בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
 
אודי
16:05 21.12.14
חברים אני צריך את עזרתכם ואת דעתכם...
יש לי בת זוג מזה כשנה...
היו לנו הרבה ריבים שטותיים בעיקר מיוזמתי ..
כמו לדוגמה ..צירפה חייל שהיה לה לפייסבוק. אני בכלל נגד פייסבוק זו דעתי בכל אופן...
עכשיו אני אדם קנאי קצת וחושש כי חוויתי בגידה כואבת.
יום שבת האחרון נפרדתי מחברה שלי כי היא לא ידעה אם היא רוצה להמשיך כי עירערתי לה את המחשבות בזה שאם היא רוצה את זה...
הטענות שלה הן:
א.שאני צריך להאמין לה ולסמוך עליה ושלא להתעצבן אם היא מוסיפה מישהו לפייסבוק
ב.במידה ותתחיל ללמוד ותכיר חברים ללימודים (חבר) שתוכל להביא אותו לבייתה ושהיא תלך אליו ללמוד
ג.לא להתעצבן אם היא לא עונה לי לטלפון

ותוגובתי הייתה:
א. אני מאמין לך וסומך עלייך בעיניים עצומות אבל אני לא חושב שאת צריכה לצרף סתם אנשים לפייסבוק ונכון קצת הגזמתי במקרה הזה ספציפי והתנצלתי..
ב. לא מוכן בשום אופן שגבר זר (מהלימודים או כל מקום אחר ) יהיה אצלך בבית או את אצלו בלעדיי 1. בגלל שאין דבר כזה ידידים כל גבר חושב איך להכניס למיטה מישהי שהיא ידידה שלו .2. גבר שקובע עם בחורה ללמוד זה גבר שחושב איך להשכיב אותה ואחר כך ללמוד זו דעתי ולא תשתנה וגם כי חוויתי בגידה שקרתה כך.
ג. הסכמתי לכך שלא אתעצבן ושאבליג על זה ושכן אני רוצה לדעת איפה היא ומה היא עושה כי היא עובדת 12 שעות ואני רוצה קצת לשמוע אותה

טענותיי היו:
א.שהיא איבדה את התשוקה וכאילו אנחנו עושים סקס בשביל להגיד שעשינו ואין בה את הלהט והתשוקה ואם זה ימשך ככה אין טעם להמשיך את הקשר הזה יכול להיות שזה בעקבות שהיא לא נמשכת אלי יותר
ב. שלא תצרף אנשים שהיא לא מכירה לפייסבוק
ושלא תפגש עם אנשים גברים שלא בהמצאותי וללא ידיעתי

שאלתי אותה אם היא רוצה את הקשר זה בכלל
תגובותיה :
אני לא יודעת
מה לעשות??
שלום.
אני בת 22, לפני כחודשיים יצאתי מזוגיות של שנתיים.

זה נגמר רע, הוא פשוט קם והלך. אמר לי שאנחנו לא מתאימים ויצא מהבית שלי. כשרציתי לדבר או להגיב הוא לא נתן לי.
זו לא פעם ראשונה שהוא נפרד ממני- בפעם הקודמת הוא אמר לי שהוא פשוט לא אוהב אותי ואף פעם לא אהב אותי ושהוא היה איתי בגלל המראה שלי.
כמובן שהוא חזר בו וחזרתי אליו בטיפשותי.
היו עוד הרבה פרידות (את כולן הוא יזם) אבל זאת הכי ארוכה.
חשוב לי לציין שממרחק הזמן אני מבינה שאני מתעבת את הבן אדם הזה על כל מי שהוא ועל כל ההשפלות שהוא העביר אותי, אבל אני פשוט לא מצליחה להתנתק מההשפלות האלה. זה כואב לי פיזית!
חשבתי שעם הזמן זה ישתפר אבל כל יום יש לי פחות ופחות אנרגיות.
כל גבר אחר שאני באה איתו במגע רק מזכיר לי את האקס וגורם לי להרגיש ריקנות מטורפת. כואב לי לדעת שאני יכולה להיות כמעט עם כל מי שבא לי אבל דווקא הוא לא רוצה אותי.
שחכתי להוסיף שיום אחרי שהוא נפרד ממני בפעם האחרונה הוא כבר מצא מישהי לשכב איתה, באותו יום!
אני לא יודעת מה לעשות עם התחושה הזאת שאני לא מספיק טובה לו?
למה הוא עשה לי את זה? אני באמת לא חושבת שהוא יכול למצוא יותר טוב ממני..
אני צריכה עזרה או עצה בבקשה...
 
טלי צרקינסקי  
14:02 19.12.14
דנה שלום,

את בחורה צעירה, יש תובנות שמגיעת אתם במסע של תהליכים במהלך החיים.

מה שחווית, הן במערכת הזוגית והן בפרידה הן חוויות קשות אשר עלולות להשפיע על הדימוי העצמי והן כואבות והפגיעה שלך מאד מובנת. בפרט אחרי שנתיים ואחר מספר פרידות.

ממה שאת מתארת התנהגות החבר היא מאד לא בוגרת ולא מכבדת אותך כאישה וכאדם.

יש לך כרגע איזו "היאחזות" בנוגע אילו, כיוון שחווית איזו פגיעת אגו. מה פתאום הוא עזב? מה לא בסדר אצלי?

דנה, לפעמים זו לא את, זה כנראה שלו. לא שלך.

את לא אחראית על כל דבר שקורה ולא יכולה להיות אחראית על כל התנהגות של אנשים.

על מה שאת כן יכולה להיות אחראית, זה על עצמך, על האמונה בעצמך, על להחזיר את האמון ביכולות שלך, בזה שאת ראויה, בלעבד ב"ע"' את הכאב שעברת ולהמשיך הלאה, בקצב שלך, מתוך מקום שלא משווה בחורים אחרים לאותו בחור, כי לא כולם מתנהגים ככה. יש בחורים שיכבדו ויאהבו אותך, לא רק בגלל מראה, אלא בגלל מכלול של דברים (=תכונות אופי שלך, דברים משותפים של שניכם ועוד ועוד..)

זה שהחבר מיד מצא מישהי לשכב אתה כלל לא מעיד שהוא אוהב את האישה הזו.
נראה שהוא גם צריך לעבור תהליך של התבגרות עם עצמו אם ירצה מערכת יחסית טובה ובונה.

אך לא הייתי ממליצה לך כלל להתעכב על אדם שפגע בך מספר פעמים, שעזב בלי לתת לך את המקום לדבר. זה לא אדם שהיית יכולה להיות מאושרת אתו או בזוגיות טובה אתו לאורך זמן.

העצה שאני רוצה לתת לך, היא לשקול לשוחח עם איש מקצוע סביב נושא הזוגיות על מנת שתאמיני שתוכלי למצוא לך זוגיות בדפוסים בריאים.

הזוגיות שתיארת היא אינה בדפוס בריא ולא מגיע לך כזו.

הפגיעה שלך הותירה בך כעסים שלא עובדו ואת מייסרת את עצמך על אדם שלא כדאי להשקיע בו את האנרגיה הזו (אני כותבת משהו רציונלי, אך חשוב לעבוד על המקום הרגשי).

שיחות כאילו יכולות לעזור לך להבין דפוסים שהשאירו אותך בקשר ולהחזיר לך את האמון שיכול להיות אחר ומגיע שיהיה אחרת ואיך לנהל בעתיד קשרים שאופיים אחרים.

זוהי כמובן המלצה ומתנה שאת יכולה להעניק לעצמך.
.
אני יכולה לענות לך הפוך על השאלות שהעלית כאן...

את לא מספיק טובה לו? הוא לא מספיק טוב לך...
למה הוא עשה לך את זה? הוא לא בוגר ובשל ויש לו עולם רגשי משלו שלא נדע את הכל
האם יכול למצוא משהו טוב יותר ממך? שאלה שהייתי הופכת דווקא אליך - האם את יכולה למצוא מישהו יותר טוב ממנו.....

בהצלחה!

 
מחשבה
07:26 18.12.14
שלום,דעתכן חשובה.בייעוץ אצל מומחית ידועה בנושא זוגיות . דעה:יש לך חיים נהדרים ומה שכל אישה הייתה רוצה. יחד אבל לחוד. לא מפריעים אחד לשני ישנים בנפרד כמעט לא מדברים . לא רוצים להיפרד כי הכלכלי לא משתלם ומה לעשות יש שלושה ילדים כאשר שתיים גדולים ואחד בן שבע (יש עוד דרך...)יש לך בעל מפרנס את לא תצליחי להביא אותו אלייך.הוא איש חזק דעתן שמרן ידען בתורה וקשור לאחיו העו"ד שמה לעשות כמעט בטוח מקבל ממנו עצות דיני הרבנות.כך שאת כבולה.הוא לא אלים דואג לבית דואג לילדים ואבא טוב. מה לעשות שאלייך הוא לא רוצה הוא נמנע ואת לא חשובה לו.אם כך זה נפלא לא..יש לי חיים טובים אני רק צריכה לשמוח ולשמח את עצמי.
בשיחה עם עו"ד מומחית לדיני משפחה נאמר. את עדיין לא שם ברבנות מה גם שאת לא חזקה מספיק ובטח הם ימחקו אותך כי הם משפחה של רבנים ועו"ד מומחה לדיני משפחה. והוא ייקח לצידו את הילדים כי אין לך מה להציע. פשוט תהיי האישה הנחמדה לא יותר. מה דעתכן.
 
בני
12:01 18.12.14
היי

קראתי את כל מה שכתבת...

ואני שואל ומה יהיה על השלום?
איפה הקב"ה בכל הסיפור?
זה מה שה' רוצה ממך?
זה מה שה' רוצה מבעלך?
זה המודל שלכם לקשר זוגי?
-
אסור לך להתייאש!
תחפשי יועצת אחרת שתדע לכוון אותך מה כן לעשות ולא רק מה לא לעשות...
אולי את צריכה יועץ חזק מהמגזר שלך שיודע את השפה ואת התרבות של בעלך ודרך זה למצא את השביל הנכון ללב שלו.

חג שמח - ובהצלחה
 
עדי בדיחי  
16:17 18.12.14
שלום,

אני נוטה להסכים עם מה שכתבת לך בני. נשמע סיפור מורכב מדי מכדי לשטוח אותו בפורום ולקבל "חוות דעת שניה". ברור לי שלא קל לך ואת עוברת ימים לא פשוטים, לא מרגישה אהובה וחשובה.

לקחת ממך את הילדים ולהפליג לסיפורים כאלה-זה רחוק מאוד מהמציאות. אני משוכנעת שיש פרטים שנשמעו מוגזמים בפנייך אולי כדי להבהיל או לגרום לך להימנע מצעדים מסוימים. כך או כך בפורום לא תוכל להיות לנו תשובה טובה על זה, ומספיק מקצועית. יהיה כדאי לפנות ליועצת דתית/חרדית, שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התרבות ממנה את מגיעה, ולנסות יחד לחשוב איך מסתכלים שוב על כל התמונה. דווקא מתוך הרציונל הברור שהעולם החרדים מסועף יותר ודורש יותר משאבים כשזה מגיע למקומות האלו, חשוב להתייעץ עם מישהו מהתרבות המתאימה, מהמגזר המתאים, שילווה אותך הלאה, ושלא תחושי לבד עם זה.

בהצלחה רבה,
 
דוריאל
20:00 15.12.14
היי,
אני בת 26 וחבר שלי בן 27 ואנחנו כבר 3 שנים יחד.
לאחרונה, עברתי לעיר מגורים אחרת ורחוקה ממנו ואני מתחילה להרגיש תחושות שכל פעם חוזרות ומתעצמות, להיות גם עם אחרים.
הקשר שלי ושלו כבר מזמן לא כשהיה. בקושי שוכבים, לא התנשקנו כבר המון זמן ובכלל אני כבר לא מרגישה שאני נמשכת אליו מינית. הוא מאוד מצחיק אותי אבל לא אשקר , יש בו המון תכונות שאני לא אוהבת. פתאליות כזאת ילדותית. כמו נער מתבגר שלא מחליק על שום דבר והכל ממש נוגע בו.
בזמן האחרון, אין מישהו ספיציפי, אבל אני מתחילה לפנטז על גבר כלשהו שיבוא ויקח אותי וסחוף אותי בייחוד בתחום המיני.
אני בחורה מאוד מינית ואיכשהוא עם החבר שלי כבר לא בא לי יותר.

מה עושים במצב כזה? אני ממש לא טובה עם פרידות אני תמיד נכנסת לדיכאון, אפילו כשאני יודעת שזה הכי טוב לי.

תודה רבה רבה על העזרה מראש.
 
עדי בדיחי  
21:14 16.12.14
שלום,

נראה כי אכן את מרגישה מיצוי של הקשר. 3 שנים ביחד הן זמן לא מבוטל ויהיה כדאי לעשות, לפני סגית הקשר, חשבון נפש מסוים- האם סיבת העזיבה שלך "מוצדקת". כלומר, האם ניתן לשנות או לתקן את המצב, במילים אחרות- להתמודד עם הקונפליקט ולא להחליט לסגת. אם את אכן מרגישה שזה הגיע למיצוי, ומלבד הסיבות הקשורות לאינטימיות יש עוד סיבות אחרות שמצטרפות - עלייך לסיים את הקשר. כדי לא לבזבז משאבים שלך וכדי לא לגרום לו לעוול. חשוב שהצד השני ידע מה קורה איתך, גם אם זה קשה.

אני משערת שלהיפרד זה לא קל, לפעמים כמו להינטש, ויכולה להיות סביב זה עצבות, מחשבות, מרמור, תחושת אכזבה- כל אלו תחושות לגיטימיות שיכולות להיות בתקופה שבין מספר ימים ועד מספר חודשים- תלוי עד כמה המקום מעובד דיו אצלך. בכל אופן, זהו לא דיכאון. זוהי עצבות שטומנת בחובה, כמו בכל סיום של כל תקופה, מחשבות רבות ותחושות מעורבות- הקלה לצד אכזבה. אני משוכנעת שתצלחי את התקופה הזאת בשלום.

נקודה נוספת היא- התאמה מינית בין בני זוג, שהיא חשובה בהחלט. חשוב גם לבדד עם עצמך מה בדיוק את מחפשת, ועד כמה את מתפשרת או לא בקשרים הבאים. חשוב לזכור שהתאמה מינית יכולה להתפתח עם הזמן, ולהצטמצם עם הזמן. לא פעם זה קשור גם לתכונות אחרות של בן הזוג ללא קשר למשיכה. כלומר, לפנים ולחוץ יש קשר הדוק.

בהצלחה רבה,
 
שוב אני
12:59 17.12.14
היי תודה על התשובה . ללא ספק אני בטוחה שחוסר הרצון שלי לשכב איתו הצטמצם בגלל תכונות שלו שלא עומדוץ בקנה אחד עם ערכיי ותכונותיי. שונות בתכלית. השקפת עולמינו שונה לחלוטין. מצד שני, איך מוותרים כך על 3 שנים???... אני רוצה לנבות להיות עם מישהו אחר לראות אם זה בכלל מרגישלי רע או לא. אני לא יודעת כבר איזה חשבון נפש לעשות אני חושבת על זה כבר ככ הרבה זמן ושום מחשבה סופית/ הגיונית איננה באופק..:/
 
אירית
21:48 15.12.14
שלום. יש לי בעיה שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל אבל אנסה לתמצת. אני בת 25, רווקה ובלי חבר. אני נראית מצוין, מחזרים אחריי בכמויות ועדיין אני לבד. אני באמת לא מבינה מה הבעיה,זה לא שלא היו לי קשרים רציניים. היה לי חבר 3 שנים והיה עוד אחד שנה ומשהו אבל זה היה לפני כמה שנים ומאז אני לא מצליחה להחזיק קשר יותר מחודש. כבר 3 גברים ברצף שיצאתי איתם לדייט, שניים, שלושה ומשהו לא ברור קרה שפתאום גרם להם לנסיגה (ככה הרגשתי) ולכן חתכתי את זה כי קשה לע שפצאום מתרחקים ממני אז אני מעדיפה פשוט לחתוך. ברור לי שיש פה בעיה, כי בהתחלה רודפים אחריי בטירוף ומבטיחים הבטחות ועתיד ומה לא..ופתאום משהו קורה ויש ריחוק. וכשמתרחקים ממני אני מתרחקת פי עשר וכך הקשרים האחרונים נגמרו.... אספר לדוגמה על הבחור האחרון. הוא בן 28 ולומד איתי, הוא רדף אחריי הרבה זמן כי בהתחלה לא הייתי סגורה אם אני רוצה או לא ולאחר חצי שנה שבה היינו רק ידידים החלטתי לנסות את זה ויצאתי לדייט שהיה מדהיייים גם בעיניו ותמיד ידענו שיהיה לנו טוב ביחד אם רק ננסה ובאמת היה טוב אחרי הדייט הזה והיתה תחושה שהור עוד יותר רוצה אותי (אציין שרק התנשקנו ולא מעבר, הוא גם יודע שרני בחורה טובה שלא "משחררת" מהר) ואחרי כמה ימים קבענו לעוד דייט שבסוף לא יצא לפועל (לדעתי הוא סתם המציא תירוץ למרןת שהוא זה שהתעקש להפגש) וזהו...מאז הרגשתי נסיגה. הוא לא נעלם אבל לא היו יותר הודעות בוקר טוב ולא הודעות לילה טוב אלא סתם משהן כזה באמצע היום וגם לא דיבר יותר על להפגש והפסיק פתאום להחמיא (מה שהיה עושה תמיד לפני זה). השאלה שלי למה??? הור זה שהתעקש שנמשיך לצאת לדייטים ושבשבילי הוא מוכן לנסוע עד אלי (אנחנו גרים מעל שעה נסיעה) וכך בלן סיבה ה(שאני רואה) היתה נסיגה וכמו שציינתי בהתחלה, זו הפעם השלישית שזה חוזר על עצמו עם הגברים האחרונים שיצאתי איתם. למה????? :(
 
עדי בדיחי  
21:22 16.12.14
שלום,

את מזהה אכן משהו שחוזר על עצמו וכנראה יש לכך סיבה. אני לא יודעת לשים את האצבע במדויק כיוון שקצרה היריעה כאן בפורום להכיר אותך כ"כ טוב כדי לדעת מה היה שם, מצידך, שאולי - רק אולי - גרם להם לסגת. יתכן וזהו גם צירוף מקרים מוזר, אך בהצטרף לכך שאת מתארת שמס' שנים לא החזקת קשר לאורך זמן, יתכן וזהו באמת דפוס מסוים אצלך.

יכולות להיות לכך הרבה סיבות- חשש שהחלום לא יתממש, כלומר- יש איזו פנטזיה על קשר מושלם ואת חוששת להיפגע ולכן משדרת מסר של "אל תתקרבו". יתכן וזה בכלל קשור לקשרים קודמים שלך- בהם הדפוס הזה דווקא "עבד" על הצד השני, המחזר, שלא התייאש- וכך "קנה" את עולמך. יתכן ואת מנסה, אך בטוחה שיש משהו טוב יותר בחוץ, ולכן לא לגמרי נכנסת לקשר עמוק. הכל השערות. חשוב הוא להעביר מסר לצד השני, שגם אם הוא לא מחזר אך הקשר כן התחיל בטוב- חשוב להעביר מסר שאת מעוניינת, אם את מעוניינת. זה לא חייב להיות משהו חושף מדי אלא קריצה, רמיזה. גם הצד השני רוצה לדעת שאת רוצה בו. גברים בדומה לנשים גם רוצים לדעת שהצליחו להרשים, לכבוש יעד, וחשוב שגם הצד השני יתקשר על אותו "שדר". נסי לחשוב מה הצד השני מקבל.


לגבי הבחור הספציפי- יתכן וכבר שאמר לך את הסיבה שלא יכול להיפגש, את כבר הגבת בחוסר אמון או בהיסוס לגבי מה שהוא אומר, הוא חש בכך- וזהו. זה מספיק כדי שקשר כ"כ ראשוני לא ימשיך. אז כדי כן לתת צ'אנס בפעם הבאה - אל תוותרי. אם הצד השני גם יראה שאת מעט נלחמת - הוא יקבל ביטחון להמשיך הלאה. הרבה מאוד פעמים גברים לא אוהבים "קשות מדי להשגה", או משחקים של ריחוק וקירבה. לפעמים נדרשת כנות כבר בהתחלה וזה דווקא תופס טוב.

בהצלחה רבה,
 
אלה
18:00 14.12.14
שלום ,אני אישה בת 33 ..מרגישה שיש תפוס חוזר אצלי .
כשגבר מוצא חן בעניי ,ומתחילים קשר אני נוטה לפחד מהנטישה (היה ילדות מוצלחת ואף אחד לא נטש אותי :),מרגישה חוסר ביטחון ותלותית פתאום...כל צעד של גבר ,שהוא פתאום קצת שונה מהרגיל כלפיי נראה לי שמשהו משתבש ואני כבר לא עושה לו את זה .אני מאוד עובדת על זה ,אבל זה חוזר כל הזמן למרות זאת.
בגדול יצאתי עם גבר חודש וחצי ועדיין לא שכבנו כי לא הרגשתי שאני רוצה כרגע איתו..לא כי הוא לא מושך אלא כי הרגשתי לא בטוחה עדיין : מצד אחד הוא התייחס אליי כ נסיכה ,דאג לי כשהייתי חולה ,כל יום מתקשר,הודעות עניינים ,אבל כמה פעמים שאל למה אני לא רוצה לבוא אליי ?חשב שאני מפחדת ,אמרתי שזה שלב מוקדם לי מידי .ענה : איזה שלב ,מה יש חוקים בדברים האלה ? עניתי :אין חוקים אבל יש הדדיות .שתק ואמר נכון ,אז תריגיש בנוח ,את מחליטה מתי שבא לך .ונרתעתי עוד יותר מה "למה את לא באה "ולמה יש חוקים"? אז לא רציתי לבוא עדיין אצלו למרות שיתחשק לי לשכב איתו כבר פשוט פחדתי שהוא רק רצה את זה לכן רציתי לבחון אותו אבל הוא היה סבלני יחסית.אבל ! בפעם האחרונה שהתראנו שאל שוב : למה את לא באה אליי ?אני לא מושך אותך ? עניתי שכן ושבקרוב נעשה לנו ארוחה רומנטית ,ערב נחמד אצלו ...שאל :אני חרמן עלייך ,(שתה קצת באותו יום היינו במועדון ) ואמר לא בא לך עליי ? עניתי שכן .שאל : כמה? עניתי "מאוד" וזהו. יש לציין שבאותו ערב הוא התעקש שאבוא איתו לדאנס באר הזה ,כדי להיות איתו (אני הייתי במקום אחר עם חברות שלי ) והתחנן אליי שאבוא,כדי להכיר את החברים שלו גם.תכלס החברים שלו ממש לא לטעמי.פלרטטנים שמתחילים עם כל דבר שזז.דוחה! שאל אותי מול הבחור שאני יוצאת איתו : הולכים לפוסי קאט אחרי זה ? אבל רק אם היא (אני) באה ! חייכתי בכוחה ועניתי ,תלכו אני לא הולכת למקומות כאלה .הרגשתי ממש זולה באותו רגע וירד לי ממנו (מהבחור שאני יואתי איתו למרות שעדיין רציתי להאמין שאולי הוא לא כזה ) ואז כל הערב הם אומרים לי מולו : זהו תפסת אותו ,הוא לא מפסיק לדבר עלייך ! הוא מאוהב !! חירטות בלבוש אבל איפהשו רציתי להאמין .כי גם הוא בעצמו באותו יום כתב לי : דיברנו על משהו ואז אמר ,אני מאוהב בך ,תותחית שלי ,אין עלייך!!! לא יודעת מה לחשוב .בקיצור הם המשיכו לעוד מועדון אחר לא הפוסי קאט ואני הביתה .מאז (כל זה היה חמישי ) לא קיבלתי סימן חיים ממנו ! אני שומרת שבת ,ואין מצב שהוא מפספס להגיד שבת שלום .הפעם בגדול פיספס .אמרתי לעצמי שהפעם במוצש אני אזום ...אז שלחתי שבוע טוב ,עם איחולים חמודים לשבוע ופשוט התעלם ! לא עונה.כמה שאלות אחרי הסיפור הכה ארוך (מצטערת)
1-איך לענו או להגיב לגבר שחוזר אליי בהודעה או בטלפון כדי להיפרד עם סוג משפט כמו : זה לא את זה אני וכל הבולשיט. מה להראות ומה לא להראות לוץ
2-אם הוא נעלם לחלוטין בלי אף פעם לתת סיבה והסבר על היעלמותו ,האם אני זאת שצירכה לשלוח הודעה ? אם כן איזה אשמח לדוגמה
תודה על הכל
 
עדי בדיחי  
21:44 14.12.14
שלום אלה,

אני מקוה שהבנתי נכון- יצאתם חודש וחצי, בעוד את אינך בטוחה בקשר ובביטחון שלך בבחור (דפוס שחוזר על עצמו, תיכף אגיע לזה)- לפני מספר ימים יצאתם למועדון יחד עם החברים שלו, שלא היו לטעמך. הסיפור עם המועדון וההצעה ללכת לעוד אחד כזה הורידו לך ממנו כי קלטת מיהם החברים שלו "אמור לי מי חבריך", ויתכן שגם הלחץ והמילים שבהן השתמש כדי לבטא משיכה אלייך- קצת הורידו לך מהחשק להיות איתו. מאז היציאה הזאת לא שמעת ממנו, דבר שלא אופייני לו- יזמת אס.אמ.אס ואף לא ענה על זה. כלומר- ניתק מגע.

את שואלת שתי שאלות- מה לעשות אם הבחור "זורק" אותך בהודעת אס.אמ.אס (האם זה קרה או שאת מנסה להבין איך לפעול?), והשאלה השניה היא האם להמשיך ליזום הודעות או קשר לאור הניתוק החד צדדי הזה מצידו.

כלומר- העלית מספר דברים: דפוס חוזר בו אינך בטוחה עם האדם איתו את יוצאת, את חוששת ומאוד מפחדת להתמסר, מכל הבחינות, מפחדת מזילות של הקשר ולכן גם נמנעת מלהתקרב. ובסוף הפוסט שלך העלית שתי שאלות לגבי איך להתמודד עם הבחור הספציפי הזה.

אז לגבי הדפוס: לא תמיד אנחנו מפחדים להינטש, כיון שנטשו אותנו. במקרה שלך- לא היתה לך חרדת נטישה בעבר, ולא נטשו אותך בעבר, אלא הדברים צפים בעיקר בקשר. יכולות להיות לך הרבה סיבות. אם אני מחברת את כל תחושותייך, עולה כי אינך בטוחה כי את מרגישה "מה שצריך" לאותו בחור כדי להמשיך הלאה. לא מן הנמנע שאת זקוקה להתחייבות רשמית כדי להרגיש ממש "איתו", למשל- לשמור על עצמך עד מיסוד הקשר, או לפחות עד שלב מתקדם בקשר. וזה לגיטימי. למרות גילך- ולמרות החברה בה אנו חיים- אלו תחושותייך (אני משערת) וזה חוקי ולגיטימי לחוש כך. אין מה להלחיץ את עצמך. אני מסכימה כי אם הבחור שאת יוצאת עמו אינו שמרני, ורוצה להאיץ את הקשר- הוא עלול להתייאש ממנו בסופו של דבר, ואולי זה מה שקרה פה. יתכן והבחור קלט שאת לא "בראש", הביקור שלך במועדון גם הוכיח כי את לא מתכוונת לצאת איתם למקומות מהסוג אותו הציעו (ואני נוטה להסכים שיש בכך משהו שמוריד מהטעם הטוב), ובשל סירובך להיות איתו באופן אינטימי- יתכן ופשוט התייאש ונעלם. זה הסבר הגיוני למה שקרה, אף לא בטוח כמובן שזה מה שקרה.. ניתן יהיה לחכות לאות ממנו. לא הייתי יוצרת קשר בימים הקרובים אלא מאפשרת לו להסביר מה קרה- הוא בכל זאת חייב לך הסבר..

לגבי שאלתך- אם נפרד ממך באס.אמ.אס -תוכלי לברך על כך, כיוון שאדם שעושה מהלך כזה בקשר רציני- כנראה לא בשל לקשר, כיוון שלא יודע להתנהל בקונפליקטים ובמשברים שדורשים תקשורת כנה ופתוחה. אין מה להתעסק איתו סביב הנושא הזה. זה מהלך שיהיה ילדותי מדי ולא מכבד אותך.

עשית נכון להערכתי שיזמת את האס.אמ.אס ההוא (בהמשך לשאלתך השניה), ולו בלבד להראות לו כי עודך מעוניינת בקשר עימו. עם זאת, כפי שציינתי, לא הייתי ממשיכה לנסות "לרדוף" אחריו אלא להפגין שקט רועם- על מנת שהוא "יתעשת" ויצור קשר, וגם יסביר את העלמותו- דבר חשוב מאוד.
פשוט מדהימה ,הסבלנות שלך ,היחס אליי בלי לשפוט ...סיפרתי את הסיפור ושאלתי את אותן שאלות בפורומים אחרים יותר המוניים ,ופשוט כמה שפטו אותי על זה שאני חופרת ,בונה סרטים ,מילים גסות ולא נעימות ..ואת פשוט לא עשית זאת למרות החפירות שלי (מודה בכך :) .
אז באמת תודה עזרת לי המון והבהרת לי כמה דברים שלא ממש הייתי בטוחה בהם .תודה על שלחקת זמן והשקעת .
בכל מקרה ,אשמע את עצותייך ,זה מה שרציתי לעשות..פשוט לא לשלוח יותר .
1-אך אם הוא לבסוף יחזור אליי באיזו צורה ,טלפונית (רצוי מאוד כמובן) כיצד להגיב ,כיצד להישמע ב"הלו" האם לענות מיד או לתת לו עוד קצת להתבשל ואז לחזור אליו ?
2-ואם הוא עושה כאילו כלום לא קרה או בטלפון או בוואצאפ ,איך להיגד לו שזה לא היה בסדר ,בלי להישמע חסרת ביטחון ,בלי להישמע אגרסיבית ,ותלותית ...?
3-אם הוא יתן הסבר בהודעה ? לענות לו ? לא לענות ?
אני ממש לא יודעת ...בינתיים הוא עדיין לא חזר אליי..אבל בתוך תוכי אני מחושבת שזה עניין של כמה ימים עד שהוא יופיע שוב ,מריגשה זאת ..אולי כי אני רוצה :)
 
עדי בדיחי  
11:47 15.12.14
שלום אלה,

שמחתי לסייע.

1. נסי לברר מה את מרגישה: פגועה, נעלבת, סלחנית? על פי זה תפעלי- פעלי מתוך המקום הטבעי שלך, נסי להתחבר למה שאת באמת מרגישה.
2. אם הוא מתחמק ומתנהג כאילו לא קרה דבר. שאלי את עצמך- האם באמת לא קרה דבר? האם עליי פשוט להבליג מעל זה ולסלוח? להישמע אגרסיבית זה אחד, ולהישמע תלותית זה דבר אחר. יתכן ואת מעט מזה ומעט מזה ולכן את חוששת שהחלקים האלו יעלו ויצופו מולו- אך חשוב שתזכרי כי מה שאת חשה הוא טבעי אל מול מה שעשה. חשוב שתהיי בטוחה בעצמך ובתחושותייך ותגידי לו את אשר על ליבך- שאי אפשר להמשיך הלאה ללא הסבר ברור - ואת לא חייבת גם לקבל את ההסבר הזה.

הדפוס של דחיה ורציה הוא דפוס ידוע, יש לו גם טיפול- אך במקום הוא לא בפורום לצערי אלא בטיפול פרטני. לברר מהם השורשים של המקום הדחוי, ולטפל בכך מול איש מקצוע (פסיכולוג קליני, עו"ס קליני), שיוכל להיות איתך וללוות אותך בתהליך הזה. הדפוס הזה ודפוסים אחרים שלנו מעכבים אותנו מלהתקדם, וכשאנחנו מזהים אחד כזה- שווה לטפל בו, כדי שגם בהמשך נדע להסתדר למרות שהוא קיים. להרבה אנשים קשה להיות דחויים, אך נראה כי אצלך זוהי נקודה שמנהלת אותך בכמה מצבים בחייך (הרבה אנשים מנוהלים מכל מיני דפוסים שלא טובים להם) וכן חשוב להתייחס אליה מקצועית.
 
אלה
19:17 15.12.14
תודה רבה לך שוב .
בערב שיצאנו למועדון שסיפרתי לך בהודעות הקדמות .הוא נישק אותי במונית לפני שעזב והלכו הוא וחברים שלו למועדון אחר ואני הביתה.
הנה הפרט: כשהגעתי הביתה שמתי לב שהאודם שלי נמרח ממש מסביב פי וזה הצחיק אותי בטירוף! כי התנשקנו במועדון . אז שלחתי לו הודעה ב3 בבוקר כשהוא עוד שיכור ,מת מעייפות : "אתה רציני ??
שאל מה קרה חיים שלי ?
אני : כל פה פה שלי מסביב ורוד ,כשראיתי במראה נבהלתי מעצמי ,ולא אמרת לי כלום ! חחח"
הוא ממש צחק ואמר לי :"וואי לא שמתי לב בכלל ,וחוץ מזה בשבילי את יפה בכל מצב ,חיים שלי " ומלא נשיקות שלח .וזהו מאותו לילה לא דיבר איתי . תביני הוא אפילו שינה את השיר כשמצלצלים אליו יש משיר שמתנגן במקום הסטנדרט,אז במקרה יום אחד אמרתי לו שהשיר שיש לו מעצבן אותי חחחח אז הוא החליף למחרת לשיר שהוא מגדיש לי .ואת האמת לא יודעת אם זה בכוונה או לא אבל השיר עדיין שם כשמצלצלים אליו אבל אולי זה כי באמת הוא שכח להחליף :( (הרגע התקשרתי בחסוי כדי לראות אם עדיין היה ואיך ששמעתי ניתקתי :( אבל לגבי המחאמות לפני שעזב אותי ? את מבינה זה ממש מוזר !
 
עדי בדיחי  
21:45 14.12.14
המשך-

חשוב להמשיך ולכבד את המקום שלך בקשר כפי שעשית עד כה- יש לך קווים אדומים וטוב שכך. להתרפס בפניו יהיה להוריד מעט מכבודך וממה שאת ראויה לו: הסבר ברור מה קרה בימים האלה שלא יצר קשר. הרי מדובר ב"קשר-קשר". אני בטוחה שאת לא היית מעלה על דעתך לעשות זאת. אז יתכן ויש לו סיבה מאוד טובה- חשוב שיביא זאת לידיעתך. הדבר הזה יביא למבחן את הרצינות שלו לגבייך, את הכבוד שלו כלפייך ואת רצינותו להמשיך בקשר איתך .ואלו דברים שדווקא יכולים לסוך בך ביטחון איתו, מה שקצת חסר לך כרגע בקשר.

מאחלת לך בהצלחה רבה,
 
אלה
01:12 15.12.14
אבל מצד שני הוא לא פונה אליי ,ובאמת שאם זה מה שהוא חיפש אז אני לא צריכה אותו ,ואני ממש שמחה שלא הגענו לשום אינטימיות כי הייתי בוכה על זה היום אם זה היה קורה והיה כך נעלם .
לא זוכרת אם כתבתי את זה מרוב שכתבתי חחח,אבל אני תמיד תמיד מאז שאני מכירה את עצמי שנאתי דחייה ,ברמה גבוהה מידי ,כלומר ,כל "לא " או דחייה אחרת ובטח בטח מגבר היה פשוט מפיל אותי בבאסה ,מרגישה מושפלת ...תמיד היה לי דמות של אישה ,נסיכה ,מושלמת שאין מצב שמסרבים לה ולא בקטע של פינוק ממש לא ,אלא בגלל שהיא כזו יפה ,כזו עדינה ,כזו נסיכה שאי אפשר לסרב .לא יודעת למה בניתי לעצמי דמות כזו מאז שאני קטנה .אז אם זה היה קורה ,הייתי מרגישה לא רצויה ,לא מושכת ,לא מצליחה,לא טובה ,לא מקובלת ,(ותמיד הייתי בבית ספר אגב ,תמיד הייתי והתחברתי לחזקים אבל נשארתי אני אני עדינה והמצחיקה גם ) .עובדת על זה כמה שנים ..ובהחלט יש שיפור ניכר בהרגשה שלי כלפי דחייה אבל רחוק מלספק אותי עדיין. כיום אם מישהו לא יגיב יפה ,לא יתנהג אליי יפה ,לא סתם ידבר לא יפה ויגיד לי לא או ידחה אותי ,לא משנה מי ואיפה אני פחות אתייחס,יכל להיות שזה יעצבן אותי אבל אז אנשום ואגיד שזה שייך לו .זה לא אישי אליי ספציפי. אבל כשזה קורה בקשר ,כשאני ה-נאזבת אז הכל שוב מתמוטת.ועולות לי מחשבות של חוסר ביטחון : כנראה שאני לא מושכת אותו מספיק ,כנראה שאני לא ה-מיוטחדת ,לא הצלחתי להפיל אותו באהבה אליי ,מרגיהש כישלון מוחלט וזה משביט אותי יום יומיים ,בכי ועניינים כאילו מישהו מת .אז הדבר היחיד כרגע במצב שלי ושל הבחור שיעשה לי סופר טוב זה שיתנצל וירצה אותי חזרה ,גם אם אני לא ארצה לפחות זה יעלה בו זמנית ,ביטחון ואגו (לא אוהבת להשתמש במילה הזו "אגו" כי זה דבר הרסני ועובדה זה עובד נהדר עליי אבל זה רק כדי שתביני עד כמה יש לי בעיה עם דחייה ) .אבל בפועל עוד יותר ירים לי מצב רוח שירצה ואני לא ,ואגיד לו בורגע אך בביטחון על! עצוב אני יודעת .אבל זה מה שיעשה לי טוב ,שפתאום יתחלפו התפקידים ,ואני אהיה הרצויה והוא כבר לא.
 
עדי
19:52 13.12.14
אני ובן זוגי כבר הרבה שנים יחד. יש בינינו קשר רגשי עמוק אך יש כמה דברים שמאוד מפריעים לי.
הוא כל הזמן עסוק ואנחנו מתראים רק בזמן העבודה (אנחנו עובדים יחד). סופי שבוע אנחנו גם לא מתראים, יש לו ילדים מאישתו הראשונה שהוא הולך לבקר. בכל המצב הזה אני מוצאת את עצמי בודדה וזה מצב מתסכל. כל היציאות שלנו קשורים או לעבודה או לילדים שלו.
כשאני מדברת איתו על זה הוא אומר שאין מה לעשות.

הוא מתעקש שנתחתן, אני מצדי לא בטוחה שאני רוצה חיים כאילה, שהוא כל הזמן יהיה עסוק ואני בכלל לא ברור איפה בכל הסיפור הזה, הוא בן אדם מאוד דומיננטי ואוהב להיות במרכז של כל מיני "פרוייקטים".
גם בקטע מיני יש לי בעיה איתו, שהוא טוען שאנחנו נלך לטפל בזה.

מצד שני אני אוהבת אותו אך מצד שני לא יודעת אם אני אפשר לבנות זוגיות בריאה לאור כל הבעיות האילו. וכל פעם שהוא מדבר איתי על חתונה אני לא מרגיש שאני רוצה את זה באמת.
אני יודעת שבכל זוגיות צריך להתפשר, אבל האם זאת לא פשרה גדולה מדי?!
 
טלי צרקינסקי  
06:50 14.12.14
עדי שלום,

הייתי ממליצה לכם מאד לעבוד על שינוי על מצב זה לפני שאתם מחליטים להתחתן כי הבעיות לא תיפתרנה מעצמן לאחר החתונה...(משאלה שיש להרבה אנשים).

אני מסכימה עם המשפט האחרון שלך שבזוגיות יש פשרות וישנה הליכה האחד לקראת השנייה ולהיפך, אולם יש דברים שהזוגיות זקוקה להם על מנת להתקיים בשביעות רצון, בפרט כשאחד מבני הזוג מרגיש את מה שאת מתארת: בודדה.

את מתארת קשר שאין בה התקיימות כ"כ שלכם ביחד אלא שסובב סביב דברים נוספים ששם את נפגשים, תרתי משמע (כוונתי גם נפגשים וגם היחסים שלהם נפגשים) והרצון לפגוש את היחסים בעוד מקומות ולקיים זוגיות אולי בבילויים, לצאת ביחד, לסופשבוע ועוד.

לא ברורה לי מה הבעיה המינית, היא לא מצוינת, אך יתכן ויש קשר בין ההתנהלות שלו לבריחה מהמין (בגלל הבעיה המינית) למקומות שמרגיש מוערך, דומיננטי והפגיעות האלו לא באות לידי ביטוי ויתכן שלחצים שונים משפיעים על המיניות (=שוב מדובר בהערכה בלבד, אין לי כל מידע).

בן זוגך למעשה פתח כאן פתח שבעיני שווה לקחת אותו: נלך לטפל בבעיה המינית.
הייתי פונה לאיש מקצוע שהוא/היא מטפלת זוגית ומטפלת מינית. כל תוכלו לעבוד על הפן המיני ועל הפן הזוגי כי כל אילו מושפעים ומשפיעים אחד על השנייה.

ומטפל מיני יוכל לאבחן מהי הבעיה המינית ותוכלו לעבוד על הדברים.

זוגות יכולים לעבור תהליכים בטיפול זוגי ובטיפול מיני ולהצליח.

את יכולה לומר לבן זוגך את הדברים הטובים שאת רואה בקשר, אך את מאמינה שמאד חשוב שתתטפלו במה שעולה בקשר וכן במה שהציע לגבי המין ותראו מתי העיתוי המתאים להמשך (נישואין וכו'..).

תוך כדי טיפול דברים יתבהרו יותר.

מאחלת לכם בהצלחה,
 
מור
13:04 11.12.14
לפני כחודשיים הכרתי מישהו . כבר מאותו רגע היה לנו חיבור מטורף והיחסים ביננו התקדמו בקצב מטורף . הוא בערך כל מה שאי פעם אחלתי לעצמי .
הוא מבין רגיש מתחשב דואג מתעניין רומנטי ועוד המון המון דברים אני אוהבת בו .
אני לא מגדירה את עצמי כטיפוס קנאי ואני הכי נותנת לגבר שלי את הספייס שלו ואת השקט שהוא צריך .. אני לא חופרת בטלפונים ולא מציקה לו עם מי יצאת כמה ולמה? הבוקר סתם נכנסתי לפייסבוק שלו וואני רואה מלא הודעות שהוא שלח לבחורות בזמן שאנחנו התחלנו תקשר שלנו . הבעיה זה לא הודעות של אני מתגעגע או משהו כזה זה הודעות כמו בא לך לצאת לבירה , תתקשרי אליי או סתם התעניינות מה עובר עליהן. אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני עדיין לא מרגישה לגמרי מאוהבת אבל זה ממש מפריע לי ! מה אני אמורה לעשות ? לדבר איתו בעקיפין או בישירות או לא לדבר על זה ולקוות שהקשר ביננו יתחזק יהוא יפסיק עם זה .
עוד דבר זה שאני חיילת ואני חוזרת הביתה רק בימי חמישי אז זה בכלל בריא להתחלה של זוגיות מרחק כזה גדול ? ועוד דאגה זה מה אם כשאני בבסיס יש לו בחורה אחרת או בחורות אחרות ! אני לא יודעת מה לעשות אני מןצפת בזה ואין לי את מי לשתף !!
 
טלי צרקינסקי  
07:57 12.12.14
מור שלום,

חודשיים זה זמן של תחילת קשר, בוודאי שזה תלוי מה מידת האינטנסיביות שיש בחודשיים. יכולים להיות חודשיים שנפגשים בהם בתדירות מאד גבוהה, יש כבר אינטימיות ומיניות ויכולים להיות חודשיים שיהיו בהם מס' פגישות - נניח שלושה (רק לצורך הדוגמא).

במידה ואת מרגישה בקשר שכן התקרבתם וכן נוצר בסיס והתקרבות ביניכם, בהחלט יש מקום להעלות את הדברים.

לעיתים התקדמות בקצב מאד מהיר בקשר עשוי ליצור רגשות שונים וכדאי לראות איך כל אחד מכם מרגיש בשלב הזה.

אין כאן "נכון" או "לא נכון" אלא מה קורה אצלכם.

אפשר בהחלט לדבר ביחד כאשר אתם נפגשים, את יכולה לשתף אותו בהרגשה שלך ושאם רוצים לתת סיכוי לקשר להתקדם, חשוב שתהיו אחד עם השני ולא יהיו עוד שותפים לדרך.. מה שחשוב להביא לשיח ביניכם זה את הרצונות של שניכם.

את נוגעת גם במקום של המרחב בתוך זוגיות שיש כאן גם משהו חשוב. גם בתוך זוגיות, לכל אחד יש את המרחב שלו, צרכים אלו משתנים בין אנשים ומשתנים עם הגיל.. ולכל אחד יש צורך שונה במידה של חופש/להיות לעיתים לבד (מה שלא סותר זוגיות טובה בתנאי שאין פער גדול בין הצרכים של שני בני הזוג).

לגבי התקופה שאת בבסיס. אין לנו שליטה ויכולת לדעת 24/7 מה קורה אצל האדם השני ובשביל זה מתפתחים יחסי אמון, זה משהו שמתפתח עם הזוגיות והקשר.

אתם צעירים ואני מקווה שתוכלו ליצור אווירה שאתם מדברים על הדברים וזה מעט ישחרר אותך גם כשאתם לא נפגשים ואת תוכלי במקביל לפתח לך את עולמך:

חברות/יציאות/תחביבים ועוד.. גם כאשר אתם לא נפגשים.

לסיכום:
לא הייתי שומרת בבטן, הייתי משתפת בצורה שהיא ללא האשמה אך היא חשובה אם אתם רוצים לבנות קשר...

בברכה,





אנו זוג נשוי כ 12 שנה בני 40 + 2. בעלי נהג בעבר להפגש עם חברים למשחק קלפים פעם עד פעמיים בשבוע . כיום זה ערב ערב, ללא כל עזרה בנעשה בבית ואף לא בעיניניי גן וביהס של הילדים לא מעורב כלל. כל שיחה לתיקון הענין מובילה למריבות ובכך מתרץ את יציאותיו, פשוט כאילו בגללי. נסיתי בעבר ייעוץ בלעדיו כי מסרב לכך. הגיעו מים עד נפש. מרגישה אם חד הורית , ובעלי חי כרווק. האם כדאי לשתף את ההורים שלנו בכך? הצעד הבא שלי הוא להתגרש ממנו. אודה על תשובתכם.
 
טלי צרקינסקי  
16:29 11.12.14
גלי שלום,

עולה כאן שאלה האם משחקי הקלפים של בעלך כרוך גם בהימורים ובכספים ויש כאן אלמנט נוסף של התמכרות.

אין ספק שיש כאן השפעה על הזוגיות שלכן ועל התא המשפחתי ולבטייך מובנים.

האם יצא לך לשוחח עם בעלך באופן כזה שאת אינך יכולה להמשיך לחיות כך? האם עלתה סוגיה של טיפול בבעיה של התמכרות כזאת? האם יש השפעות כלכליות/חובות כתוצאה מהמשחקים.

האם היית מספיק זמן בטיפול רגשי לבד על מנת לעבד את מה שאת רוצה לעשות?

אני לא בטוחה עד כמה השפעה יכולה להיות להורים על בעלך. יש שני תנאים שנחוצים על מנת שיהיה שינוי: אחד הוא שבעלך יכיר בכך שיהיה בעיה וכן מצוקה שלך ושל המשפחה הגרעינית שלכם. (איש אינו יכול לקחת אחריות על חייו. אדם יכול לקחת אחריות רק על חייו שלו).

והתנאי השני הוא הסכמה לטפל בבעיה.

הייתי ממליצה לך לדבר אתו שתלכו ביחד ליעוץ זוגי ושהמשך הקשר מחייב התבוננות כזו ומתארת את מצוקתך לא ממקום מאשים אלא ממקום שניסית ללכת לבד וזה משהו שמחייב שינוי אם הזוגיות והמשפחה חשובה לו.

יתכן ויש צורך בטיפול גמילה, לא ברור לי (אין לי מספיק מידע) מה מצב ההתמכרות אך יש מקומות שמטפלים גם בהתמכרות להימורים (אם יש מצב כזה). או התמכרויות בכלל.

בברכה,
 
גלי
17:04 11.12.14
תודה על תשובתך. בעלי מסרב ומתעב טיפולים ויועצים זוגיים. אני הלכתי לבד תקופה ארוכה כדי לקבל כלים איך להתמודד. סיכמנו שילך פעמיים בשבוע, אך אינו עומד בכך.מצבנו הכלכלי במצב של עליות ומורדות. הוא לא טיפוס של לנהל שיחה אישית . הוא לא אדם שחושף רגשות ולא יודע להתמודד עם פתיחות של אחרים, גם לא שלי. קשה לו עם שיחות כאלה. יחד עם זה חבר מאוד טוב, בן נפלא להוריו וגם חתן טוב להוריי, מוכן להוריד את השמים לאחרים. די מתרכז בצרכים החומריים של הבית אוטו, בגדים, מסעדות ברמה הכי טובה אף פעם ולא ברגשיים . שוחחתי איתו רבות על כך ללא כל שינוי. אנחנו רבים המון ואני לא מסוגלת יותר.
 
טלי צרקינסקי  
18:21 11.12.14
גלי שלום,

מובן שיש גם תכונות טובות ויפה שאת רואה אותם גם.

יתכן ופעמיים בשבוע כרגע היא משימה מעט "גדולה" עבורו.

אך הייתי מציעה להתחיל דווקא ביחד כיוון שאת מציינת שההתמודדות משפיעה מאד על הקשר הזוגי ועל המשפחתיות ויש צורך לעבוד על הדברים ביחד.

ייתן ואם תשוחחי אתו שהגעת למצב שאת במעין "מבוי סתום", את מבינה את הקושי שלו בכל המקום הרגשי, אך לתת כזה סיכוי עשוי להציל את חיי הנישואין שלכם, הוא יסכים להגיע. הוא יבין שהברירה השנייה היא ויתור.

תשקפי לו שאתם רבים, שאת רוצה משהו אחר, שאת מאמינה שאפשר אחרת (אם זה מה שאת מרגישה). זה בתנאי שאת רוצה בעצמך לתת סיכוי לטיפול ביחד.





 
טלי צרקינסקי  
18:38 11.12.14
לעיתים לא פשוט ללכת לטיפול, ל"געת" בכל מיני מקומות רגשיים. להיות חשוף.
לכולנו יש מקומות שפחות נעים לחשוף, רצון לשמור, הגנות שונות ועוד,
אולם, תהליך כזה עשוי מאד לשפר את איכות החיים ברבדים שונים, התנהלות בחיים באספקטים שונים כזוגיות ועוד תחומים.
בטיפול זוגי האדם חשוף גם בפני הבן/בת זוג שלו, אך זה יכול להביא למקום יותר טוב בקשר, תקשורת ועוד.
 
סישר
18:56 09.12.14
היי אני צריכה עצה ממוחה...
אני ןבת זוגתי,יחד כשנה מעבר לפערים רבים מבחינת דת,לבוש ובעיות מסוימות במיטה שאיתן אני מתמודדת מולה כל יום במיוחד כשאנחנו גרות יחד לאחרונה האקסית שלה חזרה לחייה וגרמה לבת זוגתי לגעגועים עזים ואפילו חרדה לפרטיותה וכותבת דברי געגוע אלייה שאינני חשופה אליהם.
לאחר חרדות מסוימות שמא הקשר ייגמר החלטתי לחפש אחר הכתבים וגיליתי מילים מאד פוגעןת כמו "חיכיתי שתחזרי לחיי, אני אוהבת אותך.לנצח כל דמעה שבכיתי עכשיו מובנת כשחזרת לחיי מתגעגעת לחיבוק לנשיקה ולמגע"
דברים אלו מאד פגעו בי ואין אני אומרת דבר על כך לבת זוגתי שמא אפגע בזוגיות הרגישה שלנו
אינני יודעת מה הלאה ומה לעשות ובכל פעם שאני מעלה את הנושר היא מעדיפה לברוח לעזוב הכל ולחזור לבית הוריינ מכיוון והיא פוגעת בי.. היא מודה שמתגעגעת אך מתכחשת לאהבה שיש ל לאקסית
יש לנו כלכך הרבה בעיות מהמיניות ובמיטה ועד ויכוחים סתמיים ומטופשים...
מרגישה אבודה ואשמח להכוונה
תודה רבה
 
טלי צרקינסקי  
06:14 10.12.14
סישר שלום,

ממה שאת מעלה יש ביניכם דפוסים לא בריאים בזוגיות.

לחיות בתחושת חשש וחרדה שמא הקשר יסתיים ולהיות תחת איום שמא ה"אקסית" תיקח את מקומך, מבלי יכולת לשוחח על כך עם בת זוגתך, הוא מקום בעייתי.

לא ברור מדוע ואיך אותה אקסית חזרה אל חייה אבל כנראה שהיא גם "מאירה" משהו שקורה לכן בקשר הזוגי (כפי שציינת: פערים רבים בנושאים שונים, בעיות במיטה).

ומה שקורה הוא כשאתן מנסות לדבר יש בריחה שלה מלדבר אל התנהגות שלה את הקושי לדבר (דוגמת הבריחה להוריה) מה שמציג מצב שאתן לא מצליחות להגיע למעשה לדיאלוג בונה ביניכן, דבר שהוא חשוב לקשר זוגי שרוצים לאפשר בו צמיחה, התפתחות וגם התמודדות בעיתות משבר (ויש כאילו, בכל קשר זוגי ובכלל המעגל החיים).

האפשרויות שהייתי מציעה לך.

אם את רואה שיש חוטים מקשרים בקשר ושיש על מה לעבוד, הייתי ממליצה לכן לעבוד מול איש מקצוע אשר יעזור לכן לעבוד על הזוגיות, לראות מה מחבר ביניכן, מה מקשר, מה כן חיבר והיה לכם טוב בשנה הזאת ביחד וכן לעבוד על הדפוסים בתוך הקשר, על תקשורת בונה, על פתיחות ועוד. כמובן על המקומות בהן כל אחת מרגישה שיש קושי/פער/סוגיות במיטה ועוד. והאם ניתן לעבוד על הסוגיות האלו כך שהזוגיות שלכן תוכל להכיל אותן.

תנאי למהלך כזה יהיה שאותה אקסית לא תרחף מעליכן.

במידה ואינך רואה המשך לקשר, את יותר רוצה הכוונה לגבי פרידה. כבר "אגרת" יותר מידי דברים ואת מרגישה שאת רוצה קשר אחר, זה גם בסדר. זה לא קל להיפרד, אך יכול לבוא לך משהו מתאים יותר.
במידה ובת הזוג רוצה יותר ויותר את הקשר עם האקסית, יש בהחלט מקום לחשוב להמשיך הלאה..

אלו שתי אפשרויות והייתי מציעה לך קודם כל לחשוב עם עצמך מה רצונך ואח"כ לפתוח עם בת הזוג את הסוגיה הזוגית ולראות לאן ממשיכים לשם.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
איציק27
14:23 07.12.14
היי..

קודם כל אני חדש פה ורציתי להגיד תודה על האפשרות שאפשר לשתף ולקבל ייעוץ..

אני לא כל כך יודע איך להתחיל להגדיר את "הבעיה" שלי..אבל אני אנסה בכל זאת..

..אני בחור בן 27..ואף פעם לא הייתה לי בעיה להכיר בנות לקשר רציני או אפילו למשהו פחות רציני..

הייתי רק פעם 1 בזוגיות וגם זה היה רק לחצי שנה. הדבר שתמיד גרם לזה שאני לא נכנס לקשר רציני ובכלל מפתח רגשות ..לבחורה חדשה שמוצאת חן בעיניי פיזית היא: שהיא לא בתולה.

שלא תביני לא נכון, אני לא שופט בחורה שלא בתולה, זה פשוט בלתי נסבל אצלי לחשוב שהיא היית עם גבר אחר במיטה והם עשו את מה שעשו..זה נטו הקטע המיני שגורם לכאב אצלי.

זה לא בא ממקום של השוואות או "לא נתנה לי להיות הראשון שלה".. זה פשוט בא ממקום שממש קשה לי עם הדמיונות שכל הזמן עוברים לי בראש שהיא שכבה עם גבר אחר.
זה עד כדי כך מפריע לי שעד עכשיו הקשר היחידי שהייתי בו, זה היה עם בחורה לסבית שבחיים לא נגע בגבר. אני יודע שזה נשמע ממש קיצוני ואפילו משוגע (ואולי גם מטומטם), אבל עצם זה שהיא לא היית עם גבר במיטה, ממש נתן לי להפתח אליה רגשית.

עכשיו לא מזמן הכרתי מישהי חדשה..ואמרתי לעצמי: בוא פשוט נזרום ואל תתחיל לשאול ישר שאלות כי אז אני שוב סוגר דלת עוד לפני שאני בכלל נכנס לחשוב על משהו רציני...
מה שקרה זה, שממש נמשכתי לבחורה. היא בעיני מתאימה לי הכי שיכלתי לבקש. מתוקה, רגישה, מצחיקה וכולי וכולי. ממש היה לי מושלם להכיר אותה בלי לשאול שאלות על העבר (דחקתי את זה).

עד שהגיע הרגע שהקשר נהיה יותר אינטימי..וכן שאלתי..
וקבלתי תשובות שפשוט גורמות לי לסבל עצום! שממשיך כל יום כל היום. אני סוג של עובר כל יום את אותו דמיון שהבחורה שאני נמצא איתה, שכבה ככה וככה עם הגבר הזה והזה (שהיא ספרה לי עליהם). בדמיון שלי אני נכנס לפרטי פרטים וזה ממש ממש עושה לי כל כך רע! התעללות בעצמי!
הבחורה מושלמת, אבל העבר הזה שלה רודף אותי, רגשית...
אני מבין (שכלית) שהיא לא עשתה משהו לא בסדר..הכל מובן ולא ציפיתי ממנה למשהו אחר. זה טבעי והכי הגיוני שהיא שכבה עם חבר שהיית איתו בקשר לפני שהכירה אותי...
אבל רגשית (שזה לא קשור לשכל והבנה), אני מרגיש פשוט כאב תמידי!

איך אני יכול להתמודד עם הכאב הזה? לא להכנס לדמיון הזה שוב ושוב ושוב? לאהוב אותה כמו שאני רוצה לאהוב אותה?
עצם זה שאני רוצה להתמודד עם זה, זה כבר מראה לי כמה אני אוהב את הבחורה. אבל אני מרגיש שאני לא יכול לתת לה את ה"אני" האמיתי שלי כמו לפני ששאלתי את כל השאלות. ונתינת האהבה לא פחות חשובה לי מקבלת האהבה..וזה מפריע לי מאוד מאוד אם לא אוכל לתת לה את מה שבאמת יש לי לתת..

ממש אשמח לעצות..אני פשוט מרגיש לא טוב..

תודה רבה מראש..
 
עדי בדיחי  
14:45 08.12.14
שלום לך,

ראשית תודה לך על הכנות. אתה אומר נכון- יש פה בעיה. אתה מתאר מחשבות שחודרות למעשה לתוך הקשר, לתוך החיים שלך ומעכבות אותך הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית. להרבה אנשים יש מחשבות טורדניות - תופעה ידועה ומוכרת שיש לה גם טיפול - אשר מונעות מהם לחיות חיים משמעותיים ואיכותיים כפי שהיו רוצים. כשיש משהו כ"כ גדול שמנהל אותנו- צריך לחשוב על פיתרון, ונשמע שאתה בהחלט בדרך הנכונה.

אני לא בטוחה שעצם כך שיש היסטוריה לבחורה היא העינין המהותי כאן, אלא דפוס חשיבה מסוים שאפשר יהיה לעבוד עליו. כלומר, יש דפוס מסוים שמקבע אותך לתוך תבנית מחשבתית שלא נותנת לך מנוח. זה יכול להיות משהו שקשור לבחורה, זה יכול להיות גם משהו אחר.

יהיה כדאי כן לפתח את העינין הזה בטיפול פרטני, כדי לברר איך ניתן לרסן את המחשבות הטורדניות ולקחת את הקשר למקום טוב- חבל לפספס כזה קשר. ישנם טיפולי CBT שנותנים מענה טוב למה שאתה מתאר- מדובר בד"כ בטיפול קצר טווח עם מספר מפגשים קצובים, כאשר המטרה היא לטפל בתדירות המחשבות ובאופיין. יש מטפלים שמומחים לשיטת טיפול זו. ניתן למצוא כאלה דרך ה"מושלם" שונים של קופות החולים- טיפולים מסובסדים חלקית שלרוב מתבצעים בקליניקות פרטיות. להערכתי זה הטיפול הנכון.

אני ממליצה על טיפול כזה, כיוון שאתה מתאר בעיה שאתה מתנהל איתה (או שהיא מנהלת אותך) תקופה ארוכה. אתה משתמש בדפוס של "הימנעות" כדי לא לפגוש את הבעיה, כלומר- ניהול קשר עם בחורה לסבית למשל, מונע ממך את המפגש הקשה עם הדמיונות -עם מי היתה וכו' וכו'.כאשר המחשבות מנהלות אותנו באופן כ"כ אגרסיבי- יהיה כדאי ללכת לאיש מקצוע שמתמחה דווקא בדפוסי חשיבה. אציין כי שיטת הטיפול ידועה, עם הצלחות רבות, ומתאימה להרבה אנשים.

בהצלחה רבה,
 
נינה(שם בדוי)
00:20 07.12.14
היי, אני בת 29 ויש לי חבר בן 28 וזה לא מפריע לי , אנחנו חברים כבר חצי שנה אבל מכירה אותו הרבה שנים בתור ידיד טוב. בפעם הראשונה שנהיינו חברים היה הכל טוב ויפה... לאחר זמן ונפרדנו לשנה בערך ושוב פעם חזרנו כי הוא הבין שטוב לו איתי. לאחרונה אני שולחת לו ראשונה הודעות והוא עונה,ולפעמים אני מתשקרת אליו ראשונה.ולמרות שאנחנו גרים באותה עיר אנחנו בקושי נפגשים גם בסופ "ש לפעמים לא נפגשים.מה אני יכולה לעשות שהוא יראה לי את האהבה שלו כלפיי,ויכתוב לי הודעות ראשון ויתקשר אליי וניפגש לעיתים קרובות יותר???
 
טלי צרקינסקי  
12:58 07.12.14
נינה שלום,

ממליצה בחום לשוחח על הדברים ביניכם במקום להיות במקום מתוסכל, אשר לא באמת מבין מה קורה בקשר או מה השני מרגיש או לחילופין, מה שעשוי להוביל אותך למצב של מעין התחשבנות של מי כתב ראשון, מי התקשר ראשון ועוד.

את מתארת מצב שאת רוצה דברים בקשר. את רוצה להיפגש יותר, את רוצה להרגיש ממנו שהוא מעניין, שהוא יוזם ועוד.

להישאר עם התסכול ולא לדעת מה הוא מרגיש, לא יביא אותך לפתרון הרצוי בקשר מתפתח.

קשה לדעת דרך הפורום מה עומד מאחורי הקשר אולם אני ממליצה מאד לדבר על זה ביחד.

מה קורה ביניכם כשאתם חזרתם ביחד, איך הוא מרגיש בקשר. איך זה להפוך מקשר של ידידות לחברות? האם יש אמביוולנטיות שנשארה שם (התלבטות), האם יש דברים שאת/הוא רוצים שיהיה בקשר ואתם חוששים לשוחח עליהם.

התקשורת הינה בסיס חשוב מאד והקרקע בקשר (לא רק זוגי, בכלל..)

והייתי מתחילה ליצור אותה אתו. לא ממקום מאשים או שיפוטי "אתה לא מתקשר" "רק אני יוזמת", אלא יותר ממקום שרוצה לבחון אתו, לבדוק אתו, לראות באופן הדדי באמת מה אתם רוצים היום.
(זוהי תקשורת מזמינה) האם יש דברים שחושש להביע/שאת חוששת להביע?

זו לא שיחה לטלפון. תיפגשו ותנסו להעלות את הדברים ומקווה כי בשיחה כזו תבינו אחד את השנייה.

מאחלת לכם הרבה הצלחה





 
נינה(שם בדוי)
00:31 08.12.14
תודה רבה על העצה, אני אדבר אתו ואבהיר את הכל!
שלום רב,

שמי בן ויש לי בן זוג כבר שנה בשם דודי. אני בן 23 והוא בן 28. הוא אמן במקצועו ואני מתעתד ללמוד הנדסה.

רק מהנתונים היבשים עולה בבהירות כי אנחנו אנשים שונים לחלוטין. אין לנו כמעט נושאים המהווים מכנה משותף בסיסי. מלבד לכך, שנינו רגישים מאד ומגיעים מרקעים מורכבים בהחלט. אני מטופל פסיכולוגית ויציב רגשית מזה שנים והוא חי ברכבת הרים ורק לא מזמן התחיל לטפל בבעיות שלו. הוא הוגדר לאחרונה ע"י פסיכיאטר כבעל הפרעת אישיות מסוג B (נרקיסיסטי ובורדרליין).

העניין הוא שאנחנו חווים מתחילת מערכת היחסים שלנו בעיית תקשורת כמעט בלתי ניתנת לגישור. על פי רוב אנחנו מכילים זה את זה בנושאים הקשורים לעולם הרגש באמצעות שיח פורה או פורה חלקית אך בכל נושא אחר אנחנו פשוט לא מצליחים לדבר!!!

לאחרונה הבנתי שהדבר אינו נובע מהיעדר הקשבה זה לזה, אלא פשוט מחוסר יכולת מוחלט לראות את העולם באופן שמתכתב זה עם זה. אני אינטילגנט ממנו בכמה וכמה רמות ומסוגל להכיל מורכבות בדיאלוג המבוסס על עובדות, אנלוגיות ומסקנות. הוא אמן מצטיין המתעסק בעולם יצירתי אבל ברמת הדיאלוג הקוגנטיבי הוא ממש לא העפרון הכי חד בקלמר. החשיבה שלו פשוט אחרת. עם זאת, בסופו של יום, היכולת לתקשר תלויה ביכולת להבין זה את זה; ועובדתית הוא אינו מסוגל להבין את כוונתי או את מה שאני אומר. הדבר יוצר דה פקטו ריבים אינסופיים שמתגלגלים כמו לופים, זה אחר זה. אי אפשר שלא ליפול אליהן. אלו אינן מלכודות סמויות בשיח, אלא דפקט אינהרנטי של המערכת המשותפת. כך נראית מערכת היחסים בינינו כמו יו-יו, שלא מאפיין אותי או את שגרת חיי הקודמים וכאמור גם מקשה עליי ומתישה אותי.

זה יישמע מוזר, שחרף המגבלה העצומה הזו, אני מאד מאד אוהב אותו. הוא האדם היחידי שבזרועותיו אני מרגיש בבית. הוא פשוט האדם הראשון בחיי אשר במחיצתו הצלחתי להרגיש בטחון בעולם. האהבה הזו כמובן איננה ראציונלית וסביר שמעוגנת בביולוגיה עמוקה ומושרשת הקשורה להעדר סיפוק ותיכוף מהילדות המוקדמת שלי. לא צריך להיות גאון כדי להבין שההגיון כאן עזב את הנמל.

אנחנו כבר שנה ביחד, והבעיה לא נהייתה טובה יותר משמעותית. היא השתפר במקצת אבל לא ברמה שניתן לחיות עימה בשופי ובנעימים.

מה לעשות?

אני באמת זקוק לעזרתך.
 
עדי בדיחי  
19:42 02.12.14
שלום לך,

יתכנו הרבה אהבות בחיינו שהרקע אליהן הוא חיבור, ריגוש וכימיה, אך לאו דווקא הדבר עולה בקנה אחד עם התאמה- על כל סוגיה (מנטאלית, רגשית, אינטלקטואלית, וכו').

יתכן ודווקא מהסיבה הזאת אתה חש בטוח- במקום שהוא לא הבית הטבעי שלך, מה שאתה מכיר, מה שאתה עצמך טוב בו, דווקא במקומות שיש פערים הרבה פעמים מרגישים נוח, מרגישים לא מאוימים ובטוחים. יתכן וזה אחד המרכיבים.

מדדת למעשה את הקשר ביחס לשנה האחרונה- איפה היית ואיפה אתה היום ואתה מדווח כי התוצאה אינה אופטימית. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שמערכת יחסים שעתידה ללכת רחוק יותר, ולנהל בחובה משברים- תהיה בעייתית יותר ויותר ככל שהיא תתקדם, אם אין רקע מתאים, תקשורת ברורה לשני הצדדים וכמובן התנהלות טובה בתוך קופליקטים מינוריים או לא, ככל שיהיו.

כך שלהערכתי יש לשקול לקחת צעד אחורה, להתבונן על הקשר מבחוץ, ולבחון האם הוא אכן מתאים לך, גם "שכלית" ובאופן קר, ולא רק דרך הלב- ללב לפעמים יש היגיון משלו, אך לצערנו לא תמיד זה מספיק בראיה לטווח הארוך.

בהצלחה,
אני מרגישה שמשהו חסר לי ....
הטיולים
החופשות
המתנות הקטנות , המכתבים
היציאות
הבזבוזים
הטיולים ברחבי הקניון
הסרטים
חסר לי •••••
שלום יעלי,

המעטת בפרטים, כמו למשל כמה זמן אתם נשואים וכמה זמן הכרת לפני. בני כמה אתם, מה טיב הקשר, מה אופי הבעיות שיש כיום וכמה זמן המצב הוא כך.

יהיה קשה לי לענות לך באופן מקצועי על מה שהעלית. ברור לי שחסרים לך הריגושים. יש להעלות זאת בפניו וליזום כאלו- החליטי מתי אתם יוצאים, ארגני משהו נחמד, נסי להוציא אתכם מהשיגרה. אם תוכלי לתת יותר פרטים, אוכל גם להיות יותר ספציפית.
 
רונית
16:18 30.11.14
שלום
אני ובעלי נשואים כבר 5.5 שנים ויש לנו 2 בנים קטנים
אחד בן 3 והשני בן 4 חודשים..
ובעלי חש משום מה שתפקידי הוא לטפל בהם ואם הוא רוצה אז הוא "עוזר" לי לטענתו איתם, כשהכרתי אותו לא חשבתי מעולם שככה הוא יתנהג בתור אבא ובעל אבל זה כל כך מאכזב. הסדר עדיפות שלו היא שהילדים אחרונים ואם יוצא לו חופש מהעבודה או לרדת מוקדם אז יעדיף לעשות סידורים או ללכת לאזכרות של אנשים מהצד של המשפחה שלו שכבר מזמן מזמן נפטרו ואין כמעט קשר. הכל רק כדי לא להיות בבית ו"לעזור" לי עם הילדים. אמא שלי גרה קרוב וזה המזל שלי אחרת מזמן הייתי משתגעת..כל הזמן מקטר על העזרה שנותן ועל זה שאני כל הזמן גם מבקשת עזרה והוא עוד רוצה לעשות עוד ילד..
איך לגרום לו ליותר שתפ מבלי שיחוש מסכן אומלל קורבן וכו..
תודה מראש
 
עדי בדיחי  
19:29 30.11.14
שלום רונית,

אני מניחה שזאת תופעה ידועה ושתהיה ידועה עוד שנים רבות... אכן יש תפיסה ברורה מטבעה שהאמא, כאמא, תפקידה להגן, להאכיל, לשמור ולדאוג לכל צרכי ילדיה. זה אמנם מאוד נכון, ולא פעם שהאמא "יודעת" מה נכון, אך זה לא אומר שחמישים אחוז הם לא של הבעל.. העובדה שאמא שלך גרה לצידך מאוד נוחה לבעלך, מן הסתם, שיודע- שיש לך עזרה צמודה, ויש סבתא בתמונה- וזה יתרון מאוד מאוד מאוד משמעותי בימינו.

נסי לפרוש בפניו את התמונה המלאה. נסי להסביר לו שדרך הטיפול בילדים ניתן להתחבר אליהם, ליצור קשר אבהי של ממש. הוא לא חייב לחתל, לקלח וכו' ולא חייב את הכל ביחד. שיבחר לעצמו פעולות מסוימות שיותר קל לו לבצע. גם לקחת את בן ה-3 לטיול של שעה, שעה וחצי, עם בימבה או אופניים זאת אופציה טובה. גם לשמור עליהם כשאת יוצאת להתאוורר זה חשוב. נסי לתעל את מה שאפשר- לעבוד עם מה שיש, לא לנסות לשנות יותר מדי כרגע.

בוודאי שאם הוא מעוניין בילד נוסף, הוא יצטרך להבין את הקשיים ולסייע. נסי להסביר לו איפה האחריות האבהית שלו, מה היתרונות שלה ולמה זה כ"כ חשוב כן להיות חלק משמעותי בחיי הילדים. יותר מאוחר, כשירצה את היחס שלהם, המשמעת, הכבוד, הוא יצטרך לחשוב גם על טיב הקשר ואופי הקירבה שלו אליהם. זה בהחלט מתחיל מהגילאים הקטנים וחשוב שיזכור זאת. נסי לקרוא קצת על אבהות באינטרנט ואולי משם לקחת רעיונות איך לגעת בו- ולא להרחיק. החשוב הוא שהוא יבחר ימים, ושעות, כדי לסייע ולקחת מטלות. קצת- גם טוב.

בהצלחה רבה,
 
אלה
03:26 27.11.14
שלום ,
הכרתי גבר שמאוד מושך אותי ומעניין אותי ..סוף סוף ...אנחנו סך הכל רק בדייט 3 אבל בשבילי זו התקדמות כי בדרך כלל אני עוזרת על הראשון כי הם לא עושים את זה או חסר משהו ...
2 שאלות : בבקשה
1-אומרים שלכל גבר יש את הוואוו שלו ,את הבחורה שתעשה לו וואוו פיזית ,הטיפוס שלו ..אני כנראה לא הטיפוס שלו בכלל ,לפחות לא רגיל לזה ,הוא בעצמו אמר בדייט השני שאני לגרי שונה ממה שהוא מחשפ ותמיד יצא עם ..אכן אני בלונדינית ,לבנה ,...והוא רגיל לאקסוטיות ,מולטיו וכך גם אוהב ...זה ממש ביאס אותי לשמוע את זה כי וואלה לא נראה שזה יחזיק ...את האמת אני מפחדת כי האקס שלי היה ככה (אנחנו לא ביחד כבר שנתייחם שלוש אולי ) והוא בדיוק היה כזה ,נמשך אליי מאוד ואומר בלי סוף ,נפגשנו 3 חודשים בצורה אינטנסיבית כל יום כמעט ,הביא אותי אצל ההורים שו אחרי שבועיים ,ואחרי 3 חודשים הכל היה פיקס עד הסקס ,הוא פתאום עזב אותי ...וזה ממש שבר אותי ,כי לא ציפיתי לזה ,לא הרגשתי את זה בא .
אני רואה את אותו תסריט עם הבחור החדש..כי אני לא הטיפוס שלו כלומר לא מה שהוא רגיל אליו ,אבל הוא נמשך אליי בטירוף...
2- כל גבר שאני יוצאת איתו ואחרי שמתנשקים כמה פעמים נגיד בדייט שני ,בדייט שלישי זה קורה הרבה עם כל גבר שהכרתי ,כולם אומרים לי את אותו משפט : איך את מנשקת טוב ,איך בא לי לישון איתך ולחבק אותך כל הלילה בלי לעשות כלום ,ולפעמים נפתחים יותר ..וזה מצד אחד מחמיא ומצד שני זה מרגיש לי שפטוט רוצים להשכיב אותי וזה מבאס אותי מאוד :(
אני יודעת שאני מאוד נשית ,מושכת ,עדינה ,ורכה במגע שלי וגם כשאני מנשקת ,יכול להיות שאני מינית אבל אני לא חושבת שאני מדליקה אותם בכוונה ,כלומר לא רוצה .
תוכלו לעזור לי בבקשה ? תודה רבה זה קצת מבאס אותי הסיפור של הבחור ועליי לדעת אם יש טעם להיכנס איתו להכרויות
 
עדי בדיחי  
21:10 27.11.14
שלום לך,

אני לא רואה דמיון בין האקס שלך לבחור הנוכחי בהקשר לסיבת העזיבה. יתכן ואת קושרת זאת למשיכה, אני לא חושבת שהאקס היה כ"כ רציני אם עזב אותך באופן בו פעל. גם אם משהו לא הרגיש לו מתאים ברמה האינטימית ביניכם- רציני זה לא.

הבחור הנוכחי סה"כ מראה כי נמשך אלייך וזה דבר חשוב. יש לאנשים טעם מגוון בד"כ, והם מוצאים עצמם נמשכים לכל מיני סוגים של מראה. כך שאין עם זה בעיה והדבר הזה לא יכול לנבא על עזיבה. שוב מזכירה שעזיבה אחרי תקופה בהכרח לא עזיבה על רקע פיזי או המראה- אם סה"כ קיימת משיכה. כלומר יש לחפש סיבה עמוקה ומהותית מזה.

יתכן ולפי מה שתיארת הבחורים שהכרת אכן קיבלו ממך מסרים קצת הפוכים ממה שניסית לשדר. להערכתי, מקריאת הפוסט שלך וממה שאת מתארת, יש איזו נטיה במערכות יחסים שתיארת, שהופכת אותם להיות ברי מיצוי מהר מאוד- הנטיה למהר, להיחפז. תיארת שקשרייך הם אינטנסיביים. גם התגובות של הפרטנרים שלך שציינת הן מאוד אינטנסיביות. לא חייבים למהר. בקשרים שהם ארוכי טווח הקשר נבנה לאיטו, בקצב הנכון, וחשוב להשאיר טעם של עוד- בכל הרמות. להיפגש, אבל לא מדי. לדבר, אבל לא על הכל, ולא בבת אחת, יחסים אינטימיים אם מתקיימים- במידה, להשאיר עינין ומיסתורין. קחי זאת כטיפ.

והכי חשוב, לזכור שמשיכה לא מגיעה רק ממראה. היא אולי מתחילה שם, אבל היא לא מסתיימת שם. היא מסתיימת מעוד סיבות (מיצוי מהיר של הקשר כפי שציינתי, קווי אופי, ועוד).

בהצלחה,

 
אלה
01:08 28.11.14
עזרת לי ממש!
חשוב לי לציין שעם הבחור החדש נפגשים פעמיים בשבוע ...הוא גר ברחובות ואני בתא כך שזה לא הכי קל וטוב שכך.
את מכירה קוצרית בשם שרוני רובינשטיין ?
היא עושה סדנאות לגברים בנפרד ולנשים בלבד ...הייתי באחד הקורסים שלה ,אינטנסיביים חייבת לומר כדי להבין איך בחרוים באמת פועלים ואיך אנחנו צריכות או לא צריכות לפעול ...היא נותנת תכלס לא מעט עובדות שזה עובד...ניסיתי ויש דברים מאוד קיצוניים ..למשל "וואוו " של גבר כמו שסיפרתי לך כבר ועוד (אשמח אם תקראי קצת עליה ועל מה שהיא כותבת ותתני לי את חוות דעתשלך
בנוסף היא מדברת על זה גבר לא צריך לקבוע איתי באותו יום אלא יום לפני לפחות כי הוא חייבת להבין שאת לא גלגל ההצלה שלו ,ושגם לך יש את התוכניות משלך ...את האמת אני דיי מבינה את הנקודה ,אבל קשה להיות כזו כל הזמן ..מה עם ספונטניות ..מה עם שחרור...אני דיי פועלת על פי "החוק" הזה לא אשקר אבל זה מאוד קשה לגבר לפעמים ..מה דעתך על זה ?
 
עדי בדיחי  
19:24 30.11.14
שלום לך,

לצערי לא ניתן להזכיר כאן שמות מטפלים. אם את חשה שהקורסים שלה עושים לך טוב, מדברים אלייך, למרות שקשה ליישם- שווה לעבוד על זה ביחד איתה ולהגיע לתוצאות. נשמע שאת כן מעוניינת לשנות משהו ואת כן מאמינה ששינוי הוא אפשרי ובר השגה.

מאחלת לך בהצלחה רבה,
אנו (בני 60) נמצאים בחוג חברים.. אחד הגברים (נשוי) לוחץ על בעלי להצטרף אליו ואל אשתו לנסיעה לאילת. אני לא כ"כ מחוברת אליהם, בעלי יותר יש לו שפה משותפת עם הגבר. אני רגילה לבלות מחוץ לבית רק עם בעלי. בעבר הרחוק הוא זרק לבעלי אשתך: יפה וסקסית. פתאום לנסוע איתם ל-3 ימים ניראה לי מוזר, מה פתאום הוא מבקש, ואני לא חופשייה איתם, ומצד שני באילת עדיין לא הייתי, כך שזה הזדמנות. אך חוששת שלא ארגיש בנוח להיות צמודה אליהם 3 ימים רצופים לזוג שבקושי אני מדברת איתם. מה גורם לגבר ללחוץ על בעלי שישפיע עלי להצטרף אליהם עם בעלי לטיול לאילת. אני מתלבטת מה לעשות..
 
טלי צרקינסקי  
18:56 28.11.14
שרה שלום,

יש אפשרות לשוחח עם בעלך לפני שמקבלים החלטה על נסיעה משותפת לאילת.
על מנת שתצאו בתחושה טובה יותר.

גם אם נוסעים ביחד למספר ימים, אין זה הכרח להיות "צמודים" כל זמן האירוח אחד לשני, ניתן להתפצל, ולהחליט אם יש זמנים שאתם רוצים את המרחב שלכם לבד, אולי הם רוצים את המרחב שלהם ואת המרחב של כולכם ביחד. זה בסדר..

יתכן ונסיעה משותפת כזו תאפשר לכם להכיר יותר טוב, להיפתח. שאת תיהני מהיבטים נוספים בנסיעה (זמן איכות לעצמך, את ובעלך, נופש נחמד ועוד).

כתבת שאת רגילה לבלות מחוץ לבית רק עם בעלך. אולי תגלי שדווקא נחמד לך לצאת גם ביחד?

המלצתי אליך היא לשוחח על כך עם בעלך. לומר לו שאת מכירה בחשיבות שיש חברים וחשוב לך הקשר הטוב בזוגיות שלכם ולשתף במה שאת מרגישה ובמה שהעלית כאן.

אם יהיה לחץ מצד הגבר, האישה או הזוג לבלות כל היום ביחד ורצונכם בזמן איכות לבד, תחליטו כיצד אתם נוהגים בנימוס ומה אתם עושים בסיטואציה זו. השיחה על הדברים מראש, עוזרת "לארגן" את מה שמרגישים ולתכנן (אנלוגיה: ממש כמו שמסדרים מזוודה ומתכננים מה לארוז, לתכנן איך אתם רוצים לנהוג בסיטואציות שונות).

יתכן ועולה חשש מאינטנסיביות רבה (שלושה ימים רצוף) עם הזוג, מה שלא מחויב להיות דווקא במציאות, ניתן לקחת גם את המרחב לעצמכם ולדבר על כך.

כדאי לבחון עם עצמך מה הם מעוררים אצלך, איפה הקושי להתחבר (האם זה שעמום, משהו אחר שהוא/היא מעוררים אצלך ועוד) וזה בסדר, אנשים שונים מעוררים דברים שונים אצלנו וזה טבעי וזה בסדר שיש חברים לבילויים, חברים שהם יותר חברי נפש ועוד..


בכל החלטה שתחליטו אני מאמינה שתצאי עם תובנות ומקווה שתיהני.
אם יש החלטה לצאת, לדעתי צאי עם גישה של לכוון את נופש להנאה, עם ידיעה שאפשר גם להתפצל לפעמים וזה בסדר, לעיתים רק המחשבה שזה בסדר, מאד מרגיעה.

בברכה,

 
שרה
00:03 30.11.14
 
ורד
11:17 29.11.14
אני נשואה מעל 30 שנה,במהלך חיי חוויתי עליות ומורדות בנישואין.עכשיו כשאני בגיל 50+ הגעתי למסקנה שכבר אין לי כוח לחיות עם בן אדם,תת רמה,בלשון המעטה. אני מוכנה לברוח מהר ככל האפשר מהגיהנום הזה,לא מוכנה לספוג עוד צעקות,השפלות וריבים מטומטמים על שטויות. יש לציין שאני בחיים לא בגדתי,מסורה למשפחה,בשבילי המשפחה ערך עליון,יש לי ילדים נהדרים,עובדת ומסייעת בפרנסת הבית,ובתמורה מקבלת יחס משפיל.אין שיתוף פעולה כלום.אפילו כבר סקס אין.מה אני עושה,מאיפה מתחילים להתקפל.
 
טלי צרקינסקי  
15:48 29.11.14
ורד שלום,

שאלתך תלויה במספר גורמים:

האם יש לך ילדים קטנים, מורכבות של חלוקת רכוש האם יש שיתוף פעולה של הבעל והסכמה ועוד..(אלו שאלות לעורך דין)

את זקוקה ליעוץ ברמה משפטית ואם את מרגישה שאת לא רוצה לעבור תקופה זו לבד, אפשר להיעזר בתמיכה רגשית.

יש שאלה האם הדברים "הונחו" על השולחן, כלומר האם שיתפת את בעלך במה שאת רוצה, אם יש הסכמה הדדית, יתכן ותוכלו להגיע להחלטות משותפות לגבי דברים ולהסכם הדדי ומשותף.

כל זאת ניתן לבחון קודם כל ביחד ובעזרת עו"ד.

אם את מרגישה שיש סרבנות מאד גדולה מצדו ואין עם מי לדבר, ניתן להתייעץ עם עו"ד לבד ויש מקומות שאפשר לגשת ליעוץ ללא עלות (לבדוק באינטרנט).

בהצלחה רבה,




אני בת 20, יוצאת עם גבר- חשוב לציין שאנחנו בתחילת הקשר (מס חודשים בנני זוג)! ומאוד אוהבת אותו, הוא לוקח אותי ברצינות והכיר אותי למשפחתו המורחבת. כשאנחנו לא רבים יש לנו קשר מאוד אוהב, חם, כנה פתוח עם המון מכנים משותפים-הוא מזכיר לי אותי בהמון תחומי עניין דומים,תחבובים ותכונות אופי מסוימות ויש לנו כימיה טובה.
קיימים מספר דברים מפריעים לי בקשר, חשבתי שיש לו בעיית עצבים קלה, אך לאחרונה קראתי גיליתי שדפוסי אופי שלו מאפיינים גבר מכה- שתלטנות (ומניעת חופש בחירה ממני בבחירה של דברים שאנו עושים יחד לדוגמא בחירת שירים באוטו,תכניות צפייה) , קנאות (לא רוצה שאדבר עם ידידים בכלל) ורכושניות- חרדתי לגבי כך שאבגוד בו, העלבה והשפלה כאשר אנו רבים ואני מביעה את דעתי בכעס (קורא לי משוגעת, חולת נפש, אומר לי שהוא יכול להשיג מלא בחורות ולהסתדר מצוין בלעדיי ) פעם אחת הוא החזיק אותי באגרסיביות ופעמיים ניסה לגרש אותי מהבית שלו בעת מריבה שלנו, יוצא שהוא מדבר בזלזול לאימו הרבה פעמים אך הוא אוהב אותה מאוד, יש לו שינויי מצבי רוח לפי דברים יום יומיים שיש לו(לדוגמא כאשר קורה לו דבר שמבאס אותו- זה ישפיע על יחסו בקשר שלנו)כאשר אנו בוויכוח הוא פשוט מנפנף אותי ומתעלם ממני או מנתק לי אם זה בטלפון-בורח כאשר אני אומרת דברים שלא מוצאי חן בעינייו.
ברוב הריבים שלנו גם אם אני צודקת- בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מתנצלת או חושבת שהגזמתי או שאני משוגעת מדברים שהוא אומר לי ואנו חוזרים בידיעה שכאש אנו לא רבים כן טוב לנו ביחד!
מה שיותר מטריד אותי הוא הקשר שלו עם האקסית - יצר לה הגבלות רבות אחרי זמן ממושך שהיו יחד- פעם אחת הרים עליה יד (סטירה) בעת כעס, והיה מגביל אותה בבגדים חשופים לטעמו, הרחיק אותה מחברות שנראו לו "זולות" או "לא לרמה שלה"
אני והוא מבלים המון זמן ביחד, אך כאשר אנו רבים אני מרגישה שאיני מכירה אותו. כשאני בקשר טוב אני רואה אותו כבן אדם טוב, אוהבת את חכמתו, יש בינינו משיכה, סקס טוב. הוא מפנק אותי ודואג לי ולפעמים אני מרגישה שהוא ממש אוהב אותי ורוצה סך הכל בטובתי!
איני יודעת האם לראות את כל הדברים האלה שקרו כנורת הזהרה או להמשיך ולראות האם דברים ישתפרו? אולי אני קצת מנפחת את הדברים ושמה יותר מדי דגש על דברים שקורים בהרבה מערכות יחסים ?
האם עלי לעזוב באמצע הקשר (אנחנו כרגע בתקופה טובה ואוהבת והדפוסי התנהגות שציינתי קורים רק במהלך ריבים-שקורים פעם בשבוע או שבועיים)

אשמח לייעוץ מה לעשות...
 
טלי צרקינסקי  
12:48 13.09.14
מאיה שלום,

אלימות היא לא רק פיזית, יש כל מיני סוגי אלימות אשר בחלקן יכולה להיות אלימות רגשית (כפי שאת מציינת: הצרת גבולות, קנאות קשה, רכושנות, השפלה, קללות ושימוש במילים בוטות בקשר, זלזול באחר ועוד..) כמו כן יש אלימות של רכוש, כאשר נמנע מבן/בת הזוג משהו שקשור לרכוש המשותף וצרכים שיש בבית.

מתיאורך בן זוגך אכן אלים בדפוסים האלו. אין זה סותר שיש לו גם תכונות טובות.
בדרך כלל אנשים שמקנאים, שמכתביים לבת הזוג שלהם להתלבש יותר צנוע (אינני מתכוונת כאן מבחינת דת/תרבות וכו') אלא בגלל קינאה ושליטה ואמירה כגון "אני יכול להשיג הרבה בחורות ולהסתדר לבד" והפחד שתבגדי בו מסתירים בדיוק את מה שעומד מאחורי דפוסי ההתנהגות שלו: פחד לא להיות נוכח, פחד שדעתו לא תתקבל, פחד קיצוני מסירוס, צורך גדול בשליטה ופחד מחוסר ודאות ורגשי נחיתות (נשמע פרדוקסלי, אך אדם שמרגיש מספיק טוב עם עצמו, אין לו צורך להתייחס או "להוריד את האחר" על מנת להרגיש נוכח.

מעניין מהם דפוסי הקשר של הוריו והאם לאביו יש דפוסים דומים בהתנהגות ומדוע הזלזול באמו,לעיתים יש דפוסים שמשחזרים מהבית.

לשאלתך, המצב לא ישתפר, בוודאי אם אדם לא מודע לעצמו וללא טיפול (2 תנאים הכרחיים).

הבחור צריך לקבל עזרה אם הוא רוצה ללמוד לנהל כעסים, ללמוד איך להיות באינטראקציה בתוך זוגיות וללמוד דפוסים בונים בתוך הקשר ולא דפוסים כמו שיש כעת.

לגבייך, כדאי לך לשאול מה משאיר אותך כל החודשים בקשר כזה?
מה חשוב לך בקשר עם בן זוג?

הייתי שוקלת האם את מוכנה להישאר בקשר עם כל מה שאת מתארת בהנחה שזה עלול גם להחמיר?

לא פשוט אך תיארת את הדברים נכון. יש לו התנהגות של גבר מכה.
יש אצלך התאהבות ופנטזיה שהוא יום אחד ישתנה. בפועל, דרושים מאמצי לעשות שינוי. אני יכולה להבין מהי התאהבות ומה זה עושה לך (התאהבות יכולה לעיתים "לעוור" את התכונות היותר קשות אולם את כן רואה אותן). כדאי לברר עם עצמך אם את מסוגלת לשאת את החלקים הלא פשוטים שלו שעולים בקשר ואם את לא ראויה למשהו אחר.

מאחלת לך הצלחה בכל,





 
קלי
21:43 28.11.14
הסיפורים האלו תמיד מתחילים ככה. זה יתחיל בקטן ויגדל. רציתי לדעת בן כמה הבחור שלך ואיך הקשר בין ההורים שלו? איך אתם היום?
שלום רב!
מה שאני יכול לבקש מכם זה לעזור לי להבין מה הולך להיות ,החוסר וודאות מציק לי.
אז ככה,אני בן 30 ,ובשמונה חודשים האחרונים הייתי בקשר ראשון בחיי.לאחר תקופה זו,החלטנו אני ובת זוגי להיפרד.לי היה תסיבות שלי.במהלך שבועיים מאז הפרידה,כשאני חושב וחוכך בדעתי וכן עברתי אימון אישי,הבחנתי בכך שעשיתי כמה טעויות משמעותיות בקשר.בעקבות כך לא הייתי שלם עם העניין.הרמתי לחברה טלפון,הסברתי את עצמי וביקשתי לחזור ולנסות מחדש.היא התנגדה והיססה,אך נפגשנו,דיברנו,והגעגועים משני הצדדים התחילו לפרוח מחדש.יש לציין מאז שביקשתי לחזור ציינה החברה שהיא צריכה זמן והיא לא יכולה לתת תשובה עכשיו.אני זרמתי עם זה.מבחינתי החזרתי אותה לחיי וזה טוב.אמרתי לה כמה אני אוהב אותה וכמה אני מבין שהזקתי לקשר ,לא הערכתי אותה כמו שצריך,והיום אני מיצר על כך ורוצה לתקן,וכמובן שמעל הכל כמה אני אוהב אותה.היא שמחה לשמוע את זה.עם זאת,ההתנהלות שלה מאז הייתה מוזרה.היא התחילה לעשות לי טיזינגים,עונה לא עונה,יוזמת לא יוזמת,ברורה לא ברורה וכו'.אני לא הבנתי מה הסיפור.אמרתי לה שאני רוצה אותה ושתתן לי הזדמנות ולא הבנתי למה היא מתנהגת ככה.לאחר 3 ימים מאז שביקשתי לחזור,אמרתי לה שאני לא מוכן למשחקים האלה ולעוד התנהגויות שלה כגון:התכתבות עם דייט שיצאה איתו שבוע אחרי שנפרדנו,זה שהיא מתכתבת עם אנשים בטינדר ובעוד מקומות.היא אמרה שהיא לא חייבת לי כלום.אמרתי לה אוקיי.אני מוכן להראות לך כמה את חשובה לי וכמה אני רוצה אותך אך לא בתנאים האלה.היא לא הסכימה איתי.אז איחלתי לה בהצלחה ונפרדנו.10 דקות אחרי השיחה הזו,היא התקשרה ובאה אליי לדבר.אמרה שהיא מבולבלת והיא מאוד אוהבת אותי.לאחר דין ודברים ביחד איתה הגענו להחלטה שתיקח תזמן עם עצמה ותחשוב ובגלל שהיא לא רוצה לסגור את עצמה לאפשרויות אחרות גם אני לא אסגור את עצמי.מה שלא ברור לי זה,שהבחורה אוהבת אותי מאוד,וכל הזמן אומרת לי כמה שהיא אוהבת אותי,ואני רואה את זה ויודע את זה,ואני לא מצליח להבין למה היא לא רוצה לחזור כבר עכשיו.מה קשה להחליט?היא חזרה וציינה שהיא פגועה(פחות ממני,יותר מקשר קודם שהיה לה ונחתך בבוקר בהיר ללא כל התראה מוקדמת,מישהו שראתה בו בעלה).אני מבין שהיא פגועה מאוד,כי צלקת ישנה קמה לחיים וכן כמו שציינה פחדים נוספים התחילו להתעורר ,כמו זה שאני והיא נחזור לאותו מקום שהיינו בו,וכן איפה נגור ואיך נסתדר.ניסיתי לדבר אל ליבה,אז הבנתי שאין לי ברירה כרגע אלא לשחרר אותה שתחשוב עם עצמה.מה שמטריד אותי זה החוסר הבנה וידיעה מה יקרה הלאה.היא אוהבת אותי,לא פעם אמרה שיש בי את כל שחיפשה בגבר,אך הפחדים והפגיעות שלה מונעים ממנה לבוא אליי?מה יהיה חברים.יש לכם ניחוש מושכל.תודה על הכל.
 
טלי צרקינסקי  
20:29 26.11.14
ש שלום,

ראשית, חשוב לי לציין שמודעות ולקיחת אחריות על התנהגות/התנהגויות מסוימות, היא חשובה וראויה מאד להערכה.

זה שיכלת לבוא אל הקשר ולומר את זה בפני בת הזוג, זה מאד ראוי.

ממה שאת מעלה, יתכנו מספר מצבים, יתכן והיא עדיין פגועה ויש אצלה רגשות אמביוולנטיים (התלבטות), יתכן וכפי שעולה, זה "מתיישב" על פגיעה קודמת יותר, כפי שאתה מיטיב לתאר.

משהו נוסף שבא לידי ביטוי זה ה "קשה להשגה". כשאתה מתרחק, היא רוצה קשר ולהיפך.

למעשה בהתנהגות שלה ("טיזים", צ'אטים וכו'.. היא מתנהגת את רגשותיה).

מובן מאד שאם רוצים לתת סיכוי לקשר בכלל ולאחר משבר קטן כגדול בפרט, חשוב שזה יעשה ללא "הפרעות חיצוניות" כגון התכתבויות, צ'אטים ועוד. אלא באמת להתרכז בבן/בת הזוג.

נראה שכרגע בת הזוג שלך לא בשלה לניסיון הזה, לא ברור לנו לגמרי למה.

אני חושבת שעשית נכון ש"שיחררת" את זה כי לא ניתן "בכוח" להנשים קשר.

בהחלט יתכן וכל אחד זקוק למרחב ולזמן שלו על מנת להיות מסוגלים להכיל בחזרה את הזוגיות ואת ה"ביחד".

אני הייתי לוקחת מהסיפור שאתה משתף מספר תובנות:

היכולת להתבונן בעצמך, גם כאדם שעושה טעות ויכול לעמוד מאחוריה, זה יכול לעזור לך מאד בחיים, בין אם בקשרים זוגיים ובכלל. כמובן בהנחה שתמשיך לעשות את השיח הזה עם עצמך ולהיות מודע.

שנית, אנו לא באמת יודעים מה עובר על בת זוגתך, מה הדינמיקה הרגשית שהיא חווה כרגע, האם לגמרי כל זה קשור אליך. יתכן והזמן יאמר את שלו.

להיות בקשר שעושים לך "טיזים" ומצב של בלבול, לא הייתי מציעה לך.

יתכן והקרקע בהמשך תבשיל לכך שתוכלו להיות ביחד ואם זה מאד חשוב לך, אפשר לבדוק את זה בהמשך.

מה שחשוב לקחת בחשבון, שאם החלטתם להיפרד כרגע, כל אחד ממשיך בחייו

הייתי מנסה מאד לא להיכנס להאשמה עצמית, אלא יותר לאן אפשר לקחת את הדברים להתפתחות עצמית ולקשרים אחרים..

אם אתם תחזרו להיות ביחד, בהחלט הייתי מדברת על הדברים בקשר, כולל לתת מקום לדבר על קשיים, על אמון, על פגיעה, על מה חשוב לה ולך בקשר, על הצרכים, על משאלות, על הגשמות, על ביחד ועל המרחב.. על הכל.. בפתיחות ובהדדיות.

מאחלת לך הרבה הצלחה,








+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  205  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין