר כוח על כך שאת מודעת לעצמך ומנסה לעבוד על מקומות שמעכבים אותך. אני מניחה שגם העובדה שהוא רחוק גיאוגרפית משפיעה על התחושות שלך. כלומר, שאין לך ממש שליטה. אך מתי כן יש לנו שליטה על הצד השני? שהרי גם אנשים נשואים, לצערנו, יכולים לבגוד זה בזה מאחורי גבו של בת/בן הזוג מבלי שיתבחין. מה בכל זאצ מחזיק אנשים בקשר? כמובן, האמון.

אני חושבת שצריך לשים לב גם לגבולות. כלומר, יש גבול האם לומד עם הידידות, הקשר הוא ענייני, לבין אם יוצא איתן למסיבות ו"סובב סביבן" בחיי החברה שלו. האם תרגישי אותו דבר, ועם אילו קשרים יהיה לך קשה יותר או פחות? אולי חשוב להדגיש בפניו מה את כן מוכנה להכניס לקשר, ומה פחות. האם גם לך יש ידידים? האם את יכולה לנסות לחשוב מה היה מפריע לו, אם היה במקומך? האם תוכלי לשתף אותו בכך?

חשוב שהוא אומר לך מה הוא מרגיש כלפייך ובכך מעלה לבטח את רמת הביטחון שלך. עם זאת, כפי שכתבת- חשוב גם שאת תמשיכי לעבוד על הנקודות שמעכבות אותך- כמו התקפי הקינאה האלה. מלבד להקל עלייך ולכן כתבתי את חלקה הראשון של תגובתי, יהיה חשוב שתנסי לעשות דברים שאיתם את חשה יותר טוב עם עצמך. חשבי על דברים שיוכלו להעלות את הדימוי שלך בעיני עצמך, על מנת שלא תחושי כ"כ מאויימת. אם אין כאלו או אם קשה לך לחשוב בכיוון, יהיה ניתן לקחת מספר שיחות אצל מטפלת (יש גם במכללות ובאוניברסיטאות שיחות מסובסדות לסטודנטים) ולשתף קצת יותר מול המטפל. בד"כ בטיפול יצופו "שורשים" - את חלקם כבר שיתפת כאן - ואז ניתן יותר לטפל במקומות האלה.

בהצלחה רבה,
שלום,
הדברים שכתבת מאוד נכונים.אולם,אני חושבת שזה מאוד תלוי בבן הזוג שלך. החבר שלי הוא בחור מאוד רציונאלי ,כלומר ,הוא פועל 99% מההגיון ו1% מהרגש. מבחינתו,זה הגיוני שיצא כל ערב למסיבה אם הוא רוצה ולא משנה עם אלו ידידות כי זה אין פה שום דבר פסול הוא אומר לעצמו:"אני אוהב את רותם ואף אחד מהידידות שלי לא מעניינת אותי זה כמו שאצא עם חברים" .בעיניו,אני זו שצריכה למצוא את ההגיון שבדבר ולהתמודד עם הקנאה שלי כי הוא לא ימנע מעצמו פעילות שכזו בגלל שלי זה מפריע.הייתי מצפה ממנו שינסה להתפשר,שאם יש 4 מסיבות בחודש שישלך רק לשתיים ולא לכולן -למה? כי לי זה מפריע.

בהתחלה,הייתי מנסה להוכיח שגם לרגש שלי יש הגיון אך הייתי מפסידה פעם אחר פעם בויכוחים איתו,כי לו תמיד היו טיעונים משכנעים יותר שהסתכמו בכך שאני קנאית ואני צריכה להשתנות. מה לדעתך ניתן לעשות בסיטואציה כזו?
 
עדי בדיחי  
16:43 26.03.15
הי רותם,

נשמע שאכן מדובר בבחור רציונלי. בד"כ, כמו עורכי דין, הם מנצחים בטיעונים. אבל העינין הוא פה לא העובדות הרציונליות- איתן אין לך ממש בעיה. את יודעת, הגיונית, שכלית, עובדתית, שהוא רק איתך ואוהב רק אותך. הבעיה היא יתר נעוצה באינטליגנציה רגשית.. וכשיש זוגיות שמתקיימת משניים- אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות להגיע לעמק השווה, גם אם רציונלית זה לא תמיד מסתדר. הרי לצד השני יש רגשות בעינין (אני כותבת באופן כללי, ולא לגבי מקרה ספציפי). כמובן שכדאי שתעבדי על עצמך, כמובן שאת גם יודעת זאת. אבל חשוב שכדי שתוכלי לעשות את זה, הוא יוכל להבין את הקשיים שלך.

כמו בכל זוגיות, גם שלכם טומנת בחובה אהבה והערכה, כבוד, ולצד זאת תטמון עוד משברים בעתיד, לצד החיבור הגדול והכיף. ורצוי שגם במשברים אחרים הוא ידע לבוא לקראתך על אף הרציונליות הברורה וההיגיון. כפי שאת תגיעי לקראתו בדברים שחשובים לו ולא נראים לך הגיוניים. למעשה אני מדברת על "אמצע"- ששניכם בכל מיני מצבים תצטרכו למצוא אותו. כפי שכאן הצעת סוג של "אמצע".

נסי להסביר לו זאת ואולי יהיה משוכנע. עם זאת אני חייבת לציין שנראה שאכן אהבתו אלייך רבה.
 
מיה
21:25 25.03.15
היי לכולם,
אני בתחילתו של קשר (3 חודשים) עם בחור כבן 30. אנחנו נפגשים, מדברים בטלפון הרבה, משתפים אחת את השנייה והכול על פניו נראה אופטימלי.
אך משהו מוזר מאוד מטריד את מנוחתי... אני בחורה נאה מאוד בעיניי הסובבים אותי ואף מדגמנת בזמני הפנוי, יש לי מחזרים רבים ואני מושכת בעיניי הרבה גברים. לאחרונה יוצא לי ולחבר שלי להיפגש בפער של כ5 ימים בערך ..(יש לציין שזה בעיקר בגללי כי אני סטודנטית וגם עובדת כך שהלו"ז שלי טיפה עמוס- הוא מבחינתו תמיד רוצה להיפגש ולהתראות ואפילו היה לנו ריב בו הוא כעס שאנחנו לא מתראים מספיק.) בכל אופן לצורך עניין זה-באתי לדירתו לאחר 5 ימים שלא נפגשנו ראינו סרט, וחוץ מחיבוק ונשיקה לא היה שום דבר מעבר... ציפיתי שלאחר כמה ימים שלא נפגשנו הוא ינסה או ירצה לפחות לקיים יחסים אבל לא.. לא היה לחוץ ולא היה להוט לזה כלל.. התחלתי להירדם במהלך הצפייה בטלוויזיה עד שנרדמתי כליל וכך נגמר הערב. לא מוזר ? לא טבעי שגבר אחרי כמעט שבוע שלא נפגש עם החברה ולא קיים יחסי מין ירצה לעשות את זה? יכול להיות שיש כאן משהו מחשיד מעבר? אודה לדעתכם
 
טלי צרקינסקי  
21:38 25.03.15
מיה שלום,

זה לא אומר כלום.

לעתים יש דברים שקשורים לקשר (כעס,מתח ועוד..) או מחוץ לקשר (עבודה, יום עמוס, מתחים ועוד..) אשר עשויים להשפיע על היעדר כוח/חשק לקיים גם ספציפית בערב מסיים יחסים.

מה שאני מציעה לך, זה בהחלט לשמור על תקשורת פתוחה ביניכם בקשר, שיהיה ביניכם ערוץ פתוח בו תוכלו לשוחח על הכל.

תנסי לראות מה קורה מבחינת המין ביניכם בהמשך.

במידה וזה יחזור על עצמו ותרגישי שיש משהו שהוא פחות רוצה או שיש שינוי בהרגלים מאשר בעבר, זה משהו שתמיד ניתן לשוחח עליו ביניכם כמו בכל דבר זוגי, ללא שיפוטיות, אלא מתוך רצון שהקשר יהיה טוב לשניכם...

מאחלת לכם הרבה הצלחה בקשר,
 
מינה
14:23 25.03.15
אני בזוגיות עם בחור גדול ממני ב- 13 שנה כבר 3 שנים. (אני בת 25 והוא בן 38)
מהתחלה לא נמשכתי למראה החיצוני שלו בכלל! הוא כל מה שאני לא אוהבת בבחור..
לא יפה, נמוך, שמנמן וגוף לא פרופורציונאלי. הגיל הפריע לי גם. (אני נראית טוב).
לא הסכמתי לצאת איתו בהתחלה והוא הפך לידיד ממש טוב.
עם הזמן גיליתי אופי מדהים. הוא אוהב אותי מאוד, מעריך, עושה הרבה בשביל שאהיה מאושרת ומבין אותי. הוא הבחור היחיד שמבין ומעריך אותי.
יצאתי עם מספר בחורים בעבר שממש אהבתי ובגילי אך אף אחד מהם לא אהב ולא העריך בחזרה.
אני נמצאת בסיטואציה שלא יודעת מה לעשות. הוא בחור שאפשר לסמוך עליו, הנוכחות שלו בחיים שלי חשובה לי מאוד, וקשה לי לוותר על תמיכה כזאת, אבל לא רואה אותו כבן זוג. המראה החיצוני מאוד משפיע עלי.
הוא יודע על הנושא הזה, וכל פעם שאני חותכת איתו אני חוזרת אליו שוב. מרגישה מן בדידות שהוא לא איתי.
הייתי רוצה שהוא יהיה רק ידיד אבל לא חבר. מן הסתם שהוא נכנס לדיכאון כי הוא מאוהב ואין לו רגשות של ידיד. חייבת לציין שהוא קצת תלותי בי. לא רואה את עצמו בלעדי. ככה שזה קשה לעזוב אותו.

אני מפחדת לא למצוא בחור שיאהב ככה ולמצוא את עצמי לבד בסוף.
להתפשר ?
 
טלי צרקינסקי  
18:41 25.03.15
מינה שלום,

יש כאן מספר דברים ממה שאת מעלה.

משיכה מינית היא משהו סובייקטיבי ועשויה להיות מורכבת מכל מיני גורמים.

כדאי לבחון עם עצמך באיזה אופן בדיוק המראה החיצוני מפריע לך (לא הטעם שלך (ציינת), משיכה מינית, מין לא טוב, השוואתיות "מה אחרים יגידו" וכו'.. זה יכול להיות מורכב מכל מיני אלמנטים שחשוב לדעת אותם..)

אני אתן מענה על הנושא הזוגי ואפנה אותך לאחר מכן לפורום נוסף שיכול לשפוך אור גם.

ממה שאת מעלה מאד יתכן והבחור שאת נמצאת אתו עונה על צרכים של ביטחון, תמיכה וגורם לך להרגיש מאד מוערכת. מאד יתכן שמקום זה פגוע אצלך מכל מיני סיבות מהעבר (ביטחון עצמי, קשרים עם בחורים אחרים כפי שציינת, חששות, חרדות ועוד...)
כנראה שיש דברים מודעים ולא מודעים שמושכים אותך כן להישאר בקשר ואת יודעת לשתף כאן מהם.

מה שחשוב הוא באמת להחליט אם הוא האדם שאת רוצה לקיים אתו קשר זוגי, כי מדברייך נשמע שזה מה שהוא רוצה ואם אין הלימה (התאמה) בין רצונותייך לרצונותיו, אתם יכולים להיות מאוכזבים ומתוסכלים (לדוגמה: הוא מאד רוצה קשר זוגי אתך ומאוכזב מרצונך ב"חצי מהעסקה" ומידידות בלבד. אם נתבונן בצד שלך, את נשארת מאוכזבת מכך שאת רוצה פרמטרים נוספים בקשר שאולי לא מספקים אותך).

לא ברור ממה שאת מעלה איך האינטימיות, יחסי המין וכו'.. ולגבי זה אני אפנה אותך לפורום מתאים.

בגדול: התאהבות אינה הכרחית על מנת לבנות קשר זוגי. היא מאד נעימה, היא חווייתית, אך היא שלב שעובר בקשר. יש קשרים שלא מתפתחים מהתאהבות, יש קשרים שכן מתפתחים מהתאהבות והופכים אח"כ לאהבה בוגרת (כזו המכילה את מכלול תכונות האדם והזוגיות).

ממה שאת מעלה נראה שיש כאן כמה דברים לבדיקה והתייחסות ואני מעלה אותם:
1. משיכה מינית ואיך המין ביניכם

2. האם את יכולה לעשות הפרדה בין הבחירה שלך לבין השוואתיות (מי נראה יותר טוב - שמן/רזה/גבוה/נמוך וכו'..)

3. התאהבות/אהבה שלך אותו

4. קיומו בחייך כאובייקט זוגי גם אם אינו מושלם אך טוב עבורך (אינני מציינת שאת חייבת אותו כבן זוג).

5.הפרדה נוספת היא בין הפחדים שלך לא להכיר לבין ההחלטה שאת נשארת לא בגלל פחדים, אלא מבחירה.

לגבי הפשרה נשאלת שאלה כאן.. האם יש אינטימיות ומין שהוא טוב, איכות טובה בקשר, האם זאת פשרה?

שאלות להדהוד וחשיבה....

מפנה אותך גם לפורום נוסף אם יש שאלות גם בתחום הזה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
מינה
20:45 25.03.15
המין נורא ואיום... זה בא לידי ביטוי רק באיך שהוא נראה.
הגוף שלו מגעיל אותי והוא כזה רומנטיקן במיטה. לא סובלת את זה, למרות שאני מבקשת ממנו להיות פחות תשוקתי, עדיין מרגישה שהוא דוחה בעיני.
אני מרגישה מאוד עצובה אחרי קיום היחסים. בזמן האחרון בכלל לא שוכבים כי אני לא עומדת בזה.
הוא סובל מזה ממש אבל נענה בכל מקרה.
 
טלי צרקינסקי  
21:15 25.03.15
מינה שלום,

זה באמת לא פשוט.

את מתארת איכויות רבות שיש לבחור שהן חשובות בקשר זוגי, אך הן לא האיכויות היחידות שמתקיימות בקשר הזוגי.

בקשר של ידידות, שהוא ללא מין, אפשר לקיים אותן, כמו חברים אפלטוניים.

אך מה שאת מציגה כאן הוא ברור. הוא רוצה זוגיות ונפגע כאשר את לא נהנית מהמין ואת מרגישה רגשות של דחייה מהמין וממנו. לשניכם מגיע משהו אחר.

חשוב מאד לציין שאיש מכם אינו אשם כאן וכנראה שכל אחד מכם צריך למצוא ומגיע לו למצוא את בן ובת הזוג המתאים לו.

זו אכן פשרה מאד משמעותית להיות עם גבר שאת מרגישה דחייה ואין כל משיכה מינית. זה לא מגיע לך ולא מגיע לו.

אילו היית מציינת בעיות אחרות (חשק, ירידה באיכות המין ועוד).. אפשר לחשוב על דברים ויש פרום מתאים וטיפולים מתאימים.

ממה שאת מעלה כנראה שאת צריכה לעשות איזושהי הפרדה שלהישאר עם גבר רק בגלל פחד שלא יהיה מישהו אחר, רק בגלל פחדים מהעבר (שלא העריכו אותך או אהבו אותך מספיק) - זו טעות.

הייתי מייעצת לך לטפל במקום הזה בדיוק ובהמשך. לעבוד על הנושא של ביטחון עצמי, של הערכת עצמך וכל עבודה שתעזור לך (במידת הצורך מול איש מקצוע - זו רק מתנה שאת יכולה להעניק לעצמך) וזה יעזור לך וייתן לך כלים להמשך הדרך.

לגבי הבחור, להיות בקשר שאת מתארת שלוש שנים זה לא דבר של מה בכך, זה הרבה זמן ונראה כי את נמצאת אתו מהסיבות הלא נכונות.

הייתי משוחחת אתו ומפרגנת לו על האיכויות שלו. לא הייתי פוגעת בו בהקשר של המראה (לכל אחד הטעם שלו, המשיכה שלו וזה בסדר גמור).

הייתי שואלת את עצמך והוא צריך לשאול את עצמו אם אתם יכולים ומסוגלים לשנות את הקשר לקשרי ידידות. זה לא תמיד מצליח כי יש רגשות ויש רפרטואר של עבר זוגי ולעתים עולה קנאה וקושי כשצד אחד מוצא בן/בת זוג....

ומנסה לחשוב איך להמשיך הלאה.

אל תייסרי את עצמך או "תצליפי בעצמך". מכל דבר לומדים ומתפתחים, גם מקשרים כמובן.

חשוב שלא תמשיכי קשר שיפגע בו ובך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
טלי צרקינסקי  
18:42 25.03.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
נועה
11:29 24.03.15
שלום,
קצת רקע - אני בסוף שנות העשרים שלי ובן זוגי בן 31. אנו יחד כבר שנתיים פלוס, אני גרה עם ההורים והוא בדירה שכורה. הקשר שלנו מעולה ויש לנו חברות טובה ועמוקה ואהבה גדולה.

השבוע אני ומשפחתי מוזמנים לארוע משפחתי ובאופן טבעי הזמנתי את החבר שלי מראש. באחד האירועים הקודמים יש לציין הוא הוזמן גם כן וההורים שלי אף שילמו עליי ועליו.

הפעם יצא לי ולהורים שלי לשוחח על הנושא ואבי אמר לי שמן הראוי שהוא יתרום את חלקו בסכום צנוע (100-150 ש"ח), מכוון שחוץ מהחבר אנו משפחה בת 4 נפשות וקצת כבד לאבי לשלם על 5 נפשות לאירוע. ההורים שלי משלמים עליי בדר"כ באירועים משפחתיים מאחר שאני עדיין גרה בבית, בנוסף לכך שאני סטודנטית. אבי אף הוסיף ואמר שאם אני רוצה גם לעזור ב-100 ש"ח בעצמי זה יהיה נחמד.
שוחחתי על כך עם החבר והוא מאוד לא אהב את העניין ואמר שזה לא יפה שמזמינים אותו מראש ואח"כ מבקשים ממנו לשלם. בתגובה אמרתי שההורים שלי אף פעם לא "התחשבנו" איתו על כלום - תמיד מביאים לנו את האוטו, ארוחות, כביסות לחבר אם צריך ועוד.. אך הפעם זה יעזור, כי לאבי קשה לשלם בכל אירוע על 5 אנשים. מה גם שאמרתי שאני אפילו מוכנה לעזור לאבי עם 100 ש"ח בערך ואז החבר שאל מודע איני יכולה לשלם גם עליו 100 ש"ח מאחר וזאת לא המשפחה שלו, אלא אירוע מהצד שלי ואני רוצה שהוא יגיע, בתגובה אמרתי שזה לא אירוע של חברים שלי, אלא של משפחה כשבאירועיים כאלה ההורים שלי משלמים ובנוסף לכך אפשר לראות זאת כתשלום על בילוי נוסף שלנו. יש לציין שהחלטנו שאירועים מהצד שלי (חברות וחברים) אני אשלם על שנינו ואירועים מהצד שלו הוא ישלם על שנינו. אך כאן המצב הוא שההורים שלי משלמים עליי עדיין באירועים משפחתיים ולא מדובר בחברים שלי. יש לציין גם שאנחנו משפחה מורחבת מאוד גדולה ולו יש משפחה מאוד מצומצמת בארץ.

מה דעתך בנוגע לכך שכל אחד צריך לשלם על הצד שלו? ומה בעתיד?
ומה דעתך לגבי האירוע הקרוב? מה נכון לעשות ועל מי לשלם?

בתודה מראש!
 
טלי צרקינסקי  
19:14 24.03.15
נועה שלום,

אתייחס גם לשאלה הספציפית שלך לגבי האירוע עצמו וגם באופן כללי על חלוקת משאבים, ענייני כספים בזוגיות

את מציינת שהקשר רציני, לא צריך להתבייש לדבר על כסף, אף שלפעמים זה פחות נעים או נשמע מתחשבן (גם אם זה לא.).

1. לגבי האירוע הקרוב שציינת, מכיוון שכבר נעשתה הזמנה, הצעתי היא להזמין אותו ולשלם עליו (מה שאתם מחליטים בינך לבין ההורים). לדעתי בן זוגך לא נפגע מסכום הכסף.. אלא מכך שהוזמן לאירוע ולפתע התבקש התשלום (לא קרה כלום..)....

2. לגבי ההמשך -

הייתי מנסה לדבר על הנושא הזה כמו על כל נושא שיש בזוגות, שהוא לא רק כספי...

אני מאמינה שלכל אחד מכם יש הוצאות. לבן זוגך יש הוצאות של מחייה, שכירות וכו'.., לך יש הוצאות שונות. אינני יודעת במה אתם עובדים/משתכרים וכו'..

האם יש לכם תכניות להתגורר ביחד בהמשך..

אני מאמינה שאין כאן התחשבנות שנובעת ממקום של קמצנות על השני, אלא באמת שאלה איך מסתדרים עם הכסף וכנראה בצד שלך יש הרבה יותר הזמנות ואירועים.

אני מאמינה מאד שאם יש ביניכם אהבה וקשר טוב ועמוק, אתם תצליחו לסדר את הנושא הזה.

יש מספר אפשרויות לגבי ההמשך. אפשר להחליט איך אתם מחלקים את התשלומים ביניכם ולהגדיר אותם. הזמנות לאירועים/מסעדות של חברים/משפחה/שניכם כזוג וכו'.. איזה צד לוקח את התשלום לאיזה אירועים שלא יצא פער מאד גדול לצד אחד.

אופציה נוספת שאני מעלה שעשויה להיות נוחה, אך תבדקו אם מתאימה לכם, אפשר ליצור מעין קופה משותפת ששניכם תזרימו אליה כספים (מעין "סניף בנק שלכם") ומשם תוכלו לרכוש כל מה שאתם רוצים: כסף לאירועים,,מתנות לאנשים, בילויים וכו'.. ואם הורייך ירצו לעתים להזמין אתכם - זה בסדר.

מה שחשוב מאד שתהיה הדדיות ביניכם, הבנה, אהבה, אכפתיות ושידובר בשיח ביניכם שאין רצון להתחשבנות, אלא דיבור כן על נושא שאתם רוצים לסדר כדי שיהיה לכם מאורגן בו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,




 
פרח
11:10 22.03.15
שלום, לאחר שבעלי שם לי מעקב הקלטה בית לאורך תקופה וכרגע גם לא מכחיש או רומז שיש כמובן שלא מדברים ולא חיים יחד רק בשבת (זוג דתי שומר מסורת +)שתי ארוחות קידוש ילדים ללא אורחים והרבה לבד. חוץ מבית הכנסת בשבילו אין לאן וממש לעשות. מה עושים האם להפוך הכל "לצעוק להרים דגל אדום למלחמה5או לבן לשלום בית מה קורה למי פונים פוגע מעליב לא נורמלי מקימים בית ומגיעים להקלטות עבור מה
ולמי מה עשיתי לו ?? האם ייתכן וודאי שאני מאמינה שאחיו העורך דין נותן לו עצות אחיתופל או עצות מגונות אחרות האם הוא מכין תיק עבורי כדי להיפטר ממני או שהוא אינו מודה שכך. איך מתגברים על פחד אי האימון .
 
עדי בדיחי  
21:46 22.03.15
שלום פרח,

היה לי קשה להבין דרך מה שכתבת למה בדיוק את מתכוונת. אני מבינה שבעלך הקליט אותך ובכך, מן הסתם, את רואה צעד שמפר את האמון. אני נוטה להסכים. יחד עם זאת לא הבנתי מה פשר "חיים יחד רק בשבת", ואיפה בדיוק הבעיה. מה גרם לכך שמקליט אותך? אני מבינה שאת חושבת שיש גורמים שגם משפיעים על ההחלטות שלו. חשוב יהיה לדבר איתו ולהבין האם הוא חושב שיש סיכוי לקשר, האם הוא רוצה בקשר הזוגי, האם הוא חושב שאפשר לתקן ולשפר- ואם כן, ניתן לקבל טיפול זוגי מסובסד גם דרך הרווחה וגם דרך קופת החולים. אך השאלה היא האם אתם רואים יחד דרך משותפת כרגע והאם שניכם מגוייסים לתהליך זוגי יחד. דרך כך ניתן גם יהיה לטפל ולדבר על בעיית האמון שאת מציגה.

בהצלחה רבה,
 
מירי
08:44 22.03.15
שלום,אני מחפשת מישהו שאפשר להתייעץ איתו בקשר לבעייה במשפחה,האם יש מישהי שאתן יכולות להמליץ עיה באזור נס ציונה? אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה!
 
עדי בדיחי  
21:42 22.03.15
שלום לך,

איננו יכולות להמליץ כאן על מטפל/ת משפחתי/ת. עם זאת, ניתן לפנות לקופ"ח ולשאול האם דרך הביטוח המשלים ישנן אפשרויות בכיוון או לפנות למטפלים פרטניים ולשאול האם בהכשרתם הם גם מטפלים משפחתיים.

בהצלחה רבה,
 
יערה
19:05 21.03.15
שלום רב,
ב7 חודשים האחרונים אני בחיי זוגיות עם גבר שאני מאוד אוהבת, אך לצערי מערכת היחסים סובלת מקשיים שלא נתקלתי בהם בעבר.
בתחילת הקשר לא היו בעיות, אך עם הזמן התגלו התפרצויות קנאה וזעם. אלה התעוררו בעקבות אי הבנות קטנות שתמיד הוא בוחר לראות כביטוי לחוסר אהבה שלי אליו, דבר שממש לא מציאותי בעיניי. זה ממשיך עם צרחות מאוד קולניות, ואלימות שלו כלפי עצמו- חבטה בקיר או חבטה בעצמו. אותי הוא מעולם לא הכה, אולם כן צעק עליי, סגר עליי את הדלת ומנע ממני לעזוב כשלא רציתי להשאר בסיטואציה. בסופו של דבר תמיד נשארתי לאחר שטען שיש לו בעיה ושהוא מנסה להשתנות ושאם אני אוהבת אותו אני אשאר. אז אני נשארת, אך מרגישה אסירה בקשר. כשאנו עוברים ברחוב או יושבים במקום ציבורי ועיניי פוזלות לכיוון אחר ובמקרה יש שם גבר, הוא מתפרץ בזעם. הוא צועק, רץ אחריי ברחוב, מאשים אותי במחשבות זדוניות על מין עם אחר, למרות מעולם לא בגדתי או שיקרתי לו. נראה גם כי הוא ממש תלוי ביחסי מין לבטחון העצמי שלו ובקשר.קצת עליו- איבד את אביו כפעוט, חברו הטוב התאבד, וסבל מהתעללות מאמו כילד. יש לציין שהוא מצחיק אותי ומפנק אותי ודואג לי. הוא האדם הכי טוב ונחמד שהכרתי עד להתפרצויות הזעם שלו וכולם אוהבים אותו. הוא תמיד דואג לכולם, עובד קשה ומראה לי הרבה אהבה. הוא מודע לבעיות שלו והן בניגוד מוחלט להשקפתו על החיים. הוא רואה את עצמו כליברל ולא קנאי ופשוט לא מצליח לכבוש את כעסו. בגלל המודעות שלו ובגלל שהתחיל בטיפול פסיכולוגי- דבר שלא כל גבר ירחיק לעשות, אני נשארת, אך מפחדת שהבעיה תמשיך ואף תסלים. כרגע אנו בהפסקה עד שאני אבין מה עמדתי, וכדי שיקח זמן לעבוד על עצמו בלעדיי כי אני לא צריכה להיות באיזור האש. מה הייתם ממליצים לי לעשות? האם מסוכן עבורי להשאר בקשר, או שיש סיכוי להתגבר על קשיים אלה?
תודה.
 
טלי צרקינסקי  
20:15 21.03.15
יערה שלום,

את מתארת מערכת יחסים מאד לא פשוטה.

אלימות אינה דווקא להכות אותך. אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בדברים שתיארת: סחיטה רגשית, לא לאפשר לך לצאת כשאת רוצה, טריקת דלתות, התפרצויות זעם, הכאה שלו את עצמו, קנאה קשה מאד ועוד.

חשוב וטוב שהוא פנה לטיפול פסיכולוגי. לא ברור עם מה הוא מתמודד. קשה לאבחן דרך הפורום. בטיפול הפסיכולוגי במידת הצורך יפנו אותו לטיפול נוסף.

בדבריי כמובן אין כוונה לומר שאין לו גם תכונות טובות, אך נשאלת שאלה עד כמה אפשר להכיל את הקשיים.

חשוב לציין שטיפול כזה הוא ארוך טווח והוא "ריצת מרתון" ואין כאן "מטה קסם".

יתכן ומטרת הטיפול תהיה הפחתת התנהגויות כפי שציינת ולא הכחדתן.

שינויים לוקחים זמן. כל שינוי ויש חשיבות שהוא יתמיד בטיפול כזה.

כאן את מתארת מצב שלדעתי משולבים פה גם אירועים שחווה במהלך החיים וגם דפוסי אישיות שלו וגם יתכן שאנו לא יודעים את כל התמונה.

בשלב הזה להיות בקשר זוגי עלול להחזיר את המצב של הדפוסים שתיארת.

בכללי, הייתי בוחנת עם עצמך או בעזרה של איש מקצוע מה חשוב לך בקשר זוגי? האם בעבר היו לך בני זוג עם דפוסים דומים? (יתכן ולא כמובן. אבל כדאי לבחון האם את משחזרת דפוס של בן זוג עם דפוסים כפי שתיארת, של קנאה, שליטה, דפוסי אלימות)?

חשוב שתבדקי עם עצמך אם את מוכנה לחזור לזוגיות כזו..

אני מאחלת לך שתמצאי את הרוגע והשלווה ואת רצונך ומאחלת לבן זוגך להצליח בטיפול ולעבוד על קשייו.
 
אליה
13:45 21.03.15
שלום, לפני כשבועיים בן זוגי הציע לי נישואים. הייתי בעננים,הרגשתי שהוא הגבר של חיי, דיברנו על עתיד משותף. הרגשתי ששנינו בטוחים אחד בשניה. שמצאתי את האחד שלי. שבועיים לפני ההצעה לא היו פשוטים, הוא היה בתקופת מבחנים כך שלא נפגשנו הרבה ושבוע לאחר מכן הגיע אליו חבר מחו״ל והם נסעו לטייל בארץ, לכן יצא שלא נפגשנו הרבה. היה לי קשה, ניסיתי להיות נחמדה אך היה לי קשה להסתיר את זה שאני קצת כועסת. אז בשבועות האלה קצת רבנו. בנוסף היו לנו מריבות על כסף, הוא בא ממשפחה עשירה,הוריו בונים לו בית מאוד קרוב אליהם והוא רצה שנגור בו, חששתי מהקרבה להוריו אבל בסופו של דבר הסכמתי שנגור בו, אולם ביקשתי שנגור לפחות בשנה הראשונה קרוב לביתי ולעבודתי אך הוריו הסכימו לעזור לנו בשכירות בתנאי שנגור לידם. הרגשתי שהוא מעדיף לחסוך כסף מאשר שאהיה מאושרת ולהתחשב בצרכיי. היו לנו חילוקי דעות על העניין הכלכלי, הוא רגיל לרמת חיים מסויימת ולא מוכן לרדת ממנה גם אם זה תלוי בכך שהוריו מחליטים בשביליו החלטות כאלה. בשבת לאחר כמה מריבות, הגיעו הוריי לפגישה עם הוריו, במהלך הפגישה אביו דיבר אליהם בזלזול בגלל שאין להם כסף. יצאנו בתחושה לא נעימה. חזרתי בוכה וגם אמא שלי. בן זוגי אמר שהוא מבולבל וחושב שיש בינינו יותר משי פערים. אמרתי לו שקשה לי ואני רוצה לסיים, הוא אמר שאחכה ונדבר מחר. יום למחרת הוא פשוט זרק אותי הוא אמר שזה לא קשור למשפחות, שאני פשוט לא הייתי טובה אליו, לא כבדתי אותו ורבתי איתו. באותו יום הוא אמר שהוא טס לחו״ל, עזב ונסע לשבוע. מצד אחד, הרגשתי שזה הדבר הנכון, הרגשתי שלמשפחתו יש יותר מדי השפעה עליו ושהכסף מנהל אותם. מצד שני, אני אוהבת אותו, הוא היה מדהים אליי, השקיע בי, תמך בי, היה בן הזוג האידיאלי בשבילי. וכשאמר שמבחינתו הוא רוצה לסיים כי אני לא הייתי טוב אליו וכל הזמן רבתי איתו, ידעתי שיש בזה משהו. הרבה פעמים הוא פשוט לא הבין אותי, הייתי נעלבת ונפגעת ורבה איתו. אבל האם זה נכון לסיים קשר על דבר כזה? אמרתי לו שאני לא מבינה למה הוא לא דיבר איתי על זה, למה הוא הציע לי נישואים? הייתי עובדת על זה כי הוא חשוב לי. אבל הוא כבר לא הסכים לשמוע. אמר שכבר אין טעם מבחינתו. הייתי מרוסקת, ירדתי עליו ומצד שני רציתי לחזור. הייתי מאוד הפכפכה כי כבר לא ידעתי מה אני רוצה. הוא התעלם ממני ולא הייתה לי ברירה להמשיך הלאה. במהלך השבוע לא דיברנו,אני מבולבלת אני מתגעגעת אליו והוא חסר לי מאוד. הייתי רוצה לנסות לחזור אליו ולבחון את מערכת היחסים שלנו מחדש. אבל הוא פשוט שולל ולא מוכן לשמוע את זה. קשה לי לעכל את זה. ב 24 שעות הוא שינה את החלטות ולא היה מוכן לשמוע אפילו על לנסות שוב. אני לא יודעת מה לעשות, כיצד לגרום לו להבין שאני יכולה להיות טובה אליו ולכבד אותו?
 
טלי צרקינסקי  
14:00 21.03.15
אליה שלום,

שאלתך הוצגה בפורום ונענתה (כותרת - פרידה קשה)

אם יש משהו נוסף שאת רוצה להוסיף על שאלה קודמת, הטוב ביותר הוא להוסיף אותה לשאלת המקור וזה "מקפיץ" את השרשור, אך אני לא קוראת כאן שאלה חדשה, אלא באמת מצוקה גדולה שנשארת אתה ואני מבינה אותך.

אחזור בקצרה על הדברים.
התשובה היא אותה תשובה, שאם אדם מחליט החלטה כזו, זה אכן כואב ולא פשוט, אם אין שום מוכנות לעבוד על הקשר ואם יש השפעה כל כך גדולה של המשפחה עליו, לא בטוח שזה מה שיהיה טוב בהמשך הדרך (נישואין, הקמת משפחה והחלטות כבדות משקל בהמשך).

אי אפשר לעבוד יחד על זוגיות, בוודאי עם במשבר, אם צד אחד רוצה לפרק אותה.

מה שכן ניתן לעשות, זה את לגשת לעבוד על מה שחשוב לך להמשך הדרך שלך, שהיא גם מאד חשובה.

נשמע שיש שם מצוקה שנשארה ושווה לך לבדוק עם עצמך אם לא כדאי "לעבד" ב"ע" את מה שקרה בקשר עם איש מקצוע או אפילו את עם עצמך (ללא האשמות, שיפוטיות וכו'.. גם כלפי עצמך כמובן). על מנת לצאת לדרך חדשה עם תובנות מהקשר שהיה.

אילו היה בן זוג שהיה מוכן לעשות עבודה על מה שהיה, הייתי מציעה לפנות לייעוץ זוגי אך את לא מתארת שזה המצב.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ומקווה עבורך שמה שצריך לקרות, יקרה בדרך הטובה ביותר עבורך,
 
גלית
09:44 19.03.15
שלום רב,
אני נשואה שנים רבות, הילדים בוגרים, יש נתק מתמשך בין בעלי למשפחתי ולכן איננו חוגגים חגים ביחד .לצערי.. משפחתו של בעלי אינה מגיעה לבקר למרות שאחותו ואחיו מזמינים אותנו לחגים והקשר איתם בסדר..
כשאחותו מזמינה לערב חג, היא מתקשרת לבעלי, אף פעם לא אלי, והוא נותן לה תשובה חיובית למרות שלא מתייעץ עמי. רק מודיע לי. וזה למרות שדיברנו על תחושתי בעניין ואף רבנו בעבר. הוא אפילו "מזהיר" אותי לא לפתח וויכוחים פוליטיים עמם בגלל שדעותיהם שונות משלי. זה משפיל ואני חשה שמתייחס אלי כמו ילדה ולכן גם משפחתו מתייחסת אלי בחוסר כבוד .אחותו אישה שמנה ומוזנחת אך תמיד מעבירים ביקורת עלי ועל איך שאני נראית. והם יודעים שלי לא נעים לפגוע בחזרה..כשמתווכחים על משהו הם תמיד ביחד וצועקים ושוללים כל דעה אחרת.
כשאני מנסה לדבר על כך עם בעלי הוא פשוט צועק: לא צריך, לא נלך לשום מקום
.כאילו שאני איזה זבל שלו.
ואני דווקא אישה דעתנית,מכבדים אותי בכל מקום, גם בעבודה, הבעיה שלהשאר איתו בבית בחגים זה יותר גרוע.
אשמח לעצה טובה. תודה.
 
גלית
15:13 19.03.15
 
עדי בדיחי  
16:41 19.03.15
שלום גלית,

להערכתי יש כאן מספר מוקדים-

1. לא פירטת את הרקע לניתוק בין בעלך למשפחתך. אני מניחה שכשמגיעות תקופות של חגים זה מתעורר יותר ויש בוודאי רצון טבעי שלך לחגוג גם עם משפחתך- דבר שנמנע ממך.

2. על כן, ואולי אף מעבר לרגיל, יש צורך להרגיש רצויה, מוזמנת, ושהחגים יעברו בטוב. ידוע שלא תמיד משפחות מחותנים מסתדרות והחגים מעוררים הרבה קונפליקטים- גם אצל הזוג וגם בקרב המשפחות. ארוחת החג אף היא, אישיו בפני עצמו.

3. מעבר לכך את מתארת יחסים לא מאוד מיטיבים לגבי גיסתך, הערותיה כלפייך וכו'- עיניין שלדברייך אינך פוגשת במקומות אחרים כמו בקרב חברייך או בעבודה. את מעידה על עצמך כאשה דעתנית- כלומר, אני מסיקה מכאן שאת בעלת ביטחון עצמי מספק לעמוד גם בהערות שהן לא בטאקט או לא במקום. אני משוכנעת שתוכלי לענות מכובד, יפה, בחיוך, בנימוס, גם להערות מסוג אלו. אם את סבורה שאין לכך מקום ופשוט הם "משפחה שכזאת", נסי לקבל אותם כפי שהם, ללא הרצון לשנות- כי רק על הרצון הזה את בוודאי מוציאה המון אנרגיות- כשלמעשה בעלך לא יכול לעשות עם זה הרבה, וגם את לא, ובוודאי הם לא ישתנו מרצונם.

4. התקשורת עם בעלך- כאן כן יש מקום לשנות לדעתי. אז נכון שרבתם על כך רבות, אך נשמע לי שלבעלך יש את העוצמות שלו, וייתכן וגם אם הווליום גבוה- לא בטוח שהוא מתכוון לעוצמות כאלה או שהוא יכול לשלוט בהן. כוונתי היא שיש כל מיני סוגים של "אנשים ווכחניים" וכאשר יש משבר או קונפליקט, כדי להתגונן- הם מרימים טונים, שוברים את הכלים, זה או הכל או כלום, שחור לבן. ובד"כ.. אח"כ יכולה להגיע שיחה רגועה יותר ולנסות להתקרב "לאמצע". אם הוא יגיד למשל "אתייעץ עם אשתי ואעדכן אותך עד הערב" אני בטוחה שתחושי יותר טוב ולא בטוח שתעני בשלילה להצעה. כלומר יש לבקש ממנו את ה"כבוד", ופחות את "רשותך". הסבירי לו מאיפה הדברים מגיעים.

5. אני מבינה שאת מעדיפה לצאת מהבית בחגים מאשר להישאר בבית. הרבה אנשים חשים כך וגם לגבי סופ"שים למשל. הרבה אנשים רוצים להיות בחברה. לכן, לפי מה שאני מבינה, את כן מעוניינת להתארח, אך מאוד מבקשת להיות חלק מקבלת ההחלטה על כך. יתכן ובעלך לא "שואל רשותך" משתי סיבות: 1. כי אין קשר עם משפחתך וברור לו ששם לא תחגגו. 2. כי הוא יודע שתעני בחיוב או שאת מאוד רוצה להתארח בחג אצלם - כי את לא רוצה להיות בבית, והוא מרגיש זאת או יודע זאת מהתנהלותך השוטפת.

לסיכום- יש לנסות לקבל את מה שאי אפשר לשנות- כמו דפוסי התנהגות של אחרים, הערות של אחרים (אבל אפשר לענות יפה ומכובד), ולתקן את מה שכן אפשר לשנות- כמו תקשורת יותר פתוחה, הגעה לשיחה איתו ממקום של רגש, כשאת ממקדת את עצמך בשיחה, כלומר "אני מרגישה", "הייתי רוצה ש..", "זה יעשה לי ממש טוב אם..", מאשר להגיד איפה הוא לא בסדר. למרות שבוודאי יש דברים שבהם הוא לא בסדר- אבל זה לא מזמין שיחה מאפשרת. זה מזמין התקפה נוסח "אז לא נלך בכלל". נסי לגייס אותו אלייך.
בברכת חג שמח,
 
גלית
17:53 19.03.15
 
אני
13:54 18.03.15
שלום, אני נשואה בפעם השניה לאחר 15 שנים שהייתי גרושה נישאתי לבעלי הנוכחי ואני נשואה לו שנה+3 חודשים.
לפני כ-3 שבועות לי ולבעלי היה ויכוח שעיקרו בגלל שבתי הרגיזה אותו (ריב שטותי) שגרר אחריו ויכוח גדול שלאחריו מצאתי את עצמי ישנה במשך שבוע בסלון, במהלך השבוע גיליתי שבעלי יוצר קשר עם נשים אחרות דרך אתר הכרויות באינטרנט.
לאחר שבוע של ריב בעלי ארז את חפציו ועזב את הבית.
כיום, מסתבר שיש לו מישהי כבר קרוב לשבועיים ו"האהבה פורחת", הוא כבר פתח תיק בבית הדין הרבני וקבעו לנו מועד לגט.
מה קורה פה?
איך זה קרה?
לא ברור לי איך הגענו למצב הזה ואני נותרתי שבורת לב ועל סף התמוטטות עצבים, אני לא מפסיקה לבכות ולא מתפקדת. (הוא דווקא נראה דיי פורח ואף נחוש לסיים את הנישואים וכמה שיותר מהר)
מה נותר לי לעשות כדי לתקן? אני מאוד רוצה שיחזור וגם מוכנה שננסה לשקם את המשבר הזה.
תודה על תשובתכם.
 
טלי צרקינסקי  
15:42 18.03.15
אני שלום,

ממה שאת העלית זה נשמע כמו צעד מאד פזיז ואני מעלה כאן שאלה אם לא היו סימנים קודם לריב עם ביתך ואולי הריב היה טריגר (זרז) להתנהלות שלו ולסיום.

יש כאן מספר נקודות: איך הייתה מערכת היחסים שלכם בנישואין? האם באתם עם ילדים? איך הייתה הקבלה של הילדים? האם היו סימנים מוקדמים לאירוע זה? האם הוא נוהג לעשות דברים באופן אימפולסיבי? איך את?

לתחושתי היה שם משהו קודם ופרץ יותר לאחר האירוע שתיארת ויתכן והיה קורה גם ללא אירוע זה.

מה לעשות? אני מאד מבינה את הכאב, הבילבול וכו'.

אם הוא נחוש בדעתו לסיים את הנישואין ואת מרגישה שיש דברים לא סגורים, תנסי לבקש רק לדבר על האירוע שקרה ואולי סגירת הדברים מעט תקל עליך.

על מנת לשקם משבר בנישואין חשוב שיהיו שניים שירצו. אם היה קיים אצלו רצון - זה אפשרי. את יכולה לומר שאצלך זה קיים, אך זה תלוי גם במקום שהוא נמצא בו מבחינת רצונו.

לא הייתי עוברת את התקופה הזו לבד, הייתי נעזרת בייעוץ בשיחות (ניתן דרך בקופ"ח בביטוח משלים או פרטי).

מאחלת לך הרבה הצלחה,

 
אני
21:15 18.03.15
תודה רבה על תשובתך המהירה.
אני גם חושבת שהויכוח הפעוט הוא הטריגר וכנראה שאפילו יזם את הריב כדי לעזוב.
הנישואין שלנו היו ממש טובים פרט לעימותים שלו עם בתי שלדעתי נבעו מקינאה, יש לו 2 בנים מנישואים קודמים והיחסים ביניהם לא ממש טובים,
היו לנו נישואים טובים אך מלאי מתחים ולחצים ובכל זאת הרגשתי שאנחנו מצליחים להשתלט על כל משבר ולעבור אותו.
הוא מטבעו בהחלט קיצוני בצעדים שלו ובהחלטות שלו באופן כללי ובחלק מן המקרים גם לאחר מכן מביע חרטה, לצערי במקרה שלנו וביננו לא נראה לי שתהיה אופציה כזו למרות שכולי תקווה שכן.
אבדוק לגבי שיחות כי אני מרגישה שאין שום דרך שאוכל לעבור את זה לבדי, אני פשוט מרגישה שנפשית אני שוקעת עוד ועוד ומתחילה לאבד שליטה.
 
טלי צרקינסקי  
14:47 19.03.15
אני שלום,

אני מחזקת את ידך לקבל את העזרה המקצועית, אני מאמינה כי ניתן להיתרם מאד מעזרה כזאת, מעבר לטיפול במה שאת מרגישה עכשיו ולהתחזק בתקופה זו, ניתן להפיק מהקשר שהיה, להתפתח ולקבל כלים להמשיך קדימה, בכל מישור שחשוב לך.


בהצלחה רבה,
 
אלי
10:37 18.03.15
שלום רב,

אני נשוי כ-7 שנים + 2 ילדים. אשתי בהריון שלישי בחודש השביעי.
עברנו קשיים בנישואין עקב עסק שנפל וגרם לחובות רבים שבין היתר הביא לתביעת ענק שבה הפסדנו ונאלצנו לפשוט רגל.

כשהתחתנו אשתי הייתה מעריצה אותי ומאוד קנאית, עם הזמן היחסים בינינו דעכו מאוד והדבר היחיד שקירב בינינו היה היום של המקווה שלה (אנחנו דתיים).

לפני כשנתיים אשתי החליטה שנלך לטיפול זוגי והלכנו זה די שיפר את היחסים אבל לא לזמן רב.

נכון להיום די הסתדרנו בחיים (לא מבחינה זוגית). מה שקורה בזמן האחרון זה שאני מרגיש אוויר בבית ואפילו גרוע מזה אוויר לא נעים.
אשתי לא מתייחסת אליי כלל.
כשאני מנסה לדבר איתה זה תמיד נגמר בריב ואף פעם אין לה סבלנות אליי.
היא מאוד מחוברת לטלפון שלה ובזמן האחרון גם די פעילה חברתית.

אתמול בלילה הצצתי לה בטלפון וראיתי שהיא חיפשה מילים באינטרנט כמו אירוטיקה, טיזינג וכאלה.

כמו כן נראה לי שהיא חושבת על גבר אחר ודי מפתחת אליו רגשות. הגבר הזה קשור בעקיפין למקום העבודה שלה.
היא חיפשה את השם שלו בגוגל, ביקשה ממנו חברות בפייסבוק, ביקשה ממנו להקפיץ אותה הביתה מהעבודה כשלא הייתי בבית,ביקשה ממנו שיעשה לה עבודה שיש לה בלימודים ועוד...

משהו מוזר קרה לה בזמן האחרון שמאוד הרחיק אותה ממני, אני מקווה מאוד שהיא לא בוגדת בי והייתי רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית אמיתית.
 
טלי צרקינסקי  
15:32 18.03.15
אלי שלום,

אתה מתאר אתגרים לא פשוטים שהתמודדתם אתם במהלך הנישואין שלכם, אני מאמינה שזה נכון שהלכתם לקבל את הטיפול הזוגי.

שיתפת שכאשר נישאתם, אשתך מאד העריצה אותך והיית קנאית.
יתכן ותכונות אלו שירתו אצלך איזשהו צורך מודע או לא מודע (השערות: צורך בביטחון, בחיזוק האגו כאדם, כגבר ועוד..)

המצב השתנה וכיום אתה פוגש תכנים אחרים שעולים בקשר.

מכל מה שאתה מעלה לא ניתן להסיק עדיין דבר. מה שחשוב, על מנת לקיים את היחסים ביניכם ולזרוע שם תקשורת בונה וחיובית, תקשורת אשר מאפשרת הבנה, ביטחון, קבלה אחד את השנייה ופתיחות, היא לדבר על כל הדברים שאתה מעלה כאן בפורום.

כדאי לגשת לשיחה כזאת כאשר שניכם פנויים, לא מוטרדים (דוג' לא לאחר עבודה, ריב וכו'..), אפשר לקיימה בבית קפה או בכל מקום שהוא שקט (גם בבית כמובן) אך שיהיה לכם השקט הנחוץ.

התקשורת הנה בסיס מאד חשוב בזוגיות והיא תעזור לכם בכל תחום.

הייתי מתעניינת בה, שואלת אותה מה היא מרגישה, משתפת אותה במה שאתה חווה, בשנויים. מתחילה לדבר את הצרכים שיש לכם בקשר ואיך את יכולים בתוך הזוגיות למלא אותם, לעבוד עליהם, בין אם זה ביניכם ובין אם זה לחזור לטיפול הזוגי (אפשר אף לאותו מטפל/ת שעזר/ה לכם אז).

אל תישאר עם זה בלבך, אתם מרחיבים את המשפחה, אשתך לפני לידה וכדאי לשוחח עכשיו על הדברים.

זוגיות במעגל החיים יכולה להכיל עליות ומורדות אך חשוב לטפל בהם ולא להישאר במקום המתוסכל.

הייתי מתחילה את השיחה בכך שאכפת לך ממנה, מהקשר, מהנישואין והמשפחה ואתה מרגיש שלאחרונה התרחקתם ומשם ממשיכה ומאפשרת גם לה לדבר כמובן.

מאחלת לך הרבה הצלחה!



 
אנונימית
21:46 15.03.15
אני נשואה 16 שנה.בעלי מקסים.מתחשב.אוהב.יש לנו סקס בריא ואנחנו פתוחים ומדברים על הכל. בחודש האחרון בעקבות היכרות עם קבוצת חברים שאני לא הכרתי אחת מהחבורה בחורה נשואה התחילה להיות איתו בקשר.בהודעות בפייסבוק , הוא לא סיפר לי על זה אלא זה התגלה לי במקרה ושאלתי אותו על כך. תשובתו הייתה שזה סתם ושזה לא קשר סתם התעניינות.למרות שראיתי שהיא מסמסת לו גם בעשר ובאחד עשרה בלילה כשהוא יושב עם חברים.אמרתי לו שזה מפריע לי והוא הבטיח לסיים עם זה עם זאת הוא ממש ניסה לשכנע אותי להסביר לי שאין כלום ונעלב מכך שאני בכלל חושבת על זה.בנוסף הוא החליף את הסיסמא בנייד וגיליתי אותה כשניכנסתי לוואטסאפ ראיתי שאין ממנה הודעות וניראה לי שהוא מחק אותן. לא יודעת מה לעשות האם אני פרנואידית או שהרגש שלי נכון? זקוקה לעצה.
 
בני
23:09 15.03.15
הי

נכון או לא נכון זה מה שאת מרגישה ורק בגלל זה מגיע לך להיות רגועה וחשוב שתלבנו ותיישרו קוו בנושא.

את מציינת שיש לכם קשר חזק ופורח חבל להוריד את איכותו בגלל מאורע בודד.
סומך עלייך שתמצאי שעת כושר לדבר איתו על הקושי שלך!

תסבירי לו את מה שאת מרגישה שינסה להבין מתוך רצון שיהיה לכם טוב ולא כצורך אישי שלך.
 
עדי בדיחי  
15:22 16.03.15
שלום לך אנונימית,

אני מסכימה עם בני. ראשית לא לשכוח שיש סיכוי שהוא אכן פגוע מעצם כך שאת מפקפקת בו או בודקת אחריו. אך חשוב יותר הוא להמשיך את הקשר הטוב והפתיחות שהיתה לכם עד כה, באותו כיוון- לשבת ולשוחח על הדברים.

חשוב שתמקדי את השיחה ברגשותייך ולא בהאשמה בו. יתכן והוא כלל לא מעניק לעינין משמעות ולכן גם מאוד פגוע - לכן חשוב לו מה המשמעות של העינין בעינייך ולהגיע לעמק השווה.

בהצלחה רבה,
 
הילה עוזיאל
15:46 16.03.15
תודה לכם !! אכך שוחחנו ובאמת הייתי פרנואידית. אנחנו פשוט מתחילים לקבל מצב נתון חדש , והוא התחיל להיות פופלרי יותר. מה שלא היה קודם.
אך כפי שאמרתי, שוחחנו על כך יישרנו את ההדורים סיפרתי לו בדיוק מה מפריע לי ואיך אני מרגישה הוא הבין אותי מאוד , למרות שנפגע שפיקפקתי בו - בכל זאת אנחנו נשואים 16 שנה אבל מכירים 25 שנה ,ואפילו ביקש שאגיד לו מה לעשות כדי שיהיה לי טוב ואהיה רגועה!
שוב תודה על הייעוץ - המשיכו כך!
 
דביר
23:36 12.03.15
אני נשוי מזה שנתיים ויש לי מרחפת. אני אוהב אותה ולא יודע איך לקבל את המצב הזה. זה מלווה בזה משועממת, לא לברותית, מבוהלת ונבהלת כל הזמן, מרשה לעצה הכול אבל איתי היא רבה על כל דבר. חסר ביטחון, בוכה מכל דבר, ובעיקר לא תקשורתית מנותקת מאנשים, לא מנסה להכיר אנשים חדשים, מתוסכלת כל הזמן, כל היום רואה tv, אין לה תכלית בחיים הכול משעמם חוץ מטלווזיה. מסעם איתה דברים עודה הפוך, פשוט התהפכה, ומצד שני טוענת זמאוהבת בי למוות. מה דעתך?
 
טלי צרקינסקי  
10:05 14.03.15
דביר שלום,

אין סתירה בהתנהלות זו של אשתך ובכך שהיא יכולה לאהוב אותך.

לא ברור לי מה הרקע להתנהגות הזו (מצב נפשי, משבר שעברה, משבר שעבר על הבית, חלק אולי מרכיבי אישיות שלה ועוד..)

מה שכן כדאי זה בהחלט לשוחח אתה על כך.

הייתי מגיעה לשיחה כזאת אתה ממקום מאד מאפשר ולא שיפוטי.

מנסה לחשוב מה חיבר אתכם בהתחלה, כשהכרתם. איך היה בתחילת הנישואין ומה השתנה, האם היה טריגר (זרז) שגרם לשינוי.

מתה שאתה מתאר כאן יתכן ויש מצב של משבר רגשי - נפשי (דיכאון, לא ברור מה, אך בכי, חוסר משמעות לחיים, ניתוק מאנשים, יכולים להצביע על משהו כזה)

הייתי ממליצה שתראה איש מקצוע כגון: עו"ס קליני, פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט (אפשרות דרך קופ"ח בביטוח המשלים או פרטי).

ושם תוכל להביא את הכאב, את מה שעובר עליה ואיש המקצוע ינסה לתת תמונה רחבה יותר והיא תוכל לקבל את הטיפול המתאים.

כדאי לדבר אתה על כך, לשתף אותה במה שאתה מרגיש, רואה, לשאול מה היא מרגישה, לנסות לעודד אותה להיעזר, למענה, למענכם ושאפשר להרגיש אחרת.

רצוי לציין בפניה, כפי שכתבת כאן, שאתה אוהב אותה ורוצה עבורה את הטוב ביותר.

בן משפחה לא יכול להחליף מטפל מקצועי, כמובן שהוא יכול לתמוך, אך לא להוות תחליף אם צריך שיחות/עזרה.



בהצלחה רבה,



 
אליה
21:58 09.03.15
היי,
אני בת 24, התארסתי לפני כמה ימים עם בחור מדהים שאני מאוד אוהבת.
הכל היה מושלם, אני אוהבת אותו מאוד והוא אותי, הוא דואג לי, משקיע בי, מפנק, מרגש, מפרגן... גבר מדהים.
לאחר הצעת הנישואים ערכנו פגישה עם ההורים שלו ושלי. אבא שלו הוא קבלן, אדם מאוד לא פשוט, כוחני ואפילו קצת מגעיל.
הרקע שלנו קצת שונה, אני באה ממשפחה ממעמד הביניים (אבא מורה ואבא אדריכל, המצב הכלכלי שלנו לא בשמיים) והוא בא ממעמד יותר גבוה ומבוסס כלכלי.
במהלך הפגישה אבא שלו מאוד זילזל בהורים שלי ודיבר רק על כסף, הגישה שלהם לחיים מאוד שונה משלנו.
בנוסף אני מורה, הוא זלזל בעבודתי ודיבר על כך שהיא לא מכניסה מספיק כסף.
הוא דיבר על כך שמי שלא מסוגל לתת לילדיו בית הוא מסכן. דיבר רק על חומריות ודאגה חומרית לילדים. כשהורים שלי דיברו אמר להם שהם חופרים והיה מאוד לא נעים.
הלכתי הביתה בהרגשה מאוד לא נעימה ובעקבות זאת רבנו. הארוס שלי אמר שהוא מרגיש שיש בינינו פערים ושהוא מבולבל וחושש שלא אתמוך בו כשהוא ילך לעבוד.
אני מאד מבולבלת.
בנוסף כשאנחנו מדברים על מגורים בעתיד נשמע שהוא לא מוכן להתפש בשבילי. סיכמנו שבשנה הראשונה נגור בשכירות ולאחר מכן נעבור לגור בבית שהורים שלו בונים לו, הבית מאוד קרוב להוריו ולכן חששתי כיוון שהם מאוד שתלטנים. אבל בכל זאת הסכמתי כדי להיות איתו. אבל ביקשתי בשנה הראשונה שנגור באיזור הבית שלי (לא מאוד רחוק ממנו, רבע שעה נסיעה) אבל הורים שלו מוכנים לעזור לנו בשכירות בתנאי שנגור לידם והוא מתעקש שחבל על הכסף. אני מרגישה שהוא לא מוכן לוותר על זה בשבילי וחוששת מכך שהורים שלו קונים אותנו כי הם רוצים אותו קרוב אליהם.
בעקבות המפגש בין המשפחות שינינו יצאנו מבולבלים ובהרגשה לא נעימה. במהלך השיחה אבא שלו דיבר בגנותם של אנשים שלא מסוגלים לממן לילדיהם בתים או לתמוך בהם כלכלית, ואני כמובן יתאתי להגנתם של הוריי. המפגש היה טעון ולא נעים.
אתמול נפגשתי עם הארוס שלי, הוא ממש בכה ואמר שהוא אוהב אותי אבל שהוא חשב על זה שהמגרעות בקשר עולות על היתרונות ולכן הוא רוצה שנפרד, ציין שאני כל הזמן רבה איתו ומדברת בצורה לא נעימה. כחלק מהכעס ומהמריבות ודיונים על כסף, קיבלתי הרגשה שהכסף יותר חשוב לו ממני ובעקבות זאת זרקתי הערה לא נעימה כשביקש לשכב איתי- ״תשלם לי״. הוא מאוד נפגע ואמר שאני כפויית טובה.
אתמול, לאחר 4 ימים שהוא הציע לי נישואים, הוא נפרד ממני וטס לחו״ל לשבוע כדי להרגע. הוא אמר לי שאם נתחתן אנחנו נתגרש. יצאתי בתחושה נוראית, בכינו שנינו בטירוף. איך אפשר להתהפך כך ביום?
האם לדעתך אני יכולה לשנות את החלטתו? אם כן , כיצד? והאם כדאי?
ניסיתי לדבר איתו על כך שיתו לי צ׳אנס והוא לא היה מוכן לשמוע על זה.
 
בני
00:00 11.03.15
הי
סיפור עצוב עם סוף טוב!

בקשת ממנו שייתן לך צ'אנס אבל הפתרון יגיע בזמן שיבין שהוא צריך לתת לקשר שלכם צ'אנס את מבינה את ההבדל?

אכן יש פער בין תפיסת העולם של ההורים אבל זה לא סוף העולם שמענו דברים יותר קשים מאלה.

לא כתבת בן כמה הוא - ייתכן והנער טרם התבגר מספיק בשביל להבין שהגיע הזמן לעוף רחוק ולא להיות קשור לאבא ואימא, אמנם אפשר להבין את השיקולים שלו כשיש לך בית עם עוגן בטוח קשה לעזוב הכל בבת אחת וללכת אל הבלתי נודע, זה ישתנה רק כשהוא ירגיש מספיק בטוח איתך השאלה האם את יכולה לתת לו את זה? ובתנאי גם שהוא ירצה לקחת...
דעתי האישית - תני לו את הספייס שלו, גם הוא קרוע ומבולבל ממה שקרה, שיחשוב לבדו שם בחו"ל מה הוא מתכוון לעשות עם החיים שלו מה יותר חשוב לו ממה, את לא יכולה ולא רוצה לחשוב או להחליט במקומו...

בהצלחה
 
טלי צרקינסקי  
08:41 11.03.15
אליה שלום,

ממה שאני קוראת מדברייך, ישנה השפעה מאד עוצמתית של הוריו, כנראה בפרט של אביו, על החיים שלו, אני מניחה שזה לא בא לידי ביטוי רק בתחום של הזוגיות.

כפי שבני ענה לך ואני מסכימה עם זה, יש כאן שאלה עד כמה הוא יכול לשים את עצמו מחוץ לשליטה של אביו ולהחליט שאת בת הזוג שהוא בחר להתמסד אתה ולהתמודד מול ההורים שלו ולשים את הקו בין הקבלה וההערכה של העזרה הכלכלית לבין מה זו התערבות ומה זו קבלת החלטות אשר קשורה למערכת היחסים שלכם, לרות מגורים ועוד..

אני מאמינה שיש ביניכם אהבה, אולם אם רוצים שתהיה מערכת יחסים חזקה שתצליח, יש חשיבות רבה לתת לכל "הרעשים מסביב" לעבור דרך איזושהי מסננת ולא לאפשר לה לחדור אל החיים שלכם בצורה שתפר את השלווה ואת האהבה שלכם.

את האישיות של האב אתם לא תשנו וזוהי לא המטרה כאן. המקסימום שניתן זה לומר שיש מקומות ששמורים לזוגיות שלכם והוא לא יכול להיכנס לשם.

שכן יש הערכה על עזרה. אלו דברים שבעייני תפקיד בן הזוג להתמודד עם אביו.

כאשר הוא יחזור מחו"ל, מה שכן ניתן לחשוב עליו הוא אף לגשת לשיחות אצל איש מקצוע (אם אתם מרגישים צורך) על מנת לבחון מהי ההחלטה הנכונה עבורכם ואם היא כן ללכת לכיוון נישואין, איך להתמודד עם כל מה שתיארת כאן ולא לוותר על האהבה.

במידה והוא החליט "להרים ידיים", מה שאת יכולה לעשות זה להציע לו את הפתרון הזה על מנת לברר, לאור האהבה וכל מה שיש ביניכם, מה זה הבלבול והאם ניתן בכל זאת לגשר עליו.

אני מניחה שמשולבים פה רגשות כגון: פחד, חשש מתגובות האב, מהעתיד ועוד.


מאחלת לך הרבה הצלחה,




 
אליה
21:52 13.03.15
הארוס שלי (לשעבר) חזר מחו״ל היום. הוא לא יצר איתי קשר ואז שלחתי לו הודעה.
אמרתי שאני רוצה לבוא לקחת את הדברים שלי, הוא הגיב בכזה קור רוח. כאילו השתנה לי בשבוע ופתאום אנחנו זרים.
הבנתי מדבריו שאין לזה סיכוי יותר. הוא מאוד רציונלי ומנתק את הרגש.
הוא בטוח בכך שלא יהיה לנו טוב ביחד, הוא אומר לי שהוא רוצה שיהיה לי הכי טוב וכנראה הוא לא מתאים לי.
אני לא מסכימה איתו, אני כל כך מתגעגעת וחסרת אונים, כל היום בוכה.
מה אני יכולה לעשות? האם אני יכולה לגרום לו לחזור אליי? האם עליי להתגבר ולהמשיך הלאה?
אני לא מצליחה להבין, איך לפני שבוע הוא הציע לי נישואים, כל כך השקיע ולאחר כמה ימים זרק אותי וברח לחו״ל.
והיום הוא משוכנע שאנחנו פשוט לא מתאימים.
אני מתקשה להתגבר. חייבת לציין שרוב חברותיי נשואות וגם הלחץ להתחתן ולמצוא כבר גבר אחד לא מרפה ממני.
אשמח לעזרה
 
טלי צרקינסקי  
09:56 14.03.15
אליה שלום,

אם העברת לו את המסר שאת מאמינה שכדאי לכם לבחון את הזוגיות שלכם ומה קרה שם (כל מה שציינתי בתשובתי לגבי ההתמודדות עם האב, הנפרדות ועוד.. האהבה שלכם) והוא עדיין בשלו, זה משהו שנשמע כמו לא בשליטתך ואני מבינה שזה מאד כואב.

מאידך, גם לחיות בזוגיות שיש התערבות גדולה של הורים ובן הזוג לא יודע לעשות הפרדה בין בחירותיו והאהבה שלו לבין השליטה וההתערבות של האב, יכול היה לעורר קושי רב בהמשך היחסים, לרבות יחסי נישואין, ילדים ועוד.

במידה ולא דוברו הדברים ואפשר עדיין לדבר אותו שכדאי אפילו לא לקבוע כעת מועד לחתונה ולקבל יעוץ כי בכל זאת הייתה אהבה והוא מוכן לשמוע, את תדעי שעשית את מה שביכולתך.

אם אין עם מי לדבר והוא נאטם ונסגר, כנראה שהוא קיבל רגליים קרות ותגובתו עשויה להיות הגנה וגם כאן כנראה עשית מה שביכולתך.

לגבי להמשיך הלאה, הייתי מציעה לך לקבל כילים לעשות זאת בשלווה, בביטחון, מתוך תחושה לא של מירוץ, משם יגיע בן הזוג הנכון. אך את בוודאי אדם עם רגשות וזה לא יכול להיות ביום, תהליך ששווה לעבור אותו אף בעזרת שיחות עם איש מקצוע ועשוי לקצור תובנות וצמיחה אישית.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
אדוה
15:17 08.03.15
מה הייתן עושות אם יום אחד הבעל היה מקבל תביעת מזונות?
 
עדי בדיחי  
20:44 09.03.15
הי אדוה,

קשה לי לענות על סמך משפט אחד. הייתי שמחה אילו יכולת לפרט יותר על מנת לתת לך מענה מקיף.

תודה לך,
 
ניקול
20:51 09.03.15
אני חייה בזוגיות עם בן זוג במשך 14 שנה ויש לנו שני ילדים משותפים.
לפני כמה ימים אני מוציאה מהדואר מכתב תביעה עבור אבהות לבן זוגי
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שזאת טעות והוא לא יודע מי זאת בכלל
היום לאחר חקירות שביצעתי גיליתי שהוא היה איתה (כניראה סטוץ) לפניי שנה וקצת ויש ילדה בת ארבע חודשים
הוא אומר שהיה שיכור וזאת היתה מעידה ושלא בטוח בכלל שהילדה שלו , שיש עוד ארבע גברים שצריכים לעשות בדיקת רקמות

אני מרגישה שאני בחלום רע
לא יודעת מה לעשות
הוא נשבע שהוא אוהב רק אותי אבל זה לא עוזר לי

לא יודעת מה לעשות... מה לחשוב :(
 
ניקול
20:54 09.03.15
אני בחרדה נוראית
 
בני
00:18 11.03.15
היי

אין ספק שקיבלת הלם אבל מכאן ועד להיות בחרדה נוראית בגלל שטות של בעלך הדרך קצת רחוקה.

הוא בחר בך וחי לצידך 14 שנים! זה אומר משהו על הזוגיות שלכם לא ככה?
אני לא מצדיק אותו וחושב שהוא חייב לתת תשובות יותר מספקות מתירוץ עלוב של שיכור וכו' זו בוודאי נורה אדומה למערכת היחסים שלכם כי יש כאן בעיה של אמון הבן אדם הסתיר ממך דברים ושלא ינסה לטייח את העובדות.

לבנות אמון מחדש זו משימה מעייפת אבל אפשרית, תשאלי את עצמך האם את רוצה לנצל את ההזדמנות שבגילוי כדי לשדרג את הקשר שלכם למקום טוב יותר או שאת מעדיפה לעשות משהו אחר בנידון, לא מגיע לו שתהיי בחרדות בגללו, נקודה.

בהצלחה
 
עדי בדיחי  
12:07 11.03.15
שלום ניקול,

צר לי מאוד לשמוע על מה שעובר עלייך. נראה שהשוק הוא גדול, ובצדק. לצד ההפתעה עולות בוודאי הרבה שאלות סביב אמון, מה יהיה בעתיד ואיך הדבר ישפיע עליכם רגשית, זוגית, כלכלית וכו'. אני מבינה שלא פשוט לך.

אני גם נוטה להסכים שבהחלט סטרס כזה יביא לחרדות ויגביר את החששות שלך ולכן את לא סתם חרדה.

במצבים כאלה, בהם צריך לאסוף את השברים ולא יודעים להתחיל מאיפה, אני חושבת שיהיה הכי נכון להתחיל עם ליווי של איש מקצוע. מטפל פרטני שהוא גם מטפל זוגי- ויש כאלה לא מעט. ולמה זה חשוב? ראשית, עלייך להיות מוכלת מאוד במצב המשברי הזה. את מרגישה "לבד" בתוך הסיפור הזה, ההפתעה היא גמורה ועולות כאן לא מעט שאלות לגבי בעלך. מעידה או לא, אי אפשר להמשיך לסדר היום. האיזון בקשר הופר, ויש לדעת מה עושים הלאה. ולכן, איש או אשת מקצוע כמו פסיכולוג, פסיכותרפיסט או כל מטפל פרטני וזוגי אחר, יוכלו לדעת לגשת לעיניין ולנסות לסייע לקבל תמונה מלאה. לאחר מכן יהיה חשוב לצרף את הבעל כדי להתחיל תהליך זוגי ובניית אמון מחדש. שוב- אם תרצי, אם תרגישי שאת יכולה.

אני מניחה שאם מדובר במעידה באמת, גם עבור בעלך יש כאן הלם לא קטן. העובדה שאת פתחת את המכתב, העובדה שלא היתה לו דרך להסתיר את זה (תקין או לא, לפחות היה מתלבט עם עצמו קצת, מעכל את זה קצת, ואז משוחח איתך). ההפתעה אצלו היא פי כמה, כיוון שיש כאן גם ילדה שהיא שלו (איזה שאלות זה מעלה בו? מה הוא חושב על זה? לדעת שפתאום יש לך עוד יוצא חלציך אי שם בעולם) וכמובן גם החלק הכלכלי. מעבר לזה, יש לו אותך, את ילדיכם ואת הבית המשותף אותו בניתם. לא פשוט עבורו גם. הנפגעת הברורה היא את, אבל אני חוששת שהוא נפגע לא פחות - וזה לא גורע מכך שהוא אחראי למצב. אך הוא גם פגוע.

ולכן, לסיכום- לגשת למטפל, לנסות להתחיל תהליך קודם כל עם עצמך ולקבל הכלה למקום שלך. לאחר מכן ועל פי דעת המטפל- להמשיך הלאה לטיפול זוגי. אני לא רואה דרך נכונה וטובה יותר לטפל בכך. רצוי לציין, שיש גם צד אופטימי ויתכן והתהליך שתעשו יחד ישפר ויגייס את שניכם לזוגיות טובה יותר- וזה מה שבני ניסה ברוב אופטימיות להגיד לך. שווה לזכור גם את זה. אמנם זה רחוק... אבל זה אפשרי, שמהמשבר הזה תצמחו. אופטימיות נוספת היא שייתכן ופשוט הילדה לא שלו, ואז את מתמודדת עם משהו שהוא גם "גדול", אבל לא כ"כ גדול, כמו אם יש לו עוד ילדה.

תחזיקי מעמד, בהצלחה,
 
משה
12:49 11.03.15
קודם כל.

גם הוא ואם יש אחרים חייבים לעבור בדיקת רקמות.

ולעצם העניין - גם אם יש עוד גברים או לא זה לא חשוב..
הוא חייב לעבור בדיקת רקמות. לבקש לדעתי בכתב הגנה דחוף מבית המשפט דחייה עד אשר יעבור בדיקת רקמות וגם הילד לדעתי כמובן גם צריך כדי להשוות DNA.

ורק אז תדעו.
אולי הוא לא שלו??
נכון שהיתה בגידה וכל היוצא בזה וההשלכות של זה.

אך במידה התשובה שלילית ירד דבר אחד מהפרק וההיא שתבעה אותו יכולה לרצות..
שתחפש מישהו אחר ליפול עליו.
 
ניקול
00:37 12.03.15
מקווה לטוב
 
חסויה
22:44 09.03.15
אני בחורה בשנות העשרים. יש לי מישהו שאני אוהבת והוא אוהב אותי. מכירים המון זמן. חושבים על חתונה. הבעיה היא שבמיטה הוא עדין מדי. אני אוהבת חזק, ואפילו בעניין של סאדו מאזו. הוא לא מוכן להיות יותר חזק במיטה או להכאיב לי או להיות פחות עדין. הוא בן אדם ממש טוב. קשה לי לחשוב על חתונה איתו כשהעניין הזה כל כך מפריע לי. האם הבעיה היא בי? ומה אפשר לעשות?
 
בני
00:33 11.03.15
היי

אין לי הרבה מה לעזור לך - באמת יש כאן דילמה אמיתית.

השאלה שאני מרגיש חופשי לשאול אותך > איך הגעת כבר בגיל עשרים להבנה שככה את רוצה לחיות מעתה ואילך את חייך?
יחסי מין הם מין של יחסים!
זוהי מערכת שלמה של רגשות וצרכים, סקס ואינטימיות שיש בה הנאה ונתינה כמו גם של עונג וכאב לא הרי זה כהרי זה והכי טוב הכל מהכל אבל לאן את רצה? לוקח זמן עד ששני בני הזוג מרוצים ומרגישים סיפוק והדדיות ויכולת לדבר חופשי ולבקש מהפרטנר למלאות אחר צרכים אישיים או פנטזיות למיניהן...

יש משהו שאני לא יודע?
 
טלי צרקינסקי  
08:09 11.03.15
חסויה שלום,

לאנשים יש העדפות, רצונות ופנטזיות מיניות שונות.

מה שחשוב בזוגיות ששני הצדדים מסכימים למה שרוצים לעשות במיטה במסגרת המין.

זה לא שמי מביניכם "לא בסדר".

אני מפנה אותך לפורום מתאים שייתן לך מענה מקיף יותר.

בהצלחה רבה!

 
טלי צרקינסקי  
08:09 11.03.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
אנונימית
23:43 10.03.15
אני והאקס שלי פרודים כבר כמעט חצי שנה. אני חייבת להודות שאני עדיין מאוהבת בו בעיקר בגלל שהוא הבן זוג הראשון שלי וכי הוא זה שעזב אותי . בסיום הקשר הוא התנהג בצורה כל כך מגעילה, ואת הפרידה הוא עשה בצורה הנוראית ביותר . אני מרגישה בזמן האחרון שהוא קצת מתחרט על מה שעשה בעקבות כל מני רמזים שהוא מביא.. הוא עושה הכל באמת חוץ מלבוא ולדבר איתי .. אני לא כל כך יודעת לפענח רמזים כאלה ועוד יותר לא מבינה למה הוא לא בא לדבר איתי אבל מצד שני מביא רמזים שהוא כן מעוניין. אני מתה לחזור אליו ונמצאת בדיכאון טוטאלי , אני מפחדת מאוד לדבר איתו כי אמי לא רוצה לצאת מושפלת כי מספיק השפלתי את עצמי בפניו בקשר שלנו ואני רוצה שהפעם יראה צד שונה.. אבל מצד שני אם אני לא אדבר איתו שום דבר לא יצקדם כי הוא לא עושה כלום. אני ממש מקווה שלא תתנו לי תשןבות כמו- תמשיכי הלאה וכו.. כי זה הכי קל לדבר! אני עדיין מאוד אוהבת אותו ובאותה נשימה גם מאוד פגןעה. מה אפשר לעשות?? תודה לעונים
 
אנונימית
23:55 10.03.15
הרי זה יהיה משפיל כמו לדבר איתו בעצמי
את מדברת במונחים של השפלה ולכן הצעתי לך לרכך את ההשפלה אם ח"ו תהייה ע"י צד ג' זה הכל.
שלום עושים עם אויבים והדרך לשלום עוברת תחילה ע"י מתווכים מטעם, תבחרי חבר קרוב של שניכם או מישהו שאת חושבת שיודע לעשות את העבודה, מה יש לך להפסיד?
תבקשי מהשליח שיגשש עבורך -
מה הן אותם רמזים.
איפה הוא עומד כרגע בחייו.
מה הוא חושב עלייך.

תקבלי אינדיקציה יותר רחבה מאשר סתם רמזים לא ברורים, חבל שתחיי באשליות ובהמתנה שהוא יואיל בטובו לפנות אלייך ישירות, אל תשכחי שגם לו יש אגו וגם הוא לא רוצה להיות מושפל ע"י ידך...

הבנת?
 
טלי צרקינסקי  
06:55 11.03.15
אנונימית שלום,

לא ברור ממה שציינת כמה זמן הייתם ביחד, אך לסיים קשר בהתנהגות שאינה מכבדת עלול להעיד על דפוס כלשהו אצל בן אדם. אני לא יודעת איך הוא התנהג, מה עשה, מה גרם לאינטראקציה או להתנהגות זו אצלו, אך יש כאן שאלה גדולה אם את רוצה קשר עם בחור שאילו הם דפוסי ההתנהגות שלו.

אני מבינה את הפגיעה, את האכזבה ואת הכאב שיש אחרי אהבה ראשונה ולעתים אף את המחשבה שעשויה לבוא בעקבותיה "האם אמצא משהו אחר"? שהיא לא לרוב מביאה למצב של היאחזות ולא להתבוננות קדימה.

אני הייתי מנסה לבחון עם עצמך האם את רוצה לחזור אליו מתוך מקומות של תלות, חרדה להישאר לבד, לא למצוא חבר בעתיד, "עניינים לא סגורים מולו" וכו'.. או שאת באמת מאמינה ורוצה לתת סיכוי לקשר הזה.

לעתים בחיים (וזה יכול לקרות לכולנו), אנחנו לא מצליחים להפריד (=-בעיקר מהעולם האמוציונלי - רגשי) מה מניע אותנו ומה נכון עבורנו. את ההפרדה הזו הייתי בוחנת עם עצמך. עם איזה גבר היית רוצה להיות במערכת יחסים והאם אותם דפוסים לא יחזרו שוב.

לגבי מה שבני השיב לך, אני מאד מבינה את תשובתו. אני מאמינה שהוא כתב לך זאת מתוך מקום של לא להישאר עם הדברים לא סגורים.

אך הייתי שוקלת היטב אם זה בן הזוג שאת מאחלת לעצמך ואם לא התערבבו פה דברים נוספים "הוא עזב אותי" "בן זוג ראשון" וכו.. שאפשר להבין אותם וזה בעיקר בא לידי ביטוי בגילאים צעירים.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

 
נינה
00:11 08.03.15
מה אני יכולה לעשות כשבעלי תוך כדי סקס אומר לי שהוא מפנטז על אחותי הקטנה ממני .
למרות שהוא היה שיכור ..ויודעת שהוא מאד אוהב אותי
קשה לחשוב על זה
 
עדי בדיחי  
20:43 09.03.15
שלום נינה,

הייתי "מקלה" ואומרת שתחת השפעת אלכוהול יכולים להיאמר הרבה דברים שאין להם ביסוס מציאותי, אך בהחלט תכנים שהם לא מתוך המודע. כלומר תכנים לא מודעים. לכולנו יש כאלה, ובד"כ אלכוהול יודע להוציא אותם החוצה. החשש שלי הוא שאת תמשיכי ללכת עם האמירה הזאת עוד הלאה ולא תוכלי להרפות ממנה. אלא אם כן תצליחי להפריד בין מציאות חייכם לבין האלכוהול או עולם הפנטזיות של בעלך. יהיה חשוב לציין זאת בפניו באחת השיחות שלכם- שזה מה שהוא אמר. כל עוד זה מטריד אותך, יש לדבר על כך.

מפנה אותך לפורום נוסף.
 
עדי בדיחי  
20:44 09.03.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  208  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין