בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
שלום
היה לי חבר במשך 3 חודשים והמשכנו לצאת ללא הגדרה אבל עדיין מחוייבים
אני לא רזה אבל גם לא שמנה שוקלת 82 וזה אחרי ירידה של 12 קילו
הוא לא מפרגן והוא שלילי לגביי וכמה שאני מתאמצת ויורדת במשקל הוא רק לועג לי ולא תומך ומאמין בי
הוא לא מעוניין לחזור כי אני מלאה ומבחינתו אני לא מתאמצת הוא נתן לי זמן מוגבל כדי לרזות בצורה דרסטית שתראה ואם לא אז זה נגמר
ואני יודעת והוא תמיד אומר שהוא רוצה בחורה רזה.
הוא טוען שהוא אוהב אבל זה מעל הכל והוא יכול למצוא מישהי רזה שהוא יאהב אותה.
מה דעתכם עליו?
 
אנונימי
11:06 21.09.14
שלום רב,
אני בן 40+ נשוי בזוגיות קרוב ל 20 שנה ,
יש לי בעיה לפתח שיחה עם אשתי בנושאים שקשורים אלינו כזוג כאשר מדובר על נושאים הקשורים לילדים הכול זורם והכל פתוח אבל. בנושאים של הזוגיות יש לי מחסום שלא מאפשר לי להוציא מילה ואם אני כבר מעביר את המסר לזוגתי הדבר נעשה ע"י מייל ו/או וואסאפ ( ילדותי ולא ראוי ועקב כך גם לא זוכים לתגובה רצינית ואם בכלל זוכים לתגובה)
יש לי סוג של פחד מהתגובה ראוי לציין שהיו מקרים שכן נסיתי ליצור דיאלוג אך זוגתי ביטלה אותי מידית .
בעיית תקשורת זו לטעמי
א. אחראית לבעיות נוספות כאלה ואחרות שיש ביני לבין אישתי
ב אני בסופו של דבר ייפגע מהחוסר יכולת לפתח שיחה

איך ניתן לפרוץ את המחסום הזה ?
תודה ויום טוב
 
עדי בדיחי  
11:27 22.09.14
שלום אנונימי,

מעניין שדווקא מול הילדים אתם זורמים באותו קו, דבר שגם מצריך התייעצויות, חשיבה ביחד, תקשורת, הבנה הדדית וקו חינוך משותף (שלא תמיד נבנה בהתחלה אלא עם השנים) בעוד בתקשורת הבינאישית שלכם אתם פחות מתקשרים.

שווה לעצור רגע ולחשוב איך זה קורה. האם החינוך הילדים אתה זה שזורם איתה והיא מתווה את הקווים ולכן גם אין חילוקי דעות? האם בכל מקרה אתה מסכים איתה וזה גם קו החשיבה שלך, ולכן זה בסדר עבורך?

ברמת התקשורת ביניכם כמובן יש מה לעשות. אני מעריכה שהעובדה שאתה חושש לתקשר איתה גם משדרת לה שאתה מאוד לא בטוח בדבריך ומבקש אישור על מה שיש לך להגיד. זה לא אמור להיות כך. גם כשאין הסכמה, מסכימים על כך שאין הסכמה. חוזרים לדבר על הדברים החשובים ולדון בהם. שוב ושוב. פותחים שיח. העובדה שהיא מבטלת את דעתך לא אומרת שהדעה שלך השתנתה, היא פשוט הושתקה. שווה לשקף לה את זה- שגם אם היא מבטלת את דבריך, הם עדיין קיימים, עדיין מצריכים שיח.

גם העובדה שאין תמיד תשובה על המיילים שלך היא בעייתית בעיניי. כלומר, לא להתחבא מאחורי המייל אלא להגיע לשיחה אמיתית של ממש ולתאר מה אתה חש- לא בנימה תוקפנית ומאשימה, אלא בנימה מזמינה, מזמינה שיח, ואוהבת. סה"כ אין לי ספק שאתם אוהבים זה את זו.

אשתך כנראה התרגלה לכך שבסופו של דבר אתה מיישר איתה קו והיא מקבלת את ההחלטות, ברור שיהיה מאוד קשה ואף מאיים עבורה לעשות שינוי של כזה. אבל להערכתי מה שמפריע לך יותר הוא ביטול הדברים שלך ולאו דווקא העובדה שבסוף היא מקבלת את ההחלטה. יש לאפשר שיח קשוב זה לזה.

נסה בכל זאת להיות "אמיץ" ולערוך שיחה מולה. לא להיפגע, לצפות לתגובתה מראש, לבקש בנימה מרגיעה שתקשיב לדבריך- תעמוד על כך בתקיפות אך לא בתוקפנות - וחדד באוזניה שביטול הדברים לא משמעו שהם לא קיימים יותר.

אם יהיו לך דוגמאות של ממש על מה למשל אתה חולק, אשמח להגיב.

שנה טובה,
 
ש
10:00 21.09.14
שלום רב!

אודה להתייחסות לבעייתי.

אני בן 30,ומזה חצי שנה מצוי בקשר זוגי הראשון בחיי.
בתקופה הזו למדתי הרבה על עצמי.בעיקר למדתי על חוסר ההבנה שלי בנשים.אני מדבר על העניין שנשים שונות מגברים בתכלית השינוי.אין צורך להרחיב בעניין.יוצא מהנחה שהדבר מובן.
הבעיה שלי היא שאין לי מושג ויכולת השוואה, לגבי האישה שאיתי כרגע, ביחס לנשים אחרות וכמובן ביחס לשאיפה שלי כיצד חיי יראו עם בת זוגי.
כשהייתי רווק דמיינתי אישה חזקה,חריפה בשיכלה,עם ביטחון עצמי,עם תפיסות ודעות,ראש מורם,הליכה זקופה,כזו שתרים אותי כשאפול,שיהיו לה תעצומות נפש וחוזקות משלה,בלי קשר אליי או לזוגיות.
לא יודע אם השאיפה הזו ריאלית או לא.
מה שיש לי כיום זו אישה עדינה עם ביטחון ודימוי עצמי נמוכים,אחת שכל היום רוצה שאנשק אותה ואחבק אותה,כל היום מתעסקת בהרגשות וריגושים,שואבת כוחות ממקורות חיצוניים,לא מרגיש שיש לה עמוד שידרה וחוזקות פנימיים,היא מפונקת להפליא והרבה פעמים מתקשה להעניק לי במאה אחוז למרות שאני מעניק,ואני חושב שזה נובע מפינוק.
אין לי בעיה,אף אחד לא מושלם.גם אני לא נולדתי מי שאני היום.עברתי דברים והשתניתי.
אך ברגעים של ויכוחים איתה אני מתייאש והחולשות שלה ,בעיני, צפות ומתחשק לי לפרק הכל.
אז הבעיה שאני מנסה להעביר ולקבל עצה מכם היא,שאני לא יודע אם היא דומה לשאר הנשים או שהיא "בעייתית" במובן מסויים.
בעיה נוספת היא שאין לי מושג להכריע אם איתה אני רוצה למסד את חיי.
ברור לי שאם היה לי ניסיון קודם וקשרים קודמים הייתי יכול להחליט ביותר קלות.כי זה כמו שאני היום יודע איזו פירמת בגדים נוחה לי,אחרי שניסיתי כל מיני חברות.
אודה לכל עצה בעניין.
נא לא לחסוך במילים,אני עם ראש פתוח ומוכן לקבל כל הערה/ביקורת וכו'.
 
עדי בדיחי  
11:20 22.09.14
שלום לך ש',

ראשית היטבת לתאר את שתי הדילמות שלך באופן מדויק.

לגבי העינין הראשון: לא, לא כל אשה היא חלשה ללא דעות או עמוד שידרה, כזאת שמבקשת המון תשומת לב. נסה לחשוב על נשים אחרות בחייך, ללא קשר לזוגיות: בלימודים, בעבודה, אמא, אחות, דודה. האם כולן כאלו? סביר להניח שלא. יש בהחלט נשים רבות חריפות, בעלות דעות ועמדה משל עצמן, לא מתקפלות מהר, "חזקות", נוכחות, מנהיגות באופיין. יש לזה גם מינוס, כמו לכל דבר אחר. הן פחות יזדקקו לך, הן יעוררו הרבה קנאה והשראה אצל אחרים, הן יהיו עקשניות על עמדתן גם בויכוחים וקונפליקטים, הן עלולות להיות קולניות, דעתניות, גם כשפתאום תחפש את המשהו הרופס והמרצה הזה.
כך שיש לכאן ולכאן.

אני מבינה ממך שאתה נמשך דווקא לצד הזה, החזק, הנחוש. כמובן זה לא שחור לבן, יש גם אנשים שיש בהם את שני הצדדים- רוך ונחישות. אך לפי הבנתי בבת זוגך הנוכחית קיימים צדדים יותר תלותיים, פאסיביים, ו"מפונקים" שדורשים תשומת לב רבה.

לעובדה שלא היו לך קשרים לפני יש משמעות רבה בעיניי. כפי שהקבלת זאת לבגדים- מה הכי נוח לך, בהחלט יש מקום להתנסות בעוד קשרים על מנת לבדוק האם אתה אכן "צריך" מישהי חזקה יותר בחייך, או שדווקא אתה חושב שאתה צריך- אבל תתנסה ותיווכח שזה פחות "הקטע" שלך. צריך לנסות ולבחון. בהחלט לא הייתי חושבת על מיסוד בשלב כזה. ממש לא. הפוך. ההבדל הוא, שעם בגדים אתה יכול להחליף, לזרוק, לאל התחשב אם לבגד הזה "נוח" איתך, כי הוא פשוט בגד. במערכת יחסים אין לך את הפריבילגיה להתחשב רק בעצמך, אלא כל הזמן להיות אל מול הצד השני ולנסות להתגמש ולהבין- מה שאתה עושה בקשר הנוכחי באמת.

לסיכום- בהחלט יש מקום להתנסות בעוד קשרים, וכמובן לא להחליט על מיסוד עד שברור לך מה בדיוק אתה זקוק לו, ואחרי שגם התנסית בו. להערכתי אם לא תתנסה, השאלה הזאת תמשיך להעסיק אותך.. וזה בוודאי עלול לחולל קשיים בזוגיות ארוכת טווח.

בברכת שנה טובה,
 
יפית
09:20 18.09.14
יש לי תינוק בן שנה ושלוש, מאז שהוא נולד גיליתי שהזוגיות שלנו לא כזאת טובה, ומשם זה רק הדרדר! בעלי חוזר מאוחר מהעבודה. מרדימים את הילד ואז גם בעלי הולך לישון, הולך לישון כל יום בסביבות תשע בערב. זה אומר שאין לנו זמן לשבת לדבר או סתם לשבת בסלון יחד או לעשות משהו נחמד. זה גורם לי להרגיש לבד. אתמול החלטתי להגיד לו שזה מציק לי! אמרתי לו שלא יוצא לנו לדבר וכל יום הוא הולך לישון מוקדם! ביקשתי ממנו שנשב קצת במרפסת ונדבר! אז הוא אמר, לא! היום אני לא מרגיש טוב אני רוצה ללכת לישון עכשיו כואב לי הראש. אני נורא התעצבתי ואמרתי לו שאני מבקשת שנשב קצת לדבר והוא התעצבן כמובן שהוא לא מרגיש טוב ולא איכפת לי, אני אמרתי לו שכל יום יש לו תירוץ אחר עייף , לא מרגיש טוב, עצבני. וכמובן שזה עוד ריב שהתפוצץ לו. נמאס לי המריבים האלה, אני מרגישה כל כך לבד!
 
עדי בדיחי  
20:28 18.09.14
שלום יפית,

ברור שמה שאת עוברת לא פשוט. יתכן והולדת הילד עשתה שינוי מהותי ביחסים ביניכם, מבחינת כך שהזוגיות מפנה את מקומה להורות. ברור שההתעסקות סביב הילד וכל הכרוך בטיפולו מורידה את זמן האיכות שלכן יחד ואולי גם גורמת לבעלך לחוש יותר מבודד, פחות מעורב, ולכן זה מגביר את המוטיבציה לא להתקרב מעבר לכך, ולברוח עם תירוצים שונים.

אפשר אולי לחשוב על אפשרות של לשים את הילד בסופ"ש אצל אחת הסבתות או לחצי יום, ששניכם תהיו בחופש ביום זה, ובאמת לטייל, או לעשות משהו נחמד יחד ושם לדבר על זה קצת. על איפה "אתם" בתוך ההורות, על מה חסר לכל אחד. טיפה לבוא ולשמוע אותו ולהקשיב ל-למה הוא לא מרגיש טוב, מה גורם לו לעייפות הזאת, יתכן דרך אוירה טובה ומאפשרת שיח, הוא יצליח לספר לך גם מה עובר עליו. העינין של "להשפריץ" את הכעס מולו כנראה לא יניב פירות.. הוא לא יוכל לתקשר אם ירגיש מותקף, הוא פשוט יתקיף חזרה. ולכן ההזמנה לשיחה על מה קורה בזוגיות, צריכה להגיע באוירה טובה, הדדית, בגובה העיניים ולאל האשמות. רק להבין מה הוא חושב ומרגיש ומשם להמשיך.

ניתן לדבר איתו על מה שהיה לפני הלידה ולאחריה, איפה הוא מרגיש את השינוי ומה היה רוצה שיהיה.

לסיכום, צריך להכין תשתית לשיח משותף ולאחר מכן לברר מה הוא מרגיש. אם הוא יחוש אותך קרובה אליו, רוצה בטובת הקשר, דואגת לו - יתכן מאוד שיתקרב חזרה.

בהצלחה.
 
יפית
22:07 18.09.14
עדי תודה רבה על התגובה! אבל בכל פעם שאני מנסה לעשות שיחה כזאת הוא אומר שאצלו הכל בסדר וזה בראש שלי הכל! לפעמים בא לי להרים ידיים ולהפסיק לנסות. מבחינתי שנחייה כל אחד את החיים שלו, רק שיהיה לי שקט. אין לי כח למריבות. כל דבר קטן מפריעה לו : באיזו צורה להאכיל את הילד, איך שטפתי את המוצץ, מזכיר לי בזמן שאני אוכלים שאני צריכה לנקות אח״כ או אפילו באיזו צורה להניח משהו במיקרוגל.... ודיי נמאס לי! מעדיפה שאף אחד לא יהיה לי על הראש ושאני מנסה לדבר על דברים אז הבנאדם כבר הולך לישון או שאם כבר מדברים זה הופך לריב שאומר שאני משוגעת והכל בראש שלי.
 
עדי בדיחי  
11:12 22.09.14
הי שוב,

נשמע שהבחור די ביקורתי כלפייך, אך שוב- יתכן וזה מושתת עוד על הרבה אחורה ביחסים ביניכם. בפורום לא יהיה ניתן לצערי לבדוק את זה לעומק. אבל, אם תחליטי להמשיך כך- המודל הזה יוטמע גם בילד/ים הלאה, ולא בטוח שאת זה את תרצי להנחיל להם- מודל של ספיגה ושתיקה עד כדי התפרצות לעיתים (כי היא תגיע).

אני מציעה שתניחי לו לחלוטין בתקופה הקרובה. תבליגי, אל תעני, תהיי אשה "טובה" - תאפשרי לו חופש, אוכל, מנוחה, פשוט להניח לו. לקבל אותו בחיבוק וחיוך וכו'. תנסי לבדוק אם העובדה שאת שינית גישה משפיעה עליו. אל תנסי את זה ליומיים, אלא לתקופה, עד כמה שתוכלי. בהמשך תבדקי האם הכדור הזה חוזר חזרה אלייך. אם כן, מצאנו שזה עינין של גישה ותקשורת. אם לא, שווה לקבל כלים אצל מטפל מקצועי ולו רק בשבילך כדי להבין איך ממשיכים מכאן.

לפעמים כל אחד "נעול" בעמדתו, וברגע שאת עושה מהלך מפתיע של התקרבות, חיבה, אהבה, ללא בקשת תמורה- הצד השני נפעם ומתחיל להתעשת.

בהצלחה ושנה טובה
 
התוהה
14:45 19.09.14
אני נשואה+. לפני שנה היה לי רומן וירטואלי עם מישהו שאני בקשרים מקצועיים איתו, שהתגלגל. לא תכננתי את הרומן, לא רציתי אותו. כמה שנים לפני כן בעלי לא עבד, ורמת התסכול והעצבים בבית הייתה גבוהה מאוד. הציפייה שאני הרגשתי ממנו הייתה להיות אם עובדת ולפרנס אבל להגיע מוקדם הביתה כדי להיות עם הילדים כי הוא לא מסוגל. וגם הוא כל ביקר אותי ונתן אווירה לא טובה בבית, ותחושת ניכור וזרות קשה מאוד.
אותו איש חשב שבגלל חביבות יתר שלי בתכתובת המיילים המקצועית- התנהלות סטנדרטית שנועדה לגייס שיתוף פעולה לצורך קידום לקוחות- הוא סבר כי אני חביבה אליו באופן מיוחד בגלל מי שהוא. ולא כך. לכן פתח את הקלפים אחרי חודשיים במכתב אמוציונלי במיוחד שכתב לי.
זה הפתיע וטלטל אותי מהחיים המדוכאים בהם הייתי ושימש לי קרן שמש רעננה של להיות אישה, ולא אמא, סוערת ולא מדוכאת.
בעלי גילה את הרומן אחרי חודשיים של מיילים וסמסים שנשאו אופי רומנטי ומיני, אבל למרות הגילוי לא יכולתי להתנתק ממנו חודש וחצי אחכ, כולל לא לאורך ההריון שנכנסתי אליו ונפל. רק כשהציב אולטימטום נאלצתי להתנתק.
מאז, יצרתי איתו קשר רק עוד פעם אחת חודשיים אחר כך, אבל הוא לא יצא לי מהראש.
בעלי גילה את השיחה הזו, הוא גם גילה שחיפשתי עליו באינטרנט, גם בלי ליצור קשר, כמה חודשים אחר כך. חשבתי לקנות לו מתנה אנונימית ליומולדת, כיבאמת כמה חודשים לא דיברנו, אבל בסוף הגעתי למסקנה שאהיה פתטית אם אעשה את זה.
דווקא כשבמסגרת עבודה הגעתי למקום עבודתו לצורך מקצועי, חודשיים אחר כך, לא דיברתי איתו. נופפתי לשלום והלכתי. לא רציתי להיות פתטית שאחרי כל כך הרבה זמן עוד זוכרת אותו.
ואז, לפני כמה ימים יצרתי איתו קשר שוב, במסגרת עבודה. רציתי תשובה קצרה, קונקרטית ומקצועית, אבל הוא המשיך לשיחה שסחפה אותנו ממש למחוזות של אז. הוא אמר שהוא חושב שאני מדהימה, ומפרספקטיבה של שנה הוא לא שוכח אותי.
אבל הבנתי שהוא לא יעשה שום צעד קדימה מעבר לכך, עד שאני אהיה פנויה לגמרי.
למחרת בעלי "הריח" אותו עלי, והתחיל לחשוד שאני בקשר איתו. הכחשתי הכל בכל מכל אבל מאז אנחנו קרים אחד לשני. קונקרטיים.
אני רוצה עוד 2 ילדים ממנו ומרגישה שהחיים שלי תקועים כבר שנה, ועוד מעט כבר לא אוכל להביא ילדים. הוא לא מאמין לי ולכן לא עושה עוד ילדים. היינו בטיפול זוגי כמה חודשים, שהחזיר אותי קצת לזרועות בעלי אבל הוא עצר את הטיפול לכחצי שנה ורק עכשיו התחלנו שוב. מקווה שעם מטפלת טובה יותר.
 
התוהה
14:50 19.09.14
בקיצור, אנחנו עכשיו מדברים קורקטית כמה ימים, ואני עם אבן ענקית בלב כי יצרתי איתו קשר ומצד שני הוא נראה לי פתרון. אבל לא יודעת מה לעשות-
הדרך שלי לעשות עוד ילדים בזמן שנותר לי להיות פוריה הוא רק עם בעלי. זה הסיכוי המהיר ביותר.
מצד שני, לא כיף לי כאן. לא טוב לי ורוב הזמן אני פה בגלל שאני לא רוצה לגרום לבנות שלי משבר.
בעלי אמר לי שהוא רוצה לתבוע אותו , אבל אני יודעת שאין עילה ושאם תהיה תביעה בעלי יגלה כמה שאני יזמתי את הקשרים כל הזמן, וגם יגלה על הפעמיים האחרונות ויתגרש כי הוא אמר לי שאם יתפוס אותי עוד פעם אחת הוא יתגרש ממני. לא יודעת מה אני רוצה. באמת לא יודעת. שומרת מכל משמר אבל לא יודעת.
ממשיכה בטיפול הזוגי. מקווה שיותר טוב
קצת תובנות כדי להוציא את האבן הזו מהלב.
 
טלי צרקינסקי  
19:40 19.09.14
התוהה שלום,

הבחור מהעבודה נכנס אל חייך בעיתוי שהיה לך משבר ביחסים עם בעלך, תקופה של חוסר ודאות, של קושי בקשר, מצאת את עצמך במערבולת רגשית והוא היה מעין "פנס" שהאיר את מה קורה לך בתוך הזוגיות וכפי שאת מתארת, היה מקום נוח "לברוח" אליו שהוא מחמיא לך ונותן לך הרגשה שאת אישה, שאת מיוחדת ועוד.

בפועל, לא ניתן לנהל שתי מערכות יחסים במקביל, מה שנקרא "לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה" ובחיים צריך לבחור וכל בחירה היא לותר על משהו וזה עלול לבלבל ולא פשוט.

התחושה ממה שאת מעלה שגם היום את נמצאת בבלבול רגשי ועם הרבה לבטים.
וכנראה שכל "קול" שעולה אצלך "מושך" אותך למקום אחר.

הבחור מושך אותך להיות בקשר אתו, אך גם לך כמובן יש חלק שם שמעוניין והוא "נפגש" שם בדיוק עם המקום שקשה לך בנישואין (חשבי על זה כמו פנס שבא להאיר לך מה קורה)

את לא בטוחה שאת רוצה להישאר עם בעלך, אך יש לך חששות שלא תספיקי ללדת עוד ילדים.

את מציינת שאינך רוצה לפגוע בבנות שלך אולם בפועל, הבאת ילדים לזוגיות לא טובה אשר מתקיימת בה מה שיש היום עלולה לפגוע במס' גורמים:

בבנות - שכן לאחר הבאת הילדים האווירה לא הולכת להשתנות אם לא נפתרו הבעיות השורשיות שלשמן אתם הולכים לטיפול זוגי, הוא עלול להחריף.

בבעלך - הוא מרגיש היום נבגד, הוא מאיים בתביעות (לא ניתן לתבוע אדם סתם), לא נראה שהוא בכיוון של הבאת ילדים ואפשר להבין את המקום שלו.

בך - המקום הנכון להביא אליו ילדים היא למערכת יחסים בריאה, לזוגיות שהיא במקום טוב. אני מניחה שלא היית רוצה להיות עם מס' ילדים, בגירושים לא פשוטים וכו'.. זה מצב מאד לא פשוט, בלשון המעטה.

מה הייתי מציעה לך לעשות?

אני חושבת שאתם עושים נכון שאתם הולכים לטיפול זוגי ופעמים רבות בחיים שווה לדחות דברים ולעשות אותם נכון ובזמן ולא ממקום של חופזה.

בטיפול הזוגי חשוב שתעלו את הדברים, שהמטפלת תעזור לכם לבחון מה שקרה שהביא את הקרקע לקשר עם הבחור, לעבד את הקשיים, תעזור לכם להתחבר למה שחיבר אתכם בהתחלה ביחד ותנסו לראות אם אתם יכולים להחזיר את האמון, ההדדיות, החברות, האהבה ועוד לקשר שלכם.

זה יהיה כרוך בכך שלא תהיי בקשר עם הבחור השני (אם את רוצה לתת סיכוי אמיתי לנישואייך ואם את משקיעה בטיפול זוגי, זה חשוב, אחרת זה כמו לשים "פול גז" בנוטרל).

זוגות יוצאים ממשברים ויכולים להמשיך הלאה.

אני הייתי מציעה להתמקד כיום ביציאה מהמשבר ובטיפול.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
אני ובן זוגי כבר שנתיים וחצי ביחד..
לאחרונה הוא התגייס לצבא ועושה יומיות (חוזר לביתו בסביבות 4)
לאחרונה שמתי לב שהוא לא עונה להודעות שלי לדוגמא רואה הודעה בוואטצאפ ולא עונה.
או פעם אחת קבענו להפגש בב8 בערב ודיברנו שעתיים לפני זה. ושהגיע השעה 8 הוא לא ענה לטלפונים , פשוט נעלם מהאדמה , למחרת התברר שנירדם.
הוא כבר מספר חודשים אדיש אלי. לא מתרגש/מתלהב משום דבר פשוט אדיש לגמרי כלפי.
ביום שבת האחרונה הינו ביחד ודיברתי איתו על חתונה וומתי נתחתן (לא שאלה רצינית מידי הכל נאמר בהומור ובעקיצות כאלה) ושמתי לב לתשובות שלו 'זה עוד ממש מוקדם' ודברים בסיגנון וקצת היתי בשוק.. לפני חצי שנה היו את אותם שיחות והיתה לו גישה לגמרי שונה , גישה חיובית , גישה ש'כן נתחתן' 'איך שאני אתגייס נתחתן' וכדומה
הוא מודע לעובדה שזה נושא רגיש אצלו ושאני מצפה לשמוע את ה'כן נתחתן אני יציע לך ' וכו.. ובמקום זה בחר לענות בצורה שלילית.
לאחר השיחה הזאת ניגשנו למיטבח והתחלתי לשאול אותו על הזוגיות שלנו.. הוא התחמק מאוד מלענות לי אבל כל הזמן שיכנעתי שיגיד לי את האמת ושידבר דוגרי ושאני לא אעלב מתשובותיו..
לבסוף הוא ענה לי שהזוגיות שלנו השתנתה ושהוא עדין אוהב אותי אבל מרגיש כבר שאין לו צורך בזוגיות שלנו ושאנחנו מתוכחים ורבים תמיד ושהוא לא רואה לעכשיו עתיד לזוגיות שלנו..
ניפגעתי מאוד מתשובותיו אז מזגתי לעצמי כוס מים והלכתי לחדר נעלתי את הדלת ופשוט בכיתי , הוא ניסה להכנס לחדר ראה שהיא נעולה ודפק על הדלת אמרתי לו שיתן לי כמה דקות לבד.. הוא המשיך לדפוק לבסוף הכנסתי אותו לחדר. הוא ראה שאני בוכה ואמר לי לא לבכות ושככה הוא מרגיש פשוט..
אחרי כמה דקות זזנו הביתה ולא כל כך דיברתי והוא אמר לי שהוא לא התכוון למה שאמר ושהוא לא התנסח אולי נכוו ושלא היה צריך לדבר ככה , אני שתקתי
שחזרתי הביתה אחרי איזה שעתיים הוא שלח לי הודעות שהוא רוצה להכין לנו פיקניק למחר , הגיע אותו יום עשינו פיקניק אחרי שעה הלכנו הביתה כי הוא היה עייף..
בפיקניק הוא גם היה אדיש,
אין לי מושג מה לעשות , איך לגרום להחיות את הרגשות מחדש ? אני יודעת שאם ניפרד הוא ימשיך את החיים שלו ולא יתחרט שאנחנו לא ביחד וזה משגע אותי כי אני ממש אוהבת אותו
 
טלי צרקינסקי  
10:04 17.09.14
מאשה שלום,

תקופה זו היא תקופה שכדאי לבחון מה קורה ולא לתכנן/לדבר על חתונה.
התנהגותו של בן זוגך באה לבטא משהו שהוא מרגיש.
לעיתים אנשים לא מבטאים את הקשיים, הרגשות שלהם דרך מילים (דרך ההתקשרות המוכרת לנו ביותר), אלא "מתנהגים" את הכעס, את הרגשות האחרים שעולים כמו: חרדה, חששות ועוד ..

נראה שזה מה שקורה בתקופה האחרונה על פי תיאורך.

בן זוגך דרך התנהגותו מנסה לומר משהו, הוא אדיש יותר, הוא לא עונה וכל מה שאת מתארת מאפיין שינוי שיש בקשר.

מדוע זה קורה? יתכן וכפי שציינת, נושא החתונה רגיש אצלו והוא חושש מאד, יתכן ויש משהו אחר.

מבחינת החוויה שלך, זה מאד לא פשוט לחוות התנהגות כזו, עדיף פעמים רבות לחוות דברים אשר "מונחים על השולחן" כי אז יודעים עם מה מתמודדים, גם אם הדברים לא פשוטים כמו כעס ועוד, איך אין צורך לנתח התנהלות של אדם.

יש משהו בתקשורת שלכם שכדאי לבדוק, לדוגמה, אמרת לו שלא תפגעי אם ישתף אותך אולם בפועל נפגעת. אי אפשר להבטיח לצד שני לא להיעלב.. את בן אדם עם רגשות ויתכן והוא רצה להיפתח אתך ואז נסגר שוב.

נראה שכרגע כדאי לדחות את הדיבור על החתונה ממספר היבטים,
ראשית, בתקופה שיש התרחקות, קושי, אי בהירות בקשר, כדאי לנסות לבדוק מה קורה שם ולא לקבל החלטות גדולות לפני שפותרים את הסוגיות האלו וששניכם מקבלים החלטה כזו ממקום בשל ונכון לקשר.

הייתי מנסה לבדוק אתו מה הוא היה רוצה בקשר, מכל מיני היבטים (גם מבחינת הפגישות). הייתי יוזמת שיחה הדדית, ללא שיפוטיות, לא "בהומור" או בצורת "לבחון אותו" אם כי בצורה מאפשרת, פתוחה וכנה, לאפשר אחד לשני, עשוי להשיג את התוצאות הטובות ביותר מבחינת התקשורת ביניכם ולהפחית תקשורת פחות רצויה (פאסיבית - דרך התנהגות).

לגבי מה שציינת מה יקרה אם תיפרדו. החשש שלך שהוא לא יתחרט שאתם לא ביחד.
את לא יכולה לחזות או לדעת דבר כזה, בין אם מדובר בו ובין אם מדובר בך.

אני בהחלט יכולה להבין את המשאלה להישאר נאהבים אצל האדם שאוהבים, רגשות של אנשים הם לא שחור-לבן, יש בהם הרבה גוונים ומתקיימים בהם כל מיני רבדים.
קשרים זוגיים, גם אם מסתיימים, הם חלק מרפרטואר אנושי של האדם במהלך חייו.
עם כאב של פרידה, יכולה להגיע מערכת יחסים טובה ונכונה יותר (לעיתים רואים את הדברים שהיו צריכים לקרות רק בדיעבד).

מה שחשוב כרגע הוא לחשוב על איך אפשר ללמוד ולהפיק ממה שקורה לכם היום ולבחון האם יש רצון להמשיך להיות ביחד, מה נכון לך, מה נכון לו, מה לשניכם.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה בכל דרך שתהיה,


 
שרה
15:49 14.09.14
שלום,
בן זוגי ואני נמצאים במערכת יחסים של 10 חודשים, הוא בן 39 ואני בת 31. מההתחלה הקשר היה אינטנסיבי אך מאד טוב, מהשבוע הראשון של ההכרות בילינו את סופי השבוע ביחד ונפגשנו תדיר, לאחר זמן לא רב עברתי לגור אצלו, לא היתה הצעה רשמית שלו הדברים פשוט התגלגלו כך. ביום שישי האחרון גיליתי שהייתה לו התכתבות עם בחורה שהוא פגש לפני 4 שנים ולטענתו שכבו פעמיים כאשר הפעם האחרונה היתה ב2012 הרבה לפני שנפגשנו. ההתכתבות שנמשכה לכל אורך הזמן שאנחנו ביחד גם אם לא בתדירות גבוהה (וכללה גם שיחות טלפון) כוללת בעיקר מהצד שלה דברי זימה ואת העניין שלה בו (גם לה יש בן זוג שהיא לא מרוצה ממנו ובעבר שמעתי עליה כבר בהקשר הזה) מסתבר אחרי שהוא שיקר בעניין כאשר עימתתי אותו עם ההתכתבות שהיא היתה אצלו בשישי אחד ככל הנראה כאשר הוא אמר לי שהוא לא מרגיש טוב ולכן נפגשנו רק בשבת. הוא טוען בתוקף שלא היה סקס, היא ניסתה והוא הדף, אתמול הוא כתב לה הודעה שמוכיחה שהם לא שכבו (האמון שלי כרגע הוא אפס אולי הוא דיבר איתה לפני כן והם סיכמו אבל זה נראה אמין בכל מקרה אני מנסה להאמין שסקס לא היה) ביולי האחרון הם נפגשו והוא שיקר לגבי זה, הוא טוען שהוא ידע שאני אקח את קשה ושהוא רצה לעזור לה כי היא היתה נסערת וכו'. חשוב מאד לציין שאני תמיד על המשמר ולא באגרסיביות כיוון שעברתי משהו דומה עם בן זוג קודם ומסביבי מספיק אנשים קרובים לכן אני לא שאננה ולמרות שאני נותנת המון ספייס ולא מחטטת עדיין מאוד מאוד מאוד הופתעתי, הקשר בינינו היה מצויין אהבה מאוד מאוד גדולה ותקשורת מאוד טובה, בסופו של דבר הוא טוען שזה מאוד החמיא לו שהיא מעוניינת בו ושהוא היה אדיוט שנתן לזה להמשך אבל הוא נתן לזה חשיבות אפסית, במקרים אחרים אגב כאשר אקסית ביקשה להפגש הוא לא הסתיר ואף התייעץ עמי.יש לציין שבן זוגי אדם מאוד אטרקטיבי-זכר אלפא, אני בעצמי בחורה משכילה נאה ותמיד מתעניינים בי.הוא היה מאוד נסער והתחנן שאתן לזה עוד צ'אנס ואני התרצתי בסוף. קשה לי מאוד כמובן ואני מרגישה מדוכדכת מאוד רוב היום אבל מתפקדת בסה"כ. כשהסכמתי לחזור אמרתי לו אם אני חוזרת ודבר כזה או אפילו פחות חוזר על עצמו אני עוזבת במהירות האור, הפחדים שלי הם שלמרות ששמתי לו כעת גבולות ברורים שהדבר ישנה ברור לי שאין דרך לצפות את העתיד אבל ממצב שבו הייתי בטוחה שנתחתן ממש בקרוב ונכנס להריון בשנה הקרובה אני כרגע רוצה לדחות את זה כמה שיותר, איך אני מתגברת על זה ואיך יחד מתגברים על , יש סיכוי בכלל לקשר הזה כיוון שזה נשמע לי משהו שגבר עושה אחרי קשר ממושך כאשר יש ילדים וקשיים בזוגיות והרי הזוגיות שלנו היתה ממש מושלמת גם בעיניו לפחות כך הרגשתי והוא טען כל הזמן ועדיין ונראה לי שאם זה קורה ככ מוקדם בקשר זה משהו שצריך לשקול אולי טוב יותר. בנוסף אני חוששת שיש לו קושי בקבלת החלטות אולי הוא מקווה שאכנס להריון במקרה וגם העובדה שלא הציע רשמית שאגור איתו כאילו שהוא מחכה שהחיים יחליטו בשבילו .
 
עדי בדיחי  
07:58 15.09.14
שלום ובוקר טוב שרה,

נשמע שסה"כ הקשר ביניכם טוב ואת עד כה חשת בו בטוחה. אני מבינה שהבגידה מהקשר הקודם גרמה לך להיות הרבה יותר עירנית. לצערי המהלך שקרה לא היה לטובתו, וברור מעל לכל ספק שזה יכול לפגוע באמון.

נשמע שהוא הבין את פשר המעשה שלו, אך נשמע שבד בבד אתם צריכים להבמשיך לבחון את הקשר. כלומר, לא להחליט החלטות פזיזות כמו נישואין ובטח בטח שלא היריונות וילדים. יש לעבור את התקופה הזאת לפני, לבחון מול עצמך מה את מרגישה, האם את מסוגלת לחוש אמון מחודש כלפיו. כמובן שיש לשים גבול - אך הגבול צריך להגיע ממנו. הוא צריך להבין את משמעות הדברים כאשר הוא "מתחבר" למישהי שמעוניינת בו. אולי הוא חש לגיטימציה לעשות כך כי בעבר התעייצתם על דברים מסוג זה והוא הרגיש חופשי ובטוח. אך לפעמים, גם החופשיות הטובה הזאת בקשר, עלולה להביא למצבים שצד אחד בסוף נפגע, גם אם לא היה שם כלום.

אם ניקח את השורה התחתונה- כנראה לא היו שם יחסים אינטימיים אלא שיחה אינטימית ופגישה. כלומר בגידה של ממש, פיזית, לא בטוח שהיתה. נסי לקחת את הפרט הזה ולחשוב האם יכול להיות שתוכלי לבנות אמון מחודש. הוא מצידו חייב לתת לך את כל הסיבות והתחושות שהוא מחויב רק לך.

לגבי החלטות יזומות - לא הייתי ממהרת - 1. ללחוץ עליו ליזום משהו כזה. 2. להגיב להחלטה מצידו אם תגיע. כלומר, גם אם יציע משהו, כפי שכתבתי - זה לא הזמן. עכשיו זה הזמן להקים מחדש מערכת של אמון. אם היא לא תקרה, נניח בתוך תקופה - יש לחשוב האם הקשר הזה נכון לך. אני כותבת את זה כי כבר עברת בגידה אחת, והסבלנות שיש לך לעוד חוויה כזאת היא אפסית. ובצדק. לכן.. קחי את הזמן. בדקי לאורך התקופה הקרובה מה את חשה, שתפי אותו בלבטים שלך שידע איפה את עומדת, ובקשי את הזמן שלך אם את זקוקה לו. הוא צריך להבין מה פשר מעשיו, הוא לא ילד.
 
שרה
09:36 15.09.14
עדי תודה רבה על הדברים,
אני רוצה לשאול משהו קצת יותר פרקטי אך לפני כן רק אגיב על כמה מהדברים שכתבת.
קודם כל הבגידה של בן הזוג הקודם שלי היתה בעלת אופי מאוד דומה (גם הוא טען שלא היה סקס אלא רק התכתבות) אבל שם הקשר היה ארוך (יותר מ3 שנים) והיה קשר מאוד לא טוב, מתעלל אפילו וכלל פרידות רבות, במקרה ההוא הרגשתי שאם אגלה שהוא שכב איתה זה ישחרר אותי ממנו סופית, רציתי לסיים את זה ושיהיה לי את הכוח לסיים את זה פעם אחת ולתמיד וזה אכן מה שקרה על אף שלא גיליתי אם הוא כן שכב איתה או לא, אבל הקשר היה ככ גרוע שזה הספיק לי לגמרי.
בהחלט יש לי מעט מאוד סבלנות לדבר אבל את בן הזוג הנוכחי שלי אהבתי מאוד מאוד (ואני אומרת את זה בעבר כיוון שקשה לי להרגיש ממש משהו עכשיו, אני מנסה להרגיש פחות את הכאב וזה כמובן מקהה את כל שאר הרגשות).
כנראה שלא היתה בגידה פיזית אך שקרים היו והם כנראה נובעים מתוך הפחד לאבד אותי זה אין לי ספק, החשש שלי הוא שהשקרים יכולים לחזור על עצמם שוב כי הוא לא רוצה לאבד אותי. בשיחה שלנו אתמול שאלתי אותו מדוע זה קרה האם היה לו חסר משהו והוא אמר שלא, שאני צריכה להבין שזה היה תמיד במצבים שהיא היתה זקוקה לעזרה והוא נחלץ לעזרתה כי יש היסטוריה. הוא טוען שהגבול שלנו היה שונה ושכל עוד זה לא ״מזיק״ זה לא נחשב בגידה, הבהרתי לו מאוד טוב שהגבול שלנו צריך להיות זהה והוא אמר שהוא יתיישר עם הגבול שלי, בנוסף אמרתי לו שלהתכתב איתה בצורה כזו ולהפגש איתה מאחורי גבי זה בגידה וזה פגע בי עמוקות.הוא אמר שהוא יעשה הכל כדי להראות לי שהוא הבן אדם שחשבתי שהוא לפני כן.
לא נתתי לגטימציה לדברים כאלה גם בעבר זה חד משמעי, כשהתייעץ אם להפגש עם אקסית שמתי גבול ברור, הוא ידע שיש לי רגישות בנושא ונסיון רע ולכן זה עוד יותר כואב כי ידע שזה יפגע בי אבל לא לקח את זה בחשבון.
ברור שכעת הכל בהולד, זה הרחיק אותי מלרצות להתחתן איתו או להכנס להריון מן הסתם. השאלה איך אני מצליחה לבנות אמון מחודש בו? חלק מהעניין שבכלל הצלחתי לראות את זה כי באמת הכל היה פתוח בפני אני יודעת את כל הסיסמאות שלו ואני יכולה להכנס לכל דבר שרק ארצה גם בבית. אני מפחדת שזה יביא אותי לחיטוטים אינסופיים שיתישו אותי, או שאני אצטרך כל הזמן לבקש ממנו דוח וזה כמובן לא הייתי רוצה. רוב הזמן אני מרגישה שאני יכולה לעבור את זה איתו בנתיים הוא מאוד תומך ולא נותן לי ליפול לתוך זה. אנחנו טסים בעוד שבועיים לטיול של 3 שבועות והחלטנו לטוס כדי להתרחק ולהתנקות אבל אני קצת מפחדת מזה גם, איך הדרך הטובה ביותר לנהוג כדי לבחון את הדברים זו בעצם השאלה.
 
עדי בדיחי  
07:54 16.09.14
הי שוב שרה ובוקר טוב,

אני מבינה לגמרי את הפגיעה שלך. ברור שאמון מחודש יהיה קשה לבנות. הן בגלל מה שקרה והן כי יש לך כבר היסטוריה של זוגיות פוגענית ומזה את רוצה להתרחק.

אין "נוסחה" לבנות אמון מחדש. זה דבר שאמור להגיע לאט לאט ועם הרבה סבלנות והשקעה. מצידו ומצידך. את צריכה לעשות מאמצים כן להאמין בו ולבנות מערכת יחסים שמותשתתת על פתיחות וכנות, ולשים לב שאת מאפשרת לו חופש, לצד הגבולות הברורים ששניכם חייבים להסכים עליהם- מה כן ומה לא (זה למשל לא היה ברור במערכת יחסים שלכם עד שזה קרה. הגבול שלך לא היה הגבול שלו). העובדה שאת "אומרת" לא מעידה על כך שהוא יסכים וילך לפי זה. הוא מבין שאמרת, הוא לא מרגיש שסיכמתם על זה. חשוב לזכור את ההבדלים. כיוון שבזוגיות יש 2 צדדים, כל אחד יביא את שלו, ובסוף תצטרכו ליצור קו משותף ואחיד. אם זה לגבי זוגיות ובהמשך לגבי ילדים. זה לא הולך להיות קל יותר.. מהבחינה הזאת. אבל אם הזוגיות תהיה חזקה ובעלת קו אחיד, יהיה הרבה יותר קל בהמשך.

הוא מצידו צריך לעשות מאמץ ולנתק קשר עם הבחורה ההיא ולו על מנת להוכיח לך שהוא "נקי" ואין לו באמת עינין בה. אם ימשיך את הקשר, זה כאילו לא עשה כלום. ממשיך לחפור את אותו בור.

לגבי הנופש - תצאו, תנסי להנות מכל רגע. אל תהרסי לעצמך את ההנאה שכן אפשר להפיק מזה. אם יש צורך לדבר על זה קצת לפני, תעשו את זה. חשוב לנסות להתרחק מהסיטואציה, ולבנות בחו"ל קשר המאפשר תקשורת. את מוכרחה להעביר מסר שאת פתוחה לדעות שלו, שאת מייחסת אליהן חשיבות עליונה, ושכל החלטה שלכם- היא ביחד. ההסתרות שלו לא מוצאות חן מהבחינה הזאת שהוא ידע שאת לא תאהבי את זה, ובכל זאת פעל. זה מראה על כך שהוא מאוד רצה לפעול באופן מסוים (גם אם לשם עזרה וסיוע), אך היה לו ברור שאת תכעסי. זאת נקודת אזהרה שאומרת שמשהו בתקשורת כנראה לא מספיק כן ופתוח. לכן יש לנסות להפוך את התקשורת לכזאת.

מקוה שזה היה מחודד יותר, וחשוב שבאמת תנסו להנות יחד בחופשה,
בהצלחה רבה
 
שרה
09:23 16.09.14
שלום רב
היה ל קשר בעבר (לפני כשנתיים שלוש).שכמעט הגיע לחתונה אבל בסוף הבחור עזב והשאיר אותי פגועה מאוד ושבורת לב
לקח לי המון המון זמן להתגבר על הפרידה הזו, אני יודעת שהכל לטובה וברוך ה' מצאתי מישהו הרבה הרבה יותר טוב ואני נשואה באושר מזה כחצי שנה.
לאחרונה נודע לי כי הבחור שהייתי איתו בקשר בעבר התארס.
מיד הרגשתי בחילה איומה, ורגשות עזים של כעס ...
רגשות כמו : לא מגיע לו, הוא בכלל לא רצה להתחתן, איך זה שהוא התארס עכשיו אחרי כל הפחד שהיה לו מחתונה, מגיע לו שהיא תעזוב אותו והוא ישאר שבור לב כמו שהוא עשה לי...
אני יודעת שאלו רגשות לגיטימיים אחרי הפגיעה שנפגעתי, אבל אני רוצה באמת להפסיק להרגיש כלפיו את הכעס הזה.
אני רוצה לשכוח ממנו, לסלוח ולהתנקות מהמטען הזה שמעיק עלי.
איך עושים זאת?
ראוי לציין שבעלי יודע שהיה לי קשר בעבר ושנפגעתי מאוד והוא בעצמו היה גם חלק מתהליך ההתגברות שלי ומציאת אהבה חדשה טובה יותר ובוגרת יותר
בברכת תודה ושנה טובה
 
עדי בדיחי  
07:51 15.09.14
שלום לך ובוקר טוב,

ראשית אכן התחושות הן לגיטימיות. כשמישהו אחר פוגע בנו פגיעה אנושה, ברור וטבעי שנרצה שהוא יפגע אפילו פי שניים, כדי שנחוש "נקיים", שיש צדק, שילמד עכשיו מה זה וכו'.

את מספרת שהקשר היה לפני שנתיים שלוש, ומאז את מאושרת. נסי לחשוב על הנקודות הבאות:
1. אם הייתם מתחתנים, הרי לא היית פוגשת את בעלך הנוכחי.
2. אם הייתם מתחתנים, והוא בזמנו לא היה בשל - האם היה לך טוב?
3. עברו 3 שנים מאז, אנשים עושים תהליכים שונים, נמצאים בקשרים שמלמדים אותם מה הם צריכים ומה הם מחפשים. כפי שאת היית "התנסות" עבורו והוא "התגלח" על הקשר איתך, גם לך בוודאי היו כל מיני חוויות שהביאו אותך בסופו של דבר להבין מי בן הזוג הראוי לך.

אז כל אלו הן נקודות הגיוניות וחשובות, אך ברור שיש פה אלמנט רגשי מובהק, של אותו כעס. הסליחה צריכה להגיע מתוך מקום של חמלה, לנסות היום- לאחר מספר שנים, להבין שכך זה היה אמור לקרות, שהיתה שליחות מסוימת בחייך, אך בפירוש לא הייתם זיווג. אחרת הוא ואת הייתם יחד היום. נסי להתרכז בטוב שיש לך היום, ונסי לראות את כל תהליך חייך כמכלול של חוויות, תהליכים, התנסויות, תובנות. הוא אחד מכמה אנשים שהיית צריכה לחוות ולפגוש- כדי להגיע לאיפה שאת היום. אני בטוחה שכאדם מאמין את תשימי לב שלא רק הוא, גם הרבה אחרים (לא קשור לקשרים רומנטיים) שפגשת בחייך- הביאו אותך למקום בו את היום. הוא פשוט אחד מהם. סלחי לו ועברי הלאה.
 
רביב
20:22 13.09.14
בת זוגתי הייתה במסיבת רווקות לפני שבוע וכמובן שהגיע לשם חשפן.
לא אכפת לי מה שאר הבנות עשו איתו, בת הזוג שלי לא ממש רצתה לספר לי מה היה שם למרות שהתעניינתי רק בה. היא טוענת שהחשפן ''הרים אותה'' וזהו.
מאוד מפריע לי כל הנושא הזה. האם זה הגיוני שאני נפגע מזה שחשפן הרים את האישה שלי (ולא יודע מה עוד עשה). ?
האם זה בסדר שאני מציק לה שתספר לי מה היה שם?
 
טלי צרקינסקי  
06:36 14.09.14
רביב שלום,

אני אתייחס לשאלתך ברמת המיקרו (=השאלה הספציפית שהעלית כאן) וברמת המאקרו (מה משקפת השאלה, איך אפשר "לקחת אותה" למקום של הזוגיות שלכם ועוד).

חשפן הוא לעיתים חלק ממנהג שנקרא מסיבת רווקות. אין מדובר כאן על יחסים מיניים, אלא יותר על ריקודים משותפים, מוזיקה, הופעה של החשפן עצמו, אשר הוא מעין סמל לסיום תק' הרווקות והוא מהווה מעין "פנטזיה", נכנס הביתה גבר חטוב, יפה וכו'.. והיא נשארת בגדר הפנטזיה והכיף. הוא לא דמות שמכילה את מה שמכילה זוגיות (אלא אם לחשפן עצמו יש זוגיות וזו כבר נקודה אחרת לגמרי....זה כבר שלו ועולמו) אך כאן אני מתייחסת אליך כמובן.

אם נתבונן ברגשות שלך, אני יכולה להבין אותם. שאלות כגון האם בת הזוג התעוררה מינית מגבר אחר? האם ראתה גוף של גבר אחר? מה היה שם? הן טבעיות, אך אין כאן עניין של בגידה מעצם היותה במסיבה כזו, גם אם החשפן "השתעשע" אתה קצת, זו לא מערכת יחסים, לא יחסי מין (זה לא נהוג במסיבות כאילו), אין ביניהם יחסי אובייקט מעבר לכך (נניח עם הייתה נוהגת כך עם עמית לעבודה ועוד). זה חלק משעשע של ערב כזה ואין כאן יחסים מיניים או בגידה ובהחלט הייתי מניחה לזה. כל זה ברמת המיקרו.

ברמת המאקרו שכאן לדעתי הנקודה החשובה ביותר.
היא הזוגיות שלכם.
אפשר לקחת את שאלתך למקום של בחינת זוגיות ותמיד טוב לשאול שאלות כמו: עד כמה אתם יכולים לשוחח ביניכם בקשר, עד כמה אתם פתוחים, עד כמה אתם סומכים אחד על השני, מרגישים בטחון בקשר, אמון, שותפות, הדדיות ועוד.
האם יש ביטחון עצמי בפרמטרים שונים של זוגיות (גם מיניות) ועוד..

שאלות שאפשר לבחון אותן אתה עם עצמך וכן אתם בתוך הקשר . כל קשר חשוב לתחזק כדי שיהיה טוב ומספק.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה בקשר,

 
רביב
13:02 14.09.14
הבנתי את תשובתך.
העניין הוא שכמו שרשמת - זה נראה לי מוזר ומגעיל שהאישה שלי מתענגת על מגע של גבר זר (גם אם זה כביכול קורה באירוע ספציפי בו כל הבנות כנראה עשו זאת).
זה שזה קרה באירוע כמו מסיבת רווקות לא אומר שזה יכול לקרות באירוע אחר בו אני לא נמצא?
 
טלי צרקינסקי  
18:16 14.09.14
רביב שלום,

לא התכוונתי לציין שהיא מתענגת ממגע של גבר זר. כוונתי הייתה יותר שאלו מחשבות שיכולות לעלות והן טבעיות.

במפגש עם חשפן במסיבה שיש בה עוד בחורות, אין אינטימיות ומיניות כמו שיש בזוגיות.

למעשה, זה יותר לשם שעשוע, ריקוד, אווירה, לא לשם מטרות מיניות.

אין בהשתתפות במסיבת רווקות כזו או אף (וכאן אני באמת לוקחת קדימה את הנושא) חשיבה על אדם כמושא נחשק וכו'.. להעיד על פוטנציאל לבגידה מצד בת הזוג שלך.

יש אנשים שיש להם דפוס של בגידה, רצון לריגושים ועוד.. שהם יותר מועדים לפורענות. זה לא המצב.

בוודאי שלאיש אין תעודת ביטוח למול בגידה, אך אירוע כזה לא מעיד על אופי בוגדני.

מכאן בהחלט הייתי לוקחת זאת לרמת הקשר ביניכם ובוחנת איפה זה הפריע לך, איך הקשר שלכם מכל הבחינות, תקשורת, הדדיות, אמון, חשיפה, מיניות ועוד, האם אתה מרגיש שם נוח, האם בת הזוג שלך מרגישה שם נוח, האם אתה מרגיש מספיק נוח עם עצמך/גבריות שלך? (שזה מאד טבעי)

שפה חשו לי לציין עוד נקודה, האובייקטים השונים כחשפן, חשפנית, דוגמן, דוגמנית, מגזינים ומה שהם מציינים, הם לא רוב האובייקטים שמתקיימים במציאות.. חשוב לזכור את זה ולהרגיש טוב עם מי שכל אחד כי איש אינו מושלם אלא שלם (שלם עם מי שהוא - זה נכון לגבי כולם, גם לגבי מי שאנו חושבים שהוא מושלם)....


בברכה,

 
רביב
19:14 14.09.14
היא ואני בדעות שונים. היא לדעתה אם אהיה במסיבת רווקים ותהיה שם חשפנית, לא אפריע לה שאגע בה במקומות מיניים.
אני לעומת זאת חושב שכן המחשבה שהאישה שלי נהנית ממגע גבר זר היא מגעילה, לה זה כאמור לא מפריע.
ברור לי מה שאת אומרת ואני די סבור שגם היא מרגישה כמו שאת רשמת (שזה רק שעשוע וכל זה), אני מנסה להדחיק את זה ובאמת לחשוב שזה לא אמור להפריע לי אבל עובדה שזה יושב לי בראש כבר יומיים.
 
שירן
22:03 12.09.14
נשואה כבר שמונה שנים עם שני ילדים.
בעלי הופך.להיות יותר ויותר נרקסיסט כל הזמן מסתובב סביבעצמו והצרכים שלו, לא נוקף אצבע בבית, לא אכפת לו כלום מהילדים או ממני אין לו שום אחריות על כלום ואני בתוךכל זה צריכה לספק את כל הצרכים שלו לשמור שהילדים לא יתקרבו אליו כשלא בא לו....וכל הזמן מסנן שאנחנו הבעייה שלו שאנחנו לא נותנים לו לחיות.
אני ישנה עם הילדים משתדלת לא לצאת מהחדר כשהוא בסביבה.
אני רוצה להתגרש אבל יודעת שזה לא ראלי, אני עובדת אבל לא יכולה לפרנס את הילדים ויותר מכך אנחנו גרים אצל ההורים שלו והם והם עוזרים לנו הרבה עם הילדים כי זה רק אני שמכניסה למסגרות מוציאה בחופשים כשחולים חוגים וגם אני עובדת .... בזמן האחרון הגעתי למשבר עמוק לא יכולה עוד להתמודד איתו מרגישה שאני מוציאה עצבים ותסכול על הילדים. כל הזמן קיוויתי שיסע לחלחו"ל במסגרת העבודה לכמה חודשים אבל זה ירד מהפרק.
מצד אחד אני אומרת שאני צריכה להתחזק ולהתעצם ואז אוכל לעשות הכל לבד ולתת לעצמי ולילדים כל מה שצריכים ולא להשבר ממנו
מצד שני .... איך עושים את זה?
אני צריכה עזרה אבל אין לי משפחה תומכת להפך אני צריכה לתמוך בהורים כלכלית בריאותית ונפשית .איפה יכולה למצוא עזרה להחלץ ממנו ומעצמי כקורבן שלו?



עובאבליכולהלפרנס 
 
טלי צרקינסקי  
12:54 13.09.14
שירן שלום,

אני שואלת אותך מספר שאלות על מנת לתת מענה מקיף יותר לפנייתך.

כמה זמן אתם גרים אצל הוריו? האם זה משהו זמני?

כמה זמן יש שינוי בהתנהגותו של בעלך האם זה משהו שהחמיר לאחרונה או שמתחילת הקשר היו דפוסים וזה נעשה קשה יותר לאחרונה?

אני קוראת מדברייך שיש לך לחצים מהרבה מאד כיוונים ורוצה לעזור לך קצת "לעשות סדר" בדברים שאת מעלה ולכוון אותך.

אם את יכולה להרחיב על משפחתך, איך באה לידי ביטוי התנהגות בעלך האם יוצא לכם מידי פעם לדבר? האם יש תקשורת כלשהי?

מה יחסו לקשר?

חזרי אלי ואתייחס באופן מקיף למה שאת מעלה

בברכה,
אני בת 20, יוצאת עם גבר- חשוב לציין שאנחנו בתחילת הקשר (מס חודשים בנני זוג)! ומאוד אוהבת אותו, הוא לוקח אותי ברצינות והכיר אותי למשפחתו המורחבת. כשאנחנו לא רבים יש לנו קשר מאוד אוהב, חם, כנה פתוח עם המון מכנים משותפים-הוא מזכיר לי אותי בהמון תחומי עניין דומים,תחבובים ותכונות אופי מסוימות ויש לנו כימיה טובה.
קיימים מספר דברים מפריעים לי בקשר, חשבתי שיש לו בעיית עצבים קלה, אך לאחרונה קראתי גיליתי שדפוסי אופי שלו מאפיינים גבר מכה- שתלטנות (ומניעת חופש בחירה ממני בבחירה של דברים שאנו עושים יחד לדוגמא בחירת שירים באוטו,תכניות צפייה) , קנאות (לא רוצה שאדבר עם ידידים בכלל) ורכושניות- חרדתי לגבי כך שאבגוד בו, העלבה והשפלה כאשר אנו רבים ואני מביעה את דעתי בכעס (קורא לי משוגעת, חולת נפש, אומר לי שהוא יכול להשיג מלא בחורות ולהסתדר מצוין בלעדיי ) פעם אחת הוא החזיק אותי באגרסיביות ופעמיים ניסה לגרש אותי מהבית שלו בעת מריבה שלנו, יוצא שהוא מדבר בזלזול לאימו הרבה פעמים אך הוא אוהב אותה מאוד, יש לו שינויי מצבי רוח לפי דברים יום יומיים שיש לו(לדוגמא כאשר קורה לו דבר שמבאס אותו- זה ישפיע על יחסו בקשר שלנו)כאשר אנו בוויכוח הוא פשוט מנפנף אותי ומתעלם ממני או מנתק לי אם זה בטלפון-בורח כאשר אני אומרת דברים שלא מוצאי חן בעינייו.
ברוב הריבים שלנו גם אם אני צודקת- בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מתנצלת או חושבת שהגזמתי או שאני משוגעת מדברים שהוא אומר לי ואנו חוזרים בידיעה שכאש אנו לא רבים כן טוב לנו ביחד!
מה שיותר מטריד אותי הוא הקשר שלו עם האקסית - יצר לה הגבלות רבות אחרי זמן ממושך שהיו יחד- פעם אחת הרים עליה יד (סטירה) בעת כעס, והיה מגביל אותה בבגדים חשופים לטעמו, הרחיק אותה מחברות שנראו לו "זולות" או "לא לרמה שלה"
אני והוא מבלים המון זמן ביחד, אך כאשר אנו רבים אני מרגישה שאיני מכירה אותו. כשאני בקשר טוב אני רואה אותו כבן אדם טוב, אוהבת את חכמתו, יש בינינו משיכה, סקס טוב. הוא מפנק אותי ודואג לי ולפעמים אני מרגישה שהוא ממש אוהב אותי ורוצה סך הכל בטובתי!
איני יודעת האם לראות את כל הדברים האלה שקרו כנורת הזהרה או להמשיך ולראות האם דברים ישתפרו? אולי אני קצת מנפחת את הדברים ושמה יותר מדי דגש על דברים שקורים בהרבה מערכות יחסים ?
האם עלי לעזוב באמצע הקשר (אנחנו כרגע בתקופה טובה ואוהבת והדפוסי התנהגות שציינתי קורים רק במהלך ריבים-שקורים פעם בשבוע או שבועיים)

אשמח לייעוץ מה לעשות...
 
טלי צרקינסקי  
12:48 13.09.14
מאיה שלום,

אלימות היא לא רק פיזית, יש כל מיני סוגי אלימות אשר בחלקן יכולה להיות אלימות רגשית (כפי שאת מציינת: הצרת גבולות, קנאות קשה, רכושנות, השפלה, קללות ושימוש במילים בוטות בקשר, זלזול באחר ועוד..) כמו כן יש אלימות של רכוש, כאשר נמנע מבן/בת הזוג משהו שקשור לרכוש המשותף וצרכים שיש בבית.

מתיאורך בן זוגך אכן אלים בדפוסים האלו. אין זה סותר שיש לו גם תכונות טובות.
בדרך כלל אנשים שמקנאים, שמכתביים לבת הזוג שלהם להתלבש יותר צנוע (אינני מתכוונת כאן מבחינת דת/תרבות וכו') אלא בגלל קינאה ושליטה ואמירה כגון "אני יכול להשיג הרבה בחורות ולהסתדר לבד" והפחד שתבגדי בו מסתירים בדיוק את מה שעומד מאחורי דפוסי ההתנהגות שלו: פחד לא להיות נוכח, פחד שדעתו לא תתקבל, פחד קיצוני מסירוס, צורך גדול בשליטה ופחד מחוסר ודאות ורגשי נחיתות (נשמע פרדוקסלי, אך אדם שמרגיש מספיק טוב עם עצמו, אין לו צורך להתייחס או "להוריד את האחר" על מנת להרגיש נוכח.

מעניין מהם דפוסי הקשר של הוריו והאם לאביו יש דפוסים דומים בהתנהגות ומדוע הזלזול באמו,לעיתים יש דפוסים שמשחזרים מהבית.

לשאלתך, המצב לא ישתפר, בוודאי אם אדם לא מודע לעצמו וללא טיפול (2 תנאים הכרחיים).

הבחור צריך לקבל עזרה אם הוא רוצה ללמוד לנהל כעסים, ללמוד איך להיות באינטראקציה בתוך זוגיות וללמוד דפוסים בונים בתוך הקשר ולא דפוסים כמו שיש כעת.

לגבייך, כדאי לך לשאול מה משאיר אותך כל החודשים בקשר כזה?
מה חשוב לך בקשר עם בן זוג?

הייתי שוקלת האם את מוכנה להישאר בקשר עם כל מה שאת מתארת בהנחה שזה עלול גם להחמיר?

לא פשוט אך תיארת את הדברים נכון. יש לו התנהגות של גבר מכה.
יש אצלך התאהבות ופנטזיה שהוא יום אחד ישתנה. בפועל, דרושים מאמצי לעשות שינוי. אני יכולה להבין מהי התאהבות ומה זה עושה לך (התאהבות יכולה לעיתים "לעוור" את התכונות היותר קשות אולם את כן רואה אותן). כדאי לברר עם עצמך אם את מסוגלת לשאת את החלקים הלא פשוטים שלו שעולים בקשר ואם את לא ראויה למשהו אחר.

מאחלת לך הצלחה בכל,





 
א
23:02 06.09.14
אני והבן זוג שלי ביחד שלוש שנים עברנו המון משברים במהלך השנים ועד עכשיו הצלחנו להתגבר על הכל.
כרגע אנחנו במשבר חמור היתה בגידה באמון מהצד שלו ואני לא מוצאת את הדרך להתגבר על כך ואת יכולת להמשיך ביחד.
אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי ואנחנו לא רוצים לוותר אבל חושבים שצריכים עזרה ושלבש אולי לא נצליח.
מי מכיר מטפל זוגי באיזור חיפה /קריות ויכול לתת לי המלצה
 
עדי בדיחי  
00:06 09.09.14
שלום,

לצערי לא ניתן להמליץ כאן. יש אפשרות לחיפושים השונים באינטרנט, דרך רווחה, דרך חברים ומכרים ודרך קופות החולים. בחלק מהמקומות הטיפול יהיה מסובסד, שווה לנסות.

בהצלחה,
 
יעל
17:06 07.09.14
הי, החלטתי לפנות לפורום כי אני לגמרי אובדת עצות ואשמח לתגובה. לפני כחצי שנה עברנו המשפחה, בעלי + 2 לגור במדינה זרה שלא דוברים בה אנגלית. עברנו בגלל העבודה של בעלי אבל אני דחפתי ויזמתי במחשבה שזה יכול להועיל לנו כלכלית ומשפחתית. מאז שהגענו קרו שני דברים עיקריים, אני חושבת שבעלי בוגד בי, לא יכולה להוכיח את זה והוא מכחיש בתוקף. אבל אני מרגישה שהמחשבה הזאת לא מניחה לי ואני בולשת אחריו ממש, הודעות, מיילים, פייסבוק וכל מה שיכול לתת לי מושג קלוש על אם זה נכון. בינתיים זה נראה שהמחשבה היא אצלי והוא באמת לא בוגד. הדבר השני שקרה זה שאנחנו רבים המון, הרבה יותר מבעבר, על הכל! ואיך שהוא תמיד בשיחה עולה עניין הפרידה אני בדרך! כלל מהצד שלי, ואני לא רוצה להפריד פשוט לא כל כך טוב לי כאן, אני לא עובדת ואני הרבה בבית עם הילדים בעוד שהוא עובד המון ויש לו חברים וחיים כאן.
אני לא יודעת מה לעשות, אני אוהבת אותו מאוד אבל קשה לי איתו ובכלל עם עצמי כאן ואני כל ריב שואלת את עצמי אם לעזוב או שזה משבר חולף. אני חושבת שהוא כבר גם חושב על לעזוב אותי ולפרק את החבילה וכל כך כואב לי על הילדים.
מה לעשות? איך יודעים שהגיע הזמן להיפרד? הוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי כלל.
תודה מראש
 
עדי בדיחי  
00:05 09.09.14
שלום יעל,

נראה שהשינוי שאת ייחלת לו הוא כנראה לא באמת מה שחשבת שיקרה. כלומר, חשבת שיהיה לכם טוב שם, דגש על "לכם" ומה שקרה בפועל הוא שקרה טוב בעיקר לו. את אינך מצאת את החברויות השונות שהוא מצא, אינך עובדת, נמצאת הרבה בית ללא עיסוק פרט לילדים שזה הרבה אך שוחק ומעייף, אל מול ההנאות שלו והעבודה כי הוא עובד, וכל יום יוצא מהבית ליום חדש.

זה לא קורה אצלך.

זה עלול להביא לרגשות קשים, לדימוי עצמי נמוך ולמחשבות של "מה הוא עושה שם בלעדיי", וכן למחשבות על בגידה. העובדה היא שלרוב את מעלה את נושא הפרידה מספרת על כך שבעיקר לך לא טוב ולכן את מחפשת פיתרון. גם פרידה היא פיתרון. אבל היא לא פיתרון נכון וטוב לדעתי, כל עוד לא הלכת ליעוץ מסודר, עבור עצמך, כאשר המטרה היא להגיע למודעות ולתובנה האם באמת את מסוגלת ליצור לך שם עולם משלך, עם חוויות חיוביות חברתיות ורגשיות, כאלו שימלאו אותך, כפי שקורה בצד שלו. את נמצא בארץ זרה, כאשר בעלך הסתגל באופן מלא ואילו את "נשארת מאחורה" עם עול הילדים וכו'. ולכן חשוב מאוד, למצוא שם איש מקצוע, או ליצור קשר טלפוני עם איש מקצוע מהארץ - לשיחות קבועות מאוד, עד שתגיעי לפיתרון ממשי.

אך לא לפרק לפני שאת מנסה.

אם בלשת אחריו ולא מצאת דבר, כנראה שהוא אוהב אותך ויש עבודה שאפשר לעשות יחד. לא חובה בטיפול זוגי דווקא. גשי את בשלב הזה ליעוץ עבור עצמך, ובדקי איפה את נמצאת מול כל הדבר הזה ואיך את משיגה לעצמך דרכים להרגיש טוב יותר מכל הבחינות.

בהצלחה רבה,
 
ליעד
18:38 08.09.14
שלום...הרגשתי שאני לא מסוגל לשמור את זה יותר בפנים...נכון אני יכול לחלוק עם משפחה וחברים אבל אני מחפש דעה אובייקטיבית על הנושא.
אני וחברה שלי כבר 6 שנים ביחד, לפני שנה עברנו לגור ביחד ולא הייתה לנו שנה פשוטה (פוטרתי מעבודתי, בעיות במשפחה שלה וכו׳)...מה שכן תמיד שהייתה בעיה דיברנו על זה.
לפני כשבוע היא התחילה להתנהג מוזר ונהייתה קרה, התחלה חשבתי שאולי משהו עובר עליה בגלל המשפחה שלה או בכלל המצב בכלכלי שלנו שהוא לא כזה מזהיר. לאחר שאלית אותה אם הכל בסדר היא אמרה שהיא פשוט מרגישה שיש לה משהו בפנים שהיא לא מצליחה להתנתק ממנו והוא ממש מכביד עליה. שאלתי אותה אם היא רוצה לדבר על זה ולנסות להבין מה הבעיה והיא אמרה שהיא צריכה לפתור את זה לבד. מיום ליום היא נהייתה יותר ויותר שקטה, מדברת איתי בטלפון ונשמעת בסדר אבל שחוזרת הביתה שוב מסתגרת. ארוחות הערב הפכו לדבר לא נעים...שקט מוחלט ובלי רצון מבחינתה לפתח שיחה (למרות שניסיתי כל הזמן). ערב אחד החלטתי שאני באמת רוצה לדעת מה הבעיה, היא עדיין טענה שכבד לה מבפנים והיא לא יודעת מה הבעיה. הסברתי לה שקשה לי מאוד שהיא מסתגרת ככה ולא יכול להיות שבטלפון הכל בסדר ושהיא חוזרת הביתה ניהיה ״ערב יום הזיכרון״. שאלתי אותה אם היא רוצה שאני יסע להורים שלי ליומיים כדיי שהיא תסדר את המחשבות...היא לא הגיבה ואמרה שהיא לא ידועת והיא לא מסוגלת לקבל עכשיו שום החלטה. עשיתי את ההחלטה בשבילה ונסעתי ליומיים....וביומיים האלה היא רק המשיכה להתדרדר עוד יותר ועכשיו היא לא רוצה שאני יהיה בסביבה עד שהיא תפתור את הבעיות שלה. ניסתי לדבר עם המשפחה שלה והיא מסתגרת גם כלפיהם. היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ולא רוצה לאבד אותי או לפגוע...אבל הפגיעה כבר נעשה...אני לא ישן כבר כמה ימים, בקושי אוכל ואני יודע שגם היא מבדיקה שעשיתי עם חברה. היא רשמה לי פעם אחרונה שדיברנו (לפני שלושה ימים) שהיא רוצה שאני יבטיח לה שאני יתקדם בחיים ולא יעצור בגללה ואם אני יכול אז שאני יחכה לה כי היא לא רוצה לאבד אותי. אני מרגיש פגוע מאוד...זאת החלטה אנוכית ואגואיסטית....אני ישן אצל ההורים שלי כבר ארבעה ימים ואני מרגיש שכל החיים שלי התפוררו וחזרו להיות במצב בדיוק לפני 6 שנים. אני רק רוצה לציין שאני באמת לא יושב רגל על רגע כמו הרבה אנשים...אני באמת מחפש עבודה ומוכן להתפשר לרמה יותר נמוכה מהתפקיד האחרון שעסקתי בו (גם מבחינת המשכורת)....אבל בימים הלאה אני לא מצליח לעבור את היום בלי להיות מתוסכל ואבוד....כמה זמן אני יכול לחכות?? שבוע? שבועיים? אני צריך גם לקחת את הדברים שלי מהדירה בסופו של דבר...ואז זה ידרדר את היחסים עוד יותר....לא יודע מה לעשות...בבקשה עזרה/עצה תתקבל בברכה.
 
עדי בדיחי  
00:00 09.09.14
שלום ליעד,

לצערי נשמע שאכן הבחורה שלך עוברת משהו מאוד לא פשוט. אני לא יודעת לקרוא לזה "דיכאון" אבל יש פרמטרים של הסתגרות, צמצום, עצב רב, אובדן של תחומי עינין.. אלו פרמטרים שמסבירים על מצב נפשי לא פשוט.

אכן לא בטוח שהיא יודעת ממה זה נובע, אך הכבדות והעצבות הפנימית הזאת יכולה לספר שמדובר במשהו שאולי מצטבר כתוצאה מטריגר או אירוע בחייה, או מספר אירועים. יתכן והיא יודעת מה הסיבה אך נמנעת מלספר כי מתביישת או חוששת שלא יבינו אותה. עצם העובדה שכך זה גם כלפי משפחתה, מספר כי כנראה אין קשר ממשי וישיר לזוגיות איתך.

אני מציעה להמשיך לבדוק מה קורה בעיקר מול המשפחה. אם אתה נוכח להבין שלא מדובר במצב זמני, תוכל להתקשר, לשלוח מייל או כל דבר הנראה לך מקובל- ולתת לה ערוץ פתוח לתקשורת מתי שהיא תרצה. כלומר, אני פה בשבילך וכשתרצי תוכלי לגשת אליי להסביר מה קורה.

אני לא חושבת שאתה חייב להישאר "מחויב" לה בשלב כזה, אך חשוב להבהיר לה אם אכן אתה רוצה להמשיך הלאה. מדובר בקשר ארוך מאוד ויש כמובן לכבד את ההרגשה שלה, כמו גם את שלך ולהיות שקוף מולה. מבלי שהיא תרצה לעזור לעצמה לא תוכל בשלב זה לעזור לה, ולכן היא מעט "כובלת את ידיך" כשהיא לא מעוניינת בעזרה. כך שבאמת אין הרבה שניתן לעשות לצערי, עד שהיא תתרצה ותדבר קצת יותר. כמובן לא "הוגן" שתשב בצד ותחכה ללא מעש.

לכן חשוב להמשיך יצירת קשר עם המשפחה, וגם דרכם להבהיר לה שאתה שם להקשיב אך לא תוכל לחיות כך לנצח, ואם היא מעוניינת בקשר, היא צריכה להשאיר אותך בתמונה. כל פעולת "ניתוק" מצידה, כמובן גוררת ניתוק מצידך, אוטומטי. לא הייתי רוצה שתרגיש רשות אשם על כך שאינך מסוגל להישאר מחויב לה. היא עצמה התנתקה "חד צדדית" ,לא משנה כרגע מה הסיבה.

בהצלחה רבה,
 
ניקי
09:50 08.09.14
שלום, אני נשואה כ-10 שנים עם שני ילדים והזוגיות שלנו טובה מאוד, הדבר העקרי והמפריע בזוגיות שגורם לנו לויכוחים הוא העניין שאני רכושנית מחושבת בכל נושא במיוחד בענייני כספים ואילו בעלי לארג' ברמות עובר , יכול להלוות כספים או לתת דברים (לרוב למשפחה הקרובה שלו) ולא תמיד מוכן לקבל בחזרה אם זה כסף או חפץ. בנוסף אוהב לקנות למשפחתו דברים (לדוגמא: אמו אמרה שהנייד שלה לא טוב אז הוא רוצה לקנות לה נייד ), בחגים הוא תמדי רוצה לתרום , אציין שלא מדוגר בסכומים גדולים בדרך כלל כמה מאות שקלים כל פעם . כמה שאני מנסה לא תמיד להתערב , הדבר מאוד לא מקובל עלי ועושה לי רע . שנינו עובדים עם משכורות ממוצעות , לא בעלי עודף כספי שיכולים להרשות לנו "זריקת הכסף " (כך זה נראה בעיני) לאחרים.

אודה לתגובתך איך אצליח למתן אותו או להוריד את כמות הויכוחים שיש לנו בנושא כזה סתמי שהורס לנו וחבל לי. תודה
 
עדי בדיחי  
23:53 08.09.14
שלום ניקי,

ראשית דבר מראה על נתינה רבה של בעלך ועל היכולת שלו לאמפתיה כלפי האחר, מסירות והקרבה. אילו תכונות מדהימות ויש לשמר אותן. כמובן עינין המידה הוא מה שמפריע לך ואני נוטה להסכים שאם תכונות אלו מוקצנות זה עלול להיות גם הרסני, כאשר זה באמת קיצוני. ופוגע בבית.

אני לא יודעת האם אתם אנשים מאמינים, אבל הרבה דתיים נוהגים לתת מעשר מסך ההכנסות שלהם. אפשר יהיה לחשוב על משהו דומה- לקחת עשירית מסך ההכנסות ואת זה לתרום למשהו ששניכם תהיו בהסכמה עליו. נניח- משפחה קודמת לכל, כלומר אם משפחה צריכה היא מקבלת ולאחר מכן כל היתר לפי סדר עדיפות. זה לא חייב להיות מעשר, זה רק רעיון מתוך הנהגה מקובלת שאני מכירה.

נתינה היא חשובה, נתינה חוזרת אלייך חזרה כל עוד את עושה אותה בלב שלם. נתינה גורמת לסיפוק ולמשמעות רבה, למילוי של הצרכים שלנו וזאת דווקא על ידי ראיה של הזולת וצרכיו. כך שאני באמת לא רואה בזה פסול. מה שכן, במידה. וכדי שזה יהיה במידה, כפי שכתבתי, יש צורך לקבוע סכום שלא חורגים ממנו, ואותו לתרום- כדי לספק את בעלך וכמובן כדי למנוע אי הבנות ומחלוקות מיותרות ביניכם.

בהצלחה רבה,
 
א
13:39 07.08.14
מבקשת עזרה בבקשה לא לשפוט.
נשואה 12+3 בשש שנים האחרונות אני נמצאת בפלונטר רגשי שלא מצליחה להשתחרר מימנו.
עובדת שנתיים וחצי מדריכה בעבודה הקודמת שלי עבדתי עם גבר המבוגר ממני בעשור ילדים גדולים התאהבנו שעבדנו יחד זה היה בעבודה דיבורים רגשות נשיקות לא היו פגישות פחדנו הרבה פיצוצים מריבות הקשר לא הלך לשום מקום לא הצלחתי להתנתק תמיד חזרתי לחדש איתו.רצה הגורל ועזבתי את העבודה בהתחלה ניתק נו ושוב חידשתי פעם ראשונה התחלנו להיפגש בסתר היה גם מגע חלקי המון לחץ בסוף התפוצץ הוא ניתק אני לא הייתי מסוגלת כבר כאב לי שניתק המשכתי הלאה בכאב גדול.ניסיתי ליצור הוא התעלם.ויום אחד שלח מייל קבוצתי הגבתי התחלנו לדבר במייל הייתי בהריון נותק ושוב חידשתי כבר ילדתי אז אמר שחבל שניפרדנו ויכולנו להישאר כי רצינו פחדתי לחדש איתו ואט אט חזרנו להיות בקשר טלפוני אינטנסיבי הוא הצהיר שלא יתגרש אבל רוצה בקשר שלנו כי אוהב אותי תמיד אני לא ני פגשתי איתו פחדתי הוא לחץ ומשלא הסכמתי חודשיים טען שנעבור לקשר רדוד כעסתי טענתי שלא אוהב לא הרפתי עד שרשמתי לו מייל שאם לא ממשיכים בקשר קרוב בלי יותר מדיי להיפגש אז מנתקים והוא אמר שאני חושבת רק על עצמי והוא רוצה פגישות שיש בהם מגע חלקי ולראות אותי אחרת הוא מתוסכל ואני הסברתי שקשה לי שאין מחוייבות לכן מסכימה לקשר טלפוני ופגישות פעם ב ללא מגע.כמובן זה לא הלך ושלחתי לו מייל שמנת קים ובאותו מיום הוא רושם לי מייל שאישתו ראתה והוא מנתק איתי כל קשר מאוד נפגעתי וה חזרתי לי מייל מכוער שהוא אשם וה רצה כי כאב לי שפתאום מתנהג כלא אוהב. יום למחרת עלה מולי בוואטסאפ וביקש שא שלח לו המייל ששלחתי לו שהוא כותב שאוהב אותי ושהוא רצה ושאני סירבתי לו שאישתו תבין שלא שכבנו הבנתי שהוא עשה העמדת פנים עבורה שתאמין בו הייתי המומה אמרתי שהיו רק דיבורים בסוף הוא עוד כותב לי שלא רוצה שום קשר איתי וש מייל ששלחתי לו בשישי גרר שאיבד את.משפחתו.אני המומה כואבת לא מבינה אייך גבר שמיליון פעמים אמר שאוהב אותך.
יודעת שצריכה להמשיך הלאה רוצה לשכוח מאוד אייך אני מצליחה בזה מה עושה בעלי בבית מודע לסיפור הוא תומך וכועס גם יחד לא חשוב שלא שכבתי אבל אני החב שלי פגוע אייך אני מלא טועה יותר אייך אני לא פונה אליו יותר ומקבלת שוב ושוב סטירות.אני יודעת שהוא חושב שאולי פגעתי בו במתכוון כי מלא שלדעתי בעצמי .
 
א
13:43 07.08.14
לבעלי חשוב שלא שכבתי איתו יחד עם זאת הוא כועס.
 
א
16:06 07.08.14
ראיתי שרשמתי לא ברור.
השאלות שלי הן אייך אני מצליחה לוותר אני כל הזמן מחפשת סיבות לפנות אני לא עושה זאת כרגע אבל מפחדת להישבר.
אני רוצה שיגידו לי את האמת שאני סוף סוף יאסין שאני ימשיך הלאה שיהיה לי כח להמשיך הלאה.
אני לא מצליחה אני רוצה להתנתק מימנו רגשית בכדיי לחזור לחיים שלי לבעלי.
אייך אני מצליחה
אני סובלת מבפנים מתפקדת רגיל משתדלת.
אבל מבפנים חנוקה .
חושבת מה הוא אייך יכול ? אולי פגעתי בו בילדותי ת שלי.אייך מתגברת??
 
עדי בדיחי  
00:04 08.08.14
שלום לך,

אכן לא הצלחתי להבין את כל מה שכתבת, אבל ברור לי שמדובר בקשר חולה מאוד שאין ל ושום סיכוי בהמשך. גם כשהייתם בקשר אימללתם אחד את השני, כן לנתק או לא לנתק, שניכם נשואים, בני הזוג יודעים- ההרס הוא רב.

אינך מסוגלת לשכוח כי נקלעת לאיזה לופ של ריגוש ופנטזיה שהוא גבר שיספק לך את מה שחסר לך ויתן לך את מבוקשך - זה התחיל בימים הראושנים בעבודה, וזה נגע לך במקומות חלשים, מול עצמך ומול הזוגיות שלך.

במקום לנסות למלא מקומות של דימוי עצמי נמוך או חוסר ביטחון עצמי, בך או בזוגיות- כדאי להחזיר את העיניים לתוך הקשר הזוגי ולבדוק מה באמת חסר בו. מה באמת חסר בחייך, כ"כ גדול, שאת חייבת כל פעם לחזור למקום כ"כ הרסני כמו הקשר עם האיש הזה. כ"כ הרבה אנרגיות, ועל מה..? על דבר שלעולם הוא יתממש, ואם הוא מתממש- הוא אסון? (הרי ניסית והבנת).

מעבר לכך, כמובן שבעלך יכעס. כל בן זוג יכעס ויהיו כאלה שבהחלט יפרדו ויתגרשו גם אם בת הזוג לא קיימה יחסים. עצם הדיבור, המחשבה, הרומנטיקה, הדיבור על מגע, הקשר החיצוני הסודי- הם פגיעה של ממש באמון. היא פגיעה חזקה בשורש האהבה. כמובן שיכעס.

אם את רוצה בבעלך ואת הקשר איתו, את צריכה ראשית להעריך את מה שיש ולשאול את עצמך למה את בזוגיות איתו. ומעבר לכך, מה חסר בה- ואת זה את מנסה למצוא בחוץ?

ללא קשר למערכת היחסים הזאת שבניתם (את והגבר ההוא), ללא ספק המקום הזה של לחפש בחוץ ולהיקלע ללופ רגשי כ"כ סבוך הוא מאוד מורכב עבורך. אם לא תצליחי לצאת מהתחושות לבד, תוכלי תמיד להתייעץ עם איש מקצוע ולבדוק אילו כלים יש לך כדי לאגור כוחות ולנתק מגע לחלוטין.
 
א
10:51 06.09.14
עדי הי ,היית לי לעזר רב לפניי חודש וחצי פניתי אלייך בנוגע לגבר נשוי שהייתי בקשר איתו גם אני נשואה ,הסיפור התפוצץ מכוער מצידו שאישתו גילתה מייל שרשמתי לו.
תוכלי להזכיר בהודעה שכתבת לי אז מאוד חיזקת אותי אספתי את עצמי התנתקתי השקעתי בחיים שלי ואפילו הצלחתי לשכוח קצת.ואז כמו משום מקום בחיים לא הייתי מאמינה זה מאוד לא מתאים לו הוא שולח לי מייל שבו הוא כותב לי שהקשר שלנו עשה לו רע שזה גרם לו להתרחק ממשפחתו וכמעט להיפרד מכולם וש אמרתי לו אז שאני יודעת שהוא אוהב אותי ושאני טועה כי אם היה אוהב אותי אז היה נשאר איתי ושהוא מנסה לשקם את החיים שלו עם משפחתו ועם בת זוגתו ושהוא פתוח איתה היום ומספר לה מה מרגיש
 
א
11:07 06.09.14
המשך שהוא מנסה לשקם את הקשר שלו וש הסיפור שלנו טילטל אותו והוא גילה הרבה דברים ושגם שהיינו בקשר אהב את אישתו וש מצטער שנכנס לקשר איתי וזה גבה מימנו מחיר כבד ושהוא מעריך את אישתו על זה שלא פנתה לבעלי והרסה לי את החיים ושהוא רואה בה שותפה לחייו.
עדי הייתי המומה לא פניתי אליו לא שאלתי אותו כלום ואני לא מבינה מה הוא רוצה ממני ברור שצובט לי בלב שהוא היה בקשר איתי לסירוגין מס שנים מרצונו רצה יחסי מין שאני סירבתי להם כל הזמן אמר לי עשרות פעמים שאוהב אותי ולבסוף התנהג כך אבל כבר עברתי את זה המשכתי הלאה לא העזתי לפנות אליו בטענות והוא מאשים אותי עוד אחרי שזה נגמר מה הוא רוצה ממני?הראתי לבעלי. את המייל באישורו עניתי .לו ברור שהאגו שלי ענה אמרתי לו שהוא חוצפן שהוא רצה בקשר הזה וטען שאהב אותי שש שנים ושלא האמנתי בו ושהוא צריך להודות לי שלא האמנתי בו ולא קיימתי איתו יחסי מין שבעלי יודע הכל וש אישתו יכולה לפנות אם רוצה עדי אני מלא פוחדת סיפרתי לבעלי את האמת הייתי ישרה עם עצמי אמרתי לבעלי שהיו לי רגשות אבל שלעולם לא הייתי שוכבת איתו עברנו את זה ,אמרתי לו שהוא לא מאיים עליי ושהוא צריך לאהוב את אישתו ולא אותי.וש יקח אחריות על מה שעשה ושלא רק לו יש משפחה וילדים שלא יפנה אליי יותר הוא כמובן לא ענה ..זה טילטל אותי אני מודה אני לא מבינה מה הוא רצה לאמר לי דברים שאני יודעת להאשים אותי כואב לי ברמה שבא לי לאמר לו מה רצית ממני למה אתה חושב שלי לא נגרם נזק ? חזקי אותי
 
עדי בדיחי  
08:35 07.09.14
שלום שוב,

קודם כל כל הכבוד על האומץ והכנות מול בעלך. עכשיו יש להשקיע בקשר הזוגי ולהחזיר אמון למצב שהוא מחוזק מהמשבר ולא להפך. גם אם בעלך לא מראה את זה, הוא בוודאי עלול להרגיש פגוע ועכשיו את כל האנרגיות שלך את צריכה להשקיע בו.

מעבר לכך, המייל של הבחור לא אמור לענין אותך. כל אחד אחראי על מעשיו ועל ההשלכות ממעשיו. הוא בחר בקשר שהיה אז, הוא בחר בפעולות שלו, הוא ידע מה אשתו תגיב והוא ידע שהוא הורס את המשפחה. בוודאות. אי אפשר לבוא ולומר "את אשמה ובגללך התרחקתי.." מה פתאום?! הרי היתה לו הבחירה, הוא אדם בוגר, לא אנסת ולא כפית עליו קשר. אין לי ספק שהוא גם היה היוזם בהרבה מאוד פעמים. עכשיו, כשתחושות האשם גוברות והוא מתחרט אולי, הוא מחפש אשמים ואת הכי נוחה לו, במקום להפנות אצבע מאשימה ואחראית לגבי עצמו.

אז לא לענות לו. למחוק את המייל הזה, או כל הודעה ממנו (יש אפשרות לחסום הודעות ולמחוק אותן מראש לפני שאת קוראת) ולבחור באפשרות הבריאה לך - לא לשמוע ממנו יותר ולא לענות לשום מסר ממנו. כלום. מבחינתך הוא מחוק לחלוטין.

להשקיע רק בבעלך ורק בזוגיות שלך. יש לך משפחה עם ילדים, יש לך תפקיד - טפחי אותם ואת עצמך. אל תישאבי לשניה לתוך הבור הזה.

אין לי ספק שאת מסוגלת לעשות את זה ביתר קלות, את הקשה כבר עברת.

בהצלחה,
 
א
19:51 07.09.14
כל כך חיזקת אותי .
הוא גרם לי להרגיש כל כך אשמה. אפילו בעלי לא גרם לי להרגיש ככ ה.
תודה רבה
 
מיוחדת
02:59 05.09.14
השאלה שלי קשורה ליחסים עם חברות וגם למין השני (וגם לבטחון עצמי)
מאוד חשוב לי להרגיש מיוחדת. חשוב לי להפטר מקנאה והשוואות או שזה יחסי אנוש כמו שאומרים כי אולי זה הם שמוציאים לי ת'עיניים. הבעיה היא שתמיד יש דמות אחרת אז כנראה זה גם אני אבל אני ממש מתקשה להפטר מזה אני מנסה להגיד לעצמי שאני טובה זה לא עוזר תמיד כי הסביבה מגיבה לזה בד"כ ואני ה"לא המעניינת". אח"כ שואלת את עצמי האם אני מספיק: טובה/ סקסית וכו'. זה מעסיק אותי ותוקע את חיי ממש קשה לי התנהגות בוטה או פרובוקטיבית של בנאדם אחר ובכלל שאני נבלעת בסיטואציה. זה "גניבה" של תשומת לב מהמין השני ואפילו בכלל בחברה. מצד אחד חשבתי לעצמי שאני צריכה להבליט את עצמי גם אבל יש לי פחד מדחיה. מצד שני אולי זאת לא אני שתתבלט אולי לעולם לא אהיה מספיק/ כמוה (לפעמים זה פלסטי "וכאילו יצא לה מהמם" אבל אני לא בקטע). הייתי רוצה להיות בשליטה על חיי אני כאילו בוגדת בעצמי בעיסוק באחרת אבל איך להפסיק?
סרט רץ בראש ממש כמו בסרטים שרואים בחורה חושבת שואלת את עצמה מיליון שאלות זה הזוי.
 
טלי צרקינסקי  
17:31 05.09.14
מיוחדת שלום,

קנאה הוא רגש טבעי, אנחנו בני אדם ולבני אדם יש הרבה מאד רגשות.
מה שחשוב הוא שרגש כזה לא ינהל אותך וייקח מקום משמעותי בחיים שלך ושכל הזמן תשווי את עצמך לאחרים.

את לא צריכה להיות מישהו אחר. לכל אדם יש האישיות, הדפוסים וההתנהגות שלו.

הייתי מציעה לך להתמקד במה חשוב לך לשפר אצלך, איך היית רוצה להגיש טוב יותר, גם עם עצמך וגם עם אחרים (זה מאד חשוב להיות שלמה מספיק עם עצמך ותורם גם לאיך שאת בחברה, בין עם חברות ובין עם בני המין השני).

זה שאת אומרת לעצמך דברים מחזקים זה טוב, צריך לבדוק מה בא ממך ומה את מרגישה שמאד משפיע עליך מהסביבה.

מבינה שאת מרגישה שאת בוגדת בעצמך ובמי שאת רוצה להיות כשאת מתעסקת בלהיות מישהו אחר.

אנחנו גם לא יודעים בהכרח שאצל השני משהו טוב יותר אם הוא מחצין משהו, חשוב להתמקד בעצמך.

הייתי ממליצה לך ללכת לסדנא/קבוצה שעוסקת ביחסים בין אנשים ושם תוכלי גם לפגוש אנשים נוספים, גם לקבל משוב מהם וללמוד הרבה גם מההיכרות עם האנשים, גם מעצמך, מההשתלבות עם האנשים, זו יכולה להיות עבורך חוויה מאד טובה ותתרום לך בהמשך דרכך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
אנונימי
21:27 02.09.14
שלום אני בן 34 נשוי + 2 ,נשוי כבר כ 5 שנים ופשוט עם האשה אין לי שום שיחה
רצינית , אין אינרקציה בכלל וכל אחד בשלו בחיים .
נורא משעמם לי להיות איתה בבית
 
טלי צרקינסקי  
09:43 03.09.14
אנונימי שלום,

אני אשאל מספר שאלות, על מנת לנסות לתת מענה רחב יותר.

האם אתה יכול להרחיב בנושא של ה "אין אינטראקציה" - כוונתי, מה חסר שם, מה היית רוצה שיהיה בקשר. המילה, או תיאור המצב "שעמום" יכול לתאר הרבה מאד מצבים - שחיקה, חוסר עניין משותף, דינמיקה מסוימת ביחסים (בתוך זוגיות יש דינמיות ושיוניים וכן אצל כל פרט בזוגיות) ועוד..

כמה זמן אתה מרגיש את מה שאתה מתאר?

מה חיבר אתכם ביחד בתחילת ההיכרות?

האם אתם יכולים לשוחח על מה שאתם חווים בתוך הקשר שלכם? (איך התקשורת הזוגית שלכם).

ציינת שכל אחד בעולם שלו, איך זה בא לידי ביטוי?

אם תוכלי להתייחס למה שהעליתי אוכל לתת מענה רחב יותר לשאלתך.

בברכה,
יש לי חהר. אני בת 26 הוא בן 27. 3 שנים יחד. הבוקר קצנו הכל היה נחמד ורגיל עד שפתאום הוא התפרץ עךיי שהתגובות שלי מעצבנות אותו!!!! והלך מהבית. כמה דקות לאחר מכן התקשר אליי שנרד לטייל בים וצחק איתי והכל. ההתפרצויות האלו קןרןת כל פעם אחרי שהוא שותה או מעשן (סמים) ערב קודם. ואז הןא ״קם הפוך״. אני יודעת שלכולם התשובה ברןרה אבל לי לא. מבחוץ אולי כן אבל אני בתוך זה. מה הדבר הנכון לעשות?? איך גורמים לזה להפסיק? מה להגיד לו?? אני כבר אפילו לא יודעת אם אני אוהבת אותו או לא. אין לי מושג.
 
טלי צרקינסקי  
13:47 02.09.14
ברטה שלום,

האם חברך שותה ומעשן מתחילת הקשר הזוגי שלכם או שמא דפוס שהתחיל במהלך הקשר?

חומרים פסיכואקטיבים (אשר משפיעים על מערכת העצבים המרכזית באופנים שונים) כגון סמים ואלכוהול בהחלט עלולים לגרום לתגובות כמו שאת מתארת.

ממה שאת מעלה, נראה שלחבר שלך יש בעיה עם שתיה וסמים.

אני לא יודעת באיזו תכיפות הוא צורך את החומר אך ברגע ששימוש בחומרים משפיע על התפקוד של האדם ועל מערכות יחסים שלו (כמו ההתפרצויות שתיארת), יש כאן אור אדום האם האדם מכור לשימוש בחומר ואז עולה שאלה האם אין צורך לטפל בכך.

מה את ובן זוגך עושים בחיים? (עובדים, לומדים)?

האם זה משפיע עליו בעוד מקומות?

האם שוחחת אתו על הנושא הזה של שתיה וסמים? איך הקשר והתקשורת ביניכם?
מה את מרגישה שמחבר אתכם? את מציינת שאת לא בטוחה שאת אוהבת כבר, האם זה ההתפרצויות או דברים נוספים?

אם תוכלי לחזור אלי עם תשובות, אוכל לתת מענה מקיף יותר, אך ממה שעולה כרגע, שימוש תכוף באלכוהול ובסמים עלול לגרום להתמכרות פיזית ופסיכולוגית ועלול לפגוע במערכת היחסים שלכם ולא רק בפן הזוגי, אלא בעוד תפקודים בחייו ויש אפשרות לטפל בכך.

לשאלתך, איך גורמים לזה להפסיק, יהיה צורך בטיפול גם בהיבט של השתייה והסמים.

בברכה,

 
ברטה
14:49 02.09.14
היי טלי ותודה על המענה המהיר!!

כן הןא שותה ומעשן מתחילת הקשר.
הוא שותה ומעשן לפיות פעמיים בשבוע.

בן זוגי עובד ולומד ואני עובדת ומתחילה השמה גם ללמוד. זה לא משפיע עליו בלימודים כרגע אבל מאוד משפיע עליו בתחום הגלישה שהוא מאוד אוהב ומתוסכל מהביצועים שלו שנובעים מהשתיה והעישון לילה לפני כן...

בהחלט שוחחנו על הנושא אך תמיד הוא מחזיר לי תשובה תקיפה ומגעילה כאילו אני אמא שלו שמתערבת לו בחיים. אתמןל הןא נהג שיכור ומסטול הבייתה והוא כןעס עליי שאני מתקשרת בלילה מןדאגת. מישהו לא היה מודאג מזה שבן זוגו נוהג תחת השפעה ???!! מרגיש לי כאילן שאין עם מי לדבר . וזה ייצא גם בסקס ובקרבה שכבר לא בא לי איתו בגלל שאני מרגישה שאין לי באמת פרטנר. הכל לפי הגחמות ומצבי הרוח שלו.
 
טלי צרקינסקי  
15:52 02.09.14
ברטה שלום,

אני מבינה שאתם לא גרים ביחד? אולי הבנתי לא נכון.

בוודאי שזה מעורר דאגה אם הוא נוהג תחת השפעת אלכוהול וסמים.
הוא עלול לסכן את חייו ואת חיי אחרים וכן להסתבך עם החוק.

את מציינת שיש השפעה רבה על היבטים שונים של הזוגיות שלכם בגלל השימוש לו באלכוהול וסמים.

זה מאד טבעי שכאשר יש תסכול בקשר, קושי בתקשורת, חוסר קבלה שלו את מה שאת מרגישה, זה משפיע מאד על הרצון להיות במיניות ביחד.

את אמנם לו אמו אך כבת זוג שלו יש לך בהחלט מקום של דאגה כלפיו וזוגיות היא קשר קרוב, אינטימי שיש בו חלקים של אהבה, אכפתיות, דאגה ועוד..

ממה שאת מעלה נראה שהוא לא כל כך מודע לסיכונים, לאחריות ולהשפעה שיש לדברים על הקשר ביניכם ולקחת אחריות כמבוגר על החיים, תרתי משמע.

את צריכה לבחון עם עצמך מה משך אותך בתחילת הקשר אליו (כולל הדפוסים הללו) על מנת ללמוד מה חשוב לך היום, אני מניחה שאת לא פונה לפורום סתם.

את פונה על מנת לשאול לאן להמשיך ומה לעשות.

אם את מרגישה שיש עוד דברים שאפשר להציל בקשר ויש משותף, הייתי מתנה את הקשר בטיפול במה שהוא מתמודד אתו ובהפסקת השימוש בחומר (ולהיעזר בעזרה מקצועית) אני מאמינה שאינך רוצה קשר שיש בו התפרצויות זעם, ריחוק ודאגה וכל מה שאת מתארת.

אם הוא לא מוכן לקבל את הדברים, הייתי שוקלת אם זה הקשר שאת רוצה להמשיך בו.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
א
01:24 01.09.14
שלום
אני בת 25 ויש לי חבר כבר 4 חודשים. הוא סובל לעיתים מבעיות גב וחוסר שעות שינה, והדבר פוגע לנו במערכת יחסים מכיוון שכמעט אף פעם אין לו חשק מיני או אנרגיות לקיים איתי יחסי מין. אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני וכנים ולכן שאלתי אותו אם יש איזושהי בעיה אצלי שגורמת לו להמשך אליי פחות והוא אומר שזה ממש לא קשור. מתחילת הקשר שלנו זה אותו סיפור, ברוב הפעמים אני יוזמת את הסקס ואני גם לעיתים צריכה לשכנע אותו שיקיים איתי יחסים. הדבר נורא מתסכל, והיו לי בני זוג בעבר ואף פעם לא הייתי צריכה להגיע למצב שאני צריכה לשכנע או "ללחוץ" על בן הזוג כדי שיקיים איתי יחסים. יש לציין שאני נראית טוב ואין לי שום בעיה שאמורה למנוע מבן הזוג לקיים איתי יחסים. אני מפחדת שבכל פעם שאני מנסה ליזום איתו יחסי מין או מנסה לשכנע אותו הדבר רק מרחיק אותו ורק מוריד לו עוד יותר את החשק לקיים איתי יחסים וזה לא תקין ולא צריך להיות ככה. זה לא הגיוני שאנחנו רק 4 חודשים ביחד ואנחנו כל כך צעירים ומקיימים יחסי מין במקרה הטוב פעם בשבוע. לפעמים אני כל כך מתוסכלת וחרמנית שאני פשוט מאוננת, למרות שאני לא אוהבת את הרעיון שאני צריכה לאונן כשיש לי חבר שאמור לספק אותי.
מה עושים? אשמח לעיצה. תודה.
 
עדי בדיחי  
18:08 01.09.14
הי ושלום,

אני מאמינה שבפורום הזה יעזרו לך באופן מקיף יותר:

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  202  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין