בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
שבוע טוב לכולם
אני ואישתי זוג חרדי , אבל מאוד מודרני יחסית , יש לנו מחשב , ווצאפ ,אישתו עובדת במשרד גדול.
אישתי מאוד יפה ומושכת , והיא יודעת שמתחילים איתה המון בעבודה , אפילו בגלוי.
אישתי היא טיפוס מאוד סנובי , ולא באמת תתייחס לגברים בעבודה ובטח שלא תיגע בהם.
אבל , יש לה בחור אחד בעבודה , קטן ממנה בשנה , נשוי , אבל לא דתי ומאוד "מאצ'ו" כלומר גבר גבר כזה , שאומר מה שחושב , ומתייחס לאישתי כמו שצריך (לפי מה שהיא מספרת , אני ראיתי אותו רק פעם אחת , ופחדתי ממנו פחד מוות , הוא ממש מלחיץ)
הבעיה היא , שלאחרונה , אישתי מתקשרת אליו מיוזמתה (בדקתי את זה מולה) הרבה אחרי שעות העבודה , נגיד ב10 בלילה , והם יכולים לדבר 3 שעות ברצף !! ואני יכול נגיד לומר לה עם מי את מדברת ? והיא פשוט לא משקרת אלא אומרת לי את שמו וממשיכה לדבר איתו כרגיל...
היא גם שולחת לו הודעות בוואצאפ בלילה וגם הוא לה...
מצד שני , היא יכולה גם שבועיים לא להתקשר אליו בכלל ולא לשלוח לו הודעות , אבל אני רואה שהיא בודקת מתי היה מחובר ואם החליף תמונה וכאלה..
ואני מת מפחד..אני יודע שהיא לא מאוהבת בו ואני יודע שהיא לא תעשה איתו כלום אבל אני כן יודע שהוא חלק מהחיים שלה ושהיא חושבת עליו המון גם אם היא לא עושה כלום

אני לא יודע איך זה אצל חילונים או דתיים רגילים אבל במגזר שלנו זה לא מקובל , בטח לא לדבר בפלאפון עד 1 בלילה..
אשמח לתשובה
 
טלי צרקינסקי  
06:16 28.08.16
שלום לך בדוי,

מה שאתה מציין יכול היה להפריע גם לזוג דתי או חילוני.

אני קוראת ממה שאתה מעלה שאתה סומך על אשתך שהיא לא תעשה צעד מעבר למה שקורה היום אך מה שחשוב הוא שמה שקורה היום מפריע לך וגורם לך אי נחת בתוך הקשר הזוגי שלכם וזה משהו מאד חשוב וכן חשוב שידובר ביניכם בצורה הנכונה.

בכל זוגיות הקרקע לזוגיות טובה היא שאפשר לתקשר בצורה טובה ולדבר על דברים.
אחת המטרות בזוגיות היא, בין השאר, שלבן/בת הזוג יהיה טוב ויהיו מאושרים.

ציינת שאתה פוחד מהבחור הזה, שהוא מעין מאצ'ו כזה "גבר גבר" ואני חושבת שכדאי לחשוב מה הוא בהתנהלותו, באיזה אופן הוא מעורר בך פחד? מה הוא מעורר אצלך בכלל? האם הוא "לוחץ" אצלך על נקודות לא נעימות שאתה מרגיש אתם לא מספיק בטוח? (שווה מאד לבחון עם עצמך את הדברים האילו) כי אדם לא סתם מעורר בנו פחד גדול, רתיעה וכו'..

זה יכול להיות שיעור חשוב גם לצמיחה שלך.

באשר למה לעשות עם הדברים.

הייתי משוחחת עם אשתך גלויות, בעיתוי ששניכם יכולים להקשיב, אומרת לה דברים שחשובים לך כמו בזוגיות והיא, מה אתה אוהב וכו'. וכן משתפת אותה ברגשות שלך לגבי הבחור ההוא, שאתה מרגיש שיש איזו גישה שהיא מעבר ליחס עבודה ואתה רוצה לבדוק אתה מה זה כי זה משהו שאתה "מתהלך אתו".

אתה יכול לומר לה שאתה סומך עליה אך מרגיש שהיא מצפה מאד לשיחות, שיחות שעורכות שעות ומנסה דרך השיחה לראות מה הקשר שנוצר שם.


משם הייתי מנסה לבחון מה באמת שלה, כלומר עד כמה ההשקעה הזו פוגעת בזוגיות ומה הם הפחדים שלך שאולי יש מקום לחשוב להפריד אותם (=את הפחדים מהפרשנות של הקשר).

בהצלחה רבה ובברכה,
 
בדוי
09:53 28.08.16
אבל את חייבת להבין שהיא חרדייה..
האם אני מגזים ? האם זה מקובל ? ההתנהגות הזאת
היא אפילו סיפרה לי במקרה , שבכמה פעמים היא בטעות קראה לו בשמי תוך כדי שיחה..
ומצד שני היא לא מסתירה ממני כלום

האם היא מאוהבת בו רגישית?האם זו בגידה ?
 
טלי צרקינסקי  
13:38 28.08.16
אין לי אפשרות לדעת דרך הפורום אם היא מאוהבת בו רגשית.

יתכן ואילו שיחות ויש שם קשר שהוא טוב אך לא קשור להתאהבות.

המוקד שאני רוצה להחזיר אותך אליו הוא מה שאתה מרגיש לגבי זה וזה שחשוב שזה ידובר בתוך הקשר ביניכם, שאתה לא תלך עם מועקה בלב. שהיא תבין מה אתה חווה (לא מתוך מקום של האשמה אותה, אלא שיח הדדי שלכם).

כשדברים יהיו יותר פתוחים ביניכם, זה עשוי מאד לעזור וגם לחזק את הקשר שלכם.

(לא רק בנושא זה, בכלל בזוגיות).

אני מבינה שהיא חרדייה

בברכה,
שנינו בני ארבעים פלוס גרושים עם ילדים. הכרנו לפני שלושה חודשים ומיד היתה משיכה מינית מנטלית וכו.היות ושנינו מחפשים קשר רציני ובונה לעתיד משותף האמנו שמצאנו מה שרצינו. הקשר ביננו הוא די אינטנסיבי ושנינו מאד מאושרים. שנינו נראים טוב אבל אני למרות שמתאמנת בחדר כושר שלוש פעמים בשבוע עדיין לא הצלחתי להפטר מהבטן שלי כולל סימני מתיחה שומן וכו. אחרי חודש וחצי הוא התוודה שזה מפריע לו בסקס איתי. דיברנו על זה רציתי להפרד והוא אמר שהוא לא רוצה לאבד אותי . מאז הסקס ביננו היה בסדר הוא אמר לי שהוא משתדל לא לחשוב על הבטן שלי. לפני כמה ימים בעקבות בעיה בקיבה והבטן היתה נפוחה מין הרגיל הנושא שוב עלה אני כמובן נפגעתי מאד הוא טוען שיש לו חסימה בסקס איתי בעקבות הבטן. רציתי להפרד הוא עם דמעות אמר לי שהוא אוהב אותי אחרי נתק של יום הוא יצר קשר ואמר שהוא אוהב אותי והוא צריך זמן להתאושש מסערת הרגשות שהיינו בה. הוא אומר שיש לו בעיה עם זה הבעיה היא אצלו בראש הוא יצא בעבר עם בחורה שמנה מאד ולמרות שאני לא שמנה יש לו כנראה טראומה מזה . הוא יודע שאני מנסה להפטר מהבטן ואם לא יעזור החדר כושר אפנה לשאיבת שומן. החלטנו שאנחנו נשארים ביחד אבל אני קצת חוששת .הוא אמר שהיות ושנינו היינו במצב נפשי קשה ניקח אצ הקשר הפיזי לאט לאט.הוא אמר שרק בשלושה מקרים ששכבנן הוא הרגיש חסימה.הוא באמת אוהב אותי ואני אותו ובאמת טוב לנו מכל הבחינות אבל מה אני צריכה לעשות? קצת קשה לי המחשבה שעם החברות הקודמות שלו היה לו סקס טוב יותר מאיתי ובכלל האם זה כל כך נורא שמשהו שגם לי מפריע בעצמי מפריע גם לו?תודה מראש
 
עדי בדיחי  
12:26 26.08.16
שלום לך ורד,

קודם כל צר לי שאת מרגישה פגועה כ"כ, בהחלט ניתן להבין מדוע. כשמישהו שאנחנו כ"כ אוהבים מעיר או פוגע בנו במקומות שגם לנו קשה, בוודאי שהוא נוגע בנקודה כה עדינה ורגישה- מובן שכל תגובה שלך תהיה עוצמתית. וזה טבעי.

זה מצד אחד טוב שהוא התוודה והיה כנה, ושיתף אותך שיש משהו שמפריע לו, ומצד שני המשהו הזה הוא מאוד פיזי ואת יכולה להשתדל לשנות אותו (כי את רוצה גם לשנות זאת בעצמך) אבל מעבר לכך העבודה היא שלו. כלומר, הוא אמר שזה מפריע לו, ובזה הבטיח כי את יודעת שיש לו קושי. אך עם הקושי הזה צריך לעבוד, ואני מניחה שה"בטן" היא רק סימפטום לכך שיש דברים שאצלו אינם פתורים, אם זה לגבי קודמות שהשאירו אצלו איזו טראומה, אם זה לגבי הראיה שלו והתפיסה שלו את הגוף שלו עצמו, ואולי ההתעסקות בכך היא לא רק מולך אלא גם אם הוא היה מעט משמין- הוא היה מתקשה לקבל את עצמו.
אני מתכוונת שכשאדם מעיר לנו על משהו- וזה לא מרפה ממנו- כנראה גם לו לעצמו, לאותו אדם, קשה עם עצמו- באותה תכונה. אין לי ספק שהוא גם מצליח לראות את המכלול ואת היופי שלך כולו, ולא רק חלק אחד ממך. חשוב לחדד זאת בפניו.

עצוב לקרוא שהדברים היו כה עוצמתיים עד כדי כך שרצית להיפרד, ולא פעם אחת. או שהדבר מלמד על כך שזה אישיו כ"כ גדול אצלו, או שהדבר מלמד על כך שאת מאוד רגישה להערות מסוג זה ומוכנה ללכת "לקצה", לקטסטרופה של סיום ואובדן (הקשר). צריך לחשוב מה מביניהם, ואולי שניהם הם רלוונטיים ולכן יש "התלקחות" של רגשות.

אפשר גם לחדד את העינין שהבטן וסימניה הם הוכחה טובה לכך שאת אמא, שאת אשה, שעברת שלוש לידות- שאת אדם. את לא "סימני מתיחה", את אדם, על כל המכלול שבך. הגבר שיהיה עימך- אם זה הוא או אחר- יצטרך לקבל זאת ולאהוב את זה, יחד איתך, כחלק מהמכלול היפה הכולל שבך, כאשה וכאדם, כאמא וכבת זוג. אני מכירה הרבה אנשים וביניהם גברים שהיו יודעים לעשות זאת.

אני חוזרת אלייך- הבכי והרצון לסיים את הקשר, הוא כנראה גם בגלל שאת מאוד לא שלמה עם עצמך בנושא הזה וכ"כ מתאמצת לעשות כושר וכו'. אם את עושה זאת עבור עצמך ועבור רווחתך האישית- לכי על זה והגשימי ציפיותייך. אבל אם את עושה את זה עבורו- לא ירחק היום שהוא יגיד שמשהו אחר מציק לו ושוב תחושי את אותה הורדת ערך ודימוי עצמי נמוך. כלומר- אם את כבר עושה שינוי הוא אמור להיות רק עבורך והוא אמור להיות הצלע שעוזרת לך להגשים את שאיפותייך, לא להוריד אותך, ולא לקבל אותך וכו'. אם תעשי שאיבת שומן- זה רק כי את רוצה והחלטת שזה מתאים לך, ולא כי אז הוא ימשך אלייך יותר. חשבי על הדברים ודברי איתו.

בהצלחה רבה
אני בת 23 ובפעם הראשונה שראיתי אותו, לפני 7 חודשים, זו כאילו הפעם הראשונה בחיים שראיתי גבר. רציתי להיות לידו, לשמוע אותו, להסתכל עליו. לא קיבלתי פידבק, אבל זה לא הפריע לי- בניגוד גמור לכל קשר קודם שלי שהתעניינתי רק בפידבק ובמה שהגבר מרגיש אליי. זו פעם ראשונה שמעניין אותי מה הגבר מרגיש. אז הלכתי ופשוט שכבתי איתו. שיקרתי לעצמי שאני לא מרגישה אליו כלום ופשוט מימשתי את המשיכה. כמובן שזו הייתה טעות ועכשיו אני רק סקס בעיניים שלו והוא לא רוצה שום קשר איתי חוץ מזה... חברות שלי אומרות שאני משוגעת ולא באמת אוהבת אותו, רק נמשכת, ואני פשוט לא יודעת מה לחשוב, אני רק יודעת שבחיים לא הרגשתי ככה. אני צריכה עצה טובה כי יש עוד גברים שכן מתעניינים בי ברצינות ורואים בי בן אדם ולא אובייקט, אבל אין לי את עוצמת הרגשות האלו אליהם. מה לעשות?
ממה שאת מתארת כנראה הייתה לך משיכה אל הבחור וכנראה גם התאהבות.

הייתי לוקחת את זה כעוד התנסות בחיים ולא מייסרת את עצמך.

מה שחשוב הוא שלא תישארי בקשר שלא עושה לך טוב.

אם את יודעת שהבחור מעוניין בסקס ואת רוצה יותר מכך, המשיכי הלאה ואל תתעכבי.

בברכה,
היי, אז ככה אנחנו בני 30 כבר שנתיים בזוגיות וחיים יחד. זוגיות טובה ותומכת אבל.. יש לי בעיה קשה עם תפיסת העולם של בת זוגי היא פתחה עסק שלא כל כך דופק.. והיא לא חושבת על העתיד, אין הכנסה קבועה אין חסכונות ולא מוכנה לצאת לחצי משרה על מנת לחסוך להמשך החיים. הבהרתי לה שבמצב כזה אני לא מוכן להתמסד כי אני חוסך כל חודש על מנת לקנות דירה ולעתיד טוב לילדיי. אותה לא מעניין לחסוך כסף את השכר דירה ההורים שלה משלמים וכסף לא מעניין אותנו אני לא יודע מה לעשות האם לוותר על השאיפות שלי ? או להבין שאנחנו בני אדם שונים ולסיים את זה למרות האהבה? כי ברור לי שבהמשך הפערים ילכו ויגדלו. תודה לעונים
 
טלי צרקינסקי  
18:43 24.08.16
ליאור שלום,

אני מבינה את הדילמה שלך. יש כאן מספר דברים בעייני שכדאי לבחון לפני שמקבלים החלטה כמו להיפרד.

מבינה את המחשבה שאתה רוצה להתמסד ממקום יותר בטוח.

זה יפה מצד הוריה שהם מעניקים לכם את הביטחון של השכ"ד.

אולם אתה שואל שאלה מעבר, מה יהיה בעתיד, אם יש לכם ראיה שונה לגבי הכנסות/התנהלות עם כסף וכו'?

ראשית כל, להרבה בני זוג יש ראיה שונה לגבי נושאים כאילו, מה שחשוב הוא להביא את זה לקשר ולראות איך אפשר להכיל את הפערים שיש.

איך אפשר להגיע אל עמק השווה בתוך הקשר ולדבר על החששות שיש.

הייתי מציעה לך ליזום אתה שיחה בצורה נינוחה ורגועה, מדברת על כך, ללא שיפוטיות, שיש לכם ראיה שונה, מותר לבני זוג להיות שונים בכל מיני דיעות וכו'.. אולם כן משתף אותה מה מטריד אותך וכן אף מעלה בפניה אם לה יש לבטים שונים.

לדוגמה: האם שיתפה כמה זמן רוצה לתת סיכוי לעסק שלה? האם יש דרכים לקבל עזרה לעסק להתרומם יותר? למה היא זקוקה? האם היא מתכוונת לשים איזה קו שאם העסק לא מצליח, יש אפשרות גם להיות שכירה. האם היא חוששת מחוויה של כישלון?

חשוב מאד לדבר על הדינמיקות האילו שקורות גם אצל כל אחד ואחת מכם וגם כמובן, משפיעות על הקשר הזוגי.

חשוב גם לראות מה טוב בקשר ומה מחזיק אותו.

נסו לדבר על הדברים.. אם יש קשר טוב בכל התחומים כדאי להעלות את זה ולנסות לבחון יחד איך אפשר להתפשר לכאן ולכאן. בסופו של דבר, החיים מביאים את זה בתחומים שונים.

בהצלחה רבה,

היי,
אני בזוגיות מזה 4 חודשים. שנינו בני 28. לפעמים הכל מושלם ולפעמים ... (וזו הסיבה שאני כותבת כרגע), קצת מקרטע.
אני יוצאת עם מישהו שבד"כ הכל טוב והוא באמת איכפתי ודואג ועושה עבורי דברים אבל.. לפעמים, כמו מה שקורה עכשיו- הוא יכול להעביר יום שלם מבלי לדבר איתי.
מצד אחד יש ימים שאני ממש מודה לאל על מה שיש לי ועל הרגישות שלו ועל זה שהוא זוכר כל דבר ומנגד, יש ימים כמו אתמול (ובינתיים גם היום) שכל היום הוא לא יוצר קשר וזה מבלבל אותי.

האם להגיד לו משהו על זה? האם "לזרום" עם זה? איך לפתוח את זה מבלי לגרום לו להרגיש לחוץ?
לעזרתכם אודה
 
עדי בדיחי  
14:14 24.08.16
שלום לך בר,

אני חושבת שדווקא בגלל שאת מתארת אדם שדואג לך, אכפתי, וזוכר דברים שחשובים לך- תוכלי להעלות זאת בפניו ולדבר מתוך הלב, מה את מרגישה- את יכולה לשים את המוקד עלייך כדי שלא ירגיש מותקף "חסר לי ש..", "אני מרגישה ש..", זה גורם לי.." וכו'.

מראש השיחה לא נועדה להלחיץ, וזה חשוב שיאמר, אלא לשתף- מתוך השיתוף הרבה יותר קל להמשיך הלאה. חבל לא לקחת את המומנטום הזה ולנתב אותו למקום של תקשורת בונה.

בהצלחה,
שלום,
אני נשואה עם שלושה ילדים מקסימים, הקשר שלי ושל אהובי רק הולך מתעצם ומתשנה לטובה..לפני שהתחתנו האהוב הזה בגד בי ושיקר לי על ימין ועל שמאל בנינו אמון ובאמת מרגישה היום שאני סומכת עליו.
לאחרונה הקשר באמת השתפר אבל המחשבות וההתעסקות בשטות לא עוזבת אותי..אני פשוט מתוסכלת מזה שבעלי הולך איתי ברחוב\באוטו בסופר או בפארק לא ממש משנה איפה...ואם תעבור בחורה תמיד יעסיק אותי האם הוא מסתכל והרי ברור שכן..כולנו כאלה..איך בכלל זה כל כך הפך לכאב? איך אני עסוקה בזה כל כך? אני הולכת להשתגע מעצמי...לא מבינה את עצמי זה ממש אבל ממש כואב לי...אשמח לעזרה.
 
יהודית לוין
20:10 18.08.16
אבל גם אצלי זה ככה. אני נמצאת בזוגיות והעניין הוא שהוא כן מסתכל על בחורות אחרות וזה מציק לי ואני לא אומרת מילה הרי ברור שמותר להם להסתכל. אם נגיד משהו על זה אני חושבת שהם דיי יתעצבנו אבל זה תלוי בגבר שאיתך. הוא בכלל מסתכל? כי את אומרת שאת מפחדת שהוא מסתכל על אחרות שעוברת מישהי.
אצלי כשמישהי עוברת והוא מסתכל- זה עושה לי רע בלב, כי זה אולי סוג של פיתוי מסוים עבורו והפחד הוא שהוא פשוט יעדיף אחרת על פניי.
ואם דבר שכזה קורה ברחוב, לכי תדעי מה קורה באינטרנט... פיסבוק וכו.
זה גם סוג של פחד.אצלי לפחות
 
מבולבלת
20:19 18.08.16
תודה קודם כל על תגובתך...
אצלי למזלי אין לנו פייסבוק וכד אנחנו דתיים ומאד נשמרים אחד לשני והוא באמת נאמן לי זה בטוח... אבל בדיוק כמוך החשש שלי שהוא חושק בהן ויעדיף אותן על פניי, מה שלי נראה שזה מושרש באמון שלנו כנראה שהוא לא עד כדי כך חזק בכדי להאמין שזה פשוט לא מעניין אותי וכולנו מסתכלים על דברים יפים כמו אוטו וילה ילד וכד זה מעניין ומסקרן העיין נמשכת לזה!! אבל ברגש קשה לי לעשות את הסוויצ׳ שעשה השכל!(;
מבולבלת שלום,

בתחילת הודעתך ציינת שהקשר עם בעלך הולך ומתעצם לטובה. בהמשך את מציינת שיש לך קושי ומחשבות שמטרידות אותך באשר לעבר.

השאלה עד כמה הן תופסות מקום היום בחייך?

זה טבעי שאם נפגעת בקשר הזוגי פגיעה כזאת, את עלולה לחוות לעתים קושי באמון.

חשוב לזהות את הטריגרים (הזרזים, מה "מפעיל" רגש כזה אצלך).

חשוב מאד לזהות גם מה מאפשר לקשר שלכם להתפתח, להתעצם ולהשתנות לטובה. כנראה קיימים שם דברים טובים. מהם?

אני יכולה להניח שאילו היית מאד מוצפת לא היית מרגישה שהקשר משתנה לטובה.

ניתן לשוחח על הדברים בזוגיות באופן הדדי, תמיד מומלץ לשמור על קרקע תקשורתית בונה בזוגיות. ניתן גם לפנות לייעוץ מקצועי במידת הצורך אם את מרגישה שהנושא לא סגור אצלך.

בהצלחה רבה,
 
מבולבלת
17:08 21.08.16
מאז שהתחתנתי איתו הוא ממש התרצן, מה שאומר שהוא נאמן לי באמת עושה הכל על מנת לבנות את הקשר ואני רואה את זה ומעריכה וגם מיצידי משנה, תיראי להערכתי הבעיה רק אצלי היא בכלל לא בקשר או אצלו.
זה הפך להיות מטרד כל היום שאני רואה נשים יפות וכד אני חושבת על מה היה קורה לי אם הוא היה ליידי...והיה מסתכל...וכן להפך שאני רואה גברים שמושכים את עייני אני אומרת לעצמי הרי זה רק מושך את העיין ולא מעבר, ואז אני שואלת את עצמי אז איפה הבעיה שהוא מסתכל?? הרי גם אצלו נמשכת העיין באותו רגע ולא מעבר, למרות שביננו אצל אישה הגוף יותר מושך מגבר והכל חשוף להן...אז ההשוואה שאני עושה לא ממש עובדת לי.
מה שאני יאמר לעצמי לא מרגיע אותי.הוא לא יודע כלום זה עדיף ככה הוא ממש לא יבין מה אני רוצה ממנו...וגם אין פיתרון אז כעת הנני חסרת אונים....
 
טלי צרקינסקי  
19:20 21.08.16
זה טבעי לעתים להסתכל על הסביבה, זה עדיין רחוק מאד מהכוונה של לרצות ולממש משהו.

האם היית מגדירה את אופי המחשבות שלך כטורדני? מציק? לא מרפה? מפריע לך בזוגיות?

התשובה בפורום היא חלקית בלבד כי אין את כל המידע על מערכת היחסים ביניכם.

חשוב שאת מבינה אם אילו תכנים שאת כיום מציפה את עצמך ולא מניחה לעצמך וניתן לטפל בזה ולראות על מה הם "מתיישבים" אצלך, על אילו חששות ועוד.
היי.
אני ובני זוגי בני 28. נמצאים בקשר מזה 3 חודשים לערך.
יש לי בעיה שאני לא כל כך יודעת איך להתמודד איתה. הכל טוב בקשר עד כה. יוצאים, נהנים, סקס נהדר, אנחנו מצחיקים אחד את השני, יש לנו את אותם תחומי עניין ואני באמת מרגישה שאני מתחילה להתאהב בו והוא בי אבל ....

תמיד אני מוצאת מה "לא בסדר". נכנסת לבאסה כאילו הוא לא רוצה אותי או לא בעניין שלי, למרות שכל מה שהוא עושה- מוכיח אחרת. (כמובן שהוא לא שותף לרגשות האלו שלי. הוא לא יודע מזה).

הוא כן שם לב שזה שנגיד אנחנו שוכבים יחד במיטה אחרי שקמנו/ בדיוק הולכים לישון, שאני יושבת מהורהרת... ושואל אם הכל בסדר. אני תמיד אומרת לו שכן אבל הסרטים בראש רצים.

אני לא רוצה להישמע לחוצה ולהגיד לו שאני מפחדת לאבד אותו כי הוא לא יבין מאיפה נחתתי. מה לאבד? אבל הכל בסדר! מה אני עוד צריך לעשות כדי להוכיח לה? (שוב- הכל באמת מושלם, זה לא שבאמת יש לי איזה משהו להגיד נגדו).. זו פשוט אני שיש לה בעיה שאני לא יודעת איך לפתור אותה.

האם יש לכן איזו עצה מועילה לאיך להתמודד עם הרגשות השליליים הללו? שוב, הוא עושה את הכל בסדר ואני יודעת שהבעיה היא אצלי. אני פשוט מפחדת שמרוב שאני עסוקה בלהרחיק את עצמי ממנו ע"מ לא להיפגע- הקשר הזה יסתיים.

אציין כי יצאתי ממש כמה ימים לפני שנהייתי איתו מקשר של כמעט 5 שנים שסיימתי מיוזמתי. אולי זה נותן משהו? (סיימתי ואני שלמה עם זה) .
 
עדי בדיחי  
17:48 15.08.16
שלום ליאור,

קודם כל יש לציין שהרגשות שאת מעלה הם טבעיים. כשיש משהו טוב אנחנו נעשה הרבה לא לאבד אותו, ואנחנו מאוד חוששים לאבד אותו. המנגנון שאת מפעילה הוא מאוד טבעי, הנפש בהחלט מנסה להגן על עצמה מפני פגיעה.

אולי אם פעם תעלי מולו שיש לך לפעמים רגעים כאלה, שמרוב שכ"כ טוב לכם יחד, את חוששת לאבד את זה והיית רוצה להשקיע בקשר עוד כדי שיהיה מספיק חזק לעמוד באתגרים. זה גם מראה לצד השני כמה אכפת לך וכמה את רצינית. וזה גם מוריד ממך טיפה מהעול של להיות עם כל זה לבד, ואולי בשיחה כזו יכולים להיות דברים שיועלו על ידו וקצת ירגיעו לך את החרדה.

בהחלט לקשר שסיימת יש משמעות, כיוון שסיימת ומיד התחלת אחר. כלומר לא היה הרבה זמן לעיבוד ה"לבד", וכרגע יש איזה חשש להישאר לבד, לאבד. נכון שאת שלמה עם הפרידה ההיא, אך בכל זאת זה קשר של חמש שנים- זאת תקופה מאוד ארוכה, היו בה בוודאי הרבה מאוד אירועים וחוויות.. וגם שם, אפילו שהפרידה היתה "מיטיבה" איתך, כלומר רצית בה וזה הקל עלייך- עדיין היה בה אובדן.

ולכן, חשוב להתבונן בעינין הזה של אובדן ופרידה, עיבוד ואבל מסוים. וכן חשוב להעלות מול החבר הנוכחי את הרגעים האלה שהדברים צפים לך.

מעבר לכך הייתי גם משקיעה בך, כלומר בדימוי עצמי, בביטחון עצמי בתוך הקשר, בחיזוק שעות פנאי עם חברות ואחרים משמעותיים לך, לחוש שאת גם אדם בפני עצמו ולא כל הזמן בתוך "יחידה זוגית" כמו שהיה למעשה בחמש ומשהו השנים האחרונות.. כלומר- לתת לך גם להיות לבד, בתוך הביחד הזוגי. אין בכך רע. הדבר יקל עלייך ויתן לך תחושה של ערך.

בהצלחה
שלום אני ובן זוגי מזה יחד 3 שנים,
הקשר שלנו טוב ויציב , אבל יוצא הרבה פעמים לחשוב על העבר, ועל הגברים שהייתי איתם בעבר, ולפעמים חושבת לעצמי האם אני נמצאת בקשר מתוך הרגל או מתוך אהבה.
לפעמים גם יוצא לי לחשוב על משיכה לגברים אחרים, או על פירוק הזוגיות, ואני נלחצת כי אני עדיין לא מוכנה להתחייב לקשר עתידי ולחתונה עם אותו אדם מגיל 23 , ועל המחשבה של להיות עם אותו גבר כל החיים.
יכול להיות שפשוט לא חוויתי מספיק, ואני מפחדת שארגיש פספוס.
לא יודעת מה לעשות?
אודה על העזרה..
 
אליאור
03:50 02.08.16
לדעתי המצב הזה של חוסר ביטחון בלקיחת החלטות נובע ממקום של אי שביעות מהמקום שאת נמצאת בו.
אמנם יש עוד גורם לבלבול הזה ואיך לא...החברה!
דעתי האישית אומרת קחי לך פרק זמן מרוחק מכולם התכנסי בתוך עצמך ועשי חשבון נפש!
האם את מוכנה להתמסד?
האם את באמת אוהבת?
או אולי זה באמת מיצה את עצמו...עצרי לרגע וחישבי זו יכולה להיות החלטה גורלית.
בהצלחה!
 
טלי צרקינסקי  
06:04 02.08.16
ליאן שלום,

לכולנו בחיים יש רפרטואר שאני "סוחבים איתנו" במהלך החיים והם חלק ממסע החיים שלנו וזה טבעי וזה כולל: אהבות קודמות, אבדנים של קשרים, חוויות טובות ופחות טובות ועוד ועוד.

ממה שאני קוראת מדברייך ככל הנראה המחשבות שמציפות אותך על גברים אחרים, על פירוק הקשר, המחשבות האם תתחרטי, עולות בעקבות חשש ממיסוד ומחויבות בקשר

עצם התקיימות רגשות ומחשבות אלו, אינן אינדיקציה לפרק את הקשר, אלא דווקא "לצלול" לתוך מה שאת מרגישה ולבחון עם עצמך דברים שקשורים לקשר.

גם קשר חדש יגיע למקום של שיגרה אשר ידרוש תחזוק ושמירה, כמו בכל זוגיות.

נסי לחשוב מה את אוהבת אצלו? מה חיבר ביניכם בתחילת הקשר? מה עוד היה חשוב לך לקבל בקשר? לתת בקשר? האם אתם יכולים לשוחח ביניכם על הדברים?

חשוב לא להיבהל מעצם התקיימות הרגשות כי אנחנו בני אדם, לא רובוטים....

אני מאמינה שהתשובה בידייך או שתגיע עם הזמן.

עם מה שלא תחליטי, מאחלת לך הרבה הצלחה,

בברכה,
 
ליאור
17:16 14.08.16
הייתי עם מישהו 5 שנים ..בדיוק אותן מחשבות. בסוף סיימתי את זה ואני לא מסתכלת אחורה.. לא יכולתי לעשות החלטה יותר טובה מזו.
סיימנו את זה יפה. זה פשוט היה הרגל והבנו שאהבה כבר אין פה וזה נגמר. עכשיו אני כבר בזוגיות אחרת שנכנסתי אליה ממש שבוע אחרי הפרידה מההוא ובאמת אין החלטה שאני יותר שלמה ממנה. ופחדתי באמת שפחדתי לעשות את הצעד הזה- אבל כשאת שלמה, את שלמה וזהו... בהצלחה
אני וחברה שלי בני 20+ בחיינו
אנחנו כבר שנה ומשהו ביחד ולא התקדמנו לשום מקום מבחינה מינית
בקשר הקודם שלה ביא ניהלה עם מישהו במשך כמעט שנתיים
וגמרה את הקשר בגלל שהאקס שלה התחיל לזלזל בה שהיא לא
נתנה לו לבתול אותה למרות שהם ניסו והיא נרתעה
אז היא טוענת שיש לה צלקת ובגלל זה קשה לה להיפתח
אבל היא גם סיפרה שהיו גברים לפני שהיא כן הצליחה להיתקדם איתם מהר יותר ואפילו ביום יומיים וחודש אבל הם לא היו רציניים וזה נגמר היא עדיין בתולה היום
הקשר עצמו נהיה משעמם השיחות משעממות אני אפילו לא יודע.עם יש לה משיכה מינית אלי למרות שהיו כמה פעמים שלסקס יבש אבל עם בגדים לא ראיתי אותה ערומה והיא ךא ראתה אותי
לא יודע מה לעשוץ מאוד מתוסכל
רוצה לציין שכרגע היא מתקרבת לדת אז בכלל העיניין המיני מתרחק מאיתנו
 
עדי בדיחי  
19:19 08.08.16
שלום לך אנונינמי,

קשר בגילאים צעירים הוא מעט שונה, הרבה פעמים מחפשים התנסויות שונות, ורצון להבין ולחקור את היחסים על כל היבטיהם. זה לגמרי טבעי. אני מעריכה שנוצר פער מסוים בינך לבינה, ברמת הבשלות לקיום יחסים אינטימיים- בעוד שאתה מוכן להתנסות, הדבר חסר לך ואתה מוכן "לעבור שלב", היא לא ממש שם- היא לא בשלה, היא חוותה גם חוויות לא נעימות בקשרים קודמים, דבר שאולי מעכב אותה יותר.

אני מאמינה שיש קשר בין השיעמום הכללי שלך בקשר לבין העובדה כי היא לא מוכנה עדיין לקיום יחסים. כלומר זה קצת צובע לך את הקשר.

לגבי השאלה האם היא נמשכת אליך- תמיד ניתן לפתוח את השאלה הזאת מולה, מה היא מרגישה, למה היא נמשכת, מה היא אוהבת, לנסות לפתח על זה שיח. אתם שנה ויותר ביחד- אין סיבה לא לשוחח בפתיחות.

לגבי התקרבותה לדת- כן, יתכן והדבר הזה יגדיל את הפער, יתכן וזה יתן לה יותר לגיטימציה לא להתקדם מהבחינה המינית ודווקא להישמר מזה. אלו דברים שקורים גם בהקשר לגיל ולשלב ההתבגרות הסופית- בדיוק כפי שאתה מחפש משמעות, כך גם היא מחפשת משמעות לעצמה, לקשר, לעולם. זה חלק מהדינמיות של הגיל שלכם- מחפשים את הזהות האמיתית ומתחקים אחר דברים שמדברים אלינו.

אני מציעה לשוחח על הדברים כפי שהם. לספר לה כמה זה חשוב לך, ואיך אתה מרגיש בקשר. ספר לה על התקיעות ועל הרגשות שלך בעינין- כבד את דעותיה ואל תלחץ עליה, אך חשוב שתשתף אותה, שאתה גם חושש כי גם מהבחינה הדתית בסופו של דבר יפתח פער נוסף וקשה לך לעמוד בכל אלו.

נסה לבחון לאן הדברים מתקדמים ולאן הם מתפתחים. הרבה פעמים מתקשורת פתוחה צומחות הפתעות טובות.
שלום לכולם,
בחיים לא כתבתי בפורום, אך מרגישה שכעת אין לי מקום אחר לפנות אליו , כדי להישאר אנונימית ולקבל תשובות לדילמה הקשה שאני נמצאת בה.
לבעלי (44) יש ילד מנישואין ראשונים (אני אישתו מס'3). הילד בן 18.5.
עד היום הוא היה מגיע אלינו פעם בשבועיים לסוף שבוע.
לנו אין ילדים משותפים עדיין ולבעלי יש בעיה רפואית להביא ילדים באופן טבעי. הדרך היחידה היא IVF. הפריה חוץ גופית. אני צעירה בת 30 בקרוב, ואני מוכנה לעבור הכל כדי שיהיולנו \ לו ילדים משלו. כן, ילדים משלו, הילד מנישאוין קודמים לא שלו (אישתו בגדה בו בזמנו ושיקרה כמה שנים טובים עד שהוא עלה על זה). יחד ם הכל, הוא לא ויתר עליו והוא אבא לכל דבר.
עד עכשיו היה גר עם אמא שלו וכעת , כאשר הוא התבגר ויכול להחליט החלטות לבד, הוא מתעקש לגור אלצנו תקופה מסויימת בקיץ, כי זה חוסך לו חצי שעה נסיעה בבוקר לעבודה. כן, יש לו רישיון ואוטו צמוד עם דלק על חשבון החברה.
אני נגד. נכון, זה נשמע שאני שטן כאשר אני אומרת "לא", אבל אני פשוט לא מסוגלת לעבור את זה. תמיד הילד שלו היה פגוע מנשים אחרות של בעלי, ודיי עשה לי דווקא בכל השנים שאנחנו ביחד.
אני מפחדת שהיחסים שלנו יהרסו בגללו. הוא כבר שבוע אצלנו ואני מאוד קשה עוברת את זה. לא יודעת להסביר מה בדיוק עוברת עליי, אבל הפחד מתגשם ואכן מאז שהוא אצלנו, אנחנו לא מפסיקים לריב. אני כל הזמן עצבנית, חסרת סבלנות ומצב רוח.
בעלי כמבון פוחד לפגוע בוולהגיד לו לא. אבל זה לא שהוא לא רצוי אצלנו, פשוט הקטע של מגורים אצלנו ולא רק סופי שבוע, משגעת אותי. בעלי רצה שאני אגיד לילד (נער בגובה 185 עם 80 קילו ) שלי יש בעיה עם זה , אז אחרי שדיברתי איתו, הילד התחצף ואמר שאסבול אותו כמה שבועות ולא אמות מזה כי הבית הוא שלו גם. ושאני אתפשר ואוותר. כן הילד, מלמד אותי חיים....
מה עושים?
 
טלי צרקינסקי  
21:00 03.08.16
אנוני שלום,

אני קוראת מבין הדברים שאת מביאה לפורום מספר דברים שכנראה משפיעים עליך רגשית והם טבעיים.

ראשית, נושא הפריון של בעלך שכמובן לא נוצר באשמתו, אך לעתים קורה שבגלל בעיות זרע כאילו או אחרות, יש צורך בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) גם אם האישה בסדר, דבר שעשוי לעורר רגשות לא פשוטים ובכלל הכניסה לטיפולים כאילו והרצון לעבור אותם בכמה שיותר שלווה נפשית ובהצלחה.

נקודה נוספת היא חוסר האמון של בנו בנשים. הוא נולד למערכת יחסים שנוצרה בתוך חוסר אמון, מתוך בגידה. די מובן שהוא יפתח חוסר אמון בנשים. אביו הלא ביולוגי (בעלך) לקח עליו את תפקיד האבהות וזה באמת מעשה יוצא דופן. האם פעם דיברתם על כך? האם יש אב ביולוגי כשיר בתמונה? למרות שאב מגדל יותר "אב" מאב ביולוגי.


באשר לנושא האירוח בקיץ, לדעתי את הגבולות בעלך צריך לשים בקשר עם בנו ולא את.
בוודאי ששהייתו אצלכם תביא לתקשורת שלך עם בנו אולם אם יש בעיות, בהחלט יש מקום להעלות אותם בקשר הזוגי שלכם, לשתף אותו בחששות שלך ובמצב המורכב ולחשוב ביחד איך ניתן להתגייס בתקופה זו בצורה הרגועה ביותר שאפשר. גם מבחינתך, גם מבחינתו ולהעביר לבן את הגבולות שחשוב לכבד בבית כשהוא מתגורר תקופה זמנית אצלכם. אולי שיחה משותפת שלכם אתו? אולי בעלך אתו?

חשבי על הדברים, לדעתי יש כאן מורכבות של מספר היבטים שמציפים, אני מבינה אותך, דברי עם בעלך כששניכם קשובים, רגועים, ללא שיפוטיות או האשמות והחליטו יחד שהקשר שלכם יקר מאד והוא לא יפגע בגלל שינוי זמני כזה ומה צריך לעשות לשם כך.

בהצלחה רבה,

היי לכולם
אני לא יודע הרבה על איך עלי להגיב לעניין הזה מה שכן באופן שאינו נשלט אני מגיב בריחוק ובקרירות.
אז ככה... אני ואישתי נשואים קצת פחות משנה. יש לציין הזוגיות שלנו היא מודל לחיקוי אצל זוגות רבים.
האהבה היא עצומה ועוצמתית הפרגון הוא הדדי והקשר הוא הדוק וממש חברי!
לאחרונה אישתי עזבה את מקום עבודתה (בדחיפה ותמיכה שלי) על מנת לצעוד עוד צעד אחד קדימה בדרך לבניית קריירה והגשה עצמית. במשך חצי שנה של חיפוש עבודה אינטנסיבי עמדתי מנגד ותמכתי וייעצתי.הכי חשוב מעולם לא דחקתי בה על למצוא עבודה להיפך תמיד גרמתי להבין שיש זמן אנחנו לא רעבים ללחם והכל בסדר. ובאותה נשימה שלא תמהר להיכנס למקום עבודה עד שיקרוץ לה ויעניין אותה ואיך לא גם שהשכר יהיה הולם.
אז הצלחנו! היא מצאה עבודה בתנאים מעולים ושכר מכובד.
בהתחלה היה לה מאוד קשה להתחבר למקום כי היא מסוג האנשים שיודעים ללכת בדרך כלל איפה ש"נוח". בכל אופן שוב תמכתי ולא הרפיתי ונתתי לה תקווה שזה עוד ישתנה רק קצת זמן. ובאמת זה עשה את עבודתו. היא התחילה לגלות עניין בעבודה יצרה אינטרקציה עם האנשים בסביבתה ואף התחילה במקביל לימודים.
זו הייתה חצי שנה לא קלה בכלל הבעיה מתחילה פה...
כשתחושת הבטן מאותתת לי על בואו של דבר זה ממש חזק. אף פעם אבל אף פעם לא הולכתי שולל בעקבות תחושה שכזאת.
בשבוע האחרון דיברנו על הזוגיות שלנו ואיך הכל התחיל הסקס הראשון הכל..(יש לנו סיפור מדהים)ומשם צפו להן ים של רגשות שהתעוררו בצורה מטורפת מצידה בכל אופן ואני יותר נהניתי מזה מכיוון שדיי סבלתי מהעובדה שהיא לחוצה וללא מצב רוח או מוטיבציה בעקבות זה שהיא לא עובדת. אז ישבנו ודיברנו ויכולתי לשמוע את קולה צועק מהתרגשות כשהיא מדברת על כמה מה שיש בניינו הוא עצום.
מאידך משהו בי סרב לשמוח בשמחתה ונשארתי דיי אדיש יותר דיברתי. התחושה לא הייתה ברורה אבל מנסיוני משהו כאן לא בסדר. החלטתי לקחת צעד קדימה ובגועל לבדוק אותה. יש המון דרכים לעשות זאת אז כן...שמעתי שיחות קוליות הולכות וחוזרות אמנם בעינייני עבודה איזה בחור שעובד מולה. יש לציין שהיא נמצאת רק חודש במקום העבודה החדש.משיחה לשיחה שאני מאזין שיחות דיי ארוכות שיכולות להיגמר בהגזמה ב2 דקות ונמשכות גם ל8 ו9 דקות. מרבית השיחה היא מעין המרחות, צחקוקים מילים שהן מעבר לקנה המידה הנורמטיבי שמנהלים אנשים בעבודה.באחת השיחות הוא ענה לה "אה אישתי" והיא מיד אמרה לו "תרגיע אני אישה נשואה תגובתו הייתה " אה אה אוקי סליחה".אפשר לומר שזה לא מה שעצר ממנו להמשיך לפזר את אוצר המילים העשיר שלו עליה.מילים כמו-קושקוש-חיים שלי ואהה אישה הן מילות המפתח והיא מצידה רק מאמי.
יש לציין שהשיחות כוללות שיח כמו "איך עובר לך היום" "מתי קמת היום" "מה איתך איך אתה?"
אני מצוי בדילמה מה לעשות.הרי ברור לי שהם מלפרטטים אם כי הוא יותר אבל אין ספק שהיא נותנת יד בזה. מה לעשות מה דעתכם?!
 
טלי צרקינסקי  
19:38 02.08.16
אליאור שלום,

לא ברור עד כמה יש שם פלירטוט בקשר עם הבחור הזה. יתכן וכן, יתכן ולא יתכן והוא מעט "גורר" אותה לשם. מה שברור שהיא לא משתפת פעולה איתו ממה שאתה מעלה ועוד משהו חשוב, עם דברים לא פתורים בזוגיות ועם חששות/חשדות לא נשארים לבד אלא מומלץ להביאם לזוגיות.


הייתה חדירה שלך לפרטיות שלה (כולל דקות שיחה, ציטוטים וכו) והשגת מידע אישי דרך אפליקציות/נייד וכו'... ואין כאן סיפור של בגידה. נשאלת שאלה עד כמה אמון יש לך בה וחשוב לתת את הדעת על כך בקשר. האם זה עורר בך חרדה? אילו תחושות? רגשות?

מה אני מציעה לך לעשות?

ראשית כל למצוא זמן ששניכם יכולים לדבר מבחינת זמן (שאין לחץ סביב עבודה/להספיק דברים וכו'..) בתנאים נוחים (בית/בית קפה וכו'..) כל מקום שמשרה על שניכם נחת.

ופשוט להיות כן ואמיתי אתה. הייתי מתחילה בדברים טובים, שאתה מעריך אותה, שהזוגיות חשובה לך ועוד כל מיני דברים שתאמר לה, אך רק דברים שאתה באמת מרגיש.

ששמחת לעזור לה בתקופה שלא הייתה לה עבודה ולהוות עבודה כתף תומכת ומעודדת.

הייתי מוסיפה גם מה היא מעניקה לך ומה היא עבורך בקשר הזוגי.

אח"כ לעבור לסיפור עצמו ולמה שחשדת ושגילית ולשאול אותה לגבי זה ולפתוח בכנות את הסיפור תוך הדגשה שבזוגיות מאד חשוב שתהיו מסוגלים לדבר על הכל.

נסה לראות מה קורה בקשר שם, דבר על רגשותייך והזמן אותה לדבר על הדברים וכן תעלו תכנים של זוגיות. האם משהו חסר? האם הייתם רוצים משהו נוסף? יש פה הזדמנות לשיח ביניכם. כדאי בהיעדר שיפוטיות או האשמות כי זה יותר מזמין להקשבה ושיחה.

ויש את המקום שלך לבחון אותו, אתה כמה אתה נותן אמון? או אם יש סימן אתה מיד חוקר? חשוב על כך....

בהחלט יש מקום לומר שזוגיות היא אתגר ואתם ביחד פחות משנה ובהנחה שנישאתם, אתם רוצים עתיד משותף, הדברים האילו חשובים ובוודאי תכנים כמו אמון וביטחון.

אני מאחלת לך בהצלחה רבה,
 
דניאל פיקארדל
18:19 01.08.16
שלום, אחת ולתמיד הייתי מאוד רוצה לשאול מה דעתכן על זה שבן הזוג מוסיף בחורות לפייסבוק? האם זה מעיד על בגידה?
פרטים יבשים: אנחנו ביחד שנה, וזה ככה באופן קבוע, לא נשואים. כמעט כל כמה ימים עולות לי תמונות של בחורות שהוא עושה להן לייקים על תמונות, הוא בן 29. חלק מהן נוספו לפייסבוק באותו הרגע וחלק מהן הוא סתם עושה לייקים מבלי להוסיף אותן.
כבר שאלתי אותו בעבר על מישהי ספציפית שנוספה גם והוא מיד לאחר מכן מחק אותה ועשה לי על זה ברוגז שבוע.
היום, היא בחברים שלו חצי שנה כבר והיא גדוןלה ממנו ב10 שנים כנראה גרושה ויש לה גם 2 3 ילדים גדולים. הוא עושה לה לייקים על תמונות באופן קבוע וששאלתי לאחרונה מה נסגר איתה מאז שהיא בחברים שלך? הוא אמר שאני יכולה להיות רגועה שהוא אפילו לא התכתב איתה ואין לו את הטלפון שלה. שאלתי אם אני יכולה להיות רגועה גם בהקשר של אחרות? הוא אמר הכל בסדר אל תדאגי. אבל אני מאוד לא שקטה, אני מוצאת את עצמי כל הזמן בודקת אחריו ואני יודעת שהוא לא אוהב את זה, כל הריבים שלנו והפרידות בעבר היו על דברים כאלה. זה גורם לי לחוסר אמון ולחשוב שהוא אולי בוגד בי.
אז נשאלת השאלה כי אני שומעת חילוקי דעות בנושא..
חלק אומרים לי לקחת אותו לשיחה ולברר ועשיתי זאת והבנתי שאסור לי לעשות את זה כי אחרי זה הוא עושה לי ברוגז של שבוע ואף בעבר מתעצבן ונפרדים. אנחנו שנינו נושקים ל30, אני באמת לא מבינה אם זה משהו שמעיד על בגידה? או אולי חוסר רצינות? אציין גם שהיחסים בנינו בסדר, לא היה משהו חריג אחר שיכול להיות קשור לזה, הוא לא נעלם בלילות כך שיכול להעיד על בגידות.. לא עשיתי שום דבר לא רבנו או משהו, זה ככה על בסיס קבוע.
חלק אומרים לי שזה שטויות הרי לזה פייסבוק נועד ושאני לחוצה מידי וגם אין לי גישה ל]פייסבוק שלו על מנת לבדוק והאמת שאני גם לא רוצה לבדוק.
הוא מאוד לא אוהב את ההתנהגות שלי שאני ככה חשדנית, נפרדנו על זה המון.
כרגע אנו יחד אבל הדפוס חוזר על עצמו.
מה דעתכן? חשוב לי לשמוע אם לדעתכן זה בגידה? אם בן הזוג שלכן היה מתנהג ככה מה הייתן עושות? תודה
 
עדי בדיחי  
22:10 01.08.16
שלום לך,

לכל זוג הגבולות שלו. אכן פייסבוק היא רשת חברתית שנועדה ליצור קשרים ו"קורים" אחד לשני ובכך כביכול להביא ליותר שיתוף, גם עם אנשים שאנחנו לא מכירים. האם היא עושה את עבודתה נאמנה או לא, זה לדיון אחר.

העינין הוא, שככל שיש שיתופים ותקשורת כזו או אחרת עם אנשים, ובהכרח עם כאלה שאנחנו לא מכירים ומוסיפים אותם למעגל החברים (וירטואלי או לא)- הדבר עלול להכניס יותר מתחים למערכת היחסים- כל עוד היא רגישה לכך. כלומר, כל עוד את כבת זוג רגישה לכך- בן הזוג יודע זאת, ועלול בסופו של דבר לא לשתף או להסתיר פרטים- דווקא כי את חשדנית ורודפנית עבורו. את, נמצאת במצוקה מסוימת, ולא רואה דרך אחרת להציף את זה.

העובדה שאתם נפרדים או רבים וזה האישיו הקבוע ביניכם יכולה לספר עד כמה הדבר הזה משמעותי לך (ולו) בתוך הזוגיות. אבל מסתתר פה משהו גדול יותר, והוא אמון והדדיות. הוא חש שאינך מאמינה בו - אחרת לא היית כ"כ חוקרת, ואת חשה כי אין הדדיות וכבוד מסוים למה שאת מעלה. כלומר, אפשר לא להסכים ועדיין לקבל את הדעה שלך. "אל תדאגי" אולי לא מאוד מספק אותך כתשובה? אולי צריך לערוך שיח יותר מקיף על אמון, הדדיות, כבוד אחד לשני. מה באמת מפריע לך, מה חשוב לך- אולי טיפה לשים את הפוקוס על הפירגון כלפייך, על חיזור- להחזיר יותר ריגוש למערכת היחסים.

מה שאני מכוונת אליו הוא שבעצם מדובר פה במערכת יחסים שמאויימת ממשהו חיצוני, על שני בני הזוג להבין ביחד מה עומד מאחורי זה, ולחשוב יחד ולא בהתקפה הדדית איך אפשר להרגיע- אותך, ואותו. איך הוא לא ירגיש מותקף ורדוף, ואיך את תחושי בטוחה. את נמצאת עימו שנה, זה הרבה זמן במובן מסוים. אם אין לך סיבה אמיתית ומוחשית לחשוד בו, אני לא בטוחה שלבוא אליו כל פעם עם התלונה הזאת זה משהו שיעזור לך להיות רגועה יותר, אולי הפוך- אולי זה רק "משבלל" (שבלול) אותו יותר, וגורם לו להסתגר.

צריך לחשוב על דרך תקשורת מתאימה יותר לפתוח את נושא האמון וההדדיות ולנסות להצמיח שם משהו חדש, ולא האשמות שיביאו לפרידה, כי לא זה מה שאת רוצה בו.
אנחנו זוג נשוי מתגורר בנתניה , ללא ילדים ומעוניינים להכיר זוג באותו סטטוס כמו שלנו למטרת יציאות בילויים וחברות נחמדה . מגיל 30 +
סיוון שלום,

מטרתך נפלאה.

פורום זה פחות מתאים להיכרויות כיוון שאין כאן אנשים קבועים תמיד, אלא שבאים ושואלים שאלות ומקבלים מענה מקצועי.

המלצתי תהיה לחפש ברשתות חברתיות ובפלטפורמות אחרות מענה.

בברכה,
מדובר בבחורה בגיל 23 מבית דתי שחזרה בשאלה בגיל 18. למרות כל הקושי, ההורים קיבלו את ההחלטה שלה כל עוד תציית לחוקי הבית והגבולות שלהם. כרגע, עדיין גרה אצל ההורים ותכף מתחילה תואר באחת האוניברסיטאות. היא יוצאת עם בחור מקסים מבית טוב קרוב לחמישה חודשים. עד כה לא היו לה בעיות בנוגע לקשר. לפני מספר ימים הבחורה והחבר החליטו לבלות את הסופ"ש (שישי+שבת) ביחד בצפון, היא ביקשה רשות מההורים ולא הרשו לה בשום פנים באופן!!! ההורים מאוד דתיים ולא מקובל עליהם בכלל שהבת שלהם תעביר את הלילה עם גבר ובנוסף נושא חילול השבת נכנסת לתמונה, כל עוד היא גרה שם, יש גבולות וקווים אדומים. היא ניסתה לשכנע ולדבר איתם באופן רגוע והגיוני, ההורים לא מוכנים להקשיב עד שהאבא הגיע למצב שהרביץ לה (בלי סימנים כבדים) בגלל שהיא הרימה את הטון בזמן הוויכוח. חשוב לציין ששימוש בענישה גופנית הייתה מקובלת *תמיד* (מגיל מאוד צעיר- 8 או 9) מצידם כדי לשים סוף בזמן וויכוח. אחיה גם כן קורבן לענישה גופנית. (לא משהו יוצא מין הכלל כגון השארת סימנים, אבל חופשי סטירות, מכות בגוף ואיומים אחרים). ככל הנראה הגיעה לעוגמת נפש ובזמן המכות, היא החזירה לאבא. לפייה לא משהו רציני של ממש, אבל מיותר לציין שאסור להרביץ להורה לא משנה מה. לא קרה אף פעם לפני, אבל כנראה הפעם לא שלטה בעצמה והלכה לה היד. ההורים לא מוכנים לסלוח לה והם החליטו שהיא לא תצא מהבית אלא רק למטרת עבודה ולימודים.

מה עליה לעשות?
עינב שלום,

שינויים בחיים כמו חזרה בשאלה הוא שינוי מאד משמעותי של אורח חיים של אדם וזכותו להחליט כך ולהפך...

כל עוד היא גרה בבית ההורים, הוריה יכולים להחליט שבביתם שומרים את המסורת וכאן נעוצה ההתמודדות של הבחורה שהעלית.

מכות בצורה כזו או אחרת הן אסורות לא להורה ולא לילד ומהוות תקשורת הורסת.

הייתי מציעה לבחורה הזו לשבת עם הוריה ולנסות להגדיר את הגבולות בבית. מה חשוב להם מבחינה דתית? על מה חשוב להם שהיא תשמור? מה פחות חשוב להם?

לא ברור כלל מההודעה שהם קיבלו בשלמות או בכלל את נושא חזרתה בשאלה ויתכן וכדאי גם לשוחח על כך.

ברגע שתצא מהבית ללימודים, האם יש באפשרותה להתגורר במעונות סטודנטים?

אין ספק שכשאדם חוזר בשאלה ויש קושי שקשה לגשר עליו, לעתים נזקקים לנפרדות גם מבחינת המגורים וכל אחד יעשה עפ"י רצונו וימשיך לכבד אחד את השני (לדוגמה כאשר היא מבקרת אותם).

היא בגירה (23) ויכולה לקבל החלטות, עם זאת, היא מאד צעירה ויתכן וזקוקה עוד למשאבים כלכליים מהוריה. אפשר לבחון אפשרות שתעבוד.

הייתי בוחנת את כל הדברים לרבות אפשרות להתגורר בנפרד בתוך המשך קיום יחסי הורות-ילדים טובים ומכבדים (לא סותר ואף רצוי) אך לאפשר לה להתפתח כרצונה.

יתכן והלימודים יעשו לה טוב. יתכן והחזרה בשאלה מאד טרייה (יחסית) ולוקח זמן "לעכל" שינוי גדול כזה מבחינת ההורים בייחוד (לדעתי) שמתחילה בשלות מינית וקשר עם בחור.
י
מה שמקובל שונה בחברה הדתית או החרדית של היכרות לנישואין ואח"כ מיניות וההלכות הן שונות לגמרי בנושא זה. יתכן והם מגיבים לזה.

יתכן וכדאי לשקול לפנות לייעוץ משפחתי סביב התנהלות כעסים והתמודדות (אם יש מצב של ענישה פיזית ועוד ולקבל כלים). וכן סביב החלטה כזו של ביתם - השלמה, קבלה, היא עדיין ביתם, גם אם בוחרת אחרת....


בברכה,




אני בזוגיות מאושרת כבר שנה וחצי עם בן זוג שאני מאוהבת בו בצורה מטורפת , לפניו היה לי מישהו עם מערכת יחסים מורכבת בעיקר משחקי קנאה ואהבתי אותו ממש עדיין חושבת עליו למרות החבר וסוג של מתגעגעת אני לא יודעת מה אני מרגישה ומה עובר עלי מישהי עברה את זה ויכולה להסביר לי איך מתגברים על מצב כזה?
 
טלי צרקינסקי  
07:03 27.07.16
שלום לך,

את כותבת שיש לך מערכת יחסים מאד טובה, שאת מאוהבת בחבר שלך.

כאשר מציינים "אוהבת" בדר"כ זה סוג של "אידאליזציה" (הכל ורוד, הכל מושלם) לאדם השני התאהבות היא חוויה נפלאה ומרגשת. לבסוף, מערכת יחסים בוגרת אשר נמשכת, הופכת לאהבה בוגרת, כזו שיכולה להכיל בה את חוסר השלמות שלנו כבני אדם.

שאנחנו יצורים של "גם וגם" ואנחנו שלמים כמו שאנחנו, עם המעלות ועם החסרונות (השאלה על מה להתפשר כמובן וזה עניין אישי).

נשמע שטוב לך.

מדוע את חושבת על מערכת היחסים הקודמת שלך? לא ניתן לדעת דרך הפורום, אולם יש שאלות שאפשר לחשוב עליהן. האם היא נסגרה כמו שצריך או שאת מרגישה שיש עניינים לא פתורים שם? האם היה זמן לשהות לבד אחרי הפרידה או שמערכת היחסים הנוכחית הגיעה מהר? האם זה קורה כשיש רגעי משבר בזוגיות הנוכחית? האם את יכולה לזהות טריגרים (זרזים) אשר מביאים למחשבות האילו?

וחשוב גם לדעת כל כמה זמן זה מופיע ועד כמה זה מציף.

יכול להיות שבגלל ההרסנות של המערכת הקודמת את לא כ"כ מאמינה שמגיע לך הטוב הזה שיש לך המערכת היחסים הנוכחית.

יש כאן הרבה מה לשאול ולבחון.

ההמלצה היא בהחלט להיות נוכחת במקום טוב ומיטיב ולא במערכת הרסנית ולא טובה.

שנה וחצי הוא זמן לא מבוטל לקשר כזה ויש מקום לשחרר את הקודם ואף לחשוב עם עצמך - מה הדברים שגרמו לפרידה, מה היה לא טוב שם אל מה את מתגעגעת? את יכולה אף לכתוב לעצמך את הדברים.

חשבי על הדברים על מנת שתוכלי לעשות מעין סגירה פנימית עם עצמך ולשחרר את זה בעיקר לא ממקום של לשפוט או להאשים את עצמך. לא זו המטרה.

יש לי הרגשה שאם את מאושרת בקשר, כנראה שהמחשבות לא מציפות אותך, אולי עצם קיומן לעתים מביאות לרגשות שונים, אחרת כנראה לא היית יכולה להיות באמת נוכחת ומאושרת בקשר שלך כיום.

בהצלחה רבה,
היי
אני בקשר עם בחורה כבר 9 חודשים
וגרים יחד בגדול טוב לי אני גם חושב שלה טוב
אנחנו חווים בקשר עליות וירידות. אני מרגיש שבת הזוג לא משתפת אותי מספיק בחיי היום יום שלה ואף אומרת שאני אובססיבי אליה..
אני יודע שהיא מחכה שאני אציע לה...
השאלה שלי איך אני יכול לדעת שזאת הבחורה שהכי מתאימה לי
או מה שאני צריך לשאול את עצמי..
זאת החלטה קשה!
שלום יובל.

לא ציינת בני כמה אתם ומה טיב הקשר, סביב מה יש ירידות בקשר ומה סה"כ הדינמיקה מבחינת תקשורת. אלו דברים שחשוב לי לדעת לצורך מענה מקיף יותר.

יתכן ואתה אדם שיש לו צורך גדול בשליטה, ורוצה לחוש בטוח גם במערכת היחסים ובעוד תחומים בחייך. אולי בת הזוג חווה את זה כחודרנות ולא כהתעניינות או אכפתיות.. והדבר עלול להרחיק אותה מאוד. העובדה כי היא רוצה למסד את הקשר או מצפה שתציע לה, עדיין לא אומרת שהתקשורת היא מיטיבה ויעילה, וחשוב לחדד זאת לפני כל מהלך דרסטי כמו הצעת נישואין.

אני כמובן לא אוכל לתת לך תשובה אם היא האחת שלך, אני כן יכולה להמליץ לשוחח איתה על עינין התקשורת, איך היא חווה אותך בקשר, למה היא מתכוונת באומרה שאתה אובססיבי- אולי יש אמת בדבריה? צריך לבחון את הדברים בחוכמה, ברוגע, ולא מתוך מקום בו אתה חש אשמה אלא קבל זאת כ"מתנה"- להבין האם יש דפוסים בקשר שעלולים לחבל בו- כמו חודרנות, פולשנות, רדיפה אחריה לתשומת לב- אלו השערות בלבד כמובן..

החשוב הוא בעיניי- לחדד את התקשורת, לשוחח בנעימות על הדברים ומתוך מקום לרצות בשינוי, ולא להישאר באותן עמדות. אפשר לקבוע שיחה אחת קבועה בשבוע, שבה שניכם משתפים זה את זו.

צריך לציין גם, שיש טיפוסים שפחות משתפים, שיותר זקוקים למרחב ולספייס, שצריכים להיות "לבד" יחד עם ה"ביחד", והלבד שלהם מאוד חשוב להם. לעומת טיפוסים יותר "תלותיים" באחר, יותר צריכים להיות "יחד" ולהרגיש טוטאליים. כשהפכים כאלו נפגשים- העבודה צריכה לעשות לכיוון קו האמצע, ולהבין כי לא מדובר בריחוק שהוא אישי "נגדך" או רצון להסתיר פרטים, אלא כי זה הטיפוס עצמו ואלו הם דפוסיו מול כולם (בכל מערכת יחסים ולאו דווקא בזוגיות).

בהצלחה רבה,
אני גרושה בשנות ה 40 שלי אמא ל3 ילדים,לפניי חודשים וחצי סיימתי קשר של כמעט שנתיים קשר שידע עליות וירידות, הסיבה לסיום הקשר היא רצונו בפוליטיקה, זה קו אדום מבחינתי ולכן הקשר נגמר, אנחנו כן מתקשרים טלפונית וגם ווטסאפ לפחות פעם בשבוע. ב 10 ימים האחרונים אני חווה שבר רגשי געגוע בכי לא מוסבר, מה שלא היה עד עכשיו. אם כל זה היגיון אומר שאין לאן לחזור. כל עוד הוא לא יוותר על פוליגמיה איך ממשיכים ומתנתקים רגשית
שלום טליה,

בהתחלה ציינת כי הסיבה היא פוליטיקה ואח"כ ציינת כי הסיבה היא פוליגמיה. כמובן גם כאן וגם כאן יש מכנה משותף של נתינת במה לכולם, השאלה היא באמת למה התכוונת :)

אם מדובר במה שאני חושבת שהתכוונת, וזוהי הפוליגמיה- הרי שמדובר באדם שלא רוצה ולא מתכוון, אידאולוגית, להתחייב למערכת יחסים אחת משמעותית. כמובן שיש באדם הזה חלקים רבים באישיותו שאת מתגעגעת אליהם, ונזכרת בהם, וזה דבר טבעי לעבור בתוף פרידה. יש אובדן של קשר, של מערכת יחסים די ארוכה, וכמובן שהדבר ישפיע עלייך. זה בסדר להישאר עם התחושות האלה ולתת להן מקום. לא להיבהל מגעגוע שפתאום תוקף, או כל רגש אחר שצץ- אהבה, כעס, עלבון, כמיהה לקשר.

מה שחשוב הוא לא לוותר על עקרונותייך, להבין כי הפרידה (אם היא על הרקע הזה) היתה הכרחית, ולא ניתן לקיים מערכת יחסים עם אדם שכ"כ מנוגד לך בדעותייך. הדבר מעיד על כך שלא יוכל לקיים מערכת יחסים אחת. לא כדאי "לצפות" מעצמך להתגבר על הפרידה בזמן קצר. בכל זאת מדובר בקשר ארוך, בפרק ב', במערכת יחסים שידעה הרבה עליות וירידות. צריך לתת לנפש ולגוף מרחב של זמן ולאט לאט לעבד את הפרידה.

אם מדובר בפרידה על רקע אחר, אנא פרטי, ונוכל להתייחס בהתאם.
עדי, הסיבה היא פוליגמיה!!! שאלה נוספת שוודאי. מתחברת לראשונה, אנחנו שומרים על קשר טלפוני או ווטסאפ בין פעם לפעמיים בשבוע. הוא נמצא כבר בקשר זוגי אם משהיא שהכיר באחת הפרידות שלנו. הוא יודע את הקו האדום שלי, ולמרות זאת הוא שולח מסרים כמו בואי לשבת, אמירות כמו את תחזרי אליי, אני הכי טוב בשבילך. את בת הזוג שלי!! ועוד ייתכן וניתוק הרמטית הוא הכי נכון אני כרגע לא מסוגלת לכך, האם נכון לבקש שיפסיק עם המסרים הללו
הי שוב טליה,

בוודאי בוודאי שניתוק היחסים הוא הדבר הנכון והבריא לך ביותר. ובוודאי שגבולות הם חשובים- לדרוש שיפסיק עם ההזמנות האלו כי הם מיותרות. לא להראות געגוע או רצון לחזור, כי הדבר רק יפגע בך להערכתי.

אני מציעה להתמקם מולו יותר קשוחה, פחות "רכה" לשכנוע ובעיקר עם כבוד עצמי לך ולעקרונותייך.
שלום אני בת 35 נשואה ואימא לשלושה ילדים , אני רציתי לשאול שאלה בעניין בעלי..
אני עובדת 3/4 משרה ומגיעה הביתה כל יום לקראת 4 ובעלי עובדת בשתי עבודות מוקדם בבוקר וחוזר לקראת 12 בצהריים , ובערב לכמה שעות (חצי משרה).. בצהריים הוא נח . והיות שכמעט הכל נופל עלי ( טיפול בילדי, חוגים,בית, בישולים וכו') בקשתי מבעלי לחלוקת נטל , הכוונה שהוא גם יעשה משהו בבית וזה שהוא יבשל (מזל שהוא יודע לבשל) ומידי פעם יוריד זבל, ובזמנו הפנוי קניות לבית ולא מבקשת ממנו שום דבר יותר. בעלי טוען שאני צריכה לעשות הכל בבית כמו כל אישה ומידי פעם אם הוא יוכל הוא יעזור לי... ורציתי לדעת האם אני ביקשתי ממנו בקשה מוגזמת בעניין הבישול?
שלום מירי,

חלוקת הנטל משתנה מבית לבית, כמובן אין נכון ולא נכון. יש את מה שנכון לכם כיחידה זוגית ומה שפחות. אני מבינה מדברייך שבעלך עובד בשתי עבודות, ונח בין שתיהן. כמובן זה בוודאי מתיש. בעוד שאת גם עובדת שעות לא מבוטלות ומגיעה עייפה.

אפשר לשוחח עם בעלך על "סידור" שיתאים לו, שימים שהוא יחליט ובשעות שהוא יקבע (נניח משלוש עד ארבע, מארבע עד חמש) - מה הוא מוכן לעשות: פינוי האשפה, בישול למספר ימים שיהיה אוכל מוכן במקרר, או כל מטלה אחרת- שהוא יבחר (כדי להשיג שיתוף פעולה מירבי).

העזרה יכולה להיות גם ממוקדת בילדים, כמו הסעה לחוג, או מקלחות בשעות הצהריים כשהוא נמצא. כמובן אחרי המנוחה שלו.

הרעיון הוא לערוך הסכם משותף, ולא משהו שיציף אותו, ואולי הדרגתי- כדי להביא אותו לשיתוף פעולה.

השיחה המקדימה לכך צריכה להיות מזמינה, כשאת מבינה ומביעה הבנה לצורך שלו במנוחה ולאפשר לו אותה. לחדד כי שניכם עובדים והעזרה שאת זקוקה לה אינה רבה, ומאוד תעריכי אותו עליה. נסי להכניס הרבה כבוד ואכפתיות לשיחה, אני בטוחה שזה "ידביק" אותו.
שלום! אני בת 27. "חבר" שלי בן 28. ומדוע "חבר"? מכיוון שהתחלנו לצאת לפני 3 חודשים אך לא הגדרנו שום דבר אז אני מבחינתי לא מגדירה אותנו ככה עד שלא נאמר מפורשות. (גם בSTATE OF MIND) אם מישהו שימצא חן בעיניי יתחיל איתי, אני אלך על זה. זו בעיה אחת. איך לדבר על מה קורה איתנו בלי שזה ילחיץ?

שאלה שנייה. הוא טס לחו"ל עם אחד החברים שלו. עוד לא ידוע לכמה זמן אבל כנראה בסביבות החודשיים. זה לא הרבה זמן. נכון. אבל זה מרכז אמריקה. וכולנו יודעים מה קורה במרכז אמריקה... ומי שלא- יכול לנחש.
זה תחילת הקשר הלא מוסבר שלנו אז ההתלהבות דיי קיימת. (למרות שאת האמת? אני דיי עצורה ברגשות שלי כדי לא להיפגע. עד שאני לא יודעת שהוא מעוניין בזוגיות אני לא נותנת לעצמי להיפתח רגשית).
מצד אחת אני מאוד רוצה שהוא יטוס. אין מצב בחיים שאני אגיד לו שלא. אני באמת בעד שהוא יעשה את זה, אבל לא יודעת מה יקרה לקשר שלנו. האם זה בכלל קשר? האם ,"נוצלתי" לתקופה הזו? אין לי מושג איך יודעים. אני לא יודעת אם "לחכות לו" לכשיחזור או אם זה סתם- להמשיך בחיי.

שורה תחתונה- ברגע שאדע איפה אני עומדת, הלחץ יפחת משמעותית. אבל אני לא רוצה להלחיץ ולדבר על זה. הוא כזה הפכפך. יום אחד הוא רושם הודעות יפות ומת שניפגש. יום אחרי זה הוא יכול בקושי לדבר איתי. לא לענות לטלפון ואז להחזיר הודעה אחרי כמה זמן "עכשיו ראיתי שהתקשרת". מה?! תתקשר בחזרה! אבל מילא.
קבענו להיפגש איזה יום ב22:00-23:00 כי שנינו לומדים למבחנים. ואז הוא אומר לי "ישבתי עם חברים". ורצה לבוא. כמובן שהתשובה שלי הייתה לא! מה נראה לו??

אבל מצד שני לפעמים הוא כן מציע שסתם נשב אפילו לאכול משהו. סתם לשבת ביחד בלי ...... אז הקשר הוא לא למטרה אחת בלבד.

אני גם לא יודעת כמה בנות זוג היו לו אם בכלל? (כמה קשרים רציניים). לא יודעת על העבר שלו. אולי לא הייתה לו חברה רצינית ולכן לא יודע מה "מקובל" בקשר?

וואי. ההודעה הזו מבולבלת כמעט כמוני.
 
בני
17:24 14.07.16
היי

אולי מיהרתם להיכנס לקשר - אולי זה הוא ואולי זו את!
מה שבטוח שעל פי תיאורך את הנסיעה הזו אי אפשר לעצור.

כעת נותר לך להתמודד עם המציאות או להמשיך הלאה או לחכות שיחזור ובינתיים להמשיך ולתחזק את הקשר בדרכים חלופיות.

לפעמים אנו נמצאים במצב שלא מאפשר לנו לקבל החלטה.
אז...את יכולה להחליט - שלא להחליט!

בהצלחה.
שלום אניה,

הבלבול שלך מובן וכנראה נובע מהעובדה שכבר תקופה את יוצאת עם בחור ואת עדיין לא עלית על הכוונות שלו בקשר, על ההיסטוריה שלו, מי הוא ומה הוא מצפה מהקשר איתך- מה את עבורו ואיפה את עומדת. אלו דברים שבהחלט יכולים לבלבל.

אני מציעה, כדי לא להיסחב עם סימני שאלה, כן לדבר איתו- כן לגשש ולבדוק איפה הוא שם את הקשר, באיזו העדפה, מה קורה כשיטוס- באיזה סטטוס אתם היום ובאיזה תהיו. גם לך יש את הדעה שלך ושווה לשתף אותו מה את מרגישה ולאן הקשר הולך מבחינתך.

אם יגיב בבריחה- לפחות תדעי שהוא לא היה רציני ולא היה השקעה נוספת. וואלי הוא יפתיע אותך בתגובתו, לטובה, וגם אז תחושי הקלה. כך או כך, שווה לדבר על הדברים. "אין כמו התרת ספקות".
שלום רב
אשתי עוסקת בפעילות ספורט (ריצה) ואתמול עדכנה אותי שהשכן שלנו, בחור גרוש, הזמין אותה לריצת בוקר משותפת. אינני יכול לרוץ איתה בשעה הזו מכיוון שאנו עובדים בשעות הפוכות (אני בבוקר והיא בערב). שנינו נשואים זמן רב בגילאי ה-40 + שני ילדים.

מאוד התנגדתי להחלטה לרוץ יחד איתו והיא מצידה העלתה תהייה האם אינני סומך עליה?

עליה אני סומך, אבל עליו בכלל ובכלל לא!! הנ"ל גרוש טרי...

אשתי כאמור עוסקת בריצה כספורט ואף רצה יחד עם קבוצת רצות במשך השבוע ולעיתים אף בסופי שבוע.

הדבר הוביל לוויכוח גדול היום כשאשתי טוענת שאני קנאי ולא נותן לה מרחב נשימה, לא מפרגן לה וכו'. אני מאוד מפרגן לה לרוץ - עם חברות, בקבוצה - א ב ל לא עם גבר גרוש

מה לדעתם, מי צודק?
מה אתם מציעים לעשות?
בוגי
שלום בוגי,

לכל זוג יש את הגבולות שלו, יש זוגות שמוכנים לתת אחד לשני מרחב גדול יותר ויש שפחות.

כשיש חילוקי דעות בין הזוג קודם כל צריך לשבת, לשוחח, ולנסות להבין מאיזה נקודה כל אחד מגיע. אין פה עינין להאשים "אתה לא סומך עליי" וכו', אלא להבין באמת מאיפה אתה מגיע ומאיפה היא מגיעה. יש הרבה אנשים שעושים ספורט יחד, ועם זאת אני יכולה להבין את הצד שלך. סביר להניח שאם הבחור ינסה לעשות משהו, אשתך תהדוף אותו או במקרה ה"גרוע"- זה יחמיא לה, ושם זה יסתיים. יש נקודה נוספת- שכל עוד קיים כבוד הדדי והבנה אחד של השני, נבוא זה לקראת זה, ואם קיים משהו שעלול מאוד לפגוע בך (לא "כל משהו", אלא משהו ספציפי ונדיר) הציפיה הברורה היא שהיא תוותר על כך או תמצא פרטנרית לרוץ איתה. הכל למעשה תלוי בכבוד שלכם זה לזה, ביכולת שלכם "לראות" זה צרכי זה, ולוותר על שלכם כשיש צורך.

נסה לחשוב על הנקודה הזאת, אולי זה יתן פתח לשיחה מתאימה על כך.
בהצלחה רבה
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  226  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין