בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
אני בזוגיות מאושרת כבר שנה וחצי עם בן זוג שאני מאוהבת בו בצורה מטורפת , לפניו היה לי מישהו עם מערכת יחסים מורכבת בעיקר משחקי קנאה ואהבתי אותו ממש עדיין חושבת עליו למרות החבר וסוג של מתגעגעת אני לא יודעת מה אני מרגישה ומה עובר עלי מישהי עברה את זה ויכולה להסביר לי איך מתגברים על מצב כזה?
היי
אני בקשר עם בחורה כבר 9 חודשים
וגרים יחד בגדול טוב לי אני גם חושב שלה טוב
אנחנו חווים בקשר עליות וירידות. אני מרגיש שבת הזוג לא משתפת אותי מספיק בחיי היום יום שלה ואף אומרת שאני אובססיבי אליה..
אני יודע שהיא מחכה שאני אציע לה...
השאלה שלי איך אני יכול לדעת שזאת הבחורה שהכי מתאימה לי
או מה שאני צריך לשאול את עצמי..
זאת החלטה קשה!
שלום יובל.

לא ציינת בני כמה אתם ומה טיב הקשר, סביב מה יש ירידות בקשר ומה סה"כ הדינמיקה מבחינת תקשורת. אלו דברים שחשוב לי לדעת לצורך מענה מקיף יותר.

יתכן ואתה אדם שיש לו צורך גדול בשליטה, ורוצה לחוש בטוח גם במערכת היחסים ובעוד תחומים בחייך. אולי בת הזוג חווה את זה כחודרנות ולא כהתעניינות או אכפתיות.. והדבר עלול להרחיק אותה מאוד. העובדה כי היא רוצה למסד את הקשר או מצפה שתציע לה, עדיין לא אומרת שהתקשורת היא מיטיבה ויעילה, וחשוב לחדד זאת לפני כל מהלך דרסטי כמו הצעת נישואין.

אני כמובן לא אוכל לתת לך תשובה אם היא האחת שלך, אני כן יכולה להמליץ לשוחח איתה על עינין התקשורת, איך היא חווה אותך בקשר, למה היא מתכוונת באומרה שאתה אובססיבי- אולי יש אמת בדבריה? צריך לבחון את הדברים בחוכמה, ברוגע, ולא מתוך מקום בו אתה חש אשמה אלא קבל זאת כ"מתנה"- להבין האם יש דפוסים בקשר שעלולים לחבל בו- כמו חודרנות, פולשנות, רדיפה אחריה לתשומת לב- אלו השערות בלבד כמובן..

החשוב הוא בעיניי- לחדד את התקשורת, לשוחח בנעימות על הדברים ומתוך מקום לרצות בשינוי, ולא להישאר באותן עמדות. אפשר לקבוע שיחה אחת קבועה בשבוע, שבה שניכם משתפים זה את זו.

צריך לציין גם, שיש טיפוסים שפחות משתפים, שיותר זקוקים למרחב ולספייס, שצריכים להיות "לבד" יחד עם ה"ביחד", והלבד שלהם מאוד חשוב להם. לעומת טיפוסים יותר "תלותיים" באחר, יותר צריכים להיות "יחד" ולהרגיש טוטאליים. כשהפכים כאלו נפגשים- העבודה צריכה לעשות לכיוון קו האמצע, ולהבין כי לא מדובר בריחוק שהוא אישי "נגדך" או רצון להסתיר פרטים, אלא כי זה הטיפוס עצמו ואלו הם דפוסיו מול כולם (בכל מערכת יחסים ולאו דווקא בזוגיות).

בהצלחה רבה,
אני גרושה בשנות ה 40 שלי אמא ל3 ילדים,לפניי חודשים וחצי סיימתי קשר של כמעט שנתיים קשר שידע עליות וירידות, הסיבה לסיום הקשר היא רצונו בפוליטיקה, זה קו אדום מבחינתי ולכן הקשר נגמר, אנחנו כן מתקשרים טלפונית וגם ווטסאפ לפחות פעם בשבוע. ב 10 ימים האחרונים אני חווה שבר רגשי געגוע בכי לא מוסבר, מה שלא היה עד עכשיו. אם כל זה היגיון אומר שאין לאן לחזור. כל עוד הוא לא יוותר על פוליגמיה איך ממשיכים ומתנתקים רגשית
שלום טליה,

בהתחלה ציינת כי הסיבה היא פוליטיקה ואח"כ ציינת כי הסיבה היא פוליגמיה. כמובן גם כאן וגם כאן יש מכנה משותף של נתינת במה לכולם, השאלה היא באמת למה התכוונת :)

אם מדובר במה שאני חושבת שהתכוונת, וזוהי הפוליגמיה- הרי שמדובר באדם שלא רוצה ולא מתכוון, אידאולוגית, להתחייב למערכת יחסים אחת משמעותית. כמובן שיש באדם הזה חלקים רבים באישיותו שאת מתגעגעת אליהם, ונזכרת בהם, וזה דבר טבעי לעבור בתוף פרידה. יש אובדן של קשר, של מערכת יחסים די ארוכה, וכמובן שהדבר ישפיע עלייך. זה בסדר להישאר עם התחושות האלה ולתת להן מקום. לא להיבהל מגעגוע שפתאום תוקף, או כל רגש אחר שצץ- אהבה, כעס, עלבון, כמיהה לקשר.

מה שחשוב הוא לא לוותר על עקרונותייך, להבין כי הפרידה (אם היא על הרקע הזה) היתה הכרחית, ולא ניתן לקיים מערכת יחסים עם אדם שכ"כ מנוגד לך בדעותייך. הדבר מעיד על כך שלא יוכל לקיים מערכת יחסים אחת. לא כדאי "לצפות" מעצמך להתגבר על הפרידה בזמן קצר. בכל זאת מדובר בקשר ארוך, בפרק ב', במערכת יחסים שידעה הרבה עליות וירידות. צריך לתת לנפש ולגוף מרחב של זמן ולאט לאט לעבד את הפרידה.

אם מדובר בפרידה על רקע אחר, אנא פרטי, ונוכל להתייחס בהתאם.
עדי, הסיבה היא פוליגמיה!!! שאלה נוספת שוודאי. מתחברת לראשונה, אנחנו שומרים על קשר טלפוני או ווטסאפ בין פעם לפעמיים בשבוע. הוא נמצא כבר בקשר זוגי אם משהיא שהכיר באחת הפרידות שלנו. הוא יודע את הקו האדום שלי, ולמרות זאת הוא שולח מסרים כמו בואי לשבת, אמירות כמו את תחזרי אליי, אני הכי טוב בשבילך. את בת הזוג שלי!! ועוד ייתכן וניתוק הרמטית הוא הכי נכון אני כרגע לא מסוגלת לכך, האם נכון לבקש שיפסיק עם המסרים הללו
הי שוב טליה,

בוודאי בוודאי שניתוק היחסים הוא הדבר הנכון והבריא לך ביותר. ובוודאי שגבולות הם חשובים- לדרוש שיפסיק עם ההזמנות האלו כי הם מיותרות. לא להראות געגוע או רצון לחזור, כי הדבר רק יפגע בך להערכתי.

אני מציעה להתמקם מולו יותר קשוחה, פחות "רכה" לשכנוע ובעיקר עם כבוד עצמי לך ולעקרונותייך.
שלום אני בת 35 נשואה ואימא לשלושה ילדים , אני רציתי לשאול שאלה בעניין בעלי..
אני עובדת 3/4 משרה ומגיעה הביתה כל יום לקראת 4 ובעלי עובדת בשתי עבודות מוקדם בבוקר וחוזר לקראת 12 בצהריים , ובערב לכמה שעות (חצי משרה).. בצהריים הוא נח . והיות שכמעט הכל נופל עלי ( טיפול בילדי, חוגים,בית, בישולים וכו') בקשתי מבעלי לחלוקת נטל , הכוונה שהוא גם יעשה משהו בבית וזה שהוא יבשל (מזל שהוא יודע לבשל) ומידי פעם יוריד זבל, ובזמנו הפנוי קניות לבית ולא מבקשת ממנו שום דבר יותר. בעלי טוען שאני צריכה לעשות הכל בבית כמו כל אישה ומידי פעם אם הוא יוכל הוא יעזור לי... ורציתי לדעת האם אני ביקשתי ממנו בקשה מוגזמת בעניין הבישול?
שלום מירי,

חלוקת הנטל משתנה מבית לבית, כמובן אין נכון ולא נכון. יש את מה שנכון לכם כיחידה זוגית ומה שפחות. אני מבינה מדברייך שבעלך עובד בשתי עבודות, ונח בין שתיהן. כמובן זה בוודאי מתיש. בעוד שאת גם עובדת שעות לא מבוטלות ומגיעה עייפה.

אפשר לשוחח עם בעלך על "סידור" שיתאים לו, שימים שהוא יחליט ובשעות שהוא יקבע (נניח משלוש עד ארבע, מארבע עד חמש) - מה הוא מוכן לעשות: פינוי האשפה, בישול למספר ימים שיהיה אוכל מוכן במקרר, או כל מטלה אחרת- שהוא יבחר (כדי להשיג שיתוף פעולה מירבי).

העזרה יכולה להיות גם ממוקדת בילדים, כמו הסעה לחוג, או מקלחות בשעות הצהריים כשהוא נמצא. כמובן אחרי המנוחה שלו.

הרעיון הוא לערוך הסכם משותף, ולא משהו שיציף אותו, ואולי הדרגתי- כדי להביא אותו לשיתוף פעולה.

השיחה המקדימה לכך צריכה להיות מזמינה, כשאת מבינה ומביעה הבנה לצורך שלו במנוחה ולאפשר לו אותה. לחדד כי שניכם עובדים והעזרה שאת זקוקה לה אינה רבה, ומאוד תעריכי אותו עליה. נסי להכניס הרבה כבוד ואכפתיות לשיחה, אני בטוחה שזה "ידביק" אותו.
שלום! אני בת 27. "חבר" שלי בן 28. ומדוע "חבר"? מכיוון שהתחלנו לצאת לפני 3 חודשים אך לא הגדרנו שום דבר אז אני מבחינתי לא מגדירה אותנו ככה עד שלא נאמר מפורשות. (גם בSTATE OF MIND) אם מישהו שימצא חן בעיניי יתחיל איתי, אני אלך על זה. זו בעיה אחת. איך לדבר על מה קורה איתנו בלי שזה ילחיץ?

שאלה שנייה. הוא טס לחו"ל עם אחד החברים שלו. עוד לא ידוע לכמה זמן אבל כנראה בסביבות החודשיים. זה לא הרבה זמן. נכון. אבל זה מרכז אמריקה. וכולנו יודעים מה קורה במרכז אמריקה... ומי שלא- יכול לנחש.
זה תחילת הקשר הלא מוסבר שלנו אז ההתלהבות דיי קיימת. (למרות שאת האמת? אני דיי עצורה ברגשות שלי כדי לא להיפגע. עד שאני לא יודעת שהוא מעוניין בזוגיות אני לא נותנת לעצמי להיפתח רגשית).
מצד אחת אני מאוד רוצה שהוא יטוס. אין מצב בחיים שאני אגיד לו שלא. אני באמת בעד שהוא יעשה את זה, אבל לא יודעת מה יקרה לקשר שלנו. האם זה בכלל קשר? האם ,"נוצלתי" לתקופה הזו? אין לי מושג איך יודעים. אני לא יודעת אם "לחכות לו" לכשיחזור או אם זה סתם- להמשיך בחיי.

שורה תחתונה- ברגע שאדע איפה אני עומדת, הלחץ יפחת משמעותית. אבל אני לא רוצה להלחיץ ולדבר על זה. הוא כזה הפכפך. יום אחד הוא רושם הודעות יפות ומת שניפגש. יום אחרי זה הוא יכול בקושי לדבר איתי. לא לענות לטלפון ואז להחזיר הודעה אחרי כמה זמן "עכשיו ראיתי שהתקשרת". מה?! תתקשר בחזרה! אבל מילא.
קבענו להיפגש איזה יום ב22:00-23:00 כי שנינו לומדים למבחנים. ואז הוא אומר לי "ישבתי עם חברים". ורצה לבוא. כמובן שהתשובה שלי הייתה לא! מה נראה לו??

אבל מצד שני לפעמים הוא כן מציע שסתם נשב אפילו לאכול משהו. סתם לשבת ביחד בלי ...... אז הקשר הוא לא למטרה אחת בלבד.

אני גם לא יודעת כמה בנות זוג היו לו אם בכלל? (כמה קשרים רציניים). לא יודעת על העבר שלו. אולי לא הייתה לו חברה רצינית ולכן לא יודע מה "מקובל" בקשר?

וואי. ההודעה הזו מבולבלת כמעט כמוני.
 
בני
17:24 14.07.16
היי

אולי מיהרתם להיכנס לקשר - אולי זה הוא ואולי זו את!
מה שבטוח שעל פי תיאורך את הנסיעה הזו אי אפשר לעצור.

כעת נותר לך להתמודד עם המציאות או להמשיך הלאה או לחכות שיחזור ובינתיים להמשיך ולתחזק את הקשר בדרכים חלופיות.

לפעמים אנו נמצאים במצב שלא מאפשר לנו לקבל החלטה.
אז...את יכולה להחליט - שלא להחליט!

בהצלחה.
שלום אניה,

הבלבול שלך מובן וכנראה נובע מהעובדה שכבר תקופה את יוצאת עם בחור ואת עדיין לא עלית על הכוונות שלו בקשר, על ההיסטוריה שלו, מי הוא ומה הוא מצפה מהקשר איתך- מה את עבורו ואיפה את עומדת. אלו דברים שבהחלט יכולים לבלבל.

אני מציעה, כדי לא להיסחב עם סימני שאלה, כן לדבר איתו- כן לגשש ולבדוק איפה הוא שם את הקשר, באיזו העדפה, מה קורה כשיטוס- באיזה סטטוס אתם היום ובאיזה תהיו. גם לך יש את הדעה שלך ושווה לשתף אותו מה את מרגישה ולאן הקשר הולך מבחינתך.

אם יגיב בבריחה- לפחות תדעי שהוא לא היה רציני ולא היה השקעה נוספת. וואלי הוא יפתיע אותך בתגובתו, לטובה, וגם אז תחושי הקלה. כך או כך, שווה לדבר על הדברים. "אין כמו התרת ספקות".
שלום רב
אשתי עוסקת בפעילות ספורט (ריצה) ואתמול עדכנה אותי שהשכן שלנו, בחור גרוש, הזמין אותה לריצת בוקר משותפת. אינני יכול לרוץ איתה בשעה הזו מכיוון שאנו עובדים בשעות הפוכות (אני בבוקר והיא בערב). שנינו נשואים זמן רב בגילאי ה-40 + שני ילדים.

מאוד התנגדתי להחלטה לרוץ יחד איתו והיא מצידה העלתה תהייה האם אינני סומך עליה?

עליה אני סומך, אבל עליו בכלל ובכלל לא!! הנ"ל גרוש טרי...

אשתי כאמור עוסקת בריצה כספורט ואף רצה יחד עם קבוצת רצות במשך השבוע ולעיתים אף בסופי שבוע.

הדבר הוביל לוויכוח גדול היום כשאשתי טוענת שאני קנאי ולא נותן לה מרחב נשימה, לא מפרגן לה וכו'. אני מאוד מפרגן לה לרוץ - עם חברות, בקבוצה - א ב ל לא עם גבר גרוש

מה לדעתם, מי צודק?
מה אתם מציעים לעשות?
בוגי
שלום בוגי,

לכל זוג יש את הגבולות שלו, יש זוגות שמוכנים לתת אחד לשני מרחב גדול יותר ויש שפחות.

כשיש חילוקי דעות בין הזוג קודם כל צריך לשבת, לשוחח, ולנסות להבין מאיזה נקודה כל אחד מגיע. אין פה עינין להאשים "אתה לא סומך עליי" וכו', אלא להבין באמת מאיפה אתה מגיע ומאיפה היא מגיעה. יש הרבה אנשים שעושים ספורט יחד, ועם זאת אני יכולה להבין את הצד שלך. סביר להניח שאם הבחור ינסה לעשות משהו, אשתך תהדוף אותו או במקרה ה"גרוע"- זה יחמיא לה, ושם זה יסתיים. יש נקודה נוספת- שכל עוד קיים כבוד הדדי והבנה אחד של השני, נבוא זה לקראת זה, ואם קיים משהו שעלול מאוד לפגוע בך (לא "כל משהו", אלא משהו ספציפי ונדיר) הציפיה הברורה היא שהיא תוותר על כך או תמצא פרטנרית לרוץ איתה. הכל למעשה תלוי בכבוד שלכם זה לזה, ביכולת שלכם "לראות" זה צרכי זה, ולוותר על שלכם כשיש צורך.

נסה לחשוב על הנקודה הזאת, אולי זה יתן פתח לשיחה מתאימה על כך.
בהצלחה רבה
שלום לכולם.
אני אשת צבא בת 23, כל חיי היו סביב הצבא.
סיימתי קשר של שנתיים מאוד אינטנסיבי (הוא איתי בצבא) ורואה אותו יום יום. נפרדנו בגלל הבדלי דתות. הוא דתי ואני חילונית. ראינו שהקשר לא מתקדם לאין שרצינו והחלטנו לסיים את זה. הוא היה הבנזוג המושלם. חם ואוהב משקיע והכי מפנק...
ולפני שנפרדנו הייתי בקשר עם מישהו אחר בצבא והוא במקום אחר בצבא גם לא אותו בסיס (אפלטוני לגמריי). לא ראיתי אותו בתור בן זוג. לפחות לא בהתחלה.
ואחרי שנפרדנו , התחלתי להסתכל עליו אחרת. ובאמת יצאנו. היינו 4 חודשים ביחד.. עם פרידה כל שבוע. בעיקר ממני. ועל שטויות. נפרדתי ממנו בגלל שגיליתי שהוא היה בקשר לסקס בלבד עם מישהי וילדה וממש נגעלתי מזה. נפרדנו כי הוא לא החזיר לי אני אוהב אותך בזמן שאני זו הראשונה שאמרה ועוד שטויות מאוד מפגרות ממני.
ולפני יומיים הוא נפרד ממני. ושוב. על שטות. בגלל שאמרתי משהו שעצבן אותו. ואני יודעת שזה מעצבן אותו. אבל באותו הזמן לא חשבתי על לעשות את זה.
אני נראת בסדר.. מתחילים איתי הרבה ואני לא חותכת את זה ישר. כי פשוט לא נעים לי להיות מגעילה. והוא היה מתעצבן מזה.
אני יודעת שהוא נפגע ממני... אבל כבר אין לו אמון בי.
נפרדנו בגלל קנאה מצידו. ולא משנה כמה ההוא היה מדבר איתי תמיד היינו רבנים על שטויות כאילו. במקום להתמקד אחר עם השנייה ..
מאז אני שבורה. הוא לא רוצה שום דבר.
כל הזמן אומר שהוא לא יודע ושהוא רוצה זמן לחשוב ולהתייעץ.. לא מוכנה לאבד אותו בגלל דברים כאלה ..
ואני כלכך אוהבת אותו .. יותר ממה שאני אוהבת את עצמי ... אני כבר מיואשת ..
 
טלי צרקינסקי  
18:50 06.07.16
עדי שלום,

אני מעלה כאן מספר נקודות להתבוננות:

1. האם את מרגישה שהפרידה מהחבר של השנתיים (זמן לא מבוטל כלל ואת מתארת קשר משמעותי, אינטנסיבי עם אהבה), היא עדיין טרייה. האם יש לך שם רגשות? האם העובדה שהוא סוג של נוכח בחייך מפריע לך? שכן את רואה אותו בצבא.

2. כחלק ממה שהעליתי קודם, האם את מרגישה בשלות (כרגע) לקשר חדש? האם כל הפרידות האילו עשויות להיות ביטויים של חשש מקשר חדש? של משהו שלא עיבדת ב"ע" עדיין מהפרידה הקודמת? (יתכן ולא, זו נקודה למחשבה).

3. אני מבינה שיש פגיעה באמון שבהתחלה את יזמת את הפרידות (ציינת בגלל דברים פעוטים) השאלה האם עתה כשהוא יזם פרידה הוא נחווה כ "קשה להשגה" ואם הייתם ביחד עדיין היית רוצה אותו?

חשבי על הדברים האילו.

אם אדם לא רוצה קשר, קצת קשה וצריך למצוא דרך להעביר את מה שאת מרגישה.

אם את מרגישה שיש עניינים לא סגורים אתו יש אפשרות לכתוב מכתב עם מה שאת מרגישה וכן לקחת אחריות על החלק שלך בהתנהלות ביניכם, (לשניכם יש חלק)

אך לקחת בחשבון שמכתב כזה או תקשורת כזו או אחרת יכולה להיות ללא תגובה מצידו (או כן, או תגובה לאחר זמן) וגם אם לא, את אולי תצליחי לסגור מעגל עם עצמך שגם בכך יש משהו חשוב.

בהצלחה ובברכה,
 
עדי
18:58 06.07.16
שלום טלי.
1. אין לי רגשות. בדעבד אני חושבת שלא אהבתי אותי בכלל בהשוואה לאחרון.
2. לא מחפשת קשר חדש. אוהבת את האחרון שנפרד ממני לפני יומיים. וממש פגועה שנפרד בגלל דבר מזערי.
3. הוא בשיחה בטלפון היה קר אבל כן פירט למה נפרדנו וכן רצה לשמוע אותי. אבל מיד לאחר מכן אומר שהוא לא רוצה יותר ושדיי נמאס לו. ואז אומר שהוא לא יודע ולתת לו זמן והוא רוצה להתייעץ.

מפחדת שזה יבוא לרעתי
 
טלי צרקינסקי  
20:21 06.07.16
נראה שאם אינך מעוניינת בקשר חדש, כדאי לברר עם עצמך איזה סוג של קשר את באמת רוצה עם הבחור הזה והאם הפגיעה היא סוג של פגיעת "אגו" (שזה יכול לקרות לפעמים)..

ואולי אותם ריבים משקפים את האמביוולנטיות (ההתלבטות שלך לגבי קשר)

ואם וכאשר יצא לכם לשוחח, לבדוק אתו את הדברים האילו ואם יש מקום לחשיבה או להמשך הקשר, מה המטרות שלכם ומה אתם רוצים מהקשר.

 
עדי
20:24 06.07.16
האם לחכות לו? אני לא רוצה לצאת מפגרת ...
הוא פשוט נותן לי תקווה שזה יעבור לו ..

הוא בשעה של שיחה שלנו שינה את דעתו כלכך הרבה אם להישאר או לא.
רק בגלל משפט אחד הוא קיבל סיבוב והחליט להפרד
 
טלי צרקינסקי  
09:25 07.07.16
נראה שכדאי לחכות ש"הרוחות קצת ירגעו" על מנת לתקשר ולפעמים זה נכון ומאפשר לדבר יותר ממקום שחושבים על הדברים.
שלום,
לפני כחודש וחצי יצאתי ממערכת יחסים ארוכה שהיו בה הרבה טלטלות רגשיות. בן הזוג לא נתן לי תחושה שאני יכולה לסמוך עליו. פחדתי שבכל רגע הוא יכול לקום וללכת, וקיבלתי את הרושם שהוא מחפש את ה"כיף" בלבד, ובכל פעם שקצת קשה, בין אם בגלל דברים שקשורים אלינו או בגלל דברים חיצוניים, הוא בורח תוך כדי שהוא פוגע ברגשות שלי.
למרות הכל קשה לי להפסיק לדמיין שהוא מבקש לחזור. אני חושבת שזה נובע מכך שפרידות כמו זו קרו לנו כבר כמה פעמים בעבר, והוא תמיד חזר. הוא מנסה לשמור איתי על קשר. הוא לא אומר שהוא רוצה לחזור, אבל הוא קורא לי יותר ויותר בכינויי חיבה, מזכיר "בדרך אגב" דברים שמזכירים לי ימים טובים... הדברים האלה מבלבלים אותי וגורמים לי לשכוח כמה הוא לא טוב בשבילי. הם מכניסים אותי שוב ל"משחק" הזה, לשלבים הנעימים של החיזור ושל הרצון לכבוש ולהיכבש. אני לא מסוגלת להגיד לו שיפסיק, כי יש בי תקווה שהפרידה הפעם הכאיבה לו במיוחד והוא באמת רוצה לעשות שינוי.
ניסיתי לחזור לאתר היכרויות, ושיחות עם בחורים אחרים עושות לי רע. אני לא מסוגלת לצאת לדייטים. אני מרגישה שאני תקועה רגשית ונכנסת עמוק יותר ויותר לתקוות שווא שפוגעות בי. אני מבולבלת וכואבת.
איך ממשיכים מכאן?
תודה רבה.
 
טלי צרקינסקי  
06:26 06.07.16
בת 28,

נראה שהקשר שאת נמצאת בו הוא "קשר ולא קשר" והוא מאד לא בריא עבורך.

פרידות רבות, קשר שלא נותן ביטחון, שיש בו טלטלות רגשיות, שיש היעלמות שלו ואת לא יודעת אם הוא יקום וילך, הגיוני שיותיר אותך עם תחושות קשות. בוודאי קשר שיש בו גם פגיעה רגשית הוא לא קשר בריא.

יש בעיני כאן מס' שאלות לחשיבה:

מה הדפוס שמשאיר אותך בקשר הזה?
איך היו לך קשרים בעבר? האם היה להם אופי אחר/דומה?
מודל זוגיות שאת חווית/נחשפת אליו (בבית וכו'?)


חשוב לדעת שאין לנו כל אחריות לשינוי של אדם אחר.. רק האדם עצמו יכול להיות אחראי על השינויים שלו (אם הוא רוצה כמובן).

חשוב לא להישאר במקומות (לרבות זוגיות) שגורמים לך מצוקה כזאת.

אני מזמינה אותך לחשוב על הנקודות שהעליתי ובמידת הצורך ניתן לפנות לייעוץ מקצועי לבחון אותם.

בברכה,



 
בת 28
08:21 06.07.16
היי,
תודה רבה על התשובה.
הסגנון הזה לא דומה לאף קשר שהיה לי בעבר. גם המערכות היחסים הרציניות וגם התחלות שלא צלחו היו "בריאות" יותר - גלויות, יציבות, וכאשר הן נגמרו הדבר נעשה בצורה טובה אך החלטית. ההורים שלי נשואים ולא ראיתי בעיות זוגיות חריגות בבית כשהייתי ילדה.
אני יודעת שלו היו מערכות יחסים בעבר באופי דומה. אני חושבת שזה גם תורם לחוסר הבטחון שלי איתו, כי אם יש בחורות שהיו וחזרו והיו וחזרו, מה אומר שהן לא יחזרו שוב? הוא לא נתן לי מספיק בטחון כדי לדעת שהן היסטוריה (עם חלק הוא שומר על קשר, מה שעוד יותר מסבך. הוא אומר שהקשר ידידותי בלבד, אבל איך אני יכולה לדעת?).
מה משאיר אותי איתו? הרגעים הטובים, אני חושבת, גם מבחינת התקשורת וגם מבחינת איך שהוא גרם לי להרגיש. אני יודעת שהם לא שווים הרבה בצירוף הרגעים הקשים וחוסר היציבות, אבל משהו בי מקווה לשינוי כך שישארו רק הצדדים הטובים. ואני לא מצליחה לשחרר.
 
טלי צרקינסקי  
18:38 06.07.16
נראה שאת מזהה מה שקורה בתהליך שלך אך כנראה שיש איזה "סחור סחור" בקשר שפעם טוב ופעם לא...

הקשרים שלך בעבר היו יציבים והמודל בבית היה נכון.

השאלה האם הקשר אתו אכן לוקח אותך למקום של חוסר ביטחון (אני מניחה) וקושי לשחרר כפי שאת מציינת.

ולעמוד את הטוב מול הקשיים וחוסר היציבות שיש בקשר.

והאם את לא רוצה למצוא לך היום קשר שיש בו יציבות, אמון, ביטחון ופרמטרים שחשובים בקשר זוגי.

אני רואה שאת עונה לעצמך וחשוב לבדוק מה בדיוק קשה לך לשחרר ומה המקום שבו את נותנת לו את האחריות על השינויים במקום לקחת אותם על עצמך.

חשבי על הדברים.

בברכה,
הי,
אני בת 27. במערכת יחסים אוהבת, טובה, תומכת - עם אדם שמכיל אותי בצורה שלא דמיינתי שמישהו מסוגל. יש לי בן זוג באמת מקסים, אני אוהבת אותו מאוד, ואנחנו עומדים להתארס בשבועות הקרובים.
אבל אני מדי כמה חודשים עדיין חושבת או חולמת על בחור שהכרתי בצבא, והייתי מאוהבת בו. אף פעם לא היינו בקשר, מלבד כמה שיחות קצרות פה ושם. בשלב מסוים הוא רצה אותי גם, אבל הייתי נורא ביישנית וסגורה וחסרת ביטחון ולא הצלחתי להפתח לזה. מאז שסיימתי את הצבא לא ראיתי אותו (6 שנים). היינו חברים בפייסבוק לתקופה קצרה אבל מחקתי אותו בשביל לנסות לשכוח מזה. היו כמה שנים שעוד דמיינתי שאיכשהו נפגש אבל כבר שנים שאני לא חושבת ככה. קטעתי את הדמיונות האלה.
אני לא מבינה למה אם אני במערכת יחסים האמתית הכי טובה שהייתה יכולה להיות לי בעולם האמיתי, עם אדם שאני אוהבת, שמצחיק אותי, שתומך בי, שמקבל אותי ב100% ואוהב אותי בדיוק כמו שאני - למה עדיין תקוע לי בראש ילד שפעם אהבתי?
אני חושבת שבאמת אהבתי אותו. ז"א שהוא באמת מצא חן בעיני, שהיתה בינינו, או לפחות מבחינתי, משיכה ממש מוחלטת. הייתי ממש מוקסמת ממנו.
אבל את בן הזוג האמיתי שלי אני אוהבת במציאות.
זה מביא אותי לסף דמעות לפעמים, כי אני לא מבינה למה אני צריכה להתעורר בבוקר אחרי שחלמתי על מישהו שבעצם מעולם לא הכרתי.
אני לא רוצה לחשוב עליו, אני רוצה שהוא יהפך לאבק.
מה לעשות? האם זה באיזשהו מקום לא הוגן עבור בן הזוג שלי? האם זה אומר משהו על האהבה או המחויבות שלי לבן הזוג שלי?
 
רעות
17:48 05.07.16
חשוב לי לציין שלא מדובר בחשיבה/חלימה תכופה. מדובר בפעם בכמה חודשים - לפעמים גם חצי שנה שהבנאדם לא עבר לי בראש. זה לא שזה דבר שמטריד אותי ביום יום - רחוק מזה !
פשוט, אני מתקשה להבין ולהסביר לעצמי את החלומות והמחשבות שעולות. אם לא הייתי במערכת יחסים אז זה היה לי ברור שאדם מהעבר שהייתי מאוהבת בו יצוץ לי. אבל אני במערכת יחסים אולי הכי טובה שיכולה להיות לי.
 
טלי צרקינסקי  
19:47 05.07.16
רעות שלום,

זה טבעי שאדם שהיה בעבר שלך יופיע בחלום.

אנשים חולמים על כל מיני דברים ואת מתארת משהו שקורה אחת להרבה מאד זמן.

ממה שאת מעלה יתכן שיש לך חוששות שעולות לך לקראת האירוסים הקרבים ולא סתם שלחת את ההודעה בעיתוי זה.

מה שחשוב הוא שאת מתארת שאת בקשר טוב, עם אדם שאת אוהבת ובקשר שהוא מאד נכון לך.. לא נראה לי שאת צריכה להציק לעצמך עם מחשבות אלו...נראה לי שנכנסת ל "לופ" וחשש מעצם התקיימות המחשבה/החלום אחת ל.. כאן המוקד..

הניחי לעצמך ותיהני מהקשר...

מזל טוב!

בברכה,
 
נוגה'לה
18:39 04.07.16
שלום, שמי נוגה בת 23 ויש לי חבר בגילי. שנינו דתיים לאומיים.אנחנו ביחד כבר שנתיים וחצי,ומכירים כבר 4 שנים. כבר שנתיים שאני מדברת איתו על חתונה (אנחנו לא שומרים נגיעה,אבל לא שוכבים). הוא תמיד תירץ לי את זה בהרבה תירוצים ואיכשה העברתי את זה אבל עכשיו אני כבר בגיל שכל החברות שלי אמהות (שוב, אנחנו דתיים) וזה קצת מבאס אותי שחבר שלי כל פעם מתרץ לי תירוץ אחר (חוסר כסף בעיקר למרות שבתאכלס יש לנו מספיק).
בנוסף למצב העגום הזה, אני סטודנטית והוא עוד לא. הוא כל הזמן אמר לי שהוא רוצה להתחיל ללמוד מדעי המחשב, ומשנפתחה ההרשמה ללימודים (לפני חמישה חודשים) אני מנסה ללחוץ עליו שירשם וכל פעם הוא בא בטענה אחרת למה זה לא מתאים עכשיו. פעם אחת הוא אומר שהוא לא יכול גם להתחתן איתי בקרוב וגם להיות סטודנט כי מישהו צריך לעבוד. אחר כך הוא אומר שאולי עדיף לעשות לימודי תעודה במקום תואר.
אני חייבת להגיד שבאתי לקראתו וחיפשתי בשבילו מקומות שאפשר ללמוד בהם לימודי תעודה, וגם כשמצאתי הייתי צריכה לבקש ממנו יום יום שיתקשר אליהם. כשהוא התקשר, כמה דברים לא מצאו חן בעיניו והוא אמר להם שיבדוק. עבר כמעט חודש והוא עדיין "בודק". מלחיץ אותי המצב הזה!
אני מפחדת שהוא פשוט אדם חסר אחריות ולא יוזם. איך יש לו את הזכות להלאות אותי ככה כל כך הרבה זמן? איך זה נראה מהצד? שחבר שלי גם לא רוצה להתחתן וגם לא רוצה להתחיל ללמוד. הרי זו הנורמה..
אני לא יודעת מה לעשות, אני כל היום בוכה (אנחנו נפגשים פעם בשבוע וגם בפגישה שלנו אני מקטרת על זה והוא טוען שזה הורס את המצב רוח עד שנפגשים).
בבקשה תייעצו לי. אפילו אמא שלו התערבה (רק בנושא הלימודים) וזה לא כל כך עוזר.
אני מפחדת מהמצב הזה.. מפחדת שאין לי עתיד טוב איתו, עתיד בטוח שלא עבודה טובה ומסודרת הרי הבעל הוא המפרנס העיקרי.
 
בני
23:46 04.07.16
היי

לקחת על עצמך תפקיד קשה מידיי, שחררי. הוא צריך לקחת אחריות על החיים שלו. את יכולה לכוון, לייעץ במידה והוא זקוק לייעוץ שלך. אבל לא לקחת על עצמך את כל המשימה.
אז שחררי, לגמרי. לא עוד דיבורים על הנושא כלל וכלל. זה קשה אני יודע. אבל משתלם. למה משתלם? כי או שהוא יפנים שאין אני לי מי לי. או שאת תפנימי שהמנוי לא זמין וחבל על הזמן והסבלנות כי את משקיעה באדם הלא נכון.

בהצלחה
 
טלי צרקינסקי  
14:35 05.07.16
נוגה שלום,

אני מצטערת לקרוא על הכאב שלך.

ממה שאת מתארת וקצת להרחיב תיאור בפורום, יתכן וחבר שלך חושש מנישואין או שיש שאלות בנושא הזה.

את לוקחת תפקיד גדול בתוך הזוגיות של "לסדר" עבורו דברים שהם באמת צריכים לבוא מתפקוד העולם שלו ותפקוד המקום שלו/הרצון שלו ונראה שזה מכניס גם אותך ואת הקשר למעגל של תסכול גדול וזה לא מהתפקידך לקחת.

בשלב שאיתמם נמצאים, אני מבינה את החשיבות לדבר על איפה אתם עומדים. חשוב להביא את הדברים לא ממקום של לחוץ, אלא באמת ממקום שבבודק מה כל אחד רוצה, לרבות החששות/הרצונות ועוד.. ולא לחשוש לדבר על זה..


בברכה,


שלום,
אני בת כמעט 22 בזוגיות עם גבר כבן 24 ,אנחנו ביחד כבר שנה וחצי כמעט.
ואם יש משהו שבאמת מעצבן אותי בזוגיות זה שהוא לא אוהב להתנשק,
הוא טוען שהוא לא אוהב להתנשק עם אף אחת כי הוא לא אוהב .
בלי שום קשר אלי אישית, זה נורא מציק לי..זה נותן לי מחשבות לפעמים על נשיקות עם גברים אחרים,
כשאני רואה זוגות מתנשקים זה כאילו לא התנשקתי בחיים.. מרותקת וכל כל רוצה,
אבל אין!
אני אוהבת אותו מאוד ולא רוצה להגיע למצב שחס וחלילה היצר המיני שלי ישתלט עלי,
אשמח מאוד אם מישהו מכיר או יכול לייעץ מה לעשות במצב הזה
 
טלי צרקינסקי  
13:21 05.07.16
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
היי טלי,
בחודש מרץ כתבתי כאן על מצב היחסים האינטימיים עם בעלי לאחר לידת בני ועל כך שהוא לא יוזם יחסים, היוזמה שתמיד מגיעה ממני והקשים למצוא זמן פנוי עם תינוק קטן בבית.
המלצת לי לקבוע איתו "דייט", יום קבוע בשבוע בו נדע שנינו שזה היום בו מקיימים יחסים.
אחרי מספר שיחות איתו העלתי בפניו את האפשרות הזו (אמרתי לו שקיבלתי את ההמלצה ממטפלת מוסמכת), הוא זרם איתי והחלטנו על ערב יום שישי בו נעשה סקס, נראה סרט ונבלה יחד.
מאז מרץ (4 חודשים לערך) זה עובד מצוין, כל יום שישי אנחנו יודעים שזה היום שלנו והדבר הכי כיפי זה שהוא "מזכיר" לי לפחות פעמיים באותו יום שיש לנו היום סקס. תמיד הייתה לי בעיה שהוא לא היה מדבר על זה והנה, מבחינתו זה הפך להיות יום קבוע ואני שמה לב שבימי שישי בבוקר הוא טיפה משתנה, נהיה רך יותר, לפעמים הוא אומר לי בבוקר "יש לנו סקס היום בערב, אל תשכחי"... לפעמים הוא נותן לי איזה נגיעה קטנה ואומר "יש לנו היום סקס בערב אני מכין את הקרקע" וכו'.
כיף :-)
חשוב לי לציין שבתור התחלה הוא תמיד מבקש מין אוראלי ורק לאחר מכן אנחנו מתפנים לסקס. זה הפך להיות דפוס קבוע, לטענתו יותר כיף לו ככה ולא ישר חדירה.
יצא לי לאחרונה לחשוב על הדברים האלה ולתהות האם זה הפורמט שימשך ככה לאורך זמן, כל נושא ה"דייט" המסודר?
אני מודה שזה סידור מאוד נוח עבורי, אני כבר פחות דואגת לגבי היוזמה שלו, פחות לחוצה במהלך השבוע אם יהיה סקס ומתי, אני רגועה יותר ומשוחררת יותר
יחד עם זאת עולה בי השאלה מדוע הוא לא מתחיל איתי במהלך השבוע באופן ספונטני?
אתן דוגמא:
לפני מספר ימים (במהלך השבוע) ישבנו על הספה בבוקר, התינוק ישן וראיתי שיש מצידו התעוררות וקלטתי שיש לו חשק
אחרי שעה שאנחנו יושבים על הספה עשיתי אני את המהלך הראשון והובלתי אותנו לסקס רגיל. לא היה משחק מקדים, הגענו ישר לעניין, הוא גמר מהר, לי נגמר החשק וסיימנו.
מיד לאחר מכן התלבש, אמר שהוא מאוד לחוץ וחייב ללכת לעבוד ויצא.
אין לי בעיה עם זה שלא גמרתי, יש לי בעיה עם זה שאני יודעת שיש לו חשק ורצון והוא לא עושה דבר בעניין ומחכה שאני אזום.
הרמזים שלו (שהוא מעוניין) הם עדינים מאוד עד לא מורגשים, הוא יכול ללטף אותי בראש, לגעת בכל מיני מקומות אבל לא עושה צעד ישיר לכיוון של סקס.
שלא תביני לא נכון, אני לא מתלוננת ומאוד מרוצה מהמצב הקיים ומודה לך מאוד על העצה שעשתה את החיים שלי קלים הרבה יותר ללא חפירות ולחצים מיותרים
יחד עם זאת אני תמיד אוהבת לעצור ולחשוב אם יש משהו לתקן, לסדר או להוסיף.
אני פוחדת שהוא פשוט מעוניין לבוא על סיפוקו ולא משנה לו באיזו דרך, פוחדת שהוא לא באמת מעוניין לקיים איתי יחסים ולעשות אהבה ושמבחינתו הסיפוק הוא טכני בלבד ושהוא יכול להסתפק באוראלי.
לשוחח על זה איתו אני לא מעוניינת, המצב יחסית טוב ואין לי רצון להרוס או לבוא בתלונות
אני רוצה לדעת איך בחוכמה אני גורמת לו לעשות יותר בלי שאצטרך לדבר על זה?
 
טלי צרקינסקי  
13:19 05.07.16
חלי שלום,

הדרך לגרום לשינויים במערכת ביחסים, היא לדבר על דברים שרוצים שיהיו בהם שינויים והנה את חוזרת לפורום ומשתפת על הדייט שיש לך עם בעלך.

נראה מהודעתך שיש לך חוששת שונות שאם תביאי אל הקשר דברים ביניכם את תתפשי כ"חופרת": או "מלחיצה" ואולי את בעצם שואלת איך לדבר במערכת היחסים שלך בלי להחוות ככזאת?

הדוגמאות שאת נותנות הן טובות לתקשורת שחשובה מאד שתהיה ביניהן, תנסי לשוחח אתו עליהם באופן שאת משתפת כששניהם באווירה רגועים, פנויים לדבר, משתפת אותו מה טוב לך (בכלל במערכת היחסים) תוך שאת מזמינה אותו לומר מה נכון וטוב ולך ולו בקשר, וכן מה חשוב לכם עוד שיהיה בכלל קשר.

בברכה,
קשר זוגי שהיה ונגמר בן הזוג עבר תאונת דרכים לא פשוטה לפני כמה חודשים , תומכת ומסייעת לו ולילדיו הצעירים, אין דיבור על הקשר עם זאת יש יחסים אינטימיים אני רוצה לדעת האם העזרה תגרום לו להרגיש מחוייבות? לא במקום לנהל איתו שיחה בנושא. כן מעניין אותי ניסיונכן
שלום סיגל,

לצערי לא ממש ברורה לי שאלתך. את כותבת שיש לך קשר כיום עם אדם (כנראה גרוש, פרוד?) עם ילדים קטנים, לפי הבנתי נמצא באיזשהו שיקום מהתאונה. יש ביניכם יחסים אינטימיים והיית רוצה לגרום לקשר הזה להיות יותר רציני. בוודאי שקירבה ועזרה יכולות מאוד לקרב בינו לבינך. אני לא יודעת אם כדאי לך לצפות שהוא יבין שאת חפצה בקשר רציני, אם לא תרמזי או תדברי איתו על זה.

אם את מעוניינת בהמשך הקשר, הייתי מציעה להמשיך תקשורת ביניכם וחוויות ביחד, פחות ללכת לכיוון מיני - שכן אז הוא יכול א. לתפוס אותך כאובייקט שמספק את צרכיו (גם הפיזיים השיקומיים וגם המיניים) וזהו, וב. את תחושי שאת מקריבה הרבה ולא מקבלת את מה שאת מייחלת לו.

בהצלחה רבה,
אני החדד יותר את שאלתי
העזרה עצמה כמו גם המיניות לא תגרום לו להישאר בקשר
ולהפוך אות לקשר זוגי על כל המשתמע מכך?
 
עדי בדיחי  
20:50 03.07.16
לאו דווקא. הוא יכול להמשיך לתפוס אותך כאשה טובה שמאוד רוצה לסייע לו וגם נמשכת אליו, ולהשאיר זאת כך- אין שנוח לו למקם אותך.

המחויבות תביא איתה מילים, הצהרות, מעשים, התבטאויות.. ופחות נוסחאות של "עזרה ואינטימיות". כמובן אני ממליצה כן להישאר קרובה ולעזור אבל לא להתמקם מולו כמישהי שמאוד זמינה ונוחה לצרכיו, כי לא בטוח שזה יספר לו שאת רוצה מחויבות.
שלום לכן,
שאלה לי.
אני בת 28 יוצאת כבר חודשיים עם מישהו בן גילי. הוא "התחיל" איתי במסיבה ומאז אנחנו נפגשים דיי הרבה. (לא, לא רק במיטה. סרטים, ים וכד')... כבר הייתי אצלו בבית של ההורים וגם חברים שלו כבר יודעים מי אני. אפילו מזמין אותי לעיתים לעשות איתם דברים.

אבל ........ אני מקבלת ממנו מסרים סותרים.
הפסקה הראשונה הייתה הצד היפה של העניין.
הצד הפחות נחמד הוא:
שהוא בקושי שולח הודעות יפות (איזה יפה את, איך הייתי רוצה שתהיי איתי עכשיו) ודומיהן. או סתם משהו בספונטני. אם הוא שולח זה סתם מה קורה ... או שמתקשר ומדברים.

ואם אני שולחת לו "איך הייתי רוצה שתהיה פה עכשיו" (זה קרה פעם אחת), זכיתי לסמיילי מחייך ...
אתמול קבענו להיפגש ובסוף לא הסתדר לשנינו. אבל הוא לא דיבר איתי כל היום!! התקשרתי אליו ב 22:00 סתם לדבר לראות מה קורה והוא אפילו לא הזכיר את זה שבסוף אנחנו לא נפגשים. הבנתי ממנו בדיעבד שהוא באמצע לימודים (שנינו סטודנטים בתקופת מבחנים). ואז אמרתי שעד שבוע הבא לא נוכל להתראות כי יש מבחנים ועבודות ולא יהיה זמן, הוא לא אמר שום דבר כמו "איזה באסה" או אפילו הדבר הכי בנאלי בעולם. פשוט שלח סמיילי עצוב.

אז כן, הוא מתקשר. הוא זוכר את כל הדברים שאני אומרת ומספרת לו. כשאני לידו הוא מחבק ומנשק המון,
ומנגד, אני לא שומעת ממנו שום מילות חיבה. נדיר מאוד. קרה לדעתי פעם אחת או פעמיים. ואם אני שולחת לו הודעה "יפה" אני לא נענית בחזרה. או נענית ב" :) "

מה לעשות? איך לדבר איתו על זה בלי שזה ילחיץ אותו? אני פשוט לא יודעת איפה אני עומדת בקשר הזה ואני מקבלת מסרים סותרים שמבלבלים לי את הנשמה.

תודה...
שלום לך מינה,

את מספרת על קשר שלא ממש מוגדר, אלא "יוצאים", האם מדובר בקשר רומנטי, מחייב? אם כן, יש מקום להגיד לו כמה היית שמחה לקבל הודעות יותר "רומנטיות", או לקבל פידבק מה הוא חושב עלייך וקצת לעודד להביע יותר רגש מאשר סמיילי.

יש הרבה אנשים שמתקשים להביע את עצמם ברגש, התקשורת הכתובה גרמה להם להיות אפילו יותר רחוקים מתקשורת אמיתית, כיוון שהאימוג'ים והאייקונים השונים בהחלט מחליפים לא פעם הבעת רגשות. נקלענו למעין סחרור שלם של תקשורת לא מיטיבה עם הטכנולוגיה, לצד הדברים הטובים שבה. אבל זה לדיון אחר :) - הנה, גם אני חוטאת בזה.

אני מניחה שקשה לו לבטא משהו אחר, כיוון שאולי זוהי שפה שהוא צריך ללמוד אותה איתך כן חשוב להגיד לו מה זה יגרום לך להרגיש אם הוא יביע יותר, ולתת לו דוגמה למה למשל את מתכוונת.

בלי קשר לכך, אני מתרשמת שאת מבולבלת באופן כללי מהקשר, את לא לגמרי בטוחה שהוא מחייב או ממש רציני ומנסה לקבל רמזים מכל התנהלות מולו.

אני מציעה לעבור את תקופת המבחנים בשלום ולא להעמיס כרגע סטרס על סטרס. עברו אותה יחד וכל אחד לחוד, נסי לזרום עם מה שיש עד אז. אחרי התקופה המתישה הזאת מצאי זמן נוח לשיחה איתו, ודברי את אשר על ליבך. חשוב מאוד לפתח תקשורת טובה. אם הוא יבהל או יעשה מהלך לא מתאים- כנראה הוא לא רציני מספיק, וחשוב לגלות את זה אחרי חודשיים שלושה ולא אחרי זמן ממושך יותר.

בהצלחה רבה,
הי שמי שיר אני בת 24 לפני שנה וחצי הכרתי בחור חמוד
שמיד כל המשפחה שהתאהבה בו בחור מסודר רציני
אחרי 9 חודשים הציע לי נישואים היתי בעננים ב13.6 התחתנו שבוע לאחר מכן טסנו לאילת שחזרנו סידרתי תחדר ומצאתי פתק שכתוב תגיל שלו 39 מאז ומתמיד הוא טען שהוא בן 32 זה אומר שמשמך שנה וחצי הבן אדם שיקר עלי וצחק לי בפנים על זה ,שהוא אומר לי שהוא בן 32 והוא בעצם בן 38 עזבתי תבית חזרתי לאמא ועכשו לא יודעת מה לעשות😒😳😒
שיר שלום,

בדר"כ בקשר רציני יוצא להיתקל בצורה זו או אחרת בת.ז. או רישיון הנהיגה או כל מסמך אח (אפילו של העבודה) נניח בטיסה לאילת יכלות לראות פרט זה.

משהו מעט לא ברור במה שאת מעלה. כל הזמן הזה הוא עשה הכל על מנת שלא תראי את הגיל?

תראי, התחתנתם כבר, נראה שווה לבדוק מה קרה שם בחלק של בגיל שהוא כנראה החשש ממנו ועד כמה הפגיעה אצלך הייתה גדולה. והאם הוא הבין שיום אחד את תגלי את זה, את תספרי לספר?

אין ספק שחשוב שתאמרי לו שנפגעת וששאלת את עצמך למה שהוא הסתיר את הגיל שלו? מה את מרגישה כעת שהוא הסתיר את זה ואיך ממשיכים בכל זאת את אותה זוגיות יפה שכן מתקיימת ביניכם לפני שגילית את זה. על זה אפשר לדבר בטיפול זוגי מה שהייתי מאד ממליצה לכם לפנות ושם אפשר לבדוק אם יש לו הגנות בקשר, מה הן משרתות אצלו וטיפול כזה יכול להיות מאד משמעותי עבורכם ו"לשפוך" אור על הרבה דברים.

ועד כמה אמון הוא חשוב בקשר.

לא הייתי בורחת, אתם נשואים ויש לכם הרבה טוב, הייתי בודקת במסגרת טיפולי זוגי ומעלה שם הכל, שניכם. וכמובן מגייסת אותו שזה חשוב לא בגלל שהוא "נתפס" אלא זה יכול לשקף עוד דרכים בהתמודדות וכדאי כבר לבין אותם על מנת לבנות משהו יציב וטוב

בהצלחה רבה,
 
דניאלה וינטר
14:34 28.06.16
שלום,
אני בת 29 ובן זוגי קטן ממני בשנה. הכרנו באפליקציית הכרויות.
אנחנו מכירים כשנה וחצי במהלכם חויינו מס' פרידות ופרידה אחת גדולה של חודשיים וחצי בערך.
חזרנו זה לזרועות זה וכרגע שוב יחד כ-3 חודשים וזה דיי עובד.
העניין הוא שכל פעם שנפרדנו, זה היה מפני שהוא חזר לאפליקציית ההכרויות ככה פתאום מבלי שרבנו או משהו כזה. (לא קרה כלום).
כל פעם שהעלתי את הנושא למה לך להיכנס לשם אם אתה איתי? הוא ציין בפני שהוא לא יכול שאני כל הזמן מחפשת אותו ושהוא לא יהיה איתי במצב הזה. ציין שהוא לא עושה שם כלום.
אגב- אני אגיד שבפרידה הגדולה שלנו הוא נתפס על חם בכך שהתחיל עם מישהי שאני מכירה והוא אינו ידע שאני והיא מכירות ואף הציע לה פגישה+מס' טלפון שלו.
אז זה שהוא אמר שהוא לא עושה שם כלום? זה כמובן שקר היות ונתפס על חם.
העניין הזה של להיכנס לאפליקציה כל פעם מחדש, קרתה המון פעמים למען האמת, וכל פעם שזה קרה רבנו ונפרדנו. הרבה פעמים כשנתפס שם משוטט הוא אמר פתאום שאינו רוצה זוגיות וכך נפרדנו אך חזרנו לבסוף תמיד.
לדעתי- שוב עניין של זמן עד שיחזור לשם כמו שעשה בעבר.
העניין הוא שאני טיפוס מאוד חשדן ויש לי סיבה היות ובגדו בי בעבר מספר פעמים, אז אולי החוסר אמון הזה בגברים גורם לי לחפש את בן הזוג וכל פעם שהוא נתפס שם והוא מציין מפני שהוא לא יהיה איתי אם אני מחפשת אותו- אז אנחנו תמיד חוזרים אחד לשניה לבסוף. להגיד לכם אם הוא בגד בי? אני לא יודעת.
כרגע, הוא לא שם אבל יש לו עוד מן קטע ששמתי לב בפייסבוק..שכרגע אין לי אותו בחברים כבר תקופה ארוכה וגם לא יהיה כי הפייסבוק הזה פשוט הורס לנו את הקשר גם זה מפני שהוא מוסיף סתם ככה בחורות ועושה לייקים על תמונות שלהן. אני יודעת שהקטע של הלייקים זה אולי שטויות, אבל אני לא באמת יודעת מה קורה שם, אם הוא בקשר עימן, בנות שלא גרות בכלל באזור שלנו, שנינו גרים נורא קרוב אחד לשניה ומאותו אזור, אני לא יודעת אם הוא נפגש איתן והשאלות כל הזמן בראש..קרה כבר שהתעצבנתי ורבתי איתו על זה והוא מבחינתו ציין בפני שלא היה עם אף אחת אחרת אחרי, גם כשהיינו בפרידה הגדולה.
אני לא רוצה לסיים את הקשר כי אני מאוד אוהבת אותו, אנחנו מאוד מתאימים אחד לשניה, אבל הדפוס התנהגות הזאת שבאמת לפעמים אני מרגישה שהוא הכי קרוב אליי ולפעמים הוא גם מתרחק, וכל השטויות האלה שהוא עושה בפיסבוק, הבחורות והכל.. האם דפוס שכזה מעיד למעשה על בגידה? האם גבר שנמצא במערכת יחסים אמור בכלל לעשות את כל הדברים האלה? זה נורמלי? זה טבעי? אולי אני נוקשה מידי?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב!! לפעמים אני מרגישה שאולי אני לא בסדר? שאני מגזימה? אבל מצד 2 גבר לא אמור להתנהג ככה כשיש לו בת זוג.. אני לא צודקת?
אשמח לדעה מקצועית תודה.
דניאלה שלום,

מדברייך, את מתארת משברים ופרידות בקשר שלכם סביב הנושא של אמון. גילית מספר פעמים שהוא נכנס לאפליקציות, שהוא התחיל עם מישהי שאת מכירה ועוד חוויות שאת לא מרגישה בטוחה בקשר כפי שציינת ש"את לא יודעת כמה זמן עד שיכנס לאפליקציה הבאה".

הייתי במקומך שואלת את עצמך מה כן משאיר אותך בקשר שיש בו כ"כ הרבה אכזבות וחוסר אמון?

ציינת שחווית בעבר חוויות בגידה ואולי את לא יודעת מה נכון, איך צריך להיות במערכת יחסים? אמון הוא משהו חשוב וחלק בלתי נפרד בקשר והייתי אף ממליצה לעשות להתייעץ עם איש מקצוע לגבי הנושא הזה, על מנת לחזק אותך במקום של זוגיות ולא רק (נושא האמון בכלל יכול לפגוש בתחומים שונים בחיים).

בהצלחה רבה,
שלום לכולם.
אני בת 33 ובן זוגי בן 38. רווקים. היחסים בינינו מלכתחילה הלכו לאט, כל דבר היה קשה איתו, עד שאמר שהוא אוהב, עד שהכיר למשפחה ולחברים..
עכשיו הוא מפחד לעבור לגור ביחד. אנחנו גרים ממש קרוב וכל אחד מאיתנו משלם שכר דירה מטורף (תל אביב) וגם.. אחרי שלוש שנים, אני לא יודעת מה הבעיה.
הוא אומר שהוא מפחד וחושש, אבל יודע בסופו של דבר שאני האחת ושהוא רוצה משפחה וילדים.
מה לעשות? אני כבר מיואשת ומשתגעת מהמצב, רוצה חתונה וילדים, כל העסק, ומצד שני לא רואה את חיי בלעדיו.
אנא עצות. האובדת.
שלום דידי,

אני מבינה שאתם שלוש שנים יחד, ולמעשה במשך כל הזוגיות היו דפוסים מצידו של התנהלות איטית ולא בטוחה.

אולי בתוך השיחות שלכם אפשר לברר יותר לעומק על מה יושבים הפחדים שלו, ולא מתוך מאשים או מתקיף, או "אתה הבעיה". להבין בצורה נעימה, מזמינה, על כוס קפה- מה הוא מרגיש. האם יש קשרים בעבר שאולי השאירו חותם שלילי והוא חושש? על מה יושב הפחד מהמחויבות? אם הוא "יודע" שאת האחת- מה צריך לקרות שגם יעשה צעד לקראת?

יתכן וגם הפעם, כמו "אני אוהב אותך", הוא בסופו של דבר באמת ילך על זה. אני מבינה שעבורך הקצב איטי ויותר מזה, את לא רוצה להיות במקום שאת לא "בטוחה", ויש סימני שאלה. אולי כדאי לספר לו מה את מרגישה סביב הסימני שאלה שלו, מה לך זה גורם להרגיש ועם איזה שאלות את עצמך מסתובבת. אין לי ספק שאם תסתכלי טוב תבחיני בעוד תחומים בחייו ומקומות נוספים שההתנהלות שם היא דומה- אולי בקבלת החלטות, אולי בכל מיני אירועים בחייו שדרשו ביטחון פנימי והיה לו קושי. צריך לזכור שכנראה זה יושב על משהו- ואולי אם יהיה מעט מודע לכך, ידע להקל על עצמו גם בקבלת ההחלטה לגבי המגורים יחד. כלומר זה יסייע לו בהפרדה בין הדברים ולהבין מאיפה הוא פועל בתוך הקשר.

בהצלחה,
שלום רב,

אני נשואה כ-11 שנה, ומאז ומתמיד היה הנושא המין בעייתי בינינו, עם תדירות שהולכת ופוחתת משבועיים לפעם בחודש וחצי חודשיים, למורת רוחו של בעלי. עד שלקחתי את עצמי בידיים לפני כשלוש שנים בשל משבר גדול ביחסים שעברנו והגדלתי משמעותית את התדירות לפעמיים שלוש בשבוע.

אני כיום בשבוע 33 להריון 3, ומחודש שישי כל המנגנונים באגן הירכיים שלי התקלקלו להם. ממש, כל מה שיכול להתחרבש, אכן התחרבש- הפרשות בריח שאינו מזכיר שושנים, פטריות, דלקות, טחורים, ורידים גם ברגלים, וכל זה בנוסף לעייפות, כבדות וכאבי שרירים כאלה ואחרים בבטן. אבל הכי נורא זה עניין הדליות באיבר המין, שלא ידעתי שיש כזה דבר בכלל. זה החל בחודש שישי, ועד שהבנתי מה זה ולמה זה כואב לי ושיש קשר עם קיום יחסי מין, ואז עד שאזרתי אומץ להגיד לבעלי עברו חודש-חודש וחצי. בנתיים, הורדתי את תדירות וזמן קיום יחסי המין בפועל, למשהו מאוד מצומצם (קוויקי זה ארוך לצורך העניין). חוץ מזה גם כל הגוף שלי רגיש למגע יותר מדי.

בפעם האחרונה שקיימנו יחסים, הייתה לפני שלושה שבועות, ואחר כך כאב לי ערב שלם. אז בעלי אמר לי שהוא לא רוצה לשכב איתי אם זה כך, ושנחכה לאחרי הלידה, כשכבר יהיה מותר (חודש וחצי אחר כך), ושגם אפשר לפצות יותר בדרכים אחרות (ידני, אורלי).

אז אני משתדלת פעם בשבוע, וזה פעמים יוצא לי די טכני, כי הדבר האחרון שאני מרגישה זה סקסי עם כל מה שקורה לי. הוא אומר לי - אל תסמני עלי וי. אבל לא יכולה לעשות את זה סקסי או כאילו להיות בתוך זה כשאני ממש לא. וגם קשה לי ליזום באמצע השבוע, כי אני נופלת מתה מעייפות ב21:30-22:00. בקיצור, מה עושים?
 
עדי בדיחי  
17:46 27.06.16
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
שלום ..
זו לא פעם ראשונה שאני כותב פה. אני בן 22, בא מרקע של תא משפחתי מקולקל -אלימות בבית והורים בעלי קשר לא יציב גובל בשנאה. מטופל תרופתית בחרדה וכן בטיפול דינמי.
מתקופת הנעורים היו פעמים ספורות שהצלחתי ליצור קשר זוגי זוגי עד תקופת הצבא שבה היה לי קשר לחודשיים והתייאשתי כי פשוט לא מצאתי עניין. יכל להיות מעניין מצחיק מרגש ונחמד כל זה עד שמתחיל קשר רשמי ואז אני מאבד את זה לגמרי ובורח מהקשר.

את בת הזוג הנוכחית שלי שאנחנו כבר שנתיים וחצי ביחד הכרתי בתקופת הצבא. קשר שנבנה לאט לאט עם הרבה ספקות עקב השוני בינינו ולבסוף בלי ששמתי לב נכנסתי לזוגיות יציבה וטובה. בת זוג שיודעת עליי הכל. היחידה שאני לא נגעל לשתות מאותה הכוס,היחידה שאני יכול להחליף לידה חולצה. היחידה שראתה אותי בוכה. כמו שתמיד ייחלתי שברגע שאמצא את הקשר שיחזיק אשמור עליו מכל משמר. לא רוצה הרפתקות ולא רוצה ים זיונים (סליחה על הביטוי) רוצה אהבה שתחזיק לתמיד. כנראה שהייתי תמים ומצאתי את עצמי נשבר מספר פעמים בתוך הקשר עקב ירידה טבעית בהתלהבות.
החיבור בינינו טוב ואנחנו מרבים להיות ביחד. מעבר לכך אני לא מנהל קשרים חברתיים . בעבודה אני נוטה לצחוק ולהתחבר אך אין לי שום חשק לפגוש אנשים מעבר לכך. לעיתים זה חודר לזוגיו ומביא אותי לנקודות של תהיה והסתחררות מזעזעת של מחשבות ספק.
מצד אחד אין שום חשק לכלום ומצד שני יש את הקשר שאם לא אשים לב פשוט אאבד אותו.

כאשר אני יושב ו/או מבלה עם אנשים אחרים אני חופשי ומשוחרר לאיזשהו פרק זמן .כשאני עם בת הזוג אני נכנס למצב מבחן וכל דבר נראה לי סימן להפרד. אני משווה אותה לאחותה ותמיד בסרט שאני רוצה אותה ולא את בת הזוג שלי.

בתוך כל זה החרדה דופקת לי במוח ולעיתים נראה שהטיפול עוזר אך בבת אחת המחשבות מציפות אותי ואני מוצא את עצמי באופן אקראי מסתכל על בחורה אחרת ומיד מתחיל לגלגל תסריט שאני לא אוהב את חברה שלי,שאולי אני נמשך בכלל לאחותה ועוד שלל תסריטים שתכליתם הסופית קבועה-סיום הקשר.
במהלך הטיפול כבר עלה כי אני סובל מסוג של יצר הרס עצמי. עזבתי או פוטרתי ממספר עבודות בעבר לאחר תקופות שיא ,תקופות שקודמתי והייתי מוערך פשוט פוצצתי הכל בריבים והתפרצויות מיותרות. דברים חומריים מאבדים אצלי ערך מאוד מאוד מהר.

אני יודע שהעליתי כאן המון נקודות...אבל אני לא יודע איך לשמור על זה.איך להפריד בין מחשבות שגרתיות כמו היי הנה בחורה שנראית טוב ולא להחרד מזה יום שלם.
איך לשמור על הזוגיות.לפתוח את הלב. להאמין שאוכל להתחתן איתה. להפסיק לפחד שיום אחד לא ארצה אותה,שחרמנות טיפשית תגרום לי לבגוד.
כל הזמן הזה כל כך דאגתי בגלל שהרבה פעמים לא נהניתי מהקשר איתה, עד שהבנתי שאני פשוט לא נהנה משום קשר עם שום אדם.
מה עושים??
שלום לירון,

אכן העלת הרבה מאוד עניינים וכולם קשורים לתמונה כוללת ומורכבת. אני מאוד שמחה לקרוא שאתה הולך לטיפול וכנראה הוא עושה טוב- כי בכל זאת יש פה הרבה מודעות והתבוננות פנימית, יש הרבה מורכבות שאתה ער לה ומנסה לצאת "ממעגלים" ודפוסים שמעכבים אותך בחיים.

על כולם ניתן לעבוד, ניתן להיות מודעים אליהם יותר ולדעת לעצור אותם, בהמשך. הפורום מצומצם מאוד מבחינת המענה שלו, ומעבר לכך, כשאדם בטיפול - הטיפול הוא המענה הנכון. כלומר, המטפל שלך מכיר אותך לעומק, יודע "אותך" טוב יותר, וכל עצה שתקבל פה, שהיא בגדר הכוונה ראשונית (כמו "מיון", עזרה ראשונה) עלול מאוד לבלבל אותך. בלאו הכי אתה כבר מבולבל. אם אציע לך לעשות כך או כך, יתכן וזה יפגיש אותך עם עניינים שעדיים אינם פתורים ותמשיך את הטיפול מנקודה מבלבלת בהרבה.

הדבר הנכון לעשות כרגע להתמקד באותו דפוס חוזר של ספקות ושאלות, של אותו "הרס עצמי" שדיברת עליו- נראה שזה מוקד מה שכרגע מטריד אותך כל כך. אני חושבת שאם יש לך זוגיות למעלה משנתיים, והיא זוגיות כ"כ טובה כ]י שציינת- בה אתה מרגיש "אתה", כרגע לא לעשות שינויים מרחיקים לכת עד שהבלבול והשאלות שיש לך מיושבות. המוקד הוא כרגע, לדעתי, אתה- ופחות הזוגיות שהיא דווקא נשמעת לי כמהווה משענת טובה לך.

בהצלחה רבה,
היי אני בזוגיות 3.5 שנים מתחתנים בקרוב
בן זוגי בעל הפרעת קשב וריכוז. ובלימודים תובעניים
הוא גם סגור ומופנם לעומתי אם כי אומר שהוא משתף אותי בהכל ומאוד נפתח במהלך הקשר לדבריו וכי איתי הוא מדבר הכי הרבה.
אנחנו מדברים על היום יום. הוא פחות אלא על משהו ספציפי שדי קשה לי להתעניין בזה משחק חברה.
הוא לא יודע מספיק להתעניין בי ולשאול שאלות.
זה מתסכל להרגיש כך. כי אומנם אני מספרת והוא מקשיב ומעוניין לשמוע אבל לא מפתח.
דבר אחרון נושאי שיחה כלליים לא מהעולם של כל אחד מאיתנו אין. נגיד אני אספר על כתבה שקראתע והוא על משהו שהוא שמע אבל זהו...

ת'כלס גם עם חברים השיחות הן כל אחד מעולמו ומחייו אבל זה לא ביום יום. אז יותר מעניין.
 
טלי צרקינסקי  
16:40 23.06.16
קרן שלום, נשאלת שאלה האם בעבר כן חוויתם יותר התקשרויות ביניכם ויש קצת שיגרה במקום עם השנים. יש דברים שאפשר לעשות גם בזוגיות שהולכת לקראת נישואין. ראשית, לדעת ולהכיר שזה בסדר שיש לכל אדם את עצמו לצד הזוגיות עם תחביביו ודבריו.

חשוב מאד במערכת זוגית להמשיך לטפח גם את המרחב הנפרד של כל צד לצד המרחב המשותף שחשוב לפתח אותו כל הזמן בזוגיות. בזוגיות ארוכה נכנסים לשיגרה בפרמטרים שונים של החיים וחשוב וטוב ליצור חוויות משותפות בקשר. זה יכול להיות דברים שאתם אוהבים לעשות ואז לשתף איך היה בחוויה וליצור לכם חוויות משותפות. מה אתם אוהבים לעשות ביחד. מה הייתם רוצים לעשות. האם יש דברים משותפים שהייתם רוצים לחוות בזוגיות? קורסים, הרצאות, טיולים, סרטים כל דבר מעשיר וגם ערב בבית. מאד טבעי ששאלות אילו עולות לפני מיסוד הקשר. כאשר מה שמומלץ יהיה להעלות את הדברים ללא שיפוטיות או מי יותר או פחות כי אין..

אם אסכם, שינויים מתקיימים בקשרים זוגיים, חשוב לבדוק האם עולות שאלות/חששות לקראת מיסוד הקשר וכן לבדוק מה ניתן לעשות עם מה שעולה בתום זה? איך אפשר לשתף, לפתח את הקשר לאן שרוצים, באופן הדדי.

בהצלחה ומזל טוב.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  225  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין