בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
 
אירית
19:40 21.10.14
יש סיכוי להתרגש מתישהו מגבר אם בהתחלה הוא לא גורם לשום ריגוש? זה משהו שיכול לבוא עם הזמן?
 
טלי צרקינסקי  
06:40 22.10.14
אירית שלום,

אני עונה בכלליות, כי אין בהצגה של מקרה ספציפי וזה בסדר.

ריגוש יש בהרבה מאד תחומים..

ריגוש מבחינת שהייה במחיצת הגבר, ריגוש באינטימיות, ריגוש במיניות, ריגוש מאישיות ועוד מרכיבים.

ניתן להתרגש מהרבה מאד דברים..

לשאלתך, היכרות עם גבר הוא משהו שנבנה, כך שככל שמכירים, יכולה לבוא התרגשות גם בכל מה שתיארתי.

אולם, אם יש דחיה מאדם, אין שום משיכה לאדם, זה יותר קשה.

כך שזה מורכב יותר. באופן כללי, אם בחור מעניין ויש מוקדים שמושכים, דברים יכולים להתפתח בעוד כיוונים בהמשך.

מערכות יחסים הם מאד דינמיות וחלה בהם השתנות והתפתחות.

בברכה,


 
גילי
15:12 21.10.14
שלום,
מכירה את בעלי מס' שנים ונשואים כשנה. כשהכרנו הוא עישן, לי זה מאוד הפריע והוא עשה מאמצים ונגמל לשנתיים. לאחר. כן חזר לעשן סיגריות ודברים נוספים (ג'וינטים וכו'). מאז ומתמיד אני מנסה לשכנע אותו להפסיק, הוא מבין שזה לא בריא אך לא עושה שום צעד להפסיק. גיליתי לאחרונה שאני בהריון וזה רק מחזק את העובדה שהוא חייב להפסיק, מאוד קשה לי עם בן זוג מעשן ואני גם לא רוצה שיהיה אב מעשן וכמובן ששיתפתי אותו בתחושות שלי. בימים האחרונים הצבתי לו סוג של אולטימטום-אני או העישון. הוא בוחר בי וחמש דק לאחר מכן מעשן.
מה עוד אני יכולה לעשות?
 
טלי צרקינסקי  
06:33 22.10.14
גילי שלום,

בהחלט נראה שהוא בוחר בך מחד, מאידך כנראה קשה לו להפסיק לעשן.

התחלת עישון הג'וינטים בנוסף, לא מקל על הנושא כיוון שלג'וינט (מריחואנה) השפעות נוספות מאשר לסיגריה רגילה שגם אותה כמובן כדאי לא לעשן - למען בריאותו ובריאות כל המשפחה.

עצם זה שהצליח שנתיים לא לעשן, מראה על מסוגלות. שנתיים זה זמן יפה ללא סיגריות.

הייתי מדברת אתו שוב. יתכן שחזר לעשן בגלל מתח רגשי (מתח רגשי הוא טבעי בתקופות חיים שונות ובעיקר בתקופות של שינויים).

הייתי בודקת אתו האם הוא זקוק לעזרה חיצונית על מנת להפסיק לעשן? (עד כמה שידוע לי יש סדנאות/רופאים/מכונים שעוסקים בגמילה מסיגריות ומעודדת אותו שזו לא חולשה, שזה לא פשוט, וזה בסוף יביא אותו למטרה טובה).

ובוודאי לומר לו כמו שאת אומרת, שזה נושא שאת מתקשה עד מאד להתמודד אתו וזו משימה שהוא יצטרך לעבור ואת תהיי שם כתף תומכת בהפסקה הזו (=זו אמירה מאד מעודדת שאת מבינה אותו, לצד הקושי שלך אך זו בקשתך.. הוא לא ירגיש לבד)

ולראות מה קורה משם.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
היי,
יש לי שאלה, אולי לא קשורה בהכרח לפורום אבל אשמח אם תוכלו לעזור
אני ובן זוגי מתחתנים בעוד חודש
האם אני יכולה לשנות את שם משפחתי (בעבודה, בפייסבוק ובכל מקום אחר) גם אם עדיין לא שיניתי במשרד הפנים ?

תודה.
 
טלי צרקינסקי  
19:32 20.10.14
אורלי שלום,

לא יכולה לענות לך בוודאות אך אנסה, רישום במקומות רשמיים כמו מקום עבודה וכו'.. יבקשו לראות שינוי שבוצע במשרד הפנים (תעודת זהות שלך).

רישום בפייסבוק לא צריך להוות בעיה..

את יכולה לשאול בפורום של עורכי דין, או להמתין לחתונתך לשנות אחר כך. זה כבר קרוב...

שיהיה במזל טוב,
 
מוטי
02:36 19.10.14
שלום,
אספר עליי בקצרה בכדי לבקש עזרה בהתאם..אני בן 23,עם בת זוג מזה שנתיים
הראשונה עימה החזקתי קשר רציני (הראושנםי היו לא יותר מחודש) ומגע פיזי..
הכרתי אותה הפוך מכל דמיון שדמיינתי בראש.לא אהבתי את המראה שלה,והייתי סקפטי משום שהיא הפוכה ממני באופי,ותמיד זכרתי את עצמי מחפש מישהי תואמת לאופי שלי וזה לא עבד
נתתי לזה צ'אנס ואכן האופי ההפוך עשה את שלו ונוצר קשר טוב והדוק,
לקראת אמצע הקשר אובחנתי כסובל ממחשבות טורדניות וחרדה ,בפועל זה מתבטא בחששות וספקות בלתי פוסקים בקשר לזוגיות ולטיב הקשר.אני אומנם איני יכול להצביע על משהו לקוי או סיבה להפרד אךכל ספק קטן מטלטל ותי מאוד וגורם לי לחשוב על פרידה,
כל בחורה שמושכת את העין,כלזוג שאני רואה ונראה שהם זוג טוב,
והכי קשה לי עם מראית העין ובחורות מסביבי.אחותה קטנה ממנה ,נראתי טוב ,מצחיקה ואקטיבית (די שונה ממנה) ואני נהנה מחברתה אך לא חש אליה רגשות אך עצם ההשוואה ביניהם גורמת לי למצוקה ולמחשבות שאני לא נאמן

אני יודע שסך כל הבעיה היא חרדות ומעט התלבטות מצידי,אך אני זועק לעזרה ראשונה לקשר כי אני לא רוצה להרוס אותו ייתכן ובעתיד יוכל להוביל לחתונה,
איך מתמודדים עם הספקות והפיתויים בחוץ? ברור לי שמעולם לא אבגוד ואפילו לא בשיחה עם בחורה אחרת אך המחשבה שאתחתן ואתחרט,או שאתחתן ואפנטז על אחרות כי לא טעמתי שום דבר אחר (גם מבחינה מינית) מביישת אותי מאוד,
אני חושב שבת הזוג שלי אדם טוב וראוי לכל מה שאני מעניק לה,ואנחנו נהנים ביחד אך לפעמים אני מוצא את עצמי משתדל לצאת איתה למקומות כמו סרטים ומסעדות בנוכחות עוד אנשים כי אני כל כך חרד מהאופציה שיהיה לנו משעמם ביציאה,אז אני חייב שיטעפו אותנו עוד אנשים מסביב
במצבי כל דבר קטן נראה לי סוף העולם,כל ויכוח קטן,כל יום לא מלהיט במיוחד או יום ללא זיקוקי אהבה נדמה לי כסוף לקשר ביננו ואני לא רוצה לעשות שום צעד שיהרוס את זה
הציעו לי את האופציה לבקש יחסים פתוחים אבל אני פשוט לא מסוגל אני אומנם סקרן להתנסות עם עוד נשים אך לא יכול לסבול את המחשבה שהיא תרגיש נבגדת ממני או יותר נורא שמישהו אחרת ייגע בה.בבקשה עזרה!!
 
מוטי
02:40 19.10.14
אני חייב לציין גם שאני שואב את הפחד הזה מההורים שלי,הזוגיות שלהם נוראית לטעמי ואני מסתכל לפעמים לע אבא שלי ומדמיין אותי במקומו ופשוט מרגיש מת בפנים מרוב כאב,מדמיין אותי חי זוגיות מתה בלי קירבה בלי חום ואפילו עם עוינות ,מילדות אני זוכר את תא המשפחה שלנו מקולקל ובמיוחד את ההורים..
 
טלי צרקינסקי  
14:41 19.10.14
מוטי שלום,

אני עונה לך לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

מחשבות טורדניות מאופיינות במחשבות שמטרידות כמו מעין "לופ" והאדם מודע לכך שהן (המחשבות) אינן רציונליות. אך הן מטרידות..

מה שקורה אצלך, מה שאתה מיטיב לתאר, שהמחשבות הן סביב מה יקרה אם תבגוד, אם תיקלע לסיטואציה שמאד קשה בחיים להימנע ממנה כגון מפגש עם זוגות נוספים, בין אם במכוון או באופן ארעי, דבר שמוביל אותך להימנעות מתוך אותה חרדה, אותה הימנעות היא על מנת למנוע את המחשבה הטורדנית ("מה יקרה אם אבגוד" "אם מישהי תמצא חן בעיני" ועוד..) כאשר אתה יודע שאתה לא מתכוון לבגוד ולמעשה החרדה היא זו ש"מדברת", המחשבה הטורדנית היא ש"מדברת". זה בגדול המנגנון.

הטיפול הטוב ביותר למצבים של מחשבות טורדניות אשר עשויות להוביל להתנהגות נמנעת או מבטלת, הוא ה- CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) כאשר מטרת הטיפול היא מספר דברים, עבודה על מחשבות אוטומטיות וסכמות מחשבתיות, חשיפה לסיטואציות שמעוררות חרדה ומחשבות טורדניות (דוגמא לחשיפה יכולה להיות לצאת למקום שיש בחורות ולראות שאת לא בוגד ואתה לא "משתגע" מהחרדה) כל זאת תוך תרגול של טכניקות הרפיה ועוד.. יש הרבה מטפלים ומטפלות בשיטה זו ויש שמטפלים בשיטה המשלבת שיטה זו.


זו המלצה אחת שהייתי מציעה לך לבדוק שיכולה מאד לעזור לך להשתחרר.
הייתי ממליצה לך בטיפול לבדוק מה קשור למחשבות הטורדניות ומה באמת קשור באם יש דברים שמפריעים לך/שהיית רוצה לשפר בזוגיות (לעשות הפרדה בין זה לבין זה שלא כל דבר "תאשים" את המחשבה).

לגבי יחסים פתוחים, לא ממליצה. מדוע? לא רק שיחסים פתוחים לדעתי לא תפתור את הבעיה, אלא לדעתי רק תזין אותה יותר.

יחסים פתוחים תחשוף אותך למערכת מחשבות טורדניות רבה יותר ממה שיש לך היום. לדוגמא, תתחיל לחשוב לאן חברתך הולכת, עם מי היא הולכת, מתי היא חוזרת, עם מי אתה תלך, תחושות אשמה שיש לך על שאתה "אולי תבגוד" יהיו יותר קונקרטיות במערכת יחסים פתוחה..

מחשבות טורדניות כדאי לפתור מהשורש, לא לנסות לעקוף אותן ע"י פתרון שיכול להיות לא טוב לזוגיות וגם להזין את מחשבותייך עוד יותר.

מאחלת לך בהצלחה, בברכה,


 
מוטי
19:07 19.10.14
אני מטופל בקשר למחשבות אך מעבר לכך ישנו קשר שכרגע לפעמים לא ברור לי מה קורה.אחת מהבעיות החרדה של היא חשיבה של שחור ולבן.שהדברים חייבים להיות מוחלטים משמע או אהבה מטורפת ופרפרים יום יום או פרידה.ברור לי שכל קשר לא נשאר זוהר כמו שהוא מעבר לשנה הראשונה ,ואהבה היא בעצם מעבר לזה ואני בהחלט רואה את ז עלינו
אני לא יכול להגד שאני מתלהב כמו בהתחלה,אך מאוד אכפת לי מבת הזוג שלי,אני רואה בה אדם מדהים ומשתדל להגשים לה כל חלום
אך הספק והחיפוש אחר תקלות ביננו לפעמים גורמים לי לחשוב שאולי באמת הקשר שגוי ככה שאני לא שם לב וממשיך על טייס אוטומי
אני יכול לראות זוגות שיוצאים למסיבות ומעודנים ולקנות בהם שאנחנו לא מתנהגים כמוהם,כשבכלל אני לא אוהב מסיבות רועשות ולא בת הזוג שלי..
הכי קשה לי זה שאיני מבין מה אני מרגיש בכלל.
אני מדמיין אי\שהי תמונה של זוגיות בראש של בת זוג שתהיה דומה לי ואומנם בדמיון בראש זה נראה טוב אך בפועל זה מעולם לא הסתדר
קשה לי עוד יותר עם הפסיכולוגית שטוענת שהקשר הזה ייגמר כי ממיל אני צעיר וססטיסטית הקשרים האלה מתחלפים לפני חתונה
אומנם אני לא יכול להיות בטוח שנתחתן או שנפרד אבל זה כל כך מציק לי
המחשבה שהקשר ייגמר לפעמים גורמת לי לרצות לגמור אותו כאן ועכשיו ,הלחץ הזה מסביבו מעלה בי תהיות אולי בכלל אני רוצה להפרד וכל כך מפחד להודות בזה שאני נעזר בטיפול פסיכולוגי
זה כל כך מטלטל שאין לי משהו רע להעלות אך מצד שני אני לא חש באיזשהו פרץ רגשות שישאיר אותי בתוך הקשר
אני לא רוצה להתנהג כמו ילד שקופץ מצעצוע לצועוע (שכך באמת הייתי ,מפונק שמקבל הכל ובסוף זורק) ולמצוא מישהי חדשה רק בשביל להנות שוב מההתרגשות ההתחלתית
אני רוצה לשמור על מה שיש לי וכל כך קשה לי!!!
 
טלי צרקינסקי  
17:50 20.10.14
מוטי שלום,

מגיבה לאחר קריאת שתי ההודעות שלך.

אתה מעלה חששות רבים ומחשבות שמטרידות אותך שנוגעות גם מעשיית טעויות, שלמען האמת, לא ניתן להימנע בחיים מעשיית טעויות. אך כשיש מחשבות טורדניות החשש מטעויות עשוי לתפוס יותר מקום.

כמו שאתה מתאר, אתה מבין שהחיים הם טווח של גווני אפור, הם לא "שחור ולבן".

וכבני אדם, מרגישים מגוון רחב של רגשות, בהן התרגשות, חששות ועוד רבים.. לעיתים אף רגשות שסותרים אחד את השני).

לגבי מה שזוגות אחרים אוהבים לעשות/לבלות. לכל זוג העדפות/רצונות משלהם ואם אינכם אוהבים בילוי במסיבות זה בסדר גמור, הזוגיות שלכם לא פחות טובה..

לא ברור לי למה התכוונה הפסיכולוגית באמירתה שהקשר ביניכם יגמר בגלל סטטיסטיקה של קשרים לפני נישואין..

החוויה שלך של אולי לנטוש על מנת להימנע מנטישה מוכרת במצבים של חרדה מנטישה. במצב כזה אתה למעשה שולט בתהליך וקובע ולא נכפית עליך פרידה/"נטישה".

ממה שאתה מעלה את משקיע אנרגיות רבות מאד בכל הנושא של הקשר, מה צריך להיות, מה קורה אצל אחרים. זה טבעי במידה מסוימת, אך לא אמור להשפיע ולנהל לך את החיים.

המלצתי להמשיך את הטיפול, לבקש מהמטפלת לשלב התערבויות מטכניקת של CBT - טיפול התנהגותי קוגניטיבי על מנת להרגיש יותר שליו, רגוע ושתגיע למקום מספיק בטוח בהחלטות שלך (לא מושלם כי לא לזה אנו מצפים) וכן יש מקום לבחון עד כמה דפוסים של הזוגיות מהבית השפיעו עליך (אלו דברים לשיחה במסגרת טיפול).

כיום ניכר שאין את הביטחון הזה ואתה מסתובב עם "לופ" מחשבתי שלא נותן מנוח.

המטרה כרגע היא להגיע למקום יותר שליו ואף לא הייתי מחליטה כרגע החלטה על שינוי בקשר לכאן או לכאן (החלטה גדולה), עד שאתה לא תרגיש די שלם עם עצמך בפרמטרים שעלו ופחות טרוד.

בברכה,
 
אורלי
15:48 18.10.14
אני גרושה עם שתי ילדות מקסימות,עברתי פרידה קשה ממערכת יחסים מאוד לא בריאה,מכיוון שהתהליך היה קשה והילדות קטנות וזקוקות לי,כשנתיים בחרתי להיות עם עצמי,לא יצאתי הרבה ולא כל כך רציתי להכיר אנשים חדשים,היום מרגישה שנמצאת במקום קצת אחר,או רוצה להיות במקום אחר,אבל מגלה שזה לא פשוט,מרגישה שחיקה פיזית ורגשית,לא מזהה את האדם שהייתי קודם,לא מרגישה אישה,אמנם מנסה לעבוד על הביטחון העצמי ולאהוב את עצמי,לפני זמן קצר הכרתי מישהו מקסים,שמנסה להבין ומעניק תחושת ביטחון,אבל קשה להיפתח,לתת אמון מלא,להתקרב,מרגישה שאני לא מביאה את עצמי מספיק לקשר,איך אפשר להתגבר על הפחדים החדשים ?
 
טלי צרקינסקי  
14:22 19.10.14
אורלי שלום,

מה שאת מתארת הוא מאד טבעי.

לעיתים צריך זמן לאחר פרידה קשה ופרידה בכלל.. בפרט בתקופה שזיהית שאת זקוקה להשקעת זמן ומשאבים במי שזקוקות לך, בנותייך. והיית זקוקה גם לזמן לעצמך.

עתה, את מזהה שנכון לך להתחיל כן להכיר.

לוקח זמן להיפתח וכן עד שמכירים את האדם הנכון וזה בסדר לעשות זאת בהדרגתיות ולא בלחץ.

חשוב לבחון עם עצמך מה את מזהה ששונה בך ("אני לא האדם שהייתי קודם"). חשוב לזכור שאנו, כבני אדם עוברים תהליכים ושינויים בחיים. יתכן ויש חשש להכיר אדם שלא מתאים/שיאכזב שזה גם בסדר, אך חשוב שאם יש חשש כזה, לא לתת לו "לנהל" אותך.

לבחון עם עצמך איפה את מרגישה שנוח לך, איפה את מרגישה שפחות נוח לך.

לבחון ולנסות למקד מה חשוב לך בבן זוג שהיית רוצה להכיר? אילו תכונות? מה היית רוצה?

להתחיל מלהכיר את האדם, לצאת ביחד, לשתף ולהקשיב, לא לשפוט את עצמך על כך שעולים קשיים לעיתים ולבטים. לתת להם מקום, להכיר בהם - ולהמשיך.

במידת הצורך, תמיד ניתן ללכת למספר פגישות אצל איש מקצוע להתחזקות, אם את מרגישה שאת זקוקה.

בנוסף לזוגיות, הייתי מציעה לך לעשות דברים נוספים שיחזקו אותך ויעשו לך טוב.

השתתפות בחוג/סדנא/קבוצה/טיולים - כל דבר שיכול לחזק אותך, להכיר אנשים באופן כללי ולתרום לך רגעי הנאה משמעות, יכול מאד לתרום לך לביטחון, להתגבר על השחיקה ועוד..

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
הגר
02:32 18.10.14
היי השאלה שלי כללית אבל תשובה ממש תקל עליי. אני כמה חודשים לפני 30 וזה ממש ממש מתסכל! פוחדת פחד מוות מהגיל הזה גם כי חוויתי אובדן אז יש הרגשה שכאילו חיי מסתיימים ועמימות גבוהה לגבי עכשיו ולגבי העתיד. פתאום מתחילה לחשוב גם איך אראה וכל חשש נוסף שזה מביא איתו. בתקופה האחרונה אני חושבת המון על קשרים שהיו לי ועל מה יהיה ומפחדת להיות לבד. הייתי בקשר של 4.5 שנים ובשנה האחרונה היה ברור שיסתיים, הייתי גם באבל מבחינתי הוא לא תמך בי מבחינתו הוא דאג לישבנו. כבר יותר מחצי שנה שאין בינינו שום קשר, אפילו יש לו כבר מישהי חדשה. חשבתי שאני אמצא קודם ויש קצת כאב אולי כי זה לא סגור מבחינתי ואולי כי יש אכזבה בהרגשה שוויתר עליי/ ניצל אותי/ לא דיבר אם כבר אני הורדתי את עצמי. מצד שני אולי אני נכנסת לתפקיד הקורבן, אשמח לעצה על לקבל תפקיד אחר. אני מרגישה מאוד לבד ושכולם מסביבי בזוגיות וכמובן שאני רואה רק את הטוב שלהם ואם יש רע זה צרות של עשירים. ברור שיש הרבה מחשבות גם שקשורות לאובדן (שגם כשאמצא מישהו הוא לא יהיה שם פיזית ללוות אותי).
אז אני בחשבון נפש שלא נגמר ומלחמות עם הערך העצמי שלי. אני רוצה מאוד להכיר אבל לא יוצא לי ולא ברור לי למה. באתרים או שלא קיבלתי מספיק פניות או שאף אחד לא לטעמי או לא בגיל. קשה במין היפה אנחנו צריכות לברור ולהם יש אופציות בשפע.
יצאתי לכמה דייטים עם בחור שממש רציתי ובסוף נעלם בגלל שאננות שלי או כנות גדולה מדי. בעבר גם לא זכיתי להרבה תשומי מהאקסים או בכלל. לא כל אחד נשאר ולא ידוע לי על משהו שבי אולי אני לא יודעת להחזיק אותם. חברות מספרות לי שהכירו את ההוא ושהאקס לא מרפה וכואב לי לשמוע. אני תוהה מה חסר לי ואיפה טעיתיולמה אני לבד וקשה לי להינות ממנו. אף אחד לא מעוניין בי לקשר? גם קשרים שאני רואה מסביב פתאום גורמים לי לקנא על איך שהוא רואה אותה ואם היא יותר יפה יותר חמודה. הכל מלחיץ יותר כי אני פוחדת פתאום להיות לבד כאילו התעוררתי לחיים עכשיו. קשה לצאת מהפסימיות כשהמציאות מאכזבת והחששות על העתיד עולים. אני לא רוצה להרגיש שאני חייבת עזרה ותלות מאיזה גוף כדי לצאת מזה. אבל מה לעשות איך משנים גישה אם באמת הכל בראש?
 
טלי צרקינסקי  
18:28 18.10.14
הגר שלום,

משבר ו"חשבון נפש" סביב ימי הולדת הם נפוצים מאד.

אותו מפגש עם עצמך, אותה בחינה של מה היה עד היום, מה היית רוצה בהמשך, החשש מה יהיה בהמשך, אם יהיה בהמשך, הם מחשבות ורגשות טבעיים שאנשים עוסקים בהם.

נוסף על כך, ימי הולדת עגולים יותר "מפגישים" אנשים עם המקומות האלו.

ציינת שעברת אובדן, לא ברור אם כוונתך לחבר שהקשר אתו הסתיים או שבנוסף מוות של אדם קרוב.

בכל אופן, חוויות אובדן הן בוודאי קשות ומפגישות את הנפש עם שאלות וחששות.

עם אבדנים מהעבר, חיבוטי נפש ועוד..

ממה שעולה אצלך את בתקופה כזו.

תקופה של חצי שנה פרידה לאחר ארבע וחצי שנות חברות היא לא הרבה זמן. זה מאד טבעי שלוקח זמן להתאושש, להתרפא, להרגיש מוכנה יותר לקשר אחר, לאחות את הפצעים.

אפילו אם חברך לשעבר המשיך הלאה, אין זה אומר שכל בני האדם עם אותו קצב בחיים או אם זה שהמשיך הלאה הוא יותר חזק/שווה/ראוי. לא.

אני קוראת מדברייך שאת קשובה לעצמך, את מודעת למה שמטריד אותך, לדימוי עצמי, לקנאה - חשוב מאד להיות מודע לעצמך, זה חלק ניכר מהדרך לפתרון בעיות.

קנאה היא רגש טבעי וחשוב לזכור שאצל אחרים לא מושלם. לכל אחד ההתמודדויות שלו.

מס' המלצות -

נסי לחשוב על דברים שעושים לך טוב. תחביבים, חוגים, האם יש קורסים, לימודים, סדנאות ועוד.. שיכולים לעניין אותך ואת יכולה גם להכיר דרכם חברות וחברים חדשים.

יש כיום כל מיני קבוצות/אירועים שניתן להשתייך ברשתות חברתיות כגון פייסבוק שאפשר להגדיל את מספר החברות/חברים ולצאת/להכיר (כוונתי גם לחברות שלא תרגישי שאת לבד).

משהו על עזרה בשיחות.. זו תקופה טובה להעניק לעצמך את זה.
ציינת שאת לא רוצה להיות תלויה בעזרה או באיזה גוף כדי לצאת מזה.
חשוב לי לציין ששיחות עם איש מקצוע אינה תלות.

את עוברת את התהליך עם איש המקצוע אך הוא עוזר לך להיות עצמאית יותר, לקבל כלים ותובנות, העצמה ולהגיע למקומות שיעזרו לך להתפתח בפרטמרים שונים בחיים.

כך שבסופו של תהליך, המטרה בטיפול היא בדיוק ההיפוך מתלות - היא לרכוש כלים, לנוע בחיים ובמערכות יחסים בצורה חופשיה, טובה, נינוחה וכך גם להרגיש עם עצמך, לעבד ב -"ע" את האבדנים שחווית ועוד.. בהתאם למה שעולה עם המטפל.

אני מאחלת לך הצלחה ובהחלט מאמינה בשינויים בכלל ומהמקומות של חיבוטי נפש בפרט.


 
שרון
04:25 15.10.14
שלום. אני בחורה בת 29 נשואה עם שתי בנות (3.5 וחודשיים). אני נשואה 5 שנים ולא מאושרת עם בעלי. כבר הרבה זמן (שנתיים אחרונות אם לא יותר) אני מרגישה שהיחסים מתו.הגעתי למצב שאני לא אוהבת אותו לא נמשכת בכלל נגעלת מהמגע שלו. הוא בחור טוב ואבא טוב אבל אני לא מאושרת איתו בכלל ומרגישה גם שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.לפני כמה חודשים הכרתי בחור מדהים התאהבנו. בחור שמשלים אותי... הוא גרוש. החלום שלי זה להיות איתו.גםהוא רוצה שנהיה יחד. יש ביניני אהבה עצומה שקשה לתאר אותה. אני מתלבטת אם להתגרש. להתחיל פרק ב'. לא טוב לי במצב עכשיו עם בעלי אנחנו רבים הרבה וזה משפיע על הבת שלי. אני יודעת שצריך הרבה אומץ לפרק משפחה אבל לא מסוגלת לחשוב שאשאר עם בעלי כל החיים....זה מלחיץ אותי כי אני סובלת. להתגרש ולהתחיל פרק ב עם אותו בחור שטוב לי איתו או להישאר ולהסתדר עם מה שיש...? חייבת לציין שכן ניסיתי להתעלותעל עצמי ולגרום לשינויים ולשפר את מערכת היחסים. אין...ברגע שאהבה מתה ( מהצד שלי) קשה להחיות אותה. יש בינינו חוסר תקשורת...אנחנו חיים בשני עולמות מקבילים שאף פעם לא ניפגשים...
 
בני
12:02 15.10.14
היי

חג שמח!

את לא חייבת להתגרש כדי לשנות את האושר שלך בחיים!

ישנם עוד כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי לשפר את היחסים שלך עם בעלך, אם יש בך את הכוח ואת הרצון ל"התעלות" שוב...זה כדאי!

תמיד תוכלי לעשות חושבים ולבדוק אופציות נוספות אבל רגע לפני שאת עושה צעד משמעותי כדאי לך לבדוק את האופציה הראשונה והיציבה, זו שאת נמצאת בה כעת, למרות הקושי ולמרות הדברים שציינת זה ניתן לשינוי.

הרצון צריך להיות של שניכם יחד, השאלה מי לוקח על עצמו את המשימה להיות הראשון?

בהצלחה וחג שמח
 
שרון
14:07 15.10.14
אני מרגישה כאילו לא אוכל לחזור ולאהוב אותו..... לחזור להימשך אליו... להיפך. מרגישה שזה מחמיר.
 
בני
15:04 15.10.14
היי

תשאלי את עצמך איך התאהבת בו לפני 5 שנים? מה היה אז שלא קורה היום?
איך את מגדירה את התקשורת שהייתה לכם בתחילת הקשר?

ואולי...
מה שקרה לך לפני כמה חודשים עם הבחור...זה אותה גברת בשינוי אדרת?...

אם את מתלבטת כנראה שיש לך סיבה כי אם זה כ"כ טוב אז בעצם למה לא?

אני לא בעד ולא נגד כי אדם צריך להיות במקום שטוב לו, אבל לפעמים אנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס הריקה האם זה המקרה?
 
שרון
15:07 15.10.14
גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה
 
בני
15:19 15.10.14
היי

מצד אחד אני נוטה להסכים איתך את כותבת > הוא לא מתאים לי > אני לא אוהבת את עצמי לידו > אף פעם לא התגאיתי בו וכו'

מצד שני (תמיד יש צד שני...)בגלל שהייתי בסרט הזה אני יכול לומר לך כמעט בוודאות שההתאהבות החדשה מסתירה לך את הדברים הטובים שכן היו לכם, הרי זה לא ייתכן שחיית לצד אדם במשך 5 שנים! בתחושות הקשות שציינת,
זה לא מסתדר לי כי את נשמעת בחורה אינטליגנטית שיודעת מה היא רוצה,

תשאלי את עצמך בכנות מה היה קורה אילו לא היה את צד ג' בתמונה?

אם תצליחי לבודד את הרעשים מסביב ולשמוע רק את השיקולים האישיים והמשפחתיים שלך... במידה ותקבלי החלטה שאת רוצה לצאת לדרך חדשה אז עשי זאת כמו שצריך כדי להבטיח לעצמך חיים טובים יותר מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הילדה של שניכם.
 
שרון
15:17 15.10.14
גם לפני 5 שנים לא הכל היה ורוד. אני לא יכולה להגיד שהתחתנתי עם אהבת חיי. תמיד ידעתי שעשיתי טעות. כמה שהוא בחור טוב והכל...הוא לא מתאים לי. אני לא אוהבת את עצמי לידו. אנחנו מאוד שונים. אף פעם לא התגאתי בו.... לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. אנחנו לא מתנשקים כבר כמה שנים....כי הוא לא אהב...וזה נגרר.
זוגיות לא טובה
 
שרון
15:36 15.10.14
התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר
 
בני
15:51 15.10.14
התאהבתי באחר בגלל שלא טוב לי איתו. בגלל שחסרים לי הרבה דברים...
לפני שנה העלתי בפניו את הבעיה שהזוגיות שלנו לא טובה...הוא אמר שיהיה בסדר ואני התכחשתי למה שאני מרגישה או לא מרגישה. אמרתי לעצמי שהוא בעלי וזהו.... שאני צריכה לאהוב אותו ולהימשך ולעשות הכל שיהיה יותר טוב. לאט לאט הבנתי שאני עובדת על עצמי. ואז "נפלתי" לזרועותיו של מישהו אחר

בקיצור - המסלול הרגיל שרב הזוגות בעולם עוברים, צד אחד לא מרוצה מנסה להחיות את הקשר, צד שני לא מבין מה הבעיה והדרך לבגידה היא עניין של זמן,

תסלחי לי מראש אבל טעית בדבר אחד מהותי "הרמת ידיים"! אני לא יודע למה זה לא הצליח אולי כי לא עשית זאת נכון? אולי כי מראש את נוהגת לוותר ולא ללכת עד הסוף...ואולי הוא ורק הוא הבעיה? ואולי שניכם ביחד וכל אחד לחוד עשיתם שגיאות שהובילו אתכם למצב הזה?

מאחר ויש לכם במשותף 2 ילדות, מה גם שילדת לפני חודשיים!!! בהחלט לא תקופה קלה...לא הייתי ממהר להסיק מסקנות ולברוח מקשר אחד ולהיכנס לקשר חדש באותה נשימה...

להיפך - קחי אוויר תעשי פסק זמן שבו תלבני עם עצמך או בעזרת ליווי מקצועי מה חסר לך מה את היית רוצה שייקרה לך?

ובאמת...מה היית רוצה שייקרה?
 
טלי צרקינסקי  
18:01 15.10.14
שרון שלום,

את עומדת בפני התלבטות מאד לא פשוטה.

המפגש עם הבחור הנוסף, מעלה אצלך רגשות ותחושות רבים שאת לא מרגישה בתוך הנישואין שלך ואת עומדת בפני התלבטות מה להחליט? האם את צריכה להחליט עכשיו?

החלטה על פירוק משפחה היא אכן מאד לא פשוטה.

אני מאמינה גם שדרך פורום לא ניתן לתת תשובה מספקת לכאן או לכאן כי הפורום מוגבל ביכולת להבין תהליכים שאת עברת/עוברת ובקבלת תמונה שלמה.

אנסה להאיר לך מס' נקודות ולתת לך המלצה חמה.

בנישואים יש תקופות, לאורך מעגל החיים יכולות להיות תקופות שתחווי שפחות נעים/מתאים/טוב לך. האם לטפל? עד איפה לטפל? מתי לומר שזה הסיום?

אין ספק שהבחור החדש שהופיע מהווה מעין "זרז" לחשוב על השאלה (חשוב לי לציין שאין כאן שום שיפוטיות אם כי רצון לעזור לך לבחון את הדברים שאת מעלה)
וזה גם טבעי, כי הוא מפגיש אותך עם "עושר" רב שאת פחות חווה כיום בנישואים שלך.

משיכה מינית/עניין/"משלים אותי" ועוד.. שהם דברים לא מבוטלים.

קראתי מה ענית לבני שלא התנשקתם מס' שנים כי בעלך אינו אוהב.
האם לבעלך יש קושי באינטימיות? (ששאלה)

לא ניתן לדעת מה יהיה אם תחליטי להיפרד מבעלך. כוונתי האם הבחור יישאר, האם יוכל לקחת על עצמו גידול ילדים וכל מה שכלול במה שאת מביאה אתך, האם כשזה יהיה "רגע האמת" הוא יקבל רגליים קרות? יתכן וכן.. יתכן ולא..


אני כותבת זאת כי ההחלטה של פרידה כדאי שתהיה שקולה, לא פזיזה, לקבל אותה עם ליווי ומתוך מקום של בחירה פנימית עמוקה ולא כי יש מישהו אחר.

הצעתי אליך: מציעה לך בחום בתקופה זאת לקבל ליווי של איש מקצוע מטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת יעזור לך לברר כל מיני דברים שיתנו לך הרבה כלים להבין את עצמך והן כלים להמשך הדרך:

מה הייתה הבחירה בבעלך, הבחירה להקים אתו משפחה, מה השתנה עם הזמן, האם באמת את שלמה עם הפרידה, האם את רוצה לנסות לעבוד על דברים (במקרה כזה אפשר לצרף את בעלך לפגישות), הטיפול ינסה לעזור לך לברר מה באמת מה נכון לך כיום ולהיום יותר שלמה עם החלטה שתקבלי, עם יותר תובנות, עם יותר יכולת להתבונן בעצמך (רגשית) ועוד.

זה מסע ששווה לך להשקיע בו...

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,
 
שרון
00:45 16.10.14
אתם צודקים. המצב הוא כזה.
אני מרגישה את הריחוק מבעלי כבר כמה שנים...הרבה לפני שהכרתי את הבחור החדש. לפני שנה גם רציתי להתגרש הצעתי לבעלי טיפול והוא אמר "זה שטויות הכל יהיה בסדר" החלטתי לנסות לעשות שינוי עם עצמי...להתקרב פיזית יותר פחות לריב....לבלות איתו יותר וכו..... התכחשתי למה שאני מרגישה . אחרי שנה הבנתי שאני משקרת לעצמי ופשוט לא טוב לי איתו. אפילו קיוויתי שיבגוד בי כדי שתהיה לי סיבה טובה לעזוב.
לבחור החדש יש שתי בנות קטנות....שכבר פגשו את הבת שלי והן נהיו חברות ויש בינינו חיבור טוב. אנחנו מוכנים לאחד את החבילות של שנינו. הוא גדול ממני במספר לא מועט של שנים. אני מכירה אותו מהעבר הרחוק שלי ועכשיו ניצרה הקירבה הזאת. הוא מבין אותו אנחנו מדברים באותה שפה וכייף לנו יחד.
אני פשוט רוצה להיות מאושרת וכשאני אהיה מאושרת גם הבנות שלי יהיו.הן בסדר העדיפויות שלי. אני קודם מסתכלת בטובתן.... אבל גם לא רוצה להיות עאומללה בזוגיות ולשקר לעצמי.
 
טלי צרקינסקי  
11:14 16.10.14
שרון שלום,

ממה שאת מעלה, הקשר עם הבחור השני כבר התקדם, לרבות היכרות עם ביתך ואני מניחה שבעלך אינו יודע.

המלצתי לקבל ליווי בכל התהליך ולבחון את הדברים לכאן או לכאן וגם אם זה לקבל החלטה של פרידה, לקבל את הליווי הנכון עבורך ועבור משפחתך.

ליווי מקצועי כי מה שקורה היום הוא שאת מתנהלת עם חיים כפולים וזה בוודאי לא מומלץ לאף צד, זה יותר מבלבל ויותר "מושך" אותך לקצוות ובוודאי לא נכון לך, לבעלך ולבנותייך.


בהצלחה ובברכה,

 
שרון
11:51 16.10.14
הצעתי לו טיפול זוגי....
לפני שאעשה צעד משמעותי.
את עושה טיפול לזוגות?
 
טלי צרקינסקי  
09:04 17.10.14
ממה שהעלית נראה שנכון לבדוק מה הצרכים שלך היום, טיפול זוגי שנעשה במקביל לקשר נוסף, לא יעיל. ניתן לבחון ע"י שיחה טלפונית איך כדאי להמשיך.

לשאלתך, אני מטפלת גם בזוגות.

 
שרון
14:05 17.10.14
אפשר להתקשר אליך?
ביום ראשון
 
טלי צרקינסקי  
18:06 18.10.14
כן
 
אירית
01:25 18.10.14
שלום רב! אני במצוקה רגשית ואני מרגישה שאני עומדת להשתגע.
בת 25 ולאחרונה נקלעתי למצב שממש מונע ממני להירדם בלילות, ללמוד למבחנים, לאכול, לעבוד ולתפקד בכללי. חברה שלי אומרת שזו צרה של עשירים אבל אני סובלת והמצפון שלי לוחץ עלי 24/7. הכרתי לפני כמה חודשים בחור מדהים מכל הבחינות (הכרות דרך חברה טובה שלי) שבהתחלה לא רציתי אותו, הוא רדף אחריי יותר מדי וזה קצת הוריד לי. בחודש האחרון חידשנו את הקשר ופתאום כן היה בא לי לנסות אז יצאנו לשלושה דייטים עד כה ואנו בקשר רציף לאורך כל היום. הוא גבר ברמה גבוהה ביותר, חכם, נראה, עם עבודה מסודרת ולא חסר לו כסף בלשון המעטה. הוא מחפש בחורה לחתונה וכך גם אני אז על פניו הכל מדהים. אציין כי מבחינה אינטימית לא עשינו כלום מלבד להתנשק. עד לכאן הכל מושלם, אז זהו שלא! יש לי ידיד מהלימודים שכבר שנה מנסה לצאת איתי וכל פעם היה לי מישהו אז דחיתי אותו לטובת אחרים אבל איכשהו היא תמיד נשאר ברקע ונשארנו בקשר מהסיבה הפשוטה שמאוד כיף לי לדבר איתו, בימים של הלימודים אנחנו מבלים ביחד בהפסקות ואני מרגישה לידו בשמיים. לאורך כל היום מפלרטטים בווצאפ ויש כימיה ומשיכה מטורפת אבל איכשהו תמיד השארתי אותו על אש קטנה והעדפתי אחרים. הבעיה החלה בשבועיים האחרונים, שהבחור מהלימודים פשוט לא יוצא לי מהראש!!!! הודעות ממנו הרבה יותר מרגשות אותי פתאום מאשר הודעות מהבחור שאני יוצאת איתו והגעתי למצב שאני מנהלת קשר עם שני גברים שלא יודעים אחד על השני אך נפגשת רק עם אחד מהם! אני מתחילה לסלוד מהגבר שאני יוצאת איתו וקבלת הודעות ממנו או טלפונים הפכו ממרגשים לנחמדים ולא יותר. וכאן המצוקה שלי: מצד אחד יש גבר שהוא נר לרגליי, יש לו הכל ואני יודעת שאם אני ממנפת איתו את הקשר אנחנו בעוד כמה חודשים נתחתן ואני אחיה כמו מלכה והוא יהיה אבא מדהים. מה גם שהוא דלוק עלי בטירוף ומתייחס אלי כמו לאלילה. מצד שני יש גבר שלא יצאתי איתו מעולם לדייט אך אני מכירה אותו כבר שנה וכל כך טוב ואני נמשכת אליו בטירוף וכבר שבועיים מדמיינת בראש איך יראה דייט שלנו ונשיקה וסקס... אציין כי הבחור מהלימודים אמנם ניסה כמה פעמים לקבוע איתי דייט וכאמור דחיתי אותו בתירוצים שונים אך בפעמים האחדות שהראיתי נכונות להפגש איכשהו זה לא יצא לפועל בגלל עיסוקים שלו. אז לפעמים היה נדמה לי שהוא לא סגור על עצמו אבל המילים שהוא אומר לי ממיסות אותי ואני יודעת שהוא באמת רוצה אותי. וגם השני באמת רוצה אותי. מה אעשה??????
 
טלי צרקינסקי  
18:06 18.10.14
אירית שלום,

חשוב לקחת אויר, לנסות לא לקבל עכשיו החלטות הרות גורל אלא לנסות לבחון מה קורה אצלך עכשיו.

אנסה להתמקד במספר נקודות, ממה שאת מעלה כאן.

אתייחס תחילה לקשר הראשון עם הבחור שאת נפגשת -
התחלת קשר, אתם בראשיתנו, יצאתם מס' פעמים ואם יש רצון להמשיך לראות איך הקשר מתפתח, כמובן יש לתת לו מקום. קשר עם בחור שרודף אחרייך, שאת תהיי "נר לרגליו", "מלכה" או שמיד תהיה חתונה, עשוי להלחיץ (=גם דברים חיוביים בחיים יכולים להיות גורם ללחץ). מה שאת מעלה שאין משהו הדרגתי בהתפתחות הרגשות בקשר, יש משהו של "אידיאליזציה" הכל "ורוד". במציאות, כל בני האדם אינם מושלמים, יש להם תכונות שכוללות רבדים שונים, גם טובים וגם פחות וזה בסדר, כי אין שלמות.

גם בכל קשר שאת תפתחי, אין זה משנה עם איזה בחור, היעדר השלמות תצא לאור בסוף, כי זה קשר בריא, קשר אשר מכיל בתוכו את ה"גם וגם", אשר יכול להכיל בתוכו את החלקים של ה"מלכה" שבך והן את החלקים של "האישה הפצועה" שהיא לא משולמת, שיש בה פגיעויות, ממש כמו שיש בכל אדם וזה קשר בריא לצמוח בתוכו (ממש כמו שאת תכילי ותקבלי את הגבר שאת תבחרי להיות אתו).

קשר שכולו רק תפיסה של ורוד ואידיאל הוא מעוור ולא רואה את האדם כשלם.
יתכן מאד וקשר כזה יכול להצליח עם הבחור שאת יוצאת אתו, אך צריך כמובן לתת לזה זמן להתפתח.

הבחור השני -
הקשר עם הבחור השני וירטואלי. את לא יודעת איך זה לפגוש אותו.
יתכן והלבטים שעולים והמשיכה שעולה להתכתבות אתו ולתכנים שעולים שם, משקפים משהו שקורה לך דווקא בתקופה זו בדינמיקה שקורית לך עם הבחור הראשון.
אפשרויות הן חשש מהתקדמות הקשר ומיסוד (=אפילו חשש לא מודע), חשש מבחירה לא נכונה, חשש מנושא ה"אידיאליזציה" שהוא עושה לך והחיזור האינטנסיבי שיכול להרחיק (אפילו שמחמיא).

כדאי לבחון עם עצמך על מה עונה לך הקשר עם כל אחד מהבחורים.

אין ספק שצריך לבחור באחד ואני מבינה שזה לא פשוט.

אם התחלת לצאת עם הבחור הראשון למס' דייטים, כדאי לנסות לבחון את הקשר, אך בקצב המתאים ולהשקיע בו את המשאבים.

מה שקורה כשיש שני בחורים בתמונה, לא באמת ניתן להשקיע את האנרגיה הרגשית וגם את הפניות לקשר אחד.

זה כמובן אומר לנתק את הקשר עם הבחור השני אם את באמת רוצה לתת סיכוי אמיתי לקשר.

במידה ומכל סיבה שלא קשורה לבחור השני שאת זה כדאי לנטרל (=את הסיבה), הקשר לא יצליח (מאחלת לכם שכן), אזי אפשר לנסות עם הבחור השני, אך מתוך מקום של פניות מלאה אליו.

לדעתי זה גם יביא אותך ליותר שלמות, שלווה ורגיעה.

מאחלת לך הצלחה,
שלום, שמי מיכל ואני בת 24. יש לי חבר חדש כחודש (בן 24). אני בחורה מאוד קנאית. בנתיים התחלנו להתחרמן אך עוד לא שכבנו. לאחרונה התחלתי להסתכל קצת על האקסית של חבר שלי, שאיתה הוא יצא כשנתיים לפני כשלוש שנים.
האקסית שלו מאוד שונה ממני, וקשה לי להבין איך הוא היה איתה ועכשיו מעוניין בי. האקסית שלו שמנמנה, בעיניי לא יפה אבל יש לה חזה מאוד גדול. אני לעומת זאת רזה ונראית יותר טוב אבל יש לי חזה קטן (כמובן ביחס לשלה). אני קצת מתביישת כשהוא נוגע בי וחוששת מההשוואה. כשזרקתי לו על זה משהו הוא אמר שהחזה שלי פרופורציונלי ומרשים יחסית לבנות רזות. אבל מאוד מפריע לי לחשוב שהוא היה עם מישהי שיש לה חזה גדול. האקס שלי מאוד אהב את החזה שלי, הוא לא היה עם בנות שיש להן חזה גדול, האקסית שלו הייתה שטוחה ולכן הוא חשב שהחזה שלי מאוד גדול. אבל עם החבר הנוכחי קשה לי להפסיק לחשוב שאולי הוא מתאכזב מהחזה שלי כי הוא רגיל למישהי שיש לה חזה גדול. ראוי לציין שהוא כל הזמן אומר לי שאני בדיוק הטעם שלו, וכמה שאני יפה בעיניו וכיף לו איתי וכו׳ אך עדיין המחשבה הזו לא מפסיקה להציק לי. מה ניתן לעשות בנידון? אני באמת לא יודעת כיצד להתמודד עם זה. אשמח לעזרה.
 
טלי צרקינסקי  
11:26 16.10.14
מיכל שלום,

המחשבות, הרגשות וההשוואות שאת מעלה כאן קשורות לנושא של ביטחון ודימוי עצמי.

מה שחשוב כאן הוא מה שאת חושבת לגבי עצמך. איך את תופסת את עצמך, את חזותך, את שאר התכונות שלך.

אתייחס למספר דברים.

נקודה אחת חשובה, גבר (כוונתי כאן לשני המינים כמובן), יכול להימשך גם לאישה כזו וגם לאישה כזו. אין זה מעיד אם חברתו הקודמת הייתה בעלת מבנה גוף מסוים או חזה מסוים ואת נראית אחרת שמשיכתו אלייך פחותה..

נקודה נוספת, חשוב לזכור שגוף, חזה וכו'.. מחוברים לאדם, למכלול שלם של אישיות, חכמה ועוד מכלול תכונות שהן "חבילה אחת" והכל ביחד. כך שגבר לא נמשך ל"שד" או ל"גוף בלבד" אלא למכלול של דברים ביחד שכמובן גם מורכבים ממשיכה מינית אליך ולגופך, אך אינם תלושים מאלמנטים אחרים.

עתה אני מגיעה לנקודה החשובה ביותר,

ההשוואתיות שלך נובעת מהמקום של הקנאה. מה שיש לה שאין לך, האם הוא אוהב אותה/נמשך אליה יותר ממך. את זקוקה לאישורים חיצוניים על מנת להיות רגועה יותר.

אני מבינה את הרגשתך, היא נובעת מכך שאת אינך שלמה עם עצמך. זה לא משהו נדיר שיש סוגיה עם ביטחון עצמי/דימוי עצמי, אך זה בהחלט משהו שניתן לעבוד עליו ולחזק אותו והוא קשור אליך ולא לאקסית...

מה שחשוב הוא מה שאת חושבת על עצמך, איך את חווה את עצמך.
ויש כאן נקודה נוספת, אישה יכולה לחוות את עצמה מינית/מושכת ועוד.. גם במקום של היעדר שלמות, כי אין שלמות באף אחד ואף אחת. יש הגעה לאני כ"שלם" עם המעלות ועם החסרונות ואת כל זה לאהוב ולקבל.

וכאשר מגיעים לקבלה הזאת, המקום של ההשוואתיות פוחתת מאד ואת מקבלת את עצמך יותר ומבינה שחבר שלך אוהבת אותך בדיוק כמו שאת וזוהי את שמבקרת את עצמך ומשווה את עצמך - לא הוא....

חשוב לשנות כאן דפוסי מחשבה.

את לא אדם אחר

את טובה בדיוק כמו שאת

לראות את החיובי אצלך (הן חיצוני והן פנימי)

להבין שכל ניסיון להשוות עצמך לאחרים נובע בדיוק מהמקום של חוסר ביטחון ותמיד יש אחרת שיהיה לה יותר במשהו אחד ופחות במשהו אחר... כך שזה מיותר..

יש לך חבר שאוהב אותך ונמשך אליך ואומר לך את זה.

לקבל את זה שיש לך קושי עם הדימוי העצמי ושזה ניתן לשינוי ולא לכעוס על עצמך שזה קיים.

כל אילו יעזור לך יותר להבין את עצמך ולאהוב את עצמך.

מאחלת לך הרבה הצלחה בקשר וחג שמח,
 
אייל
22:22 14.10.14
שלום לכולם

אני אייל נשוי פלוס נשוי 4 שנים אני ואשתי לא מסדרים בזמן האחרון אני מרגיש צורך לשתף מישהו אבל לא יודע את מי אני מרגיש שאשתי תלויה בכל דבר שהיא עושה אין לה את הקטע לצאת עם חברות ולהפגש עם חברים הכל צריך רק אני ואת וגם בגלל שזה יוצא שאני גם לא יוצא עם חברים אני חושב שזה מאוד משפיע על היחסים שלנו כי אין לנו את הקטע של לצאת לבד לפעמים ולנקות את הראש היא לא מוכנה לקבל או להבין את זה.
כל הסדר יום הוא בדיוק אותו דבר די שגרה

אשמח לדבר ולשתף עוד

תודה מראש
 
בני
12:11 15.10.14
היי

חג שמח!

אתה צודק, שגרה זה רע!

השינויים לא חייבים להיות גדולים כדי לגרום לכם להרגיש יותר טוב במקום שאתם נמצאים בו, קח אחריות על החלק שלך בקשר הזוגי, תמצא לך "פתחי יציאה" משלך ולאט לאט תרגיל את הבית שלכם שלא חייבים לעשות את הכל ביחד,

יציאה מהבית שגורמת לך מצד אחד להשתחרר קצת, ומצד שני למלא את הבטריות כדי להיות אדם טוב יותר ולהביא את הטוב הזה לתוך הבית...זוהי הנוסחה המומלצת שתשדרג את הקשר הזוגי שלכם לכל החיים!

חג שמח - ובהצלחה
 
טלי צרקינסקי  
17:42 15.10.14
אייל שלום,

אתה מעלה נקודה חשובה.

את שואל איך אפשר, בתוך הזוגיות, לשלב גם את העולם של כל אחד מהצדדים של בני הזוג, לרבות חברים, תחביבים, עיסוקים (כמובן כל אחד יכול לקחת את זה למקום שחשוב לו) וזאת, מבלי להפריע לדברים שעושים ביחד במרחב הזוגי, אלא אפילו, דווקא מהדברים שכל צד גם מתפתח דרכו בנפרד, להפרות את הקשר הזוגי ולהביא אליו תכנים נוספים והתפתחויות.

המקום של כל אדם כאדם הוא גם חשוב.

יתכן והצרכים שלך ושל אשתך שונים כאן והפער היום יותר בולט ומפריע לך.

יתכן ואשתך פחות זקוקה לחברים נוספים, אולי פחות שמרה על קשר עם חברות, מסיבות שונות.

כנראה במהלך הזמן, אתה מזהה שזה חשוב לך וזה עשוי להיות טוב גם לאשתך וגם לקשר.

טוב יהיה אם תיקח לך את המקום הזה בתוך הקשר, בין אם זה להיפגש עם חבר, ללכת לחוג/קורס/משהו שמעניין אותך להתפתח בו/לצאת עם חברים. כל זאת כמובן בתיאום עם אשתך.

יתכן והיא תחווה זאת כאיום על מערכת היחסים (כי זה לא קרה עד היום במהלך מערכת היחסים, אתה מציין שיש בה תלותיות, חוויה זו היא סובייקטיבית, אך חשוב להבין שהיא עשויה להיות קיימת) מה שהייתי מציעה לך, זה לעודד אותה שתמצא לה גם מרחב שלה ושאין זה תחליף למקום שלכם כזוג.


נקודה חשובה:

הייתי מתייחסת למצב של "לא מסתדרים", האם זה רק במובן של התלות ושאין פעילות עם חברים מחוץ לזוגיות או שיש גם שיגרה ודברים אחרים בתוך הזוגיות שכדאי כמובן להתייחס אליה ויש לכך בהחלט מקום גם במרחב הזוגי שלכם (אני מניחה שמדובר ב"גם וגם")

כך שאם נסכם:

*יש בהחלט מקום לכל אדם שנמצא בזוגיות גם להיות בקשר עם חבר קרוב/חברים/לפחת תחביבים וכו' וזה יכול מאד לאפשר התפתחות אישית, אשר עשויה להשפיע על החיים בכלל והזוגיות בפרט.

*יש מקום בנוסף, לבחון מה חשוב לכם בתוך הזוגיות שלכם, איפה הייתם רוצים לפתח, לשנות, להוסיף ועוד...

מאחלת לך בהצלחה וחג שמח,

 
רונן
00:45 14.10.14
היי שמי רונן נשואי פלוס שניים שמונה שנים , אישתי אישה מדהימה ויפה אך בנושא האינטימי אני מרגיש מוזנח כאילו רימו אותי והוליכו אותי שולל . כלומר לפני הילדים הכל היה נועז ספונטני ומדהים ואחרי שבאו הילדים הכל כבה . אני משתדל לעזור עם המטלות של הבית והילדים אך הסקס תמיד בעדיפות אחרונה כלומר אם יש לה כח ואם בא לה בכלל ורק אני אמור ליזום , מענין שעם המשפחה והחברות יש לה כח להשקיע ולצאת עד השעות הקטנות של הלילה . אני לא טיפוס שבוגד ממש לא כי אני מאמין בלב נקי ודיברתי איתה על הנושא אך היא לא מבינה על מה אני מדבר לאחרונה היא אמרה שהיא רוצה עוד ילד אך אני מסרב בכל תוקף לכך מכיון שזה רק יחמיר את המצב .
 
טלי צרקינסקי  
13:31 14.10.14
רונן שלום,

ממה שאתה מעלה, בהחלט יש מקום לבדוק מה קורה ביחסים ביניכם וזה נכון לעשות זאת לפני קבלת החלטה משמעותית כמו הרחבת המשפחה (הבאת ילד נוסף לעולם, עשוי להוסיף את הריחוק הקיים ביניכם).

מיניות משנה פניה במהלך מעגל החיים. אין זהו "גזר דין" ויש מקום לבחון מה קורה עם האינטימיות והמיניות בקשר שלכם היום.

כשיש ילדים, טבעי שיותר אנרגיות ומשאבים מופנים לגידול שלהם, אולם אפשר ורצוי ללמוד גם לשלב את המקום הזוגי שלכם בתוך המקום המשפחתי. כך תוכלו לשמור הן על התא המשפחתי ועל צרכיו והן על הזוגיות שלכם שכוללת את זמן האיכות הזוגי, את האינטימיות ואת הזמן למיניות שלכם.

לעיתים היעדר סקס או שינוי משמעותי בצרכים המיניים, יכול להאיר משהו בתוך הזוגיות שחשוב להתבונן בו, על מנת ללמוד מה קורה ולהתפתח ממנו וכדאי ששני בני הזוג יהיו שותפים להתבוננות זו.

אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי (זוגות רבים נעזרים לאורך כל מעגל החיים).

על מנת לנסות לבחון ביחד עם איש מקצוע, מה בדיוק מוזנח שם, מה הצרכים שעולים אצלך, אצל אשתך, מה חסר היום, מה ממלא את כל אחד היום (גם מחוץ לזוגיות בתחומים שונים וגם בתוך הזוגיות) ומה חשוב לכם שיתקיים בתוך הקשר ואיך ניתן לתקשר טוב אחד עם השנייה ולהבין אחד את השנייה (לרבות הצרכים, הרצונות, משאלות, פנטזיות ועוד, בהדדיות).

מאחלת לך הרבה הצלחה וחג שמח,
 
רונן
00:48 14.10.14
היי אני רונן אשמח לעצות של נשים באותו מקרה
 
מישהי
10:18 13.10.14
שלום רב
אני בת 42 נשואה ואמאנל3 ילדים גדולים מאז שאני מכירה את עצמי בעלי לא היה מוכן לקחת חופש ולהיות איתנו כשהילדים היו קטנים לא לקחחופש לטייל איתנו וגם אם היה חופש לכל העובדים מהעבודה חופשה מרוכזת היה מוצא עבודות פרטיות נורא כואב לי שהילדים גדלו והזמן עבר והוא פיספס את הילדות שלהם אבל את הגלגל לא ניתן להחזיר. היום כשהילדים גדלו ואנחנו לבד אני מתחננת לחופש לא רוצה בתי מלון לאא רוצה חו"ל סתם יום לשבת על חוף הים והוא תמיד מבטיח שבוע הבא פעם אחרת ומתחמק בשבוע הבא כל העובדים נוסעים לאילת על חשבון העבודה עם הילדים אני מסרבת בכל תוקף לצאת כל השנים שאני רציתי הוא לא רצה הוא החליט שגםנאם לא אבוא הוא יוצא עם הילדים אני החלטתי לאא לצאת אבל זה יצר מתח ועצב עם הילדים למה הילדים לא מביניםנאותי כל השנים נלחמתי עם אבא שלהם בשבילהם אני בוכה על הימים שהלכו עכשיו כשכולם מחוץ ללבית כואב לי נורא אני לאהרוצה לצאת עם כולם רוצה רק עם המשפחה רוצה איתי לבד האם החלטתי נכונה?????
אנא עזרתכם
 
עדי בדיחי  
21:52 13.10.14
שלום לך,

אני אכתוב בקצרה כי באמת אינני רואה סיבה להרחיב: בשל העובדה שכ"כ הרבה זמן נלחמת על הנופש הזה שלא הגיע עד כה, יש "לרדת מהעץ", לוותר, לבוא לקראת ולחשוב גם על ילדייך - ולהצטרף אליו לנופש. תהיי חכמה, תראי בגרות והתחשבות והדבר לבטח ישתלם לך. תיווכחי להבין שככל שתעשי ויתורים (בגבול הרצוי) ותבואי לקראתו, הוא יעריך זאת יותר, גם אם לא יבטא זאת ממש במילים.

תהנו ובהצלחה,
שלום.אני בזוגיות כשנתיים.אנחנו אוהבים מאוד.הבעיה היא שבן זוגי חייב ללמוד במוסד אקדמאי מסיום ואני רוצה ללמוד במוסד אחר שרחוק קצת.הפחד שלי הוא שהמרחק אחד מהשני והלימודים יגרמו לכך שניפרד..דיברנו על זה שזה יכןל לקרות וקשה לי עם זה מאוד.בהתחלה תיכננו ללמוד באותה העיר אבל זה יצריך ממני להתפשר על מקצוע לתןאר ראשון.אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני לא רוצה להתפשר על התואר מצד שני קשה לי לחשוב שניפרד או שיהיה קשה מאוד לנהל זוגיות ככה?
 
עדי בדיחי  
06:55 13.10.14
שלום נטע,

זוגיות מרחוק יכולה להתאפשר אם בני הזוג מוכנים לכך, מוכנים לבוא זה לקראת זו ולהבין שיש להשקיע בקשר יותר מבעבר. יש קשרים איכותיים מאוד וקרובים למרות מרחק, ויש בהחלט אנשים שמוכנים לחיות כך תקופות ארוכות והזוגיות שורדת את זה ואף מתחזקת ברגעים כאלה.

יהיה חשוב לקבוע על פי הלו"ז של שניכם מתי תיפגשו, מה בא לפני מה (סדר קדימויות), לתכנן סופ"שים ביחד או חופשים. זכרי שיש חופשות סמסטר שלמרות שהן נועדו למבחנים הן בכל זאת מפנות זמן מסוים. זכרי שכל שנה אקדמית היא לא שנה מלאה, וצריך לזכור את עינין הגמישות וההכלה של כל אחד מכם זה לזה. אני לא רואה סיבה לסיים קשר או אפילו לחשוב בכיוון, בשל מרחק - אפילו אם הוא רב. אני חושבת שזה יותר מאיים עלייך מבחינת "מה יהיה הלאה", ופתאום כששניכם תיחשפו למסגרות כ"כ תובעניות עם אנשים אחרים- איך יהיה זמן להשקיע בביחד שלכם. אך אם הזוגיות חזקה ואתם מראש יודעים שזה זמני וזאת תקופה, וכל אחד יעשה את המקסימום- לכו על זה ויהיה בסדר.

מעבר לכך חשוב ללמוד את מה שאת מייחלת לו ולא להתפשר על המקצוע שלך, כיוון שאז תחושי לאורך הדרך ש"בגללו" וויתרת ויכולת להיות במקום אחר וכו'- לא כדאי. חשוב שכל אחד ילמד את מה שנכון לו ובמיקום שנכון לו- ולהתמודד עם האתגר ביחד.

בהצלחה רבה,
 
נשואה
07:16 05.10.14
מאחר והייתי בסיטואציה זו פעמיים חשוב לי דעתכם. כשאני הייתי שקועה בשיחה עם חברתי באולם האירועים, לפתע הרגשתי כאילו מישהו מתנגש בי, כשהסתובבתי ראיתי את החבר של בעלי והיה מספיק מקום בסביבה, אמר לי שלום עם חיוך, אז שאלתי אותו: "מה נשמע"? הוא לא ענה השפיל מבט והיה שקוע בהתעסקות עם הפלאפון שלו. 1. מדוע לא ענה לי. 2. מדוע היה חייב כבר פעמיים להתנגש בי מאחור ופעם אחת לא היו אנשים בסביבה..?
 
טלי צרקינסקי  
12:15 07.10.14
נשואה שלום,

ניתן להתייחס לשני האירועים שציינת שהם קרו במקריות

אך ממה שאת מעלה, את מביאה שאלה האם זה לא קרה במקריות אלא שיש כאן משהו מכוון, לכן אעלה בפניך מספר נקודות להתבוננות:

כדאי לבחון עם עצמך איך מרגישה כלפי חבר של בעלך, מה הוא מעורר בך, איך הוא כאדם, כגבר, האם הוא נוטה לפלרטט, האם יש לך רגשות מכל סוג שהוא כלפיו, איך הקשר של בעלך אתו ותדירות המפגשים אתו. איך הקשר עם בעלך.

האם מה שעשה החמיא לך או הפריע לך.

חשוב לבחון את כל הדברים עם עצמך.

אני בשלב הזה הייתי מציעה לך לא לעשות דבר, לבד מלבחון עם עצמך מה זה מעלה אצלך (שזה חשוב ויכול לסייע לך לנתח מצבים ולהבין דינמיקות אצלך).

מדוע לא ענה? אין לדעת, יתכן והיה נבוך, יתכן ולא היה לו מה לומר, התשובות יכולות להיות רבות אך מה שחשוב כאן, הוא לא למה הוא לא ענה, אלא מה את מייחסת לכך שלא ענה.

אני לוקחת לכאן שתי אפשרויות - האם יש לך רגשות כלפי בחור זה ולכן את מנסה לנתח התנהגותו, חשוב לך מה הוא חושב/מרגיש

או - התנהגותו לא נעימה לך ולא היית רוצה שזה יקרה שוב.

שוב מציעה לך כרגע להניח לדברים.

במידה ותראי שיש התנהגויות כאילו שחוזרות על עצמן (אדם יכול גם "להתנגש" בכל מיני מצבים אחרים, לאו דווקא באופן שתיארת) אז אפשר לחשוב על להעיר אם זה מפריע לך ואם זה מעורר משהו אחר, לבחון מה קורה בקשר עם הבעל ולראות מה זה "מאיר" (כמו פנס)).

כרגע הייתי לגמרי מניחה לזה.

שתהיה לך שנה טובה,

 
נשואה
07:25 08.10.14
קראיתי בעיון כל מה שכתבת לי. תחילה תודה על התייחסותך. וברצוני לציין:
א. אין לי רגשות כלפי הבר.
ב. הוא נוהג לפלרטט כמעט עם כל אישה.
ג. לדעתי, ההתנגשויות שלו הן מכוונות.
ד. הרגשה של השפלה, זולה כי לפחות היה מבקש סליחה. לי מאד מפריע שלא התנצל. אני אם אתנגש בלי כונה עם מישהו, מייד אתנצל בפניו מטעמי נימוס.
ה. לאחר מחשבה, החלטתי בניגוד לדעתך, באם יקרה שוב, לפנות אליו קצת בתקיפות ולא להתעלם מיזה, ולהוכיחו, שירגיש מבוכה ולהבאה, שיזהר.
ו. שיתפתי את בעלי, הוא מאוכזב ממנו, וביקש ממני מאד להיות עירנית ולתפוש ממנו מרחק כשאני משוחחת עם חברות. בשלב זה הוא מעדיף לשמור על איפור כי זה נושא רגיש והוא חבר טוב שלו, אך במידה וזה ימשיך, הוא החליט להוכיחו בצורה עדינה ויהיה מה יהיה. בעלי, חיזק אותי ואני שמחה מאד ששיתפתי אותו.
תודה וחג שמח גם לך.
 
טלי צרקינסקי  
07:52 08.10.14
נשואה שלום,

עכשיו, כאשר את מציגה את התמונה המלאה של הדברים, אני בהחלט חושבת שהתנהלת נכון.

כוונתי ב"להניח לדברים" הייתה כמובן לעתה, לא אם האירוע יחזור על עצמו, בוודאי שיש מקום לומר לו משהו על כך ולשים גבול.

אם הוא אדם שנוטה לפלרטט, נראה שהאירועים שתיארת לא היו במקרה.

בהחלט יש מקום אם בצורה כזו או אחרת אירוע כזה יחזור על עצמו, לומר לו באופן ישיר שזה לא נעים לך ושהוא לא יחזור על זה בשנית.

בברכה,
 
יפית
09:20 18.09.14
יש לי תינוק בן שנה ושלוש, מאז שהוא נולד גיליתי שהזוגיות שלנו לא כזאת טובה, ומשם זה רק הדרדר! בעלי חוזר מאוחר מהעבודה. מרדימים את הילד ואז גם בעלי הולך לישון, הולך לישון כל יום בסביבות תשע בערב. זה אומר שאין לנו זמן לשבת לדבר או סתם לשבת בסלון יחד או לעשות משהו נחמד. זה גורם לי להרגיש לבד. אתמול החלטתי להגיד לו שזה מציק לי! אמרתי לו שלא יוצא לנו לדבר וכל יום הוא הולך לישון מוקדם! ביקשתי ממנו שנשב קצת במרפסת ונדבר! אז הוא אמר, לא! היום אני לא מרגיש טוב אני רוצה ללכת לישון עכשיו כואב לי הראש. אני נורא התעצבתי ואמרתי לו שאני מבקשת שנשב קצת לדבר והוא התעצבן כמובן שהוא לא מרגיש טוב ולא איכפת לי, אני אמרתי לו שכל יום יש לו תירוץ אחר עייף , לא מרגיש טוב, עצבני. וכמובן שזה עוד ריב שהתפוצץ לו. נמאס לי המריבים האלה, אני מרגישה כל כך לבד!
 
עדי בדיחי  
20:28 18.09.14
שלום יפית,

ברור שמה שאת עוברת לא פשוט. יתכן והולדת הילד עשתה שינוי מהותי ביחסים ביניכם, מבחינת כך שהזוגיות מפנה את מקומה להורות. ברור שההתעסקות סביב הילד וכל הכרוך בטיפולו מורידה את זמן האיכות שלכן יחד ואולי גם גורמת לבעלך לחוש יותר מבודד, פחות מעורב, ולכן זה מגביר את המוטיבציה לא להתקרב מעבר לכך, ולברוח עם תירוצים שונים.

אפשר אולי לחשוב על אפשרות של לשים את הילד בסופ"ש אצל אחת הסבתות או לחצי יום, ששניכם תהיו בחופש ביום זה, ובאמת לטייל, או לעשות משהו נחמד יחד ושם לדבר על זה קצת. על איפה "אתם" בתוך ההורות, על מה חסר לכל אחד. טיפה לבוא ולשמוע אותו ולהקשיב ל-למה הוא לא מרגיש טוב, מה גורם לו לעייפות הזאת, יתכן דרך אוירה טובה ומאפשרת שיח, הוא יצליח לספר לך גם מה עובר עליו. העינין של "להשפריץ" את הכעס מולו כנראה לא יניב פירות.. הוא לא יוכל לתקשר אם ירגיש מותקף, הוא פשוט יתקיף חזרה. ולכן ההזמנה לשיחה על מה קורה בזוגיות, צריכה להגיע באוירה טובה, הדדית, בגובה העיניים ולאל האשמות. רק להבין מה הוא חושב ומרגיש ומשם להמשיך.

ניתן לדבר איתו על מה שהיה לפני הלידה ולאחריה, איפה הוא מרגיש את השינוי ומה היה רוצה שיהיה.

לסיכום, צריך להכין תשתית לשיח משותף ולאחר מכן לברר מה הוא מרגיש. אם הוא יחוש אותך קרובה אליו, רוצה בטובת הקשר, דואגת לו - יתכן מאוד שיתקרב חזרה.

בהצלחה.
 
יפית
22:07 18.09.14
עדי תודה רבה על התגובה! אבל בכל פעם שאני מנסה לעשות שיחה כזאת הוא אומר שאצלו הכל בסדר וזה בראש שלי הכל! לפעמים בא לי להרים ידיים ולהפסיק לנסות. מבחינתי שנחייה כל אחד את החיים שלו, רק שיהיה לי שקט. אין לי כח למריבות. כל דבר קטן מפריעה לו : באיזו צורה להאכיל את הילד, איך שטפתי את המוצץ, מזכיר לי בזמן שאני אוכלים שאני צריכה לנקות אח״כ או אפילו באיזו צורה להניח משהו במיקרוגל.... ודיי נמאס לי! מעדיפה שאף אחד לא יהיה לי על הראש ושאני מנסה לדבר על דברים אז הבנאדם כבר הולך לישון או שאם כבר מדברים זה הופך לריב שאומר שאני משוגעת והכל בראש שלי.
 
עדי בדיחי  
11:12 22.09.14
הי שוב,

נשמע שהבחור די ביקורתי כלפייך, אך שוב- יתכן וזה מושתת עוד על הרבה אחורה ביחסים ביניכם. בפורום לא יהיה ניתן לצערי לבדוק את זה לעומק. אבל, אם תחליטי להמשיך כך- המודל הזה יוטמע גם בילד/ים הלאה, ולא בטוח שאת זה את תרצי להנחיל להם- מודל של ספיגה ושתיקה עד כדי התפרצות לעיתים (כי היא תגיע).

אני מציעה שתניחי לו לחלוטין בתקופה הקרובה. תבליגי, אל תעני, תהיי אשה "טובה" - תאפשרי לו חופש, אוכל, מנוחה, פשוט להניח לו. לקבל אותו בחיבוק וחיוך וכו'. תנסי לבדוק אם העובדה שאת שינית גישה משפיעה עליו. אל תנסי את זה ליומיים, אלא לתקופה, עד כמה שתוכלי. בהמשך תבדקי האם הכדור הזה חוזר חזרה אלייך. אם כן, מצאנו שזה עינין של גישה ותקשורת. אם לא, שווה לקבל כלים אצל מטפל מקצועי ולו רק בשבילך כדי להבין איך ממשיכים מכאן.

לפעמים כל אחד "נעול" בעמדתו, וברגע שאת עושה מהלך מפתיע של התקרבות, חיבה, אהבה, ללא בקשת תמורה- הצד השני נפעם ומתחיל להתעשת.

בהצלחה ושנה טובה
 
אייל
15:15 07.10.14
חחחח כ"כ מזדהה עם זה..
זה פשוט לא להאמין עד כמה :)
 
רונן
21:41 06.10.14
היי,
אני נפגש כבר תקופה ארוכה עם בחורה שאני אוהב.
אני בן אדם די מתבודד והיא באמת הבחורה היחידה שהצלחתי להתחבר אליה.
למרות שיש עדיין הרבה דברים שאנחנו די שונים בהם.
אנחנו כבר תקופה של שנה יחד אפילו כבר גרים ביחד.
לאחר 3 חודשים עברנו לגור ביחד.
לבחורה יש ילד כבן 4.
הכל טוב ויפה (למרות שהיה כמה ריבים)אבל אני באמת לא מסוגל יותר לחיות עם הילד.
זה ממש קשה ולמרות שזה קשה זה לא מה שמפריע לי!
אין לי שום סיפוק נפשי או שמחה בלגדל את הילד הזה ...
איך אני יכול להמשיך להיות בקשר הזה ? אם אין לי שום סיפוק כמו שיש לה,או שמחה או צחוק מהילדאו חיוך בבוקר כשהיא רואה אותו.
מבחינתי כל מה שאני רואה זה מטרד :( מה שלוקח כסף זמן ואנרגיה.ומשאיר לי פחות זמן אם האישה.
אני מגיע בערב מהעבודה(אני עובד קשה) . והאישה עייפה כי הייתה עם הילד.
ואז" אין לי כוח ובוא תעשה לי מססאג'"(חחח לא תמיד אבל זה קורה די הרבה).
למרות שידעתי את כל זה מראש , בפועל זה שונה לגמרי.
אני בעצמי כבר מבולבל...
האם אני איתה כי אני מפחד להיות לבד(אני באמת בין אדם שקשה לי להתחבר עם אנשים אחרים).
או כי אני אוהב אותה?
האם בכל מקרה בגלל שאין לי רגש לילד להיפרד כי לטווח הארוך יותר זה לא יהיה בריא לאף אחד.
תודה.
 
טלי צרקינסקי  
13:11 07.10.14
רונן שלום,

קשר זוגי עם אישה שיש לה ילד מכיל בתוכו את הצרכים של הילד ואת התפקיד של בת הזוג שלך כאם לילד.

ממה שאתה מעלה, אני מבינה שקשה לך, יחד עם זאת, אתה לא רוצה לקבל החלטה ממקום פזיז ואתה רוצה להיות בטוח שמה שאתה מקבל הוא מהמקום הנכון (כמו שאתה מציין "לא מהמקום שחושש להיות בודד"). החלטה לא ממקום שמפחד לחזור להתמודדות קודמת ולחשש לא להכיר בת זוג אחרת, אלא החלטה שאתה רוצה קשר מסוג אחר או - להמשיך ממקום של רצון.

אני חושבת שכדאי לחשוב על הדברים.

הייתי ממליצה לך לקחת מספר שיחות אצל איש מקצוע (לא מהמקום שאתה לא בסדר) אלא לעזור לך למקד את הרצונות, הצרכים, את מה שחשוב לך היום ומה שחשוב לך בהמשך הדרך.

אתה לא חייב, אך זה יכול לעזור לך למצוא את התשובות לשאלות שיש לך. בנוסף על כך, זה יאפשר לך לבחון דברים כמו: אם יהיה שינוי באופנים מסוימים (עזרה ועוד), תוכל כן להסתדר עם הילד (אפשר לעבוד על ביטחון עצמי, איך להתקרב לילד ולעבוד על הקשר, על הזוגיות שלכם והחשיבות של מפגשים, יציאות משותפות, אינטימיות ועוד. ממש לפרוט מה חסר)

ועוד, מקום לעבוד בו על ההתבודדות, מה קורה לך שם, האם זו הגנה ממשהו, האם יש חשש משהו (ללא שיפוטיות, רק לשם בחינה משותפת שתוכל לעזור לך "להכיר" את עצמך טוב יותר). חוקרת את מושג האהבה אצלך, מה חשוב לך, מה אתה אוהב.

תהליך כזה יכול לעזור לך באמת לקבל החלטה ממקום שלם, בטוח יותר ומה שלא תחליט - תוכל גם להביא להתקדמות.

חשוב לי לציין שאין כאן "נכון" או "לא נכון" אלא מה נכון לך.

שיהיה בהצלחה ושנה טובה,
 
לילי
11:47 05.10.14
שלום רב, יש לי דילמה מוסרית מאוד ואני ממש לא יודעת מה לעשות...

לפני 4 חודשים סיימתי מע' יחסים של כמעט 6 שנים. אני לא חושבת על החבר שהיה לי ולא מתגעגעת אליו בכלל.... זה בטח נשמע רע ומגעיל אבל זו האמת :/

מאז הפרידה אני לא מפסיקה לחשוב על בחור אחד שבהחלט יכול להיות הבן זוג שאני מחפשת.
הבעיה היא שאותו בחור מכיר את החבר שהיה לי דרך חברים משותפים שלהם. הם עצמם לא בקשר, רק מתראים במפגשים חברתיים וחברים בפייסבוק.

אני ממש מתלבטת אם כדאי לי לפנות לאותו בחור (אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו) או שזו תהיה פשוט טעות? כי אני לא רוצה לפגוע בחבר שהיה לי... הפרידה שלנו הייתה מאוד טובה ואני מכבדת אותו.
מה עליי לעשות?

תודה רבה לעונים...
 
טלי צרקינסקי  
12:28 07.10.14
לילי שלום,

ראשית, יתכן והפרידה ביניכם סגרה אצלך כל מיני דברים ויש לך בשלות לקשר חדש כך שזה לא "מגעיל" או "רע" אם המשכת הלאה וזה לא נובע ממקום רע/לא מכבד/מזלזל וכו'.. אלא כנראה שהקשר הסתיים, עברתם תקופה ואת רוצה להמשיך הלאה (אין לי מידע לגבי מערכת היחסים שהייתה אך אני יכולה לשער זאת).

זה מאד יפה שהצלחתם להיפרד בטוב.

תראי, לגבי אותו בחור, אני חושבת שאפשרי לנסות ליזום אתו קשר.

לא מדובר בחבר הקרוב ביותר שלו או באח שלו (את זה לא הייתי ממליצה).. כיום הקשרים כל כך מפותחים וענפים, במיוחד כשיש פייסבוק, כל הרשתות החברתיות והרבה אנשים חברים של אחרים ויש אירועים משותפים ועוד.. שלא פשוט לנטרל ולחיות בסביבה מאד "סטרילית".

אפשר ליזום קשר, לשוחח, לנסות להיפגש ובהתחלה לראות אם יש חיבור, בשלב הראשון הרי אתם לומדים להכיר אחד את השנייה.

אם משהו יתפתח ביניכם, זה שיש היכרות דרך חברים, לא מעיד בהכרח על פגיעה בו.
מה שכן, אם הם נפגשים באירועים חברתיים, צריך לחשוב מה יהיה אם הקשר ביניכם יתפתח, האם יהיה לכל הצדדים נוח להיפגש בסיטואציה כזאת.

אילו היה לו קשר אינטנסיבי עם הבחור הזה זה באמת מצייר את התמונה אחרת, אך זה לא המצב.

לא רואה סיבה שצריכה למנוע ממך לנסות.

משהו נוסף שחשוב לציין, כשבני זוג ממשיכים הלאה, לעיתים נודע אחד לשני דרך אנשים, שהם הכירו חבר/ה חדש/ה, כך שלעיתים יש פגיעה/רגשות קנאה, זה דבר טבעי ולא ניתן למנוע זאת. ניתן לא לפגוע "בזדון" וזה מה שחשוב.

לא רואה במה שאת חושבת עליו פגיעה.

שתהיה לך שנה טובה,

 
לילי
12:46 07.10.14
טלי שלום,

תודה רבה על תגובתך.
עזרת לי מאוד.

שנה טובה וחג שמח!
 
לוני
14:31 29.09.14
שלום
אני זקוקה לעזרה אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות אני נשואה כבר שנה ואין לי אמון בבעלי בגלל דברים שגילתי חודש אחרי החתונה גילתי הודעות לבחורה שהוא אומר לה שהוא אוהב אותה ודמיין שהוא התחתן איתי ושהוא היה רוצה לישון איתה אבל עכשיו שהוא נשוי זה לא אפשרי הוא מתרץ שזה בגלל המחלה שלו (סכיזופרניה) גילתי שעד עכשיו הוא מוחק שיחות והודעות בטלפון שלו הוא הכיר בנות חדשות בשיעורי תאוריה שהוא היה הולך אליהם הוא שיקר לי שהוא צריך לצאת עם חבר שלו וכשבדקתי בטלפון שלו לא היה שום זכר מזה שהוא דיבר איתו ובגלל שכאילו נגעתי לו בטלפון הוא החליף את הסיסמא ומאז הוא החליט שהוא רוצה להתגרש הוא כבר חודש עושה לי את המוות אנחנו רבים המון וכל פעם שאנחנו מנסים לסדר ורבים הוא אומר שאחרי החגים אנחנו הולכים להתגרש אני אוהבת אותו אני רוצה שהאמון שלי בו יחזור אבל לא מצליחה אתמול אחת הבנות התקשרה אליו והוא ניתק לה ו2 דק אחרי הלך לשירותים בתירוץ שכואבת לו הבטן הוא נכנס 10 פעם ביום לשירותים כי כואבת לו הבטן אני יודעת שלא באמת כואבת לו שזה תירוצים כדי לדבר אני רוצה להציל את הנישואים שלי אבל לא מוכנה שיבגדו בי עוד לפני החתונה היו לי בעיות אמון בו בגלל הודעות שראיתי וחשבתי שזה ישתנה עם החתונה הוא גם פתאום התחיל להיות קנאי בגלל איך שאני מתלבשת שעד עכשיו זה לא הפריע לו במוצאי שבת אמרתי לו שאני יוצאת עם חברה והתלבשתי יפה הוא יצא גם עם חברים חדשים שהוא הכיר שהם רק שלו שאסור לי להכיר אותם הוא החליט שהוא לא חוזר לבית בערב שהוא הולך להורים שלו לא שאני ממש האמנתי לו ושהוא מצטער אמרתי לו שאני לא אסלח לו על זה ושאם הוא לא חוזר הערב שלא יחזור בכלל חזר עשה לי התקף קנאה בגלל איך שאני לבושה קרע לי את הבגדים החזייה והשרשרת
לא יודעת מה לעשות אשמח לעצב כי אין באפשרותי לשלם ליועץ נישואים שגם לזה הוא לא מוכן ללכת
תודה
 
לוני
14:32 29.09.14
אתמול אחת הידידות החדשות שלו התקשרה הוא ניתק לה כדי לא לענות לידי בתירוץ שכשהוא איתי הוא לא עונה לאפחד 2 דק אחרי הלך לשירותים בתירוץ שכואבת לו הבטן וזה מה שהוא עושה 100 פעם ביום ללכת לשירותים זה יותר כדי לדבר ושאני לא אראה.
 
עדי בדיחי  
22:12 29.09.14
שלום לוני,

אני רוצה לשקף לך מספר דברים-
הראשון הוא שבעלך מתמודד עם מחלה נפשית לא קלה כלל ועיקר. מדובר במחלה שיכולות להיות לה עליות וירידות בהתאם למצב ולטיפול בו, וכמובן לרצון ולמוטיבציה של המתמודד להיעזר בטיפול ובתמיכה. זוהי מחלה שאינה "עוברת", כלומר מוגדרת כ"כרונית" וממושכת. יתכנו תקופות בהן יהיו יותר קשיים גם בבית.

השני הוא שבעלך מבטא רצון להתגרש. זה יתכן בביטוי גלוי- כמו "בואי נתגרש" וכן בביטוי סמוי כמו התכתובות, הכניסות לשירותים, קיום עולם "שני", עם רומנים או בגידות או כל דבר אחר. וזאת ללא קשר למחלתו, וחשוב שתדעי זאת.

השלישי, האלימות הפיזית. אין ולא תהיה שום הצדקה, גם לא "מחלת נפש", לאלימות פיזית. הוא קרע את בגדייך ואת עדיין בתחושות אשמה או מצפון לנסות לחדש אמון בקשר, מדוע? אני לא סבורה שזה מה שמגיע לך. אלימות יכולה להתגלגל הלאה, מעבר לכך שהיא מסוכנת לך ולביטחונך, אלא גם לדימוי העצמי שלך, לצמצום עולמך - דבר שכבר קורה כאשר יש אנשים שאסור לך להיות איתם בקשר- ולתחושות קשות מאוד וכדאי לא להגיע לשם.

אני לא בטוחה שהקשר הזה נכון לך, ואני הייתי ממליצה לשקול טוב, אולי בהתייעצויות נוספות, האם נכון לך להישאר בו. אם את מחליטה כן להישאר, 2 תנאים צריכים להתקיים: 1. אין אלימות מכל סוג, כולל צמצום העולם שלך ושליטה על מה שאת לובשת. 2. חייב, חייב לקבל טיפול למצבו, להתמיד בו ולשתף פעולה איתך בטיפול זוגי.

בהצלחה רבה, שנה טובה,
 
לוני
11:05 30.09.14
שלום
אני חושבת שגם ה״מחלה״ שלו זה שקר זה כדי שיהיה לו תירוץ לשקר לי ולכולם
הוא לא לוקח שום טיפול תרופתי או פסיכולוגי
 
בני
18:29 30.09.14
היי

מדברייך עולה שאין לך אמון כלל בבעלך...זה עצוב מאוד עצוב.
לא כ"כ מובן מדוע התחתנתם ואיך נודע לך על המחלה שהוא טוען שיש לו...
ברור שאתם במסלול הלא הנכון ויש צורך גדול להציל את חיי הנישואין שלכם או במקביל לעשות חושבים ולקבל החלטה לצאת ממנה ויפה שעה אחת קודם וכפי שעדי המליצה לך בין השורות...

אני מוכן לכוון אותך וללוות אותך בתהליך דרך המייל כעזרה ראשונה בלבד תשאירי מייל ונתקדם משם.

בהצלחה
 
לוני
14:43 02.10.14
המחלה נודעה לי ממנו מההתחלה שהתחלנו לצאת ביחד אבל לא חשבתי שהוא משקר עליה או שזה כזה גרוע
מצד אחד אני יודעת שזה לא מגיע לי להיות עם אדם שמשקר לי בלי סוף שרוצה להנות משני עולמות להיות מצד אחד רווק ויכול לצאת מתי שבא לו לחזור מתי שבא לו להיות עם בנות אחרות
אבל מצד שני אני אוהבת אותו רוצה שיהיה לי אמון ורוצה להציל את הנישואין שלי
אבל אני לא יודעת אם זה שווה את כל הכאב ואת המאמץ אם הוא ישתנה בכלל:/
 
בני
14:58 02.10.14
היי

השותף שלך לנישואין פועל באופן שמסכן את השותפות כולה, מדברייך עולה שהוא בעצם עוקר את רעיון הזוגיות בכך שהוא מפר אותה בכל מיני דרכים...
קשה להבין או לקבוע האם הוא באמת חולה ועל מה זה יושב...
ברור שכך את לא רוצה לחיות!
האם את חושבת שניתן להציל את הנישואין שלך?
האם את חושבת שניתן לשנות בן אדם?
התשובה היא כן ולא - כן שניתן להציל!
ולא! שאי אפשר לשנות בן אדם אלא אם הוא רוצה ומעוניין לשנות את עצמו בשביל להיות בן אדם יותר טוב כלפי עצמו וכלפי אחרים.
אז מהי הנוסחה?
בראש ובראשונה - עבודה אישית של כל אחד מכם, ורק לאחר מכן או במקביל עבודה זוגית משותפת

בהצלחה
 
קרן
08:26 01.10.14
שלום
נתקלתי בדף נשואיםטריים מאוד אהבתי

המייעצת כותבת שם הרבה שהשנה הראשונה לנישואין היא הכי קשה. כי לומדים הרבה על השני

זה לא ברור לי. מה ההבדל אם הזוג נגיד יצא שנתיים או יותר מתוכן לפחות שנה גרו ביחד?

אני בגישה שבן הזוג שאתחתן איתו. אם הגעתי לחתןנה זה אחרי שעברנו כמה דברים לטוב ולרע ביחד והחלטנו שאנו רוצים להמשיך כמו עכשיו לחיות
את הזוגיות שלנו ביחד כדי שתישאר.
ההבדל ןגפ לאו דווקא כי יש זוגות שחיים יחד בלי חתונה. ורואים עתיד ובהמשך לזה מרחיביפ את המשפחה

תודה
 
טלי צרקינסקי  
15:40 01.10.14
קרן שלום,

היום יש יותר פתיחות למה שבעבר היה פחות נהוג.

לדברים שגם את מציינת ואוסיף: לחיות בזוגיות ללא נישואין ולהרחיב תא משפחתי, חד הוריות ועוד תחומים רבים שמקובלים היום יותר ויש להם נוכחות יותר בחברה.

מבחינת הזוגיות, כל זוגיות מציבה אתגרי התמודדות לזוג וכל זוגיות זקוקה לתמיכה, להדדיות ול"תחזוקה" על מנת לשמר אותה.

יש תקופות שהן יותר רגישות בחיי זוגות/נישואין ויש מספר כאילו שהן בולטות:

מבחינת תקופות החיים מדברים על השנה הראשונה לאחר לידת הילד הראשון, שנה זו היא הפיכת הזוג ממצב של התרכזות בזוגיות ליחידה הורית, האנרגיות מושקעות בתינוק שיש לו צרכים ויש פחות זמן למה שהיה קודם, שינה פחותה ויש צורך בחלוקת משאבים.

שלב נוסף ידוע הוא שלב יציאת הילדים מהבית ("הקן המתרוקן"), לאחר ההשקעה בילדים, בגידולם, במשפחתיות. הילדים מוצאים את כיוונם בחיים והולכים כל אחד לדרכו, הזוג מוצא את עצמו שוב בזוגיות וזה מקום מאתגר למצוא שוב את ה"ביחד", את מה שמאחד ולהחזיר את התכנים, העניין אל תוך הזוגיות.

נוסיף מתחים ואירועים שיכולים לקרות בחיים ואנו לא מחסונים בפניהם אשר עלולים להשפיע על הזוגיות: פיטורין, מחלה, בגידה, שינוי כלכלי ועוד..

כמובן שלא ניתן לעשות הכללה לגבי כל הזוגות וכל זוג הוא מאד אינדיבידואלי.

אני מאמינה שהלמידה בזוגיות נעשית לאורך תהליך והיא תמידית. אנשים דינמיים, לומדים, מתפתחים, משתנים ועוד, בין אם הזוגיות היא דרך הסכם זוגיות או לא ובין אם דרך נישואין.

מה שחשוב הוא שיש בה הדדיות, אכפתיות, רצון משותף לעבור מסע ביחד, להיות אחד עם השנייה בטוב ועוד (שמתקיימים בה אלמנטים של זוגיות בריאה וטובה - משברים בחיים בוודאי שקורים גם בזוגיות טובה).

שתהיה לך שנה טובה,

+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  203  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין