בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
היי, אני רוצה עצה באיך להתחיל עם בחור שמוצא חן בעיני? אני והוא עובדים ביחד אבל אני עוזבת בסוף החודש, אז חשבתי שאם כבר לא נעבוד ביחד אפשר אולי להתחיל איתו כי כבר מלא זמן אני רוצה ולא מצליחה כי אני לא בטוחה בעצמי ועם בטחון עצמי נמוך...במיוחד עם גברים. הוא מפלרטט איתי לפעמים והוא יוזם לא אני. אבל משום מה אני קופאת במקום ולא מצליחה להגיד לו כלום. אז בזמן האחרון הוא כבר לא כל כך מפלרטט. איך אפשר בלי להלחיץ אותו לרמוז לו שאני מעוניינת?
 
עדי בדיחי  
08:22 24.04.14
שלום לך,

אני מציעה לחכות לעזיבה שלך- קודם כל אולי האירוע הזה יהווה טריגר והוא יחליט לעשות צעד.

ואם לא, אפשר אחרי העזיבה ליזום אס.אמ.אס מצידך, ולשאול בשלומו עם קריצה, או להגיד שאת באיזור העבודה ואולי בא לו קפה.

זה הכל. זה לא מסוכן וחושף מדי אותך, ומצד שני זה כן יכול להסביר לו שאת מעוניינת בקשר שגם לא קשור לעבודה. חכי לאות ממנו. אם האות לא יגיע לאחר ההודעה, סביר להניח שהוא פחות מעוניין. ואם כן - מה טוב ומה נעים.

בהצלחה רבה
היי עדי, תודה על התגובה, הבעיה היא שלבחור אין את הפלאפון שלי, אז הוא לא יכול אחרי העזיבה שלי ליזום משהו. לי כן יש את הפאלפון שלו אבל אני מפחדת להתחיל איתו בשיחה או אס.אמ.אס כי לדעתי זה ישיר מדי, ובחורים לא אוהבים את זה, ושלא יחשוב שאני קלילה בלשון המעטה. אולי כשאני אעזוב ביום האחרון אולי אפשר להגיד לו משהו כמו: " נישאר בקשר בפייסבוק? איך אתה מופיע? " ואז תהיה לו גישה אליי ואם יזום אז הוא מעוניין. אפשר? מה דעתך? או משהו אחר שחשבת עליו. אל אין לי אומץ להזמין אותו לקפה ... תודה ויום מקסים.
 
לירי
17:54 24.04.14
הי.אני תמיד בחרתי את הבחורים שלי.ולבעלי-הכנסתי מס' שלי תוך כדי משחק בפלא שלו...אז קדימה.לא יחשוב שאת קלילה מידי,לא.להיפך,יעריך את האומץ!!!
בהצלחה!!!
היי...נתת לי רעיון...אם רק היה לי אומץ...הפחד הוא מהתגובה שלו...
 
לירי
 
08:48 25.04.14
להיפך!!לפי תגובתו תראי אם מתאים לו או לא.אני תמיד בגישה ישירה-מאוד עוזר!!
רוצה-נמשיך,לא רוצה-לא צריך,ביי!!הבנת??למה לך לסבול ולחפור בעצמך??

בסמס ראשון תכתבי:"היי,מה נשמע?"
יענה"מי זה?"
אז תגידי ש"שמה,כבר לא זוכר אותי??לא טוב!!אני--....."
הבנת??לא מחייב אפילו דיבור ראשון.אם יתקשר-אל תעני.רק סמסים.ומשם תתקדמי לפי אינטואיציה..
בהצלחה.אם יש עוד שאלות-אשמח לענות.
ותעדכני כמובן!!
 
אור
23:12 22.04.14
שלום רב,
אני גבר בעל מערכת יחסים עם גבר מחו"ל.
מאורסים שנה.בתכנון הוא אמור להגיע לעבור לגור פה עוד כמה חודשים
בזמן האחרון כ3 שבועות בערך עד 4 שבועות לא ניהלו שיחה.
רק הודעות בפלאפון,וגם זה בקושי ממנו הגיע.בתחילת החודש שלח לי תמונות של אחיו ושל הילדים של אחיו תמונות שלראשנה אני רואה.
והיה בסדר.הוא חלה דיברתי איתו ממש מעט בשיחה הוא אמר שאין לו מצב רוח והוא חלש.וכל פעם כמובן שהתעניינתי לשלומו,לאחר מכן הוא אמר שהוא עייף אחרי עבודה ולא יכול לדבר.אחר כך לפני כמה ימים הוא הבטיח שנדבר ולא הגיע לשיחה לא בטלפון ולא באינטרנט,יום למחרת גם כן,ויום לאחר מכן שאלתי אם אפשר להתקשר והוא אמר שכן ואז נגמרה לי הבטריה אז הוא הגיע למחשב ושם הוא אמר לי משהו קרה? something wrond?,תעשה את זה קצר, אמרתי לו,לא.הכל בסדר אצלך? הוא אמר כן ושהוא עייף ,אמרתי לו בסדר.אפשר לראות אותך את הפנים שלך לפני שאתה זז לישון הוא השיב לי בייבי בבקשה מחר אני עייף,אמרתי לו בסדר הוא ניתק ושלח לי בפלאפון הודעה מצטער בייבי ,אני מאד עייף,המחר הגיע ולא היתה שום שיחה ! וגם לא למחרת ! אני לא יודע מה לעשות באמת לא יודע מה לעשות....
מעיין חוסר אי וודאות.הוא לא יזם הודעות מיומתו אז שלחתי לו בוקר טוב יום טוב ואוהב אותך והוא החזיר לי בחזרה.וגם בלילה..
והיום החלטתי לשלוח לו איימל להגיד לו שאני מתגעגע לקול שלו ומה קורה? והוא עדיין לא החזיר לי תשובה.
הראש שלי מלא בדברים וכמובן פחדים
למה זה ? הוא לא עונה לי אפילו לשאלות שאני שואל אותו
אין לי מושגגגגג
פרטנר כזה אני לא רוצה פרטנר שמתנהג ככה
ומצד שני צריך לדעת את הסיבות לכך
פעם אחת שהוא עשה לי את זה זה היה כשהוא עשה מדיטציות מבוקר ועד ערב.אני לא יודע אם זה שוב פעם זאת הסיבה.... כי כעת הוא עובד
אז בערב לעשות ללא הפסקה אין לי מושג.
אני בחוסר וודאות

מה עושים?
והאם אני אולי אובסביסבי אליו?
אולי הוא לוקח אותי כמובן מאליו?
אולי אני יותר מדיי דרמה?
 
עדי בדיחי  
08:20 24.04.14
שלום אור,

נדמה לי שבעבר קיבלת מענה על השאלה הזאת.. ואחזור על עיקר הדברים:
1. מגיעות לך תשובות מה קורה.
2. יש משהו שקורה בגיזרה שלו לא מאתמול וההתנהגות לא תואמת אדם שמתכוון להתחייב אליך בהמשך.
3. המרחק הוא רב מאוד ועל כן השליטה בקשר ובוודאות שלך היא מינימלית. לכן אמון, במצב כזה של מערכת מעבר לים, הוא קריטי והכרחי ביותר מעבר לכל קשר אחר שמתנהל קרוב. הוא גם צריך להבין את זה.
4. יש להעביר את המסר שההתנהגות הזאת תוביל אותך בסופו של דבר להבין שזה לא מתאים, וכדאי לדבר על כך בהקדם כדי לשחרר אותך מהמועקה הזאת.

בהצלחה
 
אור
01:24 25.04.14
שלום רב,
תודה על התגובה
קיבלתי ממנו הודעה לפני כשעה.
שהוא מתנצל שאין לו לאחרונה זמן בשבילי
שהוא הולך אחרי העבודה לאיזה שהוא מרכז להתנדב
ושהוא יצור איתי קשר בקרוב,ברגע שהוא יצור איתי קשר
אז אגיד לו כמובן שזה לא יכול להמשך ככה ושאם זה ימשך ככה
אז זה יפסק.
תודה רבה על המענה (:
 
מתוסכלת
19:39 22.04.14
שלום אני בת 27 וקצת נשואה כמעט שנה ויש לנו ילדה בת חצי שנה , הכרנו שלושה חודשים לפני החתונה והכל היה מושלם הינו אוהבים מאוהבים הייתי פשוט מאוהבת בכל דבר שקשור אליו ידעתי שהוא שומר שבת גר במשק של ההורים ומעשן סמים קלים שנינו היינו בטוחים בקשר וידענו מה אנחנו עושים כשקיימנו יחסי מין לחא הגנה ידענו שנקלט להריון וזה היה סבבה משני הצדדים ובאמת כך קרה נכנסתי להריון התחתנו תוך חודש הכל היה מושלם ואז התחילו להפריע לי דברים שהיו סבבה כמו הלחץ הזה לגור ליד החמות וכל ריב או ויכוח היא שומעת כמו העישונים שלו שפעם בחודש שביעי כשהיו לי צירים וכאבתי והוא לא הצליח להתעורר בעקבות העישון אבל הייתי בטוחה כשתיווצר הילדה הוא יתפקד מעולה כי הוא כל כך רצה גם כן בכל מקרה נולדה לי ביתי בכורתי אהבת חיי והגבר שהתאהבתי בו נעלם לא פיזית הרי אנחנו נשואים וגרים יחד אבל מרגיש כאילו נגמרה האהבה רבים ומתווכחים על כל דהר קטן ובעקבות כל מיני דברים שהוא עושה לקחתי המה צעדים אחורה ופשוט הפסקתי לקוות ולרצות ובכלל להיות איתו אנחנו כבר חודשיים לא באים במגע וזה מושלם מבחינתי כי אני פשוט כועסת ופגועה ממנו בחג השני של פסח רבנו ביום שבת הוא התחיל להשתגע ולצרוח כשההורים שלו והאחים ואפילו הגיסים שלו שומעים כי כמובן שהם בחוץ בבית הוריו ואנחנו רבים והוא מורח בבית שלנו בכל מקרה אחרי שעה נוראית ומורטת עצבים ארזתי תיק והתקשרתי להוריי שיבואו לקחת אותי ואת הילדה ובעלי עדיין ממשיך בקללות וגינויים על משפחתי אבי ואחותי הגיעו ונסענו אני וביתי איתם לבית הוריי כל השבת עברה עליי בעצבים וכאב נפשי מכל המילים שנאמרו אני מבחינתי זה נגמר הרי הוא אמר שהוא מצטער על הרגע שהוא הכיר אותי והתחתנו אז פשוט היה לי קשה לא פשוט אבל ידעתי שזה נגמר למחרת בבוקר יום ראשון ערב חג שני הוא שלח לי הודעה בוקר טוב מה שלום הילדה עניתי הילדה בסדר ואז הוא שלח ומה שלומך בכל מקרה התחלנו להתכתב ולהתווכח על מה שהיה אבל התברר לי שאנחנו ממשיכים להיות נשואים החלטתי שאת החג אני מעבירה עם משפחתי והרי הוא שומר מסורת אז הוא לא יבוא כי הוא לא רוצה לישון במקום אחר מלבד בבית שלו בכל מקרה חגגתי את החג עם המשפחה שלי וביצי כמובן ובצאת החג הוא הגיע למימונה שערכנו והתנהג כאילו הכל רגיל הבעיה שלי היא שאני יודעת שכל הצעקות יחזרו כי כלום לא נפתר למרות שהסברתי לו מה מפריע לי בו ולמה אין לי רצון להיות נאהבת על ידו השאלה שלי היא אם לא רוצים מגע זה אומר שנגמרה האהבה ? אני נשארת כי אני מפחדת להיות גרושה פלוס אחת ולבד? איך יודעים שזה נגמר ? מתי יודעים שצריך לוותר ולהכיר באמת ? אם זאת האמת?
 
עדי בדיחי  
21:55 22.04.14
שלום מתוסכלת,

ראשית צר לי על מה שעובר עליכם. לא פשוט.

נקלעתם ללופ של אנרגיות ורגשות שקשה לשלוט בו. מהתחלה הכל התחיל מאוד מאוד מהר ולא לפי "הספר" - 3 חודשי היכרות, מיד חתונה, מיד הריון ולידה ומיד הורות. לא ממש היה לכם זמן להכיר זו את זה. היום, את מכירה אותו יותר טוב והוא אותך ונקלעתם למצב של חוסר תקשורת וחוסר מגע.

אני חושבת שגם ההחלטה לצאת מהבית היא פזיזה מאוד ולא שקולה. יהיה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע ולבחון את האפשרויות העומדות לפניכם. לפני כל פירוק וטלטלה עבור הילדה, חשוב יהיה לבדוק האם בכל זאת ניתן לגשר על הפערים, תוך כדי יעוץ. הילדה חשובה לו וכנראה גם את. נסו לעדן ולמתן את העוצמות ואולי תגלו שבכל זאת משהו מההתאהבות ההיא נשאר. אני מאמינה שעם קצת רגיעה תוכלי להחזיר את הגלגל מעט אחורה ולפחות ללכת יחד ליעוץ מסודר ושם לקבל את ההחלטה.
 
מתוסכלת...
22:33 22.04.14
כאן בדיוק הבעיה הוא לא רוצה להתייעץ עם מומחה בנושא הזה מבחינתו זה פשוט יעבור אם נשקיע אבל אני נמצאת במצב שכל כולי שקועה בילדה תמיד רציתי ילדים וידעתי שזה בשבילי עולם ומלואו לא רציתי אף פעם להיות משהו אחר מלבד אמא וזה באמת הכי אוב שהיה לי רציתי תמיד אבל תמיד להיות אמא אני אוהבת את הילדה שלי ובאמת שכל מה שמעניין אותי בחיים זאת היא אני מבינה שצריך לטפח את הזוגיות ולהשקיע גם בזה אבל הבעיה שלי היא שחשבתי שיש אהבה אז הכל מסתדר וכן הבנתי שזה לא אבל שוב אני מנסה להגיד לעצמי שנכון אנחנו באים ממנטליות שונה ממש שונה לגבי איך צריכים להיות ולחיות לדוגמה אני אוהבת פרטיות ואפילו קנאית לפרטיות שלי ואנחנו גרים במשק של ההורים שלו וכל ויכוח אע מריבה תמיד יש אוזניים שמקשיבות ומן הסתם בגלל שזה המשפחה שלו אז אני יוצאת הרעה והלא בסדר וזה הגיוני הוא שלהם אני הזרה פשוט זה לא נעים לי שאני בודדה בעיקרון אני נמצאת בשטח שלהם אני הזרה אני האחרת וזה משפיע עליי כי אצלהם הם יכולים לשבת יחד אחרי ריב משפחתי שלהם ופשוט להמשיך הלאה אבל לי הזרה נשארים משקעים לי זה הגיוני שאני רוצה שוויכוח יהיה פרטי ולא משותף ואם יש לו בעיה שידבר ויפסיק לצעוק ולהאשים אותי בהתפוצצות שלו כי לא נתתי לו יחס אני חושבת שאפשר לפתור דברים בשיחה לאו דווקא בצעקות או בטונים גבוהים אני באה מעיר גרתי בביניין כל חיי ואני יודעת איך זה ששומעים צעקות מדירה סמוכה ולכן צריך לדבר בשקט גם במחלוקת אבל הוא כל כך נלחץ בוויכוחים ומתחיל לצעוק הוא טוען שזה שאני מדברת בשקט לא אומר שהמילים שלי לא כמו צעקה , לעבור מכאן הוא לעולם לא יעבור כי זה מקום העבודה שלו והשטח שיהיה שלו בבוא הזמן אני מבחינתי מוותרת על הנוחיות של דירה ללא שכירות ונוחות מבחינה כלכלית ורוצה לעבור אבל זה לא יקרה אני אוהבת אותו אני בטוחה בזה והוא אותי גם כן הוא בן אדם שרואים ישר שמשהו לא מסתדר לו מה הוא מרגיש כי גם בוויכוח הכי פעוט שיש הוא לא הולך לעבודה ונשאר בבית או שאם הוא כבר הולך הוא לא רגוע ואין לו חשק לעשות כלום הוא עושה את זה כדי לצאת מידי חובה ותו לא , אני רוצה לדעת אם זה אפשרי לוותר על דברים שהם עקרוניים מבחינתי כמו העישון והטיפול לבד בילדה ולא להתמרמר ממנו בדברים האלו באמת מכל הלב ולא לעשות כאילו כי אני לא כזאת אני רוצה ותמיד הייתי כנה עם עצמי האם זה הגיוני??
 
עדי בדיחי  
08:26 24.04.14
שלום שוב,

כדאי לעשות כמה דברים:
1. לבסס לעצמך דעה ראשונית- האם את עדיין אוהבת אותו.
2. אם כן, לנסות לחשוב מה את מוכנה לעשות בשביל הקשר הזה. אם לא- להתחיל פרידה רשמית ולבדוק איך את מרגישה בלעדיו לתקופה מספיק ארוכה, לבדוק האם יש געגוע.
3. אכן אהבה לא מספיקה וצריך להשקיע שוב ושוב בעיקר לאחר שמביאים ילדים לעולם. זה חלק טבעי ממה שקורה לזוגיות אחרי הבאת ילד, ולכן זה חשוב שבעתיים.
4. להתחיל להתייעץ באופן אישי אצל מטפל זוגי ולהביא זאת לידיעת הבעל. לאט לאט יתכן והוא ירצה גם ויצטרף, ואולי שם יתחיל תהליך.
5. את בפירוש לא צריכה לוותר על עקרונות חשובים, אך חשוב שיהיה מדובר בעיקרון אחד או שניים ולא בעשרה. כדאי לבוא זה לקראת זה ולבדוק איפה את כן מוכנה להתפשר. לא לצבוע הכל בשחור או לבן. למצוא גם "אפור" ושטחים בהם כן אפשר לבוא זה לקראת זה.
 
מתוסכלת...
21:24 24.04.14
תודה רבה על התשובה המהירה אני בדבר איד בטוחה וזה שאני אוהבת אותו אני באמת צריכה לבחור על מה להילחם כי זה לא הגיוני להמשיך את הלופ הזה שנקלענו תודה רבה לך על הכל .
 
אני
15:24 18.04.14
שלום,
הסיפור שלי קצת מוזר.
אני ואשתי יחד כבר 6 שנים , מתוכן 3 נשואים.
נקלענו לחוב די גדול לאחר החתונה , העניין הכספי תמיד העיק עלינו , ואשתי תמיד האשימה את ההורים שלי בהפסד הכספי.
שנה לאחר החתונה חזרתי ללימודים , אשתי בהתחלה פרגנה מאד , אבל בהמשך שנאה את המחשבה שאני לומד ומתפתח "על חשבונה" .
בשנה הראשונה של הלימודים הייתי מאד עסוק בלימודים , וקצת הזנחתי את אשתי , ההזנחה היתה דו כיוונית , היא בדיוק התקדמה בעבודה , והפכנו לשותפים לדירה ולא בני זוג.
תוך כדי השנה התברר לי שאשתי הכירה מישהו בעבודה
שחיזר אחריה נמרצות , וכשגליתי ,נתתי לה אין סוף הזדמנויות לבוא ולספר עד אותו יום שכבר לא יכולתי והתפוצצתי... התברר לי שהיא התאהבה בו וגם קרה משהו בינהם.
עברנו תקופה לא קלה של שיחות "דרכינו לאן " , אני לא בנאדם אטום ולקחתי אחריות על מה שקרה , אני הזנחתי היא הזניחה וקרה מה שקרה.
ניסינו להתגבר והצלחנו להמשיך הלאה , למרות שכל פעם עלו השאלות "אולי אנחנו צריכים הפסקה ", " אולי נישואים זה לא בשבילנו", " אולי נתגרש " וכו'.
לימים היא קיבלה הצעה לעבודה בחול , עבודה שהיתה אמורה להיות ל 3 חודשים ובסוף התארכה ל 16 חודשים
( היא עדיין שם) יש לה נטיה לברוח כשקצת קשה.
החלטנו שנעשה הפסקה כשהיא שם.
לימים הכרתי מישהי חדשה ,6 חודשים מהיום שהיא טסה, וטוב לי.
לפני כמה ימים דיברתי עם אשתי , ומבחינתה הכל הסדר היא חוזרת והכל כרגיל .
אני לא יודע מה היא עושה שם אבל מרגיש "על אש קטנה",
ולא בדיוק סומך עליה.
אני לא יודע מה לעשות , מה שכן לא רוצה לחזור לחיים הקשים שהיו לי לפני שהיא טסה.
לא הסתרתי כלום מהבחורה החדשה שהכרתי , היא מוכנה לחכות עד שאסיים את הקשר שלי עם אשתי , אבל אני לא סגור עם עצמי , ולא יודע מה אני רוצה , מה שכן מרגיש תקוע ולא יכול להתקדם.
לא רוצה לפגוע בשתיהן , אני משדר שהכל כרגיל אבל מתפוצץ מבפנים.
מה שכן חייב להגיע להחלטה...
 
טלי צרקינסקי  
17:22 18.04.14
אני שלום,

המצב מורכב.

יש כאן מספר דברים -

ראשית - האם החלטת כבר שאתה לא רוצה לתת הזדמנות לזוגיות עם אשתך? מה העמדה של אשתך? האם שוחחתם על כך? אני מבינה שבטלפון ציינה שהכל כרגיל.. אך צריך משהו מעבר לשיחה טלפונית.

זה כיוון אחד.

ברור לי שהייתה כאן פגיעה ותקופה שהזנחתם מעט את הזוגיות והיו מתחים סביב נושאים כלכליים ובנוסף, מה שקרה לאשתך במקום העבודה והפגיעה הזו שקרתה באמון.

אז נקודה אחת היא האם רוצים ללכת בכיוון של לשקם את הקשר ולבחון אותו מהבסיס ולבנות משהו חדש היום ממקום חזק וטוב? אין ספק שיש כאן עבודה ותהליך וכן תצטרך להיפרד מחברתך אם תרצה את הכיוון הזה.

מאידך, זה לא פשוט אם אשתך בחו"ל ואתה בחוסר ודאות וגם נמצא בקשר עם אישה שיש לך רגשות כלפיה.

סיום קשר כרוך גם בחלוקת רכוש, משמורת ילדים (אם יש אך לא ציינת זאת), וכו'.. בוודאי שאם לא מעוניינים להישאר יחד אז עושים זאת ונפרדים.

אני בהחלט מבינה למה אתה כותב שאתה "מתפוצץ מבפנים" אתה למעשה משקיע אנרגטית בשני נשים שני קשרים (אף שאחת בחו"ל)...והלבטים הם לא קלים.

הצעתי אליך היא לא להישאר עם כל זה לבד. זו לא החלטה פשוטה והייתי מציעה לך שמישהו מקצועי ילווה אותך בה.

אני מציעה לך לפנות למטפל/ת שהוא גם מטפל/ת זוגי/ת (תלך לבד) וזה יעזור לך לעשות סדר בכל מה שאתה מרגיש/חושב/חווה ועוד.. לקראת קבלת החלטה מושכלת ונכונה עבורך.

מאחלת לך הרבה הצלחה,




 
אני
17:56 24.04.14
אז זהו נפרדתי מחברתי. ההרגשה הכי שפלה שהייתה לי אי פעם.
להגיד שאני שלם עם זה ? רחוק מזה.
סיימנו בזה שהיא אמרה לי תשכח ממני , תמשיך הלאה כמו שאני עשיתי...
תחושת ההחמצה והגעגועים אוכלים אותי מבפנים, האם יכולה להיות כזאת התאהבות אחרי חודש?
היא כינתה אותי כבעל נטייה להרס עצמי , היא צודקת עד שהיה לי קצת טוב אחרי כל הטראומות שעברתי מהצבא ועד לחיי הנישואים הרסתי את זה.
אני יודע מה מחכה לי עם אשתי , כנראה שלא אדע מה חיכה לי עם חברתי...
שלום,
עוד שבוע אני ואשתי חוגגים יום נישואים שלישי, אני רוצה לקנות לה מתנה משו שישמח אותה אני יודע שהיא אוהבת מאוד תכשיטים אבל זה עסק יקר. חשבתי אולי לקנות לה תכשיטים מגולדפילד הבנתי שזה ממש זול וראיתי באיזה אתר שמוכר תכשיטים שיש שם גם עיצובים יפים. אשתי רגילה ללכת רק עם תכשיטי זהב ואני חושש שהי אתעלב אם אני אקנה לה תכשיט מגולדפילד ראיתי דווקא עיצובים ממש יפים אתם יכולים לראות באתר http://www.saar-jewelry.com/what-is-goldfield
מה אתם חושבים זה יעליב אותה אם אני אקנה לה תכשיט מגולפילד או שזה בסדר?
 
מתוסכלת...
18:35 23.04.14
העיקר זה שחשבת עליה והלכת ובחרת וחשבת מה היא תאהב. אז גם אם זה עלה חצי שקל היא תאהב את זה כי זה בא מהלב שלך ...
היי,
כבר כמה שנים שאני ובן זוגי בנתק, גרים באותו בית אך מתנהלים כמו שני זרים. הרבה אנשים במצבי כהר היו קמים והולכים אך אני לא רוצה בזה, זאת הדרך הקלה אך לא תמיד הנכונה. אני מאוד רוצה להתלחם על הקשר הזה. לתת לו חיים, להחזיר את האהבה והחברות בינינו, אך אני לא יודעת לאן לפנות. חשבתי ללכת לייעוץ זוגי אך אני לא מכירה את התחום ולא יודעת לאיזה יועץ ללכת.אם אתם כבר עברתם טיפול כזה ותוכלו להמליץ לי על מטפל או מטפלת זוגית זה גם יעזור לי. תודה.
 
עדי בדיחי  
21:50 22.04.14
שלום מורן,

לצערי לא ניתן להמליץ על אנשי מקצוע בפורום. ניתן ליצור קשר עם קופות החולים ולברר מחיר מסובסד לטיפול זוגי, או לבקש מחברים או מאנשי מקצוע מהתחום הטיפולי המלצות.

כמו כן תוכלי לפנות לטלי או אליי במייל וננסה לכוון אותך יותר.

בברכה,
 
ענת
11:11 17.04.14
שלום,
אני נמצאת בקשר כבר כמעט שנה.
אנחנו מסתדרים טוב, נהנים ביחד אבל זה תמיד "על אש קטנה".
נפגשים פעמיים בשבוע, בין לבין מדברים לפעמים ולפעמים גם לא.
יש לנו בעיה של חוסר הסכמה עמוק שקשור לדת ולאורח חיים ולחינוך ילדים כך שחתונה לא עומדת כרגע על הפרק.
אני כרגע ממשיכה בקשר כי קשה לי מאוד למצוא מישהו שיסכים עם דעותי ואני לא רוצה להיות לבד.
אני נורא רוצה להתקרב עוד לבן זוגי, להעמיק את הקשר, לשתף יותר. אני מתגעגעת אליו בין מפגש למפגש במיוחד אם מפספסים מפגש באמצע השבוע. במובנים רבים אני אוהבת אותו, וזה היה יכול להיות הרבה יותר חזק מבחינתי, אם הוא לא היה עוצר אותי.
הייתי רוצה לראות אותו יותר, לדבר איתו כל יום ולספר ולשמוע איך עבר היום, לדעת מה הוא עושה ועם מי הוא נפגש ולספר לו מהצד שלי, להגיד לו לילה טוב גם אם זה מרחוק.
הוא לא רוצה ולא צריך את כל זה בכלל.
הוא לא אוהב אותי.
הוא כן מראה חיבה במגע, הוא אכפתי, הוא מנסה, אבל זה תמיד במינון דל מאוד ואני כל הזמן מרגישה את זה שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה אותי באמת.
הוא דואג לי כמו שהוא דואג לשאר האנשים בחיים שלו, ולא כמו גבר לאשה בעיני.

יש לי מליון דוגמאות.
הוא לעולם לא יביא לי פרחים או יעשה משהו רומנטי הכי הכי קטן.
לעולם לא יסמס לי שהוא חשב עליי ושיהיה לי יום טוב / לילה טוב.
לעולם לא יסתכל לי בעיניים ויגיד לי בלי לעשות בדיחה שאני יפה או שאני חשובה לו או שהוא שמח שיש לו אותי.
גם כשאני מנסה ואומרת לו פה ושם דברים כאלה, מתוך צורך פנימי שלי שהוא ידע שהוא חשוב לי - הוא אף פעם לא עונה בחזרה משהו כמו "גם אני" אפילו. זה תמיד או בדיחה או סתם משהו כמו "אני שמח שאת מרוצה".
הוא לעולם לא יגיד לי שהוא התגעגע אליי, לעולם לא יחשוב על איזה משהו הכי קטן שישמח אותי מעבר ליום יום הרגיל.
כמובן שהוא מעולם לא אמר לי שהוא אוהב אותי, הוא מאוד ישר במובן הזה.

אתמול דיברתי איתו על זה וניסיתי להבין מהצד שלו למה הוא נשאר בקשר הזה.

לדעתו זה מאוד קשה למצוא מישהו להסתדר איתו כמו שאנחנו מסתדרים והוא לא באמת מאמין שקיים הרבה יותר ממה שיש לנו.
כמו כן הוא אומר שלדעתו גם ההבדלים ביננו וחוסר הידיעה לגבי העתיד גורם לו להיות עצור.
האם זה הגיוני, למרות שעברה כבר כמעט שנה, שזה מה שעדיין עוצר אותו?
עובדה שאותי זה לא עצר.

בעיני קשר שבו אין געגוע ותשוקה גדולה ושיתוף עמוק הוא בכלל לא קשר.
זה טיפה יותר מידידות וזה הכל.
זה כואב לי וקשה לי מאוד ולאחרונה אני באמת לא יודעת אם עדיף לסיים את זה ולהיות לבד מאשר להרגיש כל הזמן כל כך דחויה ועצורה כי הוא לא מרגיש שום צורך להתקדם ולהעמיק.

האם אני טועה?
האם אני מאמינה במשהו שלא קיים?
או שהוא טועה ואהבה לא נדירה כל כך כמו שהוא חושב?

תודה.
 
ענת
11:26 17.04.14
רציתי להוסיף שאנחנו בני 30,
שמדובר בבחור חכם וגבוה ויפה ויחסית מסודר כלכלית, כך שאין לו שום בעיה בעיני למצוא בחורה אחרת יפה וחכמה ואשת שיחה.

אתמול נתתי לו את כל הדוגמאות שכתבתי על מה שחסר לי והוא לא סתר אף אחת מהן. לא אמר לי שאני טועה והוא כן חושב עליי, כן מתגעגע, כן אוהב.

רק חיבק אותי ולא ידע מה להגיד חוץ מזה שלדעתו מה שאני מדברת עליו מאוד נדיר וגם שהוא כן חושב שחוסר ההסכמה בנושא הדת עוצר אותו.
 
טלי צרקינסקי  
13:29 18.04.14
ענת שלום,

עונה לאחר קריאת שתי הודעתיך.

אתייחס למספר פרמטרים-

לעיתים גם אם אדם לא מדבר או מתנהג את מה שחשוב לך (הבעת רגשות, מחוות רומנטיות כפרחים ועוד) אין זה אומר שהוא לא אוהב.. יש אנשים שפחות מראים את רגשותיהם.

אך זה עדיין לא מעיד על כך שאין נוכחות לרגשות האלו אצלם.

אני קוראת מדברייך שיש איזה בסיס של אי הסכמה על רקע דת (אם את יכולה לפרט - עד כמה יש אי הסכמה, עד כמה אי ההסכמה הזו עלולה לפגום בקשר ובעתיד?)

יתכן והוא חושש מהתקדמות קשר בגלל מה שציינת (שכל אחד מחזיק בעמדה מסוימת שחשובה לו בחיים) אך חשוב שנבין עד כמה המרחק גדול הוא ועד כמה ניתן לשלב את אמונותיך ואמונותיו בחיים הזוגיים.

טוב מאד ששוחחת אתו על רגשותיו, תקשורת זוגית היא קרקע לכל מערכת יחסית זוגית ואם אין את המקום שאפשר לפתוח את הדברים בצורה לא שיפוטית, אלא בצורת העברת מסר של מה אני מרגיש, מה חשוב לי וכן לשמוע את הצד השני, משהו מתפספס בקשר.

לגבי הסוגיה של תשוקה, געגועים ועוד.. זה מאד משתנה מזוגיות לזוגיות, אין נוסחה אחת שנכונה לכלל בני הזוג שחיים בעולם.

כל זוג יוצר לו את הזוגיות שלו, אשר כוללת את המרחב הזוגי, התכנים המשותפים ואת המרחב האישי, הכוללת את התחביבים של כל צד, החיים של כל צד, אותם אפשר להביא אל תוך הזוגיות ואני קוראת מדברייך שחשוב לך מאד לשמוע את קולו בתקשורת בניכם.

אני חושבת שחשוב לבדוק מה קורה בבסיס הקשר ואם את יכולים להתגבר על הבסיס של מה שאתם לא מסכימים עליו ולעבוד על הנושא הזה ומשם להתחיל לבנות משהו משותף ולבדוק איך זה אפשרי.

במידת הצורך ניתן להיעזר בטיפול זוגי.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,


 
ענת
14:08 18.04.14
חוסר ההסכמה דובר ביננו רבות והוא גדול מידי. אין עתיד לקשר.
שנינו יודעים את זה ועזרת לי להבין שכנראה אני מצפה להרבה מידי ממנו לאור המצב הזה.
הרי העמקת הקשר רק תביא לפגיעה יותר גדולה כשניפרד. אז אולי זה ככה, ואולי זה כי אנחנו לא מספיק מתאימים גם מבחינות אחרות.

אני נשארת עדיין וסיבותי עימי.
והוא, כנראה שלא מעוניין עדיין להתמסד ולכן קשר כזה נוח לו כרגע.

אני פשוט צריכה להניח לזה.

תודה.
 
טלי צרקינסקי  
17:02 18.04.14
זה בסדר גם לקבל החלטה כשבשלים אליה.
בהמשך להודעות הקודמות, הוא אמר לי שהוא חשב על הדברים ובאמת אין לו תשובות.
הוא מבין למה אני מתכוונת ולא יודע למה הוא לא מרגיש ככה כלפיי ולא מרגיש צורך להיות יותר קרוב כמו שהייתי רוצה.

אני בכ"ז איפשהו חושבת שיש לו איזה מחסום שבגללו הוא לא באמת מכניס אותי לחיים שלו ומשתף אותי ביומיום שלו כמו שאני חושבת שכדאי וחשוב בקשר בריא וחזק.

ורציתי לשאול ..
הוא בן יחיד להוריו, והיו הרבה שנים קשות שבהן הם עבדו קשה שעות ארוכות.
סיפר שמכיתה א' הוא היה חוזר מבי"ס לבד לגמרי לבית ריק עד שעות הערב לפעמים המאוחרות.
ולכן למד לדאוג לעצמו ולהעסיק את עצמו ואפילו לבשל וכו' ...
הוא גם כן אדם מאוד חברותי, וגם תמיד עסוק במשהו - קורא או צופה במשהו, אבל לעולם לא משתעמם כשהוא לבדו.

יכול להיות שכל זה קשור גם לזה שהוא כל כך רגיל להיות לבד?
ולא רק לזה שאין עתיד לקשר או לזה שאני לא מספיק מושכת אותו (מנטלית ופיזית)

או שאולי אלה סתם דברים שנוח לי לחשוב ...

תודה רבה על התשובה.
 
טלי צרקינסקי  
18:29 22.04.14
ענת שלום,

יש אנשים שיודעים להעסיק את עצמם וגדלו בצורה כמו שאת מתארת את בן זוגך ונאלצו להיות עצמאיים בגיל יותר צעיר.

אולם, לאור כל מה שציינת ביניכם, לא ברור אם דווקא זה מה שקשור למה שקורה בקשר ביניכם, כיוון שציינת שיש פערים באמונות (דת) שהן בבסיס הקשר ביניכם.

ציינת שכל אחד מכם נשאר כרגע בקשר מסיבות שונות אז נשאלת שאלה והייתי בוחנת אותה עם עצמך, מה חשוב לך כיום שיהיה נוכח בקשר לאור כל מה שתיארת עד כה.

מאחלת לך הצלחה בכל החלטה,
 
ענת
19:58 22.04.14
היי

חבר שלי נפרד ממני , ועכשיו יוצא עם גויה מאוקראינה ??
האם זה אומר עליי משהו???
 
טלי צרקינסקי  
06:17 22.04.14
דנה שלום,

לא, זה לא אומר עליך כלום, טוב להבין אם יש סיבה ספציפית שציין לפני (שגם על דברים מסוימים ניתן לעבוד בזוגיות ולאו דווקא להיפרד או "להאשים מישהו").

מה שכן טוב לקחת ממערכת יחסים לאחר פרידה היא להבין מה קרה שם -

האם היא הייתה טובה והוא פשוט החליט לקום? האם היה חסר שם משהו?

איך את הרגשת בקשר?

להבין את מכלול הדברים שהרכיבו את הזוגיות הזו ואת מה שאת היית בזוגיות הזאת ומה שהוא.

כמה זמן הייתם ביחד?

לנסות להבין דברים ש"ילכו" אתך לקשר הבא.

מאחלת לך הרבה הצלחה,




 
עמי
21:23 20.04.14
הסיפור שלי הוא כמו חלום רע שלא היה כתוב על הקיר בשום תסריט לפני כחודשיים ןחצי בזמן שהותי בעבודה אשתי היית בבית השתמשה בשעווה חמה להסיר את השיער כתוצאה מכך נכוותה קשות בפניה ובידיה למזלנו השכן שמע את צעקותיה ומיד פינה אותה לבית חולים שם אובחנה בכוויות בדרגה 3 במשך קרוב לחודשיים טיפלתי בה במיסירות לכל צרכיה קניתי לה תרופות משחות תחבושות ומה לו ראיתי שהיא סובלת מאוד כאבים איומים אך רציתי שתבריא ולאט לאט גם תחזור לעבודה היא תמיד כעסה עליי שאני שואל אותה מתי את חושבת בהדרגה לחזור לעבודה היא אשה בת 44 ובכלל לא עצמאית ובקשה ממני לא לספר להוריה מה קרה יום בהיר אחד ב 20 למרץ השתנו חיי לגמרי באותו יום היא ספרה לאמא מה קרה לה הם גרים בלוד ותוך שעה הגיעו לירושלים ולקחו אותה אליהם כעבור יום הודיעה לי שהיא נשארת שם עד אחרי פסח כל בקשותיי שלא תשאיר אותי לבד כמעט 4 שבועות לא עזרו את הבום של חיי קבלתי כעבור 5 ימים בדיוק ב 25 למרץ הגברת שחייתי איתה 5 שנים וכל הזמן שבחה ופירגנה לי ניצלה הזדמנות בבוקר של אותו יום באה לבית לקחה את כל מיטלטליה תוך ביצוע לינץ בבית כאילו להגיד לי תודה רבא על דאגתי הגיעה עם האמא המיוחדת שלה תוך כדי לקיחת דברים רבים מהבית אחרי 3 ימים כשאני מרוסק הודיעה לי אני רוצה להתגרש בתוך כך אני גר בשכירות ומשלם לבד 4000 שקל בשעה שהיא חתומה על חוזה משותף מעשיה הביאו אותי לפתוח נגדה תיק ברבנות וגם במשטרה ככה לפתע פתאום ללא שום מריבות או ויכוחים מיותרים נשארתי לבד עם עצמי ועם המחשבות הרבות ברור לי לגמרי שמשפחתה השפיעה עליה רבות אני אותה לא רוצה אני רק רוצה להתאושש מהטראומה שאני חווה בימים אלו כשנתתי את היחס והמסירות לאשה שדאגתי לכל מחסורה וגם אם יש ויכוחים ולכולם יש לא הגענו לכלל דבורים על גירושין בכלל האם אשה יכולה לקום ככה וללכת פתאום ולהשאיר אותי עם בור עמוק האם כדאי לתבוע אותה על הנזק שנגרם לי ותודה על הסיפור הארוך
 
טלי צרקינסקי  
11:41 21.04.14
עמי שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך ומציעה שנבחן מספר שאלות יותר לעומק כדי שיהיה לי יותר מידע ואוכל לתת לך מענה מקיף יותר.

ציינת ש"אשתי לא עצמאית" איך זה בא לידי ביטוי? האם עבדה לפני האירוע שתיארת (הכוויה?) באילו תחומים באה לידי ביטוי חוסר העצמאות?

איך הייתה מערכת היחסים שלכם לפני האירוע האחרון?

יש לכם ילדים?

איך הקשרים שלך עם הוריה? משפחתה?

מה שצריך לבחון פה זה ראשית מה קרה, מעין "ניתוח האירועים" "ניתוח מצב".

מדוע פנתה למשטרה ומה היו טענותיה?

לגבי יעוץ משפטי, במידה ואכן זה ילך לכיוון גירושין הייעוץ יכול להיות גישור, יעוץ של עו"ד (חלוקת רכוש וכו'.. לא ברור לי מה אתם חולקים יחד - ילדים? רכוש משותף? וכו'..)

יתכן וזה משבר שתוכלו לעבור אותו אבל צריך יותר פרטים לבחון את זה.

ניסיתי למקד אותך במספר שאלות, חזור אלי ואנסה לתת מענה מקיף יותר.

בברכה,



 
עמי
12:27 21.04.14
תודה רבה טלי השארתי לך הודעה במשיבון אשמח אם תוכלי לחזור אליי חג שמח ותודה שוב
שלום רב כבר המון זמן אני נימצא עם מועקה בלב אני בן 23 יוצא עם מישני כבר תקופה לא קצרה בהתחלת הקשר ההורים שלה קיבלו אותי יפה עד שהיא מצב לאחר זמן מה שההורים שלה לא הסכימו שנהיה ביחד מה עושים במצב כזה האם ניפרדים ? ממשיחכים בחשאי תקשר ? תודה רבה
 
טלי צרקינסקי  
07:27 17.04.14
יוסי שלום,

האם אתה יודע מה השתנה ביחס של ההורים? בגישה שלהם?

מהי ההתנגדות שלהם היום? האם קרה משהו בקשר?

האם היה טריגר (זרז) למה שאתה מתאר?

אם תוכל לפרט קצת יותר, אוכל לתת לך מענה יותר מקיף.

בברכה,
 
יוסי
10:23 17.04.14
היה אכן הישתנה לפי דעתי הם קובעים עפ מראה ראשוני זה קשה מאוד להחזיק כך קשר שההורים לא מוכנים לקבל מה עדיף לעשות להיות בקשר בסתר או להיפרד כי מצד אחד אני לא רוצה שהיה קרע מה עליי לעשות להיפרד או להמשיך למרות שההורים שלה אינם רוצים כלל לדבר עימי ולא מוכנים לשמוי
 
טלי צרקינסקי  
17:31 18.04.14
יוסי שלום,

ממה שציינת, הם התרשמו ממך בהתחלה וקיבלו אותך כך שזה לא ע"פ מראה ראשוני.

מה בכל זאת השתנה? האם היה לכם ריב? האם קרה משהו?

בגדול - קשר שמסתירים אותו הוא בעייתי כי הוא יכול להתגלות בסוף ולא צריך לחיות בסוד.

אתה מציין שהם לא רוצים לדבר אתך, ממה שאתה מציין כנראה קרה משהו?

אולי אם תשתף נוכל לחשוב על פתרון? בלי לדעת פרטים, קשה לתת מענה.

בברכה,
 
מוטי
01:41 17.04.14
רקע עליי: בן 22 ,חברה שלי באותו הגיל שלי
הכרתי אותה לפני כמעט שנה באמת במקרה,לאחר נסיונות שנכשלו ולב שבור
לא התלהבתי ממנה בהתחלה אבל עם הזמן נקשרנו ונספחנו לקשר הכי רציני שהיה לי עד היום(הכי ארך לפני כן היה בקושי חודש)
היא יקרה לי מאוד.משלימה אותי ען האופי השקט שלה והחום שמעניקה לי
אני מאוד ביקורתי וחשדן כלפי עצמי ומכרים העירו לי על כך מדאגה.
אני נוטה לחשוב שדברים מתקלקלים ולצפות לרע וזה בעקבות העבר שלי שכלל נפילות סדרתיות של קשרים

אין לי ספק באהבה שלה אליי אך בכמה ימים האחורנים אני נתקל בסוגייה עם עצמי האם אנחנו צריכים להפרד,הלב שלי אומר לי שזה לא אמור לקרות אבל הראש מחזיר אותי לקשרים הקודמים וכאילו משכנע אותי שקשר זה ייגמר כמו קודמיו והמחשבות דוחקות בי לקחת הפסקה או להפרד בשביל להרגיש איך זה בלי או לחלופין להכאיב לעצמי בשביל להזכיר לעצמי כמה אני אוהב כי עם הזמן התרגלתי אליה ואני חושש לקחת אותה מובן מאליו

אני שוב חוזר על העניין שכל התעוקה הזאת היא רק אצלי בראש,אנחנו מתקרבים לחגוג את השנה שלנו יחד ואין לי שום הסבר לרצון הזה לנסות להכאיב לעצמי ,אין ביננו שום קתלות והכל גלוי ביננו אך אני מאוד חסר בטחון כלפיי,ומרגיש כאילו הצד הישן שבי דוחק בי להסס בקשר ולבדוק אותו

אני כולי מאמין שמדובר בביקורתיות שלי כלפי עצמי מאז ומתמיד כלפי כל דבר שנהניתי ממנו לוא דווקא מערכות יחסים,שחדלתי מלעשות רק בשביל לוודא ושאכן אני נהנה מאותו דבר..

קשה לי להאמין שמישהו יבין את מה שאני אומר כאן אבל מדובר בחוסר בטחון וחשש מפרידה שגורם לי לרצות להקדים את ההפסקה או הפרידה רק בשביל לא לפחד ממנה יותר..
 
טלי צרקינסקי  
07:24 17.04.14
מוטי שלום,

את מסביר את עצמך טוב.

אני חושבת שזה מאד חשוב וראוי להערכה ולא ברור מאליו שאתה מודע למה שאתה חווה וכשאדם מודע למה שעובר עליו (בטחון עצמי, השוואתיות לקשרים קודמים, פחד מכישלון, פחד ש"ההיסטוריה" ביחסים תחזור על עצמו. זוהי כבר יותר ממחצית הדרך לטפל בה....

אני קוראת מבין שורותייך שהפחד הוא לא ממנה, אלא אולי שהיא תיפרד ממך ואז תהיה במקום הננטש, מה שיותר מעורר חוסר שליטה וחוסר אונים.

יתכן והדברים נראים לך טובים מתי מכדי להיות אמיתיים.

חשוב מאד לא להשוות קשרים.

בני אדם הם יצורים דינמיים, הם משתנים, מה שהיית בעבר, הוא לא מי שאתה היום.
הקשר שהיה לך עם חברה קודמת או חברות קודמות הם לא הקשר שיש לך עם החברה הנוכחית.

חשוב לבחון כמה נקודות: האם יש לך חשש מהתקדמות הקשר למשהו רציני יותר?

האם אתה לא מאמין שמגיע לך קשר טוב ורציני?

האם אתה נוטה בחיים להשוות דברים? (אתה מול אחרים, דברים שלך מול דברים מהעבר בכלל)?

האם יש משהו שבכל זאת חסר בקשר והיית שמח לעבוד עליו ולשפר אותו (וזה גם טבעי ובסדר ואינו מעיד שהקשר אינו טוב).

יש לך איזה דיסונאס בין המקום הרגשי והשכלתני. אתה מבין שאתה רוצה את בת זוגתך והיא אותך, אך יש מס' קולות שמחזירים אותך אחורה וגורמים לך לשאול, האם לעשות הפסקה, לחפש עוד וכו'... אני בספק אם הפסקה מגיעה מהמקום הנכון ולא מהמקום של ההשוואתיות, העבר והביטחון וזה המוקד שכדאי להתחזק בו.

חשוב לעבוד על אותם "קולות" ולהתחבר אליהם ולהבין מה קורה לך שם. אפשר גם במידת הצורך להיעזר בשיחות אצל איש מקצוע.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
מוטי
14:37 17.04.14
אני לא חושש להתקדם ההפך,אני נהנה ככל שאנחנו מגלים אחד את השני יותר אך הקולות שאת מתארת מטילים בי ספקות שאין להם בסיס. בקשרים הקודמים יכולתי להצביע על נקודות שגרמו לנפילה וכאן אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי וקול קורא לי להפסיק ואני מרגיש נורא רחוק ממנה עכשיו אהל בלי יכולת לעזוב אני יודע דרם אקשיב לקול הזה שמערער אותי אני אפגע בשנינו וזו תהיה כניעה לחוסר בטחון שלי ולעצמי שהתרגלתי להתרסקויות
 
טלי צרקינסקי  
11:59 18.04.14
מוטי שלום,

אני ממליצה לך לשוחח על כך עם איש מקצוע.

לא כי "אתה לא בסדר" ממש לא.

לפעמים בחיים לכל אדם באשר הוא אדם, יכולים להיות דפוסים, חששות ועוד.. וזו מתנה מאד גדולה לעבוד עליהם, להשתחרר מהם, להיות מסוגל לנוע במקום יותר של חופש ולא של חששות מרובות...

הייתי ניגשת לאיש מקצוע לשיחות לעבוד על סוגיה זו. זה עשוי לעזור לך גם בקשר הנוכחי, בכלל בזוגיות ופעמים רבות כאשר מטפלים במשהו בשיחות אצל איש מקצוע, זה משפיע לטובה על תחומי חיים נוספים, כיוון שמקבלים כלים להתמודדות ומתחזקים מבפנים.


מאחלת לך הרבה הצלחה,,
 
מיה
18:44 15.04.14
בת 51 ,גרושה אני נפרדתי מקשר ארוך ובעייתי גם. גרוש בן 51 עם עבר לא טוב ...לפני שנה לערך הוא בקשר עם מישהי .שמרתי על קשר זה היה הדדי בוא נאמר שזה נשמע מטורף כי מצאתי את עצמי במצב נוראי ,פתאם הכל נגמר ואיפה הסקס ?. נפגשנו פעמיים זה היה רצון הדדי שנינו התגעגנו . ניסיתי להכיר במשך הזמן לפני כמה חודשים הכרתי בחור רווק בן 45. בחור טוב שהתפתחה בינינו הכרות טובה ומעניינת שלא קל לא הולכת חלק .. שרציתי לוותר אבל הוא מיוחד לא ממש מושך .אותי ומאוד מעוניין ולא מוותר. מה דעתכם? תודה מראש
 
טלי צרקינסקי  
06:36 16.04.14
מיה שלום,

אם תוכלי לתת יותר פרטים מעבר למה שכתבת, זה יכול לעזור לנתח את המצב טוב יותר.

מס' נקודות שאני מעלה כאן:

האם יש לך עדיין קשר רגשי אל האקס? האם בתקופה שנפגשתם זה היה סביב סקס או שניסיתם לחזור האחד אל השנייה?

האם הלבטים שלך לגבי הקשר החדש שאת כיום נמצאת בו, עם הבחור בן ה- 45, הם סביב נושא המשיכה המינית או שיש שם עוד נושאים שאת מתלבטת לגביהם.

האם הייתם במצב אינטימי? איך את מרגישה אתו מבחינת: איש שיחה, חבר, אינטימיות בכלל מעבר לסקס, בילויים משותפים, מעניין לך אתו ועוד..

אני מזמינה אותך לחזור אלי עם המענה לנקודות אילו ואוכל לתת מענה יותר רחב.

בברכה,
 
מיה
17:43 17.04.14
אז ככה
לקשר שהיה אין לי כוונה לחזור נפרדתי מסיבות שלא היה טוב לי בקשר . מגיע לי יותר נפגשנו כן אבל למטרה אחת מינית מצידי.
לגביי הקשר החדש לא ממש יצאנו מדברים הרבה היתה התקרבות אינטימית לא מעבר. לא שכבנו אני לא ממהרת גם פחות נמשכת ניראה שהוא זורם איתי.
כי גם לא יצא לנו לצאת. פעם אחת רק הוא גם גר קרוב אליי לא הזמין אותי וגם אני לא למרות שהוא רצה. הוא מעניין ואני מעניינת אותו בשיחות . רווק בן 45 .זה נשמע לך מתאים. אמר שלא הכיר מישהי כמוני. הוא רציני יש פה קצת שיוצא שנפגע ממני ואני
מגיבה גם בכעס . וחשבתי לוותר אם זה ככה .זהו אם זה מספיק. תודה
 
טלי צרקינסקי  
11:54 18.04.14
מיה שלום,

תראי, חשוב לבדוק כמובן מה הצרכים של כל אחד מכם בקשר ומה הציפיות שלכם להמשך (הוא רווק בן 45, האם הוא מעוניין בקשר שהוא זוגי? האם נושא הקמת משפחה חשובה לו?)

מעבר לכך, משיכה מינית היא משהו שיכולה גם להתפתח והיא גם מושפעת ממה שקורה בקשר (גם מחוץ לחדר המיטות).

האם יש תקשורת טובה, הערכה אח כלפי השנייה ועוד..

את מציינת שטרם קיימת יחסים.

חשוב לבחון מה קורה לכם זוגיות, אם מתעורר כעס, האם אפשר לדבר עליו בתוך הקשר? האם אתם יכולים לדבר על מה שקורה לכם בתוך הקשר? (תקשורת היא בסיס מאד חשוב בתוך קשר זוגי).

נשמע שאת אמביוולנטית (מתלבטת) לגבי הקשר. חשוב לבדוק מה טוב לך בו, מה חסר לך בו, מה חשוב לשניכם.
הייתי אפילו משוחחת ביחד אתו על הצרכים, על מה חשוב לשניכם שיהיה בקשר ואז רואה מה קורה בו.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
האם הייתם נרתעים מלהכנס למערכת יחסים שלא לומר להתמסד עם בת זוג שהיא עצמאית בדרגת עוסק פטור?
האם זה היה מרתיע מבחינה כלכלית? או מכל בחינה שהיא?
 
דני
19:19 16.04.14
שלום וחג שמח.
אני נמצא במערכת יחסים כבר שנה עם בחורה מקסימה ואנחנו גרים ביחד כבר כחצי שנה. אנחנו מגיעים מרקע שונה (היא נולדה בחו"ל והגיעה לארץ במסגרת לימודים) אבל יחד עם זאת יש לנו כל כך הרבה דברים משותפים. לפני שהכרתי אותה הייתי בתקופה די קשה שנמשכה 6 שנים בהם לא הצלחתי למצוא מישהי שאוכל לבנות איתה קשר זוגי. זה היה תמיד או שאני לא הייתי מעוניין או שהיא לא היתה מעוניינת או ששנינו. עם הבחורה הנוכחית זה היה שונה. שנינו מצאנו אחד בשני את מה שחיפשנו וההרגשה היתה שאנחנו מתאימים וששווה להשקיע מאמצים למרות המרחק התרבותי והפיסי לעיתים. היא הסכימה לוותר על הרבה דברים למען הקשר שלנו ומשקיעה הרבה מאמצים כדי שהזוגיות שלנו תצליח. אנחנו רוצים להתחתן ולהקים משפחה אבל לאחרונה היחסים שלנו נקלעו למשבר. היא מרגישה שהמחוייבות שלי כלפיה לא מלאה ולכן היא נלחצת וחוששת כאשר עולים נושאים שונים לגבי העתיד שלנו. אני מצד שני מתחיל להרגיש גם כן ספקות לגבי האהבה שלנו. אני מרגיש הרבה פעמים שאנחנו מנותקים רגשית ושהרצון להיות ביחד ולממש את התוכניות שלנו עולה על האהבה הפשוטה שאנו אמורים להרגיש אחד כלפי השני. אני מרגיש לעיתים שהאיכפתיות שלה מוטלת בספק. דוגמא אחת - לפני כחודשיים סבלתי מזיהום מאוד קשה ומסובך והרופא שלח אותי לבית חולים. באותה תקופה היא עבדה על פרוייקט כלשהו במסגרת הלימודים והיתה בלחץ לסיים אותו בזמן. היא אמרה שאם אני לא זקוק לה בבית החולים אז היא מעדיפה להשאר כדי לעבוד על הפרוייקט שלה. זה נכון שהצלחתי להסתדר לבד בבית החולים אבל זה הותיר אותי בתחושה קצת לא נעימה. מאז שהמשפחה שלי הבינה שאני רוצה להתחתן איתה הם אומרים לי בפירוש שנראה להם שהיא לא אוהבת אותי באמת ושאני צריך להיזהר ולא לעשות החלטה מוטעית. בנוסף לכל, אני נמצא כעת בצומת דרכים חשובה מבחינת הקריירה שלי, מה שמוסיף לבלבול אותו אני מרגיש. ומעל לכל זה - המצב הבריאותי שלי די ירוד בחודשיים האחרונים וזה מוסיף לכל העניין.

אשמח לעצות או שאלות מנחות שיכולות לעזור לי להבין איך נכון לפעול.

תודה
 
טלי צרקינסקי  
07:38 17.04.14
דני שלום,

הייתי מציעה לך להמשיך בזוגיות ולקבל החלטה על נישואין בהמשך הדרך. (כותבת על סמך מה שאתה מציין).

זוגיות היא משהו שאפשר לעבוד עליו ולטפח אותו ולבחון ולבדוק תמיד מה עוד רוצים שיהיה בו, מה טוב בו, מה חסר בו, מה חשוב לכם בו עוד ועוד..

הייתי מציעה לשניכם לעבור כזה תהליך שיציף בדיוק את הנקודות שאתה מעלה כאן בפורום: את החששות, את המקום של השאלות לגבי מושגים כמו אהבה, דאגה, של מה שעברתם וגם את הטוב שיש לכם במערכת הזוגית ולקבל את ההחלטה בהמשך.

ממליצה מאד לשוחח על הדברים בכנות, בהדדיות ובצורה מזמינה, ניתן להיעזר גם בטיפול זוגי (לא חייב להיות ארוך טווח) בכל מעגל החיים (גם לפני נישואין) זוגיות מציבה אתגרים וניתן (ורצוי) לתת להם מענה ולהתפתח.

בהחלט הייתי יוצרת את ההתפתחות ובוחנת מה אפשר עוד לעשות ולענות על מה שאתה מציין כאן, לפני ההחלטה על נישואין, זאת מבלי לפגוע בזוגיות שאתם בונים.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
דני
14:44 17.04.14
 
סי
11:11 13.04.14
התייעצתי כאן בפניכן בעבר בענייני...תזכורת קטנה,בן זוגי גרוש ומטפל בשתי בנותיו וביקש זמן לחשוף אותי לפניהן...קיבלתי את עצתכן וכך אני פועלת....אנו יחד קצת יותר משישה חודשים
לאחרונה נהגתי בחוסר טאקט איתו בכך שלאחר ארבעה ימים שלא התראינו [היה בטיול שטח עם חבריו לעבודה...]הטחתי בפניו שהתגעגעתי אליו ושעדיין קשה לי שאינו חושף אותי.
נשאר אצלי עוד קצת והלך לדרכו,פניתי אליו בטלפון ונשמע פגוע החלטתי לכתוב לו מייל ארוך ובו הסברתי לו את אשר על ליבי,ושאלתי אותו אם נגמר בינינו...לאחר שלושה ימים כשראיתי שאינו עונה לי ואינו יוצר קשר איתי החלטתי לכתוב לו הודעת סמס שבה אני מבקשת תשובה למייל שלי.ענה לי "אני לא חושב שנגמר אבל צריך להוריד קצת לחץ כי קשה לי להענות לכל הדברים בלי שזה יבוא על חשבון משהו אחר..."
כתבתי לו בתגובה כי אני מבקשת שיסביר לי כי אני לא מבינה ועד היום לא השיב לי כבר שלושה ימים.
אציין כי היו לנו תכניות לעתיד משותף וכן התכוון לחשוף אותי בפני בנותיו[בפני משפחתו המורחבת כבר נחשפתי מתחילת הקשר...]
אני מתגעגעת אליו ואני בטוחה שגם הוא אבל יודעת ומכירה אותו שהוא לא יצור קשר בגלל חוסר בטחונו וחשש כי יידחה מצידי...
שאלתי היא לאור כל האמור האם כדאי לי להניח לו לעשות חושבים ולחכות שיתגעגע אלי ויצור הוא קשר ובכך אהיה בטוחה בכנות אהבתו אלי או שעלי לפנות אליו קודם?

אנא תשובתכן
בברכת חג שמח וכשר
 
טלי צרקינסקי  
11:32 14.04.14
סי שלום,

אני חושבת שאני זוכרת את הסיפור ששיתפת כאן.

אם אינני טועה, העלינו כאן אפשרות שיש משהו שאולי הוא חושש ממנו בחשיפה והאפשרות לשוחח על כך ביניכם בצורה הדדית. נדמה לי שציינת אז שיש לו בת שדואגת לו כמו אימא....?

יתכן ויש לו חששות שונות מכל מיני סיבות שלא ברור מהן

אם הוא מכיר אותך לילדות - את "אמיתית" ו"קיימת" (יש דמות נשית ש"מחליפה" את אימא, מה שעשוי להיות לא פשוט מול בנותיו).

האם הוא בשל להכניס זוגיות חדשה, על כל המכלול שלה, לחייו.

האם מוקדם לו מידי?

האם יש קושי עם אחת הבנות והוא חושש מהמפגש?

התשובות תבונה משיחה משותפת של שניכם.

לא ברור האם ניסיתם לעשות שיחה כזאת? היכן החששות שלו ממוקדות? האם יש משהו שאת יכולה לעזור שם? (רגשית) לבחון יותר מאיזה מקום ממוקדות החששות שלו.
אני חושבת שזה היה מה שציינו אז.

לגבי מה שקורה היום.

מצד אחד, לא הייתי ממליצה לך להלחיץ אותו ולשלוח לו הרבה מסרונים או מיילים אך כן הייתי מעבירה לו את המסר הכללי שאת הייית מאד שמחה להיפגש ולדבר על הכל - ללא האשמות, ביקורת או שיפוטיות, אלא ממקום של כנות והדדיות ואם פגעת בו באיזו אמירה, את מתנצלת על כך וזה היה ממקום של רצון שהקשר יהיה טוב ופשוט הדרך הייתה פחות טובה באיך שביטאת זאת (קורה)...

הזמנה כזו פחות תלחיץ אותו כי הוא ירגיש שהוא לא מוזמן ל"משפט" או ל"חקירה"
אלא למשהו מאד הדדי ששניכם שייכים אליו לגמרי.

מה דעתך?

בברכת חג שמח,
 
סי
20:26 16.04.14
שלום טלי



הייתי שמחה באמת ליצור עם בן זוגי פגישה שבה נדבר על הכל למרות שהוא טיפוס שמסתגר בזמן שיש בעיה.
אציין שבערב חג כתבתי לו סמס שבו בירכתי אותו לחג
אביו התקשר אלי בערב חג לברך ושאל מדוע איננו באים לבקר עניתי לו את האמת שבנו אינו מדבר איתי כבר שבועיים ולא יכולתי להתאפק ובכיתי.אמר שאינו נוהג להתערב אך ידבר עם בנו ויעדכן אותי בכל מקרה...
בן זוגי כתב לי בתשובה לשאלתי אם נגמר הקשר בינינו...ענה לי אני לא חושב שנגמר...
אני שואלת אם לא נגמר אז למה הוא לא מדבר מתקשר כותב?
הרי הלחץ שהוא טוען שיש לו עכשיו תמיד היה כמו לכולם ותמיד מצא זמן לדבר ולהיפגש איתי.
חוסר התקשורת הזה איתו גומר אותי וכזה הוא בכל ויכוח הכי קטן הוא בוחר להסתגר ולהיעלם עד שיירגע לדבריו.
אציין כי במכתבי הראשון אליו לאחר המקרה התנצלתי על הטיימינג שבו פניתי אליו אך לא על דבריי שעליהם אין לי מה להתנצל [ביקשתי ממנו שיעשה לי קצת מקום בחייו]
אני אוהבת אותו מתגעגעת אליו מאוד אך איני מצליחה להבין את ההתנהגות הזו.
איך אוכל ליצור איתו פגישה שכזו והלוואי ויסכים.
לפעמים אני שואלת את עצמי האם הוא ויתר עלי?אך מצד שני היו לנו תכניות שהוא העלה על מגורים משותפים ובכלל...האם אפשרי שאהבתו אליי תיפסק כך?
ואולי הוא בכלל לא אהב אותי?

יש לי המון שאלות אליו והרבה מה לומר לו אך בגלל שהוא אדם רגיש ביותר ופגיע וצריכה לשרול את מילותיי אליו אני שומרת זאת לעצמי ואני יודעת שזו בעיה בפני עצמה.
אנא עיזרי לי ביעוץ איך ליזום פגישה אפילו עם אדם שלישי שיהיה נוכח....

בברכת חג שמח ובשורות טובות
 
טלי צרקינסקי  
07:11 17.04.14
סי שלום,

אני מבינה אותך מאד, זה לא פשוט להיות בסיטואציה שאת נותרת עם הרבה שאלות ללא מענה ואין לך עם מי לשוחח כעת.

לא הייתי מציעה לך לערב אדם שלישי בתוך הקשר, גם לא אל פגישה כי הדברים צריכים להיפתר ביניכם ו"מתווך" לא יועיל לכם.

אפשר להעביר אליו מסר כללי שאת תשמחי לשוחח אתו על הדברים באופן הדדי ומזמין ומשם הכדור בידיים שלו ואת יוצאת מהתמונה מתוך הידיעה שעשית מה שאת יכולה בשביל ליצור אתו קשר.

במידה והוא יוצר אתך קשר (ואם את מציינת שיש אצלו דפוס כזה של הסתגרות ולקיחת זמן לעצמו בזמנים כאילו, יתכן מאד והוא כן יצור קשר).

אז תשוחחו על הכל בהדדיות, כולל מה את מרגישה שבשעת ריב/כעס/אי הבנה הוא מתרחק ואת נותרת בתחושת חוסר אונים (ללא האשמות, אלא לשוחח על רגשות וכן לשמוע אותו ולדבר על הקשר בכלל).

תשתדלי בתקופה זו לעשות לעצמך טוב - לצאת, לפגוש חברות, כל מה שאת אוהבת ועושה לך טוב.

מאחלת לך הרבה הצלחה
 
חסוי
11:49 12.04.14
אני בן 29 וחברה שלי בת 25 אנחנו נמצאים ביחד כבר חצי שנה ....לאחרונה לפני שבוע בערך הצעתי לה נישואין....אנחנו מדברים הרבה בפלאפון ולאחרונה היא סיפרה לי על מקרה שהיה לה עם הארוס הקודם שלה שבו היא מספרת שמיהוא התקשר אליה בלילה בתקופת היותה מאורסת לו והתחיל לשאול אותה שאלות כמו למשל אפשר להיפגש איתך אפשר לגעת לך בכול מיני מקומות ראיתי אותך ואני דלוק עלייך ממש וכו.....לה היה חשש שזה היה הארוס שלה ולאחר שבועיים שהייתה שבורה ופגועה החליטה ללכת למשטרה להתלונן .....לאחרונה גם נודע לה שהארוס שלה היתחתן והיא התקשרה אליי בוכה וכואבת שהיא לא סולחת לו בחיים והיא מקפידה עליו היא אמרה חבל שלא הכנסתי אותו לבית סוהר אף על פי שהיא לא ידעה ב 100 אחוז שזה הוא שהתקשר אליה באותו לילה ..שאלתי אותה את לא תרגישי רע עם זה שהוא יכנס לבית סוהר ?היא ענתה יכול להיות אבל אני הייתי ממש פגועה וכן מגיעה לו להיכנס לבית סוהר.....יש לה רגשות נקם חזקות ביותר .....וגם שהיא שמעה שהארוס הקודם התחתן היא אמרה לי נו מתי נלך לחפש אולם ...יכול להיות שהיא רוצה להתחתן רק בגלל שהארוס שלה התחתן למרות שאני יודע שהיא אוהבת אותי ....השאלה שלי זה האם כדאי להיתחתן איתה במצב שהיא עדיין בוכה על הארוס הקודם?שהיא בכתה בגללו ממש ניפגעתי ....היא אמרה שהיא הייתה בן אדם שמח פעם והוא הרס לה את כול השמחה ...ממש פוגעה שהיא אומרת את זה שאני איתה ..מה כדאי לעשות?לחכות עם זה?לא לבצע צעדים כעת ?ואולי מחר אני יעשה לה איזה משהוא שהיא תרצה להתנקם בי כמו שהיא הלכה למשטרה בקשר לארוס שלה ?קצת מפחיד על כול שטות ללכת למשטרה...אשמח לתשובה תודה מראש

j
 
טלי צרקינסקי  
18:13 12.04.14
חסוי שלום,

הסיפור מכיל בתוכו כל מיני תכנים.

נשמע לי ממה שאתה מעלה שלא הייתי ממהרת להינשא.

אני לא יודעת עד כמה היא בשלה כרגע לצעד זה וזה לא קשור אליך.

ראשית, בן אדם לא נכנס לבית סוהר בגין שיחת הטרדה טלפונית..

בית סוהר זה בגין מעשה פלילי יותר חמור (אינני עו"ד אך בכל זאת).

מהצד, נשמע שלבת הזוג שלך (יתכן) יש מחשבות טורדניות על נקמה, כעס ועוד.. שכנראה לא מרפות או מניחות לה וכדאי לה לגשת לטפל בכך כי לא כדאי לסבול על דברים שאירעו בעבר.

יתכן והצעת הנישואין היווה "טריגר" למה שקרה והחזיר אותה אחורה אך אין לדעת.

האם היא בחורה שלווה? האם מצב רוחה יציב? איך היית מתאר אותה? איך היא מדברת? חושבת? משתפת?

כי על פניו זה נשמע כמו משהו שהיא לא אמורה כבר להתעסק אתו והוא מטריד אותה מעבר למה שאדם צריך להיות מוטרד ממנו וזה מאפיין מחשבות טורדניות.

אז אני לא מאבחנת אותה, זה יתכן וכדאי ללכת לבדוק זאת

איש לא אשם, ניתן רק לטפל ולהרגיש טוב יותר.

באשר אליך, הייתי לוקחת עוד זמן ולא ממהרת ואם אתה רוצה לצאת בסדר אתה, אני הייתי אומרת את האמת לאמיתה, שאתה מזהה שקורה לה כך וכך, שהיא מרגישה כך וכך, שחשבת על כך, אתה לא רוצה ללחוץ אותה וזה בסדר ותעודד אותה לקבל עזרה על מנת להשתחרר מכל זה. לנישואין חשוב להיכנס כשאדם פנוי למקום הזה ולא ממקום נפשי לא פשוט....

אני מאחלת לך הרבה הצלחה.
 
קרן
10:28 12.04.14
בהמשך להודעה הקודמת
אני בהתלבטות גם בגלל אמא שלו
היא נדחפת לדברים שמעצבן אותי
אנחנו ילדים גדולים
הוא עדין נתמך על ידם וזה מציק
המשפחה שלי מאוד חופשיה ומאפשרת
ולא מתערבים ניגוד לאמא שלו
אנחנו בקשר טוב אבל יש דברים שהיא לא יודעת
אז מה היא מתערבת
לא יודעת אם יש לי כח אליה בתור חמות..
 
טלי צרקינסקי  
18:01 12.04.14
קרן שלום,

עונה כאן לאחר מענה בהודעתך הראשונה.
בנושא האימא, יהיה כדאי לשוחח אתו בצורה מכבדת מה היית רוצה שיהיה ולשמוע מה קורה לו בקשר אתה.

כשיש זוגיות, ההורים גם חלק מהזוגיות במובן הרחב של המילה כי הם חלק מהמשפחה, אין זה אומר שאין גבולות ושאין לכם מקום של מערכת היחסים שלכם לבד ואילו דברים שבהחלט אפשר לשוחח עליהם ביניכם ולהחליט איך את משמרים את המקום הזוגי וכן מכבדים את האימא, אך לא בצורה שתחדור לכם אל תוך הזוגיות.
מה שחשוב הוא שביניכם תשורר הבנה, הדדיות, קבלה ואכפתיות, משם אפשר להצליח.

בברכה,
 
קרן
00:03 12.04.14
אני עם בן זוגי יותר משנה וגרים ביחד
הוא אוהב אותי ולהרגשתי עדיין מאוהב
אנחנו מאוד שןנים אבל מגלים פתיחות ורצון לשלב
אבל עיקר העניין שיש דיבורים מצידו על עתיד
והמשפחה שלו ממש התחברו אליי וגם אצלי מקבלים ומרוצים מהקשר
אבל אני לא בטוחה שהיום יום מספק אותי
הרבה עסוקיפ כל אחד בעולמו ואין עומק מצידו
אני לא בטוחה מה צריך כדי לדעת זה האחד בטוח
כי אולי אני מפספסת חיבורים עם כאלה שיותר
יהיו דבריפ שאולי פה אין. היו לי עוד שתי מערכות יחסים
 
טלי צרקינסקי  
17:52 12.04.14
קרן שלום,

מספר פרטים שאני אעלה כאן גם ככיוון עבורך לחשוב עליו וגם את יכולה לחזור אלי עם תשובות יותר מפורטות למענה רחב יותר כאן.

בני כמה אתם?

חשיבה לקראת צעד קדימה לקראת עתיד עשוי להביא חששות ולהציף שאלות כמו: האם הוא האחד? האם משהו חסר לי? ועוד. זה בסדר גמור.

גם לא צריך להיות 100% בשלמות עם קבלת החלוטה אלא מספיק בשלמות ובטוב שהוא האדם עבורך לזוגיות.

מה חסר לך במערכת היחסים? מה היית רוצה יותר שיתקיים בה אם את יכולה לפרט (ציינת משהו לגבי עומק מצדו. האם את מרגישה שיש לך איש שיחה? חבר קרוב?)

נסי לחשוב על הדברים הטובים שיש לך בקשר ועל מה את מרגישה שאולי היית רוצה שעוד יהיה בקשר ואת יכולה לחזור אלי עם כל זה לתשובה יותר מפורטת.

באשר להשוואות עם חברים/זוגיויות קודמות. זוגיות אחת אינה דומה לשנייה. לכל זוגיות האיכות שלה ולכל אדם מכלול התכונות הטובות והפחות טובות שלו. איש אינו מושלם והשאלה עם מה ועם מי אנחנו מוכנים להשלים כבני אדם בבחירות שלנו.


בברכה,









 
milena
08:49 09.02.14
אני רציתי להתייעץ בקשר לזוגיות בחיי. הבעיה היא שאין זוגיות ואף פעם לא הייתה. אני בת 31, עד עכשיו הייתי מסורתית בכל מה שקשור לסקס לפני חתונה, זאת אומרת שאני באה ממשפחה ועדה שנושא זה מאוד חשוב בה, חשוב גם בשבילי. החינוך שקבלתי מאוד מונע ממני להרגיש חופשיה בכל הקשור ליחסי מין. זה היה אסור בגיל ההתבגרות והמשיך עד היום. הבעיה שלי היא למצוא זוגיות במסגרת כשאת. המסורת היא שבחורה שומרת את עצמה עד החתונה והאופן שבו היא פוגשת בן זוג הוא בשידוך או בהכרות מסוג של שידוך, שהבחור יודע שזה מה שהוא מקבל והוא בעצם כבר מגיע לבחור אישה לנישואין ואין כל כך הרבה זמן לפגישות הכרות אלא מחליטים שאפשר להתחתן אם יש התאמה. רק שבשבילי דרך מקובלת בקרב העדה שלי לא כל כך עובדת בשבילי. אני מגיל 20 עד גיל 30 חפשתי כך בן זוג, כשהבנתי שזה לא עובד בשבילי כבר נראה לי מאוחר מדי, וכולם אומרים לי שפספסתי...את הזמן ..ואת הנעורים שלי... עצוב. כרגע אני נחושה יותר למצוא בן זוג שאני אוהב ושיואהב אותי ולא בן זוג שמכתיבים לי מי שמסביבי.עכשיו התחלתי לצאת עם בחורים שמבקשים ממני טלפון וכמו כולם יוצאת לדייט, ומנסה להכיר, הבעיה היא שהבחורים לא מוכנים לחכות עד שאהיה מוכנה ליחסי מין, ומי ששומע שאני בתולה כבר לא מעוניין...זה נראה להם לא הגיוני שבחורה בגילי עדיין לא התנסתה... חלקם קראו לזה פרימיטיביות...חלקם אמרו שלא יחכו ושאי אפשר לחכות. אני יודעת שהם צודקים אבל לי מאוד קשה לעשות משהו בקשר לזה כי אני כל כך הרבה זמן הייתי בהחלטה שזה רק אחרי חתונה ועכשיו אני צריכה להבין שלא, ומה אם הבחור לא ירצה אותי אחרי? אז חכיתי כל הזמן הזה לשווא? אני לא יודעת מה לעשות? קשה לי עם המחשבה שאני אשכב עם מישהו והוא יעזוב אותי אחרי, ואני מבקשת דעה אובייקטיבית כי אין לי למי לפנות ועם מי לדבר על זה. תודה.

http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3815867#ixzz2snxP9sdl
סטארמד בריאות
 
עדי בדיחי  
22:06 09.02.14
שלום לך דיאנה וערב טוב,

את מתארת סוגיה שכיחה בקרב בנות מחברות ותרבויות מסוימות, שכבר הגיעו "לפירקן" והן מתלבטות בדיוק כמוך. אני כן רוצה לכוון אותך למה שאת מרגישה בפנים- אני חשה כי בתוך תוכך, הערכים והעקרונות שלך כן מצביעים על אותה מסורתיות שגדלת עליה, ואולי ניסית לשבור עיקרון זה לאור גילך.. ולאור הניסיון הכושל של מציאת בן זוג.

יש הרבה גברים, תתפלאי, שמעריכים מאוד נשים ששומרות על עצמן (יש רמות ויש גדרים לכל אחת), וזה נחשב בעיניהם למשהו שהוא טהור ומוערך. אם לא מצאת גבר כזה- זאת עדיין לא סיבה לשבור עיקרון, או ללכת על משהו שהוא מנוגד לערכים שלך.

מדברייך עולה שאת שלא תהיי בקשר רציני שברור שהוא הולך לכיוון של חתונה- את לא תתגמשי ותקיימי יחסים לפני. זה מתחבר יחד עם התרבות והחברה איתה גדלת, וזה מובן ולגיטימי לחלוטין.

כשאת תהיי בטוחה בדרך שלך ובעקרונות שלך, ותביני למה דגלת בהם עד כה- את גם תדעי לשדר את זה הלאה ולא לתת לדעות אחרות לשנות את אופייך. אם היה עולה מדברייך שאת לחלוטין לא מאמינה במה שעליו גדלת, הייתי מייעצת לך אחרת. אך מכיוון שבסוף הפוסט שלך את כותבת במפורש שבחורים לא מוכנים לחכות לך עד שתהיי מוכנה - הם כנראה מחפשים קשר שהוא בלשון המעטה, לא רציני.

לכן אני מחזקת אותך בדרכך, ומאחלת לך שבמהרה תמצאי לך את הגבר שבאמת יעריך את זה, ואני מכירה הרבה שיראו בכך מעלה גדולה.

בהצלחה,
 
milena
08:43 10.02.14
עדי בוקר טוב, תודה על התגובה.

אני מבינה מדברייך שאני לא צריכה לראות את היותי בתולה כמכשול אלא כמעלה שלי.
חיזקת אותי בדברייך ואני עם כוחות מחודשים בתקווה למצוא מישהו שיחשוב שזו עוד מעלה שלי ויעריך אותי. אני לא צריכה להתנצל אלא להיות שלמה עם העקרונות שלי, לא לשווא חיכיתי הרבה זמן.
אני מקווה שאמצא את האחד שיידע להעריך אותי.

תודה.
 
עדי בדיחי  
20:56 12.02.14
בשמחה. אל יאוש. תמיד לדבוק בערכים שלך, זה רק יחזק אותך.

בהצלחה,
 
milena
15:07 01.04.14
היי עדי, רציתי להתייעץ איתך לגבי בחור שהכרתי, עוד לא יצאנו לדייט, פשוט היו כמה פלירטוטים. הכרתי אותו לפני כמה חודשים כשהתחלתי עבודה חדשה, הוא היה נחמד אליי אך לא יותר. בשבועות האחרונים הוא התחיל להחמיא לי על כל דבר וליזום שיחות. אני רוצה לדעת מה אפשר להגיד לו או איך לרמוז לו שכבר יזמין אותי לדייט!!!
אתמול היינו במשרד לבד ופתחנו שיחה וספרתי לו שאיזה עובד הטריד אותי עם כל מיני הצעות ורמיזות על סקס ואמרתי לו שזה הפריע לי מאוד, ומאז הוא קצת קריר אליי, למשל היום דברתי איתו דקה והוא אמר שהוא צריך לסיים כמה דברים והסתובב בלי לחכות לתשובה שלי. אני חושבת שאולי הוא עכשיו מפחד להחמיא או להגיד משהו כדי שאני לא אחשוב שהוא מטריד אותי גם. איך לתקן? איך לרמוז לו שזה בסדר שיתחיל איתי שהוא רצוי? מבלי להפחיד אותו. אני רוצה לציין שלפני הוא היה מדבר איתי על אימונים וכל מיני תחביבים שלו ושלי. מה אני צריכה לעשות?
 
עדי בדיחי  
17:21 01.04.14
שלום שוב דיאנה,

נראה שהבחור פשוט חושש שאת רמזת לו בבירור שאם הוא ימשיך לרמוז, להתקרב, לחזר- הוא לא רצוי, בדיוק כמו הקודם. אני מניחה שהצורך שהיה לך להעלות את המקרה ההוא מול הבחור הנוכחי היה להבהיר שאת רצינית ולא מהסוג ה"זורם".. מעבר לכך בוודאי רצית לשתף אותו יותר מעולמך ולהסביר לו מה עושה לך פחות טוב.

באופן טבעי הוא ישליך את הביקורת עליו. זה צפוי.

מה עושים עכשיו? את יכולה לכתוב לו פתק קטן עם קריצה, כדי שלא יראה כבד מדי.. למשל: העולם מתחלק לשניים. אנשים לא רצויים וחסרי טאקט, ואנשים רצויים שמעניינים אותי מאוד. אתה ללא ספק בקבוצה השניה. מתי יוצאים לקפה? :)

אם זה מתוחכם מדי לדעתך, ואולי גם את זה הוא לא יבין, או שזה יבלבל אותו יותר. נסי פשוט לסמס לו / להביא 2 כוסות קפה ולשבת איתו, ופשוט להסביר את עצמך מחדש: הוא כנראה הבין אותך לא נכון בשיחה ההיא, נסי להסביר למה אמרת לו את זה ולמה זה ממש לא קשור אליו. נסי להבהיר שאת מעוניינת בו ותשמחי להכיר אותו יותר.

אם אחרי זה הוא ממשיך בהתעלמויות, הוא כבר שייך לקבוצה הראשונה. :) ואז את מוזמנת להמשיך הלאה ולא להתעכב עליו מעבר לזה. תתעלמי בחזרה, והמשיכי בדרכך.
 
melanie
21:22 01.04.14
היי עדי, תודה על התגובה המהירה, לאחר שכתבתי לך ראיתי את הבחור שוב והוא עבר לידי וקרץ לי... ואחר כך הייתי במשרד של מזכירה שלנו ודברתי איתה על זה שאני צריכה עזרה להזיז דברים כבדים במשרד שלי...ובדיוק הוא נכנס. ..והיא ישר אמרה: הנה הוא יעזור לך...והוא שאל אותה מה לעזור והיא אמרה לו את הפרטים והוא עשה רושם שלא מעוניין לעזור...הוא אמר "תגידו לי בדיוק באיזה זמן...מה אני אחכה כל היום לכם? עד שתקראו לי...". אני לא אמרתי כלום ואז המזכירה אמרה מחר ואני אמרתי שאני לא נמצאת מחר והוא אמר "יש" וחייך אליי כאילו בצחוק שהוא שמח שלא יצטרך לעזור...ואז המזכירה אמרה אז ביום חמישי אתה אצל דיאנה בבוקר במשרד והוא אמר בסדר והלך. אני אפילו לא יכולתי להגיד כלום כי הייתי פגועה ממנו על זה שהסתובב עם הגב אליי ואמר שהוא צריך לסיים דברים. נכון שאני מבינה בהגיון שעדיף להתרחק כי אולי הוא בחור בעייתי עם מצבי רוח פעם טוב ופעם לא טוב, אבל הקטע הוא שאני פתחתי אליו רגשות עוד לפני שהכרתי אותו, ועכשיו אני מאוכזבת לשווא כי הרי הוא לא חייב לי כלום...אני לא חברה שלו...אבל הלב שפיתח רגשות לא מבין את ההגיון. מה לעשות? לתת צ'אנס ולראות ביום חמישי אם יגיע לעזור ולזרום...או שלא לחכות לו? להתרחק ולראות אם יזום משהו בעצמו? אך אני בספק שיזום כי הפחדתי אותו עם עניין ההטרדה...ועכשיו להבהיר לו שאני מעוניינת זו בעיה כי הוא מרוחק ועושה רושם שלא מעוניין. למה זה כל כך מבלבל וקשה? אני בונה מגדלים עוד לפני שקרה משהו ואז מאוכזבת...פשוט כבר רוצה זוגיות...כמו שרשמתי לך לפני, לא הייתי בזוגיות ואני כבר רוצה. מה דעתך?
 
עדי בדיחי  
23:51 03.04.14
הי דיאנה,

אני מרגישה שאת "רותמת את העגלה לפני הסוסים". כלומר עוד לפני שמשהו אמיתי קורה, את כבר יוצרת לעצמך תסריט של התאהבות וזוגיות. למעשה לא יצאתם בכלל, לא דיברתם ממש ברצינות, ואותו "קראש" הופך במהרה למערכת יחסים שלמה- למרות שהיא לא באמת קיימת.

אני מבינה את הצורך באהבה ובזוגיות. אך לפעמים כדאי לשחרר. ואולי פה זה באמת המקום לתת לדברים להיות ולזרום כפי שהם, ופחות להתעכב על איך בכוח זה יכול כן לקרות. הבחור לא נשמע לי מאוד רציני, ויתכן ואם היית יוצאת איתו באמת- היית נפגעת לא פחות מאשר עכשיו.

אני מאחלת לך שתמצאי זוגיות במהרה, "כשזה קורה זה קורה"..
 
melanie
14:24 04.04.14
תודה עדי, אני מנסה ואני יודעת שאת צודקת.
 
melanie
18:00 08.04.14
היי עדי, הבחור ואני היינו לבד במטבחון של המשרד שלי והוא הציע קפה, אמרתי כן בשמחה ואז הוא אמר ומה עם קפה בלי קשר לעבודה? חייכתי ואמרתי לו שבשמחה...ואז הוא אמר תרשמי לי את הטלפון שלך ונתן לי את האייפון שלו., כתבתי לו והוא אמר אני אתקשר בערב? חייכתי ואז הוא הלך למשרד שלו. כמובן ששמחתי מאוד אבל לא הראיתי לו, והוא התקשר בערב ויאצנו ביום למחרת לקפה וזה היה אתמול, הוא ביקש את הטלפון ביום א והתקשר ביום א ויצאנו ביום ב. עכשיו אני מקווה שנמשיך לצאת, השאלה שלי באיזו פגישה לספר לו על המצב שלי שאני עדיין בתולה וכל הסיפור שכתבתי לך בפוסט ה 1. האם רק כשישאל? תודה.
 
עדי בדיחי  
09:39 11.04.14
הי דיאנה,

אני ממליצה בחום להמשיך כרגיל ולהיות את. אם הנושא יעלה מתוקף כך שהיחסים ילכו ויתקרבו, והוא ישאל או ירמוז- את יכולה להגיד לו במה את מאמינה, לא להתבייש- אלו העקרונות שלך. את לא חייבת להרחיב ולפרט מה עשית ומה לא. את יכולה לסכם בכך שאת שומרת את עצמך וזה מובן.

גבר שיהיה מעוניין בך לחלוטין, ולא רק בקירבה פיזית, בוודאי ירצה להכיר אותך לעומק, לדבר איתך, לשאול ולהתעניין ופחות יגש לנושא המיני- לפחות לא ממש בהתחלה. ככל שיקדים לעלות את הנושא הזה וללחוץ- כך תדעי מה הכיוון שלו. איני אומרת שאין גברים שחשוב להם יחסי מין- והם לא רציניים בקשר. אלא שלך יש חשיבות כזאת, שהבחור יבין, יחכה, ועדיף שיהיה בעל אותם עקרונות (יש כאלה).

בהצלחה רבה,
 
מירית
11:16 10.04.14
היי.
אני בת 25 וחבר שלי בן 26. אנו שנתיים יחד.
מאז ומתמיד הוא היה פסימי אבל בזמן האחרון כבר ממש. אף פעם אי אפשר לדעת על איזה צד הוא יקום.
יש יום שהוא קם הכי שמח ומאושר ורגע אחרי זה הוא כועס על כל העולם ומתחיל עם הסיסמאות שלו. "אין דבר כזה חברים אמיתיים. הכל מזויף". "אני רוצה הפסקה מהכל" "מה שווים החיים האלו". "מה הטעם בזה שאני לומד, עובד, איזה ערך יש לכסף"..
התשובות שלי אליו זה שאם הכל כל כך לא חשוב והכל לא מעניין אותך אז או שתחליף תחביבים או שאולי כל היום תשב בבית ותתבכיין על מר גורלך. אולי זה יעזור. אז הוא מתחיל אם "אולי כדאי שאני אטבע.. אולי אתאבד" (והוא ואני יודעים שהוא סתם אומר את זה כדי לייצר דרמות".
ואז הוא אומר "תיפרדי ממני כבר. בשביל מה את איתי". וכשאני אומרת לו שלי אין כוונה לעשות זאת ושאם הוא רוצה הוא מוזמן להיפרד ממני בכיף הוא אומר לי שלא ושאני זאת שצריכה לעשות את זה. כי בשביל מה אני איתו ושהוא מאמלל אותי. (רגע, זה לא אני אמורה להחליט מה מאמלל אותי ומה לא?)
אני אוהבת אותו ולכן יש לי את כל תעצומות הנפש האלו כדי לתמוך בו ולהיות שם בשבילו.

מה אתן אומרות. להקשיב בעצתו ולהיפרד ממנו? אני לא מרגישה שזה הדבר הנכון כי אני אוהבת אותו מצד שני באמת כבר נהיה לי קשה עם כל מצבי הרוח האלו והתגובות הקטסטרופליות הדרמטיות האלו.
מאז שהתחלנו לצאת זה ככה.

הצעתי שילך לטיפול פסיכולוגי אבל הוא לא רוצה. הוא אומר שהוא רוצה אבל הוא לא הולך ולא עושה שום דבר בכיוון.

הוא כועס על כל העולם ומוציא מפרופורציה. כל יום הוא עם החברים שלו אבל מצד שני הוא אומר שאין לו חברים (שקר נוראי)... מצד אחד הוא אומר שהוא טיפס ואידיוט מצד שני כל הציונים שלו 98+ ובתור בן אדם הוא ממש לא אידיוט.
כל הזמן הוא שואל אותי "מה את עושה איתי"? ואני באמת כבר לא יודעת אם כולם ככה? האם יש מישהו שנוטה להיות יותר אופטימי ממנו? לי כבר דיי נמאס לשכנע אותו לראות את החיים בצורה חיובית יותר ולא תמיד להסתכל על השלילי. זה מחזיק לאיזה שבוע-שבועיים ושוב הוא חוזר למחשבות השליליות

אני מפחדת שעוד כמה שנים זה יתגבר והוא חס וחלילה יעשה לעצמו משו. אני לא אוכל להתמודד עם זה. ואני לא רוצה להיות עם מישהו כזה. מצד שני האהבה שלי אליו באמת גדולה. אולי לא אהבה, אולי הרחמים? אני באמת כבר לא יודעת.
אני רוצה להיות שם בשבילו אבל מה זה עוזר אם כל פעם הוא חוזר לפסימיות ולשליליות שלו??

נשארים ? עוזבים? מה אפשר לעשות אני כבר ממש אבודה. הוא גם אומר שהוא משתגע מזה שאנחנו לא שוכבים. וסליחה באמת שאני בן אדם שפועל מרגש וברגע שהוא מדבר בצורה הפסימית הזו ואומר שכולם נמאסו עליו ושהוא צריך הפסקה מהכל, לא בא לי לרוץ איתו למיטה.
מן מעגל כזה. עד שסופסוף אתמול יצאנו היה ממש כיף ורציתי, היום הוא קם ככה והכל שוב נהרס. הוצאתי את הרגל החוצה נכוויתי שוב ושוב חזרתי למחילה.

מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו. כדי לעזור לו? תודה.
 
עדי בדיחי  
09:36 11.04.14
שלום מירית,

לצערי ממה שאת מתארת, לבחור יש קושי מסוים לשלוט בתכונה הזאת. יש אנשים שה פסימיים באישיותם,ביקורתיים, חסרי אמון, חסרי תקוה לשינוי, וזה עלול כן להמשיך הלאה וביחוד כאשר החיים הולכים להיות מורכבים יותר, באופן טבעי- חתונה, ילדים, משברים, פרנסה, וכו'. החיים מזמנים לנו אירועים רבים, ומחשבה חיובית היא אחד הכליפ המשמעותיים להצלחה.

אני שמה לב שאת עושה הכל כדי שהתפיסה שלו תשתנה. כל הכבוד לך. אך לצערי אני לא בטוחה שהמפתח אצלך. רק הוא יוכל לעזור לעצמו וכאן דרוש טיפול של ממש. בתחושה שלי אדם שאומר לך שוב ושוב "תיפרדי ממני, אל תהיי איתי", דורש את זה מ-2 סיבות-
או שהוא באמת לא מרגיש שמגיע לו שיאהבו אותו. או שהוא רוצה להיפרד ממך ולא יודע איך.

אני מאמינה שפה מדובר בסיבה הראשונה. ולאדם שאין אהבה בסיסית מינמלית לעצמו, ולחיים, לצערי- גם בזוגיות זה לא יעבוד. את תמצאי עצמך שוב ושוב מדקלמת את אותם משפטים, אלא אם כן הבחור יקלוט שהדפוסים מחבלים לחלוטין בתחומי חייו, ואז ירצה לעשות שינוי. הבחירה- אצלו.

חשבי על כך. בהצלחה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  195  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין