בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
 
אנונימי
20:30 25.11.14
שלום
אני לא יודעת את הצד הנכון.אנחנו בזמן האחרון אני ובעלי רבים כמעט כל יום וכשהוא מתעצבן הוא מקלל אותי ואומר לי דברים קשים.אני החלתטי היום שכל זה מאוד כבד בשבילי והחלטתי להתגרש.
יש לנו ביחד 8 שנות נישואים ו4 בנות מתוקות.
אני בת 28.אני נורא מתלבטת אבל באמת אין לי כוחות יותר לעבור את ההשפלות שלו.הוא כל הזמן מאיים עלי שהוא יהרוס לי את החיים אם אני עושה את זה או את זה .בקיצור אני בדיכאון מפחדת לעשות צעד לא נכון
 
מ.
19:48 20.11.14
היי, אני מרגישה שאני ממש זקוקה לעזרה וייעוץ. אשמח להכוונה.

אני בחורה בת 20, נמצאת בזוגיות מזה כמעט שנה עם בחור. קשר ראשון.
כל ההיכרות שלנו החל מהרגע הראשון ועד הפרידה האחרונה הייתה מאוד אינטנסיבית. היינו דבוקים אחד לשני 24/7 +שירתנו יחד באותו בסיס לתקופה של כמעט 3 חודשים.
אהבנו מאוד, היה לנו קשר מדהים. פתיחות, כנות, נתינה ומה לא. היינו באמת מאושרים.
במהלך הקשר אני לא חושבת שחנקנו אחד את השנייה, אבל די הזנחנו קשרים חברתיים. בנוסף, היו חיכוכים לא מעטים סביב נושא הדת (שנינו מנסים לחזור בתשובה. הוא דתי יותר ולפעמים הרגשתי הוא כופה עליי בדיעבד) האהבה שלי אליו כ"כ גדולה שהרגשתי צורך לנסות לרצות אותו וזה גרם לי להרגיש אומללה. הרגשתי ששכחתי מה אני באמת אוהבת ורוצה לעשות בהקשר הדתי כי הייתי במין מרדף בשביל לשמור על יחסים בריאים מה שגרם לתוצאה הפוכה. הוא מהצד שלו, גם ויתר על עקרונות למעני, למען הקשר ובנסיבות האלו החלטנו להיפרד. אחרי פרק זמן קצר מאוד הוחלט שנחזור אחרי תחנונים שלי. כי למעשה האהבה אף פעם לא נגמרה (לא מהצד שלי לפחות, והוא טוען שגם הוא עוד אוהב)
חזרנו ואני מרגישה בודדה יותר מאי פעם.
אני מרגישה ששום דבר כבר לא כמו שהיה.
הוא קיבל על עצמו שמירת נגיעה ואני בעקבותיו. אנחנו לא נוגעים ולא מקיימים יחסי מין. אני מאמינה שאפשר להתקרב גם בלי המגע ושזה לא הסיבה לריחוק, רק למען הפרוטוקול.

תהליך החזרה האחד לשניה לא היה לו קל. הוא הרגיש שזה טילטל אותו והוא זקוק לזמן עם עצמו, הוא רוצה לחזור לתחזק קשרים עם חברים ולעשות דברים שלא עשה פעם.
אני לא באמת חושבת שאי פעם מנעתי ממנו לעשות את זה. ועם כל זה הוא עדיין אוהב אותי. זה לפחות מה שהוא אומר. אני מאוד מבולבלת כי אני לא מרגישה ככה.

אני לא מרגישה שאני בזוגיות טובה. למעשה אני מרגישה מאוד לבד. יותר לבד מאי פעם. כשיש לי קושי גדול, אני כבר לא משתפת אותו, מהפחד למה שיעשה ליציבות הקשר וגם לא נראה לי שאכפת לו במיוחד. לא כמו פעם לפחות. אני מנסה לשדר יציבות, ואיפוק רק כדי לא לאבד אותו. יש לי הרבה מטענים רגשיים, לא קל להכיל אותי. אפשר להבין אותו ועדיין אני לא מרגישה שהוא שם בשבילי.
אנחנו כבר לא נוגעים,
אנחנו נפגשים מעט מאוד יחסית, וגם אז אני יוזמת, ואם הוא יוזם זה רק אחרי שעשיתי לו שיחת מה חסר לי בזוגיות הזו. עצוב לי מאוד, ואני לא יודעת כמה הקשר הזה נכון אבל אני אוהבת וקשה לי להיפרד. אולי אני גם רגילה. אני כבר לא מרגישה יפה/נחשקת/בעלת ביטחון. הכל מערער אותי כל-כך. אני לא מרגישה שיש לי גבר שעומד מאחוריי. הפתיחות כבר לא נמצאת. לא מהצד שלי לפחות, אני מרגישה ששוב אני עוטה מסכה של "הכל בסדר..."

אשמח לעזרה, עידוד או כל מענה יתקבל בברכה.
מ.
 
עדי בדיחי  
09:50 21.11.14
מ. יקרה,

ראשית תודה על השיתוף והכנות. בטח לא קל לך להתמודד עם כ"כ הרבה שינויים ותחושות וקשר שלמעשה, בשורה התחתונה- לא מה שאת רוצה.

נשמע שהקשר הזה היה נכון בתקופות הראשונות שלו, את מדברת על אהבה גדולה, נתינה, כנות וכו'. תוך כדי הקשר שניכם עברתם תהליך מקביל של חזרה בתשובה, אך כנראה גם תהליך שונה. כל אחד הוא שונה, ומטבע הדברים גם התהליך שלו יהיה שונה, אפילו שמדובר כביכול באותו תהליך של חזרה בתשובה. נוסיף לזה את הגיל הכ"כ צעיר שלכם- גיל שבו עדיין ממשיכים לעצב אופי, אישיות, הרגלים, רצונות, זה יכול להימשך גם לגילאים מאוחרים יותר. אנשים מעצבים את עצמם לאורך שנים, וזה נכון גם לגבי בחירת בן זוג. אם לפני שנה הייתם שניכם במצב שאתם אומרים שהקשר הוא נכון לכם, ואחד את השניה אתם רוצים- לא בטוח, וזה לגמרי טבעי, שאחרי שינויים שעברתם, חוויות וקשיים- עדיין תהיו באותו מקום. היה איזשהו ניסיון כנראה, מצד שניכם, לחזור לאותו מקום של אהבה אינטנסיבית, ראשונית.

נראה שנכנסת לאיזה לופ של סיחרור ובלבול- האם הקשר חונק מדי או לא, האם הוא נכון מבחינה דתית או לא, רצית מאוד להתאהב אך הרגשת שאולי זה מעט "מעושה", והחשוב מכל לא הרגשת שאת מקבלת את הפידבק הנכון ממנו (ולא בטוח שהוא יכול לתת לך אותו). מעבר לכך נשמע שכל אחד כרגע סבוך בעיניינים האישיים שלו- הוא עם החברים, את עם קשיים אחרים שאת חוששת לשתף לגביהם. כלומר המהות עצמה של זוגיות והתמודדויות ביחד מעט התקהתה. כאן יש הרבה אמירות ברורות שלך שאת לא מאושרת - את לא מרגישה שאת בזוגיות טובה, הוא מעט שם בשבילך, הוא לא לגמרי משכנע אותך שהוא אוהב אותך, חסרים לך הרבה דברים בזוגיות ואת חשה מאוד בודדה.

אלו לא דברים של מה בכך. זה בסדר שקשר שהיה מאוד מתאים לנו בהתחלה, הפסיק להיות כזה. את בגיל שבו עדיין יש התחבטויות לגבי ה"אני", ויש עוד הרבה התמודדויות אחרות בגיל הזה. למעשה אתם רק מתחילים את החיים.

אז אני לא אמליץ לך לסגת לחלוטין מהקשר, אבל אולי כדאי לתפוס איזה מרחק קטן אחד מהשניה, תנסי להיות קצת יותר עם עצמך ולהבין מה את באמת צריכה. זה נכון ובסדר גם להיות ללא זוגיות תקופה, ולחזק את הזוגיות שלך עם "עצמך" דווקא. הביטחון והדימוי העצמי שלך כ"כ נמוך, שאני לא בטוחה שדווקא ההישארות הצמודה לבחור הזה היא מה שתגרום לך לחוש טוב יותר.. נסי לחשוב על זה כך.

אז אולי פשוט תתחתנו?
שלום ,נשואה עוד מעט 26 שנה. בשנתיים האחרונות
אני לא ממש רוצה שהוא ייגע בי או יישן לידי כי זה מביא ליחסים ואחר כך אני מתעצבנת
בתוכי למה נתתי לו לגעת בי. אני מרגישה שזה מוריד לי מהכח הפיזי והנפשי
כלפי עצמי וכלפיו לדוגמא למחרת אינני יכולה להיות אסרטיבית מפוקסת
איני יכולה לאמר מה שאני רוצה .או שהוא יהיה או ייעשה אני מרגישה חולשה מנטלית. ולא רוצה לחכות לפעם הבאה. הגעתי למצב שאני לא רוצה סופי שבוע!
מבקשת לציין כי אנחנו לא ישנים ביחד
כבר כמה שנים ואני מודה היום כי אני אוהבת את הזה יותר נכון התרגלנו כי אנחנו אנשים עסוקים. ויוצא שבסופי שבוע אנחנו כן ישנים ביחד וכך מתקרבים.
(כי מה לעשות חייבים לשמור על הנישואים והסיבה שאנחנו יחד ויש ילדים וכן לא ממש נכון ונוח להתגרש או להיפרד בעיקר בצד הכלכלי! או הצד הרגשי של זוג הכי טוב זה בשניים ולא לחוד) ולא ממש בא לי להיות אישה ואיש בסופי שבוע וגם בהחלט לא באמצע שבוע.
אלא במינון הקטן פעם ב... וגם זה כדאי שיבוא עם בילוי לפני או תקשורת כל שהיא טובה ביני ובינו.רוצה שהוא יהיה כמו ידיד שותף אבל בלי יחסים קבועים כמעט בכל סוף שבוע כאילו שאני טובה רק ל.. לישון ולהיות יחד ולא מעבר.
 
עדי בדיחי  
21:47 24.11.13
שלום אישה,

מבין השורות שלך עולה כי כשאת נמצאת במצב של חשיפה, ובמצבים אינטימיים- את חשה חשופה גם רגשית ומנטלית, ורוצה להתרחק. נשאלת השאלה מדוע את חשה כך, ומדוע יחסים אינטימיים לא נכנסים בעינייך למקום של "יחד" ו"שותפות", אלא יותר למקום של "בדידות" ו"חולשה".

יש כל מיני מודלים של זוגיות, שאנשים מסגלים לעצמם עם השנים. אידיאלי או לא- זה נושא אחר. נראה שגם אתם סיגלתם לעצמכם איזשהו מודל. אולי כדאי לשבת איתו ולדבר איתו על כך שאת חשה יותר טוב כאשר יחסים אינטימיים מגיעים בצמידות לבילוי, לתשומת לב ולתקשורת. תוכלי גם לתת לו על כך חיזוקים ב"זמן אמת", כאשר בילוי כזה קורה. הסבירי לו שאת נוטה להתרחק במצבים אחרים, ולמה.

את אינך רוצה שהוא יגע בך או ישן לידך, כי זה מביא ליחסים ואח"כ את מתעצבנת- אולי כדאי לפרט זאת מולו ולהסביר לו יותר מה את בדיוק מרגישה, שהרי היינו מצפים שדווקא תרצי במגע איתו, למרות כל השנים שצברתם ואולי דווקא בזכותן.

ללא קשר, הייתי ממליצה בנפרד לברר מול עצמך ולשאול- מה הקושי בלהיות חשופה מולו, ולמה זה מביא אותך למצב מנטלי חלש בעיני עצמך.
 
ששון
02:10 23.11.14
העיקר ידעת להגשים את החלום להיות אמא ומצאת ספונסר ( פראייר ) שיתמוך בך כלכלית לאורך כל שנות הנישואים שלכם
 
אלכס
08:30 24.11.14
ועם מי את רוצה לקיים יחסים?
האם יש לך גבר בחיים האמיתיים שלך שאת חושקת בו אבל חוששת לממש ?
אולי אפילו דמות וירטואלית?
אולי הוא לא עונה על המשבצת של הגבר הרצוי בעינייך מבחינת חוקי המשיכה ?

אז אולי תקחי לך מאהב בכל אופן את קרובה לזהכי הגברים בחיים סביבך כבר ירגישו שאת רוצה החוצה ....
לו אני במקומו של בעלך, היתי מתגרש מזמן.
 
ר
17:05 23.11.14
שלום 23.11.14

אנחנו נשואים כ30 שנה ובסך הכל מערכת הנשואים לאורך כל השנים היתה מאד גרועה אני רציתי עו ד ילדים ואשתי התנתה זאת בתנאי שיהיה לנו בית גדול
יותר אכן קנינו בית גדול יותר אולם לצערי תפסתי אותה עם אמצי מניעה גלולות
היא מאד מעוניינת למחוק את העבר ואני לא מסוגל לכך בזמן האחרון תקופה קצרה
אנו חיים בנועם ובהרמוניה אך קשה לי לעבור לסדר היום " יש לי משקעים "
כיום אם אני נעדר מהבית היא כבר נכנסת ללחץ ולא מוכנה שאני אישן מחוץ לבית
יש לי אבא מאד חולה
אני לא מסוגל לדבר איתה את אשר על ליבי ישר היא מתפרצת אמרתי לה שנלך ליעוץ
והיא לא מסכימה

מה עלי לעשות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
עדי בדיחי  
10:43 24.11.14
שלום ר',

הפרטים אודות מצבכם די מועטים. אני מבינה שלא מדובר בבעיה נוכחית אלא במצב כרוני שנמשך לאורך שנות הזוגיות שלכם.

כפי ששמת לב, ה"פלסטרים" כמו לרכוש בית אחר, או כל פיתרון קוסמטי - לא הועילו ולמעשה מדובר בבעיה שורשית. אני מתרשמת שאתה דווקא כן מעוניין לעבור תהליך, ויחד עם זאת מוצף מאוד גם מעניינים אישיים כמו מצבו של אביך, ובוודאי יש עוד כל מיני גורמי סטרס כאלה ואחרים שיכולים להעיב על המצב.

יעוץ זוגי לא חייב להיות יחד עם אשתך בשלב זה. ניתן יהיה לגשת לבד, לתמיכה מקצועית מסוימת- עו"ס, פסיכולוג, ולנסות לקבל יחד תמונה כללית של המצב ומשם להמשיך הלאה. יש מטפלים שהם גם פרטניים וגם זוגיים ולכן סוג כזה של מטפל יהיה לדעתי מתאים יותר. לא כדאי לעבור את המצב הזה לבד. מפאת המורכבות והשנים הרבות שעברתם יחד- אני לא בטוחה שהפורום יהיה מתאים עבורך, או מספיק, כדי לתת פיתרון הולם. תוכל להגיע למטפלים מוסמכים דרך קופת החולים במחיר מסובסד, דרך הרווחה, וכמובן גם מטפלים פרטיים.

בהצלחה רבה,
 
א.ק
11:34 21.11.14
שלום אני בת 41 גרושה +3 .. אני בפרק ב' כבר 4 שנים.
הוא בן זוג מדהים שמאוד מאוד כיף לנו ביחד.

אך יש בעיות עם הבן זוג שהוא כל תקופה מסויימת פתאום נעלם לי וחוזר אחרי שבוע ומבקש סליחה.
זה קרה לא מעט פעמים ותמיד הוא זה שרצה לחזור ...הוא יודע שאני מאוד אוהבת אותו.
הוא טוען שהוא מאוד מפחד מהמחויבות והוא רואה שלשם הקשר שלנו מוביל.
מאוד כיף לנו ביחד ואנחנו אוהבים.
כיום הוא נעלם לי שוב אחרי שהיינו סופ"ש מדהים בצימר בצפון (מתנת יום הולדת לכבודי זה היה ממנו).
השאלה שלי מה אפשר לעשות בנידון? הוא טוען שמאז שהתגרש יש לו בעיות עם כל קשר זוגי ואיתי זה הקשר הכי רציני שהיה לו וגם הכי כיפי .תעזרו לי בבקשה
אני לא יודעת אם לחתוך את הקשר או שיש פתרון לנסות לשקם קשר כזה.
תודה
 
טלי צרקינסקי  
12:48 22.11.14
א.ק שלום,

נראה כי יש חשיבות להגדיר מספר דברים במערכת היחסים שלכם.

ראשית. 4 שנים במערכת יחסים היא זמן לא מבוטל במערכת יחסים. נשאלת השאלה איך כל אחד מכם מגדיר מהי מחויבות? יתכן ולכל אחד מכם יש הגדרה שונה למושג מחויבות (לדוגמא וכאן נכנסות מחשבות ומטרות לגבי המשך הקשר כגון: מגורים משותפים, תכיפות המפגשים, עד כמה נמצאים ביחד, עד כמה נותנים מרחב בתוך הקשר הזוגי ועוד).

יתכן ולא שוחחתם על המושגים האלו ואיך כל אחד תופש וחווה אותם בתוך הקשר האישי שלכם.

יתכן ומה שהיה לכל אחד מכם עם הגרוש/גרושה, הוא לא מה שיש לכם בפרק ב'.
עליכם ליצור את מה שיש לכם כיום.

4 שנים זה זמן רב לדבר על הדברים האלו, אך זה לא מאוחר לעשות זאת.

אם את מזהה שיש דברים איכותיים וטובים בתוך הקשר, יתכן ולא כדאי לחתוך אותו, אלא להחליט לתת צ'אנס ולשוחח על הדברים האלו במסגרת הקשר ובמידת הצורך להתייעץ ביחד עם איש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי.

מספר דברים שכדאי לבחון אותם ולהביא אותם לשיח הדדי ביניכם:

איך כל אחד מכם תופס את מושג המחויבות

האם יש צד שרוצה להתקדם יותר (מגורים, מיסוד קשר וכו'..)

מהי החוויה מבחינת ה"ביחד" הזוגי והמרחב הזוגי. יש מקום לשניהם בתוך זוגיות. אולם כזו שתתקיים לא ממקום של היעלמות ושאת נשארת עם חוסר ודאות וסימני שאלה, אלא ממקום שמחליטים שביום מסוים הוא נפגש עם חבר/חברים/עוסק בתחביב (וכן אחת) וכו'...

לשוחח על הרגשות שלך של מה ההיעלמויות האלו עושות לך.

האם זה קורה אחרי טריגר מסוים (ריב, לאחר שהייתם זמן רב ביחד, שיחה על התקדמות הקשר, משהו אחר..)

משהו חשוב מאד - האם יש לו דפוס שאם עולה קושי מסוים (וזה יכול לקרות בעוד תחומי חיים) יש לו נטייה פשוט לברוח או להתנתק, במקום לדבר על הקושי ולנסות לשוחח (בין אם ביניכם או עם איש מקצוע) ולהביא את ה"התנתקות" ל "הידברות" שזה יותר אפקטיבי, בונה קשר ותורם מאשר ההתנהלות השנייה.

לנסות לבחון אם יש קושי נוסף שעולה בזוגיות.

אם המצב הזה גורם למצוקה יש בהחלט מקום לטפל בו וכדאי לשוחח ביניכם ולבדוק מה קורה בדינמיקה של הקשר והן מה המקומות שהוא חושש מהם.


בברכה,



 
שחר
01:38 20.11.14
היי שלום שמי גבי נשואי 10 שנים פלוס 2 מקסימים , שאלה לי בעיקר לנשים בפורום איך יתכן שאם גבר מגביל כלכלית אז הוא מפעיל אלימות כלכלית , ואם הוא צועק ומשפיל אז הוא אלים מילולית , ואם הוא מכה אז הוא אלים פיזית בקיצור לכל דבר שלילי אתן מדביקות תווית של אלים קרי מתעלל . עכשיו השאלה שלי היא כזאת כשבני זוג רבים או מתווכחים שזה לגיטימי אז זה בסדר שהאישה תמנע מהגבר סקס עד יעבור זעם שזה יכול להימשך אפילו חודש ימים כלומר אפילו אם היא סתם כועסת או שהגבר לא עונה לדרישותיה אז מופעלת הסנקציה שאני מאמין שהמון נשים משתמשות בו להעניש גברים . באותה הנשימה הגבר יכול להגיד הבית המרווח שאת גרה בו הוא שלי האוטו החדש שאת נוהגת ונהמת ממנו הוא שלי וכל מה שיש לך הוא שלי מכספי ומזעת אפי אך לא יעלה על הדעת שהגבר ינצל וימנע מאישתו את כל הדברים בגלל ויכוח או מריבה . האם זה לא סוג של אלימות שנשים נוהגות כך ולמה אין מודעות ולא קוראים לילד בשמו כשהאישה מונעת סקס מהבעל בתור סנקציה זאת אלימות לכל דבר . אשמח לשמוע תגובות של נשים תודה
 
שחר
02:03 20.11.14
תיארתה את זה בצורה כל כך נכונה הפמיניזם פשוט דפק להם את המוח הם רוצות שווין איפה שנוח להן ואיפה שלא אז לא . מאז שגישתי החלה לעשות גם לי סנקציות אם תהיה ילד טוב תקבל ואם לא אז אין סקס ואני בתגובה פתחתי חשבון לבד ואמרתי לה שמעכשיו אם את מענישה אותי בסקס אז אני אעניש אותך דרך הכסף הרי היא לא יודעת כמה נכנס לי משכורת כי אני בחשבון לבד אז כשאנחנו רבים אני אומר לה שהיה חודש חלש את הדברים החשובים אני משלם וקונה הכל לבית אך בשביל הגברת לא נשאר כסף וזה נקרא עין תחת עין .רציתן שווין לא
 
עדי בדיחי  
16:06 20.11.14
שלום שחר,

יש הבדל רב מאוד בעיניי בין הגבלה כלכלית, לבין הגבלה מינית. כיוון שבאקט המיני יש המון אינטימיות ולא פעם על מנת שיתקיימו יחסים אינטימיים- צריך שיהיו גם רגשות מתאימים. קשה להתקרב למישהו פיזית כשאתה כועס עליו, סולד מההתנהגות שלו - זה דבר טבעי לא לעשות אותו, כלומר- לא להתקרב, ולא לקיים תקשורת כ"כ אינטימית - כשאנחנו כ"כ כועסים.

יש פה עוד 2 נקודות חשובות שמהוות הבדל:
1. תדירות אי קיום היחסים
2. נקמה על כך שאינך מבצע או מתנהג לפי רצונה או בהתאם למה שהיא חושבת

ברור ששני הפרמטרים האלו משפיעים השפעה ברורה על איך שאתה חש. יש נשים שישתמשו בכך כמניפולציה, ויש נשים שיתרחקו כי הן לא מסוגלות להפריד בין יחסי מין לאהבה, לרגשות- כך רוב הנשים פועלות. המנגנון הנשי ברוב המקרים יפעל במקביל- רגש, אוירה, יחסים טובים לצד יחסים מיניים מוצלחים.

אם אתה מצפה שאשתך תקיים איתך יחסי מין בתקופות של משבר חריף בזוגיות, כרוני ונמשך- נשאלת השאלה האם בתקופות אלו היא אמורה לספק לך צורך מיני- שהוא שלך, ולא שלה, באותן תקופות. לחדד, יחסים אינטימיים חייבים לבוא משני הצדדים. ברור לי שאתה חווה התנהגות זו והגבלה זו כאלימות מינית, זה אכן יכול להתפרש כך.

כדי לא להעמיס על המשבר שבכל מקרה אתה חווה, יהיה כדאי לחשוב על פתרונות ועל איך להביא אתכם למצב של רגיעה ושיח הדדי, ופחות להיכנס למחשבות על מניפולציות או נקמה. יהיה ניתן להתייעץ גם לבד, עם איש מקצוע, מה ניתן לעשות כדי לקרב אותה אליך בזמנים קשים כאלו.
 
א
14:10 19.11.14
שלום,
התחלתי לצאת עם מישהו לפני שלושה שבועות והתחלנו בגישושים מיניים
הוא בן 44, כשהוא מחדיר לי אצבעות לנרתיק לא עומד לו, כשהייתי עם חבריי הקודמים עמד להם כשהם נגעו בי, זה מאד הפליא אותי, הוא אומר שהוא צריך שיעשו לו מין אוראלי כל הלילה ואז הוא יוכל לתפקד, אינני יכולה לעשות לו כל הלילה, אולי חמש דק' משום שזה כואב ברקות.
בבוקר הוא קם עם זיקפה, השתפשפנו מעל הוגינה וירד לו, אלה סיטואציות מוזרות שלא מוכרות לי מאחרים, כשהוא רוצה לגמור הוא לא מאונן בצורה רגילה, הוא שוכב על הבטן ומכניס יד לאיבר מינו ורוצה שאקרב את החזה שלי לראש שלו ולוקח לו הרבה זמן לגמור.
הוא טען שגם עם בנות אחרות היה בעיות, מאד קשה לו עם זה שנראתי לו המומה ומאוכזבת למרות שניסיתי להסתיר, האם הוא אימפוטנט? מה ניתן לעשות?
 
טלי צרקינסקי  
14:51 19.11.14
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
אני ובן זוגי כמעט 3 שנים יחד, הוא 45 . אני 37, אנחנו מאורסים כשנה וחצי. לפני האירוסין היחסים היו ממש בסדר אבל מיד לאחר שהציע ואני לתומי חשבתי שנתחיל לתכנן חתונה.. לא ידעתי שזה יתקע כאן, כמובן ידע י לאורך החצי שנה השנייה יחד שיש לו פחדים או ראומה מחתונה כי היה נשוי בעבר (גרוש ללא ילדים)
הצעתי שילך לטיפול , את עשה זאת רק כשאמרתי שאני עוזבת , לאחר שנה שאנו מאורסים. ,הוא חצי שנה בטיפול ועדיין יש פחדים , קמת י הפעם ללכת כי כבר ראיתי שהוא לא זורם איתי לאו תו כיוון , הוא טען כי אינו שלם עם להביא ילדים כי יש בו פחד אבל נפחד יחד... שמחתי למאות שזה נשמע נורא. זה פשוט תמצות, האהבה גדולה והוא כנראה חרד מהאבא שיהיה ומהבן זוג שיהיה לי כבעל .. מחוייבות אחריות וכו׳
מאז שדיברנו אמרתמ לו שנתחיל לעשות דברים לקדם , קרי , עו״ד . סקס להביא ילדים ובכלל... זה לא קורה :( מה עושים? אני לא חושבת שאני צריכה להעלות שוב את הנושא , הוא פשוט צריך להתחיל להיות בעשייה לא? מה קורה אם לא ?...
 
טלי צרקינסקי  
07:19 16.11.14
אלה שלום,

הנטייה שלי כאן היא לייעץ לכם ביחד לטיפול זוגי.

זה יפה מאד שבן זוגך אינו מזניח את הדברים וכן פונה לטיפול.

ממה שאת מעלה את לא יודעת אם בסוף התהליך אתם בסוף תתחתנו או תקימו משפחה וזה מאד לא קל לחיות בחוסר ודאות כזאת.

הדברים בחיים הם לא מידיים אלא תהליכיים. נראה שיש אצל בן זוגך פחדים/חרדות, לא ברור לי על מה הם מתיישבים (זה יכול להיות הרבה דברים), הם נוגעים במה שקשור למחויבות (נישואין = מחויבות, למרות שגם זוגיות ללא נישואין היא מחויבות וילדים הם מחויבות גדולה יותר כמובן) ויתכן ויש דברים נוספים.

זה בסדר להרגיש פחד וחרדה אך כאן השאלה אם זה מונע מאדם לעשות דברים שהוא רוצה. אם הוא לא רוצה אותם, זה פחות הופך לבעיה. אם הוא מאד רוצה אותם, כדאי לטפל בכך.

המלצתי שתיגשו ביחד לטיפול ויש סיכוי רב שתגלו בטיפול כל מיני דברים על הקשר ביניכם, על הדינמיקות בתוך הזוגיות (אין כוונתי לכך שיש מישהו "אשם" במצב).

אלא שטיפול כזה יכול להביא להתפתחויות בזוגיות שלכם, מה שטיפול יחיד יותר מוגבל בו (שהוא כמובן עדיף על כלום)... ויהיה מקום לשניכם בטיפול (כי מה שעובר על בן זוגך, משפיע על הזוגיות שלכם)..

האם מטרידים אותו דברים אחרים וזו הבעיה המוצהרת? (יתכן וזה..יתכן ותיגעו בטיפול בדברים נוספים אצל שניכם ובקשר).


יתכן ובטיפול תראו מקומות שלא הייתם מודעים אליהם קודם וזה מצוין ותראו לאן אפשר להתקדם משם.

שוחחי על הדברים עם בן זוגך.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,




 
מירב
13:16 15.11.14
אני נשואה כ7 חודשים טרייה התחתנתי תוך חודשיים הכרות חשבתי שמצאתי אהבה וגבר לחיים מסתבר שזה לא נכון הוא ניצל אותי כלכלית רושש אותי הוא מלא בחובות מבחינת סקס עושה לי טובה שהוא שוכב איתי עצבני מכה אותי לעיתים קרובות חונק מאיים ברצח אני בת 25 והוא 23 הלכנו לשבת אצל משפחה שלי וחברים בערב שישי קריוקי כל הזוגות ישבו יחד צמודים אחד לשני אני מצאתי את עצמי שתוייה ויושבת לבד והוא שר כל הזמן ומשאיר אותי לבד .. אני מרגישה קורבן בנישואין האלו אין שום סיבה בעולם שאני חייבת לסבול אותו אני חושבת שהוא לא אוהב אותי הוא פלרטטן ומצאתי אותו כמה פעמים מדבר אם בנות אמא שלי לא סובלת אותו וכך גם אני מתחילה להרגיש שהוא אומר לי אחריי הקריוקי אם החברים שאין לו בעיה שאני ישב וידבר אם גברים כדי שאני יתן לו חופש לדבר אם בנות מה עליי לעשות? ילדים אין לנו
 
טלי צרקינסקי  
21:25 15.11.14
מירב שלום,

מזל שאין לכם ילדים.

את מעלה מקרה מאד לא פשוט כאן ואת זקוקה לתמיכה רבה מאד.

את מעלה מקרה שאין שום חוט מקשר בנישואין שלכם. נישואים בשלב מאד מוקדם של מערכת היחסים ביניכם שעולה השאלה מה הביא אותך להתחתן אתו ועוד יותר, להישאר אתו עם דפוסי התנהגות אלו.

בשלב הזה עליך לקבל עזרה מגורמים מקצועיים על מנת שיעזרו לך להתמודד עם המצב הזה ולא להיות יותר "קורבן", כפי שאת מתארת שאת לא רוצה להיות.

יש מרכזים שמטפלים בנשים מוכות, לא לחשוש הטיפול דיסקרטי (כן, זה נשמע לא פשוט אך זו לא מילה גסה.. נשים פונות לעזרה, מקבלות העצמה ואומץ לעשות צעדים והרבה מאד הכוונה מה לעשות, מה מגן עליהן ויעוץ בכל הפרמטרים (אישית, פסיכולוגית, משפטית ועוד..) אנא בדקי באזור מגורייך.

בנוסף הייתי מגייסת את סביבתך: משפחה, אמך לצדך, כל מי שיכול תמוך בך בתקופה לא פשוטה זו.

מאד יתכן, אך אינני יכולה להבטיח שגם לבעלך אין אינטרס להיות בנישואין אילו..

את בחורה צעירה. קבלת עזרה עשוי לחזק אותך לזוגיות יותר בונה, טובה ובעלת דפוסים טובים בעתיד, מעבר לטיפול העכשווי של המצב.

אל תקלי ראש, אנא פני לעזרה. זה מעבר לפורום.


מאחלת לך הרבה טוב,




,
שלום,
מעט רקע על עצמי: אני בת 24 התגרשתי לפני שנה וחצי מנישואים שנמשכו 4 חודשים ללא ילדים. לפני 8 חודשים הכרתי בן זוג מדהים, עברנו לגור ביחד ולפני חודש הוא הציע לי נישואים. אנחנו מאוהבים בטירוף, שנינו מרגישים שזה זיווג משמים ונועדנו להיות יחד. בנוסף, גם הוא היה נשוי והתגרש אחרי שנה ללא ילדים. יחד עם זאת, ומקצב ההתפתחות בזוגיות, לאחרונה, עולות לי כל מיני מחשבות מטרידות שאני לא מצליחה להוציא מהראש. אני מאוד מאמינה בפתיחות ואמת ובאופן כללי אני בנאדם שמתקשה לשקר. אבל אני מסתירה ממנו משהו וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי כי אני יודעת שהוא מספר לי הכל ומאמין בלב שלם במערכת יחסים שמבוססת על אמת, בלי הסתרות. יש משהו שמטריד אותי מידי יום, אני מסתירה ממנו עם כמה אנשים שכבתי. יצא לנו לריב בנושא מכיוון שבמקרה הוא מכיר מישהו ששכבתי איתו חד פעמי ושיקרתי לו שלא שכבנו - קצת רבנו אבל בסוף הסתדר. אני מרגישה רע עם העובדה שאני מסתירה ממנו, אך מצד שני אני לא רוצה שהוא יידע כי אני מתביישת ומעדיפה לשכוח מספר טעויות מהעבר.. הוא יודע רק על 2 ששכבתי איתם מאז הגירושים ויש עוד 3 שהוא לא יודע עליהם. אני פוחדת שהוא יגלה את זה כמו שהוא גילה על ההוא במקרה... אני לא רוצה שניפרד בחיים ואני אוהבת אותו מאוד! מה לעשות?? איך להוציא את המחשבות האלה מהראש? אני כל הזמן חושבת על מה יקרה אם הוא יגלה על עוד אחד מהם.. אני לא רוצה לספר לו אבל המחשבות מטרידות אותי... בבקשה זקוקה לעזרה.
 
טלי צרקינסקי  
17:07 12.11.14
רשל שלום,

מהדברים שאת מעלה כאן עולות בעיני שתי דילמות שאת עוסקת בהן:

האחת, היא עד כמה את מרגישה מספיק שלמה עם עצמך הן בחוויה של מכלול התנסויות שלך (במיוחד במה שאת מציגה כאן זה ההיבט של הניסיון המיני לפני הקשר אתו) ובכלל מה שמגדיר אותך.

השנייה, מה לשתף, עד כמה לשתף, האם כל דבר בחיים צריך לחלוק עם בן הזוג והעיסוק בפחד לא לשקר ולהיות אמתית. אנסה לפתח מעט את שתי הסוגיות האלו.

אתחיל דווקא בשנייה, אני חושבת שהרצון לאמת בקשר הוא חשוב. יש כאן שאלה מה הגבול של אמת ועד כמה אם את לא מוסרת כל אינפורמציה בקשר זה נקרא דווקא "שקר". נניח אם קיימת יחסי מין עם חמישה גברים וסיפרת על שניים-שלושה האם יש שקר שהוא כל כך גדול ושהוא עלול להשפיע על מערכת היחסים ביניכם?
אני בהחלט לא תומכת בלשקר לבן הזוג, אך לא להיכנס לפרטי פרטים על דברים שאינם רלוונטיים לקשר ואין בהם כדי לפגוע בקשר אינם בהכרח שקר.

דברים שיכולים להשפיע על קשר - התמודדות עם מחלה כלשהי (כולל מחלת מין), רגשות ודברים שקשורים בקשר הזוגי, מצבים שקשורים לתעסוקה ועוד.. קשורים מאד לקשר שלכם.

מעלה משהו שמחבר בין שתי הנקודות. משהו שמטריד אותך בתוך הזוגיות ושאת מרגישה שאת רוצה לשתף, חשוב לבדוק מדוע.

חשוב שלא תלכי כל הזמן עם ההרגשה של האשמה הגדולה, שאת מסתירה ממנו דברים גדולים, שאת מרגישה שעשית טעויות... בשביל להפחית את המחשבות האלו
ראשית חשוב שאת עצמך תרגישי מספיק בסדר עם עצמך שאת התנסית ויתכן וההתנסויות האלו הם מה שאפשרו לך להגיע לקשר הנוכחי.

גם אם יש דברים שלא היית עושה בדיעבד (חוויה אישית) - בסדר.

אני חושבת ומאמינה שלכל אדם יש כאילו..

באשר לקשר עם בן הזוג הייתי פותחת אתו את הדברים באופן כללי, איך אתם מרגישים עם המיניות שלכם, עם המרחב המיני, זה שכולל גם שיחות על מין, על העבר המיני של כל אחד, איך זה בשבילו לדבר על הדברים האלו?

האם בחוויה שלו החשש הוא שיהיה לכם חבר קרוב משותף שלך ולו היה עבר מיני, בכלל מה מעלה חרדה? מחזירה מאד את החיבור שלכם ביחד לקשר

הייתי בהחלט בונה קרקע טובה של הדדיות, כנות, תקשורת טובה שהיא מאד חשובה ותלווה אתכם לאורך הזוגיות שלכם.

את יכולה להחליט שאת תשתפי אותו בהמשך כשיהיה עיתוי לזה ולא להיות עם "סטופר" על היד שזה חייב להיות עכשיו.

קחי לך נשימה, תיהני מהתקופה לפני הנישואין וזה שאת לא "שקופה" אינו אומר שאת לא כנה. דברים יבואו לאורך כל הזוגיות וזה בסדר וגם אם שלושת הגברים האלו ישכחו.. לא קרה כלום. היום את עם בן זוגך ואת נאמנה לו.

יתכן ויש חשש לא מודע או מודע לחוסר אמון/נאמנות שיהיה בתוך הקשר, במהלך הנישואין? אולי וזה טבעי אחרי גירושין (אפילו גירושין שלא היה בהם סיפור בגידה).

ממה שאת מעלה זו בעיקר הרגשה שלך עם עצמך,

מאחלת לכם הרבה הצלחה













 
שירה
23:01 29.10.14
איך זה שיום ככה ויום ככה. יש ימים שההצעות זורמות ואני כבר לא יודעת מה לעשות וחושבת איך אצא עם כולם ויש ימים שממש לבד לי. בסוף לא יוצא כלום עם אף אחד וחסר לי התשומי פתאום. וזה גם לא קורה הרבה שרוצים אותי כולם בבת אחת. חבל שזה לא נורמלי משהו יציב כזה לא מוגזם ולא ריק מדי. מישהו התחיל איתי ואמר שממש התלהב וכל זה ובפועל הפסיק לדבר איתי אז אני כבר לא יכולה להאמין באף אחד וזה עצוב שאף אחד לא באמת מעוניין או עף עליי, ושאני לא מספיקה להינות כשכן מתייחסים אליי הקשרות לא בטוחה כלל! והבטחון שלי בירידה. מה אני צריכה לעשות דברים כדי להיות יותר מעניינת?! מה נסגר עם להיות עצמי? ולא תמיד אני צפויה אז מה עוד כבר אפשר לעשות? Help
 
עדי בדיחי  
13:14 30.10.14
שלום שירה,

נראה כי אי היציבות שאתה חשה משמעותית ובעלת משקל גם לגבי היחסים הבינאישיים. הרצון לתשומת לב מגיע ממקור מסוים ויהיה כדאי לברר מהו, מה עומד מאחוריו ולמה בדיוק את זקוקה.

לאור תחושה כי את שרויה בבלבול והצפה של רגשות וחוסר אונים לגבי מצבך - כלומר את רוצה לדעת מה המסלול הנכון לעלות עליו ואיך לעשות זאת, יהיה כדאי לפנות ליעוץ בקופ"ח. יש דרך הכרטיס המולשם- כל קופה והשירות שלה - שיחות עם איש מקצוע, בד"כ פסיכולוגים קליניים, על מנת לבצע תהליך משותף יחד ולקבל הכוונה, וכמובן לא להיות עם כל זה לבד.

בהצלחה,
 
הדר
21:52 06.11.14
זה שאני מחוזרת בימים מסוימים ובימים אחרים מרגישה לבד מצריך טיפול? נשמע משונה. בכל מקרה האמת שמצד אחד רוצה זוגיות ומצד שני כשמתחילה להכיר מישהו וחושבת שאולי יש סיכוי שהוא יהיה "זה". זה מלחיץ אותי ממש כי אני מקווה לעשות את הבחירה הנכונה כשזה יקרה ולהרגיש שמיציתי את מה שיש בחוץ. יש דרך לעשות צ'ק אין לבד בצורה מסודרת?
 
עדי בדיחי  
08:24 07.11.14
שלום חלי,

אשמח אם תוכלי לשוב לקרוא את הודעתי הראשונה. הפסקה הראשונה והשניה מתייחסות לסיבה מדוע להערכתי טיפול יכול לסייע לך. לא בגלל מה שקורה בפועל- החיזור והלבד. אלא בגלל מה שקורה מעבר לכך. לכל התנהלות שלנו יש סיבה. לא תמיד אנחנו יודעים מהי הסיבה לדפוסים חוזרים שמעכבים אותנו, הרבה פעמים, אם נדע מה הסיבה- נדע גם איך לטפל. כדי למצוא את הסיבות לדפוסים האלו, להערכתי יהיה צורך בליווי מסויים.

"טיפול" אינו מילה גסה. להפך. זוהי מתנה שאת יכולה לפרגן לעצמך, כדי להתקדם, להרגיש את עצמך, להבין מה עובר עלייך, והחשוב הוא- לא להיות לבד. כשאני כותבת "טיפול" אני מתכוונת, בין היתר, לאימון אישי, לסדנאות, לשיחות, להכל. את תחליטי מה הכי נכון לך.

את מסבירה יפה שכל הלופ הזה מאוד מלחיץ אותך. לאדם קשה "לטפל" בבעיותיו, אם הן חוזרות על עצמן בכל קשר וקשר. כלומר, יש דפוס מסוים במערכות יחסים ובתפיסה שלך "מהו קשר" שחשוב להתעכב עליו, כדי שבפעמים הבאות את לא תחושי כזאת החמצה, אלא תחושי שנשארת בקשר - והצלחת להתמיד בו.

כפי שכתבתי, כדי לא להיות עם זה לבד, וחשוב שלא תחווי את ההחמצות האלו שוב ושוב- להערכתי יש צורך בליווי מסוים. את כמובן לא חייבת לקבל את ההמלצה הזאת, וחשוב שתעשי רק דברים שאת חשה איתם בטוב.

בהצלחה רבה,
 
רונן
00:48 14.10.14
היי אני רונן אשמח לעצות של נשים באותו מקרה
 
הדר
21:45 06.11.14
השאלה אם היא מרגישה מושכת ואם התקשורת ביניכם טובה. אם רבים הרבה זה לא קרקע טובה להכנס למיטה. מצד שני אולי היא רואה את עצמה כאמא ושכחה שהיא קודם כל אישה.אולי קצת לחזר לקבוע דייט איתה להתקשר לבייביסיטר. לבקש לעשות עבורה משהו נחמד. אולי מסאז שמעורר קצת או בילוי כמו פעם עם קצת אלכוהול שיעורר את החרמנות.
 
אירית
21:36 31.10.14
אני לגמרי במשבר. בת 25, יפה ומחוזרת, בעלת תואר, באה מבית טוב, חכמה... אבל לבד. הכי לבד בעולם. יצאתי למיליון דייטים, הכרתי גברים מכל הסוגים, אני מחוזרת 24/7 ועדיין לבד. מה שקורה זה שאת הגברים הטובים שיש להם הכל ומציעים לי עולם ומלואו אני לא רוצה כי מהר מאוד אני לוקחת אותם כמובן מאליהם וכך פיספסתי בערך 30 בני זוג פוטנציאליים שיכולתי היום להיות נשואה ולחיות כמו מלכה. מעטים הגברים בחיי שיצאתי איתם ורציתי אותם באמת וכאן הבעיה וזה תסריט שחוזר על עצמו כל פעם שוב ושוב. מתחילים לצאת, יש מצב שבהתחלה אני לא מעוניינת אבל אז מתפתח איזשהו עניין (לרוב זה קורה כשהם מתאחקין ממני או מאבדים עניין), מתחיל משהו מאוד מאוד יפה, אני נקשרת ומתאהבת תוך ימים ספורים, אני כמובן לא מראה את זה ומשחקת אותה קשה כי האגו שלי בשמיים ואז פתאום זה מתחיל לדעוך!! אין לי מושג למה אבל פתאום הם תופסים מרחק, לוקחים כמה צעדים אחורה או נהיים קרים ואני מפתחת אובססיה ומוצאת את עצמי שבורת לב שוב ושוב עד סף שיגעון. אני לא מבינה למה זה קורה שעד שאני רוצה מישהו זה תמיד נהרס??? וכל הטובים שאני לא רוצה מציעים לי עןלם ומלואו אבל זה לא מעניין אותי? מה לא בסדר אצלי? אני תמיד משחקת אותה קשה ככה שלא נראה לי שהם נבהלים או שאני גורמת להם לברוח אז למה תמיד כשמשהו טוב מתחיל הם תופסים צעד אחורה?
 
טלי צרקינסקי  
10:35 01.11.14
אירית שלום,

את מעלה דפוס התנהגותי אצלך שניתן לטפל בו.

נראה שאת מודעת אליו ברמה השכלית ("מהראש") אך לא לגמרי מהרמה הרגשית שמשם אפשר לעשות את השינוי שעשוי להביא אותך ליצור קשרים בריאים עם המין השני.

מה שקורה היום שאת רוצה את אילו שלא ניתנים להשגה ואת יוצרת אף את המצב הזה ע"י ההתנהגות שלך (אני מציינת זאת על מנת להאיר בפנייך ולשקף, לא על מנת לשפוט). הדפוסים לא ברורים וכדאי מאד לברר אותם עם איש מקצוע.
מספר השארות: יתכן ומי שמעוניין בך מעלה בך מחשבות כגון: האם זה אמיתי? האם אני ראויה לזה", יתכן ויש חשש מקשר אמיתי (במודע או לא במודע ולכן עולים דפוסי ההתנהגות.

"האגו שלי בשמיים" כמו מה שאת מעלה, מה שבדרך כלל לא מציין באמת אגו בשמיים, אם כי רצון להחצין אגן כזה ומתיישב על אגו פגוע, שווה לבדוק מה באמת מסתתר מאחורי אגו כזה והאם הוא לא מסתיר חרדות, כאב, חששות ועוד (שזה טבעי וזה בסדר ואם מטפלים בזה אפשר מאד להתפתח ולהגיע למקומות יפים בחיים).

גבר שרואה זאת, עלול לקחת מרחק כי הוא יכול לחוות דחייה, סוג של משחק, אי בהירות לגבי מה שקורה בקשר וימשיך לחפש את הקשר הבא, כך שאת משיגה את המטרה ההפוכה. ואז המצב הופך לדפוס אובססיבי אצלך שלא ברור למה הוא הלך ואת חייבת להשיג אותו בחזרה - בקיצור, לא בריא.

ועם גברים שרוצים אותך, אולי זה נראה לך קל מידי ואת מוותרת מראש.

המלצתי החמה. פרגני לעצמך שיחות עם איש מקצוע. את בגיל שלהרבה מאד אנשים יש סוגיות התמודדות כגון: לימודים, עבודה, קריירה, זוגיות ועוד, בכל מיני תחומי חיים ואת יכולה לבדוק את כל מה שהעלית כאן בטיפול ולראות על מה "מתיישבים" דפוסים אילו, ללמוד אותם ולבנות לך דפוסים בריאים עם פחות הגנות והם יביאו אותך בעתיד לקשר בריא יותר ולפחות תחושת בדידות

מיותר לציין שתהליך כזה, יחזק אותך בשאר תחומי החיים שלך ועשוי לבנות את כוחותייך.

מאחלת לך הצלחה רבה,





 
חיבורים
13:33 05.11.14
היי,
ישנם דרכי טיפול היכולים לעזור לך למצוא קשר לטווח הארוך, והייתי ממליצה לך לקרוא על השיטות השונות.
למשל טיפול CBT. זהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר המתמקד בהווה, ב”כאן ועכשיו”. במהלך הטיפול מתמקדים בדפוסי חשיבה שליליים ובהתנהגות בעייתית שגורמים להפרעות רגשיות- מנטרלים אותם ומפתחים דפוסים חדשים וחיוביים באמצעות תרגול מטלות טיפוליות.
צוות מכון חיבורים.
 
הדר
21:38 06.11.14
שהיא לא מראה עניין אז אין להם למה להמשיך ולרצות ואוטומטית יורדת להם ההתלהבות כי אין שיתוף פעולה הם מבינים שהיא לא מעוניינת גם ליזה קרה צרות של עשירים
 
אורלי
15:48 18.10.14
אני גרושה עם שתי ילדות מקסימות,עברתי פרידה קשה ממערכת יחסים מאוד לא בריאה,מכיוון שהתהליך היה קשה והילדות קטנות וזקוקות לי,כשנתיים בחרתי להיות עם עצמי,לא יצאתי הרבה ולא כל כך רציתי להכיר אנשים חדשים,היום מרגישה שנמצאת במקום קצת אחר,או רוצה להיות במקום אחר,אבל מגלה שזה לא פשוט,מרגישה שחיקה פיזית ורגשית,לא מזהה את האדם שהייתי קודם,לא מרגישה אישה,אמנם מנסה לעבוד על הביטחון העצמי ולאהוב את עצמי,לפני זמן קצר הכרתי מישהו מקסים,שמנסה להבין ומעניק תחושת ביטחון,אבל קשה להיפתח,לתת אמון מלא,להתקרב,מרגישה שאני לא מביאה את עצמי מספיק לקשר,איך אפשר להתגבר על הפחדים החדשים ?
 
טלי צרקינסקי  
14:22 19.10.14
אורלי שלום,

מה שאת מתארת הוא מאד טבעי.

לעיתים צריך זמן לאחר פרידה קשה ופרידה בכלל.. בפרט בתקופה שזיהית שאת זקוקה להשקעת זמן ומשאבים במי שזקוקות לך, בנותייך. והיית זקוקה גם לזמן לעצמך.

עתה, את מזהה שנכון לך להתחיל כן להכיר.

לוקח זמן להיפתח וכן עד שמכירים את האדם הנכון וזה בסדר לעשות זאת בהדרגתיות ולא בלחץ.

חשוב לבחון עם עצמך מה את מזהה ששונה בך ("אני לא האדם שהייתי קודם"). חשוב לזכור שאנו, כבני אדם עוברים תהליכים ושינויים בחיים. יתכן ויש חשש להכיר אדם שלא מתאים/שיאכזב שזה גם בסדר, אך חשוב שאם יש חשש כזה, לא לתת לו "לנהל" אותך.

לבחון עם עצמך איפה את מרגישה שנוח לך, איפה את מרגישה שפחות נוח לך.

לבחון ולנסות למקד מה חשוב לך בבן זוג שהיית רוצה להכיר? אילו תכונות? מה היית רוצה?

להתחיל מלהכיר את האדם, לצאת ביחד, לשתף ולהקשיב, לא לשפוט את עצמך על כך שעולים קשיים לעיתים ולבטים. לתת להם מקום, להכיר בהם - ולהמשיך.

במידת הצורך, תמיד ניתן ללכת למספר פגישות אצל איש מקצוע להתחזקות, אם את מרגישה שאת זקוקה.

בנוסף לזוגיות, הייתי מציעה לך לעשות דברים נוספים שיחזקו אותך ויעשו לך טוב.

השתתפות בחוג/סדנא/קבוצה/טיולים - כל דבר שיכול לחזק אותך, להכיר אנשים באופן כללי ולתרום לך רגעי הנאה משמעות, יכול מאד לתרום לך לביטחון, להתגבר על השחיקה ועוד..

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
חיבורים
13:19 05.11.14
היי אורלי,
קודם כל ההחלטה שלך להמשיך הלאה ולהרים את הראש למרות מה שעבר עלייך היא נכונה והיא אכן גישה חיובית לחיים.
על מנת להתגבר על הקושי שבחיי היום-יום ולהצליח להשיב לעצמך את תחושת הביטחון העצמי אני מייעצת לך לקרוא על טיפול בשם CBT.טיפול זה מורכב מהבנה ושינוי של מחשבותינו השליליות ומדרכי התנהגותנו הבלתי יעילות הגורמות לקשיים רגשיים שונים.
צוות חיבורים.
 
עירית
15:15 03.11.14
שלום,אני גרושה טרייה והתחלתי לא מזמן להכיר אנשים חדשים לקשר,צאתי כמה פעמים עם מישהו שנראה היה שיש לנו הרבה דברים משותפים ואנו מאוד מעריכים אחד את השני,מהר מאוד התברר שאיננו מתאימים לקשר זוגי,שנינו דיין לא מוכנים,סוחבים טראומות מהעבר ולא באמת נפתחים,או שאין מספיק כימיה,הייתי בהתלבטויות אבל המשכתי את הקשר,הרגשתי שהוא מהסס ואפילו דוחה אותי,התרחקתי כי היה לי בעבר קשר מרעיל ולפי ניסיוני השיחות לא עוזרות כאן והפיתרון היחיד הוא להתנתק,הוא יצר קשר ואמר שהוא זה שהרגיש דחוי,והטיח בי האשמות שווא,בסוף הבהיר שאינו באמת כועס וגם אם אבחר לא להיות בקשר,ישמח שנישאר חברים כי הוא מחבב אותי,אבל השיחה הייתה קשה,לכן עד עכשיו לא יצרתי איתו קשר,הרגשתי שזה לא עושה לי טוב,אבל באמת הייתי רוצה שנישאר חברים כי יש בינינו חיבה הדדית,אני יודעת שהשאלה נשמעת קצת נאיבית,אבל האם לדעתכם זה אפשרי להיות בקשר לא קרוב מדי ולא מזיק? האם כדאי ליצור איתו קשר ולהישאר חברים?
 
עדי בדיחי  
20:02 03.11.14
שלום עירית,

נראה נכון לא להמשיך קשר כשהתברר כשאת (והוא) לא בשלים לכך, ולהערכתי זאת הנקודה המשמעותית. כלומר, לחשוב על עבודה עצמית ברמה האישית- איך את מביאה את עצמך למקום יותר בשל, אחראי, מוכן לעשות שינוי ולבסוף גם להגיע לתהליך זוגי כשאת באמת מוכנה אליו. אין ספק שזוגיות יכולה לעורר "שדים" מקשרים קודמים, אך צריך לזכור שכל זוגיות היא שונה, ואנחנו אחראיים על המקומות שלנו ועל מה שאנחנו מביאים לזוגיות הזאת, על כל המשתמע. ולכן.. חשוב שתעוררי לעצמך את הנקודות שעליהן יש לעבוד, אותן טראומות, מה גורם לך להיסגר וכו'. ובהחלט לעבוד על זה, לבד, בסגנה או בסיוע יותר אישי.

לגבי שאלתך- האם להמשיך קשר שהתחיל כרומנטי, לקשר על בסיס חברות. אני לא נוטה להאמין שקשר כזה אכן ימשיך על אש קטנה וללא משיכה של אחד הצדדים לכיוון רומנטי, גם לא במודע. כלומר, העובדה שהקשר היה בעבר תחת סטטוס אחר היא לא נקודת פתיחה טובה לידידות "טהורה". להערכתי.

עם זאת אני בטוחה שיש הרבה חברויות שכן קיימות למרות רקע כזה. אך ממה שאת כותבת ומה שאני מרגישה מתוך הדברים שלך, נראה כי את בתקופה די רגישה, וחד משמעית הקשר איתו והקירבה אל אותו איש לא עשו לך טוב, ולכן חשוב להתקרב לאנשים עם "אנרגיות" שנכונות לך, בכל הרמות.

בברכת הצלחה,
 
תומר
09:57 31.10.14
אני קצת נבוך בגלל סיטואציה מביכה . כשאני עובד משמרת לילה אז מידי פעם יוצא שבאוטו שבוע אישתי עובדת משמרת צהריים , אז חמותי באה בערב עד שאישית מגיעה מהעבודה לעזור קצת . אני בנתיים מסיים לקלח את הילדים ולהאכיל אותם ואז הם הולכים לישון לפעמיים הם קמים ואני ישן , אז בגלל זה חמותי באה בכדי לעזור לי להרדים אותם אני בדרך כלל מנמנם בסלון עד שאישיתי מגיעה מהעבודה ואז עובר לסלון . היו מקרים פעמים שנמנמתי בסלון רק עם תחתונים כי ממש חם בבית וככה אני נרדם ותוך כדי השינה שמעתי רעש של פלאפון ופתחתי חצי עין וראיתי את חמותי מצלמת אותי עם תחתונים ומאוננת מתחת לחצאית . ישר עצמתי את העין וכאילו אני עדין ישן . ובביקורים הבאים שמתי לב שהיא באה ללא חזיה והחזה שלה ממש נשפך החוצה ושהיא נכנסת הרבה לחדר שינה שלנו לראות אם אני ישן . אני נבוך כי לפעמים תוך כדי השינה יש לי זיקפה ולא נעים לי שהיא תיראה . כמובן לא אמרתי לאישתי כלום כי בגדול היא באה לעזור בגדול.
 
טלי צרקינסקי  
10:07 31.10.14
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
אני בת 25 נשואה לגבר בן 23 חצי שנה גיליתי שבעלי צופה בסרטי פורנו ותדירות יחסי המין ירדה לפעמיים 3 בשבוע בעלי עובד ב2 עבודות עבודת שירות בבקרים ובצהריים נציג שירות של מוקד טלפוני עד 12 בלילה כל יום חוץ מיום שישי שבת התקופה הזאת של העבודת שירות צריכה להסתיים בעוד 3 וחצי חודשים ..הוא ניראה מדוכדך וכמה שניסיתי לפתות אותו בלבנים סקסיים וחוטיני לא עזר לי!! טען שעייף שלא היום ורק מצאתי את עצמי מתחננת לסקס בקשר עצמו בעלי ביקורתי לא סבלני כלפיי עצבני מתלונן מרגישה שאני לא מספיק טובה ברירת מחדל ושהוא איתי רק בגלל כדי לזכות בתמיכה כלכלית כי יש לו חובות והחשבון שלו מוגבל ואני נתתי צקים לדירה והשקעתי קרוב ל40 אלף כל החצי שנה הזאת מחסכונותיי האחרונים ..
 
עדי בדיחי  
13:19 30.10.14
שלום מירי,

נראה כי אם בעלך עובד בשתי עבודות גם הוא מחוייב כלכלית לדירה ועושה כנראה את מה שהוא יכול. לפעמים מתחים ולחצים, גם עם 2 עבודות ומעט שעות פנויות, עלולים להביא למצב בו הזוגיות נדחקת, נכנסת שיגרה רבה ועייפות. זה כמובן יכול לגרור תחושות של חוסר סיפוק וחוסר תשומת לב, הזנחה של הביחד ושל השיתוף וחבל. טוב ששמת לב לכך, ויהיה כדאי לברר איתו מה עובר עליו, מה וא בדיוק מרגיש, ומה חושב על היחסים ביניכם.

נסי לשתף אותו במה שעובר עלייך, נסי להביא את השיחות "עד אליו", כלומר לשבת בנחת ולנסות להבין מה פשר העייפות, מה הוא מרגיש לגבי הקשר ועוד. העובדה שהוא צופה בתכנים שציינת אינה מעידה דווקא על בריחה ממך או חוסר רצון להשקיע באינטימיות. יתכן אך לא בטוח כלל. מאוד יכול להיות שהוא דווקא כן מרוצה מהיחסים ביניכם אך שרוי בלחץ ובמתח רב.

בנוסף העובדה כי את משקיעה ממיטב כספך אינה "מעלה את הביטחון שלו" ואך להפך- אולי הוא מרגיש נחות מולך, ולכן חש צורך לעבוד יותר וקשה יותר. שימי לב גם לנקודה זו ונסי לחשוב על כך, ובהמשך להעלות זאת מולו.
 
זהבית פאר
22:31 27.10.14
אני וחבר שלי ביחד חצי שנה ובהתחלה הכל היה טוב אבל לאחרונה מאז שהוא החליף עבודה הוא נישפך מעייפות בסלון ואפילו לא מגיע למיטה כל מה שאני מנסה בשביל להתקרב אליו ללא הצלחה ואנחנו מקיימים יחסים רק פעם בשבוע, כל מה שאני עושה בשביל לגרות אותו לא עוזר והוא רק רוצה שאני ישב על הספה השניה ויתן לו לנוח עד שהוא נירדם ובקשר ליעוץ הוא לא מוכן אפילו לשמוע על זה והוא לא פתוח לדברים באופן כללי.
אני רוצה לדעת מה אני יכולה לעשות בשביל שהמצב יהיה כמו בהתחלה או לפחות שיהיה יותר טוב.
הוא כל הזמן אומר לי שהוא עבר הרבה בחיים שלו אבל הוא לא ממש מוכן לספר לי מה הוא עבר הוא אמר שפעם לפני שנה הוא היה עושה הרבה סקס ועכשיו ירד לו מיזה ואני לא יודעת מה לעשות בשביל שהוא ירצה אותי שוב אני ישמח לכל עזרה שאוכל לקבל

בתודה זהבית
 
טלי צרקינסקי  
06:44 28.10.14
זהבית שלום,

חיי המין בזוגיות, לרבות תדירות היחסים, החשק המיני ועוד.. עשויים להיות מושפעים מגורמים רבים ביניהם: מתח ביחסים, מתח בעבודה ובתחומים שונים, עייפות, קשיים בתקשורת, לעיתים יש שינויים בדינמיקה ובצרכים בין בני הזוג, לעיתים זה קורה בתקופות שונות ועוד...

על מנת לתת לך מענה מקיף יותר, אני מפנה אותך לפורום מתאים.

בברכה,
 
טלי צרקינסקי  
06:44 28.10.14
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
הילה
23:06 26.10.14
ערב טוב
אני נשואה+1 כבר מעל 5 שנים והנישואים הם מלחמה אחת גדולה, בעל צועק משפיל מקלל מאיים מזלזל החיים איתו לפי המצברוח שלו וכל מילה מיותרת יכולה לגרום אש, אני סובלת מהבנאדם כבר למעלה מ5 שנים הוא המפרנס היחידי וכשמשהו לא לרוחו הוא מחליט להטיל עונש ולאיים עם הכספ וכשמסתדרים ומשלימים הוא מתנצל ומפנק בבגדים ובקניות ואני כמובן נסחפת ולכן נמצאת עם ארון מלא בגדים (עם טיקטים חדשים!) ולב שבור! קשה לי להתחבר אליו כבר ונוצר ריחוק מהצד שלי, לא אגיד שנאה אלא יותר פחד ואין אהבה! פשוט אין! אני נמצאת כמו זומבי בבית ומתפקדת כמו רובוט, אני לא עובדת ואין לי הכנסה ולכן האיומים על כספ מקבלים משמעות! כשאני רוצה לעזוב אין לי לאן ואין לי איך וגם אין לי יכולת כלכלית להתקיים לבד ולו יום אחד! ולכן האיומים שלו מאוד משמעותיים מבחינתי והפחד מלעשות צעד כזה משתק אותי! הודעתי לו שאם האיומים על הכספ יחזרו הוא לא יראה אותי ואת הילד יותר והוא החל לאיים באיום חדש שאם אעשה צעד כזה לא אראה לא כספ ולא את הילד והוא ידאג שחיי יהיו שחורים
הגעתי למצב של קריסה ופוניתי באמבולנס לביה׳ח עקב כאבי ראש סחרחורות והקאות שלאחר בדיקות הוחלט שמדובר בלחץ נפשי כנראה
אני נורא דואגת לגבי מה שעובר עלי והוא מבחינתו לא קרה דבר וממשיך בהתנהגות החייתית הזאת בשגרה בטונים גבוהים יותר ולא חושש שאקרוס שוב
אני מאוד רוצה לעזוב (לא לבד כמובן אלא עם הילד) ולא יודעת לאן ואיך מתחילים? מאוד רוצה להיות רחוקה ממנו ולנסות לבנות חיים אך לא יודעת ופוחדת מאוד לעשות צעד ומבחינתו זה יהיה לפתוח מלחמה וזה באמת יהיה הסופ שלי, מה את מציעה לי לעשות!!!?? אודה לך מאוד על עזרתך
 
טלי צרקינסקי  
07:30 27.10.14
הילה שלום,

את מתארת מצב מאד מורכב ומאד טעון רגשית.

הקשר עם הבעל מאד בעייתי ומאד לא בריא, הוא מפעיל מולך אלימות מילולית וכלכלית (לאלימות מספר היבטים: פיזית, מילולית, הצרת צעדים כלכליים ועוד..)

וברור גם לך שהפיצוי שמגיע אחרי זה, לא מרפא את הכאב, גם לא בדמוי בגדים יפים שתלויים בארון, כי הם לא יפתרו את בעיית השורש.. והמצב יחזור על עצמו...

לדעתי את זקוקה לליווי בזמן הזה ע"י אנשי מקצוע ולא להיות לבדך עם הפחדים/החששות/הלבטים...

הגוף שלך כבר "מדבר" את הנפש וזה מה שקרה כאשר פונית באמבולנס לבית החולים.

אחד הדברים החשובים של יציאה ממעגל זה היא היציאה מהתלות בו והתחזקות שלך בפרמטרים שונים של החיים.

בשלב הזה הייתי מציעה לך לפנות לאנשי מקצוע:

ראשית, למטפל/ת (עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכולוג/ית, פסיכותרפיסט/ית)..

יש מקומות שונים בהם ניתן לקבל טיפול רגשי ללא עלות/בעלות מופחתת.

טיפול רגשי הוא משהו מאד מקובל היום ואנשים רבים נעזרים החל ממצבי משבר ועד לעזרה עצמית לעבור תהליכים שונים בחיים, להתחזקות (כל אדם עפ"י מטרותיו).

מקומות שאת יכולה לפנות הם:

הלשכה לשירותי חברתיים במקום מגורייך, יש במספר לשכות תחנה ליעוץ זוגי ומשפחתי שאת יכולה לפנות ולשתף ולעבור שם תהליך של ליווי במה שאת חווה.
(במקום כזה יש עלות, אך היא מסובסדת).

לבדוק אופציות נוספות להיפגש בלשכה לשירותים חברתיים

תחנה לבריאות הנפש - פתוח ומיועד לכלל האוכלוסייה (לא רק לאנשים המתמודדים עם בעיה או מחלה נפשית). הייתי בודקת אפשרות זו באזור מגורייך.

קופ"ח בביטוחים שהם מעל לבסיס יש אפשרות לקבל טיפול בעלות מסובסדת.

בכל מקום שתקבלי בו טיפול יש סודיות על הטיפול שלך ותוכלי לעבור שם איזה תהליך וליווי שיעזור לך לקבל כלים לגבי המשך (יש כאן מספר מישורים: בחינת הדפוסים שהביאו אותך לקשר הזה, איך לרכוש תעסוקה/מקצוע, עבודה בטיפול על נושא התלות וליווי בכל התהליך בכלל...)

בנוסף - ניתן לפנות ליעוץ משפטי ללא עלות. ניתן לבדוק באינטרנט, יש מקומות המעניקים יעוץ משפטי (את זקוקה לעו"ד בדיני משפחה).

חשוב לשמור על הבן שלכם ולא להפוך אותו לחלק מהמאבק שקורה לכם.
הוא זקוק לכם ואתם לו.

משפחה וחברות? הייתי מגייסת את המשפחה ומשתפת שאת בתקופה שאת זקוקה לעזרה. האם הם יודעים מה את עוברת, האם הם יכולים לתמוך בתקופה זו, תמיכה רגשית, כלכלית, כל דבר יכול לעזור. אל תתביישי לבקש עזרה.

בקשת עזרה היא לא חולשה. להיפך

אל תישארי לבד עם הדברים, לכי לקבל כל עזרה אפשרית על מנת להתחזק ולבנות משהו בריא יותר בעולמך.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,





 
סמדר
19:30 23.10.14
הבת שלי נשואה 3 שנים יש לה 2 תינוקות. היא ובעלה מסתדרים לא הכי טוב,אבל יחסית בסדר. יש המון ויכוחים על כל דבר. הוא טיפוס מאוד עקשן. הבעיה היא שהוא מנסה בכל דרך להרחיק אותה מהמשפחה. והיא מודעת לזה, היא אומרת במפורש שהוא מקנא שאני ואחותה בקשר איתה.{אני אלמנה יחסית צעירה.} עלי לציין כשהם באים לביקור הם מקבלים יחס מעולה. מה שקורה עכשיו, הוא החליט,שאלי הם לא יבואו לביקור וגם לי אין מה להגיע. אבל להורים שלו כן!!! אני ממש עצובה בוכה כל הזמן, מתגעגעת לנכדים. שואלת את הבת שלי מדוע? ואיך היא מסכימה לזה! היא סיפרה שהוא מוכן שהיא תבוא לשישי שבת עם הילדים,והוא לא,וכמובן שגם לי אין מה לחפש שם. הוא סובל מאפילפסיה קלה,ומקבל טיפול.האם יש קשר למצב הנפשי שלו. תודה לכם אם תוכלו לעזור לי. אני ממש מיואשת.
 
טלי צרקינסקי  
08:03 24.10.14
סמדר שלום,

אני מבינה את הכאב שלך.

ביתך היא אדם מאד יקר לך ואת בוודאי רוצה את טובתה.

בדרך כלל דפוס התנהגות של קנאה, הצרת צעדים והרחקת בת/בן הזוג ממשפחה ואחרים.. אכן נובעת מקנאה, חוסר ביטחון עצמי ובוודאי לא ממקום שאדם בטוח בעצמו.

לשאלתך, האפילפסיה שלו לא אמורה להיות קשורה להתנהגות זו. באם יש לו מצב נפשי כזה או אחר. לא ברור לי, סיכוי רב שאילו קווי אופי והגנה.

לא ברור מהם הדפוסים של הקשרים במשפחה שלו.

לשנות את הזוגיות ואת הדפוסים בקשר לא ניתן (אלא אם הם יחליטו שיש בעיה שהם רוצים לטפל בה ולפנות לטיפול זוגי). אך התנאי הוא שהם רוצים. לחץ חיצוני לא יעזור במקרה הזה ועם כל הכאב שיש בכך, התערבות לא תועיל.

מה שכן יש לך השפעה היא על עצמך. איך את מקבלת את הדברים, מה את יכולה לעשות מבחינתך, על מה לך יש שליטה ואציג לך מספר אפשרויות לפעולה.

מצבים בחיים שאין לנו שליטה עליהם ואנו רואים שאדם יקר לנו טועה, עלולים מאד להכאיב ולהביא למקום של חוסר אונים, חשוב לקבל את ההרגשה הזו ללא שיפוטיות, מאידך, ללמוד איך ניתן להפריד בין איפה יש יכולת השפעה ואיפה אין (איפה ביתך היא "ילדה גדולה" ואחראית על בחירות שלה, אף אם הן לא טובות עבורה ותצטרך לעבור מסע מסוים על מנת להבין מה נכון לה ומה לא נכון לה, אך זה המסע שלה ואיפה את כאימא שלה, יכולה לעזור לה (עד הגבול שאת יכולה).

כאן לדעתי נפגשים עם נקודת הכאב שבאמת אין שליטה על הכל.

מספר המלצות:

נראה שביתך מודעת למה שמתרחש אך מסיבות שונות היא כרגע לא שמה גבול ברור לבעל ש- עד כאן. אי אפשר להחליט עבורה לאן ללכת.

מה שאת יכולה לעשות הוא כמובן להזמין אליך. אם הוא לא מגיע, זו בחירתו. לקבל את ביתך ואת הנכדים שלך ולשמור איתם על קשר כמה שיותר טוב.

להראות שדלתך פתוחה, את שם.

משהו נוסף, להתמודד לבד זה לא פשוט. ציינת שהתאלמנת לא מזמן. התאלמנות הוא מצב חדש מאד לא פשוט, זהו עיבוד אבל.

טבעי מאד שגם מצב זה משפיע על כלל התחושות שלך כלל ובנושא של ביתך בפרט.

אני מאד ממליצה לך לקבל תמיכה גם בתחום הזה. יש היום קבוצות תמיכה בנושאים שונים של החיים וביניהם גם קבוצות לנשים שהתאלמנו. חשוב לי לציין שבקבוצות תמיכה לא מדברים רק על הנושא שלשמו מתכנסים, אלא על התמודדויות שונות בחיים, איך מתחילים שוב, משמעויות ועוד..

אני מאמינה שמשהו כזה יכול לעזור לך במספר מישורים. גם בנושא ההתאלמנות וגם בנושא ההתמודדות המשפחתית ובבניית הנפרדות העצמית שלך.

הייתי בוחנת עם עצמך מה עושה לך טוב היום? האם זה להצטרף לטיולים, האם יש חוגים מעניינים, קורס מעניין ללמוד שגם יהווה עבורך הנאה וגם מקום להכיר אנשים מעניינים וחברה חדשה (= הרחבת מעגלי היכרות).

אם אסכם,

אין שליטה על הכל, את יכולה מצדך לשמר קשר טוב ולעשות כמיטב יכולתך, לפנות לתהליכים לחזק את עצמך ולעבור תהליך טוב כמו בקבוצה שיעזור לך להתמודד עם כל מה שהעלית.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
סמדר
08:41 24.10.14
תודה, מקווה שאם הזמן הבת שלי תבין מה קורה.שבת שלום ובשורות טובות.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  204  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין