בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
 
אירית
21:36 31.10.14
אני לגמרי במשבר. בת 25, יפה ומחוזרת, בעלת תואר, באה מבית טוב, חכמה... אבל לבד. הכי לבד בעולם. יצאתי למיליון דייטים, הכרתי גברים מכל הסוגים, אני מחוזרת 24/7 ועדיין לבד. מה שקורה זה שאת הגברים הטובים שיש להם הכל ומציעים לי עולם ומלואו אני לא רוצה כי מהר מאוד אני לוקחת אותם כמובן מאליהם וכך פיספסתי בערך 30 בני זוג פוטנציאליים שיכולתי היום להיות נשואה ולחיות כמו מלכה. מעטים הגברים בחיי שיצאתי איתם ורציתי אותם באמת וכאן הבעיה וזה תסריט שחוזר על עצמו כל פעם שוב ושוב. מתחילים לצאת, יש מצב שבהתחלה אני לא מעוניינת אבל אז מתפתח איזשהו עניין (לרוב זה קורה כשהם מתאחקין ממני או מאבדים עניין), מתחיל משהו מאוד מאוד יפה, אני נקשרת ומתאהבת תוך ימים ספורים, אני כמובן לא מראה את זה ומשחקת אותה קשה כי האגו שלי בשמיים ואז פתאום זה מתחיל לדעוך!! אין לי מושג למה אבל פתאום הם תופסים מרחק, לוקחים כמה צעדים אחורה או נהיים קרים ואני מפתחת אובססיה ומוצאת את עצמי שבורת לב שוב ושוב עד סף שיגעון. אני לא מבינה למה זה קורה שעד שאני רוצה מישהו זה תמיד נהרס??? וכל הטובים שאני לא רוצה מציעים לי עןלם ומלואו אבל זה לא מעניין אותי? מה לא בסדר אצלי? אני תמיד משחקת אותה קשה ככה שלא נראה לי שהם נבהלים או שאני גורמת להם לברוח אז למה תמיד כשמשהו טוב מתחיל הם תופסים צעד אחורה?
 
טלי צרקינסקי  
 
10:35 01.11.14
אירית שלום,

את מעלה דפוס התנהגותי אצלך שניתן לטפל בו.

נראה שאת מודעת אליו ברמה השכלית ("מהראש") אך לא לגמרי מהרמה הרגשית שמשם אפשר לעשות את השינוי שעשוי להביא אותך ליצור קשרים בריאים עם המין השני.

מה שקורה היום שאת רוצה את אילו שלא ניתנים להשגה ואת יוצרת אף את המצב הזה ע"י ההתנהגות שלך (אני מציינת זאת על מנת להאיר בפנייך ולשקף, לא על מנת לשפוט). הדפוסים לא ברורים וכדאי מאד לברר אותם עם איש מקצוע.
מספר השארות: יתכן ומי שמעוניין בך מעלה בך מחשבות כגון: האם זה אמיתי? האם אני ראויה לזה", יתכן ויש חשש מקשר אמיתי (במודע או לא במודע ולכן עולים דפוסי ההתנהגות.

"האגו שלי בשמיים" כמו מה שאת מעלה, מה שבדרך כלל לא מציין באמת אגו בשמיים, אם כי רצון להחצין אגן כזה ומתיישב על אגו פגוע, שווה לבדוק מה באמת מסתתר מאחורי אגו כזה והאם הוא לא מסתיר חרדות, כאב, חששות ועוד (שזה טבעי וזה בסדר ואם מטפלים בזה אפשר מאד להתפתח ולהגיע למקומות יפים בחיים).

גבר שרואה זאת, עלול לקחת מרחק כי הוא יכול לחוות דחייה, סוג של משחק, אי בהירות לגבי מה שקורה בקשר וימשיך לחפש את הקשר הבא, כך שאת משיגה את המטרה ההפוכה. ואז המצב הופך לדפוס אובססיבי אצלך שלא ברור למה הוא הלך ואת חייבת להשיג אותו בחזרה - בקיצור, לא בריא.

ועם גברים שרוצים אותך, אולי זה נראה לך קל מידי ואת מוותרת מראש.

המלצתי החמה. פרגני לעצמך שיחות עם איש מקצוע. את בגיל שלהרבה מאד אנשים יש סוגיות התמודדות כגון: לימודים, עבודה, קריירה, זוגיות ועוד, בכל מיני תחומי חיים ואת יכולה לבדוק את כל מה שהעלית כאן בטיפול ולראות על מה "מתיישבים" דפוסים אילו, ללמוד אותם ולבנות לך דפוסים בריאים עם פחות הגנות והם יביאו אותך בעתיד לקשר בריא יותר ולפחות תחושת בדידות

מיותר לציין שתהליך כזה, יחזק אותך בשאר תחומי החיים שלך ועשוי לבנות את כוחותייך.

מאחלת לך הצלחה רבה,





 
תומר
09:57 31.10.14
אני קצת נבוך בגלל סיטואציה מביכה . כשאני עובד משמרת לילה אז מידי פעם יוצא שבאוטו שבוע אישתי עובדת משמרת צהריים , אז חמותי באה בערב עד שאישית מגיעה מהעבודה לעזור קצת . אני בנתיים מסיים לקלח את הילדים ולהאכיל אותם ואז הם הולכים לישון לפעמיים הם קמים ואני ישן , אז בגלל זה חמותי באה בכדי לעזור לי להרדים אותם אני בדרך כלל מנמנם בסלון עד שאישיתי מגיעה מהעבודה ואז עובר לסלון . היו מקרים פעמים שנמנמתי בסלון רק עם תחתונים כי ממש חם בבית וככה אני נרדם ותוך כדי השינה שמעתי רעש של פלאפון ופתחתי חצי עין וראיתי את חמותי מצלמת אותי עם תחתונים ומאוננת מתחת לחצאית . ישר עצמתי את העין וכאילו אני עדין ישן . ובביקורים הבאים שמתי לב שהיא באה ללא חזיה והחזה שלה ממש נשפך החוצה ושהיא נכנסת הרבה לחדר שינה שלנו לראות אם אני ישן . אני נבוך כי לפעמים תוך כדי השינה יש לי זיקפה ולא נעים לי שהיא תיראה . כמובן לא אמרתי לאישתי כלום כי בגדול היא באה לעזור בגדול.
 
טלי צרקינסקי  
10:07 31.10.14
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
אני בת 25 נשואה לגבר בן 23 חצי שנה גיליתי שבעלי צופה בסרטי פורנו ותדירות יחסי המין ירדה לפעמיים 3 בשבוע בעלי עובד ב2 עבודות עבודת שירות בבקרים ובצהריים נציג שירות של מוקד טלפוני עד 12 בלילה כל יום חוץ מיום שישי שבת התקופה הזאת של העבודת שירות צריכה להסתיים בעוד 3 וחצי חודשים ..הוא ניראה מדוכדך וכמה שניסיתי לפתות אותו בלבנים סקסיים וחוטיני לא עזר לי!! טען שעייף שלא היום ורק מצאתי את עצמי מתחננת לסקס בקשר עצמו בעלי ביקורתי לא סבלני כלפיי עצבני מתלונן מרגישה שאני לא מספיק טובה ברירת מחדל ושהוא איתי רק בגלל כדי לזכות בתמיכה כלכלית כי יש לו חובות והחשבון שלו מוגבל ואני נתתי צקים לדירה והשקעתי קרוב ל40 אלף כל החצי שנה הזאת מחסכונותיי האחרונים ..
 
עדי בדיחי  
13:19 30.10.14
שלום מירי,

נראה כי אם בעלך עובד בשתי עבודות גם הוא מחוייב כלכלית לדירה ועושה כנראה את מה שהוא יכול. לפעמים מתחים ולחצים, גם עם 2 עבודות ומעט שעות פנויות, עלולים להביא למצב בו הזוגיות נדחקת, נכנסת שיגרה רבה ועייפות. זה כמובן יכול לגרור תחושות של חוסר סיפוק וחוסר תשומת לב, הזנחה של הביחד ושל השיתוף וחבל. טוב ששמת לב לכך, ויהיה כדאי לברר איתו מה עובר עליו, מה וא בדיוק מרגיש, ומה חושב על היחסים ביניכם.

נסי לשתף אותו במה שעובר עלייך, נסי להביא את השיחות "עד אליו", כלומר לשבת בנחת ולנסות להבין מה פשר העייפות, מה הוא מרגיש לגבי הקשר ועוד. העובדה שהוא צופה בתכנים שציינת אינה מעידה דווקא על בריחה ממך או חוסר רצון להשקיע באינטימיות. יתכן אך לא בטוח כלל. מאוד יכול להיות שהוא דווקא כן מרוצה מהיחסים ביניכם אך שרוי בלחץ ובמתח רב.

בנוסף העובדה כי את משקיעה ממיטב כספך אינה "מעלה את הביטחון שלו" ואך להפך- אולי הוא מרגיש נחות מולך, ולכן חש צורך לעבוד יותר וקשה יותר. שימי לב גם לנקודה זו ונסי לחשוב על כך, ובהמשך להעלות זאת מולו.
 
שירה
23:01 29.10.14
איך זה שיום ככה ויום ככה. יש ימים שההצעות זורמות ואני כבר לא יודעת מה לעשות וחושבת איך אצא עם כולם ויש ימים שממש לבד לי. בסוף לא יוצא כלום עם אף אחד וחסר לי התשומי פתאום. וזה גם לא קורה הרבה שרוצים אותי כולם בבת אחת. חבל שזה לא נורמלי משהו יציב כזה לא מוגזם ולא ריק מדי. מישהו התחיל איתי ואמר שממש התלהב וכל זה ובפועל הפסיק לדבר איתי אז אני כבר לא יכולה להאמין באף אחד וזה עצוב שאף אחד לא באמת מעוניין או עף עליי, ושאני לא מספיקה להינות כשכן מתייחסים אליי הקשרות לא בטוחה כלל! והבטחון שלי בירידה. מה אני צריכה לעשות דברים כדי להיות יותר מעניינת?! מה נסגר עם להיות עצמי? ולא תמיד אני צפויה אז מה עוד כבר אפשר לעשות? Help
 
עדי בדיחי  
13:14 30.10.14
שלום שירה,

נראה כי אי היציבות שאתה חשה משמעותית ובעלת משקל גם לגבי היחסים הבינאישיים. הרצון לתשומת לב מגיע ממקור מסוים ויהיה כדאי לברר מהו, מה עומד מאחוריו ולמה בדיוק את זקוקה.

לאור תחושה כי את שרויה בבלבול והצפה של רגשות וחוסר אונים לגבי מצבך - כלומר את רוצה לדעת מה המסלול הנכון לעלות עליו ואיך לעשות זאת, יהיה כדאי לפנות ליעוץ בקופ"ח. יש דרך הכרטיס המולשם- כל קופה והשירות שלה - שיחות עם איש מקצוע, בד"כ פסיכולוגים קליניים, על מנת לבצע תהליך משותף יחד ולקבל הכוונה, וכמובן לא להיות עם כל זה לבד.

בהצלחה,
 
זהבית פאר
22:31 27.10.14
אני וחבר שלי ביחד חצי שנה ובהתחלה הכל היה טוב אבל לאחרונה מאז שהוא החליף עבודה הוא נישפך מעייפות בסלון ואפילו לא מגיע למיטה כל מה שאני מנסה בשביל להתקרב אליו ללא הצלחה ואנחנו מקיימים יחסים רק פעם בשבוע, כל מה שאני עושה בשביל לגרות אותו לא עוזר והוא רק רוצה שאני ישב על הספה השניה ויתן לו לנוח עד שהוא נירדם ובקשר ליעוץ הוא לא מוכן אפילו לשמוע על זה והוא לא פתוח לדברים באופן כללי.
אני רוצה לדעת מה אני יכולה לעשות בשביל שהמצב יהיה כמו בהתחלה או לפחות שיהיה יותר טוב.
הוא כל הזמן אומר לי שהוא עבר הרבה בחיים שלו אבל הוא לא ממש מוכן לספר לי מה הוא עבר הוא אמר שפעם לפני שנה הוא היה עושה הרבה סקס ועכשיו ירד לו מיזה ואני לא יודעת מה לעשות בשביל שהוא ירצה אותי שוב אני ישמח לכל עזרה שאוכל לקבל

בתודה זהבית
 
טלי צרקינסקי  
06:44 28.10.14
זהבית שלום,

חיי המין בזוגיות, לרבות תדירות היחסים, החשק המיני ועוד.. עשויים להיות מושפעים מגורמים רבים ביניהם: מתח ביחסים, מתח בעבודה ובתחומים שונים, עייפות, קשיים בתקשורת, לעיתים יש שינויים בדינמיקה ובצרכים בין בני הזוג, לעיתים זה קורה בתקופות שונות ועוד...

על מנת לתת לך מענה מקיף יותר, אני מפנה אותך לפורום מתאים.

בברכה,
 
טלי צרקינסקי  
06:44 28.10.14
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
הילה
23:06 26.10.14
ערב טוב
אני נשואה+1 כבר מעל 5 שנים והנישואים הם מלחמה אחת גדולה, בעל צועק משפיל מקלל מאיים מזלזל החיים איתו לפי המצברוח שלו וכל מילה מיותרת יכולה לגרום אש, אני סובלת מהבנאדם כבר למעלה מ5 שנים הוא המפרנס היחידי וכשמשהו לא לרוחו הוא מחליט להטיל עונש ולאיים עם הכספ וכשמסתדרים ומשלימים הוא מתנצל ומפנק בבגדים ובקניות ואני כמובן נסחפת ולכן נמצאת עם ארון מלא בגדים (עם טיקטים חדשים!) ולב שבור! קשה לי להתחבר אליו כבר ונוצר ריחוק מהצד שלי, לא אגיד שנאה אלא יותר פחד ואין אהבה! פשוט אין! אני נמצאת כמו זומבי בבית ומתפקדת כמו רובוט, אני לא עובדת ואין לי הכנסה ולכן האיומים על כספ מקבלים משמעות! כשאני רוצה לעזוב אין לי לאן ואין לי איך וגם אין לי יכולת כלכלית להתקיים לבד ולו יום אחד! ולכן האיומים שלו מאוד משמעותיים מבחינתי והפחד מלעשות צעד כזה משתק אותי! הודעתי לו שאם האיומים על הכספ יחזרו הוא לא יראה אותי ואת הילד יותר והוא החל לאיים באיום חדש שאם אעשה צעד כזה לא אראה לא כספ ולא את הילד והוא ידאג שחיי יהיו שחורים
הגעתי למצב של קריסה ופוניתי באמבולנס לביה׳ח עקב כאבי ראש סחרחורות והקאות שלאחר בדיקות הוחלט שמדובר בלחץ נפשי כנראה
אני נורא דואגת לגבי מה שעובר עלי והוא מבחינתו לא קרה דבר וממשיך בהתנהגות החייתית הזאת בשגרה בטונים גבוהים יותר ולא חושש שאקרוס שוב
אני מאוד רוצה לעזוב (לא לבד כמובן אלא עם הילד) ולא יודעת לאן ואיך מתחילים? מאוד רוצה להיות רחוקה ממנו ולנסות לבנות חיים אך לא יודעת ופוחדת מאוד לעשות צעד ומבחינתו זה יהיה לפתוח מלחמה וזה באמת יהיה הסופ שלי, מה את מציעה לי לעשות!!!?? אודה לך מאוד על עזרתך
 
טלי צרקינסקי  
07:30 27.10.14
הילה שלום,

את מתארת מצב מאד מורכב ומאד טעון רגשית.

הקשר עם הבעל מאד בעייתי ומאד לא בריא, הוא מפעיל מולך אלימות מילולית וכלכלית (לאלימות מספר היבטים: פיזית, מילולית, הצרת צעדים כלכליים ועוד..)

וברור גם לך שהפיצוי שמגיע אחרי זה, לא מרפא את הכאב, גם לא בדמוי בגדים יפים שתלויים בארון, כי הם לא יפתרו את בעיית השורש.. והמצב יחזור על עצמו...

לדעתי את זקוקה לליווי בזמן הזה ע"י אנשי מקצוע ולא להיות לבדך עם הפחדים/החששות/הלבטים...

הגוף שלך כבר "מדבר" את הנפש וזה מה שקרה כאשר פונית באמבולנס לבית החולים.

אחד הדברים החשובים של יציאה ממעגל זה היא היציאה מהתלות בו והתחזקות שלך בפרמטרים שונים של החיים.

בשלב הזה הייתי מציעה לך לפנות לאנשי מקצוע:

ראשית, למטפל/ת (עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכולוג/ית, פסיכותרפיסט/ית)..

יש מקומות שונים בהם ניתן לקבל טיפול רגשי ללא עלות/בעלות מופחתת.

טיפול רגשי הוא משהו מאד מקובל היום ואנשים רבים נעזרים החל ממצבי משבר ועד לעזרה עצמית לעבור תהליכים שונים בחיים, להתחזקות (כל אדם עפ"י מטרותיו).

מקומות שאת יכולה לפנות הם:

הלשכה לשירותי חברתיים במקום מגורייך, יש במספר לשכות תחנה ליעוץ זוגי ומשפחתי שאת יכולה לפנות ולשתף ולעבור שם תהליך של ליווי במה שאת חווה.
(במקום כזה יש עלות, אך היא מסובסדת).

לבדוק אופציות נוספות להיפגש בלשכה לשירותים חברתיים

תחנה לבריאות הנפש - פתוח ומיועד לכלל האוכלוסייה (לא רק לאנשים המתמודדים עם בעיה או מחלה נפשית). הייתי בודקת אפשרות זו באזור מגורייך.

קופ"ח בביטוחים שהם מעל לבסיס יש אפשרות לקבל טיפול בעלות מסובסדת.

בכל מקום שתקבלי בו טיפול יש סודיות על הטיפול שלך ותוכלי לעבור שם איזה תהליך וליווי שיעזור לך לקבל כלים לגבי המשך (יש כאן מספר מישורים: בחינת הדפוסים שהביאו אותך לקשר הזה, איך לרכוש תעסוקה/מקצוע, עבודה בטיפול על נושא התלות וליווי בכל התהליך בכלל...)

בנוסף - ניתן לפנות ליעוץ משפטי ללא עלות. ניתן לבדוק באינטרנט, יש מקומות המעניקים יעוץ משפטי (את זקוקה לעו"ד בדיני משפחה).

חשוב לשמור על הבן שלכם ולא להפוך אותו לחלק מהמאבק שקורה לכם.
הוא זקוק לכם ואתם לו.

משפחה וחברות? הייתי מגייסת את המשפחה ומשתפת שאת בתקופה שאת זקוקה לעזרה. האם הם יודעים מה את עוברת, האם הם יכולים לתמוך בתקופה זו, תמיכה רגשית, כלכלית, כל דבר יכול לעזור. אל תתביישי לבקש עזרה.

בקשת עזרה היא לא חולשה. להיפך

אל תישארי לבד עם הדברים, לכי לקבל כל עזרה אפשרית על מנת להתחזק ולבנות משהו בריא יותר בעולמך.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,





 
סמדר
19:30 23.10.14
הבת שלי נשואה 3 שנים יש לה 2 תינוקות. היא ובעלה מסתדרים לא הכי טוב,אבל יחסית בסדר. יש המון ויכוחים על כל דבר. הוא טיפוס מאוד עקשן. הבעיה היא שהוא מנסה בכל דרך להרחיק אותה מהמשפחה. והיא מודעת לזה, היא אומרת במפורש שהוא מקנא שאני ואחותה בקשר איתה.{אני אלמנה יחסית צעירה.} עלי לציין כשהם באים לביקור הם מקבלים יחס מעולה. מה שקורה עכשיו, הוא החליט,שאלי הם לא יבואו לביקור וגם לי אין מה להגיע. אבל להורים שלו כן!!! אני ממש עצובה בוכה כל הזמן, מתגעגעת לנכדים. שואלת את הבת שלי מדוע? ואיך היא מסכימה לזה! היא סיפרה שהוא מוכן שהיא תבוא לשישי שבת עם הילדים,והוא לא,וכמובן שגם לי אין מה לחפש שם. הוא סובל מאפילפסיה קלה,ומקבל טיפול.האם יש קשר למצב הנפשי שלו. תודה לכם אם תוכלו לעזור לי. אני ממש מיואשת.
 
טלי צרקינסקי  
08:03 24.10.14
סמדר שלום,

אני מבינה את הכאב שלך.

ביתך היא אדם מאד יקר לך ואת בוודאי רוצה את טובתה.

בדרך כלל דפוס התנהגות של קנאה, הצרת צעדים והרחקת בת/בן הזוג ממשפחה ואחרים.. אכן נובעת מקנאה, חוסר ביטחון עצמי ובוודאי לא ממקום שאדם בטוח בעצמו.

לשאלתך, האפילפסיה שלו לא אמורה להיות קשורה להתנהגות זו. באם יש לו מצב נפשי כזה או אחר. לא ברור לי, סיכוי רב שאילו קווי אופי והגנה.

לא ברור מהם הדפוסים של הקשרים במשפחה שלו.

לשנות את הזוגיות ואת הדפוסים בקשר לא ניתן (אלא אם הם יחליטו שיש בעיה שהם רוצים לטפל בה ולפנות לטיפול זוגי). אך התנאי הוא שהם רוצים. לחץ חיצוני לא יעזור במקרה הזה ועם כל הכאב שיש בכך, התערבות לא תועיל.

מה שכן יש לך השפעה היא על עצמך. איך את מקבלת את הדברים, מה את יכולה לעשות מבחינתך, על מה לך יש שליטה ואציג לך מספר אפשרויות לפעולה.

מצבים בחיים שאין לנו שליטה עליהם ואנו רואים שאדם יקר לנו טועה, עלולים מאד להכאיב ולהביא למקום של חוסר אונים, חשוב לקבל את ההרגשה הזו ללא שיפוטיות, מאידך, ללמוד איך ניתן להפריד בין איפה יש יכולת השפעה ואיפה אין (איפה ביתך היא "ילדה גדולה" ואחראית על בחירות שלה, אף אם הן לא טובות עבורה ותצטרך לעבור מסע מסוים על מנת להבין מה נכון לה ומה לא נכון לה, אך זה המסע שלה ואיפה את כאימא שלה, יכולה לעזור לה (עד הגבול שאת יכולה).

כאן לדעתי נפגשים עם נקודת הכאב שבאמת אין שליטה על הכל.

מספר המלצות:

נראה שביתך מודעת למה שמתרחש אך מסיבות שונות היא כרגע לא שמה גבול ברור לבעל ש- עד כאן. אי אפשר להחליט עבורה לאן ללכת.

מה שאת יכולה לעשות הוא כמובן להזמין אליך. אם הוא לא מגיע, זו בחירתו. לקבל את ביתך ואת הנכדים שלך ולשמור איתם על קשר כמה שיותר טוב.

להראות שדלתך פתוחה, את שם.

משהו נוסף, להתמודד לבד זה לא פשוט. ציינת שהתאלמנת לא מזמן. התאלמנות הוא מצב חדש מאד לא פשוט, זהו עיבוד אבל.

טבעי מאד שגם מצב זה משפיע על כלל התחושות שלך כלל ובנושא של ביתך בפרט.

אני מאד ממליצה לך לקבל תמיכה גם בתחום הזה. יש היום קבוצות תמיכה בנושאים שונים של החיים וביניהם גם קבוצות לנשים שהתאלמנו. חשוב לי לציין שבקבוצות תמיכה לא מדברים רק על הנושא שלשמו מתכנסים, אלא על התמודדויות שונות בחיים, איך מתחילים שוב, משמעויות ועוד..

אני מאמינה שמשהו כזה יכול לעזור לך במספר מישורים. גם בנושא ההתאלמנות וגם בנושא ההתמודדות המשפחתית ובבניית הנפרדות העצמית שלך.

הייתי בוחנת עם עצמך מה עושה לך טוב היום? האם זה להצטרף לטיולים, האם יש חוגים מעניינים, קורס מעניין ללמוד שגם יהווה עבורך הנאה וגם מקום להכיר אנשים מעניינים וחברה חדשה (= הרחבת מעגלי היכרות).

אם אסכם,

אין שליטה על הכל, את יכולה מצדך לשמר קשר טוב ולעשות כמיטב יכולתך, לפנות לתהליכים לחזק את עצמך ולעבור תהליך טוב כמו בקבוצה שיעזור לך להתמודד עם כל מה שהעלית.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
סמדר
08:41 24.10.14
תודה, מקווה שאם הזמן הבת שלי תבין מה קורה.שבת שלום ובשורות טובות.
 
אירית
19:40 21.10.14
יש סיכוי להתרגש מתישהו מגבר אם בהתחלה הוא לא גורם לשום ריגוש? זה משהו שיכול לבוא עם הזמן?
 
טלי צרקינסקי  
06:40 22.10.14
אירית שלום,

אני עונה בכלליות, כי אין בהצגה של מקרה ספציפי וזה בסדר.

ריגוש יש בהרבה מאד תחומים..

ריגוש מבחינת שהייה במחיצת הגבר, ריגוש באינטימיות, ריגוש במיניות, ריגוש מאישיות ועוד מרכיבים.

ניתן להתרגש מהרבה מאד דברים..

לשאלתך, היכרות עם גבר הוא משהו שנבנה, כך שככל שמכירים, יכולה לבוא התרגשות גם בכל מה שתיארתי.

אולם, אם יש דחיה מאדם, אין שום משיכה לאדם, זה יותר קשה.

כך שזה מורכב יותר. באופן כללי, אם בחור מעניין ויש מוקדים שמושכים, דברים יכולים להתפתח בעוד כיוונים בהמשך.

מערכות יחסים הם מאד דינמיות וחלה בהם השתנות והתפתחות.

בברכה,


 
גילי
15:12 21.10.14
שלום,
מכירה את בעלי מס' שנים ונשואים כשנה. כשהכרנו הוא עישן, לי זה מאוד הפריע והוא עשה מאמצים ונגמל לשנתיים. לאחר. כן חזר לעשן סיגריות ודברים נוספים (ג'וינטים וכו'). מאז ומתמיד אני מנסה לשכנע אותו להפסיק, הוא מבין שזה לא בריא אך לא עושה שום צעד להפסיק. גיליתי לאחרונה שאני בהריון וזה רק מחזק את העובדה שהוא חייב להפסיק, מאוד קשה לי עם בן זוג מעשן ואני גם לא רוצה שיהיה אב מעשן וכמובן ששיתפתי אותו בתחושות שלי. בימים האחרונים הצבתי לו סוג של אולטימטום-אני או העישון. הוא בוחר בי וחמש דק לאחר מכן מעשן.
מה עוד אני יכולה לעשות?
 
טלי צרקינסקי  
06:33 22.10.14
גילי שלום,

בהחלט נראה שהוא בוחר בך מחד, מאידך כנראה קשה לו להפסיק לעשן.

התחלת עישון הג'וינטים בנוסף, לא מקל על הנושא כיוון שלג'וינט (מריחואנה) השפעות נוספות מאשר לסיגריה רגילה שגם אותה כמובן כדאי לא לעשן - למען בריאותו ובריאות כל המשפחה.

עצם זה שהצליח שנתיים לא לעשן, מראה על מסוגלות. שנתיים זה זמן יפה ללא סיגריות.

הייתי מדברת אתו שוב. יתכן שחזר לעשן בגלל מתח רגשי (מתח רגשי הוא טבעי בתקופות חיים שונות ובעיקר בתקופות של שינויים).

הייתי בודקת אתו האם הוא זקוק לעזרה חיצונית על מנת להפסיק לעשן? (עד כמה שידוע לי יש סדנאות/רופאים/מכונים שעוסקים בגמילה מסיגריות ומעודדת אותו שזו לא חולשה, שזה לא פשוט, וזה בסוף יביא אותו למטרה טובה).

ובוודאי לומר לו כמו שאת אומרת, שזה נושא שאת מתקשה עד מאד להתמודד אתו וזו משימה שהוא יצטרך לעבור ואת תהיי שם כתף תומכת בהפסקה הזו (=זו אמירה מאד מעודדת שאת מבינה אותו, לצד הקושי שלך אך זו בקשתך.. הוא לא ירגיש לבד)

ולראות מה קורה משם.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
היי,
יש לי שאלה, אולי לא קשורה בהכרח לפורום אבל אשמח אם תוכלו לעזור
אני ובן זוגי מתחתנים בעוד חודש
האם אני יכולה לשנות את שם משפחתי (בעבודה, בפייסבוק ובכל מקום אחר) גם אם עדיין לא שיניתי במשרד הפנים ?

תודה.
 
טלי צרקינסקי  
19:32 20.10.14
אורלי שלום,

לא יכולה לענות לך בוודאות אך אנסה, רישום במקומות רשמיים כמו מקום עבודה וכו'.. יבקשו לראות שינוי שבוצע במשרד הפנים (תעודת זהות שלך).

רישום בפייסבוק לא צריך להוות בעיה..

את יכולה לשאול בפורום של עורכי דין, או להמתין לחתונתך לשנות אחר כך. זה כבר קרוב...

שיהיה במזל טוב,
 
מוטי
02:36 19.10.14
שלום,
אספר עליי בקצרה בכדי לבקש עזרה בהתאם..אני בן 23,עם בת זוג מזה שנתיים
הראשונה עימה החזקתי קשר רציני (הראושנםי היו לא יותר מחודש) ומגע פיזי..
הכרתי אותה הפוך מכל דמיון שדמיינתי בראש.לא אהבתי את המראה שלה,והייתי סקפטי משום שהיא הפוכה ממני באופי,ותמיד זכרתי את עצמי מחפש מישהי תואמת לאופי שלי וזה לא עבד
נתתי לזה צ'אנס ואכן האופי ההפוך עשה את שלו ונוצר קשר טוב והדוק,
לקראת אמצע הקשר אובחנתי כסובל ממחשבות טורדניות וחרדה ,בפועל זה מתבטא בחששות וספקות בלתי פוסקים בקשר לזוגיות ולטיב הקשר.אני אומנם איני יכול להצביע על משהו לקוי או סיבה להפרד אךכל ספק קטן מטלטל ותי מאוד וגורם לי לחשוב על פרידה,
כל בחורה שמושכת את העין,כלזוג שאני רואה ונראה שהם זוג טוב,
והכי קשה לי עם מראית העין ובחורות מסביבי.אחותה קטנה ממנה ,נראתי טוב ,מצחיקה ואקטיבית (די שונה ממנה) ואני נהנה מחברתה אך לא חש אליה רגשות אך עצם ההשוואה ביניהם גורמת לי למצוקה ולמחשבות שאני לא נאמן

אני יודע שסך כל הבעיה היא חרדות ומעט התלבטות מצידי,אך אני זועק לעזרה ראשונה לקשר כי אני לא רוצה להרוס אותו ייתכן ובעתיד יוכל להוביל לחתונה,
איך מתמודדים עם הספקות והפיתויים בחוץ? ברור לי שמעולם לא אבגוד ואפילו לא בשיחה עם בחורה אחרת אך המחשבה שאתחתן ואתחרט,או שאתחתן ואפנטז על אחרות כי לא טעמתי שום דבר אחר (גם מבחינה מינית) מביישת אותי מאוד,
אני חושב שבת הזוג שלי אדם טוב וראוי לכל מה שאני מעניק לה,ואנחנו נהנים ביחד אך לפעמים אני מוצא את עצמי משתדל לצאת איתה למקומות כמו סרטים ומסעדות בנוכחות עוד אנשים כי אני כל כך חרד מהאופציה שיהיה לנו משעמם ביציאה,אז אני חייב שיטעפו אותנו עוד אנשים מסביב
במצבי כל דבר קטן נראה לי סוף העולם,כל ויכוח קטן,כל יום לא מלהיט במיוחד או יום ללא זיקוקי אהבה נדמה לי כסוף לקשר ביננו ואני לא רוצה לעשות שום צעד שיהרוס את זה
הציעו לי את האופציה לבקש יחסים פתוחים אבל אני פשוט לא מסוגל אני אומנם סקרן להתנסות עם עוד נשים אך לא יכול לסבול את המחשבה שהיא תרגיש נבגדת ממני או יותר נורא שמישהו אחרת ייגע בה.בבקשה עזרה!!
 
מוטי
02:40 19.10.14
אני חייב לציין גם שאני שואב את הפחד הזה מההורים שלי,הזוגיות שלהם נוראית לטעמי ואני מסתכל לפעמים לע אבא שלי ומדמיין אותי במקומו ופשוט מרגיש מת בפנים מרוב כאב,מדמיין אותי חי זוגיות מתה בלי קירבה בלי חום ואפילו עם עוינות ,מילדות אני זוכר את תא המשפחה שלנו מקולקל ובמיוחד את ההורים..
 
טלי צרקינסקי  
14:41 19.10.14
מוטי שלום,

אני עונה לך לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

מחשבות טורדניות מאופיינות במחשבות שמטרידות כמו מעין "לופ" והאדם מודע לכך שהן (המחשבות) אינן רציונליות. אך הן מטרידות..

מה שקורה אצלך, מה שאתה מיטיב לתאר, שהמחשבות הן סביב מה יקרה אם תבגוד, אם תיקלע לסיטואציה שמאד קשה בחיים להימנע ממנה כגון מפגש עם זוגות נוספים, בין אם במכוון או באופן ארעי, דבר שמוביל אותך להימנעות מתוך אותה חרדה, אותה הימנעות היא על מנת למנוע את המחשבה הטורדנית ("מה יקרה אם אבגוד" "אם מישהי תמצא חן בעיני" ועוד..) כאשר אתה יודע שאתה לא מתכוון לבגוד ולמעשה החרדה היא זו ש"מדברת", המחשבה הטורדנית היא ש"מדברת". זה בגדול המנגנון.

הטיפול הטוב ביותר למצבים של מחשבות טורדניות אשר עשויות להוביל להתנהגות נמנעת או מבטלת, הוא ה- CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) כאשר מטרת הטיפול היא מספר דברים, עבודה על מחשבות אוטומטיות וסכמות מחשבתיות, חשיפה לסיטואציות שמעוררות חרדה ומחשבות טורדניות (דוגמא לחשיפה יכולה להיות לצאת למקום שיש בחורות ולראות שאת לא בוגד ואתה לא "משתגע" מהחרדה) כל זאת תוך תרגול של טכניקות הרפיה ועוד.. יש הרבה מטפלים ומטפלות בשיטה זו ויש שמטפלים בשיטה המשלבת שיטה זו.


זו המלצה אחת שהייתי מציעה לך לבדוק שיכולה מאד לעזור לך להשתחרר.
הייתי ממליצה לך בטיפול לבדוק מה קשור למחשבות הטורדניות ומה באמת קשור באם יש דברים שמפריעים לך/שהיית רוצה לשפר בזוגיות (לעשות הפרדה בין זה לבין זה שלא כל דבר "תאשים" את המחשבה).

לגבי יחסים פתוחים, לא ממליצה. מדוע? לא רק שיחסים פתוחים לדעתי לא תפתור את הבעיה, אלא לדעתי רק תזין אותה יותר.

יחסים פתוחים תחשוף אותך למערכת מחשבות טורדניות רבה יותר ממה שיש לך היום. לדוגמא, תתחיל לחשוב לאן חברתך הולכת, עם מי היא הולכת, מתי היא חוזרת, עם מי אתה תלך, תחושות אשמה שיש לך על שאתה "אולי תבגוד" יהיו יותר קונקרטיות במערכת יחסים פתוחה..

מחשבות טורדניות כדאי לפתור מהשורש, לא לנסות לעקוף אותן ע"י פתרון שיכול להיות לא טוב לזוגיות וגם להזין את מחשבותייך עוד יותר.

מאחלת לך בהצלחה, בברכה,


 
מוטי
19:07 19.10.14
אני מטופל בקשר למחשבות אך מעבר לכך ישנו קשר שכרגע לפעמים לא ברור לי מה קורה.אחת מהבעיות החרדה של היא חשיבה של שחור ולבן.שהדברים חייבים להיות מוחלטים משמע או אהבה מטורפת ופרפרים יום יום או פרידה.ברור לי שכל קשר לא נשאר זוהר כמו שהוא מעבר לשנה הראשונה ,ואהבה היא בעצם מעבר לזה ואני בהחלט רואה את ז עלינו
אני לא יכול להגד שאני מתלהב כמו בהתחלה,אך מאוד אכפת לי מבת הזוג שלי,אני רואה בה אדם מדהים ומשתדל להגשים לה כל חלום
אך הספק והחיפוש אחר תקלות ביננו לפעמים גורמים לי לחשוב שאולי באמת הקשר שגוי ככה שאני לא שם לב וממשיך על טייס אוטומי
אני יכול לראות זוגות שיוצאים למסיבות ומעודנים ולקנות בהם שאנחנו לא מתנהגים כמוהם,כשבכלל אני לא אוהב מסיבות רועשות ולא בת הזוג שלי..
הכי קשה לי זה שאיני מבין מה אני מרגיש בכלל.
אני מדמיין אי\שהי תמונה של זוגיות בראש של בת זוג שתהיה דומה לי ואומנם בדמיון בראש זה נראה טוב אך בפועל זה מעולם לא הסתדר
קשה לי עוד יותר עם הפסיכולוגית שטוענת שהקשר הזה ייגמר כי ממיל אני צעיר וססטיסטית הקשרים האלה מתחלפים לפני חתונה
אומנם אני לא יכול להיות בטוח שנתחתן או שנפרד אבל זה כל כך מציק לי
המחשבה שהקשר ייגמר לפעמים גורמת לי לרצות לגמור אותו כאן ועכשיו ,הלחץ הזה מסביבו מעלה בי תהיות אולי בכלל אני רוצה להפרד וכל כך מפחד להודות בזה שאני נעזר בטיפול פסיכולוגי
זה כל כך מטלטל שאין לי משהו רע להעלות אך מצד שני אני לא חש באיזשהו פרץ רגשות שישאיר אותי בתוך הקשר
אני לא רוצה להתנהג כמו ילד שקופץ מצעצוע לצועוע (שכך באמת הייתי ,מפונק שמקבל הכל ובסוף זורק) ולמצוא מישהי חדשה רק בשביל להנות שוב מההתרגשות ההתחלתית
אני רוצה לשמור על מה שיש לי וכל כך קשה לי!!!
 
טלי צרקינסקי  
17:50 20.10.14
מוטי שלום,

מגיבה לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

אתה מעלה חששות רבים ומחשבות שמטרידות אותך שנוגעות גם מעשיית טעויות, שלמען האמת, לא ניתן להימנע בחיים מעשיית טעויות. אך כשיש מחשבות טורדניות החשש מטעויות עשוי לתפוס יותר מקום.

כמו שאתה מתאר, אתה מבין שהחיים הם טווח של גווני אפור, הם לא "שחור ולבן".

וכבני אדם, מרגישים מגוון רחב של רגשות, בהן התרגשות, חששות ועוד רבים.. לעיתים אף רגשות שסותרים אחד את השני).

לגבי מה שזוגות אחרים אוהבים לעשות/לבלות. לכל זוג העדפות/רצונות משלהם ואם אינכם אוהבים בילוי במסיבות זה בסדר גמור, הזוגיות שלכם לא פחות טובה..

לא ברור לי למה התכוונה הפסיכולוגית באמירתה שהקשר ביניכם יגמר בגלל סטטיסטיקה של קשרים לפני נישואין..

החוויה שלך של אולי לנטוש על מנת להימנע מנטישה מוכרת במצבים של חרדה מנטישה. במצב כזה אתה למעשה שולט בתהליך וקובע ולא נכפית עליך פרידה/"נטישה".

ממה שאתה מעלה את משקיע אנרגיות רבות מאד בכל הנושא של הקשר, מה צריך להיות, מה קורה אצל אחרים. זה טבעי במידה מסוימת, אך לא אמור להשפיע ולנהל לך את החיים.

המלצתי להמשיך את הטיפול, לבקש מהמטפלת לשלב התערבויות מטכניקת של CBT - טיפול התנהגותי קוגניטיבי על מנת להרגיש יותר שליו, רגוע ושתגיע למקום מספיק בטוח בהחלטות שלך (לא מושלם כי לא לזה אנו מצפים) וכן יש מקום לבחון עד כמה דפוסים של הזוגיות מהבית השפיעו עליך (אלו דברים לשיחה במסגרת טיפול).

כיום ניכר שאין את הביטחון הזה ואתה מסתובב עם "לופ" מחשבתי שלא נותן מנוח.

המטרה כרגע היא להגיע למקום יותר שליו ואף לא הייתי מחליטה כרגע החלטה על שינוי בקשר לכאן או לכאן (החלטה גדולה), עד שאתה לא תרגיש די שלם עם עצמך בפרמטרים שעלו ופחות טרוד.

בברכה,
 
אורלי
15:48 18.10.14
אני גרושה עם שתי ילדות מקסימות,עברתי פרידה קשה ממערכת יחסים מאוד לא בריאה,מכיוון שהתהליך היה קשה והילדות קטנות וזקוקות לי,כשנתיים בחרתי להיות עם עצמי,לא יצאתי הרבה ולא כל כך רציתי להכיר אנשים חדשים,היום מרגישה שנמצאת במקום קצת אחר,או רוצה להיות במקום אחר,אבל מגלה שזה לא פשוט,מרגישה שחיקה פיזית ורגשית,לא מזהה את האדם שהייתי קודם,לא מרגישה אישה,אמנם מנסה לעבוד על הביטחון העצמי ולאהוב את עצמי,לפני זמן קצר הכרתי מישהו מקסים,שמנסה להבין ומעניק תחושת ביטחון,אבל קשה להיפתח,לתת אמון מלא,להתקרב,מרגישה שאני לא מביאה את עצמי מספיק לקשר,איך אפשר להתגבר על הפחדים החדשים ?
 
טלי צרקינסקי  
14:22 19.10.14
אורלי שלום,

מה שאת מתארת הוא מאד טבעי.

לעיתים צריך זמן לאחר פרידה קשה ופרידה בכלל.. בפרט בתקופה שזיהית שאת זקוקה להשקעת זמן ומשאבים במי שזקוקות לך, בנותייך. והיית זקוקה גם לזמן לעצמך.

עתה, את מזהה שנכון לך להתחיל כן להכיר.

לוקח זמן להיפתח וכן עד שמכירים את האדם הנכון וזה בסדר לעשות זאת בהדרגתיות ולא בלחץ.

חשוב לבחון עם עצמך מה את מזהה ששונה בך ("אני לא האדם שהייתי קודם"). חשוב לזכור שאנו, כבני אדם עוברים תהליכים ושינויים בחיים. יתכן ויש חשש להכיר אדם שלא מתאים/שיאכזב שזה גם בסדר, אך חשוב שאם יש חשש כזה, לא לתת לו "לנהל" אותך.

לבחון עם עצמך איפה את מרגישה שנוח לך, איפה את מרגישה שפחות נוח לך.

לבחון ולנסות למקד מה חשוב לך בבן זוג שהיית רוצה להכיר? אילו תכונות? מה היית רוצה?

להתחיל מלהכיר את האדם, לצאת ביחד, לשתף ולהקשיב, לא לשפוט את עצמך על כך שעולים קשיים לעיתים ולבטים. לתת להם מקום, להכיר בהם - ולהמשיך.

במידת הצורך, תמיד ניתן ללכת למספר פגישות אצל איש מקצוע להתחזקות, אם את מרגישה שאת זקוקה.

בנוסף לזוגיות, הייתי מציעה לך לעשות דברים נוספים שיחזקו אותך ויעשו לך טוב.

השתתפות בחוג/סדנא/קבוצה/טיולים - כל דבר שיכול לחזק אותך, להכיר אנשים באופן כללי ולתרום לך רגעי הנאה משמעות, יכול מאד לתרום לך לביטחון, להתגבר על השחיקה ועוד..

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
הגר
02:32 18.10.14
היי השאלה שלי כללית אבל תשובה ממש תקל עליי. אני כמה חודשים לפני 30 וזה ממש ממש מתסכל! פוחדת פחד מוות מהגיל הזה גם כי חוויתי אובדן אז יש הרגשה שכאילו חיי מסתיימים ועמימות גבוהה לגבי עכשיו ולגבי העתיד. פתאום מתחילה לחשוב גם איך אראה וכל חשש נוסף שזה מביא איתו. בתקופה האחרונה אני חושבת המון על קשרים שהיו לי ועל מה יהיה ומפחדת להיות לבד. הייתי בקשר של 4.5 שנים ובשנה האחרונה היה ברור שיסתיים, הייתי גם באבל מבחינתי הוא לא תמך בי מבחינתו הוא דאג לישבנו. כבר יותר מחצי שנה שאין בינינו שום קשר, אפילו יש לו כבר מישהי חדשה. חשבתי שאני אמצא קודם ויש קצת כאב אולי כי זה לא סגור מבחינתי ואולי כי יש אכזבה בהרגשה שוויתר עליי/ ניצל אותי/ לא דיבר אם כבר אני הורדתי את עצמי. מצד שני אולי אני נכנסת לתפקיד הקורבן, אשמח לעצה על לקבל תפקיד אחר. אני מרגישה מאוד לבד ושכולם מסביבי בזוגיות וכמובן שאני רואה רק את הטוב שלהם ואם יש רע זה צרות של עשירים. ברור שיש הרבה מחשבות גם שקשורות לאובדן (שגם כשאמצא מישהו הוא לא יהיה שם פיזית ללוות אותי).
אז אני בחשבון נפש שלא נגמר ומלחמות עם הערך העצמי שלי. אני רוצה מאוד להכיר אבל לא יוצא לי ולא ברור לי למה. באתרים או שלא קיבלתי מספיק פניות או שאף אחד לא לטעמי או לא בגיל. קשה במין היפה אנחנו צריכות לברור ולהם יש אופציות בשפע.
יצאתי לכמה דייטים עם בחור שממש רציתי ובסוף נעלם בגלל שאננות שלי או כנות גדולה מדי. בעבר גם לא זכיתי להרבה תשומי מהאקסים או בכלל. לא כל אחד נשאר ולא ידוע לי על משהו שבי אולי אני לא יודעת להחזיק אותם. חברות מספרות לי שהכירו את ההוא ושהאקס לא מרפה וכואב לי לשמוע. אני תוהה מה חסר לי ואיפה טעיתיולמה אני לבד וקשה לי להינות ממנו. אף אחד לא מעוניין בי לקשר? גם קשרים שאני רואה מסביב פתאום גורמים לי לקנא על איך שהוא רואה אותה ואם היא יותר יפה יותר חמודה. הכל מלחיץ יותר כי אני פוחדת פתאום להיות לבד כאילו התעוררתי לחיים עכשיו. קשה לצאת מהפסימיות כשהמציאות מאכזבת והחששות על העתיד עולים. אני לא רוצה להרגיש שאני חייבת עזרה ותלות מאיזה גוף כדי לצאת מזה. אבל מה לעשות איך משנים גישה אם באמת הכל בראש?
 
טלי צרקינסקי  
18:28 18.10.14
הגר שלום,

משבר ו"חשבון נפש" סביב ימי הולדת הם נפוצים מאד.

אותו מפגש עם עצמך, אותה בחינה של מה היה עד היום, מה היית רוצה בהמשך, החשש מה יהיה בהמשך, אם יהיה בהמשך, הם מחשבות ורגשות טבעיים שאנשים עוסקים בהם.

נוסף על כך, ימי הולדת עגולים יותר "מפגישים" אנשים עם המקומות האלו.

ציינת שעברת אובדן, לא ברור אם כוונתך לחבר שהקשר אתו הסתיים או שבנוסף מוות של אדם קרוב.

בכל אופן, חוויות אובדן הן בוודאי קשות ומפגישות את הנפש עם שאלות וחששות.

עם אבדנים מהעבר, חיבוטי נפש ועוד..

ממה שעולה אצלך את בתקופה כזו.

תקופה של חצי שנה פרידה לאחר ארבע וחצי שנות חברות היא לא הרבה זמן. זה מאד טבעי שלוקח זמן להתאושש, להתרפא, להרגיש מוכנה יותר לקשר אחר, לאחות את הפצעים.

אפילו אם חברך לשעבר המשיך הלאה, אין זה אומר שכל בני האדם עם אותו קצב בחיים או אם זה שהמשיך הלאה הוא יותר חזק/שווה/ראוי. לא.

אני קוראת מדברייך שאת קשובה לעצמך, את מודעת למה שמטריד אותך, לדימוי עצמי, לקנאה - חשוב מאד להיות מודע לעצמך, זה חלק ניכר מהדרך לפתרון בעיות.

קנאה היא רגש טבעי וחשוב לזכור שאצל אחרים לא מושלם. לכל אחד ההתמודדויות שלו.

מס' המלצות -

נסי לחשוב על דברים שעושים לך טוב. תחביבים, חוגים, האם יש קורסים, לימודים, סדנאות ועוד.. שיכולים לעניין אותך ואת יכולה גם להכיר דרכם חברות וחברים חדשים.

יש כיום כל מיני קבוצות/אירועים שניתן להשתייך ברשתות חברתיות כגון פייסבוק שאפשר להגדיל את מספר החברות/חברים ולצאת/להכיר (כוונתי גם לחברות שלא תרגישי שאת לבד).

משהו על עזרה בשיחות.. זו תקופה טובה להעניק לעצמך את זה.
ציינת שאת לא רוצה להיות תלויה בעזרה או באיזה גוף כדי לצאת מזה.
חשוב לי לציין ששיחות עם איש מקצוע אינה תלות.

את עוברת את התהליך עם איש המקצוע אך הוא עוזר לך להיות עצמאית יותר, לקבל כלים ותובנות, העצמה ולהגיע למקומות שיעזרו לך להתפתח בפרטמרים שונים בחיים.

כך שבסופו של תהליך, המטרה בטיפול היא בדיוק ההיפוך מתלות - היא לרכוש כלים, לנוע בחיים ובמערכות יחסים בצורה חופשיה, טובה, נינוחה וכך גם להרגיש עם עצמך, לעבד ב -"ע" את האבדנים שחווית ועוד.. בהתאם למה שעולה עם המטפל.

אני מאחלת לך הצלחה ובהחלט מאמינה בשינויים בכלל ומהמקומות של חיבוטי נפש בפרט.


 
שרון
04:25 15.10.14
שלום. אני בחורה בת 29 נשואה עם שתי בנות (3.5 וחודשיים). אני נשואה 5 שנים ולא מאושרת עם בעלי. כבר הרבה זמן (שנתיים אחרונות אם לא יותר) אני מרגישה שהיחסים מתו.הגעתי למצב שאני לא אוהבת אותו לא נמשכת בכלל נגעלת מהמגע שלו. הוא בחור טוב ואבא טוב אבל אני לא מאושרת איתו בכלל ומרגישה גם שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.לפני כמה חודשים הכרתי בחור מדהים התאהבנו. בחור שמשלים אותי... הוא גרוש. החלום שלי זה להיות איתו.גםהוא רוצה שנהיה יחד. יש ביניני אהבה עצומה שקשה לתאר אותה. אני מתלבטת אם להתגרש. להתחיל פרק ב'. לא טוב לי במצב עכשיו עם בעלי אנחנו רבים הרבה וזה משפיע על הבת שלי. אני יודעת שצריך הרבה אומץ לפרק משפחה אבל לא מסוגלת לחשוב שאשאר עם בעלי כל החיים....זה מלחיץ אותי כי אני סובלת. להתגרש ולהתחיל פרק ב עם אותו בחור שטוב לי איתו או להישאר ולהסתדר עם מה שיש...? חייבת לציין שכן ניסיתי להתעלותעל עצמי ולגרום לשינויים ולשפר את מערכת היחסים. אין...ברגע שאהבה מתה ( מהצד שלי) קשה להחיות אותה. יש בינינו חוסר תקשורת...אנחנו חיים בשני עולמות מקבילים שאף פעם לא ניפגשים...
 
בני
12:02 15.10.14
היי

חג שמח!

את לא חייבת להתגרש כדי לשנות את האושר שלך בחיים!

ישנם עוד כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי לשפר את היחסים שלך עם בעלך, אם יש בך את הכוח ואת הרצון ל"התעלות" שוב...זה כדאי!

תמיד תוכלי לעשות חושבים ולבדוק אופציות נוספות אבל רגע לפני שאת עושה צעד משמעותי כדאי לך לבדוק את האופציה הראשונה והיציבה, זו שאת נמצאת בה כעת, למרות הקושי ולמרות הדברים שציינת זה ניתן לשינוי.

הרצון צריך להיות של שניכם יחד, השאלה מי לוקח על עצמו את המשימה להיות הראשון?

בהצלחה וחג שמח
 
שרון
14:07 15.10.14
אני מרגישה כאילו לא אוכל לחזור ולאהוב אותו..... לחזור להימשך אליו... להיפך. מרגישה שזה מחמיר.
 
בני
15:04 15.10.14
היי

תשאלי את עצמך איך התאהבת בו לפני 5 שנים? מה היה אז שלא קורה היום?
איך את מגדירה את התקשורת שהייתה לכם בתחילת הקשר?

ואולי...
מה שקרה לך לפני כמה חודשים עם הבחור...זה אותה גברת בשינוי אדרת?...

אם את מתלבטת כנראה שיש לך סיבה כי אם זה כ"כ טוב אז בעצם למה לא?

אני לא בעד ולא נגד כי אדם צריך להיות במקום שטוב לו, אבל לפעמים אנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס הריקה האם זה המקרה?
 
שרון
15:07 15.10.14
גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה
 
בני
15:19 15.10.14
היי

מצד אחד אני נוטה להסכים איתך את כותבת > הוא לא מתאים לי > אני לא אוהבת את עצמי לידו > אף פעם לא התגאיתי בו וכו'

מצד שני (תמיד יש צד שני...)בגלל שהייתי בסרט הזה אני יכול לומר לך כמעט בוודאות שההתאהבות החדשה מסתירה לך את הדברים הטובים שכן היו לכם, הרי זה לא ייתכן שחיית לצד אדם במשך 5 שנים! בתחושות הקשות שציינת,
זה לא מסתדר לי כי את נשמעת בחורה אינטליגנטית שיודעת מה היא רוצה,

תשאלי את עצמך בכנות מה היה קורה אילו לא היה את צד ג' בתמונה?

אם תצליחי לבודד את הרעשים מסביב ולשמוע רק את השיקולים האישיים והמשפחתיים שלך... במידה ותקבלי החלטה שאת רוצה לצאת לדרך חדשה אז עשי זאת כמו שצריך כדי להבטיח לעצמך חיים טובים יותר מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הילדה של שניכם.
 
שרון
15:17 15.10.14
גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה
 
שרון
15:36 15.10.14
התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר
 
בני
15:51 15.10.14
התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר

בקיצור - המסלול הרגיל שרב הזוגות בעולם עוברים, צד אחד לא מרוצה מנסה להחיות את הקשר, צד שני לא מבין מה הבעיה והדרך לבגידה היא עניין של זמן,

תסלחי לי מראש אבל טעית בדבר אחד מהותי "הרמת ידיים"! אני לא יודע למה זה לא הצליח אולי כי לא עשית זאת נכון? אולי כי מראש את נוהגת לוותר ולא ללכת עד הסוף...ואולי הוא ורק הוא הבעיה? ואולי שניכם ביחד וכל אחד לחוד עשיתם שגיאות שהובילו אתכם למצב הזה?

מאחר ויש לכם במשותף 2 ילדות, מה גם שילדת לפני חודשיים!!! בהחלט לא תקופה קלה...לא הייתי ממהר להסיק מסקנות ולברוח מקשר אחד ולהיכנס לקשר חדש באותה נשימה...

להיפך - קחי אוויר תעשי פסק זמן שבו תלבני עם עצמך או בעזרת ליווי מקצועי מה חסר לך מה את היית רוצה שייקרה לך?

ובאמת...מה היית רוצה שייקרה?
 
טלי צרקינסקי  
18:01 15.10.14
שרון שלום,

את עומדת בפני התלבטות מאד לא פשוטה.

המפגש עם הבחור הנוסף, מעלה אצלך רגשות ותחושות רבים שאת לא מרגישה בתוך הנישואין שלך ואת עומדת בפני התלבטות מה להחליט? האם את צריכה להחליט עכשיו?

החלטה על פירוק משפחה היא אכן מאד לא פשוטה.

אני מאמינה גם שדרך פורום לא ניתן לתת תשובה מספקת לכאן או לכאן כי הפורום מוגבל ביכולת להבין תהליכים שאת עברת/עוברת ובקבלת תמונה שלמה.

אנסה להאיר לך מס' נקודות ולתת לך המלצה חמה.

בנישואים יש תקופות, לאורך מעגל החיים יכולות להיות תקופות שתחווי שפחות נעים/מתאים/טוב לך. האם לטפל? עד איפה לטפל? מתי לומר שזה הסיום?

אין ספק שהבחור החדש שהופיע מהווה מעין "זרז" לחשוב על השאלה (חשוב לי לציין שאין כאן שום שיפוטיות אם כי רצון לעזור לך לבחון את הדברים שאת מעלה)
וזה גם טבעי, כי הוא מפגיש אותך עם "עושר" רב שאת פחות חווה כיום בנישואים שלך.

משיכה מינית/עניין/"משלים אותי" ועוד.. שהם דברים לא מבוטלים.

קראתי מה ענית לבני שלא התנשקתם מס' שנים כי בעלך אינו אוהב.
האם לבעלך יש קושי באינטימיות? (ששאלה)

לא ניתן לדעת מה יהיה אם תחליטי להיפרד מבעלך. כוונתי האם הבחור יישאר, האם יוכל לקחת על עצמו גידול ילדים וכל מה שכלול במה שאת מביאה אתך, האם כשזה יהיה "רגע האמת" הוא יקבל רגליים קרות? יתכן וכן.. יתכן ולא..


אני כותבת זאת כי ההחלטה של פרידה כדאי שתהיה שקולה, לא פזיזה, לקבל אותה עם ליווי ומתוך מקום של בחירה פנימית עמוקה ולא כי יש מישהו אחר.

הצעתי אליך: מציעה לך בחום בתקופה זאת לקבל ליווי של איש מקצוע מטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת יעזור לך לברר כל מיני דברים שיתנו לך הרבה כלים להבין את עצמך והן כלים להמשך הדרך:

מה הייתה הבחירה בבעלך, הבחירה להקים אתו משפחה, מה השתנה עם הזמן, האם באמת את שלמה עם הפרידה, האם את רוצה לנסות לעבוד על דברים (במקרה כזה אפשר לצרף את בעלך לפגישות), הטיפול ינסה לעזור לך לברר מה באמת מה נכון לך כיום ולהיום יותר שלמה עם החלטה שתקבלי, עם יותר תובנות, עם יותר יכולת להתבונן בעצמך (רגשית) ועוד.

זה מסע ששווה לך להשקיע בו...

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,
 
שרון
00:45 16.10.14
אתם צודקים. המצב הוא כזה.
אני מרגישה את הריחוק מבעלי כבר כמה שנים...הרבה לפני שהכרתי את הבחור החדש. לפני שנה גם רציתי להתגרש הצעתי לבעלי טיפול והוא אמר "זה שטויות הכל יהיה בסדר" החלטתי לנסות לעשות שינוי עם עצמי...להתקרב פיזית יותר פחות לריב....לבלות איתו יותר וכו..... התכחשתי למה שאני מרגישה . אחרי שנה הבנתי שאני משקרת לעצמי ופשוט לא טוב לי איתו. אפילו קיוויתי שיבגוד בי כדי שתהיה לי סיבה טובה לעזוב.
לבחור החדש יש שתי בנות קטנות....שכבר פגשו את הבת שלי והן נהיו חברות ויש בינינו חיבור טוב. אנחנו מוכנים לאחד את החבילות של שנינו. הוא גדול ממני במספר לא מועט של שנים. אני מכירה אותו מהעבר הרחוק שלי ועכשיו ניצרה הקירבה הזאת. הוא מבין אותו אנחנו מדברים באותה שפה וכייף לנו יחד.
אני פשוט רוצה להיות מאושרת וכשאני אהיה מאושרת גם הבנות שלי יהיו.הן בסדר העדיפויות שלי. אני קודם מסתכלת בטובתן.... אבל גם לא רוצה להיות עאומללה בזוגיות ולשקר לעצמי.
 
טלי צרקינסקי  
11:14 16.10.14
שרון שלום,

ממה שאת מעלה, הקשר עם הבחור השני כבר התקדם, לרבות היכרות עם ביתך ואני מניחה שבעלך אינו יודע.

המלצתי לקבל ליווי בכל התהליך ולבחון את הדברים לכאן או לכאן וגם אם זה לקבל החלטה של פרידה, לקבל את הליווי הנכון עבורך ועבור משפחתך.

ליווי מקצועי כי מה שקורה היום הוא שאת מתנהלת עם חיים כפולים וזה בוודאי לא מומלץ לאף צד, זה יותר מבלבל ויותר "מושך" אותך לקצוות ובוודאי לא נכון לך, לבעלך ולבנותייך.


בהצלחה ובברכה,

 
שרון
11:51 16.10.14
הצעתי לו טיפול זוגי....
לפני שאעשה צעד משמעותי.
את עושה טיפול לזוגות?
 
טלי צרקינסקי  
09:04 17.10.14
ממה שהעלית נראה שנכון לבדוק מה הצרכים שלך היום, טיפול זוגי שנעשה במקביל לקשר נוסף, לא יעיל. ניתן לבחון ע"י שיחה טלפונית איך כדאי להמשיך.

לשאלתך, אני מטפלת גם בזוגות.

 
שרון
14:05 17.10.14
אפשר להתקשר אליך?
ביום ראשון
 
טלי צרקינסקי  
18:06 18.10.14
כן
 
אירית
01:25 18.10.14
שלום רב! אני במצוקה רגשית ואני מרגישה שאני עומדת להשתגע.
בת 25 ולאחרונה נקלעתי למצב שממש מונע ממני להירדם בלילות, ללמוד למבחנים, לאכול, לעבוד ולתפקד בכללי. חברה שלי אומרת שזו צרה של עשירים אבל אני סובלת והמצפון שלי לוחץ עלי 24/7. הכרתי לפני כמה חודשים בחור מדהים מכל הבחינות (הכרות דרך חברה טובה שלי) שבהתחלה לא רציתי אותו, הוא רדף אחריי יותר מדי וזה קצת הוריד לי. בחודש האחרון חידשנו את הקשר ופתאום כן היה בא לי לנסות אז יצאנו לשלושה דייטים עד כה ואנו בקשר רציף לאורך כל היום. הוא גבר ברמה גבוהה ביותר, חכם, נראה, עם עבודה מסודרת ולא חסר לו כסף בלשון המעטה. הוא מחפש בחורה לחתונה וכך גם אני אז על פניו הכל מדהים. אציין כי מבחינה אינטימית לא עשינו כלום מלבד להתנשק. עד לכאן הכל מושלם, אז זהו שלא! יש לי ידיד מהלימודים שכבר שנה מנסה לצאת איתי וכל פעם היה לי מישהו אז דחיתי אותו לטובת אחרים אבל איכשהו היא תמיד נשאר ברקע ונשארנו בקשר מהסיבה הפשוטה שמאוד כיף לי לדבר איתו, בימים של הלימודים אנחנו מבלים ביחד בהפסקות ואני מרגישה לידו בשמיים. לאורך כל היום מפלרטטים בווצאפ ויש כימיה ומשיכה מטורפת אבל איכשהו תמיד השארתי אותו על אש קטנה והעדפתי אחרים. הבעיה החלה בשבועיים האחרונים, שהבחור מהלימודים פשוט לא יוצא לי מהראש!!!! הודעות ממנו הרבה יותר מרגשות אותי פתאום מאשר הודעות מהבחור שאני יוצאת איתו והגעתי למצב שאני מנהלת קשר עם שני גברים שלא יודעים אחד על השני אך נפגשת רק עם אחד מהם! אני מתחילה לסלוד מהגבר שאני יוצאת איתו וקבלת הודעות ממנו או טלפונים הפכו ממרגשים לנחמדים ולא יותר. וכאן המצוקה שלי: מצד אחד יש גבר שהוא נר לרגליי, יש לו הכל ואני יודעת שאם אני ממנפת איתו את הקשר אנחנו בעוד כמה חודשים נתחתן ואני אחיה כמו מלכה והוא יהיה אבא מדהים. מה גם שהוא דלוק עלי בטירוף ומתייחס אלי כמו לאלילה. מצד שני יש גבר שלא יצאתי איתו מעולם לדייט אך אני מכירה אותו כבר שנה וכל כך טוב ואני נמשכת אליו בטירוף וכבר שבועיים מדמיינת בראש איך יראה דייט שלנו ונשיקה וסקס... אציין כי הבחור מהלימודים אמנם ניסה כמה פעמים לקבוע איתי דייט וכאמור דחיתי אותו בתירוצים שונים אך בפעמים האחדות שהראיתי נכונות להפגש איכשהו זה לא יצא לפועל בגלל עיסוקים שלו. אז לפעמים היה נדמה לי שהוא לא סגור על עצמו אבל המילים שהוא אומר לי ממיסות אותי ואני יודעת שהוא באמת רוצה אותי. וגם השני באמת רוצה אותי. מה אעשה??????
 
טלי צרקינסקי  
18:06 18.10.14
אירית שלום,

חשוב לקחת אויר, לנסות לא לקבל עכשיו החלטות הרות גורל אלא לנסות לבחון מה קורה אצלך עכשיו.

אנסה להתמקד במספר נקודות, ממה שאת מעלה כאן.

אתייחס תחילה לקשר הראשון עם הבחור שאת נפגשת -
התחלת קשר, אתם בראשיתנו, יצאתם מס' פעמים ואם יש רצון להמשיך לראות איך הקשר מתפתח, כמובן יש לתת לו מקום. קשר עם בחור שרודף אחרייך, שאת תהיי "נר לרגליו", "מלכה" או שמיד תהיה חתונה, עשוי להלחיץ (=גם דברים חיוביים בחיים יכולים להיות גורם ללחץ). מה שאת מעלה שאין משהו הדרגתי בהתפתחות הרגשות בקשר, יש משהו של "אידיאליזציה" הכל "ורוד". במציאות, כל בני האדם אינם מושלמים, יש להם תכונות שכוללות רבדים שונים, גם טובים וגם פחות וזה בסדר, כי אין שלמות.

גם בכל קשר שאת תפתחי, אין זה משנה עם איזה בחור, היעדר השלמות תצא לאור בסוף, כי זה קשר בריא, קשר אשר מכיל בתוכו את ה"גם וגם", אשר יכול להכיל בתוכו את החלקים של ה"מלכה" שבך והן את החלקים של "האישה הפצועה" שהיא לא משולמת, שיש בה פגיעויות, ממש כמו שיש בכל אדם וזה קשר בריא לצמוח בתוכו (ממש כמו שאת תכילי ותקבלי את הגבר שאת תבחרי להיות אתו).

קשר שכולו רק תפיסה של ורוד ואידיאל הוא מעוור ולא רואה את האדם כשלם.
יתכן מאד וקשר כזה יכול להצליח עם הבחור שאת יוצאת אתו, אך צריך כמובן לתת לזה זמן להתפתח.

הבחור השני -
הקשר עם הבחור השני וירטואלי. את לא יודעת איך זה לפגוש אותו.
יתכן והלבטים שעולים והמשיכה שעולה להתכתבות אתו ולתכנים שעולים שם, משקפים משהו שקורה לך דווקא בתקופה זו בדינמיקה שקורית לך עם הבחור הראשון.
אפשרויות הן חשש מהתקדמות הקשר ומיסוד (=אפילו חשש לא מודע), חשש מבחירה לא נכונה, חשש מנושא ה"אידיאליזציה" שהוא עושה לך והחיזור האינטנסיבי שיכול להרחיק (אפילו שמחמיא).

כדאי לבחון עם עצמך על מה עונה לך הקשר עם כל אחד מהבחורים.

אין ספק שצריך לבחור באחד ואני מבינה שזה לא פשוט.

אם התחלת לצאת עם הבחור הראשון למס' דייטים, כדאי לנסות לבחון את הקשר, אך בקצב המתאים ולהשקיע בו את המשאבים.

מה שקורה כשיש שני בחורים בתמונה, לא באמת ניתן להשקיע את האנרגיה הרגשית וגם את הפניות לקשר אחד.

זה כמובן אומר לנתק את הקשר עם הבחור השני אם את באמת רוצה לתת סיכוי אמיתי לקשר.

במידה ומכל סיבה שלא קשורה לבחור השני שאת זה כדאי לנטרל (=את הסיבה), הקשר לא יצליח (מאחלת לכם שכן), אזי אפשר לנסות עם הבחור השני, אך מתוך מקום של פניות מלאה אליו.

לדעתי זה גם יביא אותך ליותר שלמות, שלווה ורגיעה.

מאחלת לך הצלחה,
שלום, שמי מיכל ואני בת 24. יש לי חבר חדש כחודש (בן 24). אני בחורה מאוד קנאית. בנתיים התחלנו להתחרמן אך עוד לא שכבנו. לאחרונה התחלתי להסתכל קצת על האקסית של חבר שלי, שאיתה הוא יצא כשנתיים לפני כשלוש שנים.
האקסית שלו מאוד שונה ממני, וקשה לי להבין איך הוא היה איתה ועכשיו מעוניין בי. האקסית שלו שמנמנה, בעיניי לא יפה אבל יש לה חזה מאוד גדול. אני לעומת זאת רזה ונראית יותר טוב אבל יש לי חזה קטן (כמובן ביחס לשלה). אני קצת מתביישת כשהוא נוגע בי וחוששת מההשוואה. כשזרקתי לו על זה משהו הוא אמר שהחזה שלי פרופורציונלי ומרשים יחסית לבנות רזות. אבל מאוד מפריע לי לחשוב שהוא היה עם מישהי שיש לה חזה גדול. האקס שלי מאוד אהב את החזה שלי, הוא לא היה עם בנות שיש להן חזה גדול, האקסית שלו הייתה שטוחה ולכן הוא חשב שהחזה שלי מאוד גדול. אבל עם החבר הנוכחי קשה לי להפסיק לחשוב שאולי הוא מתאכזב מהחזה שלי כי הוא רגיל למישהי שיש לה חזה גדול. ראוי לציין שהוא כל הזמן אומר לי שאני בדיוק הטעם שלו, וכמה שאני יפה בעיניו וכיף לו איתי וכו׳ אך עדיין המחשבה הזו לא מפסיקה להציק לי. מה ניתן לעשות בנידון? אני באמת לא יודעת כיצד להתמודד עם זה. אשמח לעזרה.
 
טלי צרקינסקי  
11:26 16.10.14
מיכל שלום,

המחשבות, הרגשות וההשוואות שאת מעלה כאן קשורות לנושא של ביטחון ודימוי עצמי.

מה שחשוב כאן הוא מה שאת חושבת לגבי עצמך. איך את תופסת את עצמך, את חזותך, את שאר התכונות שלך.

אתייחס למספר דברים.

נקודה אחת חשובה, גבר (כוונתי כאן לשני המינים כמובן), יכול להימשך גם לאישה כזו וגם לאישה כזו. אין זה מעיד אם חברתו הקודמת הייתה בעלת מבנה גוף מסוים או חזה מסוים ואת נראית אחרת שמשיכתו אלייך פחותה..

נקודה נוספת, חשוב לזכור שגוף, חזה וכו'.. מחוברים לאדם, למכלול שלם של אישיות, חכמה ועוד מכלול תכונות שהן "חבילה אחת" והכל ביחד. כך שגבר לא נמשך ל"שד" או ל"גוף בלבד" אלא למכלול של דברים ביחד שכמובן גם מורכבים ממשיכה מינית אליך ולגופך, אך אינם תלושים מאלמנטים אחרים.

עתה אני מגיעה לנקודה החשובה ביותר,

ההשוואתיות שלך נובעת מהמקום של הקנאה. מה שיש לה שאין לך, האם הוא אוהב אותה/נמשך אליה יותר ממך. את זקוקה לאישורים חיצוניים על מנת להיות רגועה יותר.

אני מבינה את הרגשתך, היא נובעת מכך שאת אינך שלמה עם עצמך. זה לא משהו נדיר שיש סוגיה עם ביטחון עצמי/דימוי עצמי, אך זה בהחלט משהו שניתן לעבוד עליו ולחזק אותו והוא קשור אליך ולא לאקסית...

מה שחשוב הוא מה שאת חושבת על עצמך, איך את חווה את עצמך.
ויש כאן נקודה נוספת, אישה יכולה לחוות את עצמה מינית/מושכת ועוד.. גם במקום של היעדר שלמות, כי אין שלמות באף אחד ואף אחת. יש הגעה לאני כ"שלם" עם המעלות ועם החסרונות ואת כל זה לאהוב ולקבל.

וכאשר מגיעים לקבלה הזאת, המקום של ההשוואתיות פוחתת מאד ואת מקבלת את עצמך יותר ומבינה שחבר שלך אוהבת אותך בדיוק כמו שאת וזוהי את שמבקרת את עצמך ומשווה את עצמך - לא הוא....

חשוב לשנות כאן דפוסי מחשבה.

את לא אדם אחר

את טובה בדיוק כמו שאת

לראות את החיובי אצלך (הן חיצוני והן פנימי)

להבין שכל ניסיון להשוות עצמך לאחרים נובע בדיוק מהמקום של חוסר ביטחון ותמיד יש אחרת שיהיה לה יותר במשהו אחד ופחות במשהו אחר... כך שזה מיותר..

יש לך חבר שאוהב אותך ונמשך אליך ואומר לך את זה.

לקבל את זה שיש לך קושי עם הדימוי העצמי ושזה ניתן לשינוי ולא לכעוס על עצמך שזה קיים.

כל אילו יעזור לך יותר להבין את עצמך ולאהוב את עצמך.

מאחלת לך הרבה הצלחה בקשר וחג שמח,
 
אייל
22:22 14.10.14
שלום לכולם

אני אייל נשוי פלוס נשוי 4 שנים אני ואשתי לא מסדרים בזמן האחרון אני מרגיש צורך לשתף מישהו אבל לא יודע את מי אני מרגיש שאשתי תלויה בכל דבר שהיא עושה אין לה את הקטע לצאת עם חברות ולהפגש עם חברים הכל צריך רק אני ואת וגם בגלל שזה יוצא שאני גם לא יוצא עם חברים אני חושב שזה מאוד משפיע על היחסים שלנו כי אין לנו את הקטע של לצאת לבד לפעמים ולנקות את הראש היא לא מוכנה לקבל או להבין את זה.
כל הסדר יום הוא בדיוק אותו דבר די שגרה

אשמח לדבר ולשתף עוד

תודה מראש
 
בני
12:11 15.10.14
היי

חג שמח!

אתה צודק, שגרה זה רע!

השינויים לא חייבים להיות גדולים כדי לגרום לכם להרגיש יותר טוב במקום שאתם נמצאים בו, קח אחריות על החלק שלך בקשר הזוגי, תמצא לך "פתחי יציאה" משלך ולאט לאט תרגיל את הבית שלכם שלא חייבים לעשות את הכל ביחד,

יציאה מהבית שגורמת לך מצד אחד להשתחרר קצת, ומצד שני למלא את הבטריות כדי להיות אדם טוב יותר ולהביא את הטוב הזה לתוך הבית...זוהי הנוסחה המומלצת שתשדרג את הקשר הזוגי שלכם לכל החיים!

חג שמח - ובהצלחה
 
טלי צרקינסקי  
17:42 15.10.14
אייל שלום,

אתה מעלה נקודה חשובה.

את שואל איך אפשר, בתוך הזוגיות, לשלב גם את העולם של כל אחד מהצדדים של בני הזוג, לרבות חברים, תחביבים, עיסוקים (כמובן כל אחד יכול לקחת את זה למקום שחשוב לו) וזאת, מבלי להפריע לדברים שעושים ביחד במרחב הזוגי, אלא אפילו, דווקא מהדברים שכל צד גם מתפתח דרכו בנפרד, להפרות את הקשר הזוגי ולהביא אליו תכנים נוספים והתפתחויות.

המקום של כל אדם כאדם הוא גם חשוב.

יתכן והצרכים שלך ושל אשתך שונים כאן והפער היום יותר בולט ומפריע לך.

יתכן ואשתך פחות זקוקה לחברים נוספים, אולי פחות שמרה על קשר עם חברות, מסיבות שונות.

כנראה במהלך הזמן, אתה מזהה שזה חשוב לך וזה עשוי להיות טוב גם לאשתך וגם לקשר.

טוב יהיה אם תיקח לך את המקום הזה בתוך הקשר, בין אם זה להיפגש עם חבר, ללכת לחוג/קורס/משהו שמעניין אותך להתפתח בו/לצאת עם חברים. כל זאת כמובן בתיאום עם אשתך.

יתכן והיא תחווה זאת כאיום על מערכת היחסים (כי זה לא קרה עד היום במהלך מערכת היחסים, אתה מציין שיש בה תלותיות, חוויה זו היא סובייקטיבית, אך חשוב להבין שהיא עשויה להיות קיימת) מה שהייתי מציעה לך, זה לעודד אותה שתמצא לה גם מרחב שלה ושאין זה תחליף למקום שלכם כזוג.


נקודה חשובה:

הייתי מתייחסת למצב של "לא מסתדרים", האם זה רק במובן של התלות ושאין פעילות עם חברים מחוץ לזוגיות או שיש גם שיגרה ודברים אחרים בתוך הזוגיות שכדאי כמובן להתייחס אליה ויש לכך בהחלט מקום גם במרחב הזוגי שלכם (אני מניחה שמדובר ב"גם וגם")

כך שאם נסכם:

*יש בהחלט מקום לכל אדם שנמצא בזוגיות גם להיות בקשר עם חבר קרוב/חברים/לפחת תחביבים וכו' וזה יכול מאד לאפשר התפתחות אישית, אשר עשויה להשפיע על החיים בכלל והזוגיות בפרט.

*יש מקום בנוסף, לבחון מה חשוב לכם בתוך הזוגיות שלכם, איפה הייתם רוצים לפתח, לשנות, להוסיף ועוד...

מאחלת לך בהצלחה וחג שמח,

 
רונן
00:45 14.10.14
היי שמי רונן נשואי פלוס שניים שמונה שנים , אישתי אישה מדהימה ויפה אך בנושא האינטימי אני מרגיש מוזנח כאילו רימו אותי והוליכו אותי שולל . כלומר לפני הילדים הכל היה נועז ספונטני ומדהים ואחרי שבאו הילדים הכל כבה . אני משתדל לעזור עם המטלות של הבית והילדים אך הסקס תמיד בעדיפות אחרונה כלומר אם יש לה כח ואם בא לה בכלל ורק אני אמור ליזום , מענין שעם המשפחה והחברות יש לה כח להשקיע ולצאת עד השעות הקטנות של הלילה . אני לא טיפוס שבוגד ממש לא כי אני מאמין בלב נקי ודיברתי איתה על הנושא אך היא לא מבינה על מה אני מדבר לאחרונה היא אמרה שהיא רוצה עוד ילד אך אני מסרב בכל תוקף לכך מכיון שזה רק יחמיר את המצב .
 
טלי צרקינסקי  
13:31 14.10.14
רונן שלום,

ממה שאתה מעלה, בהחלט יש מקום לבדוק מה קורה ביחסים ביניכם וזה נכון לעשות זאת לפני קבלת החלטה משמעותית כמו הרחבת המשפחה (הבאת ילד נוסף לעולם, עשוי להוסיף את הריחוק הקיים ביניכם).

מיניות משנה פניה במהלך מעגל החיים. אין זהו "גזר דין" ויש מקום לבחון מה קורה עם האינטימיות והמיניות בקשר שלכם היום.

כשיש ילדים, טבעי שיותר אנרגיות ומשאבים מופנים לגידול שלהם, אולם אפשר ורצוי ללמוד גם לשלב את המקום הזוגי שלכם בתוך המקום המשפחתי. כך תוכלו לשמור הן על התא המשפחתי ועל צרכיו והן על הזוגיות שלכם שכוללת את זמן האיכות הזוגי, את האינטימיות ואת הזמן למיניות שלכם.

לעיתים היעדר סקס או שינוי משמעותי בצרכים המיניים, יכול להאיר משהו בתוך הזוגיות שחשוב להתבונן בו, על מנת ללמוד מה קורה ולהתפתח ממנו וכדאי ששני בני הזוג יהיו שותפים להתבוננות זו.

אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי (זוגות רבים נעזרים לאורך כל מעגל החיים).

על מנת לנסות לבחון ביחד עם איש מקצוע, מה בדיוק מוזנח שם, מה הצרכים שעולים אצלך, אצל אשתך, מה חסר היום, מה ממלא את כל אחד היום (גם מחוץ לזוגיות בתחומים שונים וגם בתוך הזוגיות) ומה חשוב לכם שיתקיים בתוך הקשר ואיך ניתן לתקשר טוב אחד עם השנייה ולהבין אחד את השנייה (לרבות הצרכים, הרצונות, משאלות, פנטזיות ועוד, בהדדיות).

מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,
 
רונן
00:48 14.10.14
היי אני רונן אשמח לעצות של נשים באותו מקרה
 
מישהי
10:18 13.10.14
שלום רב
אני בת 42 נשואה ואמאנל3 ילדים גדולים מאז שאני מכירה את עצמי בעלי לא היה מוכן לקחת חופש ולהיות איתנו כשהילדים היו קטנים לא לקחחופש לטייל איתנו וגם אם היה חופש לכל העובדים מהעבודה חופשה מרוכזת היה מוצא עבודות פרטיות נורא כואב לי שהילדים גדלו והזמן עבר והוא פיספס את הילדות שלהם אבל את הגלגל לא ניתן להחזיר. היום כשהילדים גדלו ואנחנו לבד אני מתחננת לחופש לא רוצה בתי מלון לאא רוצה חו"ל סתם יום לשבת על חוף הים והוא תמיד מבטיח שבוע הבא פעם אחרת ומתחמק בשבוע הבא כל העובדים נוסעים לאילת על חשבון העבודה עם הילדים אני מסרבת בכל תוקף לצאת כל השנים שאני רציתי הוא לא רצה הוא החליט שגםנאם לא אבוא הוא יוצא עם הילדים אני החלטתי לאא לצאת אבל זה יצר מתח ועצב עם הילדים למה הילדים לא מביניםנאותי כל השנים נלחמתי עם אבא שלהם בשבילהם אני בוכה על הימים שהלכו עכשיו כשכולם מחוץ ללבית כואב לי נורא אני לאהרוצה לצאת עם כולם רוצה רק עם המשפחה רוצה איתי לבד האם החלטתי נכונה?????
אנא עזרתכם
 
עדי בדיחי  
21:52 13.10.14
שלום לך,

אני אכתוב בקצרה כי באמת אינני רואה סיבה להרחיב: בשל העובדה שכ"כ הרבה זמן נלחמת על הנופש הזה שלא הגיע עד כה, יש "לרדת מהעץ", לוותר, לבוא לקראת ולחשוב גם על ילדייך - ולהצטרף אליו לנופש. תהיי חכמה, תראי בגרות והתחשבות והדבר לבטח ישתלם לך. תיווכחי להבין שככל שתעשי ויתורים (בגבול הרצוי) ותבואי לקראתו, הוא יעריך זאת יותר, גם אם לא יבטא זאת ממש במילים.

תהנו ובהצלחה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  203  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין