בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
היי אני ובעלי נשואים חצי שנה הוא בן 25 ואני בת 23. יצאנו ביחד שנתיים לפני ולאורך כל המערכת יחסים שלנו הייתי מגלה שהוא מסתיר ממני דברים, מוחק הודעות, משקר לי.
זה התחיל מזה שהוא ישב איתי בפאב שעוד היינו חברים וחיכה שאני אלך לשירותים כדי לשלוח לבחורה אחרת הודעה שחשב שהיא בפאב כדי להגיד לה שלום. אחרי זה מוחק הודעות. אבל החלטתי להבליג הלאה כי אני מאוד אוהבת אותו. היו באמצע עוד שקרים שהוא טען ששיקר בלי סיבה.(בנאדם שמשקר זה כי יש לו משהו להסתיר!)
בנוסף יש לו מישהי מהלימודים שהוא חוזר איתה קבוע הביתה, בהתחלה הראתי קצת קנאה אבל למדתי לחיות עם זה. כל פעם שהיה נמצא איתה באוטו היה ממעיט בשיחה איתי קצת נשמע לחוץ ואומר שידבר איתי אחכ. הוא טוען שלא נעים לו שהיא מסיעה אותו והוא מדבר בטלפון למרות שאמרתי לו שהוא יכול לעשות את זה יפה ולא לסנן אותי ככה. מה שגרם לי לתהות אם להישאר איתו זה שהוא שיקר לי שהוא חוזר באוטובוס הביתה ולבסוף גיליתי שהוא חזר עם אותה בחורה.. הרגיש לי שהוא משקר והרמתי טלפון לבדוק.. במהלך השיחה אני שומעת שיש מישהי לידו ואני שואלת אותו מי זאת ומשקר לי לידה(!!!!) שזאת מישהי שיושבת לידו באוטובוס, ואז הגיע החלק שהוא ניסה לסנן אותי ולא רציתי לנתק . לבסוף בגלל שלא רציתי לנתק בעלי שם אותי על השתק כדי להגיד לה ביי בלי שאשמע. אחרי שכעסתי הוא התנצל והודה ואמר שהוא סהכ רצה לחזור אליי כמה שיותר מהר הוא התנצל ונשבע שלא יעשה זאת שוב. זאת לא פעם ראשונה ולא עשירית שהוא משקר וגם סתם ככה בלי סיבה. מאוד פגע בי שהגיע לרמות כאלה. אני לא יכולה להמשיך הלאה ולהאמין לו יותר לשום מילה שהוא אומר. מבחינתי אמון זה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים וזה מאוד פגע בי ואני לא יודעת כיצד לפעול. זה כבר השפיע עליי בזה שהאהבה שלי אליו ירדה וזה מאוד מטריד אותי. הוא נשבע שלא בגד בי אני רוצה להאמין אבל לצערי לא מסוגלת.
אני לא יודעת איך להתנהג איך להגיב מה לעשות לפרק את החבילה לפני שיהיו ילדים?? להישאר איתו ולחיות כל הזמן אחרי חיפוש השקר הבא??
יש לציין שעשינו הרבה שיחות בינינו והתאמנו ציפיות ולמרות זאת השקרים יותר גדולים מזה
שלום, שנינו בני 30.

אשמח לשאול מה מעיד על זה שבן זוגי לא יכול להישאר במערכת יחסים שלנו מעל חודשיים/שלוש? והאם דבר כזה שחוזר על עצמו יכול להעיד על כך שפשוט הוא מרגיש שאולי מיצא את הקשר? שמאס לו? שאני מאסתי עליו? ואם אכן מיצא, אז למה כל פעם אנחנו חוזרים אחד לשניה? משהו שלא מובן לי, אם אתה מעוניין בי ורוצה את הקשר ואתה באמת מראה את זה, וכעבור חודשיים שאתה מאוד קרוב, אתה פתאום מתרחק.. ואז לרוב יוצא מצב שאני שואלת מדוע אתה מרוחק? האם אתה ברוגז? ואז הוא יכול להתעצבן או להגיד שהכל טוב וההתרחקות עדיין ממשיכה עד שזה מתפוצץ בזמן השיחה ואני רבה איתו שהוא מתנהג לא לעניין וכך הקשר נגמר. לכן אינני רוצה לפתוח בשיחה למרות שאתמול שאלתי אותו- מה אתה ברוגז שאתה לא עונה ולא כלום? הוא אמר לא ברוגז אני ישנתי שהתקשרת ורק הבוקר שקמתי לעבודה ראיתי את זה. הענין הוא שהוא לא טרח לחזור אליי מהלילה וכבר 2 בצהריים.

אנחנו מכירים שנתיים בערך ובמשך השנתיים האלה- כל כמה חודשים מעטים- 2,3 הוא פתאום מתחיל לזייף. מתרחק, לא מתקשר כמו פעם, בקושי נפגשים.. וזה באמת קורה שחודש חודשיים הוא מתנהג לעניין וקרוב יותר מתמיד, ואז פתאום הוא סוג של נעלם. הוא יכול להיות הכי קרוב אליי, להתנהג כמו בן זוג, להתקשר הרבה, להיפגש, ופתאום להתנתק, להיעלם , לא לענות לשיחות, להיעלם כל הלילה ואפילו בבוקר לא להתקשר ואם אני יזמתי שיחה בבוקר אין מענה. אני רוצה לציין שהוא לרוב זה ש"רודף" אחריי, וכשאני שמה לב בהתרחקותו אני זאת שמתחילה להתקשר פתאום הרבה והוא לא נענה לי. שלא תבין לא נכון- אני גם יוזמת שיחות אבל לא בתדירות שהוא, הוא גם מתקשר סתם לקשקש על שטויות.

יצא לנו למשל להיפגש החודש 3 פעמים בשבוע אחד, ובשבועות הנותרים פעם או פעמיים, ולא ראיתי אותו בדיוק 10 ימים. וב- 4 ימים אחרונים הוא דיי מרוחק. אני לא ממש מבינה את פשר ההתנהגות הזאת... אפשר לומר שאחנו כן זוג, מדברים המון אבל יותר מדברים מאשר נפגשים ועכשיו בכלל אני שמה לב שהוא לא מתקשר.

תודה ושבת שלום
 
טלי צרקינסקי  
17:18 28.05.16
שלום נטלי,

לא ניתן לדעת דרך הפורום על מה מעידה התנהגותו של בן זוגך, מה שכן ניתן לדעת, היא מהו דפוס התנהגותי שכזה. יכולים להיות מאחורי דפוס כזה דברים שונים שאחד מהם בולט הוא אי רצון לקשר רציני. האם קשור אליך? לאו דווקה.. יכול להיות שזה בכלל קשור לדברים שלו עם עצמו.

התנהגותו מתאפיינת בהתנהגות של הכעס ולא לדבר את הכעס. כשאת פונה אליו לאחר שאת לא מצליחה להשיגו ואת שואלת לגבי היעדרות/התרחקות שלו הוא עונה לך "אבל הכל בסדר" ואת יודעת שזה לא בסדר. זוהי גם התנהגות במקום רגשות (במקום לדבר אותם) - משהו מאד חשוב שיתקיים בזוגיות.

לא ברור מה הרקע של הפרידות שחוזרות בקשר שלכם ומדוע יש כל פעם התרחקות שלו.

אני הייתי אף מפנה את השאלה אליך: מה לך חשוב בקשר הזה? מה חשוב לך כיום? איזו זוגיות את רוצה? ואם זה שהוא יכול לתת? את רוצה להיות שם? שיש זוגיות ו.. אין..

כשלא ברור מה יש. כשיש אותה "על הנייר" אך לא תמיד הוא שם?

חשבי על הדברים ועל מה שחשוב לך היום בחיים.

בברכה,
היי
שמי דנה ואני בת 25.
יש לי חבר כבר חמש שנים. אני אוהבת אותו, ההורים שלי קצת חופרים לי על זה שהוא לא נראה טוב, שהוא מתנהג מוזר (זז כל הזמן), קצת נשי, רזה מידי.
עכשיו בגיל כזה עולות תהיות כמו האם להמשיך עם החבר הראשון לכיוון חתונה. אני רוצה להחליט כי אני יודעת שיכול להיות שההצעה תבוא בשנה הקרובה.
אני חושבת שהוא רזה מידי, ואומרת לו, אבל זה לא עוזר. בסופו של דבר אני מאמינה שזה משהו שמשתנה עם השנים.
אנחנו באותו ראש, והוא מפרגן, מבין, אכפתי, אבל איך אדע אם לא ניסיתי דברים אחרים? ההורים שלי לא אוהבים אותו וזה כל הזמן חודר אליי ומכניס לי תהיות, כי אני בן אדם שמאוד מרצה את ההורים שלו וחשוב לו מההורים שלו.
אני מרגישה שכל פעם שההורים מעירים משהו זה משפיע על המשיכה הפיזית שלי אליו, ואני פשוט מתרחקת ממנו.
כיף לנו ביחד, אנחנו גרים אצל ההורים שלו ומסתדרים, אבל איך אדע אם הוא האחד?
האם זה סתם רגליים קרות, או שיש פה משהו אמיתי?
אני גם כל הזמן שומעת מאנשים על זה שאחרי מע' יחסים ארוכה הם ידעו מה הם מחפשים והמציאה של הגבר המתאים הייתה צמודה לכך.
מבחינת שאיפות בחיים, יש לנו אותן שאיפות.
מבחינת מין - יחסית טוב, אנחנו לא עושים הרבה כעיקרון בגלל השגרה המעמיסה.
המשפחה שלו אחלה איתי. ואני איתם. ממש אחלה. הם רומנים.
"לקחת הפסקה" וכאלה אחרי 5 שנים.. לא נראלי הגיוני.

אשמח לייעוץ. אני יודעת שאין תשובה אחת נכונה וזה מה שקוראים לו "קבלת החלטה".

תודה
 
טלי צרקינסקי  
08:51 28.05.16
דנה שלום,

ממה שאת מתארת נראה שאת מבינה הרבה דברים.

את מיטיבה לתאר את השפעת ההורים שלך, עד שלעתים השפעה זו מרחיקה אותך פיזית מבן זוגך ועוד מצבים.

מספר דברים למה שהעלית:
ראשית, חששות לפני צעד כמו חתונה הן טבעיים. זהו צעד משמעותי, נכון שהוא אינו בלתי הפיך, אך אנשים מתחתנים במטרה להמשיך לעתיד משותף.

משהו נוסף שעולה מדברייך: מספר דברים אצל בן זוג, את מציינת מס' דברים שמפריעים (רזה מידי ועוד). במציאות, אין אדם מושלם, לא קיים. יכול להיות בן זוג רזה מידי, עם כרס או כל דבר אחר, חיצוני או מבחינת אופי.. אך אין שלמות. השאלה עד כמה זה משהו שמפריע לך ועוד שאלה, עד כמה לעומת התכונות האחרות שיש לו.

חשוב לזכור שאנשים משתנים במהלך החיים (יכולים לשנות משקל - לחיוב או לא לחיוב ועוד ועוד ואנו מכילים את השינויים הללו בזוגיות).

הורייך: אני מבינה שיש להם דברים לומר. האם פעם שוחחת אתם? האם פעם אמרת להם שאת אוהבת אותו ויש לך קושי עם הביקורת שלהם? ואם זה בן הזוג שאת תבחרי לחיות אתו את תרצי שהם יקבלו אותו כחלק ממכלול בחירותייך בחיים?
האם הם מקבלים בחירות אחרות שלך?

נקודה נוספת חשובה, עד כמה את יכולה "לסנן את הרעשים" מבחוץ. שה"חוץ" פחות ישפיע עליך. לאנשים מכל מיני מקומות יכולים להיות הערות שונות על החלטות בחיים (בכל תחום -לימודים/עבודה/זוגיות/ילדים/בחירות כאילו ואחרות) שבסופו של דבר, הן שלך. הן הולכות אתך והן חלק מהחיים שלך. בוודאי שאפשר להתייעץ עם אנשים אך עד כמה יש הביטחון ואת המקום שאת יכולה לסנן את הרעשים החיצוניים ולקחת לך באמונה מתוך עצמך, את מה שאת באמת מאמינה שנכון לך ואת מה שאת רוצה לעצמך..

המקום הזה חשוב מאד, הוא לא קל כי בני אדם מושפעים מגורמים חיצוניים (מי יותר ומי פחות) אך הוא מקום התפתחותי חשוב מאד שיכול להיות לך מאד טוב.

חבר ראשון - יש אנשים עם דילמה כזאת. כנראה שהתשובה לכך היא שאם מערכת היחסים טובה לקשר ארוך, מדוע לנסות עוד? אני מבינה שיש סקרנות להתנסות ולחוות חוויות נוספות, יש בכך סיכון של לאבד את הפרטנר הטוב שיש היום.

אין ספק שרק אתם יכולים להחליט על מיסוד הקשר ביניכם. ממה שאת מעלה נראה שיש בקשר הרבה דברים טובים וחשובים.

אני מבינה שהערות חיצוניות משפיעות ועלולת "להתיישב" בדיוק במקומות של הדילמות הללו ועוד יותר אם את חווה משהו (נניח הוא קצת רזה, אז מישהו עוד מעיר על זה..)

בפועל, טוב לסנן את הרעשים החיצוניים.

אנשים משתנים גם כך בחיים, חזותית, מבחינת אופי. לא בכל דבר, ולא ניתן לשנות אדם אחר. בזוגות יש השפעה הדדית האחד על השנייה אך המטרה בזוגיות אינה לשנות אדם אחר, אלא לעזור, לתמוך ולהיות שם האחד למען השנייה.

חשבי על הדברים, בסופו של דבר ההחלטה היא אם טוב לך עם בן הזוג ואתו היית רוצה לבנות חיים, שם התשובה.

משהו נוסף -
אני מאחלת לך הרבה הצלחה ומאמינה שאת תקבלי החלטה ממקום נכון.
הי, נשואים 17 שנה עם שני ילדים בגיל ההתבגרות. הקשר התחיל בידיעה שיש ביננו פערים רבים אך אני האמנתי שאני אשנה אותו...חשיבה של ילדה. את מקום האהבה תפס הכעס והתסכול אך תמיד היתה ידי על העליונה והאמנתי שהוא תמיד ירצה אותי. פתאום כרעם ביום בהיר הצהיר שנמאס לו. לא יכול עם הזלזול, עם זה שאני מגמדת אותו וכו'. התקשורת גרועה והוא נורא ילדותי, ושטחי. כל החלטה אני צריכה לקחת לבד, כל יציאה משותפת אני צריכה לזום. כמו נמלה עובדת עם רוטינה של עבודה, בית וטלויזיה. אך לשגרה נוסף התחביב שלו לפוקר שממלא אותו ולא משאיר לו שום זמן או רצון לבילוים משותפים. אני טוענת שכל השנים היחס שלי נובע מחיפוש אחר תשומת לב. השיא הגיעה לכך שלא רצה לחגוג עימי יום נישואין וטען שגם לא ניתן לסוע לשום מקום כי אין כסף, אך בשיחה אקראית שלו בטלפון נתן את פרטי האשראי לחופשת פוקר עם החבר'ה...
בפיצוץ שהגיע עקב כך טען שנמאס לו ורוצה שנפרד, ופתאום נבהלתי נורא והבנתי שאני לא רוצה, אלא רוצה רק שינוי.
ברור לי שאנו זקוקים לעזרה ודחוף, אך הוא לא רוצה. מה לשעות? ככה אי אפשר להמשיך ואופצית הפרידה מפחידה נורא...
 
טלי צרקינסקי  
08:27 28.05.16
יושי שלום,

היכולת לנתח את המצב דרך בפורום היא מוגבלת, אך אנסה להאיר ב"א" דברים.

את מתארת קשר שאת היית דומיננטית בו, שהתחתנתם עם פערים והייתה בך מחשבה שיש בך היכולת לשנות אותו לפי מה שהיית רוצה אולי שהוא יהיה. זה לא משהו אפשרי.

עם השנים נראה שסוג התקשורת שלכם הייתה לא טובה והדדית והייתה לפי התמה הזאת שאת מנסה לעצב אותו והוא במקום היותר שקט. לעתים דברים מתהפכים במהלך הנישואים ובעלך, זיהה כעת מה לא מתאים לו יותר כדרך חיים והוא מעלה זאת מולך או דרך התנהגויות שלו (להתנהג את מה שמרגיש).

עתה כשנושא הפרידה עולה ואת רואה אותו ממקום של יותר כוח והחלטיות, את נבהלת. כי היה אצלך מקום של לשמר אותו כמשהו שאפשר "לעצב" "לשנות" ועוד.

אז מה קורה שהוא רוצה משהו אחר? להביע את עצמו? לחוות קשר אחר?

הוא מערער את ההומיאוסטזיס (=האיזון) בבית שאילו המשאבים הזוגיים והקודים שהיו במערכת היחסים שלכם.

והוא "קורה תיגר" שלמעשה לא חש שוויון בקשר שלכם.

לעתים יש דברים שמבינים עם הזמן ואני מאמינה שאם רוצים לשנות, חשוב ראשית להבין מה קורה.

מה כדאי לעשות?

מספר אפשרויות:

ראשית אפשר לדבר אתו על כל הדברים האילו ולשאול אם יש רצון להתגייס, לקחת את הטוב שהיה בנישואין שלכם ולעשות עבודה משותפת (לרבות שאת תעשי עבודה על החלקים שלך שהוא מעלה) ואם כן, ניתן לגשת לקבל עזרה מקצועית ממטפל/ת זוגית.

ממליצה מאד להיות אמפתית בשיחה כזו וכן להכיר בכך שהיו תקופות שהיה בך רצון לשנות אותו ואת מבינה דברים שהוא אומר (ויש חלק לכל צד וכו'..) אך יש רצון עמוק לשנות היום את הדברים (רק במידה ויש רצון כזה).

בטיפול כזה חשוב לבדוק את התקשורת ביניכם, מה הבסיס שהביא לידך להיות על העליונה, לשליטה, לכעס שתפס את מקום האהבה ועוד דברים שאת מתארת כאן.

חשוב מאד להפריד אם המקום בזוגיות הוא רצון להמשיך לשנותו ולשלוט בו או באמת לעשות שינוי אמיתי, כי אחרת כנראה התסכול יעלה שוב ושוב והפרידה תגיע.

במידה ויש רצון שלך והוא אינו מגויס לתהליך שינוי - ממליצה לפנות לטיפול אף לבדך ולהיעזר.

מאחלת הרבה הצלחה ובברכה,





שלום לכולם,
לפני מספר חודשים כתבתי כאן על הקשר בין בעלי לידידה שלו שמפריע לי (ידידה שהכיר לפני שהכיר אותי), למרות שהוא דיי מינורי. התכתבות ב"וואטס אפ" פעם בשבועיים/שלושה. הם בעבר יצאו לשני דייטים. לא היה ביניהם שום דבר רומנטי, למרות שדיי ברור שהייא רצתה אותו איזושהי תקופה. היא רווקה כבר תקופה ארוכה.

קצת רקע עלינו: אני בת 33, בעלי בן 46, נישואין שניים של שנינו (ללא ילדים מנישואין קודמים). לפני שבועיים ילדתי את הבן הראשון שלנו.
מע' היחסים שלנו מאוד כנה, ואנחנו מדברים על הכל. בגלל חוסר איזון הורמונלי שלי-הדיבור בינינו נעשה הרבה פחות סבלני, במיוחד כשאמר לי שהידידה שלו רוצה לבוא לבקר את התינוק, ושהיא שאלה איזו מתנה להביא. אמרתי לבעלי: "המתנה הכי טובה זה שהיא תסתלק מחיינו", כמובן שהטון שלי היה דיי רעיל, כי עד כה הצהרתי את חוסר שביעות רצוני מהקשר שלהם בצורה נינוחה, אבל כעת, אחרי לידת ואקום טראומטית ודרמטית ביותר, וירידה חדה מהורמוני ההיריון- התפרצתי. בעלי אמר שחשוב לו שארגיש בנח- ואם לא בא לי לראות אותה- זה בסדר, היא לא תגיע. הייתי כעוסה ואמרתי לבעלי שאני לא מרגישה בנח לסרב לביקור שלה, ושתבוא לבקר ושגם כרגע לא בא לי לדבר איתו כדי שלא אפלוט דיבורים לא נעימים. בעלי לקח את זה מאוד קשה. היום התקשורת בינינו הייתה לא כעוסה (גם מחוסר שעות שינה).

אני מאוד עצבנית עליו כי לדעתי הקלפים פרוסים על השולן, כלומר הוא יודע שהקשר הזה מאוד מציק לי- והוא לא מפסיק אותו. זו הציפייה שלי. אני מודה שהוא כן בא לקראתי והפחית את מינון ההתכתבויות איתה והוא לא נפגש איתה לבד.

למה אני, בעצם כותבת כאן? כי ראיתי התכתובות של בעלי עם הידידה הזו, והזדעזעתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בהתכתבות הידידה מציינת שהיא יוצאת לדייטים, ושכולם רוצים ממנה רק סקס, ושהיא חוששת שאם היא תתן למישהו לגעת בה בדייט ראשון- אז זה יהיה דיזינג, היא התייעצה איתו כמה לאפשר לבחורים לגעת בה בדייט ראשון.
אני לא יודעת איך להתייחס לזה????? האם עלי להגיד לבעלי שהצצתי לו במייל וראיתי את ההתכתבות הזו??? לא מבינה למה רווקה צריכה להתייעץ עם גבר נשוי על סקס???? האם אני מגזימה?????.
 
טלי צרקינסקי  
10:18 27.05.16
שלום לך,

מזל טוב על הולדת בנך.

אני זוכרת שכתבת כאן הודעה.

אני ממליצה לך להתבונן במה שאת מספרת בכל הסיפור ולא ממקדת אותו או מתייחסת דווקא בסיפור שגילית דרך הנייד שלו (=באותה התייעצות לגבי הדייטים שלה)

את באמת מתהלכת זמן רב שהקשר ביניהם רובץ עליך רגשית, עתה זה יותר רגיש כי את אחרי לידה, יש שינוים הורמונליים, הפכתם מזוג למשפחה וזה שינוי מאד גדול.

כשציינת שאת לא רוצה שהיא תבקר אתכם לאחר הלידה, (שהיא "תסתלק" מחייכם), בעלך אמר לך שחשוב לו מה שאת מרגישה. אמרת שזה לא נעים לך אך אם תגיע את מקווה לא להתפרץ או לומר דברים לא במקום. תגובה כזו היא תגובה של התנהגות של הכעס במקום לדבר עליו וזה משהו שלעתים קורה כשמרגישים שלא רוצים לדבר ולפתוח מצבים של כעס בזוגיות, של מה שמפריע בזוגיות. הדברים האילו מאד חשובים.

הייתי מציעה לך כיום להשקיע משאבים רגשיים ופיזיים בתוך הזוגיות שלכם. זה כולל להעלות דברים שחשובים לקשר שלכם, לרגשות שלכם, לאחר הלידה, איך למצוא לכם גם זמן איכות של שניכם, מה יהיה שם? ועוד.. וכן, חלק מזה זה לדבר על מה שמפריע ולשאול. לא בדרך של תוקפנות פסיבית, (passive agressive) אלא להביא את הדברים בזוגיות (הקלפים "על השולחן"). מה פוגע בך? מה הידידה הזו עבורו, שיחה פתוחה, הדדית ומאפשרת. אחרת יהיה מאד קשה להתקדם ואת תישארי אם הספקולציות שלך ועם כעסייך.

אם יש לכם קושי רב לתקשר ביניכם באופן בונה, ניתן להיעזר בייעוץ.

בברכה,





היי עדי וטלי,
מתנצלת מראש על האורך, אשמח אם תקראו ותתנו לי את חוות דעתכן (אשמח ל"ניעור" קצר)
אני בת 35, ידעתי מערכות יחסים הרסניות עד שהכרתי לפני 3 שנים את בעלי.
לפני הכרותי איתו הייתי מנוטרלת כחצי שנה עקב בעיה רפואית קשה, זה היה בגיל 31 לערך וכבר חשבתי שנגמרו חיי.
בנוסף, היו לי חיים לא פשוטים עם משפחתי, ספגתי מכות וההעלבות בגיל ההתבגרות, פעמים רבות ברחתי מהבית, מגיל 20 נדדתי בין דירות שכורות, לא היה לי קל.
הייתי בטוחה שחיי נועדו להיות כישלון.
זמן קצר אחרי שהחלמתי פגשתי את בעלי. דברים הלכו טוב. הוא לא נבהל מהבעיה הרפואית שהייתה לי ומהמשפחה המטורללת שלי. הוא תמך בי ופרגן לי לאורך כל הדרך. כעבור 8 חודשים התארסנו, כשמלאו לנו שנה כבר עמדנו מתחת לחופה.
הספקנו לעשות 2 טיולים ארוכים בעולם, הוא נתן לי ונותן לי את כל מה שלא היה לי.
אני הייתי היחידה שהכיר להוריו, מעולם לא הביא מישהי הביתה.
אימו סיפרה לי שלפני כמה שנים אביו פזל לכיוונה של אישה אחרת ופגע בה מאוד.
בעלי, שגר באותה תקופה איתם, לקח את זה קשה, עזב את הבית וסרב לדבר עם אביו.
הוא נפגע מאוד ממה שאביו עשה, עד היום לא שיקם לחלוטין את יחסיו איתו ולא קורא לו "אבא".
אימו אמרה לי אינספור פעמים (מיוזמתה, לא שאני שאלתי) שבנה (בעלי) אינו כזה ושזכיתי בגבר אמין, נאמן ומסור.
היא סיפרה לי שבעקבות המקרה הוא לא היה מוכן לצאת עם אף אחת ולא התאהב וכשפגש אותי הכל השתנה. היא לא האמינה שהוא יצליח להתאהב
ואכן, בעלי הוא אדם מדהים, מפנק, אוהב, דואג, מעניק, מפרגן, זכיתי לגמרי!

במהלך התקופה שלפני החתונה היה לי ביטחון גבוה, סמכתי עליו ועל היחסים שלנו
מאז החתונה החלה אצלי ירידה...
ידעתי חיים לא פשוטים ודברים אף פעם לא הצליחו לי.
והפעם, אני סוף סוף פורחת.
יש לנו תינוק בן חצי שנה, ואנחנו מתכננים עוד אחד בקרוב.
לשמוע את בעלי אומר שיהיה לנו עוד אחד ושבקרוב אהיה שוב בהריון מרגש אותי עד דמעות.
סוף סוף אני מרגישה שיש לי משפחה, שאני שייכת.
לפני כמה חודשים בעלי שוחח עם מישהי ביתר נחמדות בנוכחותי, אני מאוד נפגעתי, כשהטחתי את זה בפניו הוא אמר לי בין היתר שהוא יודע שאני לא אבגוד בו בחיים ושגם הוא לא כזה, עד היום שאני טיפה מתערערת אני נזכרת במילים שלו

אני פוחדת שתתנפץ לי האידליה בפנים, פוחדת להיפגע
עד היום הוא מעולם לא פגע בי, פוחדת שזה עלול לקרות
אני חיה בחשש שמתי שהוא כבר לא אהיה אטרקטיבית בעיניו
למרות שאני יודעת שהוא לא כזה, שהוא גבר לעניין, איש של בית, איש מסור
בזמן שאני כותבת את המילים האלה יש לי דמעות בעיניים כי אני יודעת שזכיתי ואיזה גבר מדהים יש לי ושכנראה עשיתי משהו טוב שזה הגיע לי
עדייןי ש לי צורך להיות כל הזמן בשליטה, להחזיק הכל ב2 ידיים כדי שלא יתפרק
אני כל הזמן חיה בחשש ואין לי סיבה בכלל!

אשמח ש"תנערו" אותי מהתחושות האלה ושתגידו לי שאין לי שום סיבה לפחד או לדאוג, ,שהכל בראש שלי
תודה!
 
עדי בדיחי  
14:44 10.05.16
הי שני,

ראשית אני מצטערת לשמוע על מה שעבר עלייך, ללא ספק עברת חיים מורכבים. העובדה שבנית לעצמך חיים טובים דיים עם שותף איכותי ואף משפחה היא משמעותית מאוד.

הדברים אולי באמת "רק" בראש שלך, אבל אנחנו שם מתמקדים - מה קורה בראש שלך, ולאן מחשבותייך נודדות ולכן גם פעולותייך. נשמע שמדובר באמת בבעל מסור. הוא דיבר עם אותה אישה בנוכחותך ועל כן בוודאי לא התכוון למשהו אחר מעבר לנחמדות. הרבה אנשים סימפטיים הם פשוט סימפטיים לכולם. ולפעמים מול המין השני זה יכול להתפרש אחרת למרות שלא כך הדבר.

המקומות הרגישים אצלך יושבים על אותם חוסרים שלא קיבלת בעבר ואת כן מקבלת איתו. החשש שהכל יפול, שלא תהיה לך שליטה , הוא חשש מובן. לכולנו באופן זה או אחר יש חשש לאבד את "רכושנו" מבחינת בן הזוג, משפחה, איכות חיים וכו'. אצלך הדבר מורכב בשל החיים שעברת. רצוי שתשוחחי על כך עם בעלך, חשוב שהוא ידע באמת עד כמה את רגישה ולמה את נודדת למחשבות כאלה. זה ברמה הזוגית.

ברמה הפרטנית, את בוודאי יודעת, שעל מנת להקל עלייך את תמיד מוזמנת לפנות לתמיכה מקצועית ולקבל שיחות, אפילו לתקופה זמנית, כדי לעבד מעט את מה שעבר עלייך מול איש מקצוע. יתכן והיית בטיפול כזה בעבר, אבל כעת שאת נשואה, וחושבת על הרחבת המשפחה, כמובן הדברים האלו הם דינמיים ויכולים להביא מחשבות שונות, חששות, כמובן שכל אחד מבני הזוג מביא את המקומות האלו לתוך הקשר. על מנת לעזור לך להפריד ולהתמודד בכל "החזיתות" מטפל יכול לסייע בכך.

אני משוכנעת שהרבה מאוד מהדברים שאת חווה יכולים להיפתר או לפחות להיות פחותים בעוצמתם אם תוכלי לשתף גורם כזה.

מאחלת בהצלחה רבה,
 
שני
12:32 11.05.16
היי עדי,
תודה על התגובה המהירה
שוחחתי אתמול עם בעלי (בדמעות רבות) ואמרתי לו שאני מאוד פוחדת שמשהו יקרה לנו
חזרתי ואמרתי לו כמה היו לי חיים קשים (הוא יודע את זה כבר כמובן), כמה אני מאושרת היום שיש לי משפחה שהקמתי בעצמי וכמה שאני פוחדת שמשהו רע יקרה.
אמרתי לו שמדי פעם יש לי ירידת ביטחון עצמי ושאני זקוקה לחיזוקים ממנו, שיגיד לי כמה אני משמעותית עבורו, שהוא אוהב אותי ושהוא שמח שהוא התחתן איתי וחי איתי.
ביקשתי ממנו שיגיד לי שאין לי מה לדאוג וששום דבר לא יקרה.
הוא מצידו אמר לי "למה שיקרה משהו" ? ושאני יכולה להיות רגועה.
עוד הוסיף שמאוד קשה לו לחיות ככה שאני חסרת ביטחון, שיש לי חרדות לגבי דברים רבים, שאני כל הזמן זקוקה ליחס וחיזוקים ממנו ושהוא לא מבין למה זה קורה.
שאלתי אם הוא אוהב אותי כמו פעם והוא אמר שכן ושאני צריכה לבטוח בו.
עוד הציע שאגש לטיפול כדי שיעזרו לי להתמודד עם החרדות האלה שמשפיעות עלי מאוד.

הבעיה היא שאני מרגישה שהוא לא מבין כמה נשים זקוקות לחיזוקים אחת לכמה זמן וכמה הן צריכות שיגידו להן כל הזמן כמה הן משמעותיות ויפות וחשובות.
הייתה תקופה שהוא אמר לי את זה המון, מאז הולדת בננו ובעקבות ריבים רבים שהיו לנו הוא כבר אומר לי את זה פחות...

אני מנסה להסביר לו שזה משהו שקיים אצל נשים רבות ולא רק אצלי, קצת קשה לי להגיע אליו למרות שהוא מאוד משתדל
עדי - האם זה הגיוני שבתחילת הקשר יש יותר חיבוקים ונשיקות וככל שהזמן עובר (במיוחד אחרי שנולד ילד) זה הולך ופוחת?
יכול להיות שאם אני אחבק אותו בכל הזדמנות ואתן מעצמי זה יגרום לשינוי חיובי גם אצלו והוא יתחיל לתת יותר?

איך אני יכולה לגרום לו לרצות להעלות לי את הביטחון העצמי?
איך אני יכולה במקביל לטיפול לשמור על שפיות ולבטוח במה שיש לנו?
 
עדי בדיחי  
16:48 12.05.16
הי שוב,

אני שמחה שעשית את השיחה הזאת ונכון לשתף ובעיקר שמודבר בבן זוג שמקשיב ומכיל כמוהו.

אני חושבת שאין מה להשוות לנשים אחרות- קודם כל כל אחד ומה שהוא זקוק לו, מצד שני, אני חושבת שלאור העבר הלא פשוט שלך העוצמות אצלך מעט שונות, ובן זוגך מרגיש אחריות שתרגישי טוב יותר- בעוד האחריות היא אצלך. אי אפשר "לגרום" לסביבה לעזור לנו ולטפל בפצעים שלנו- הם יכולים בהחלט לסייע להקל, אבל כל עוד הפצע מדמם- אף פלסטר לא באמת ירפא אותו. כלומר, כל עוד הוא יגיד לך מילים חמות וחיזוקים חוזרים- זה יעזור כמו אקמול, לאותם רגעים. יגיע המחר ותזדקקי לכך שוב, ושוב.. עד שתטפלי בשורש העיניין. השורש עצמו הוא את, ומה שחווית, ואיך הדברים השפיעו היום על הצרכים שלך האישיים והזוגיים.

כשאת אומרת שהוא לא מבין שאשה צריכה חיזוקים- אני לא בטוחה שמדובר בזה. אני חושבת שהוא כן מבין, וכן נותן לך אותם, אך כיוון שאת כ"כ זקוקה לזה (כי שם המשבצת החסרה, עליה הדברים יושבים- חוסר ביטחון וכו') את מנחשת או משערת שהוא לא מבין כמה אשה זקוקה לכך... שוב, האחריות היא לא עליו. בן זוג, כל אחד, לא יכול להיות זה שאחראי לאושר שלנו.. אנחנו אחראים לו. ואנחנו כן יכולים לספר לסביבה מה יעזור לנו, אבל לא תמיד היא "תבצע". ולא תמיד כפי שאנחנו רוצים ובמינון שאנחנו רוצים. לכן הכל הכל תלוי בנו.

בן זוגך אמר זאת מפורש, כך נראה, שקשה לו לחיות עם חוסר הביטחון שלך וען החרדות שלך והצורך השוטף שלך בחיזוקים. מה שבעצם הוא אומר לך, "אני לא יכול לשאת עליי את האושר שלך ואת האחריות לכך שתרגישי טוב. אני עושה מה שאפשר." ואז ממליץ שתגשי לטיפול, כיוון שהוא מבין שהדברים הם הרבה מעבר לרמה הזודגית ולמה ש"כל אשה זקוקה". הדברים הם ברמה האישית הפרטנית קודם כל, כשתחושי הקלה במקומות האישיים את תתפלאי לדעת איך זה משפיע ישירות גם על מה שתחושי בתוך הזוגיות.

כשתתחילי טיפול, אם תבחרי בכך, את בהחלט תצליחי לשמור על שפיות- ובעלך מאוד יעריך אותך על ההחלטה שלך, הוא יתמוך בך ואולי אפילו יותר ממה שקורה היום.

לגבי שנים ראשונות לזוגיות לעומת ההמשך- אצל כל זוג המינונים יכולים לרדת (או לעלות) אחרי שנים ואולי גם אחרי הולדת ילד למשפחה. הדברים נעשים שונים- שיגרה, שחיקה לפעמים, הכל תלוי בתקשורת בין בני הזוג. בתחילת הקשר יש רצון של שני הצדדים למשוך את הצד השני, לנצור את הקשר כי הוא עדיין טרי. כשהוא ממוסד, בנוי, יציב- אין את הצורך כל הזמן להגיד ולחזור על התנהגויות של חיזור, כי כביכול המערכת הזוגית יציבה.

אצלך, זה לא מובן כ"כ מאליו. את מתהלכת כל הזמן עם חוויות העבר, הן אלו שכרגע מעצבות את הרגשות שלך כלפי הזוגיות. ולכן, זה שונה מ"אשה רגילה" שחוותה ילדות אולי שונה. כולנו צריכים דברים שונים, כולנו סוחבים דברים שונים איתנו מהילדות- השאלה מה אנחנו עושים עם זה. האחריות היא רק עלינו.

בהצלחה,
נתת לי חומר למחשבה :-)
שלום רב,
אני די עובד הצעות ולכן אבקש לקבל חוות דעת ראשונית
אני נמצא במערכת זוגית 20 שנה( ראשוניים אחד לשני) + 4 ילדים ואני אנסה בקצרה להסביר את הדילמות
• חוסר תקשורת - התקשורת המתנהלת בינינו היא בסיסית ולא מעבר
שיחות אישות בנוגע לזוגיות ו/או נושאים כלכליים סיכוי אפסי לנהל דו
שיח ( נובע מפחד שלי לדבר וגם זילות בלא מעט מקרים שמגיע מהבת זוג)
אני גם חייב לציין שישנם מקרים בהם זוגתי מגיעה להחלטות ללא שיתוף וגם
מיישמת באופן חד צדדי ואני למעשה נחשף להחלטות או בדיעבד או ממש ברגע
האחרון .
• זוגיות- אני רואה צורך לשמר ולתחזק מנסה לעשות מציע רעיונות אך הצד השני לא בדיוק
משתף פעולה אינו רואה את הנושא באותה חשיבות שאני רואה את הנושא. די מתסכל.
• מיניות- הפער בינינו בנוגע למגע הוא רב , הכמיהה שלי למגע / קרבה היא רבה, ביום יום אין
חיבוק חם אין נשיקות אולי פעם ב... יוצאים בבוקר לעבודה בלי מגע הולכים לישון בלי
מגע ,
במפגשים האינטימיים
המתקיימים בינינו זוגתי ממהרת להגיע לסיום האקט לא משקיעה במגע ואני
לעומת זאת מנסה להעריך את האקט אך נתקל בהתנגדות לא מובנת גם פיזית לפעמיים
כך שלמעשה אני מגיעים ישירות לתכלס וזה מתסכל אותי מכיוון שנשיקה וחיבוק חם
והמגע עצמו חשובים הרבה יותר מהתכלס
• את האכזבה הבאה אין לי מושג להיכן לשייך :
כאשר זוגתי קונה מתנה אני מביע את ערכתי ומודה לה על הזמן וההשקעה
הפוך כאשר אני קונה מתנה אז... אין הבעת הערכה לפעמים גם קיימת תגובה לא ראויה / מזלזלת
אני מרגיש שמקבלים אותי כמובן מאליו לא משהו ששווה להתאמץ עבורו לשמר אותו
אין לי מושג אם אני לא בסדר אולי פגעתי ובשל כך הדברים נראים כך
מה עושים?? אני מפחד להתעורר יום אחד ולהבין שזהו אני לבד שהזוגיות הסתיימה .
יום טוב
 
טלי צרקינסקי  
16:20 17.05.16
מ שלום,

אתה מתאר קשיים בפרמטרים רבים בזוגיות אשר אני מניחה משפיעים אחד על השני (אינטימיות, מיניות, נינוחות בקשר, מושפעים מתקשורת ועוד דברים שתיארת כאן).

לא ברור אם הקשיים החלו מתחילת ההיכרות שלכם או שצצו/התגברו במהלך הנישואין.

בין אם זה מההתחלה או שקשיים צצו או התגברו במהלך הקשר, יש צורך בהתערבות של איש מקצוע. אני מניחה שקשיים התגברו במהלך הנישואין.

הייתי בודקת האם אשתך מגויסת לתהליך כזה.


במידה ויש רצון שלך לשנות את המצב, לשפרו, יש צורך בליווי של איש מקצוע.

במידה ואשתך אינה מגויסת לתהליך ואינה מעוניינת בטיפול זוגי, בהחלט ממליצה לך לפנות לבד, להיעזר ולקבל את התמיכה כיצד לפעול.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
אני ובן זוגי יוצאים 3 שנים בהתחלה הייתי נמשכת אליו, והיום אני כבר לא נמשכתכ אליו הסקס הפך לטכני מאוד.
הוא שואל אותי למה אני כבר לא נמשכת אליו כמו פעם ואני לא יודעת מה לענות לו.
האם להפסיק את הקשר אני באמת לא יודעת מה הבעיה, אולי זה הפך להרגל, וכבר לא מרגש ?
 
עדי בדיחי  
20:43 15.05.16
הי שלי,

כתבת מאוד בקצרה. הרבה פעמים אחרי תקופה התשוקה נוטה להיעלם. השאלה היא האם יש עוד אלמנטים שאולי השפיעו על המשיכה שלך אליו- אולי השיגרה שבמערכת היחסים, אולי את פחות נמשכת אליו כבנאדם, כלומר לאופי שלו ויש לכך השפעה על הרצון שלך להיות בקירבתו.. יכולות להיות הרבה סיבות.

אני לא חושבת שמשיכה היא גורם נפרד ורק עליו צריכה להתבסס פרידה. כלומר צריכים להיות עוד גורמים שמשפיעים על הבחירה שלך להיפרד.

מעבר לכך צריך לחשוב מה את, והוא, יכולים לעשות כדי להחזיר את החשק המיני לקשר, בכל זאת מדובר בקשר של שלוש שנים. האם בילויים מסוימים, האם שיחות ותקשורת, אולי ערב רק שלכם פעם בשבוע, ושם לבדוק את רמת הקשר - לשוחח יותר מאשר לחפש קירבה, כיוון שהדברים קשורים אחד בשני.

בהצלחה
שלום,
אני נשוי כשנתיים וללא ילדים.
יש לי בעיה עם אשתית היא פשוט מסרבת להשתלב בשוק העבודה.
תרם נישואינו היא עבדה ובשלב מסויים מקום עבודתה נסגר ואינה עובדת עוד.
אני מרוויח יפה ויכול להחזיק את שנינו אבל הבעייה שאנו לא מתקדמים לשום מקום.
ניסיתי להסביר לה מספר פעמים שלא קיימים זוגות צעירים שרק אחד מבני הזוג עובד.
בנוסף היא לא צוברת פנסיה, קופות גמל וכו.. דברים שהיא תתצרך בהמשך חייה המבוגרים
היא פתחה עסק לפני כשנה אך הכנסותיו זעומות כ - 15 אלף בשנה אך היא משתמשת מזה כ סוג של "תירוץ" של אני עובדת מה אתה רוצה
מצד אחד היא אומרת שהיא מסוגלת להסתפק במועט אך מהצד השני שזה מגיע לתכלס היא רוצה רכב חדש, לא מוכנה לגור בדירה קטנה יותר מ 4 חדרים.
אשמח לעזרתכם (חוץ מלהתגרש בשלב הזה)
 
טלי צרקינסקי  
16:30 14.05.16
אלון שלום,

אני רוצה להתייחס לדברים שהעלית בשני מישורים. מישור אחד הוא זה של הזוגיות שלכם ומישור אחד של דברים יותר קונקרטיים של התעסוקה של אשתך.

אני מניחה ממה שהעלית כאן שהדברים משפיעים על הזוגיות שלכם וזה מובן. אין זה אומר שלא ניתן לפתור את הדברים האילו.

יש כאן שאלה האם זוהי תקופה זמנית שאשתך "לא מוצאת את עצמה" כ"כ בעולם התעסוקה ומנסה כל מיני דברים (לדוגמה פתיחת העסק) או שהיא מתכוונת להישאר במצב הזה ולהסתמך עליך מבחינת כל ההכנסות שציינת וכן הרצון לנהל אורך חיים גבוה מבחינה פיננסית.

מקום עבודתה נסגר שלא באשמתה.. היא ניסתה לפתוח עסק שלא ברור מה קורה שם, האם יש לו אופק? האם היא מתייעצת לגבי העסק הזה? מה הצפי שלו לגדול בעתיד? האם אכן ההכנסות שציינת הן מה שיהיו בעתיד והיא שלמה איתן..

האם יש מוכנות מצידה במידה והעסק לא יגדל כן לחזור להיות שכירה?

אני חושבת שחשוב מאד שתדברו על הדברים האילו, ממה שאתה מעלה אני מניחה שכן דיברתם על זה.

מבחינת הזוגיות. איך הזוגיות שלכם מעבר: מבחינת היכולת להיות בתקשורת לגבי דברים, לשוחח על דברים, לבלות זמן איכות זוגי, איך היה לפני המצב הזה של התעסוקה וכיום? במישורים האחרים של הזוגיות? האם יש קשיים נוספים? דברים חיוביים?

יש בהחלט מקום לדבר על הדברים האילו באופן שלא יוצר האשמה למצב אלא אמפתיה לכך שמקום עבודה נסגר, שלעתים בחיים אנשים מגיעים למצב שלא בחרו אותם ולא הכל בשליטה: פיטורין, בוס עוזב, מקום נסגר, פושט רגל ועוד ועוד..

עסק שנפתח אך לא תמיד מצליח. אפשר לשוחח אתה על מאמציה לפתוח את העסק ומה הרצונות שלה להשקיע שם? מה הצפי שהיא רוצה?

כאשר משוחחים בצורה אמפתית ומזמינה, קל יותר לצד השני להקשיב וקל יותר ליצור דיאלוג ששם אפשר להכניס את כל הנושא הכלכלי שמתבונן גם לטווח ארוך:

ראית החיים המשותפים שלכם לדוגמה: הרצון לחיות בדירה מסוימת, להחזיק ברכב מסוים, חיסכון פנסיוני ועוד.. שהם דברים שהם לאו דווקה מהיום למחר, אך יש להם מקום לחשוב עליהם בהווה..

איך היא רואה אותם מתקיימים בתוך הזוגיות שלכם?

האם יש לה חלומות / משמעות / הגשמה בתחומי חיים שונים לרבות עולם התעסוקה?

האם יש תחום שהיא רוצה להתפתח בו?

חשוב לאפשר להכל לעלות ולראות מה "תוקע" שם.

האם היא עוד מחכה שהעסק יפרח, האם היא לא בטוחה במה היא רוצה להשתלב ויש לה חששות? ניתן להיעזר גם מקצועית ע"י יעוץ מקצועי, ניתן ללמוד מקצוע.

נראה לי שחשוב לראות איפה הדברים עומדים וכזוג חשוב שזה יהיה מדובר ביניכם בתוך הזוגיות בצורה מאפשרת ופתוחה, כך לגבי כל תחום בחיים ובזוגיות.

במידת הצורך ניתן להיעזר בייעוץ זוגי.

בהצלחה ובברכה,



אני בת 26 ובן זוגי בן 29. יוצאים שנה וגרים ביחד כתשעה חודשים. הזוגיות שלנו מושלמת למדי. אנחנו מאוהבים בטירוף, יש ביננו קשר מצוין ותקשורת מעולה, החברים הכי טובים שיש! וכמובן שסקס יש בשפע. בקיצור, לא חסר כלום. אפילו המשפחות כבר הכירו.
עוד מהדייט השני בערך ידענו שזה זה ושאנחנו נתחתן וגם דיברנו על זה ומדברים על זה לאורך כל הקשר. אני מאוד מאוד רוצה להתחתן ולהיות כבר אמא. כשהייתי צעירה יותר הייתי בטוחה שבגיל 26 אהיה כבר אמא לילדים. בן זוגי מצידו תמיד מעלה את נושא החתונה ואנחנו מדברים על זה רבות. אם היו שואלים אותי בתחילת הקשר מתי נתחתן הייתי עונה שתוך כמה חודשים. אבל כרגע אנחנו כבר שנה ביחד, לפני שבועיים דיבר על כך שרוצה לקנות לי טבעת והיו לו כבר המון הזדמנויות ללכת ולקנות ועדיין לא עשה את זה. אני די בלחץ וזה לא עושה לי טוב. כולם מסביב תוהים ושואלים למה אנחנו לא מתחתנים אבל זה לא תלוי בי. אני מחכה שהוא יציע וזה לא קורה. אני ממש בדיכאון מזה בימים האחרונים וזה משפיע גם על היחס שלי אליו. למה זה לא קורה עדיין??
תודה
 
טלי צרקינסקי  
14:25 13.05.16
מור שלום,

שנה ביחד הוא לא זמן של "מריחת זוגיות", מבחינת הזמן שהיא מתקיימת לצורך קשר רציני ונישואין. זה זמן סביר לקראת קבלת החלטות להמשך הדרך (=גם יותר זמן מכך זה בסדר).

אין חוקים בנושא הזה, יש זוגות שמחליטים להתחתן אחרי מספר שנים ויש שנישאים בזמן קצר יותר. (נתתי לך בכוונה קצוות בהקשר של נישואין).

מה שבלט לי מדברייך הוא דבר ראשון שציינת "זוגיות מושלמת". האם יש כזה דבר? בפועל אין. היכולת להתבונן בזוגיות היא לראות אותה כזוגיות וכאהבה בוגרת ואהבה וזוגיות בוגרת היא כזו שיש בה גם טוב וגם דברים שלא "משלמים". וזה בסדר..

אין אדם מושלם ואין זוגיות שהיא מושלמת. השאלה עד כמה את יכולה להתבונן בדברים ולראות שהם יכולים להיות טובים גם אם הם לא משולמים (אני מציינת זאת בכוונה כי זה משהו שחווים בזוגיות ובמעגל החיים בכלל, בכל תחום).

החשיבה על "מושלם" ועל "חייב להיות עכשיו" עלול להביא לתסכול וחבל.

זה נהדר שיש לכם קשר טוב ויש לכם הרבה דברים חשובים שמתקיימים בתוך הקשר שלכם.

למה לא קורה עדיין? לא ניתן לדעת דרך הפורום.

ניתן לייעץ מה כדאי לעשות.


ראשית, לנסות להפחית לחץ, לנסות לסנן את הלחצים מהסביבה כי אלו לא תורמים ואף אחד בסביבה לא יכול אף פעם להיות במקום בני זוג בכל שיקול שהוא (ואני כאן מכניסה נושאים רבים: מעבר לגור ביחד, נישואין, ילד, ילד שני ועוד ועוד החלטות רבות שלעתים הסביבה מתערבת והנכון ביותר הוא שרק בני הזוג אחראים להחלטות מסוג כזה).

מי שאחראי על עתידכם, על מיסוד היחסים וכו'.. זה אתם בלבד.

כפי שאת מתארת, במידה ואכן יש קשר קרוב, יש תקשורת טובה, אתם משוחחים על הכל, אפשר גם לדבר על זה.

את יכולה לשתף אותו שהנושא עולה ביניכם, שאת תשמחי לעשות את הצעד ולנסות לראות מה עולה מצידו. ממה שאת מתארת עשיתם צעד ועברתם לגור ביחד ונראה שיש כוונות רציניות של שניכם בקשר הזה.

דברו על הכל, כשיש מקום של שניכם לשוחח בפתיחות על הכל, כולל חששות, כולל עיתוי (גם תכנים גם מצב כרגע בחיים, תעסוקה ועוד..) חשוב שידובר בניכם. יתכן והוא מחכה לעיתוי הנכון. אני מאד מאמינה בלהביא דברים אל הקשר ממקום שמאפשר שיח. בוודאי שלא תישארי עם סימן שאלה ועם התחושות שלך כפי שאת מעלה כאן...

בוודאי שלא הייתי ממליצה לך להיכנס לדיכאון או שזה ישפיע לרעה על הקשר או להיכנס ללחצים מהסביבה, אלא לנתב את זה למקום חיובי בקשר ולהעלות את זה לא ממקום לחוץ שעד גיל X עליך להיות עם מספר ילדים.. אלא שאת מבחינתך רוצה ואת מרגישה שיש הדדיות ואהבה בקשר ושהוא טוב.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

אני נשואה שנה. פעם שניה. יש לי ילד בן 14. ולבעלי יש 3 ילדים. הקטנה בת 14 גם גרה איתנו. השאר מעל גיל 20 עזבו. כשהכרתי אותו נסחפתי לגמרי. הוא אדם מקסים אין מה לומר. הכרנו דרך חבר בחול. וכן מצער לומר אבל מצאתי בו תכונות שלא מצאתי אצל הגברים בארץ. הוא היה רציני וג׳נטלמן. דיבר על כוונות לנישואין כבר מההתחלה, ללא משחקים וכו. וזה מה שחיפשתי. לא יצאנו הרבה לפני הנישואין. הוא היה בארץ כמה פעמים וכשהחלטנו להינשא טסתי לשם כי הוא אינו אזרח ישראלי. עברנו לגור בחול. אני כבר כמעט שנה פה. על הבדידות אין מה לדבר. כל המשפחה בארץ. קשה למצוא חברים. ובקשר אלינו. רבנו המון. עכשיו כבר לא רבים אבל גם בקושי מדברים. רק איך היה בעבודה וכו. 4,5 מילים ביום. יושבים מול הטלוויזיה ושותקים. או משחקים במחשב. אני כבר לא זוכרת על מה דיברנו כל כך הרבה בעבר. לא זוכרת. אני לא מוצאת על מה לדבר עכשיו. על מה אפשר לדבר? אני מרגישה כבר שאולי עשיתי טעות. יש הרגשה רעה כזו שמה אני עושה איתו בכלל. מצד אחד אני עדיין אוהבת אותו וכמובן לא רוצה להיות גרושה ולבד שוב. מהגרושין הראשונים שלי עברו 11 שנה עד שמצאתי אותו. והדרך הייתה רצופה אכזבות וכאבי לב. למשל גם אם אנחנו נוסעים ביחד לאנשהו יכולים לא לדבר רק לשבת ולשתוק. רק אולי כמה מילים. תראה את הנוף. איזה בית יפה. וכו. הוא אוהב ספורט. ואני לא. הוא אמר לי לאחרונה שאין שום תחומי עניין משותפים ביננו והוא מרגיש שאנחנו רק חברים טובים. ואני ממש מפחדת. על יחסי מין זה גם צולע. פשוט אין לי חשק. אולי פעם בחודש. גם כשהולכים בערב למיטה. רוב הזמן הוא צופה בסלון בטלויזיה ואם כבר במיטה ביחד אז כל אחד בצד שלו. משחק בנייד. מנסה לגעת ללטף. אבל סתמי כזה. האם מישהו חווה כזה דבר? האם זה נורמלי ? אני ממש מיואשת ומדוכאת.
 
קרן
10:59 10.05.16
אני בזוגיות 3 שנים ודי מרגישה כמוך. גם במקום רחוק ומרגישה בדידות. הוא ואני עם תחומי עניין שונים. לא מעניין לי איתו. הוא אדם מאוד רדוד ולא מעמיק. וגם לא בא לי עליו.
 
טלי צרקינסקי  
17:17 10.05.16
דנה שלום,

מבינה את הכאב שאת מעלה ואת תחושת הבדידות, גם בארץ אחרת, רחוקה מהמשפחה וגם הבדידות שאת חווה בתוך הנישואין.

אין זה אומר שלא ניתן לעשות משהו בנושא זה.

ראשית, חשוב להעלות את הדברים ולדבר עליהם בקשר. האם אתם יכולים להגיע לתקשורת פתוחה על מה שאתם מרגישים בקשר? מה חשוב לכם?

יש דינמיקות בכל זוגיות וחשוב מאד לדבר על הצרכים המשתנים.

במקרה שלכם, יש מקום לשוחח על הקשר שלכם, איך אפשר לנסות לעבות אותו בכל מיני תחומים על מנת ליצור חוויות משותפות בתוך הקשר. פעמים רבות, חוויות משותפות יוצרות שיח משותף ועוד.

אני לא יודעת האם את מתגוררת בארץ שאת דוברת את השפה שלה והאם יש מגבלות מבחינת תעסוקה/לימודים/קשרים חברתיים ועוד, אך מעלה מספר רעיונות:

במישור האישי: יש מקום לבחון האם את מרגישה משמעות. משמעות יכולה להיות בהרבה מאד תחומים והוא משהו מאד אישי, בתחום תעסוקה, לימודים, כל עיסוק שהוא שמעניק לאדם תחושה של משמעות. האם את חווה דבר כזה בחיים כיום? לעתים כאין תחושת משמעות, יכולה להופיע שעמום. האם בעלך מרגיש משמעות?

חברה, האם יצרת קשרים חברתיים מאז שאת מתגוררת בחו"ל? האם יש אפשרויות ליצור/להרחיב אותם? (קבוצות, פייסבוק, תחומי עניין משותפים, חוגים ועוד?)

במישור הזוגי: יצירת חוויות משותפות: יציאות משותפות למקומות שאתם אוהבים, שוחחו על מה שאתם אוהבים: קולנוע, בתי קפה, מסעדות, בילוי בטבע, טיול, צפייה בסרט ביתי, הרצאה ועוד.. יש הרבה מאד מידע באינטרנט, בדקו מה מעניין אתכם כזוג לחוות ביחד.

לבדוק לעומק מה המקום של השעמום? אין נושאי שיחה? לא מתעניינים באותם תחומים? מרגישה שמישהו מכם קצת יותר סגור?

נסי לשים את האצבע על מה משעמם שם.

מין - חשק מיני מושפע מאד ממה שקורה בקשר וכשהקשר טוב יותר ויש בה יותר תקשורת ושיחה, סיכוי שגם המין בה יהיה פעיל יותר וטוב יותר.

יש מקום לבחון איך היה המין ביניכם בהתחלה, איך הייתה הזוגיות בהתחלה בפרמטרים שאת מרגישה שיותר קשה היום ולנסות לראות איך אפשר להחזיר את הדברים אם היו קיימים בתחילת הקשר או ליצור דברים חדשים.

במידת הצורך, ממליצה להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי או אף מטפל זוגי שהוא מטפל מיני.

בהצלחה ובברכה,




 
דנה
17:24 10.05.16
תודה על המענה. אני לא מרגישה שום משמעות בכלום. אין לי כאן חברה. אנו גרים במדינה גדולה ומקום מגוריי רחוק כ7 שעות נסיעה מהקהילה היהודית כאן. האנשים לא מרבים להתחבר כאן. אז אין לי קשרים. אני כרגע לומדת שפה. ואין לנו פשוט נושאי שיחה. אני לא יודעת על מה לדבר. ואיך בכלל להתחיל. אני שואלת איך היה בעבודה. מה עשית היום. אני מקבלת תשובה של כמה מילים. זהו. אין המשך. הוא לא ממש אוהב לצאת. הוא אוהב ספורט. אופנים. כושר. הליכה ביער. וכו. ואני ממש ההיפך. אני מעדיפה לבלות בקניון.
חח מצב עגום. אני לא יודעת איך בכלל לשפר.
 
דנה
17:30 10.05.16
אולי זה בגלל שאני יהודיה והוא לא? אני כבר לא יודעת מה לחשוב. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאנחנו רק חברים טובים. שאין תחומים משותפים. שאנחנו לא עושים כלום ביחד. שהוא לפעמים לא יודע מה הוא מרגיש כלפיי כבר. ולפעמים אומר שהוא כן אוהב. מה שאני יודעת רק זה שבתוכי אני מרגישה רע. ריקנות.
 
טלי צרקינסקי  
19:15 10.05.16
הי דנה,

הוספת עתה שהוא ביטא רגשות שונים שחשוב ללמוד איך להביא אותם אל הקשר ביניכם על מנת לנסות להביאם למקום התפתחותי. לנסות.

נראה לי שיש הרבה בלבול בקשר וקושי בתקשורת ביניכם, בין אם מה להביא אל הזוגיות וכנראה גם איך לתקשר את הקשיים.

שואלת האם כך הייתה הזוגיות בהתחלה?

האם הוא מוכן לגשת ביחד לטיפול לנסות לבחון מול איש מקצוע את הרגשות, המחשבות וכל מה שעולה אצלכם בקשר הזוגי ולנסות לבחון סיכוי לשפרו? לתת סיכוי? האם את מוכנה?

את מעלה התמודדות לא פשוטה בתוך קשר שנראה שזקוקה מאד לתמיכה של איש מקצוע.

אם הוא לא מגויס לתהליך כזה, האם את יכולה לגשת אף לבד? (עדיף מאשר כלל לא)..
 
טלי צרקינסקי  
07:10 11.05.16
מוסיפה משהו

נראה שיש התמודדות גם של דברים מהעולם הזוגי שהייתי בוחנת וגם שלך עם עצמך מבחינת משמעות. מעבר ללימודי השפה, כיצד למלא יותר את היום, לעשות דברים שטוב לך, להרגיש קצת יותר מלא ופחות ריק.

לא פשוט להרגיש את הרגשות האילו ומשמעויות עבורך הוא משהו חשוב.

הכיוון בעיני ממה שאני קוראת הוא גם האישי וגם הזוגי.

בברכה,

אני גרושה בשנות ה 40 עם ילדים. בקשר מזה מספר חודשים עם גרוש בשנות ה 40 עם ילדים , הוא שיתף אותי שהייתה לו תקופה של מערכת יחסים עם 2 נשים כשהן יודעות זו על קיומה של זו. עלו בי מספר תהיות,
1 מה בנפש שלו גורם לרצון הזה?
האם זה ממקום של שליטה או להפך חשש נטישה
האם זה הערכת אגו גבוהה,מרגיש גברי
האם זה פחד מהתחייבות או רצון להרס
2 לא תופסת איך הנשים הסכימו לכך
מה זה אומר עליהן?
זה נגמר כשאחת עזבה ומהשנייה נמאס לו
3.האם ואיך ניתן לתת בו אמון
 
טלי צרקינסקי  
16:22 07.05.16
פאני שלום,

יש תופעה שנקראת "פוליאמורה" שהיא זוגיות עם מספר בני זוג.

אינני מציינת שזה מה שהיה לבן זוגך או שזוהי תפישת עולמו או שניתן להסיק זאת כיוון שחווה שני קשרים במקביל, ממש לא.

זוהי תפישת חיים שבה ניתן לחיות עם מספר בני זוג לא רק לצרכים מיניים אלא ממש קיום מספר מערכות יחסים. לעתים אחת ראשית (דוגמה - בעל) ומערכות נוספות.

ממה שאת מתארת הוא התנסה בקשר עם שתי נשים במקביל, שיתף אותן כל אחת על השנייה ולא הונה או שיקר לאף אחת מהן. התנסות זו, אינה אומרת שזוהי תפישת עולמו ליחסים.

לגבי האפשרויות שנתת, לא ניתן לעשות ניתוח פסיכולוגי בלי להכיר את בן זוגך.

זה יכול לנבוע מסקרנות, מצורך באישור לגבריות ועוד ועוד סיבות רבות ומגוונות שאין כל יכולת לנתח דרך הפורום.

מה שנראה לי שחשוב לשאול הוא על הזוגיות שלך אתו.

האם טוב לך אתו, האם יש ביניכם הדדיות, אכפתיות, אהבה ועוד..

במידה ואילו מתקיימים, זוהי התנסות מעברו.

ממה שאת מעלה כנראה שזה כן מפריע לך ואת מעלה שאלה איך ניתן לתת אמון באדם כזה?

ראשית, הוא אמר את האמת לשתי הנשים שהיה איתן בקשר ולא הסתיר שזה משהו חשוב. אילו היה אדם שבוגד עם נשים היה כאן סיפור אחר.

שנית, את יכולה בקשר בטוח לשאול אותו על החוויה הזו, ללא שיפוטיות, איך היה עבורו? מה היום חשוב לו? שאילו דברים שמאד טבעי לשוחח עליהם ויש להם מקום בכל מערכת יחסים זוגית, בוודאי בגילאים בוגרים ולאחר ניסיון של נישואין, גירושין, ילדים.

אל תחששי לשאול, את לא מחטטת, כל עוד זה נשאל ממקום לא שיפוטי אלא באמת מתעניין, זה בסדר ולאפשר לו לחשוף עד כמה שזה נכון לו.

יתכן ואת "הולכת" אם תחושה את לא תספקי אותו והוא ירצה בשלב מסוים אישה נוספת בגלל מה שחווה בעבר. חשוב לסמן שעל הכל ניתן לשוחח ביניכם בהדדיות, בהבנה ובעיתוי הנכון ביניכם.

חשוב לזכור דבר נוסף שמה שהתאים לו אז, לא אומר שזה מה שהיה רוצה היום (קשר מקביל עם שתי נשים).....

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

בברכה,


טלי, תודה רבה על המענה
דבר נוסף האם לנשים הללו יש קווי אופי אישיות מסויימים שיאפשרו את הקשר?
אני לא רוצה בשל אהבתי אותו להגיע לסיטואציה זהה
 
טלי צרקינסקי  
18:13 08.05.16
הי פאני,

לא ניתן לאבחן דרך הפורום קווי אישיות מסוימים לנשים ואני מאמינה שיש סיבות שונות שיכולות להביא לקשר כזה, לאו דוקה קווי אישיות זה יכול להיות גם וגם, או או, זה יכול להיות עיתוי, הסיבות יכולות להיות רבות.

מה שאני מזהה שאולי את חוששת שאם את נמצאת בקשר עמו, יש לך דפוסים שקשורים או שאת משליכה משהו "מהנשים ההם" על עצמך. שלא קשור למה שהיה אז להם בקשר אתו.. פה הייתי כן ממליצה לך לעשות איזו הפרדה שמה שהיה לו בעבר, אינו מה שהוא בהכרח מחפש כיום, מה שאז התאים לנשים שהיו אתו בקשר, אינו מה שאת מחפשת היום וגם לא בהכרח מה שכל אחת מהן מחפשות היום...

את היא לא הן (לכאן ולכאן, לא מי יותר או פחות כי אין, אלא אתן נפרדות, כל אחת ואחת היא אישה בפני עצמה...) והייתי מנסה שלא להכניס מצבים/אנשים לשבלונות.

אני מבינה את רצונך לעשות איזשהו סדר במשהו שנראה לך פחות מסודר.. אך הייתי מציעה לך ליהנות מהזוגיות שלך, בוודאי לא לעשות משהו שאינו מתאים לך.

ולעשות הפרדה בין מה שאדם חווה בעבר לבין מה שהוא נמצא היום (בקשר אתך).

את לא תגיעי לסיטואציה כזו אם לא תרצי בה כי אם את לא מעוניינת בקשר כזה, זה לא יהיה ואם דבר כזה יעלה, תוכלי לדבר על מה שמתאים לך ומה שלא.

בברכה,




בוקר טוב!
אני ובן הזוג שלי מזה שנה+ חזרנו לקשר.
הייתה לנו פרידה של חודשיים וחצי במהלכה לא דיברנו כלל- זה נגמר בריב.
בגדול- נפרדנו כי הוא לא רצה זוגיות. התחיל להתרחק ממני ולבסוף בעימות איתו הוא ציין שהוא לא רוצה זוגיות.
במהלך הפרידה הוא נכנס לאתרי הכרויות שונים וכנראה חיפש משהו אחר וחדש.אציין שהוא היה שם כחודש וחצי של שהות. גם אני הייתי אך לא באמת חיפשתי כי הרגשתי שאינני מוכנה לזה. כמובן שאותו ראיתי שם.
אינני יודעת בוודאות אם היו לו דייטים וכו', אך משערת שכן.
העניין הוא שחזרנו לקשר לא מזמן אבל אני לא יודעת מה יהיה. סוג של ניסיון חוזר אולי. ההתקרבות באה משני הצדדים ולאחרונה הוא מאוד מתקרב אז הכל בסימן שאלה גדול של לראות מה יהיה הלאה ולתת לזה עוד קצת זמן.
לגבי אתרי ההכריות- הוא כבר לא שם וגם אני לא. שאלתי אותו לגבי האתרים הוא אמר מחקתי את עצמי משם. שאלתי אם היה עם אחרת הוא ציין שלא.
לפני כמה ימים עשינו שיחת וידיאו במהלכה הוא הראה לי משהו בארון שלו שהוא קנה, ואז קלטתי שם חפיסת קונדומים קטנה ואני לא יודעת אם נעשה בה שימוש. חפיסת קונדומים קטנה ממה שזכור לי- לא ניתן לרכוש בסופר פארם אלא רק בקיוסקים קטנים שפתוחים בלילות.(אני חושבת).
עשיתי 1+1 והבנתי שכנראה היו לו דייטים וכשרצו לקיים יחסי מין רכשו את החפיסה מהקיוסק כי סופר פארם לא פתוח בלילה, וכך כנראה יצא מצב שהוא אולי שכב עם מישהי אחרת.
העניין מעסיק אותי קצת לאחרונה-
מצד 1 לא היינו ביחד והוא לא היה חייב לי כלום גם אם היה עם אחרת הרי זה לגיטימי לדעתי אך עדיין מעציב אותי קצת ומעסיק אותי גם המחשבה בזה.
הרי לא דיברנו בכלל היינו בריב רציני ופרודים, אז אולי לא כדאי בכלל לפתוח את הנושא?
אני יודעת בוודאות שאם אשאל- זה יתפוצץ והוא יתרחק ויש מצב שזה יוביל לפרידה היות ואני חוקרת אותו והוא טיפוס כזה שפשוט עדיך להימנע מלשאול דברים שקשורים למערכת היחסים כי הוא ישר מתרחק וזה יכול מאוד להיגמר. זה סוג האופי שלמדתי עליו, אני מאוד נזהרת איתו כמו שאומרים.
אולי לא כדאי לפתוח את הפצע? שמה שהיה היה מתחילים מחדש ועדיף לא לדבר על זה? או שמצד 2 כן לשאול ולברר? וכשאני חושבת על זה - אם הוא היה עם אחרת כשלא היינו ביחד- הוא לא יגיד לי ומה זה יתן לי אם אשאל? האמת- לידע אישי.
כי כששאלתי אם מחק את עצמו מהאתרים הוא אמר שכן וגם אמר שלא היה עם אף אחת אחרת- להגיד שאני מאמינה לו? לא.
אציין שהיו עוד פרידות בעבר הרחוק איתו שגם במהלכם הוא תמיד אמר לי שהוא לא שכב עם אחרת אחריי. קשה לי להאמין.
מה דעתכן כדאי לעשות? אנחנו בני 29. תודה
 
דנידנה
10:45 07.05.16
אני שמה לב באמת שהוא מאוד מתקרב, מתקשר, רואים שהוא באמת רוצה את זה ואני מקווה שזה ישאר כך ושהוא לא יתרחק שוב מחדש ומקווה גם שלא יחזור לאתרי ההכרויות האלה.
כמו שאמרתי- מנסים ומקווה לטוב בע"ה.
 
טלי צרקינסקי  
16:08 07.05.16
דנידנה שלום,

לא הייתי ממליצה לך יותר מידי להיכנס לתקופה שהייתם פרודים. אני מאד מבינה שזה מסקרן אותך ואת רוצה לבחון מה היה בתקופה זו אך נראה לי מהדברים שאת מעלה שכנראה זה חשוב לך מכיוון שאת רוצה לבחון את התנהלותו כאינדיקציה לאמון בקשר ביניכם, שאת מרגישה שקשה לך בחלק הזה של הקשר (אמון בו - מה שציין שהיה לעומת מה שאת חושבת ומאמינה שהיה).

מה שנראה לי חשוב כיום הוא היכולת לדבר על הקשר שלכם בהווה, כיום, עם כל מה שעולה אצל שניכם כל אחד מכם כאדם בפני עצמו וכן כזוג.

את מתארת פרידות מרובות בקשר ומה שאני חושבת ששווה לך לבדוק עם עצמך ראשית: מה חשוב לך בזוגיות? אלו דברים? מה חשוב לך באדם שהיית רוצה לחיות אתו? האם הדברים האילו מתקיימים בזוגיות שלך כיום? במידה ואינן מתקיימים, האם ניתן לשנות דברים? האם יש מקום של גמישות בקשר?

האם טוב לך בקשר? (לרבות אמון, ביטחון ועוד..)

האם זה קשור לתקופות הפרידה ומה היה שם בלבד או לדברים שקורים בקשר כיום?

האם את יכולה לדבר בתוך הקשר על דברים שקורים ביניכם בהווה? על רגשות שלך? שלו? על שניכם?

התקשורת הנה בסיס חשוב בתוך קשר זוגי וחשוב שתרגישי שאת יכולה לדבר על דברים בקשר שלכם. אין זה אומר שחיטוט בעבר יעזור או יקדם את הקשר, אך כן דברים שעולים היום שקשורים לקשר שלכם ולהתקדמות שלו.

את מתארת שיש לך חששות שהוא יחזור לאתרי ההיכרויות. האם יש דפוס כזה שהוא לא רציני בזוגיות והוא אכן עלול לחזור לשם? האם את מרגישה כזה דבר?

חשבי על הדברים האלו ואם תחווי שהוא לא רציני בקשר וירצה לחזור לאתרים של היכרות, כנראה הוא לא האדם הנכון.

באשר לקונדומים שנחשפת אליהם בסרטון וידאו, הם יכולים להיות מהתקופה שהייתם פרודים..


בהצלחה רבה ובברכה,


היי,
אני ובן זוגי כבר תקופה יחד, יש לנו קשר מדהים זה בהחלט הדבר הכי טוב שקרה לשנינו... לאחרונה עברנו לגור יחד במגורים משותפים, וזה מרגיש לשנינו מדהים. אנחנו החברים הכי טובים מספרים הכל משתפים הכל מתייעצים אחד עם השניה בהכל, אנחנו כל היום יחד. אנחנו עובדים יחד, גרים יחד, רק במהלך היום שנינו נפרדים לעיסוקים שלנו ולתחביבים שלנו ואז נפגשים בבית לארוחת ערב משותפת. אני ביחסים מאוד טובים עם המשפחה שלו הם כמן משפחה שניה שלי.. והוא ביחסים מאוד טובים עם המשפחה שלי.. אנחנו כן מדברים על עתיד משותף לפעמים, לפעמים מתבדחים על שמות לילדים.. אפילו פעם דברנו על סוגי חתונות והוא שאל את דעתי על סוגי חתונות מסויימות.
ברור שלא הכל מושלם אנחנו רבים לפעמים כמו כל זוג ומתפייסים אחרי כמה רגעים.. יש לנו חוק לא ללכת לישון בריב.
השאלה שלי היא, האם זה באמת כמו שאני חושבת וזה באמת קשר שימסד את עצמו ונתחתן בעתיד? או שאני פשוט מבזבזת את הזמן שלי? אני מאוד אוהבת אותו ובאמת מרגיש לי הכי טוב איתו... לא היה לי קשר שדומה לזה... הוא גם יותר בוגר ממני ב8 שנים וזה מרגיש לי הבדל חיובי... אני פשוט חוששת שכל הבדיחות האלה על עתיד ועל ילדים זה רק צחוק וציניות ולא באמת דיבורים על עתיד אמיתי... אני פשוט חוששת זה הכל.. ואני לא רוצה לשאול אותו ישירות כי אני מפחדת אולי להלחיץ אותו למרות שהוא הרבה יותר בוגר ממני אבל לו אין לחץ של חתונה ילדים והכל... לי קצת יש.. אני חושבת שזה נורמלי שאני ארגיש ככה.. אני פשוט רוצה לדעת האם זה באמת יקרה מתישהו? כאילו כל פעם שיש איזה מאורע חשוב אני אומרת אוקי בטח עכשיו הוא יציע. אבל זה לא קורה.. אני פשוט לא מבינה מה אני עושה לא נכון ואם בכלל?
 
טלי צרקינסקי  
10:44 06.05.16
אסתי שלום,

פרטים חסרים וחשובים למתן מענה:

בני כמה אתם? כמה זמן אתם יחד הן בזוגיות וכמה זמן מתגוררים ביחד?

חזרי אלי עם תשובה ואתן לך מענה

בברכה,
 
אסתי
10:46 06.05.16
אני בת 26 הוא בן 34
אנחנו גרים יחד חצי שנה כמעט
 
טלי צרקינסקי  
11:28 06.05.16
 
אסתי
11:31 06.05.16
זה באמת קריטי כמה זמן אנחנו ביחד? מה זה משנה אני לא הבנתי סליחה.
 
טלי צרקינסקי  
13:55 06.05.16
אסתי שלום,

תודה על תשובותייך, הן נותנות מענה טוב יותר להעריך מתי אפשר להתחיל לדבר על הדברים ומתי לתת להם יותר זמן.

שנתיים של חברות מתוכם חצי שנה מגורים היא מערכת יחסים די ארוכה, נשמע מדברייך שיש במערכת היחסים שלכם התקיימות של הבנה הדדית, זמן איכותי משותף, טוב לכם ביחד, הומור משותף, לצד זה דברים שמתקיימים בכל זוגיות- שלעתים רבים ודברים שחשוב שיתקיימו בכל זוגיות וזה שגם כל צד הוא נפרד, בעל אישיות שלו ותחביבים שלו וניתן לפנות גם כל אחד לעיסוקיו הוא וזה נקרא "נפרדות", מה שחשוב מאד לזוגיות בריאה.

ממה שאת מעלה לא נראה שהנושאים של קשר רציני והמשך לעתיד משותף הוא בצחוק, נראה שיש הרבה דברים טובים שיכולים להוות סיכוי שזה אכן יתקיים.

את מעלה חשש שאת לא רוצה ללחוץ עליו.

כאן אני מעלה שאלה, האם את רוצה עתה לעשות צעד כזה ולמסד את הקשר? האם את רק רוצה לדעת שאכן המטרה של חברך היא רצינית ושיש בכוונתו למסד את הקשר, אולם כרגע זה מוקדם לך?

ממה שאת מתארת את מערכת היחסים שלכם, נשמע לי שהיא יכולה להכיל העלאה של נושא זה. אתם משתפים הרבה דברים, אתם חברים טובים ונראה שגם על הנושא הזה ניתן לדבר.

יש אפשרות לשתף אותו בדברים הטובים שאת מרגישה שיש ביניכם, לומר לו שאת מרגישה בפעמים רבות אתם מעלים נושאים כמו עתיד משותף, חתונות ועוד עיסוקים סביב ושאת היית שמחה לראות את העתיד עמו ולראות מה הוא אומר.

ממה שאת מעלה ועם החברות טובה ששוררת בקשר, זה אפשרי לדבר על זה, אך חשוב שלא תעשי זאת ממקום ש"בוחן אותו" לשם הבדיקה, אלא ממקום באמת אמיתי גם אם את לא רוצה כרגע, אלא יותר מאוחר ולדבר על זה.

בהצלחה ובברכה,

 
אסתי
14:50 06.05.16
ענית לי תשובה מאוד עניינית ומקצועית. תודה רבה על המענה והיחס! מעריכה מאוד!
את צודקת לגמריי.. יכול מאוד להיות שזה מרגיש לי מוקדם אבל כאילו רוצה להרגיש בטחון שזה יקרה מתישהו..
שלום רב, בעלי נוהג כלפיי באלימות מילולית, משפיל אותי, מנסה לשלוט בי וצורח עליי על כל שטות... אתמול הוא נהג בפעם הראשונה באלימות פיזית, התווכחנו ןהוא אמר לי אם לא תשתקי אבלום את האוטו... ואז הוא בלם את המכונית בעוצמה וקיבלתי מכה ממתקן שהיה באוטו ליד העיין
אני לא יודעת כיצד לפעול, אני יודעת שהתגובה על אלימות בפעם הראשונה מאד משמעותית כדי שאלימות מעין זו לו תחזור. אני מאד חרדה וחסרת אונים!.! מצפה לתשובתכם המהירה והמקצועית. תודה תודה תודה
 
טלי צרקינסקי  
10:42 06.05.16
חן שלום,

כיוון שאנחנו לא מומחיות בפורום לאלימות כזו כמו שתיארת, התשובה ניתנת לך לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית קלינית מומחית לאלימות ולנשים מתמודדות עם אלימות מבני זוגם.

לפניך מספר אפשרויות:

1. במידה ובן זוגך מגויס, ניתן לקבל עזרה וטיפול זוגי מאיש מקצוע אשר מומחה לנושאים האילו במרכז למניעת אלימות במשפחה או במרכז לטיפול בפרט ומשפחה, במחירים מסובסדים, יש שם אנשי מקצוע טובים מאד.

2. במידה ובן זוגך אינו מגויס לתהליך, לפנות לבד לקבל טיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה בעיר מגורייך - טיפול פרטני. שם גם ניתן לבצע הערכת מסוכנות למצב עפ"י תשאול שלך.

3. במידה ואת מרגישה חשש לאלימות חוזרת ואת זוקקה להגנה, יש מקלטים לנשים מוכות אשר מגישים סיוע בכל התחומים - טיפולית,משפטית ועוד..

4. גיוס הסביבה לעזרה עבורך.

5. במידה ויש פציעה בעקבות בלימת הרכב, לקבל עזרה רפואית.

מאחלות לך הרבה בריאות והצלחה ולא להישאר עם המצב כמו שהוא, לקבל העזרה הנדרשת.

בברכה,

עדי וטלי - מנהלות הפורום

בעלי ואני נשואים 7 שנים ויש לנו ילד בן 6. הבעל לא מוכן לעוד ילדים ואני לא מוכנה לוותר, ורוצה רק עוד אחד בשביל בני, שלא יישאר לבד בעולם. כל השיחות בעולם בעולם לא עוזרות, מה עושים?
שלום לך,

קשה לי קצת לענות לך כיוון שחסרים לי פרטים- כמו למשל מה הסיבות בגינן אינו רוצה עוד ילד? האם הן קשורות לזוגיות שלכם, אם כן, מה הוא מעלה?

כשיש עמדות מאוד שונות צריך להבין את התמונה הכללית. האם הוא לא רוצה עוד ילד כי פשוט מסתפק באחד, חושש שהדבר ישפיע מדי על חייו אם יבנה משפחה גדולה? איפה הדברים "נוגעים" לו, ומהי המשמעות האמיתית של עוד ילד בעיניו?

אשמח לפרטים נוספים ואם אפשרי גם לפרט אודות חוויותייך מגידול הילד הנוכחי- מבחינת האבהות שלו והקשר לילדו.

תודה,
היי
אני בת 30 נשואה מזה 6 שנים +3 ילדים. ומכירה את בעלי מזה 14 שנים, הוא בן 33.
לפני כחודשיים שמתי לב שהוא מזכיר את שמה של עמיתה שלו בעבודה יותר מדי, הבנתי שהם חברים..
אך לפני כשבועיים רציתי להתקשר מהטלפון שלו, ושמתי לב שהוא מתקשר אליה בתדירות גבוהה, פעמים שלושה ביום- בדרך לעבודה וחזרה, השיחות נמשכות זמן ארוך עד 20 דקות.. הייתי בשוק ומאוד נפגעתי.. אבל החלטתי לדלג ולא להתעכב על זה..
אך היה מקרה אחד ששבר אותי, התקשרתי אליו בזמן שחזר מהעבודה והוא היה בממתינה, חזר אלי מיד.. לא שאלתי עם מי דיבר.. אך בדקתי בטלפון וזו הייתה היא, אחרי מספר שעות שמתי לב שהוא מחק את השיחה.. אין הודעות או מיילים רק שיחות, דיברתי איתו בנושא והסברתי לו שאני חושדת כי הוא מנהל רומן וכו.. הוא התנצל והבטיח שדיברו רק בעינייני עבודה והתעקש שאין כלום.. כמובן שמאז אנחנו במשבר קשה, אני הצעתי שאנחנו חייבים להמשיך הלאה.. אך צריכים לעבוד יותר על הזוגיות.. הצעתי שעת שיחה בערב מדי יום. הוא הסכים, בכה והתנצל ואמר שהוא טעה לא בכוונה. אני לא מסוגלת להאמין לו.. לפני יומיים שאלתי אותו איך היא הגיבה כשבאופן פתאומי הוא הפסיק לדבר איתה , לא שיחות נכנסות ולא יוצאות.. היה לי קצת מוזר .. כי אם זה היה קשר של עבודה הרי היא בטח לא הבינה למה זה כך.. הוא אמר שהסביר לה שאם יש מה לדבר בעניין העבודה אז רק בעבודה ולא בטלפון.. אני ראיתי בזה סימן נוסף.. לא יודעת מה לעשות..
אני לא בעניין של לפרק את החבילה, בגלל הילדים.. גם אם נישן כל אחד בחדר נפרד..
האם הוא בגד? האם לסלוח לו?
 
עדי בדיחי  
17:24 25.04.16
שלום טלי,

אשמח לענות לך בהמשך- הערב או מחר.
שלום טלי, מתנצלת על העיכוב,

את מתארת מערכת יחסים ארוכה ורצינית שנמשכת 14 שנים, זה לא זמן מבוטל. אני מניחה שהזוגיות שלכם מושתתת על אמון הדדי ועל נאמנות. האם את חשה שיש סיבות טובות לאורך שנים אלו לא להאמין עתה לבעלך? הרי אין לך הוכחות שאכן קרתה כאן בגידה, והוא גם מספר שלא היה שום דבר מעבר לשיחות

נכון עשית ששוחחת איתו על הדברים, חשוב מאוד שידע מהם הגבולות שלך ושכנראה חצה אותם.. נכון גם להשקיע יותר בזוגיות, להערכתי המקרה הזה שם זרקור על הצורך הבסיסי והחיוני בזוגיות שישקיעו בה תמיד, לנצח, ותמיד היא תהיה בעדיפות עליונה על פני כל השאר.

אני מניחה שהוא הבין שקרתה פה טעות, אני לא יכולה לדעת האם באמת מדובר בבגידה- זאת יותר שאלה האם את באמת מסוגלת להאמין לו, וכמובן לזקוף לזכותו את השנים בהן חי איתך ובוודאי יצא לך להכיר אותו מכל ההיבטים השונים. את לבטח תדעי האם הוא נוטה להסתיר, או שהוא אדם אמין, גלוי ונאמן. אם אכן כך המצב, אני מציעה באמת להשקיע יותר בשיחות, לאפשר למשבר הזה לפתוח את הדברים לעומק, ואם יש צורך גם להסתייע בטיפול זוגי שיכול להרים אתכם מהמקום הזה- של סדק קשה באמון ואיך מתגברים עליו. לא בטוח שצריך להתמודד עם זה לבד.

לגבי פירוק החבילה- השאלה היא לא רלוונטית למקרה, אני משוכנעת שאתם אוהבים מאוד זה את זו, ואין רצון שלכם לכך. להערכתי את מגיעה למחשבות האלה מתוך חרדה גבוהה, וזה מובן. החשוב הוא להתמקד ב"כאן ובעכשיו" ולחשוב איך מתרוממים רגשית מהמקום הזה, וכל עזרה מקצועית תהיה מבורכת.

בהצלחה רבה,
 
טלי
10:11 28.04.16
קודם כל תודה

החלטתי שאני ממשיכה הלאה.. למרות כל הקושי.. מה שעזר לי להחליט זה הוא.. כל הזמן נשבע שלא היה כלום, כל ההתנהגות שלו השתנתה.. בבית הפך לבנאדם אחר.. כל הזמן שואל איך אני מרגישה.. מתחשב ומבין.. ומוכן להכל.. רק שארגיש טוב.. קבענו שיחה של שעה מדי יום אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים, ועד כה שנינו עומדים בזה.. מדברים על הכל כוללל הנושא ההוא.. זה לא פשוט לשנינו.. הוא מרגיש שהוא צריך להתגונן כל הזמן ואני תוקפת אותו.. הוא מודה שטעה בזה שנתן לחברות ביניהם להיות לא מבוקרת ולהיסחף.. הבטיח שזהו.. זה נגמר.. שהוא לא צריך את החברות הזו אם היא פוגעת בחייו..
אני הסברתי שהאמון שלי נפגע, שאני מרגישה מושפלת ושקשה לי, הוא הבטיח שיבין ויכיל עד שהכל יחזור לקדמותו.. סיכמנו שנעבוד לשפר את הזוגיות לבד.. בלי עזרה חיצונית..
כעת יש יותר תקווה..
 
עדי בדיחי  
14:18 28.04.16
תודה לך טלי על העדכון החשוב.

מאחלת לכם שתהיו באמת מאחורי זה ותמשיכו להצמיח תקשורת טובה.
חג שמח.
שלום, אני ובן זוגי נמצאים בקשר כמעט שנתיים, אנחנו בני 25.
יש לי בעיה שאני פשוט לא מצליחה להתגבר עליה- אני מתעצבנת מהר ומתפרצת מאוד בקלות.
לי ולבן זוגי יש מגוון בעיות בקשר כמו לכל זוג. קורים מקרים בהם אינני מסכימה עם דעתו אך לצערי בהרבה ממקרים אלו העצבים עולים אצלי תוך שניות ואני מתפרצת ללא שליטה, צועקת עליו ולעיתים אף מנבלת את הפה. ניסיתי ואני פשוט לא יודעת איך לשלוט על עצמי כשזה קורה. כל פעם לאחר מקרה כזה אני אכולת חרטה ומתקשה להבין מה גרם לי להגיב בצורה כזו מוגזמת. באמת שלא מדובר במקרים חמורים או בהתנהגות כה פושעת מצידו שמצדיקה תגובות כאלו. אני יודעת שאני צריכה לנשום עמוק, לספור עד עשר לפני שאני מגיבה, לנסות להתרחק ברגע שאני שמה לב שזה עומד לקרות- ואני פשוט לא מצליחה. הבעיה פוגעת בקשר בצורה חמורה, בן זוגי כבר מאוד מתקשה להתמודד עם זה והדבר מתיש אותו ואותי מאוד. אני מאוד אוהבת את בן זוגי ומאוד רוצה לדעת כיצד אוכל להתגבר על הבעיה. אני באמת נואשת לעזרה.
 
טלי צרקינסקי  
07:04 28.04.16
אורין שלום,

חשוב שאת מזהה מה הקושי שאת מתמודדת אתו שמפריע לך במערכת היחסים. היכולת לזהות את הקושי וההכרה עמו יחד עם הרצון לשינוי, הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך שיביא את השינוי (יחד עם עבודה ותהליך כמובן).

מה שקורה לך בעת התפרצויות זעם זה שיש לך כעסים אולם יש לך קושי לווסת אותם.

לכולנו כבני אדם יש כעס כחלק מהעולם הרגשי שלנו, אולם חשוב איך מבטאים את הכעסים הללו וברגע שזה לא מווסת, כפי שאת נותנת בדוגמה כאן, זה יוצא משליטה, זה מגיע בצורה יותר תוקפנית, כפי שציינת עם ניבולי פה ועוד, שזו הצורה הלא מווסתת.

אכן חבל שתאבדי קשרים בגלל זה וכן שאת תחווי בעקבות כך חרטה ועוד...

ניתן לטפל בכך בצורה מקצועית עם איש מקצוע מתחום הטיפול ולנסות לזהות טריגרים (זרזים) להתפרצויות ומה קורה לך שם.

הטיפול יכול להיות קוגניטיבי - התנהגותי במקרה הזה (מה שמכונה כיום CBT)

ויכול להיות אצל מטפל שמשלב טכניקות של CBT עם שיחה על הדינמיקות הפנימיות של הנפש ושל הכעסים.

אני ממליצה לך בחום לפנות ולהיעזר.

בהצלחה וחג שמח,
שלום ,אנחנו בני 29. כמעט שנה ביחד עם פרידות וחזרות רבות. נפרדנו שוב בחודש פברואר לאחר שאמר לי שהוא לא רוצה זוגיות כרגע ושהוא לא רוצה להשלות אותי. נפרדנו בפיצוץ ובכעס גדול מצידי ולא דיברנו. חזרנו לקשר בתחילת החודש- אפריל. כרגע אנו ביחד אך זה לא בדיוק מוגדר. בכל החודש הזה שחזרנו- ראיתי אותו רק 3 פעמים. כשחזרנו לדבר החודש הוא דיי התחמק מפגישות בערך כשבועיים שהוא רק מתקשר ולא נפגשים- הנחתי שלא סגור על עצמו עדיין. נתתי לזה קצת זמן ואז התחלנו באמת להיפגש והתחלנו כבר להיפתח אחד לשניה. הבעיה שראיתי אותו רק 3 פעמים בכל החודש הזה. פעם אחרונה שראיתי אותו היה ביום שלישי שבוע שעבר ומאז כלום. אני באמת לא ככ מבינה.. כי מצד 1 אני לא רוצה להלחיץ עד שחזרנו לקשר ומצד 2 הוא לא מאה אחוז בקשר.

הוא מתקשר אליי המון במהלך היום וכבר שבוע ימים שאני מנסה ליצור פגישה וזה לא קורה איכשהו.. כל היום הוא בעבודה, לפעמים עובד 12 שעות ביום (כפולה) ואז הולך לישון מוקדם או שאלוהים יודע מה...אתמול ניסיתי ליצור פגישה הוא אמר שיש מצב ואז נעלם.. לא התקשר בערב לקבוע או משהו אחר.

אני לא כ"כ מבינה את כוונותיו

אני רוצה לציין שהוא לא מחפש ממני יחסי מין כי גם זה לא בתדירות גבוהה והוא מתקשר אליי בכל יום כמה פעמים ביום ומדבר איתי שיחות רגילות אז שללתי את זה.

אם אנחנו נחשבים כרגע לזוג- ואגב הוא אמר שאני בת זוגתו גם, אז מה יוצא לו מזה שהוא שומר איתי על שיחות ומשרה אווירה שאנחנו יחד אבל מצד שני, הוא לא לא נפגש איתי? אני באמת מנסה להבין מה המניע של גבר כשהוא מתנהג ככה? מה דעתכן?

תודה! חג שמח.
 
טלי צרקינסקי  
18:19 27.04.16
נועה שלום,

את שואלת לאורך מה שאת מעלה בפורום: מה יוצא לו מהקשר הזה? אם הוא נעלם? אם הוא אומר שיש מצב להיפגש ולא יוצר קשר, אם הוא אמר לך שאינו מעוניין בזוגיות , יחסי מין לא כ"כ מתקיימים...

אני מעבירה את השאלה אליך. מה יוצא לך מזה? מה חשוב לך שיתקיים בזוגיות? מה היית רוצה שיהיה בקשר זוגי? האם חשוב לך דברים כמו: ביטחון, אמון, הבנה, הדדיות ועוד? האם דברים אחרים? נוספים?

יש שאלה האם כל אילו מתקיימים בקשר והאם המטרות שלכם מתאימות אחד לשנייה.

יש אפשרות כמובן ולדעתי אף מומלץ לפתוח את זה בפניו. את לא לוחצת אותו בזה שאת פותחת את הדברים. הכל תלוי איך זה נעשה ובאיזו נימה. אני בוודאי לא תומכת בהטחת האשמות אלא בשיחה באמת של דרכינו לאן, מה חשוב לו, מה את מרגישה שקורה בתוך הקשר. מה מקשה עליו להתקדם (אינני מתכונת לכך שלעתים באמת עייפים, דוג' משמרת כפולה שלו של 12 שעות).

אלא דברים אחרים שאת מתארת שהוא שם אבל לא שם, שהוא כנראה מתלבט לגבי קשר ולא בטוח.

השאלה אם התנהגותו וזה חשוב לבחון עם עצמך, משקפת לך משהו לגבייך? האם את בטוחה שאת רוצה קשר רציני? במידה ואת רוצה משהו מעבר למה שהוא יכול להעניק לך, משהו יותר רציני, חשוב לדבר על הדברים האילו בקשר ולא להישאר עם הפגיעה ולקבל החלטה אח"כ מה נכון לך היום.

את ציינת בכותרת "קשר ולא קשר" אולי מה שמתאים לך היום הוא קשר?

חשבי על הדברים.

חג שמח,


שלום!
רציתי להתייעץ איתכם.
אני בן 25, ולפני כשנה וחצי חוויתי פרידה קשה מאקסית (הינו ביחד כחצי שנה), הנסיבות של הפרידה לא רלוונטיות, בסופו של דבר נפרדתי ממנה והיה קשה לשנינו. יש לנו המון חברים משותפים, היא ניסתה לא מעט לחזור להיות "ידידה" שלי, ניסינו כמה פעמים ולא הצלחנו.
היא לא באמת שיחררה אותי מאז, מטפטפת לי בהודעות פעם ב, אפילו כשביקשתי שתפסיק כי זה לא עושה לי טוב וגם כי יצאתי עם מישהי היא חזרה לשלוח לי הודעות אחרי כמה חודשים.
אני מתאפיין בבחור טוב שלא רוצה לגרום רע לאנשים אחרים, ולא לענות לה גורם לי להרגיש חרא עם עצמי ולכן אני תמיד מוצא את עצמי עונה לה ולא יכול להתעלם ממנה..

לפני 3 חודשים הכרתי בחורה מדהימה, אני אוהב אותה והכי כיף לנו ביחד, נפגשים המון ואני יודע שזה זה ושאני רוצה להיות איתה תמיד.
לפני כשבוע האקסית שלחה לי שוב הודעה של "בוא ניפגש ונישב לקפה", כמובן שדחיתי את זה כי זה לא לעניין, אני לא רוצה לחזור אליה וכפי שהבנתי גם היא לא רוצה לחזור אליי.

הבעיה היא שאני חושב עליה הרבה. (על האקסית)
אני הולך ברחוב, אני חושש שפתאום אני אראה אותה.
היא עולה לי בראש כל יום
בזמן שאני עם החברה הנוכחית אני לא חושב עליה.
אני לא רוצה גם להעלות את זה בפני החברה הנוכחית

הייתי בטוח שאני אשכח את האקסית ברגע שתהיה לי מישהי, והנה יש לי מישהי ואני אוהב אותה, ועדיין לא שכחתי את ההיא.

מה לעשות ? מה שאני בטוח בעצמי זה שאני לא רוצה לחזור אליה ושטוב לי עם החברה הנוכחית שלי... אני רק רוצה שלא יעלו לי כל המחשבות על הקודמת........... כי זה פשוט לא עושה לי טוב, למה אי אפשר למחוק את ההיסטוריה למה ????

למה אני מרגיש רע עם עצמי אם אני לא אענה לה בכלל ?

מה אתם מציעים לי לעשות?
תודה
 
טלי צרקינסקי  
12:39 26.04.16
דוד שלום,

שני דברים בולטים מאד ממה שאתה מביא אתך לפורום.

משהו אחד שבעיני ראוי לבחון זה האם באמת סיימת את הקשר וסגרת אותו מבחינה רגשית, לדעתי התשובה היא לא.

הדבר השני קשור לדבר הראשון והיא שלמעשה האקסית נוכחת בחיים שלך. אף שאינך מקיים אתה קשר זוגי, יחסים רומנטיים, היא מאד נוכחת, היא מתקשרת, היא מבקשת לחזור אליך, להיפגש ולשבת לקפה..

אתם לא יכולים להיות ידידים. זה מאד קשה במיוחד כאשר לצד אחד או לשניים יש רגשות בתוך הקשר והוא רוצה מעבר.

היא נשמעת לי גורם מעכב בתוך הזוגיות החדשה שלך ועד אשר לא תסיים את הקשר אתה יקרו שני דברים:

דבר אחד - לא תוכל לאפשר לעצמך באמת לתת את כל כולך בקשר החדש ולפתח אותו כי חלק ניכר מהאנרגיה שלך תהיה בקשר שיש עם האקסית (אף אם הוא בהודעות וכו'..)

דבר נוסף - לא יתאפשר לאקסית שלך להמשיך הלאה לקשר זוגי בריא ולהיכרות חדשה עבורה.

משהו נוסף בולט שאתה חווה את עצמך "רע" או דוחה אותה, אם אתה תאמר לה שאתה בקשר ותשים לה גבולות שאין לך אפשרות להיפגש/להיות בקשר וכו'.

אין כל קשר בין להיות אדם רע לבין לשים גבולות למשהו שלא מתאים לך היום.

וכנראה, לא משרת אותה גם ולא טוב לה.

חשוב מאד שתעביר לה את המסר שאינך יכול להיות אתה בקשר, את מאחל לך המון טוב ושתמצא גם היא את הבחור שלה ושהימצאות בקשר לא נכונה עבור שניכם.

אל תשמור את הקשר באף אמצעי: פייסבוק/ווטאפ/סלולרי/SMS ועוד..

במידת הצורך ניתן להסיר חברות, לחסום ווטסאפ ועוד..

לא נעים להגיע לשם אך לעתים אין ברירה אם זה יעזור לך להתקדם בקשר הנוכחי שלך שזה חשוב לך.

הדהוד נוסף זה מה גורם לך לשמר את הקשר הזה איתה?
רק חוסר נעימות? האם עולה שם משהו נוסף? חשוב על זה.

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  223  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין