בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
 
ליאת
10:52 01.07.15
שלום לצוות הפורום.אני מאוהבת בגבר שלא רוצה להיות בן זוג שלי ועקב זה נכנסתי לדיכאון וחוסר מוטיבציה.למרות שהוא לא רוצה אותי אני יושבת בבית וכל הזמן חושבת עליו ומפנטזת עליו.רציתי לשאול איך אני יכולה להתגבר על זה,ואיך לחזור למוטיבציה.תודה רבה ויום נפלא.
 
טלי צרקינסקי  
11:36 01.07.15
ליאת שלום,

אני מבינה את הכאב שלך וזה לא פשוט להתאהב במישהו כאשר זה לא הדדי.

אני יכולה לומר לך "בראש" שהוא אינו שווה השקעה אנרגטית מצידך, אך המקום הרגשי עובד קצת אחרת.

יש לי מספר המלצות עבורך:

אם את בדיכאון ויושבת בבית ו"חופרת" את הנושא הזה או משקיעה בו מחשבת יתר:

1. לגשת לקבל טיפול רגשי (אצל פסיכותרפיסט/ית, פסיכולוג/ית קליני/ת או עו"ס קליני/ת)

2. לא ברור אם יש צורך, אך איש מקצוע שיכיר אותך טוב ידע להמליץ אם כדאי להיעזר תקופה גם תרופתית.

3. להיות עסוקה. לא לשבת בבית. אני לא יודעת אם את לומדת, עובדת. חשוב שתיהי עסוקה במשהו שמסב לך הנאה וגורם לך להשקיע באובייקטים אחרים.

כל המשוואה הזו שציינתי יכולים לעזור לך. כאשר הרבה זה הטיפול הרגשי שבו את מקבלת כלים, עובדת על הביטחון העצמי ועל איך להמשיך הלאה..לא רק בתחום הזוגיות למישהו שהוא כן מתאים לך וזמין. אלא בכלל, טיפול שנוגע לכל תחומי החיים והוא מתנה.


אני מאחלת לך הרבה טוב!
 
קוקו
00:29 04.07.15
מלאכית השרת בהפסקת חיותה כי מקליד משך מכאן לא כן
אלא חוצה מארצו של שנייאורסון המשיח קבע
ימשיך כלשחק לדבריה כמו בליגת האלופות של מלאכית מלאכיי השרת בינם לבינם כלל,הכספית כבר סיימה חשבון עם המשיח היפך האחרון.
 
קוקו
 
01:46 04.07.15
סמפל חייב לכן נתקשר מיקריי ליבו של משיח הקבע היהודי,הוא גם יירד על ערבייה שואתיות מהשמיים וכו,,כי הריי
השתיפות דינה כמו דין שואלת ללא עיין אדם אל לפניו
כנוסחה חייבת הריי מידעת כל גברת סיסי עליה גברת סיסי אף
הריי כי
אם ככך השתיפות בינה לבינה חייבת לפי דין מלאכיי השרת לדיעת השתיפות בינה לבינה של כל לבין כל יחיד בדמות
ספריי השטן ההריי הירשים בינו לבינו כל יחיד
כמו יחיד מקליד זה נניח מהבשורה הישנה עליה ישנה ללא ככן יוכל למצות את כל מושגיי אלו ככה אול אוף אסדן
והריי כל יחיד באשר הוא יאכל את התחת כדימויי כי מלאכית השרת יושנת עוד בעמידה ולכן ינחש כל יחיד בינו לבינו כלום ממשי כי הריי
או כמו שאמרה למקליד שאין צורך לאסור כלום שככה ממילא בדמות הלכות השטן כי לא כן ולכן....ככה דרך אגב אבל ממקומה ומקומו הכספי של מקליד אחר משיח הכספי האחרון בטח יהיה זמן לגווריצה עליה גווריצה לחפש מי יכל כמו יוכל להרשים עצמו עוד.
דרך אגב טעות בדף יכתב או ייפלץ על חשבון מלאכיי השרת
וכל יחיד הלא לא יודע מקומו בנידון ישלם מהגיהנום המשיח האחרון עד הראשון.
 
קוקו
 
01:53 04.07.15
לכן המרשים כמו מרשים ללא ,כמו יורשם בלשון עבר הלך לעולמו(מקליד)
לא כן מצא את עיין הבשורה החדישה בדמות כמו ספריי השטן כי עין תחת עין בפשט כל אדם לא תמצא מלשון מיצויי דינו ולכן השתיפות שתיף בינו לבינו ישפוט כי מדובר באדם אל מול אדם הריי.
ואוליי כפה פרשה ההתנדבה לחברה קדישה ממקומה של ישובה(גם יחד) אל טרם משה רבינו יהיה לה זמן לעזור ל-שמות ראשיה אחר משיח היהודי אף הקהילתי כולו משכבר אל אחריו.ואין לה מושג בנושא כהארת אגב.
כל שאלות מטומטמות ללא על מקומ משהו לא יחכה אף אור לשום משיח בנידון.
 
קוקו
 
01:56 04.07.15
נניח שאלות היטלריות יש להן תשובה מידעת כל אדם כמו בינו לבינו משום מה,או שכפה סיווג פרשה תמצא עכשיו טעות.
 
קוקו
 
02:13 04.07.15
מלאכית השרת לא תשמע עולמות הרוח קשיריים בנידון מלשונה
הוא יסביר(אגב דרך כמו דרך אגב)
ולא תשתמע מכאן לשום עליה גווריצה תנתיח מציאות מלאכית השרת.
סגנון ידוע יותר מפעם.
כל זבל זה כי מחייב טעמיי בינו לבינו סמפל כמו-הכיצד
כמו תחת המובן מאליו בכלל.
 
אנונימית
14:04 02.07.15
אני בחורה בת 21. יש לי בעיה שכל הזמן חוזרת על עצמה.
את רוב הבחורים שהכרתי עד עכשיו, הכרתי דרך אתרי הכרויות. לרוב, מלא בחורים פונים אלי והשיחות זורמות ואני סופר משוחררת שם. הם נורא מתלהבים בעיקר מהמראה.
מדברים בטלפון והכל מדהים.
אבל, ברגע שצריך לקבוע פגישה, אני מוצאת את עצמי דוחה כל הזמן מחשש לדחייה.
אני מרגישה שרק בתמונות אני נראית ממש טוב כי אני פוטוגנית. במציאות פחות.

זה נושא שממש מציק לי. מפחדת מאוד להגיע לפגישה ולאכזב את הבחור.
לא יודעת מה לעשות..

חשוב לי לציין שקרה לי בעבר גם האקס שלי. רק שאיתו דיברנו איזה 3 שבועות לפני הפגישה והרגשתי עם יותר ביטחון.
העניין הוא שרוב הבנים חשוב להם להיפגש מהר ):
היות שאני כנה, אומרת להם את האמת כי אי אפשר לתרץ כל כך הרבה פעמים.
ושם הבעיה...
הם נעלמים אחרי שהם שומעים מהרתיעה שלי לפגישה.
מה עלי לעשות ?
 
לירי
15:44 02.07.15
היי.לאיזה גילאים את מכוונת?אם בחור לפני גיל 26-27 אין מה לדבר ברצינות על כלום..קחי בחשבון.
 
עדי בדיחי  
11:21 03.07.15
שלום לך,

תודה לך על השיתוף. אני מבינה מדברייך שהחשש הוא בעיקר סביב הדחיה מהמראה החיצוני שלך, למרות שאת מסבירה כי דווקא מחמיאים לך. אך בתוכך את חושבת שאינך נראית כפי שהתמונה מציירת.. וחוששת להידחות. האם את חוששת להידחות רק על הרקע הזה?

יתכן ואם תשימי תמונה שלך שאת חושבת שבה את נראית "פחות טוב", זה יסייע לך? אולי תצליחי להרגיש כי בפגישה דווקא תפתיעי לטובה?

הבחורים שומעים את החשש שלך מהפגישה ואכן זו סיבה טובה להיעלם. למעשה בכך את יוצרת רושם כי אינך רצינית/מעוניינת. והרי שלא כך המצב.

כדאי יהיה לזכור שלכולנו טעם שונה באנשים. העובדה שמישהו, אולי, יחשוב שאינך נראית כפי שהוא ציפה, לא מלמדת על כך שאינך נראית טוב. כל עוד יש לך הצלחות, את מקבלת מחמאות כפי שציינת- זה מה שחשוב מבחינת הדימוי שלך בעינין הזה. לא כולם יחשבו שאת הכי יפה- כי זה טבע העולם. כולנו יצורים שונים עם טעמים שונים וראיה שונה ומודלים שונים.. וטוב שכך.

אנ יודעת שהיום יש כל מיני אפשרויות של קטעי וידאו או סקייפ. חשבת על הרעיון? שם את יותר אותנטית מאשר בתמונה, ויותר "את". אולי גם זה יכול לסייע לך לחוש טוב יותר.

החשוב הוא לזכור- המראה הוא חשוב, אך הוא חלק קטן יחסית מכל הזוגיות בכללותה. המראה יכול להוות "כרטיס כניסה" לשיחה או לקשר, אבל הוא לא מספיק חשוב כדי שהקשר ימשיך. מה שימשיך את הקשר זה החיבור הפנימי, התקשורת, וכימיה בין בני הזוג. אני בטוחה שיש בך תכונות מאוד איכותיות, בנוסף לכך שאת יפה ונראית טוב.

בהצלחה רבה,
 
נטלי
00:34 30.06.15
שלום, אני בת 25. לפני כשלושה שבועות התחלתי לצאת עם מישהו והקשר נהיה מאוד רציני. הוא כבר הכיר את המשפחה שלי ואני את שלו ואנחנו משתדלים להיפגש הרבה על אף המרחק.
הוא מאד מוצא חן בעיניי, נראה טוב, חמוד, נעים, מנומס, מדבר על מה שמפריע, עושה רושם של בחור טוב.
יש משהו שמפריע לי, אני מרגישה שהוא לא מספיק מתעניין בי.
כשחזרתי יום אחד עצבנית מהעבודה התחלתי לספר לו מה שקרה ועם מי רבתי ומי עצבן אותי. הוא לא שאל יותר מדי שאלות ולא התעניין. בנוסף, כשסיימתי לספר הוא לא אמר את דעתו, רק "אהממ" או "יהיה בסדר" וכד'. הוא לא ממש מרחיב ולא מביע דעה. אני אוהבת שכשאני מספרת מקרה לשמוע מה הוא חושב ולקבל ממנו קצת יותר תמיכה ולא הרגשתי את זה.
בנוסף, אני מרגישה שהוא לא שואל מספיק ולא כ"כ מתעניין במה שעבר עליי לאורך היום. גם שסיפרתי לו על משהו ממש טוב שקרה לי בסוף הוא אמר "איזה בובי" ולא ממש הרחיב.
אשמח לשמוע את דעתכם, אני חוששת שזה משהו שעלול להפריע לי בהמשך הקשר איתו.
ראוי לציין שאני מחפשת מישהו למטרות נישואים.
 
טלי צרקינסקי  
11:51 30.06.15
נטלי שלום,

הקשר שלכם מאד טרי, התחלתם רק לצאת כך שיכולות להיות התפתחויות בקשר.

מה שהייתי ממליצה לך זה לדבר אתו על כך. כאשר הוא מספר משהו על עצמו, גלי התעניינות, תשאלי שאלות להרחבה, תנסי להיות אתו בחוויה כמו שאת היית רוצה שיהיה אתך.

מה שאת יכולה לומר לו זה שכאשר את משתפת אותו במשהו, לעתים היית רוצה שהוא יתעניין יותר, ישאל יותר. יכול להיות שהוא לא כ"כ יודע איך ומה חשוב לך, על כן מאד חשוב לדבר ביניכם על הדברים האילו על מנת לא ליצור מצב של אי הבנות או "טלפון שבור"..

ציינת שהוא מדבר על מה שמפריע, כלומר, נשמע שיש עם מי לדבר...

יתכן והוא חווה שאת שיתפת אותו במשהו ושם זה הסתיים.. והוא הקשיב, ואת חווה שאת רוצה משהו מעבר ועל הדברים האילו הייתי ממליצה לך לדבר - זה תקף בכלל לגבי תקשורת בזוגיות בכל שלב בחיים..

תעשי את זה בחן, באכפתיות, לא בטון מאשים או שופט, אלא ממקום שבאמת רוצה לראות את האחר....בהדדיות.


אני מאחלת לך הרבה הצלחה בקשר!



 
נופר
19:06 28.06.15
אני והבן זוג נפרדנו אחרי כמעט שנתיים יחד, בפרידה הקודמת לפני כחודשיים הוא שכב עם אחרת ועכשיו ששוב נפרדנו ברור לי שמתישהו הוא שוב ישכב עם מישהי .
נמאס לי לחכות ולקוות שהקשר בנינו השתפר עם כל האהבה שלי כלפיו ואני שוקלת להפגש עם מישהו שהכרתי בעבר . אני יודעת שבאיזה שלב מאוחר יותר הוא יצור קשר איתי ויתעניין לדעת אם הייתי עם אחר , אין בנינו סודות ושקרים ואני פוחדת שהוא יכעס ולא ירצה לחזור כשידע שהייתי עם אחר במיוחד שכל הקשר היה מלא קנאה מהצד שלו. אני יודעת שנפרדנו ואני לא חייבת לו כלום , וברור לי שהוא גם לא חייב לי כלום והוא יעשה מה שבא לו מבלי להתחשב בי . אני לא יודעת מה לעשות, אני לא רוצה להרוס שום סיכוי לחזור אליו אבל גם נמאס לי לחכות לו כשהוא עושה מה שהוא רוצה.
 
נופר
16:25 29.06.15
בזמן הקשר שלי עם הבן זוג הוא היה רב איתי ספציפית על הבחור הזה ותמיד חשב שאני מתגעגעת והוא לא מספק אותי כמוהו ותמיד התעקשתי שלא. אני לא רוצה לתת לו את הסיפוק שהוא צדק כל הקשר למרות שהכל היה בראש שלו הוא תמיד יודע לסובב דברים איכשהו שאני לא בסדר. אני מתלבטת כל כך אם להפגש עם הבחור מהעבר אבל פוחדת מהדיעה של האקס.
 
עדי בדיחי  
22:27 29.06.15
הי נופר,

מספר דברים שצריך לברר-
1. האם את בכלל מעוניינת בבחור ההוא מהעבר, או שהוא סוג של "פלסטר", לסייע לך להעביר את התקופה ללא החבר הנוכחי שזה עתה נפרדת ממנו.
2. אני מבינה שהקשר היה רווי בחוויות לא קלות עבורך, כמו גם הסיפור עם הבחורה האחרת בפרידה הקודמת וכן אירועים של קנאה מצידו והאשמה שלך (שמאשים אותך), מצידו.
3. האם יהיה לך נכון עכשיו, רגשית, להיכנס למערכת יחסים עם אותו אקס מהעבר- האם זה לא יבלבל אותך יותר, יציף אותך יותר? אם תרצי "להתאוורר" תוכלי לנסות לצאת עם אנשים חדשים..

אני מניחה שאם כרגע תצרי קשר עם האקס ההוא, ובהנחה ותחזרו להיות יחד את והנוכחי- סביר להניח שהוא ירגיש שצדק לאורך הדרך. אך אם את סבורה שתחזרו להיות יחד- למה למעשה לבצע כזה צעד, עם מישהו אחר?

לסיכום, הייתי רוצה שתחשבי מה נכון לך ומה נכון עבורך בשלב הזה. האם לאורך השנים את רואה אותך ואת הנוכחי ממשיכים יחד? האם עוד יש סיכוי לחזור? לפי דברייך- יש. אם כן- השקיעי בכך. ולא במקומות שיכולים לעכב או להרוס את החזרה שלכם יחד.
אם לא, והחלטת להיפרד סופית- הרי שאת בן אדם חופשי. אני מרגישה שאת "לא פה ולא שם", ואולי בשלב כזה לא כדאי לעשות מהלכים שיכולים גם לבלבל אותך ולהציף אותך רגשית מעבר לפרידה שאת חווה.
שלום רב,
אני בחורה בת 29 יוצאת עם גבר שגדול ממני בשנתיים מזה 5 שנים. בהתחלת הקשר היינו ידידים טובים ולאחר חיזורים מצידו שקסמו לי מאוד הפכנו להיות זוג. יש בינינו אהבה ואנחנו חברים טובים אחד של השני, כלומר אני מרגישה שאני יכולה לספר לו דברים שקורים לי בעבודה\בחיים וגם ההפך הוא הנכון. יחד עם זאת הקשר שלנו מאז ומתמיד היה רווי במריבות וויכוחים ואף היו מספר פרידות קצרות שאני יזמתי. מאז ומתמיד הפריעה לי השתלטנות שלו(אני בחורה שנראית טוב ולפעמים אוהבת להתלבש מעט חשוף, לא מאוד פרובוקטיבי אלא מעט. וזה מפריע לו ולפעמים אף אומר לי להחליף בגדים לפני שיוצאים מהבית, כמו גם מפריע לו שאני נועלת נעלי עקב כי כשאני עם נעלי עקב אני מעט גבוהה יותר ממנו ולדבריו זה גורם לו להרגיש שאני רוצה "להתנשא" מעליו). בנוסף, הוא הכיר אותי מעשנת וגם הוא בהתחלה עישן אך לפני כמה שנים הפסיק, ועכשיו גם מצפה ממני להפסיק. ואני מוצאת את עצמי שלא מסוגלת להיות חופשייה על ידו ולהדליק סיגריה כי כל פעם שעושה זאת זה מלווה בהערה כזו או אחרת מצידו : "איכס זה מסריח" , "אל תתקרבי אליי" וכיו"ב. וזה נראה לי לא פייר משום שהוא הכיר אותי ככה ואין זה צודק שבגלל שהוא הפסיק גם אני צריכה להפסיק. אני אפסיק לכשאחפוץ בכך. בכל מקרה to make a long story short... בחצי שנה האחרונה אנחנו רבים ללא הפסקה. וכל ריב רק מחדד לי את התחושה שאולי זה הוא לא הגבר שאני רוצה לחיות איתו כל חיי, על אף האהבה הרבה שאני רוכשת כלפיו ובעיקר, ההרגל רב השנים. לאורך הזוגיות בינינו אני כבר סיימתי תואר שני ואילו הוא מתחיל רק עכשיו תואר ראשון ומצופה ממני לשאת בכל העול הכלכלי של שכ"ד חשבונות וכו' תוך כדי התואר שלו (נשארו לו עוד 4-5 שנים ללמוד). אני כבר שקלתי לבטל את החתונה אבל אני יודעת שתקופת הפרידה תהיה כואבת מנשוא במיוחד לאור העובדה שאני באמת אוהבת אותו. יש לציין גם שאנחנו רבים הרבה על דברים שחוזרים על עצמם כי יש לנו בעיה תקשורתית, אני בחורה מאוד וורבלית אך אני מוצאת שזו פעם ראשונה שאני לא יכולה להבהיר את עצמי באמצעות מילים. שנינו אנשים מאוד דומיננטיים וזה נראה שכל אחד מושך לצד שלו והמון פעמים גם כשהוא טועה צריך "להאכיל אותו בכפית" בכדי שיבין שהוא טועה גם בדברים שלכאורה לאנשים אחרים ייראו טריוויאליים לחלוטין שזו הייתה טעות מצידו ושהוא צריך להתנצל. אני מוצאת שהאנרגיה הרבה המושקעת מצידי בכדי להבהיר לו דברים גורמת לי להיות תשושה נפשית ועייפה. ואני שואלת - האם האהבה מספיקה? האם המעט אושר שיש לנו במע' יחסים יכולה לכסות על הריבים והוויכוחים? והמצב הכלכלי שטומן בחובו אתגר בשבילי, האם זה פייר לצפות ממני לדבר כזה???
התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל מטפלת מקסימה אבל אני גומעת את האינטרנט כדי לקבל עוד קצת מידע ואולי שביב של תקווה שיש סיכוי למע' יחסים הזו או אישור לכך שהמע' יחסים הזו נידונה לכישלון ועליי לעבור הלאה.
אשמח לקבל עזרה, האם עליי לבטל או שיש סיכוי?
 
עדי בדיחי  
10:50 26.06.15
שלום אנונימית,

ראשית אני מקדימה ואומרת שיש בהחלט לגיטימציה לחששות וספקות לפני החתונה. חמש שנים אתם יחד, כנראה לא סתם בחרת בקשר איתו ובפיתוח מערכת יחסים איתו.. והיום כאשר החתונה מתקרבת, איתה גם המיסוד הטוטאלי, המחויבות - צצים הרבה נושאים שיש עליהם שאלה, מבחינתך. וחשוב שתדעי שזה קורה תמיד, במינון זה או אחר.

בהרבה מהקשרים הזוגיים, וגם כאלו שמתפתחים לנישואים, קיימים ויכוחים ועימותים. בד"כ אם שני בני הזוג דומיננטים- וכאן נשמע שכן - סביר שיהיו יותר "פיצוצים". העובדה הזאת לא תספר דבר על היכולת שלכם להישאר יחד, לחיות חיים טובים, ולפתור בעיות.

אני מניחה שנושא הקנאה / שמרנות וכו' צץ וזו לא הפעם הראשונה. כלומר בחמש שנים שאתם יחד בוודאי ובוודאי הנושא עלה, ויתכן וזהו נושא שעוד תחלקו עליו. יש נושאים בזוגיות שאנחנו לא מסכימים עליהם "לנצח" וחילוקי הדעות ימשכו. השאלה הגדולה היא מה הפער בין "לבוא לקראת" ולהבין, לבין פגיעה בך, בכבודך וברגשותייך. יש להפריד בין תפיסות עולם שמרניות או ליברליות, לבין קנאה אישית, הרסנית, שתלטנות, טוטאליות פתולוגית ועוד.

אני מתרשמת שהפער ביניכם נובע קודם כל מהבדלים בתפיסות ובשלב שכל אחד הגיע אליו עד כה- פרנסת המשפחה, השכלה, נושא העישון והלבוש. אני מבינה ממך שאת חשה "נדחקת לפינה" בדרישות שמבחינתך אין להן מקום, לפחות לא מקום גדול.

כשבונים בית ביחד- הכל הופך "לשלנו". גם החלק הכלכלי. כל אחד יתרום כפי יכולתו. אם נגיע לבית משותף בתפיסה של "פנקסנות"- את תעשי ככה ואני אעשה ככה. את אחראית לזה, ואני אחראי לזה- לא יהיה לזה סוף טוב. המקום של הזוגיות טומן בחובו שותפות מלאה, אחריות מלאה, של בני הזוג שעכשיו הפכו ליחידה אחת "שורדת" ביחד. וחשוב לציין זאת בפניו.

מעולה שלקחת טיפול ואני בטוחה שהטיפול יכול לסייע. לפעמים עד שטיפול "מתניע" ומתחיל תהליך עובר זמן וכדאי לתת לזה את הזמן. בתחילת הטיפול בד"כ אדם מגיע מוצף, נסער, מגיע לאחר ש"כלו כל הקיצים", והוא חייב עכשיו תשובה ומיד. ולכן זה לגיטימי שתפני גם לפה. אבל- חשוב שתדברי על הדברים האלו בטיפול ותנסי להבין איפה את יכולה לקחת אחריות- מה את יכולה לשנות- ומה את יכולה לשחרר. האם באמת יש "מעט" אושר אל מול הפערים, העימותים והויכוחים? או שלמרות כל זאת - הוא האדם "שלך" ואבא לילדייך בע"ה בהמשך?

בשלב זה לא הייתי עושה מעשה קיצוני כמו לבטל חתונה, אבל בפירוש לשתף אותו במחשבות שלך. לשתף אותו בחששות, במה שעובר עלייך. הוא צריך לדעת מה את עוברת, כדי שגם הוא יוכל לחשוב על הדברים ועל החלקים שלו. מותר לשניכם להיות דומיננטיים ולנסות לשלוט כל אחד מכיוונו על מערכת היחסים. מותר להיות עם "אגו" ולהחליט מי אומר את המילה האחרונה. אבל החוכמה היא לדעת לסגת, לוותר, להתפשר, לראות גם את האפור ולא רק את השחור והלבן. זוהי זוגיות לאורך שנים- ההדדיות, הפשרות, עבור האחר. אין לי ספק שהמטפלת תוכל לסייע לך במציאת הדרך. לא להכל יש תשובות- אבל יש כיוון כללי, ובשלב זה זה יספיק.

שיהיה בהצלחה רבה ומזל טוב,
 
אנונימית
00:34 29.06.15
תודה רבה על התגובה
לאחר לבטים רבים, החלטתי לבטל את החתונה. כמובן שלמרות שפירטתי רבות אודות מע' היחסים בהודעה הראשונה, קצרה היריעה מלתאר באמת את הדינמיקה. והגעתי למסקנה שהחיים קצרים מדי מכדי להתפשר ולהשאר במע' יחסים שרגעי האושר מעטים הרבה יותר מרגעי הסבל והכאב.
תודה ושיהיו רק בשורות טובות ואושר לכל עם ישראל.
 
עדי בדיחי  
22:20 29.06.15
מאחלת לך בהצלחה רבה
 
יעל
01:30 28.06.15
שלום לכולם,
אני רוצה לספר ולשמוע חוות דעת כי זה כמעט המוצא האחרון לפני פירוק החבילה.
אני נשואה ואמה ל2 בנות קטנות (שנתיים וחצי שנה) מקסימות.
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל פשוט אני מאמינה שאנחנו כבר לא מתאימים,כלום לא מתאים כלום לא הולך פשוט נשארים יחד רק כי כרגע פשוט לא ניתן לפרק בגלל המצב הכלכלי.
לבעלי שמו יהיה אבי יש תפיסת עולם כל עך מעוותת בעיני החבירם שלו מאוד חשובים לו עד כדי כך זה יכול לבוא על חשבוננו
יש לו חבר רווק שרק מנסה לחשוף אותו לבחורות יציאות אילת חו"ל וכל עולם הרווקים שפשוט גורם לי לשנוא אותו הוא גם לא אוהב אותו ואומר כך,אבל נשאר חבר שלו בגלל שמפחד להשאר בלי חברים.
הוא מסוגל להיות מחוץ לבית המון אני לא חושבת שהוא בוגד , הוא מתלונן כל הזמן כל הזמן לא מרגיש טוב, לא נעים להיות בחברתו הולך לישון נוקדם כל לילה אין אהבה אין צחוק אין יחסים,
השיחות הן שיחות בנאליות על הבנות ובעיקר מריבות וכרגע המצב יותר מתוח כי אנחנו חנוקים כלכלית כבר תקופה וזה משפיע מאוד. שגם איפה שהוא הוא אשם כי הוא לא מצליח לפרנס אותנו ביושר כי כך סוכם שיעשה בתקופה הזו.
אני פשוט מרגישה שאני מתפרקת מבפנים מילה אחרי מילה,מעשה אחרי מעשה לא רוצה להשאר פה כי צריך,מגיע לי אהבה מגיע לי אושר.מה לעשות?
איך לנסות לשפר? האם אפשר בכלל מהתחתית הזו לעלות למעלה?
כבר המשפחות המורחבות מעורבות מביך וגורם לי לחוסר נוחות
 
טלי צרקינסקי  
11:19 28.06.15
יעל שלום,

את מתארת משבר ביחסים שנמשך זמן רב והוא לא פשוט.

עם זאת, יש סיכוי שניתן לשפר את היחסים. לדעתי אפשרי לבדוק את זה בטיפול זוגי ולהתחיל לראות מה קורה שם מבחינת הזוגיות שלכם,הצרכים שלכם, הפחד של בעלך להישאר ללא חברים, מה אבד שם בדרך בנישואין, פעמים רבות ניתן להחזיר לקשר דברים שכן היו נוכחים בו בעבר ושווה לנסות.

אני קוראת מדברייך שאת שואלת אם זה אפשרי.

אני מאמינה שעם ליווי של איש מקצוע זה אפשרי.

ממליצה לך לפנות לשירותים החברתיים הקרובים לאזור מגורייך, איפה שיש תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי, מוענק שם טיפול מסובסד עפ"י ההכנסות שלכם ותוכלו לקבל ליווי וטיפול מקצועי וטוב.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
מדמיינת
13:12 25.06.15
סטטוס נשואים בני 50 הוא לא מדבר מעניש אותי בשתיקה אם דיברתי וטענתי את מדמיינת אם דיברתי ושתק מרשה לעצמו לא להגיב ולצאת משיחה בשליטה לרוב כשאני מנסה אומר משהו ונעלם בסביבה וקשר עין.מנדה אותי משיחות טלפון משיתוף נחוויה לא מדבר. כך כבר כ שלוש שנים.לא מתקדמים עומדים ויורדים מנטלית לא מבלים לא יוצאים לא חיים רק עוברים העמים כשאני שואלת לא עונה ואם ענה.הכל בידיים שלך מתכוון לאישות שאין עוד מעט שנה למה כי אין מצבים ואםיש אנחנו לא מתואמים.אני לא רוצה כי הוא מזלזל בי והוא ביחס קרוב עד העצם עם אחיו מספר לו הכל. הוא לא רוצה טיפול זוגי. הלכתי והפסקתי כי אין טעם בלעדיו.האם הוא רוצה גט!!!!
 
עדי בדיחי  
14:56 25.06.15
שלום לך,

לא חושבת שאפשר לדעת מה הוא רוצה- לפי מה שאת מתארת יש קושי גם לו וגם לך עם הזוגיות. בכל תחומיה. נשמע שלא פשוט לך לחיות בתוך חוסר וודאות- להרגשתך את לא יודעת איפה את נמצאת, והאם השותף שלך לחיי הנישואין עדיין מעוניין בהם.

ניתן לשאול רק אותו- האם הוא מעוניין לשקם את הקשר או לא. ומשם להתחיל לחשוב איך את ממשיכה.
 
שגית
03:01 28.06.15
שלום לך,
עלייך לשאול את עצמך אם את מעוניינת להמשיך להיות בקשר מסוג זה. האם עונה לך על הצרכים. אפשרות אחת היא להציע לו טיפול זוגי. במידה ויתנגד , ומלץ כי תפני לטיפול פרטני.יחסים מסוג זה לא נפתרים מאלייהם.
 
Shai
12:15 27.06.15
במהלך השנה וחודשיים האחרונות הייתי בזוגיות. בני 29.בת הזוג הייתה שוברת תכלים הרבה.מה הכוונה?נניח היא רוצה שנעשה משהו,ולי לא כל כך מתחשק,אז תגובתה הייתה סגירות ועצבנות,ושהייתי בא לשוחח איתה על כך היא הייתה מציינת שכנראה אנחנו לא מתאימים ואנחנו אנשים שונים וחבל לנו ככה.כל ויכוח או אי הסכמה היא הייתה מציינת תעניין הזה.הרגשתי חוסר יציבות וחוסר וודאות.למרות הכל,התמודדתי עם ההתנהגות הזו שלה עד לנקודה שבה נשברתי.ומהנקודה הזו כל פעם שהיא איימה לעזוב אמרתי לה קדימה את מוזמנת ללכתז.למרות שברגע ששמעה אותי אומר לה זאת היא ניסתה לקום וללכת אך תמיד לבסוף נשארה.היו חילוקי דעות היכן לגור אך שיכנעתי אותה שזה יועיל לנו כלכלית ויתן לנו מרווח נשימה ואויר בתחילת דרכינו.בסיוע ההורים שלי התחלנו לעבוד על כך. היא העבירה בגדים שלה אליי וקנתה ציוד מטבח ועוד לדירה.אך משו השתבש.ממש לקראת קו הסיום שהדירה כמעט מוכנה לאכלוס היא החליטה שהיא לא עוברת לגור אצלי.בהתחלה אמרה שזה לא פייר שהיא נאלצת לעזוב את הסביבה הטבעית שלה והיא מקריבה ואצלי דבר לא משתנה ,אני נשאר אצל ההורים וליד החברים.אמרתי לה שהיא צודקת אך מה שנכון לחשוב זה האם המהלך משרת אותנו כזוג ולא להסתכל מי מקריב יותר.לאחר מכן אמרה שזה בגלל ההורים שלי.אין לה פרטיות והיא לא יכולה להזמין חברים או לשים מוזיקה בווליום.אז אמרתי לה נכון,אך לגבי הרעש זה לגיטימי לכל יחידת דיור גם אם היינו משכירים בחוץ ,ולגבי הפרטיות הבנתי תעניין שזה תחת הרדאר של ההורים שלי אך ההורים שלי אינם בעייתיים כלל ,אינם מתערבים והם חיים את חייהם.לא רק זו,אלא אמרתי לה שבמידה ונרגיש שההורים שלי נכנסים לנו לחיים נעבור מפה.לאחר מכן אמרה שהאופי של ההורים שלי מפריע לה.אבא שלי,לצערי וגם שלא בשליטתי,תחת כדורים פסיכיאטריים והוא לא הכי יציב נפשית .לעיתים הוא נתקף דיכאון ובכי.יצא לה לשמוע אותו והיא נחרדה.הסברתי לה תמצב שלו ושאנחנו רגילים לזה.לגבי אמא שלי היא ציינה שקשה לה עם זה שאמא שלי אדם שלא יודע להינות מהחיים ושכל הזמן מתלונן על כמה כואבים לה השרירים(פיברומיאלגיה ),אמרתי לה שאין מה לעשות ,זו אמא שלי ורק בריאות.היא אמרה שהיא מסכימה לגור יחד רק בחוץ ושההורים שלה יעזרו לנו כלכלית ושאם אני לא מוכן אז הקשר ישאר בעינו.כל אחד גר בביתו ונפגשים כמו תמיד אחד אצל השני.שאלתי את עצמי מה אני אעשה עכשיו? כל כך רציתי לגור איתה כבר כדי לראות איך נסתדר. הגעתי להחלטה שאיני מוכן לקבל תתירוצים שלה,נכון שיש בהם מן האמת,אבל כדי למדוד את עוצמתם והשפעתם האמיתית יש לעבור ולגור יחד.לדבר מהשטח ולא מדמיונות.כמובן שהיא לא קיבלה זאת והתחלנו להבין שזה הולך לסוף.מצאתי את עצמי לבד במערכה.כשהייתי שואל אותה מדוע את לא בוחרת להיות יחד ולהתגבר על הקשיים היא הייתה עונה שהיא לא מוכנה לעבור לגור אצלי ושאם זה גורלה לעבור לגור איתי אצלי אז זה יקרה בסופו של דבר אך כרגע זה לא מה שהיא רוצה.
 
Shai
12:18 27.06.15
נאלצתי לקצץ ובלי כוונה השמטתי תעניין של יחידת דיור עם כניסה נפרדת ודלת מקשרת
 
טלי צרקינסקי  
17:46 27.06.15
שי שלום,

אני קוראת מדברייך שני נושאים מרכזיים, (אני מגיבה לאחר התוספת שהוספת)..

אם עולה משהו לא פשוט בקשר, היא ממהרת לסגור אותו ולהתעצבן עליו - זה דבר שלא מאפשר שיח ביניכם בפתיחות ולקיחה שלה את המצב למקום של אתם לא מתאימים מה שלא בהכרח קשור כי בזוגיות ישנן אי הבנות, כעסים ועוד.. זה חלק מלהיות בקשר..
תליו כמובן במינון ובעצמה.

השאלה מה היכולת שלה להכיל תסכול.

ונראה שאתה חיית תחת איומי עזיבה שלה וניסיתי מאד "להחזיק" את הזוגיות הזאת.. מה שדורש כנראה לא מעט משאבים רגשיים.

הדבר השני הוא מעבר לדירה.

יתכן ויש כאן חשש לעבור לגור ביחד שניתן להבינו כי זה צעד משמעותי בקשר.
יתכן ויש חשש שהקרבה להוריך והריחוק מחבריה ומשפחתה מעלים אצלה חשש.

שמשהו ישתבש, שאם משהו לא ילך, היא תקום ותלך...

אתה ניסית לומר לה שזה יותר כלכלי לעבור לגור ביחד אך ממה שאני קוראת הייתה קצת התעלמות מהתכנים הרגשיים שעוברים עליה ועליך בתוך הקשר וחשוב מאד שהם יהיו מדוברים.

המלצתי היא לאפשר בקשר תקשורת פתוחה. לומר לה שאתה מבין את החשש, מאידך, אתה לא יכול לחיות תחת איום שכל דבר (כעס/משהו שלא מסתדר) היא תאמר שאתם לא מתאימים ותאיים לעזוב ולא תנסרו לפתור את הבעיות כמו בזוגיות.

כי זוגיות ארוכת טווח היא כזו.. היא כזו שצריכים לדבר על הבעיות ולנסות לפתור אותן, להגיע לעמק השווה ועוד..

ועם החלק הזה יותר קשה לה או חסר.. (לא נראה לי שהוא חסר כי אני קוראת שהיא כן מוכנה לפשרות.. יש איזו בהלה שאם משהו עולה, אז סוגרים באופן הזה והזה ויש הכרעה..)

אז לחיות תחת איום כזה לא נכון לך ולה ולהפוך את זה לתקשורת בונה בזוגיות כן יהיה נכון לך ולמה משם תוכלו לקבל הרבה מאד החלטות נכונות עבורכם לא רק בנושא הדיור...

האמפטיה וההבנה שגילית כלפיה למרחק מהחברות ומשפחתה הייתה נכונה ואם תחליטו לגור ליד הוריך - יש חשיבות לבדוק איך יכול להיות לה טוב שם..


אני מאחלת לכם המון הצלחה בכל אשר תחליטו..







 
דוריאל
12:04 27.06.15
שלום לכולם.
אני בזוגיות כבר 3 שנים ו 3 חודשים. עם הזמן אני רק מבינה כמה אנחנו שונים זה מזה. (אגב, הוא בן 28 ואני בת 26).
הוא נשאר ילד באיזשהו מקום. התגובות שלו קיצוניות לפעמים כמו נער מתבגר, יש לנו ריבים לפעמים על איזה סוג מוסיקה אני שומעת!! לטענתו המוסיקה עושה את הבן אדם. הוא כועס עליי שאני לא אוהבת את הכלב שלו כמו שהוא אוהב אותו. דברים כאלה.
בגילי, ובהתחשב בכך שהתחלתי ללמוד במקום אשר מרוחק ממנו, פתאום אני מרגישה, שזה לא האדם שהייתי רוצה להישאר איתו. הוא חמוד, הוא מתוק, הוא מצחיק אבל הוא לא נותן כמעט כלום לקשר שלנו. אני עושה מאמצים כל סופשבוע לחזור לראות אותו והוא היה אצלי פעמיים. אני לומדת מאוקטובר.
מדיי פעם הוא מפתיע עם איזו מתנה כשאני מגיעה אליו או קונה לנו גלידות אבל אני לא מרגישה התרגשות, לא בא לי לשכב איתו. הוא עשה כל כך הרבה דברים שאיכזבו אותי. כל ההתפרצויות כעס הסתמיות האלה (הוא יכול להתעצבן שחם לו! או שהוא עומד בפקק)!! פשוט כיבו אותי לחלוטין.
מצד אחד אנחנו תקופה לא מבוטלת בזוגיות. מצד שני אני כל הזמן חושבת על זה שמגיע לי יותר טוב ואולי עכשיו, באוניברסיטה, זה בדיוק הזמן שלי לחפש מישהו שאולי נמצא במקום אחר בחיים ובוגר יותר.
אני נורא מפחדת לפגוע בו, ובסופו של דבר גם בעצמי.
לא יודעת כל כך מה לעשות. אני חושבת שהכי טוב יהיה להיפרד אך מהצד השני, הפחד לפגוע בו משתק אותי. וכשאני רואה אותו אני פשוט לא מסוגלת לעשות את זה. מה אפשר לעשות? איך מפסיקים לפחד?? :-\
 
דוריאל
12:08 27.06.15
שכל פעם שאני מנסה לדבר איתו על הדברים האלה הוא נאטם ואומר "טוב אין לי כח לדבר על זה עכשיו אני עייף" או כל תירוץ אחר. זה מגיע למצב שאני כותבת לו כי הוא פשוט לא מסוגל לדבר על הדברים. כמו כן, הוא במינוס תמידי אך ממשיך לחיות בפזרנות.

מה יקרה בעתיד? כשננישא אולי או כשיהיו לנו ילדים? משכנתא? אני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עליו בנושא זה בכלל.
 
טלי צרקינסקי  
17:30 27.06.15
דוריאל שלום,

מגיבה לאחר קריאת שתי ההודעות

לפעול מתוך פחד לא לפגוע בבן אדם הוא לא שיקול. בוודאי שאנו יכולים לצמצם פגיעה באדם אך לכולנו משברי חיים ואם יש פרידה זה עשוי להכאיב (=לשני הצדדים).

אני לא בטוחה שאתם שם...

בזוגיות יש שלבים שונים של מיזוג ששניכם אוהבים את אותם דברים, אחכ יש שלבים שלא חייבים לאהוב את אותם הדברים ומותר שבן הזוג או בת הזוג יאהבו דברי אחרים דוגמה: מוסיקה, בעל חיים ועוד..(נפרדות שיש יחד אך יש לכל אדם גם מרחב שלו).

השאלה האם אתם יכולים לחבר את מה שחיבר אתכם מההתחלה כי אני מאמינה שהיו דברים שם.

יתכן ושווה לחשוב על פגישות עם איש מקצוע מתחום הטיפול הזוגי על מנת לבדוק מהם התסכולים שעולים, מהי הדינמיקה שקורת היום גם בזוגיות וגם אצל כל אחד מכם ועוד..

זה בהנחה שאתם כן רוצים לתת צ'אנס ביחד ומומלץ לדבר עם בן זוגך על כך. ללא ממקום מאשים אלא ממקום שבאמת רוצה לבחון אם אפשרי יחד ורוצה לבדוק את זה..

ומובן שיש דינמיקות שונות והתפתחויות אצל אנשים ופעמים רבות ניתן להכילן ולהבין מאיפה הן באו ולצמוח מהן..
האם הן באו לומר משהו/להתנהג משהו בקשר
יש מקום לדבר על הנושא הכלכלי שציינת. רוב מה שתיארת נכנס תחת הקטגוריה של "תקשורת זוגית"
ועוד...

חשבו על כך. פרידה היא תמיד אפשרית, אך גם לבחון האם יש אופציה להמשיך בקשר לצמוח בתוכו גם...

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
בר
16:18 25.06.15
לפני שהכרתי את האקס שלי הייתי בחורה שונה לגמרי, הייתי בסביבה של אנשים לא נכונים ותמיד בחרתי בבחירות הלא נכונות. אין לי ספק שבזכותו השתנתי לבן אדם טוב יותר ובוגרת יותר . במהלך השנה וחצי שהיינו יחד עברנו המון ימים קשים עם המון ריבים, היה לו קשה עם העבר שלי למרות שעשיתי הכל כדי להראות לו שהשתנתי . בחיים לא הייתי במערכת יחסים כזאת, אף פעם לא התחברתי ככה לגבר ולא נהנתי ככה עם אף אחד אחר. רוב הקשר היינו גרים ביחד ודיברנו על העתיד החתונה הבית והילדים.
עכשיו הוא נשבר סופית למרות שהוא אוהב אותי , עדיין קשה לו עם דברים שהוא יודע עליי והוא החליט לסיים את הקשר לתמיד. אני לא יודעת מה הדרך הכי נכונה להתנהג, אף פעם לא היה לי קשה לסיים משהו כמו שאיתו. לתת לו את הזמן שלו ?
 
עדי בדיחי  
16:27 25.06.15
הי בר,

נשמע שעברת שינוי חיובי ומורכב יחד. אני רק רוצה להאיר את הנקודה - שלמרות שהוא היה איתך, הקרדיט לשינוי לא "שלו". הכוחות הם שלך ואת זו שיצרת אצלך את השינוי, את העלאת הדימוי העצמי ואת הצתת את הכוחות שטמונים בך. ולכן אף אחד לא "יקח" לך את זה, וישאר שלך לתמיד. בין אם הוא יחליט לחזור להיות איתך בקשר ובין אם לא.

אני מבינה שהבחור מעוניין בפרידה. יהיה נכון להערכתי לתת לו את הזמן לכך, לתת לו להרגיש בחסרונך ולפיכך לקבל אינדיקציה האם באמת מעוניין בקשר או לא. לפעמים צריך לתת לצד השני לשקול ולהחליט ולהרגיש גם "לבד" ו"ריק" ממך, כדי שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. את מבחינתך תמשיכי בדרך החיובית שלך ובמסלול חייך החדש שאת, בעזרתו, סללת- שוב, בכוחות עצמך.

חשבי על אדם אחר, שאין לו את הכוחות שלך, ואין לו רצון לשפר ולעזור לעצמו- לא משנה איזה "מטפל" או דמות תהיה לצידו- הוא לא יצליח לעשות שינוי אם הוא עצמו לא ירצה, ולא יתניע את התהליך אצלו. ואת עשית זאת. השאלה היא אם תמשיכי את המסלול החיובי הזה איתו- או תמשיכי בלעדיו. שניהם באים בחשבון, אבל מה שברור הוא שהכוחות הם שלך, והשינוי הוא שלך.

בהצלחה,
שלום רב.
אני בת 25, יוצאת כ3 שבועות עם בן 28. הכל מדהים ביננו, מההתחלה היתה כימיה מטורפת וממש כיף לי איתו ובגדול הוא כל מה שחיפשתי בגבר. יש לציין שלפניו היו לי קשרים של לא יותר מכמה חודשים. פעם ראשונה שאני עם גבר שממש נותן לי את כל כולו ואני מרגישה את האהבה שלו. אבל כנראה שהתרגלתי לגברים מניאקים שלא נותנים לי את כל תשומת הלב שהוא מעניק וזה רק גורם לי להתאהב בו יותר. הבעיה היא שאני כבר כמה ימים חיה בפחד שפתאום זה יגמר, שפתאום יימאס לו, שפתאום ישעמם לו, שפתאום הוא יתחיל להתרחק. הקשר ממש אינטנסיבי (נפגשים כמעט כל יום וגם ישנים ביחד) ואני לא בעד זה אבל הוא לוחץ שנפגש בכל הזדמנות, אפילו אם זה ב12 בלילה. ובאותה מידה אני פוחדת שגם לי יתחיל להמאס ושנכנס נורא מהר לאיזושהי שגרה כשאנחנו יוצאים פחות מחודש!! כרגע זה כיף לי ומצידי לבלות איתו 24 שעות אבל המחשבות על מה יכול לקרות מוציאות אותי מדעתי, הן טורדניות וזה מפריע לי אפילו לישון. כל כך פוחדת שזה יגמר סתם בלי סיבה ואני לא מצליחה בגלל זה להינות מהרגע. אני גם מרגישה שאני מתחילה להתייחס אליו קצת בקרירות רק כדי שכל משפט שלו יזכיר לי שהוא מת עלי. האם לשתף אותו בזה או שזה יכול להרוס? איך להפתר מהמחשבות הטורדניות??
 
טלי צרקינסקי  
15:52 24.06.15
אלה שלום,

מה שאת מתארת הוא קשר של התאהבות, קשר אינטנסיבי, שכנראה לא חווית בעבר ואת חרדה שהקשר טוב מכדי להיות נוכח או אמיתי.

בקשר שמתפתח השלב שהכל נראה מושלם ושלב ההתאהבות (שלא תמיד הכרחי לקשר אך הוא נעים מאד), מתחלף. הוא מתחלף מכיוון שאנו בהמשך לא עושים יותר "אידאליזציה" לאדם שאנחנו יוצאים אתו (אידאליזציה הכוונה שהכל טוב/מושלם/נפלא אין שום חסרון), אלא רואים את המציאות והמציאות כוללת שהאדם אינו מושלם וכולנו כבני אדם איננו מושלמים וזה בסדר וזה אוניברסלי.

בהמשך קשר טוב מתפתח לאהבה בוגרת אשר יכולה להכיל את מכלול תכונות בן הזוג.

אני לא הייתי מציעה לך כלל להתנהג אליו בקרירות על מנת לראות שהוא מביע את אהבתו אליך, כי באופן התנהגות כזו, את למעשה בוחנת אותו כל הזמן , את פועלת מחרדה ומזינה את החרדה שלך ואת המחשבות הטורדניות שלך (=שהן ביטוי לחרדה)

אני חושבת שמשהו בריא שאפשר לעשות הוא כן לדבר אתו. לומר לו שטוב לך אתו, שאת נהנית לצאת/ללון אתו ועוד.. שהקשר טוב לך, אך לעתים את חוששת מאינטנסיביות כל כך גדולה. לא ממקום של פחד מקשר (=חשוב לציין זאת) אלא מקום של לאפשר לכם אפילו להתגעגע האחד לשני ועוד.

תשמעי מה הוא מרגיש, תוך כדי שיחה תתענייני בו כמובן, תפרגני לו.

אני בעד להניח רגשות בתוך קשר ולא להתנהג אותם (דוג' - לא לבחון, לבדוק, להתנהג רגשות, אלא לדבר עליהם).

אני בטוחה שאם הוא רוצה את המשך הקשר הוא יבין זאת, במיוחד כאשר את מביעה את רצונך וחשיבות הקשר בעינייך.

אני מקווה ששיחה כזאת תניח למחשבות הטורדניות מעט..

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,



 
שלום
09:48 24.06.15
שלום, נשואה עם ילדים קרוב לגיל 50.חיים בבית פרטי ביישוב מערכת יחסים בשנים האחרונות ובכלל לא מזהיר במיוחד אבל זורמים וחיים ועובדים ובריאם תודה לאל.
אבל!!!האם אני יכולה להגיע בגישור הסכמה או אחר לכך שאני לא רוצה לגור ביישוב הזה. חייה בהסגר לא מחוברת חברתית רק דרך הילד הקטן שבבית הספר למחוייבויות
מאחר וזה רחוק מעיר לא ממש יוצאת ומבזבזת כסף או זמן למצאת ולחזור.
בשבתות אין מענה חברתי רק בעיקר בבית. כאשר הבית לא מטופח הנשוי לילא תומך בשיפור המגורים ולהיפך טוען שנים שהכל טוב ושאני רוצה יותר מידי אני כברהתייאשתי ולא מאמינה שאגיע איתו לזמן טוב מה שהיה בצעירותנו לא יהיה יותר אלא יחמיר עם הזמן מה גם שהבית לא מזמין .גם כי אין לי קשר עם הנשוי קשר לא חברי לא ממש מזה.
ועל מנת להזיז משהו (גם כאשר אני מפחדת מאוד משינוי ולא ממש יודעת אם זה יואיל)
לא רוצה לגור שם יותר.
האם אתם יודעות למי לפנות לשאלת רב לקוראת בקפה או סתם אינטואיציה אישית.
אנחנו משפחה דתית מודרנית. אבל זוג לא מודרני בעליל.
 
טלי צרקינסקי  
11:15 24.06.15
שלום לך,

ממליצה לך לפנות לשירותים החברתיים באזור מגורייך או במקום סמוך לאזור מגורייך לתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי.

לנסות לקבל יעוץ מקצועי שם לבד או ביחד עם בעלך (=עדיף ביחד) על מנת לבחון בדיוק מה מפריע לך, איך את יכולה ליצור קשרים חברתיים ומהן האפשרויות ועוד וכן לדבר על מה שקורה לכם בזוגיות.

קוראת בקפה וכו'.. פחות יתנו לך פתרון ארוך טווח למה שמפריע לך.

בברכה,
 
אילנה
10:23 23.06.15
שלום רב, רציתי לשתף אתכם בסיפור אישי שהאמת די מציק לי : אני נשואה ויש לי ילדים , המשפחה של בעלי אוהבת, מעניקה ומחבקת, יש לי קושי רק עם גיסה אחת - רוב המריבות שלי עם בעלי היו בגללה- על מה שאמרה, עשתה , התנהגה כלפיי או כלפיי ילדיי. לרוב בעלי מצדיק אותי וכאשר נוכח בפרשה כזאת או אחרת גם אומר לה, אבל אני מרגישה שדי נמאס לי מכל הסיפור, אינני יכולה להכיל ולהבין אותה , ואז פשוט צמצמתי את הפגישות איתה - ילדיי וילדיה בקושי נפגשים, ועל כך מאוד חבל לי, מצד שני חשוב לי גם לשמור על מצב הנפשי שלי- לא רוצה עוד להתעצבן בגללה, לריב אולי אני רגישה מידי ולא יודעת לא להתייחס . רוצה להיפגש עם אנשים שנעים לי איתם ולא אחרת , מה עליי לעשות?
 
טלי צרקינסקי  
14:26 23.06.15
אילנה שלום,

אני מבינה את רצונך להיות סביב אנשים שנעים לך איתם.

לעתים אנחנו יכולים לבחור את האנשים שיהיו סביבנו ולעתים יש אנשים שאנחנו לומדים להסתדר אתם כי הם נמצאים בחיים שלנו בכל מיני מעגלים כמו בדוגמה שנתת :משפחה.

אני יכולה להציע כאן שתי אפשרויות:

אני לא יודעת סביב מה קשה לך להכיל את גיסתך ומהם הקשיים במערכת יחסים. לעתים זה יכול להיות כי משהו באישיות או בהתנהגות של אדם "מפגיש" את האדם השני עם דברים שלו ברמה הרגשית, מה שגורם לתחושה פחות נעימה בקשר.

הצעה אחת היא לשוחח אתה. אם את מרגישה שזה אפשרי והיא אדם שאפשר לדבר איתו, לפתוח אתה את נושא היחסים, שחשוב לך שיהיו ביניכם יחסים טובים, כאשר אתן נפגשות וכן בין הילדים ולעתים יש אי הבנות בנושאים שונים שתפתחי אותם מולה ותנסו לגשר עד כמה שאפשר. אין זה אומר שהיחסים צריכים להיות מושלמים כי אין כאילו.


אפשרות שנייה היא לקבל אותה ואת השונות שלכן ועם הקבלה הזאת לשחרר את המצוקה שאת חווה שם, להיפגש סביב אירועים משפחתיים כשצריך להיפגש ולקבל הערות שונות כחלק מעולמה שלה ולאו דווקא כחלקים שבאים לפגוע בך...
כלומר, לעשות הפרדה בין דברים ששייכים אליך (=העולם שלך) לשלה (=העולם שלה).


מאחלת לך למצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורך,
 
דנה/נירית
16:48 22.06.15
שלום טלי,

אני מופיעה ב-2 שמות נירית ודנה בטעות.

בכל אופן אשמח אם תתייחסי לתגובתי בהקשר לתשובתך מ- 19.6 .

תודה.
 
טלי צרקינסקי  
13:50 23.06.15
שלום רב,

האם יש מחלה או הפרעה נפשית הקשורה להתנהלות כלכלית ולכסף?

הבן זוג שלי מתנהל בצורה מקוממת מבחינה כלכלית ועם כסף. אני מוצאת בכיסים שלו הרבה מטבעות ושטרות כסף, כסף זרוק ובכל מיני מקומות בבית.
הוא יוצא כל יום מהבית עם אלפי שקלים בארנק או בכיס .
אני מגלה במגירות או בכיסי מעילים שטרות כסף.

לא מספיק שהוא מחזיק בבית הרבה שטרות כסף ומטבעות (עודף שמחזירים לו כאשר הוא קונה משהו), ידוע לי על אבדות , ודאי ידוע לי רק על הרבה פחות כי חלק מהאבדות ודאי הוא לא מודע או לא היה מעוניין לספר לי עליהם.
הוא איבד כמה פעמים ארנק עם שטרות כסף או שכח את הארנק עם כסף.
יש לו כרטיסי ויזה אבל הוא מעדיף לקנות במזומנים ולקבל עודף שמתגלגל בבית בכל מיני חורים. אני לחלוטין שונה ומתנהלת אחרת וכל אגורה שאני מרויחה חשובה לי ואני מיד שמה בחסכון כלשהו., אני מאוד אחראית ובודאי בעניין כספים.

אנחנו לא אנשים עשירים ולא גדלנו בבית של מליונרים.

לסיכום: יש כאן 2 תופעות עיקריות: 1. צורך בלהחזיק הרבה כסף בבית, בכיס בארנק כל יום וכל הזמן.
2. חוסר אחריות: שיכחת הכסף, איבוד הכסף, פתח לגנבים .

הצילו אני אובדת עצות עם נושא זה. לאחרונה חשבתי שאולי זו מחלה פסיכולוגית והוא צריך לטפל בזה, איך קוראים למחלה ומה הטיפול??

קשה לי לחיות ככה כי אני בדיוק ההפך מאוד אכפת לי על כל אגורה שאני מוציאה מהכיס ולא מתוך קמצנות אלא שיקול דעת.

יש עוד כמה התנהלויות כספיות לא נכונות המעידות על התרשלות וחוסר אחריות מצידו, מעדיפה לא לפרט .

תודה רבה.
 
טלי צרקינסקי  
15:54 19.06.15
דנה שלום,

יש בעיות ומחלות נפשיות שקשורות בין השאר, גם בהתנהלות עם כסף.

מהתיאור שנתת בפורום לא נראה לי שבן זוגך עונה על משהו כזה.

מה שכן יתכן מבחינה נפשית ואני מאד מסייגת תשובת פורום, היא איזו אובססיה סביב התעסקות עם כסף.

יש נתונים שלא רצית לפרט על כן אתייחס על מה שכן פירטת.

יש שאלות נוספות האם בן זוגך שוכח דברים נוספים לבד מכסף/ארנקים?

האם הוא מפוזר דעת בעוד דברים?

האם פעם דיברת אתו על זה? האם הוא נכנס לחובות ולמינוס בבנק? האם יש חוסר אחריות לגבי חשבון הבנק שלו?

האם יש משהו בהתייחסות לכסף שבאה לידי ביטוי גם ביחסים ביניכם?

בהחלט הייתי מדברת אתו על זה ויש סיכוי שטיפול CBT (קוגניטיביי התנהגותי) יעזור לו להתנהל טוב יותר, להבין דפוסי חשיבה שלו, דפוסי התנהגות שלו וינתו לו משימות שונות סביב נושא זה.

במידה ותרצי לפרט דברים נוספים שציינת, את מוזמנת.

מאחלת הרבה הצלחה,





 
דנה/נירית
16:44 22.06.15
שלום טלי,

קודם כל תודה לגבי תשובתך והתייחסותך.

לגבי שאלותיך: בן זוגי שוכח דברים נוספים, אנחנו מעל 50 , אני לא שוכחת בכלל הוא שוכח אבל הכי קשה לי זה עם דברים יקרים וכן כסף , ארנקים ותיקים.

האם הוא מפוזר דעת בעוד דברים, ? לדעתי כן , למרות שהוא משתדל לגלות אחריות והוא בן אדם אכפתי במהותו. האמת שאני די מיואשת ממנו ודי איבדתי את האמון שאני יכולה לסמוך עליו מבחינה כלכלית כספית. ייתכן שיש לו מעין הפרעת קשב, הוא מכחיש זאת . אני הגעתי למסקנה זו בגלל שהרבה פעמים כאשר אני מדברת אליו הוא נראה כאילו הוא במקום אחר, הוא גם הרבה ממוקד במחשב או במשחק מחשב שחוזר על עצמו שוב ושוב, הוא שומע אותי ולא מקשיב .
נכנסתי כאן לדיון על בעיה אחרת איתו שמאוד מציקה לי, החוסר הקשבה.
יתכן שהחוסר הקשבה זה בגלל חוסר במיקוד ואולי זה מתקשר לאיבוד דברים.
הוא כאמור מכחיש שוב ושוב שהוא לא מרוכז אבל מודה שהוא לא זוכר ושוכח.
בפרוש טוען שיש לו בעית זיכרון.
אמרתי לו שאם הוא שוכח, שישתמשש בסימנים על מנת שלא ישכח בעיקר ארנקים ותיקים ויש פטנטים, הוא טוען שמשתדל.
אחרי שטען שישתדל, מצאתי שוב כסף זרוק בבית כלאחר יד, פשוט נפל מהכיס...
בגלל זה לדעתי הוא ממש חסר אחריות ולכן הגעתי למסקנה שיש כאן משהו עמוק וחולני ביחס שלו לכסף ולהתנהלות פזרנית כזו עם כסף.
כמו שאת רואה , דברתי איתו על זה הרבה פעמים, ואני מרגישה דרך ללא מוצא.
לגבי חשבון הבנק הוא לעולם לא נכנס למינוס וגם אני לא, אבל ההשקעות שלא הם בעיתיות, הפסדנו המון המון כסף בגלל התנהלות של: "יהיה בסדר" ועינים גדולות.
סה"כ בן אדם צנוע מאוד . אבל מכור כנראה לבורסה.

בקשר להתייחסות שלו לכסף ביחסים בינינו יש מה להגיד- הוא מאוד "לארג' , אני יודעת שגם קמצנות זו מחלה אבל גם הפוך זה לא בריא.

מישהי אחרת היתה מנצלת אותו , מאחר שאני בן אדם שקול ומוסרי, אני לא מנצלת.
הוא מוכן לבזבז עלי המון ואני עוצרת אותו.
לסיכום: השאלה העיקרית כאן האם מעבר לזיכרון ושיכחה האם יש כאן מחלה כלשהי??
מאחר שאני כ"כ שונה בעניין זה, הנושא מאוד מעיק עלי,
ממש כואב לי שכסף נופל לו כל הזמן מהכיסים ושהוא מאבד כל הזמן....וההשקעות שלו לא נכונות.
 
טלי צרקינסקי  
13:49 23.06.15
דנה/נירית שלום,

מקריאה את דברייך נשמע לי פחות שיש שם משהו פסיכיאטרי ויתכן באמת שיש משהו של הפרעת קשה וריכוז. את מתארת גם מצבים של חוסר יכולת להקשיב ועוד מצבים של הפרעות בקשב.

הייתי מנסה להתייעץ עם רופא נוירולוג על הדברים לראות מה הוא אומר.

מאד קשה לאבחן את הדברים דרך הפורום ואני לא רופאה, אך נשמע ששווה לעשות ברור ולבדוק מה הטיפול הנכון למה שתיארת.

שיהיה הרבה הצלחה,

 
אלון
17:59 22.06.15
טלי שלום,
בד"כ המקרה הפוך אבל מרגיש שחייב להתייעץ, אנחנו מתקרבים ל40 נשואים כעשר שנים (ביחד כבר 20) שני ילדים שהקטנה בת 4 , בעיתי היא כזאת, אני עובד בהוראה היא בהייטק, לא יודע אם זה קשור אבל לתחושתי הנטל לא מתחלק בינינו, אני מוצא את עצמי רץ החל ממוקם בבוקר(בארגון הילדים כולל ארוחת צהריים לזוגתי לעבודה בזמן שהיא נשארת לישון) חוזר מיד אחרי העבודה לאסוף את הילדים, מבשל מנקה לוקח לחוג ולחברים מקלחת בקיצור הכל......
ואילו היא התחילה להגיע בשנה וחצי האחרונות מאוחר (סביבות השעה שמונה) אחרי שכל הבלאגן נגמר, מגיעה בכייף שלה מתקלחת אוכלת(שוב ארוחת ערב שאני מכין) ואז מתלוננת שהיא מתה מעייפות מקדימה את הילדים ונרדמת בעצמה......
תדירות הסקס נמוכה,כפעם בשבועיים וגם אז בעקבות "לחץ"ממני.
1.אני תוהה מה לעשות וכיצד לגרום לשינוי מבלי " לפוצץ" את הבית.
2.האם מדובר בשיגרה רעה שהתקבעה לה ואין מה לעשות נגד זה כרגע?
3.האם טיפול אישי שלי יכול לגרום לי לראות דברים בצורה "הגיונית" יותר?
נ.ב - כשביקשתי ממנה לחזור מוקדם יותר ולעזור לי היא סירבה בטענה שכשהיא מגיעה מוקדם הילדים עושים לה כאב ראש ועצבים, כמו כן הודתה שבשעות הערב כשהיא נשארת במשרד היא אינה יותר מידי עובדת ובעיקר גולשת וקוראת להנאתה במחשב, אין מה לומר הדבר מעצבן ומעיק עליי רבות, למרות ניסיונותיי להרגיע את עצמי.
תודה רבה.
 
טלי צרקינסקי  
06:52 23.06.15
אלון שלום,

ממה שאני קוראת מדברייך, את רואה את הדברים בצורה הגיונית ואין צורך "לתקן" אותך. אך אשתך לא כ"כ רואה את הצרכים שלך וחשוב לדבר על זה.

אעלה מספר דברים.

גידול ילדים לצד קריירה (כל קריירה) כוונתי לשילוב של להיות בעולם התעסוקה וכן לדאוג לרווחת הילדים, לשעות פנאי אתם ובתוך כל זה לשלב זוגיות ואינטימיות, דורשות מאמץ והשקעה רבים והדדיים.

מה שאני קוראת שאתה משקיע את המאמץ הזה, אך מרגיש שמצד אשתך אין לה כוחות להשקיע זאת ויותר נוח לה להגיע כשהכל מוכן, מאורגן, מה שגורם לכך שאתה מרגיש שהרבה מנטל הבית נופל עליך.

אני לא קוראת התחשבנות או פנקסנות בהודעותיך אלא יותר רצון לגייס ולשתף פעולה.

מה שבולט הוא שהיא מציינת שהילדים עושים לה כאב ראש ועצבים ושהיא לרוב נשארת בעבודה למטרות של קריאה וגלישה אינטרנטית (הייתה מספיק כנה לומר לך זאת...)

על כל הדברים האלו אתם צריכים לדבר ביניכם. אחרת אתה נשאר מתוסכל ו"סוחב" את זה בקשר הזוגי מה שיכול לצאת מאוחר יותר בדרכים אחרות (הכעס, האכזבה, התסכול),

חשוב מאד להיות מסוגלים לדבר על הדברים האילו. תקשורת בונה היא בסיס חשוב לזוגיות טובה.

מספר עצות לגבי איך לדבר על מה מתסכל בזוגיות:

עיתוי: עיתוי ששניכם רגועים, זמן שהוא רק שלכם

חיזוק על הדברים הכן טובים שיש בקשר/בהורות/בזוגיות

לדבר בלשון של "אני" ולא "את גורמת לי", אלא "אני מרגיש ש..." "היה עוזר לי אם"... "חשוב לי ש..."

לנסות לשוחח על מאזן מחדש של חלוקת התפקידים ביניכם, לנרמל (מהמילה נורמליזציה) שאתה מבין שלעתים יכול להיות מתיש גם לעבוד וגם לעשות משימות רבות אחרות אבל הם הילדים של שניכם ולנסות לחשוב איך אפשר ששניכם תתרמו לעזרה בבית וזה חשוב למען שניכם ולמען הילדים.

לדבר על הזוגיות ואיך זה משפיע עליה, על האינטימיות, על זמן לעצמכם.

לנסות שהיא תראה אותך (כוונתי במובן הרגשי)... את רואה אותה (מכין לה אוכל וכו'..)

במידה ושיחה לבד לא מניבה תוצאות, אמליץ על טיפול זוגי שזוגות רבים נעזרים בהם לאורך כל מעגל החיים ועוזר להתמודד עם הרבה מצבים בזוגיות.

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,







 
אלון
07:44 23.06.15
טלי תודה,
הבעיה שמעטים הרגעים המשותפים הזוגיים שלנו וכאשר יש לה זמן פנוי היא אומרת שהיא זקוקה לו לעצמה כדי להיטען, בקיצור מאוד "קנאית לזמנה". לטענתה בעבר נתנה את הנשמה וכעת היא צריכה לשים את עצמה במקום הראשון.
לדעתה צריך לתת לעניינים זמן בתקווה שדברים יסתדרו בחזרה ויהיו לה כוחות לפחות מקווה כך אמרה בשיחה האחרונה.
אז לפי מה שהבנתי מדבריך שטיפול אישי שלי לבד יהיה לא יעיל בלעדיה?
כשהצעתי טיפול זוגי אמרה שיש לה גם עניינים אישיים שלה בכלל לפני טיפול זוגי, מתי תלך? :"כשיהיה לי זמן".
תודה,
 
טלי צרקינסקי  
07:52 23.06.15
אלון שלום,

זה שהיא מרגישה שהשקיעה בעבר וכעת זקוקה לשים עצמה במקום הראשון, עדיין שם אחרים במקום אחר.. ויש מקום להביא את זה ולחשוב איך להביא את הזוגיות והמשפחתיות למקום שאיש אינו מתוסכל.

עדיף ללכת לטיפול אישי מאשר לא ללכת בכלל, זה בטוח, אם את מרגיש שאתה רוצה להיעזר למען עצמך.

אך לא הייתי מוותרת על שיחה כזו שערה לשינויים שקורים ומבינה ומביאה להבנה ששינויים לאורך מעגל החיים זקוקים להקשבה הזוגית. וכן איפה המקום של שיתוף אחד את השני במקומות שיש תיסכול/ענינים אישיים ועוד?

בברכה,
 
ורד
16:29 20.06.15
שלום שמי ורד,
אני בת 24, מחפשת מישהו למטרות נישואים. הכרתי בחור מקסים שמאש מוצא חן בעיני.
הוא גרוש, בגילי (היה נשוי כחצי שנה, אין ילדים) מעלם לא יצאתי עם גרוש וזה קצת מלחיץ.
הוא סיפר שאשתו לא התאימה לו ולא יה להם טוב ביחד, היא הייתה כל הזמן עצבנית והיא אד עקשנית.
הרגיש שהיא רק כועסת ולא טוב לה, הוא הרגיש שהיא לא אוהבת אותו ושהיא לא העריכה שום דבר שהוא עשה.
הדברים האלה דומים למה שהאקס שלי אמר תי כשנפרדנו. אני חוששת שלא אצליח להיות טובה בשבילו כי גם אני נוטה להתעצבן ולהתעקש על דברים. וכשאני כועסת קשה לי להראות חיבה לבן הזוג.
אני חושבת שמתאים לי גבר שיודע להתמודד איתי, אני מגדירה את עצמי כבחורה שלא קל להסתדר איתה ואולי בחור כזה שזקוק ליותר סבלנות והכלה מבת הזוג לא מתאים לי.
אני מרגיש שכל הזמן אני בוחנת את אלה שאני יוצאת איתם כדי לבדוק אם יהיה להם מספיק כוחות ואסרטיביות לעמוד מולי.
אשמח לשמוע את דעתך. האם בכל זאת אפשר להתגבר על השוני הזה באופי וברצונות?
 
טלי צרקינסקי  
20:14 20.06.15
ורד שלום,

ראשית, חשוב מאד שאת מודעת לעצמך ולמקומות היותר חלשים שלך. איפה שאת כנראה זקוקה יותר להתחזקות על מנת ליצור זוגיות טובה, זה מאד ראוי להערכה.

אף אדם אינו מושלם וככל שאנחנו יכולים להיות מודעים לחולשות שלנו, כך נפתח לנו המקום לעבוד עליהם ולא להיות במקום תקוע איתם, מה שלא כ"כ מקדם אותנו בחיים.

באשר לאשתו הקודמת, קשה להשוות מה היא הייתה ומה את. יתכן ויש מספר דברים דומים אצלכן אבל יתכן ויש שונות גם ביניכם, אתן לא אותו בן אדם.

אני לא יודעת כמה זמן את בקשר עם הבחור שאת יוצאת אתו, אבל בהחלט הייתי מציעה לך לעבוד על כל החלקים שאת מעלה שמקשים עליך בזוגיות.

איך אפשר להתגבר על כעסים (כעס הוא רגש טבעי והוא קורה בקשר, אך איך אפשר לקבל כלים לא להיתקע שם), איך אפשר ללמוד ולהתפתח ולעבוד על המערכת הרגשית שלך ולהיות יותר "קלה" בכל מיני אספקטים שאת מציינת. כל אילו בהחלט יכולים להביא אותם לקשר יותר בריא.

וכן לך להכיל אחרים ולאחרים להכיל אותך.

אין זה אומר שאת צריכה להיות משולמת כי אין אדם כזה.. אך במקום יותר טוב עם עצמך ועם אחרים.

שיחות עם איש מקצוע יכולים להביא אותך לשם.

ובהחלט ניתן לעשות זאת גם כאשר את כבר בקשר עם הבחור.

בחינת גברים אם הם מספיק אסרטיביים ויכולים להתמודד מולך מבציעה על חלקים של חוסר ביטחון ועל צורך כל הזמן לחפש את הגבר שיוכל לקבל את כל כולך על כל חלקייך מבלי "להתמוטט" (מעין "לבחון אותם")

הצעתי, כבר עתה לטפל בדברים, בוודאי כשיש לך מטרה לקשר של נישואין.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום ,
אני ובן זוגי כבר שנתיים בזוגיות, וטוב לי וכיף לי איתו.
לפני שנה התחלנו לקיים יחסי מין ( פעם ראשונה של שנינו). ללא כל קשר לזמן שהתחלנו לשכב , לבן זוג שלי קשה להירדם בלילה באופן כללי . ואני נרדמת יחסית מהר. אנחנו מקיימים יחסים בין 1-4 פעמים בשבוע , תלוי בעומס...
לעיתים הבן זוג שלי מעיר אותי תוך כדי שהוא נוגע בי באיברי המין באמצע הלילה(בלילות שאנחנו לא עושים סקס). לפעמים אפילו "משתמש" בי כדי לאונן לעצמו או מנסה לגרות אותי שאתעורר.
כל פעם שהוא עושה את זה אני קמה בבהלה וצועקת עליו תוך כדי שינה שיעזוב אותי. הוא תמיד נעלב מהעניין או צועק עליי חזרה (כל זה שאני מנומנמת).
הסברתי לו מלא פעמים שזה לא לעניין בכלל שזה מטריד פוגע בשנתי ואפילו מעליב.
הוא כל הזמן מתגונן כשאני מדברת איתו על זה וכל הזמן מנסה להצדיק את המעשה הזה
אני לא יודעת איך לקבל את העניין. האם זה לגיטימי?
אני שונאת שהוא עושה את זה והוא לא מפסיק לעשות את זה , הוא אומר שממש קשה לו לשלוט בעצמו כשהוא ישן לידי ואנחנו לא שוכבים לפני . אמנם הוא לא טורח לקום מהמיטה ולספק את עצמו . וגם כשאני צועקת עליו אחרי המעשה תוך כדי שינה (מתוך תחושה של התגוננות) הוא לעיתים ממשיך לנסות או מכאיב לי.
מה עלי לעשות?
תודה
 
טלי צרקינסקי  
11:18 20.06.15
בת 21 שלום,


אני אתייחס לשאלתך ואח"כ אפנה אותך לפורום מקצועי נוסף שישפוך אור על שאלתך.


שאלת האם זה לגיטימי? כל התנהגות מינית כזו או אחרת אשר מקובלת ומוסכמת על ידי שני בני הזוג (כלומר, שהיא הדדית), היא בסדר. אך כאשר לאחד היא מציקה מאד ומפריעה והוא אינו רוצה בה כמו מה שאת מתארת, היא לא.


בן זוגך למעשה חודר לך לטריטוריה של השינה.

את חווה שם משהו מאד חודרני, משהו מאד מבהיל (יש לנו, לכלל בני האדם שלבי שינה ויכול להיות מאד מבהיל להתעורר בשלב שינה בפתאומיות) והתגובות באות ממקום של חוסר הכבוד לתהליך שלך שאת זקוקה לשינה שלך.

צריך לבדוק מדוע לבן זוגך יש בעיות הירדמות, האם יש לו מתח נפשי? האם הוא נשאר ער עד מאוחר ומתעורר מאוחר? ישן צהרים? יכולות להיות סיבות נוספות..

הייתי מנסה לדבר אתו שאת אוהבת אותו ורוצה לקיים אתו יחסים אך באמצע שאת ישנה זה זמן שאת לא יכולה פנויה להיות שם וזה לא נעים לך (המעשה עצמו, לא הוא אישית כאדם וכבן זוג).

כלומר - את לא מעבירה לו דחייה בשיחה אך את מעבירה לו מה נעים לך ומה פחות.

לגבי שולט/לא שולט/מכאיב ומה קורה סביב הנושאים האילו אני מעבירה אותך לפורום נוסף, מניחה שיש שם נושאים נוספים שעולים.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
טלי צרקינסקי  
11:19 20.06.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
שלום לכולם אז אני וחברה שלי ביחד קצת יותר מ-3 חודשים טיילתי מחוץ לארץ והכרתי אותה במדינה אחרת היא התאהבה בי בהתחלה ברמה גבוהה מאוד אמרתי לה שאני לא בטוח שאני רוצה קשר בהתחלה המשכתי לטייל עוד שבוע ולאחר שבוע הפתעתי אותה וחזרתי אליה אחרי שבועיים כבר עברנו לגור ביחד בדירה שהייתה פעם של ההורים שלה (ההורים שלה והמשפחה שלה מתים עליי) (אני בן 23 והיא 21) זה פעם ראשונה שהיא גרה לבד בהתחלה הכל היה מדהים אהבה מאוד חזקה ביננו היינו יושבים ומדברים שעות על הכל הייתי מספר לה סיפורים ודברים מאוד איישים על עצמי והיא נתנה לי את כל תשומת הלב ואני לה היא הראתה לי כל הזמן חום ואהבה חיבוקים ונשיקות היינו עושים סקס על בסיס של כל יום 3 פעמים ביום כל פעם שהייתי חוזר הביתה או היא היא הייתה קופצת עליי בחיבוקים ונשיקות הכל התחיל להשתנות לפני חודש וחצי בערך היא נהייתה קרה וכבר לא נותנת לי כלכך תשומת לב בקושי מקשיבה לסיפורים שלי והסקס הפך להיות 1-2 פעמים בשבוע כל הזמן היא לא רוצה היא בקושי מחבקת ומנשקת אותי או מתעניינת במה עובר עליי אני בנאדם שנורא חשוב לו החום האהבה והתשומת לב והיא יודעת שאני צריך את זה במיוחד שאני במדינה זרה בלי שפה חברים ומשפחה בחודש האחרון אני מדבר איתה על זה שהיא לא מראה לי כל יום והיא אומרת שאני נורא חופר לה כי כל יום אני אומר את אותו הדבר כמו תוכי היא אומרת לי שהיא פשוט נורא לחוצה מהלימודים ושאני יהיה סבלני איתה והיא תראה לי המון אהבה בהמשך הבעיה שאפילו בתקופה שאין לה כלכך מבחנים אז היא עדיין לחוצה מזה שהיא לא הלכה למכון כושר הרבה זמן והיא לא מרוצה מהגוף שלה מה שלא גורם לה לרצות לעשות סקס גם בתקופות האלה(חשוב לציין שהיא אמרה כמה פעמים שאני הסקס הכי טוב שהיה לה ורק איתי היא הגיעה לאורגזמות יותר מפעמיים לפני זה בחיים שלה)..גם כשנראה שאין לה כלכך מה לעשות היא עדיין לא כלכך מקשיבה לי..היא קצת קרה וחושבת על דברים אחרים כל הזמן כשאני שואל אותה כל הזמן אם היא אוהבת אותי פחות או שכבר פחות בא לה עליי היא אומרת.שלהפך שהיא אוהבת אותי יותר ושאני הגבר של חייה ושהכל בסדר..אני מבין שהלימודים חשובים לה נורא והיא רוצה ציונים ממש גבוהים אז אני משתדל לשחרר אבל נורא קשה לי (בנוסף היא משתדלת לעבוד כשיש זמן בשביל לחסוך כסף לטיסה לישראל) בנוסף לזה היה לה עבר לפני 2 אקסים ועוד 3-4 גברים שהיא הייתה איתם (מספרים אחד לשני הכל) וזה נורא מפריע לי כל הזמן אני מסריט בראש אותה עם הגברים האלה עושים סקס בקיצור אתם יכולים להבין שאני נורא מתוסכל ואני חייב ממכם עזרה/ייעוץ חברים וחברות אני יודע שזה היה ארוך הייתי חייב לפתוח את הלב תודה על הקריאה ותודה מראש על העצות!!
 
טלי צרקינסקי  
06:21 18.06.15
דייב שלום,

ראשית, יש פרט שלא כ"כ ברור לי מהודעתך, אני מבינה שאינכם גרים בארץ (אם הבנתי נכון..) ואתה מציין שאתם מתגוררים במדינה זרה לך.... לא ברור לי אם אתם גרים בחו"ל, במדינה שלה יש חברים/ות, משפחה ולך אין.. ומה הרצון להמשך בהקשר הזה.
אם תוכל להשלים אינפורמציה זו זה יהיה טוב.

בהקשר של הקשר הזוגי, בקשר זוגי בדר"כ יש שלבים שונים, שלב של מיזוג (מה שאתה מתאר שהיה בקשר ביניכם). אינטנסיביות רבה בקשר, הרבה "ביחד", מה שפחות אפשר לכל צד מרחב משלו. עתה, מה שקורה כיום, שבת זוגתך מנסה לחפש את המרחב שלה, שזה לאו דווקא מתוך רצון לא להיות בזוגיות עמך, אלא יכול להיות תהליך בריא בקשר של יצירת נפרדות ומרחב ואפשר להיות ביחד ואפשר גם להיות בנפרד בתוך הקשר הזוגי. השאלה אם הקשר הזוגי וכל אחד מכם יכול להכיל את השנויים האילו ומהי הפרשנות שאתה נותן לשינויים האילו?

על כן המלצתי תהיה לדבר אתה, ממש כמו שהייתה לכם תקשורת פתוחה מאד עד כה, לדבר גם על זה, על השינויים שיש, על מה חשוב היום, על מה כל צד זקוק.
זה חלק בלתי נפרד משהיה בזוגיות.

יתכן ולא קל להכיל שינוי מאינטנסיביות כל כך רבה למשהו אחר.

יתכן מאד שיש לך חוסרים איפה שאתה גר ואתה צריך לפתח לך משהו משלך וכאן אני מכניסה שאלות נוספות: מגבלות שפה? עד כמה? האם אפשר לגשר ויש מקומות שיכולים לתת מענה על כך? כפי ששאלתי קודם ראיה עתידית של מגורים?
תכניות מקצועיות/לימודיות שלך להמשך?

אתם צעירים.. יכולים עוד לבחור, להחליט..

באשר למה שאתה "מסריט" לעצמך בראש לגבי אקסים שלה בנושאי סקס, זה טבעי אבל חשוב מאד שלא ינהל אותך. היא אתך היום, היא לא עם האקסים...

אני משערת שזה בא מהמקום של הירידה בתכיפות יחסי המין (=שגם היא יכולה לקרות בקשרים עם הזמן),

ובחוויה של ביטחון עצמי ומה קורה בקשר היום.

אם אסכם, אציע לכם לדבר על הדברים ועל מה חשוב לכם, ללא האשמה, ללא שיפוטיות, שיחה שמזמינה הקשבה עם הרבה אכפתיות.

ולדעת שלאחר אינטנסיביות כל כך רבה, לעתים צריך מעט מרחב... וזו לא דיכוטומיה (שחור-לבן) או שאינטנסיביים או שאין זוגיות.....

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,



 
דייב
06:40 18.06.15
תודה רבה על העזרה!
בקשר לשאלותייך אז כן אנחנו מתגוררים בפרו אנחנו מדברים אנגלית כך שביננו אין בעיה של שפה רק בחוץ כי איני דובר ספרדית אך אני מתחיל ללמוד וגם התחלתי לעבוד בימים האחרונים כך שאני עושה קצת יותר דברים יש רצון חזק להמשיך את הקשר אני אוהב אותה מאוד והיא גם (כך היא טוענת) התמונות של האקסים והמחשבות הטורדניות רצות לי בראש בגלל שבצורה דרסטית ירדו חיי המין נשמע הגיוני איך אני מצליח לשחרר מזה? אולי בהתחלה שהיא לא הייתה סגורה שאני באמת ישאר איתה היא נתנה לי כלכך הרבה תשומת לב ועכשיו שאני איתה (שאמרתי לה שהיא תצטרך לעזור לי בהתחלה כי אני במדינה זרה בלי שפה בלי חברים ומשפחה) אז היא בעצם כל מה שיש לי פה ואני לא אדיש אליה אלא ההפך הגמור אז כאילו אני "בכיס שלה" והיא מראה פחות שאלתי אותה גם על זה והיא אמרה לי שהיא ממש לא חושבת ככה שכל יום אני יוכל לקחת את הדברים ולעזוב אותה..מה את אומרת? תודה על העזרה שוב!
 
דייב
06:46 18.06.15
היא גם לא מקשיבה כלכך כבר כי היא אומרת שכל הזמן אני מדבר על אותם דברים והיו לי שיחות רגועות איתה שפשוט הסברתי לה שאני צריך יותר חום ואהבה יותר תשומת לב כמו שהיה בגלל זה התאהבתי וכ'ו היא בתגובה רוצה שאני יהיה סבלני כי היא עוברת תקופה לחוצה אני כל הזמן מפחד שהיא קצת שוכחת מה אני אומר בגלל זה אני גם קצת חופר לה כי אם יש איזה פרט שהיא לא זוכרת אני ממש נעלב כאילו היא לא זוכרת דבר ממה שאני אומר לה
 
טלי צרקינסקי  
20:10 18.06.15
דייב שלום,

תודה שנתת תמונה רחבה יותר להבנת הדברים.

מה שבת זוגתך חווה בקשר נשמע כמו חוויה שאין לה את המרחב שלה. ומה שנשמע מהצד שאתה חווה שאתה רוצה להשיג את המרחב המשותף כי אחרת זה מעורר בך חרדה.

לא לחינם מופיעות המחשבות הטורדניות לגבי אקסים שלה, לרבות יחסי מין אתם. אף שהם נחלת העבר, האם רק מספקים משהו בדינמיקה שעוברת עליך.

מחשבות טורדניות (בהנחה שהן לוקחות חלק בחייך) הן למעשה מבטאות חרדה, מכסות חרדה.

וחשוב להבין מהי אותה חרדה ולעבוד על איך לשנות את דפוסי המחשבה הזו לתבניות אחרות (אני חושב כך כי משהו יש דינמיקות בקשר שבוודאי היו גם לה, לא כי הם יותר טובים ממני ועוד ועוד..)

אני מבינה שטיפול לא נגיש לך בפרו בוודאי לא בספרדית ולרוב על מנת להיות מטופל באנגלית צריך אנגלית ברמת שפת אם.


יש יעוץ וטיפול גם בסקייפ בישראל (תדע ששירות כזה קיים אפשר לבדוק באינטרנט) כמובן בעברית.

אם אתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה כזו במה שאתה מעלה.

לגבי המרחב ומה שהיא מציינת שאתה "חופר" , "חוזר על דברים". תנסה להבין את זה לעומק. איפה זה קורה לך , מה הטריגרים? (זרזים) האם במצבים שאתה לא מבין מה קורה? אי ודאות? פחד לאבד אותה? האם אתה חווה שינוי בתדירויות שונות (לא רק של סקס) כפחד לאבד אותה?

חשוב מאד שתדברו על הדברים כאשר אתם רגועים ותנסה להבין שלהידבק יותר אליה, לא יעשה טוב לקשר ביניכם...

אתם צריכים ואתה צריך למצוא את עמק השווה.

זה מצוין שהתחלת לימודים ותכניות שלך.

משהו נוסף, לימודים הם אכן מלחיצים, יש צורך להשקיע בהם ובדר"כ נשים באות למיטה עם "ארסנל" גדול יותר של טרדות/מחשבות לרבות מטלות/לימודים עבודה ועוד..
מאשר גברים (לא בהכללה, בדרך כלל).

נסו למצוא זמן טוב, נינוח ושקט גם לסקס ביניכם.

אני מבינה שהתחושה ש"אתה בכיס שלה" היא חוויה קשה, היא אמרה לך שהיא לא מרגישה כך וחשוב להיות מספיק בטוח שמה שלא יהיה בעתיד ביניכם, אתה חזק דיו להמשיך, כמו שהיית חזק דיו לצאת לבד לפרו.. ואתה לא בכיס של אף אחד. חשיבה כזאת מעצימה את מה שקורה ביניכם.

נסה לשוחח ביניכם על המרחב, על מה חשוב לה, מה לך, איך אתם יכולים להתארגן היום ועוד.. שיהיה לכם טוב ביחד.

אם יש דפוסים שאתה מזהה שמעט "חונקים" אותה (ללא שיפוטיות), תנסה להבין אותם ולעבוד עליהם וליצור לך גם עצמאות וחוויות שלך.

הרבה הצלחה!



שלום לכולם,
נפגשנו לפני כשלושה חודשים היה קליק מידי ומאז הדייט הראשון לא נפרדנו, אני בת33 מצליחה מאוד בעבודה שלי גרה המון שנים לבד בדירה מרווחת, הוא רופא מתמחה שעבר בדיוק לפני שלושה חודשים לעיר שבה אני מתגוררת.
הקשר שלנו הוא כיפי ועושה לי טוב. אנחנו גרים באותה שכונה (הוא גר במועונות סטודנטים כי הוא עושה עוד תואר) לפני כחודש הוא ישן אצלי ביום השני שאל אם הייתי רוצה שישאר לישון אצלי אמרתי שכן ומאז הוא פשוט עבר לגור איתי בלי תכנונן! מה שגרם למעבר להיות כל כך כל זה שכל החפצים שלו זה שתי מזוודות קטנות.
הכל הולך טוב והוא מאוד מתחשב ומנסה לא להיות אורח כבד .. מנקה כלים וקונה מצרכים לבית.. אך זה מרגיש לי פתאום מהר מדי ואינטינסבי מדי... אני לא יודעת אך להגיד לו את זה מבלי לפגוע בו ועדיין להישאר בקשר כי טוב איתו?
אני חושבת שצריך ליהנות מכל תקופה ועכשיו זה זמן ליהנות מקשר טרי ולא מחיים משותפים. זה כבד מדי ואני לא יודעת אך לפתוח את הנושא הזה איתו?
מחכה לשמוע מה אתם חושבים
תודה
 
Bleacher
14:42 16.06.15
היי
החשש שלי הוא שאם תאמרי לו לצאת ולגור במקום אחר את בעצם סותמת הגולל על היחסים כי משם יהיה קשה לחזור - לפחות בשבילו....
שאלת את עצמך האם מעבר לקלישאות הרגילות, וכיוון שאת במצב נתון - האם יש באפשרותך להמשיך במגורים המשותפים- האם טוב לך כך?

+++ואם בא לך וזה לא חובה כמובן אשמח לדעתך על הפוסט שלי שניים או שלושה פוסטים למטה....
 
טלי צרקינסקי  
16:43 16.06.15
אימי שלום,

קראתי גם את תגובתו של bleacher אליך ואכן יש כאן מספר כיוונים.

בקשר חשוב מאד לדבר על דברים, לרבות מה שמרגישים.


אפשרות שהייתי מציעה לך לבחון עם עצמך: את מתארת שהקשר אתו טוב, אתם גרים ביחד חודש, ולשניכם יש החלטה בכך שזה המשיך לחודש. אתם בקשר זוגי שלושה חודשים. ציינת וזה מאד מובן שגרת לבד הרבה שנים ואת עצמאית ויתכן ולא פשוט וזה דורש הסתגלות פתאום להכניס אדם נוסף לחיים. לאחר מגורים של חודש, לא בטוחה שהייתי ממליצה לך לבקש ממנו לחזור מהמגורים המשותפים..

פה הייתי מציעה לך להפנות לכל אחד מכם מרחבים גם בתוך מגורים משותפים. קחי לך זמן לחברות, לתחביבים. אפשרי לו זמן לחברים, תחביבים וכו'.. קחי לך זמן לעצמך.
זה שגרים ביחד, אינו אומר שצריכים להיות צמודים האחד לשני ושלא יכול להיות איזה מרחב נוח בתוך הזוגיות.

תנסי לחשוב עם עצמך, מה היית רוצה? איפה חסר לך חופש (גם כזה בתוך הקשר).
כי נשמע שאת מתארת שיש קשר טוב שמתהווה ואולי חבל להפסדו.. קיים סיכוי שאפשר ליצור מרחבים גם במגורים שכבר נוצרו ויתכן ויש "קול" של לחץ, חששות והם מאד מובנים אחרי שנים רבות של עצמאות ומגורים לבד (וחשוב לזהות את זה).


מאחלת לך הצלחה רבה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  213  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין