בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
הי, אני עוד מעט בת 29. מאז גיל 23 לא היתה לי שום מערכת יחסים וזה לא מבחירה. פשוט לא היה מישהו שהתעניין בי. ניסיתי אתרי היכרויות שבהן אני שולחת הודעות ואין מענה. הקמתי קבוצות וארגנתי אירועים חברתיים. היו לי חברים שיצאתי וביליתי איתם. הלכתי לפסיכולוגים. פרסמתי הודעות בפייסבוק, קיבלתי הרבה לייקים אבל שום דבר מעבר לזה. חמש שנים גרתי בערים שונות בארץ לתקופות ממושכות. אחר כך הסתובבתי בעולם. הגעתי למצב של דייט ראשון בממוצע פעם בשנה. פה ושם איזה מישהו שרוצה רק סטוץ, או טובת הנאה (ויזה, כסף). היו תקופות יובש שנמשכו שנתיים. אני כמהה למגע ולאיכפתיות ופשוט אין. בינתיים אני מרגישה את ההשפעה של בדידות ממושכת. קשה לי להסתכל במראה. קשה לי ליהנות במסיבות. אני רגזנית ומרירה רוב הזמן. אני לא חושבת שיימצא פיתרון בפורום הזה אבל אשמח לתמיכה כי המצב הזה כבר מעייף וקשה לי. תודה רבה!
 
עדי בדיחי  
12:00 03.03.15
שלום לך אילת,

צר לי על מה שאת עוברת. נשמע שאת באמת מאוד מתאמצת ומנסה ליצור קשרים שהם מעבר למשהו רגעי או זמני. את כותבת שהיית בטיפול אצל "פסיכולוגים". כמה זמן? איזה סוג של טיפול? מה עלה בטיפול? כמובן אינך חייבת לפרט, אך חשוב לדעת עם מה יצאת מהטיפול הזה. אם לא עזר, למה? מה לדעתך היה שם חסר? האם יש לך קשרים אחרים- חברות, משפחה? (כלומר מערכות יחסים אחרות לטווח ארוך). מה היה עד גיל 23? האם היה קשר, מה קרה בו?

אני מאמינה שטיפול ארוך טווח, מעמיק, אמור להציף את שורש העינין- מה קורה כאשר את יוצרת קשר, מה קורה בפנים ומה משודר כלפי חוץ, ומה המניעים של הצד השני להמשיך או לא. יש כמובן מצבים של "ביש מזל" , אבל כאן את מתארת בהחלט שנים ארוכות ללא קשרים. ויש כאן שאלה- מה קורה לקראת התחלת קשר, או במהלכו. הרבה פעמים אנחנו מונעים מדברים שלא ידועים לנו "במודע" וטיפול בהחלט יכול להאיר נקודות כאלה. לא לכל אחד מתאים כל סוג של טיפול ויתכן ולא בחרת בטיפול הנכון. אולי שווה בכל זאת לנסות משהו אחר. בקופת החולים יש רשימת מטפלים ומוזכרים שם גם סוגי הטיפולים השונים. מדובר בטיפולים מסובסדים חלקית וע"י אנשי מקצוע - פסיכולוגים, עו"סים, פסיכותרפיסטים. אני לא הייתי מניחה לזה וכן הייתי מחפשת אחר איש מקצוע שיכול ללוות אותך לתהליך אישי ומעמיק כדי להבין איפה בדיוק מונח הקושי. חבל להישאר עם זה לבד.

בברכת הצלחה,
 
חדשה
11:37 14.02.15
היי,
אני יוצאת עם גבר מזה 9 שנים בקרוב, אנחנו נשואים במשך שנתיים ויש לנו תינוק בן 8 חודשים.
מאז ומתמיד לא היינו הזוג הכי מתאים אבל הייתה בינינו אהבה שפיצתה על הכל.
מאז שהתחתנו המצב הולך ומדרדר, הוא עובד המון וגם כשהוא בבית הוא בטלפון או במחשב ומערער בטיפול שלי בילד (אני יציין שאני מאוד מסורה שמה לב לכל דבר קטן, קוראת המון ומנסה לעשות עבורו את הטוב ביותר(עבור התינוק)) ,הוא כל הזמן מציג אותי באור שלילי, אני מרגישה שהדברים העיקריים שיש לי ממנו זה ביקורת, ביקורת שכבר קשה לי להתמודד איתה-כל הזמן הוא מציין כמה אני לא חברה בשבילו כמה נמאס לו לחיות איתי ולגדל איתי את הילד(כשמשהו קצת לא נראה לו).
אני אומנם לא קלה, יש לי דרישות אבל לטעמי הם הגיוניות לחלוטין (שגם הוא יקום מידי פעם בלילה שיאכיל לפעמים את הילד שיעזור להרדים בלילה אחרי שאני כל היום מרדימה אותו) וכן הלאה..
אני יקצר כי יש המון מה לכתוב, היחסים בינינו בסדר כל עוד הכל מתנהל כפי שהוא רוצה, אני רק שומעת עד כמה אני לא בסדר והגעתי למצב שגם אני מאוד ביקורתית כלפיו, כבר קשה לי להאמין למילים שכולנו אוהבות לשמוע כשהם יוצאות מפיו.
אני ממש עומדת בפרשת דרכים כיוון שכל האני שלי כבר נרמס איתו, עשיתי המון מאמצים להיות מישהי שאני לא כדי לחיות איתו בשלום אך אינני מקבלת כלל הערכה על כך. להיפך הפכתי להיות הקל והמובן מאליו...
אשמח לשמוע את דעתכם.
תודה ושבת שלום.
 
טלי צרקינסקי  
14:42 14.02.15
חדשה שלום,

השנה הראשונה לנישואין ושנה ראשונה של תינוק חדש במשפחה עשויים להציף דברים ולהציב אתגרים בתוך הזוגיות. אתם כבר לא זוג, אתם משפחה ויש תינוק אשר יש לו צרכים, המשאבים מנותבים אליו לסיפוק הצרכים האילו ונוצר עומס גדול יותר, מה שמצריך התארגנות מחדש - לא רק קונקרטית - מעשית (לוחות זמנים, השקעה בתינוק, השקעה בזוגיות, השקעה ב"אני" כאדם ועוד..) אלא גם התארגנות רגשית.

לבטל את עצמך ולהיות מי שאת לא, על מנת להסתדר עם בעלך זה לא מומלץ, כי את תחיי בסוג של "לא אמת" ותמשיכי את מעגל התסכול שאת מעלה כאן.

אין ספק שיש מקום לטפל בדברים שאת מתארת כמו מקומות של ביטול, ביקורת כלפי הורות, קשיים בתקשורת ולמידה איך אפשר לתקשר בצורה יותר טובה, אפקטיבית, כזו שמאפשרת לשניכם הקשבה ולא רק שמיעה (יש הבדל בין שני המושגים, הקשבה היא באמת הקשבה אקטיבית לדברי השני והמטרה ששניכם תלמדו זאת וכך תוכלו להבין אחד את השנייה).

הרבה בעיות ניתן לפתור עם מודעים אליהם ורוצים לפתור אותם.

זוגות פונים לטיפול זוגי במהלך כל מעגל החיים.

אני ממליצה לכם בחום לגשת לשיחות עם איש מקצוע שינסה לעזור לכם לשפוך אור על הקונפליקטים, על מקומות כמו תקשורת, על הקשיים וההתמודדות אתם ועוד..

אתם יכולים לצמוח ממקום כזה.

ממליצה גם למצוא זמן ולקבוע "דייט" שבועי או אחת לשבועיים ושמישהו שאתם סומכים עליו ישמור על התינוק. וזה יהיה זמן שהוא רק שלכם. נטו ותעשו בו מה אתם רוצים (=סרט, בית קפה, פאב, הופעה וכו'..)

טיפ נוסף - לעתים תנסו למצוא זמן אפילו קצר, לערב, בו שניכם רגועים ואתם יכולים לדבר על כוס קפה (נסו להכניס זאת כנוהל) זה לא חייב להיות לזמן ארוך. אפילו אם זה ערב שיש בו כמובן השקעה בתינוק, שיחות של בעלך ודברים שלך, נסו לתת זמן מסוים נטו לעצמכם (משהו אחר מאותו "דייט", בו תוכלו לדבר גם, לשתף על היום שעבר ועוד..

אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
חגית
18:31 28.02.15
נשמע שאת אכן במצוקה ורק את יכולה לעזור לעצמך. לא הייתי מציעה לך לרצות אותו ולהמשיך לקבל את היחס אותו את חווה. וייתכן שמבחינתו יש קשיים גם כן שלא מדבר עליהם. זוהי הזדמנות לפנות לטיפול לדון בבעיות ולקבל כלים להמשך.חשוב שתפנו לטיפול כבר בשלב זה ולא להמתין להסלמה. במידה ולא יסכים להצטרף אלייך לטיפול, תלכי לבד. ניתן לעזור לך גם בטיפול פרטני.
בהצלחה
 
פרנצ'סקה
13:15 15.02.15
שלום רב,
בעלי ואני נשואים באושר כבר 14 שנה, וחולקים יחד שלוש בנות מקסימות.
לפני כשלושה חודשים בעלי ראה במקרה במכשיר הנייד שלי הודעות ותמונות ארוטיות שלי ושל גבר זר.
הקשר הזה היה קשר מיני ביותר ושהיה "וירטואלי" כולו, שכן מעולם לא מומש, אך עדיין, ולמרות שעבר זמן לא מבוטל, בעלי מתקשה מאוד להתגבר ולהמשיך בחיים שלנו.
אנו אוהבים אחד את השניה המון, ולא מעוניינים לפרק את הנישואין, אך לא מצליחים בכך.
היום אני מבינה שהבגידה הזו שלי נבעה מחוסר אמיתי בתשומת לב ופרגון, שכן בעלי מתוקף תפקידו נוסע המון. הבגידה הזו נסכה בי המון חיות, הרגשתי נחשקת, סקסית, מעניינת, שנונה, מצחיקה וכ"ו.
לא חשבתי לרגע שזה יכול להרוס לי את הנישואין ולפגוע כ"כ באדם שאני כ"כ אוהבת ומעריכה.
מאז שהמקרה התגלה, האהבה שלי לבעלי התעצמה, חיי המין שלנו עלו מיליון רמות וכ"ו.
אני מרגישה, כמה שזה מצחיק לומר, שגיליתי את בעלי מחדש, והוא בדיוק הפוך.
הוא לא מסוגל לחיות עם המחשבה שנחשפתי במערומיי מול גבר אחר, ושיכולתי לחיות בשקר כל התקופה הזו (חודש וחצי בדיוק).

אשמח לקבל עצה טובה...
תודה!!!!
 
עדי בדיחי  
17:36 15.02.15
שלום לך,

כמובן שניתן להבין את בעלך, בכל זאת הוא בחווייתו עבר בגידה, גם אם לא קרתה "ממש", הרי שכן קרתה מבחינתו. היום העולם הוירטואלי כ"כ ממשי, שהוא יכול להחליף לא פעם מציאות קיימת. עבור בעלך זה מה שקרה.
צריך להתייחס למשבר הזה בחייכם כאל משבר אמיתי, משבר אמון- יש גם לטפל בו בהתאם.

העובדה שיכולתם למנף את המשבר ולצמוח מתוכו- לפחות את -היא חשובה. כנראה שהדבר לימד אותך עד כמה חשובה הזוגיות ועד כמה בעלך הוא משמעותי בחייך, ולכן גם האמון שצריך לבנות איתו.

בשלב ראשון, אם זה טרם קרה, כדאי לדבר איתו על מה שהוביל אותך לבגידה. מה הרגשת, מה לא הרגשת, מה היה חסר, למה היה חסר, איך התנהלה שיגרת חייכם מבחינה אינטימית ולמה זה כ"כ היה לך קשה עד שהלכת ועשית מעשה. אינך אמורה להצדיק את עצמך, אך לפחות לתת לו "קרקע של הסברים" לסיבות שזה קרה. כדי להשיב את אמונו, יהיה כדאי בשלב השני להציע לו ללכת לטיפול זוגי עם מטפל המתמחה במשברי אמון בזוגיות- גם כדי להוכיח לו שאת מאוד נחושה ורצינית להשיב את אמונו.

חשוב שתדעי, שמבחינתו- יכולת לגלות אותו מחדש, כפי שהגדרת, גם ללא הבגידה. הוא לא יבין מדוע פנית לכזאת דרך. כל מה שתגידי כאן לא יהיה מספיק כדי לשכנע אותו. אבל הצער והחרטה, יחד עם נכונות לטיפול זוגי ולשימור הזוגיות שלכם - וכמובן התחייבות שלא תסטי שוב לדרך כזו - יתכן וכל אלו כן ישיבו את אמונו. זוהי לא דרך קלה, ואין פתרונות קסם- אבל אם באמת תרצי שהנישואין שלכם יעלו על מסלול חיובי, להערכתי זו הדרך.

בהצלחה,
שלום לך,
בגידה זוהי איזשהי אמירה על מערכת היחסים וסימפטום שצריכים לבדוק את מה שעומד מאחורי, לעומק. מדובר בהחלט במשבר אמון. לא מעט זוגות חושבים שניתן להתגבר על זה בכוחות עצמם אך מניסיוני המקצועי לא כך פני הדברים. לכאורה אפשר לחזור לשגרה אך החשש שאירועים כאלה יחזרו על עצמם. מציעה לפנות למטפלת זוגית לטיפול זוגי מקצועי, לבחון את מערכת היחסים שהביאה לבגידה, ותרומת כל אחד מכם למצב שהגעתם אליו. בדרך כלל זה לא רק בעיה של חסר בתשומת לב. בדיקה מעמיקה יכולה לסייע לכם לצמוח ממשבר זה.

בהצלחה
חגית
אז ככה אני וחבר שלי בקשר זוגי כבר שנה פלוס אני בת 19 והוא בן 20 .. הוא חווה אלימות פיזית מאבא שלו וקראתי שגברים נהיים יותר דומים לאבא שלהם בקשר לנשואים חשוב לציין שאביו לא הרביץ לאישתו אלה להפך היא הרביצה לו ככה מה שהבנתי.. היום הם גרושים וחבר שלי ממש לא רוצה שזה יקרה .. האם ישלי מימה לחשוש ? כי הוא ממש לא אלים כלפיי.. אבל אולי הוא משחק בהצגה ?? אני עברתי כבר בגידה פעם בחיים שלי .. ואני מאד חוושת בקשר הזה ומה שיפה שהוא מבין אותי ומעניק לי אהבה אין סופית אנחנו בקושי רבים ואנחנן מאד מבינים אחד את השני חוץ מיזה שאנחנו מאד עקשניים אבל אנחנו מסתדרים .. אנחנו רוצים לעלות אתזה שלב ולהינשא כי מאד קשה לנו שאנחנו לא חיים ביחד ואנחנו זוג דתי אשר לא מעוניין לגור יחד לפני החתונה.. אשמח לעזרה
 
הילה
08:40 27.02.15
ושנינו מרגשים שכבר אנחנו רוצים לחוות את הנישואים מרגישים מכונים ומאד רוצים כבר ילדיים.. אנחנו שכבנו לפני החתונה אבל הפסקנו אתזה בגללי כי זה כואב לי תמיד חשוב לציין כשהו היה בן 14 הוא הטריד מישהי בת 3 מינית אבל מאז לא היה עוד מיקרה ואני סומכתת עליו בעינים עצומות שזה לא יקרה כי הוא בן אדם נאמן והוא הבין שזה טעות והוא היה בטיפול בזה האם לחשוש גם מיזה ?
שלום הילה,

את מתארת מערכת יחסים טובה- בה אין אלימות או תוקפנות ואתם מסתדרים יחד. וזה מרגיע ומצוין. עם זאת, העלית מספר דברים שיכולים להטריד ויש סיבה לטפל בהם. אני מבינה שאתם זוג דתי, וחשוב לכם להינשא מהר. אך כדי להינשא "כמו שצריך" ובכך להבטיח חיי זוגיות מספיק חזקים כדי לעמוד בכל מיני משברים שעוד יגיעו (כמו בכל מערכת זוגית), חשוב מאוד להסתכל על כמה היבטים:

ראשית, כשיש משהו שמרגיש לך לא בטוח- יש לכך סיבה. בוודאי שילד שעבר אלימות צריך לעבור איזושהי התייחסות טיפולית, ולא רק כדי לא להיות אבא אלים. אלא כי משהו שם קרה, וצריך לתת לכך מענה. אני לא יודעת האם הטיפול בו הוא היה- היה מספיק משמעותי, ואם יש צורך גם היום. לתחושתי את לא סתם לא בטוחה.

דבר שני, העובדה כי הטריד מינית ילדה בת 3 היא מאוד מאוד מאוד מאוד בעייתית בעיניי ומהווה אור אדום גדול. לא כי אדם לא יכול להשתנות- אלא כי בכל זאת, יחד עם החיים שתיארת שהוא עצמו עבר, ויחד עם הפרט הזה, ואמא שלו שגם כנראה לא היתה פשוטה- חשוב לעצור ולהבין עד כמה הוא מוכן ובשל למערכת זוגית. "טיפול" היא לא מילת קסם לאנשים שמטרידים מינית או פיזית- טיפול הוא דבר מתמשך ולעיתים יש לחשוב על המשך הטיפול- בעיקר כשנכנסים לשלב אחר בחיים כמו זוגיות וכמובן הורות.

את סומכת עליו וזה דבר חשוב. את נמצאת איתו כבר תקופה לא קצרה ורק את למעשה יכולה לתת את התשובה האם עדיין עלייך להיות מוטרדת או שמדובר בגבר שעבר טיפול, הוא מודע לעצמו, למניעים שלו לפעולה, ליצרים שלו- ויודע להשתלט עליהם. אם את בטוחה שמדובר באדם כזה, זה דבר אחד. אך אם את עדיין חוששת ואת לא בטוחה שמדובר באדם "נורמטיבי" שיכול, על אף חוויותיו הקשות והבעיות שלו - לחיות חיים טובים, ללא פגיעה באחר (כמו הטרדות, אלימות, תוקפנות, ניצול, יחסים אנוש מעוותים) - כדאי יהיה להמשיך להתייעץ עם איש מקצוע, ואולי אפילו לשקול טיפול זוגי כאשר אתם יכולים להעלות בביטחון את החששות שלכם. כלומר- תצטרכי לשבת איתו ולדבר איתו על מה שמפריע לך ולמה יש צורך בטיפול כזה. אבל זאת מחשבה להמשך.

בהצלחה רבה,
היי,
יש לי בעיה שאני לא יודעת איך לפתור
לבעלי החמוד (נשואים חודשיים) יש מספרי טלפון של בחורות שיצא איתן לדייטים לפני שהכיר אותי
בנוסף, יש לו הודעות SMS שכתב להן
הדבר שהכי מפריע לי זה שיש לו בתחתית הוואטסאפ כרטיס פתוח של בחורה שכנראה יצא איתה לפניי , אין שם התכתבות (כי כנראה מחק הכל) אבל זה כרטיס פתוח שבו רואים את תמונת הפרופיל שלה ומתי הייתה מחוברת לאחרונה ׁ(אני לא מבינה למה מחק את תוכן ההתכתבות ולא את כל הכרטיס עצמו)

גיליתי את זה כל זה בעת חיטוט בטלפון שלו לפני מספר ימים (כעסתי על עצמי שעשיתי את זה אבל הרגשתי שאני חייבת)

אני לא כ"כ מבינה למה הוא צריך לשמור מספרי טלפון של בחורות שיצא איתן, למה הוא צריך לשמור התכתבויות ולמה הכרטיס של הבחורה הזו פתוח לו בוואטסאפ (דרך אגב, בחודשים הראשונים של הקשר שלנו הכרטיס הזה גם היה שם, עכשיו כשאנחנו נשואים וביחד כבר למעלה משנה וחצי זה עדיין שם)

לא עשיתי מזה עניין בפעם הראשונה שראיתי את זה כי הקשר היה טרי (בסה"כ 3 חודשים) והנחתי שזה שטויות. היום אחרי שאנחנו נשואים זה מציק לי שזה עדיין שם כי אין סיבה

אני לא יכולה להגיד לו על זה כלום וזה מטריד אותי מאוד
(מישהי - ראיתי בעבר שיעצת פה לבחורה ל"חטט" בטלפון של בן הזוג שלה בנוכחותו אבל אני לא יכולה לעשות דבר כזה, אין לי שום סיבה)

אני לא מבינה למה למישהו יש צורך לעשות כאלה דברים

אשמח לעזרה !
תודה רבה
1. בעלי לא כ"כ נוסטלגי כך שהוא לא ממש הטיפוס שיושב ומתרפק על העבר (הוא צוחק עלי שאני עושה את זה)
2. מישהי בפורום אחר ייעצה לי לחטט בטלפון שלו בנוכחותו (סתם להגיד לו שאני רוצה לעשות משהו או לגלוש באינטרנט), זה לא משהו שאני יכולה או רוצה לעשות ואני לא רואה את זה כפיתרון

3. בנוסף, אני לא יודעת איך לגשת אליו ומה להגיד, אני לא יכולה לומר לו " היי, חיטטתי לך בטלפון"
אני פשוט רק יכולה לראות את זה ולשתוק, אין לי דרך לשאול אותו מה פשר הדבר הזה ולמה כרטיס של בחורה שהוא יצא איתה עדיין נמצא שם ?

זהו,אשמח לעזרה
ריקי
 
עדי בדיחי  
22:02 22.02.15
הי ריקי,

ראשית. חייבת לציין שאני מרגישה שנכנסת פה ללופ של מחשבות וספקות- וחבל. הייתי מקדימה ושואלת מה גרם לך מלכתחילה לפקפק או להטיל ספק בבעלך- ולבדוק אותו? יתכן ולא באמת חשת חסרת ביטחון עימו או חלילה נבגדת- אבל משהו בך אמר לך לעשות את זה. הייתי מבקשת שתתעכבי על המקום הזה- מה יש במערכת היחסים הזאת שחסר לך? מה את חשה בבחינת אמון? האם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו- נניח ולא היית רואה את הוואטסאפ?

שנית- גילית משהו שלא מצא חן בעינייך. יש לדבר על כך. אינך חייבת לספר לו מה ראית, אבל חשוב לעורר לדיון את עינין האמון, את העבר שכל אחד בכל זאת מביא לקשר, את המחויבות זה כלפי זה. עד כמה ניתן לתת אחד לשני חופש. לכלזוג יש את השיחה הזאת בצורה זו או אחרת בשלבים שונים של הזוגיות, ואולי שווה לבחון שיחה כזאת כרגע. נשמע שאת הולכת עם זה, ואינך פנויה למעשה לזוגיות עצמה.

הסיבות שבעלך שומר את הזיכרון הזה יכולות להיות רבות. אני בספק אם הדבר מצביע על חוסר אמון. אני חושבת שבכולנו יש משהו שרוצה לשמר דבר מהעבר. הצלחות, קשרים, חוויות. ואולי זוהי דרכו לעשות זאת. בכל מה שתיארת אין משהו חמור או פסול- אלא משהו בו, בבעלך, שרוצה כנראה להרגיש בכל זאת "גבר" במקומות בהם כבר לא יכול להיות לכך ביטוי- כמו במערכת הנישואים, למשל. הרי אין מקום רלוונטי ולגיטימי לשמר קשר ממש, "על אמת", עם אקסיות או עם קשרים רומנטיים אחרים- הרי זה הרסני לקשר שלו איתך. ולכן אולי, ואולי גם לא במודע שלו- "שמר" מעין זיכרון פנימי. הוא לבטח לא חשב שתחטטי בטלפון ותמצאי את זה. אולי, אם היה מעלה בדעתו אפשרות שתבדקי אותו- היה מוחק את זה לחלוטין ולעולם לא היית נתקלת בזה..

לסיכום- יש בכל זאת לערוך שיחה לגבי תחושת הביטחון שלך בקשר. מאוד יכול להיות שאת תצאי משיחה כזאת מאוד רגועה. ודבר שני הוא, שלא תמיד מה שנראה לנו חשוד כ"כ- הוא אכן כזה. לפעמים צריך להיות קצת "בת יענה" ולהתרכז בביחד שלכם ובאמון שלכם בתוך מערכת הנישואים, מאשר למצוא כל מיני סיבות למה לא לשמור על אמון.
 
ריקי
11:05 23.02.15
תודהעל תגובתך
שאלת למה עשיתי זאת ומהיכן זה נובע ? ובכן, הטלפן היה מונח מולי והוא לא היה בחדר. מכיוון שיש לי חוסר ביטחון (באופן כללי) ונכוותי בעבר החלטתי להסתכל לו בטלפון
חשוב לי לציין שאני מאוד מפוצלת בנושא הזה, מצד אחד אני סומכת עליו לחלוטין כי אני יודעת שלעולם לא יעשה משהו שיפגע בי, הוא נאמן מאוד, מצד שני תמיד קיים ספק או חשש ועובדה שמצאתי משהו שלא מצא חן בעיניי.
בעלי סומך עלי, עובדה שהוא משאיר את הטלפון על השולחן ויוצא, הוא לא לוקח אותו איתו, את זה עושה מישהו שאין לו מה להסתיר.

יחד עם זאת אני לא יודעת איך לפתוח על זה שיחה ?
אני חושבת שיצא לנו לשוחח כבר על הנושא הזה ואם אני אפתח שוב את נושא האמון בינינו או הביטחון בקשר זה יהיה מוזר ולא במקום
בעלי אמר לי המון פעמים שהוא לעולם לא יעזוב אותי, והוא אכן מתכוון לזה
איספור פעמים שהבעתי חוסר ביטחון הוא שאל אותי " אני אי פעם גרמתי לך להרגיש שאני לא רוצה להיות איתך לנצח ? למה חוסר הביטחון הזה " ?

אני מתחילה לחשוב שאולי זה נמצא שם כי ידע שאני אחטט ורצה לראות אם אעלה את זה בפניו או אעשה על זה סרט...

אני לא יכולה לפנות אליו ולדבר איתו על זה
א. זה יהיה מאוד מוזר ותלוש
ב. אני יודעת מה הוא יגיד לי ומה יהיו התשובות ואני מניחה שאצא מהן מסופקת

עדיין, זה לא מוחק את העובדה שהוא שומר את כל הטלפונים, ההודעות וכרטיס הוואטסאפ של הבחורה הזו

עדי, מה את אומרת ?
אשמח גם להתייחסותה של טלי
הי ריקי,

נשמע שבעלך אכן מסור לקשר ביניהם. עם זאת, גם אם ימשיך להצהיר הצהרות- הן כנראה לא המענה המספק למצב בו את נמצא. כלומר, להערכתי יש "אישיו" עם חוסר ביטחון בקשר- אולי באמת מכוויות של העבר, אולי מתוך חלקים אישיים שלך. אני חושבת, כפי שכתבתי, שאת מאוד "הולכת" עם התחושה הזאת ואת כבולה במחשבות רבות. וכל עוד לא יהיה על כך שיח ביניכם- יהיה לך קשה להמשיך ולהתפנות לזוגיות, לביחד ולהמשך בניית הקשר ביניכם. כלומר, זהו שיח שצריך להיעשות, ולאו דווקא ברמה של לספר לו שחיטטת לו בטלפון.

אני מזמינה את טלי להצטרף לדיון על פי בקשתך, ולשמוע גם מה היא אומרת.
 
טלי צרקינסקי  
20:07 23.02.15
ריקי שלום,

אני מסכימה עם הדברים שכתבה לך עדי בהקשר של החשיבות של בדיקת האמון בקשר הזוגי שלכם, הבדיקה עם עצמך מה עורר אצלך את הרצון לבדוק לו את הנייד והן שהנוכחות של המספרים והווטסאפ המחוק, אינם מעידים בהכרח על כל שימוש בהם.

יש אנשים שלא מבצעים מחיקה של אנשים מהנייד וכן מווטסאפ, בוודאי כשהוא ללא תוכן השיחה.

מה שחשוב בעייני הוא שאת לא תלכי עם תחושה כזאת בזוגיות שלכם.

נשמע לי שאת מרגישה "מסונדלת" מבחינת האפשרות לחשוף את עצם ה"חיטוט" בנייד שלו ולקיים תקשורת סביב מה שראית.

גם לחטט לאדם בנייד זה חוסר אמון ופרטיות וחשוב לבדוק מאיפה בא הצורך? ומה יקרה אם הוא יעלה שוב?

יש אפשרות אחת לפתוח את הנושא אבל יש מס' תנאים שחשוב שיתקיימו:

הדברים צריכים להיאמר בצורה מאד עדינה ולא שיפוטית, מתוך מקום שאת אוהבת אותו, בוטחת בו, מאמינה בזוגיות שלכם ואת מסתובבת עם זה זמן מסוים וחשוב לך להעביר לו שלא תהיינה ביניכם תחושות לא נעימות.

יש אפשרות לומר לו שחיפשת בנייד מספר של אדם נטרלי (האם יש כזה אדם שבאמת קיים בנייד שלו ואת יכולה לחשוב עליו?) וראית את הטלפונים ושאלת את עצמך על זה וזה מעסיק אותך, את בוטחת בו אבל זה מטריד אותך ממקום של את שואלת את עצמך מדוע הוא שומר ?

זה צריך להיאמר ברגישות, ממקום של חוזק, שאת אוהבת אותו ולחזק את החיובי שיש בקשר ביניכם.

אני מבינה את השאלה שמעסיקה אותך וקיים סיכוי רב שאין בסיס לחשש, אך רק על מנת להסירו מלבך ועל מנת שתוכלו לתקשר ביניכם בנחת ובשקט, אפשר לעשות שיחה כזאת "לסגור" את הנושא הזה.

לאחר מכן, לא לשוב ולבדוק לו את הנייד עוד....

מעבר לכך, כפי שציינה עדי, בהחלט יש מקום לבחון מקומות של חוסר ביטחון אצלך, ממה נפגעת בעבר ואיך אפשר לצמצם את ההשפעה הזאת על הנישואין שלך ולעשות הפרדה שגבר פגע בך - הוא לא הגבר שאתך - בעלך.

מאחלת לך הרבה הצלחה
היי,
מקווה שאני לא בבעיה
בעצתכן דיברתי איתו על נושא האמון אך זה לא יצא בדיוק כמו שצריך
במהלך שיחה קלילה ופתאומית על בן משפחה שאנחנו מכירים שלא היה נאמן לאישתו (ומסתבר שבעלי לקח את זה מאוד קשה) התפתחה בינינו שיחה, או יותר נכון ויכוח, על נושא האמון
שאלתי אותו מה עמדתו, אמרתי לו שעל נושא בגידה אני לא יכולה לסלוח, הוא מאוד התפלא ואמר שהוא כן יוכל לסלוח.
מכאן התפתחה מריבה גדולה מאוד בה הטחתי בפניו שאני מרגישה שהוא מתייחס לנושא הזה בקלות ראש, שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לסמוך עליו ולבטוח בו (לא בגלל שהוא עשה משהו חס וחלילה אלא בגלל שאני חסרת ביטחון) ואז העלתי נושא אחר בפניו שמאוד הציק לי : נושא הבהיה בבחורות ברחוב
בעלי נוטה להסתכל על כל דבר, נשים, גברים, כלבים וחתולים, כשזה מגיע לנשים זה מפריע לי
הערתי לו על הנושא כמה פעמים אבל שום דבר לא קרה
הפעם פתחתי את זה עם דמעות בעיניים
אמרתי לו כמה שזה מפריע לי ולא נעים לי. הוא מצידו התנצל, אמר שהוא לא שולט בזה, שזה שטויות ואינסטינקט, שהוא לא שם לב בכלל והוא לא מבין למה אני מתעכבת על שטות כזו אחרי כל האהבה שהוא מרעיף עלי בכל רגע נתון.
עוד הוסיף ואמר שהוא לא יכול להבטיח לי שזה לא יקרה שוב, שהוא לא מתכוון לשנות כי לא עשה משהו לא תקין. הרגשתי שאין לי עם מי לדבר, יצאתי מהחדר בבכי גדול.
הוא רץ אחרי להרגיע אותי, הייתי על סף לקום וללכת.
לא העלתי כמובן את נושא מספרי הטלפון בנייד, ההודעות וכרטיס הוואטסאפ כי לא רציתי להוסיף עוד תלונות על מה שכבר יש.
הייתי כ"כ חסרת ביטחון ובכיתי כמו ילדה קטנה.
הוא הרגיע אותי ואמר לי שאנחנו צריכים לבטוח אחד בשניה ולהיאחז אחד בשניה כי מה שיש לנו זה זוגיות טובה ושאני חייבת לשים בצד את כל מה שעברתי בעבר ואת כל האנשים שאיכזבו אותי ולהבין שהתחתנו מסיבה מסויימת ושיש סיבה שהוא בעלי.

את נושא האמון אני חושבת שפתרנו והוקל לי על אף שנושא הנייד לא עלה
את נושא הבהיה אני מרגישה שהוא לא לקח לתשומת ליבו את הנושא...

מה אני אמורה לעשות אם נושא הבהיה חוזר על עצמו שוב ?
איך אני אמורה להתמודד עם כל מספרי הטלפון שיש לו בנייד למרות שאני יודעת שאין בהם, בהודעות או בכרטיס הוואטסאפ שום שימוש ?
איך אני אמורה להתמודד עם הקלות בה הוא מתייחס לנושאים האלה בעוד אני מתייחסת אליהם ביתר דרמטיות ?

האם הבעיה העיקרית נמצאת אצלי בלבד ???
אשמח להתייחסות שלכן
תודה רבה !
 
טלי צרקינסקי  
16:25 25.02.15
ריקי שלום,

תגובה זו היא ממני ומעדי.

מכל מה שאת מעלה, נראה שיש קשיים בתקשורת ביניכם, קושי שלך באמון שיכול מאד לנבוע ממה שציינת (פגיעה שחווית בעבר),

התנהגויות שלו שציינת לא ברורות לך לגמרי ונראה שקשה לכם לפתוח אותם בצורה בונה, אפקטיבית, אשר בה אתם באמת יכולים "לעשות סדר" בדברים מבחינה רגשית על מנת להכיל אותם בתוך הזוגיות.

נראה שאתם צריכים יותר להבין את השפה אחד של השנייה ולדבר את המקומות הכואבים, את מה שחשוב לכם, את הציפיות, הרצונות שלכם מהנישואין.

אתם זוג נשוי טרי, ההמלצה שלנו במקרה זה הוא ללכת לטיפול זוגי. זוגות פונים לטיפול כזה בכל שלבי הזוגיות במעגל החיים ואתם יכולים מאד להיתרם מכך.

בשיחות כאילו עם איש מקצוע, יתאפשר לכם להעלות את הדברים במרחב בטוח (מול מטפל/ת) אשר יוכל לעזור לכם להבין את מה שאתם חווים וכן לקבל כלים לבניית תקשורת (שהינה הקרקע בזוגיות), אמון (קרקע נוספת...) ועוד.

זו השקעה טובה לעכשיו ולהמשך דרככם.

מומלץ להתחיל עכשיו, לפני שאתם הופכים למשפחה, שכן אז נוספים אתגרים נוספים על המערכת, שאם היא מתוחה יותר ויש קשיים, היא יכולה להיות לא פשוטה.

האפשרויות:

לבדוק בשרותים החברתיים במקום מגוריכם תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי מסובסד עפ"י הכנסות שלכם. (ישנם מטפלים טובים מאד) או פרטי.


במידה ובעלך לא יסכים ללכת לטיפול, אפשר ורצוי להתחיל לבד אצל מטפל/ת פרטני שהוא גם זוגי ויתכן ובהמשך יהיה ניתן לצרף את בעלך.

מאחלות לכם הרבה הצלחה בדרך,
 
שאלה
15:30 23.02.15
היי,

הסיפור הוא כזה:
נשואה ארבע וחצי שנים ונמצאת כעת בהריון מתקדם ובעלת עסק עצמאי.
בעלי מאוד מעורב בעסק שלי מבחינה שיווקית וגם מספרת לו מה מתרחש.
לאחרונה כמות העבודה מאוד פחתה וזה מאוד מפריע לו והוא טוען שאני לא עושה מספיק שיווקית. טוען שאם לא הייתי נשואה והייתי צריכה לשלם חשבונות הייתי עושה שמיניות באויר להשיג פרוייקטים. מה שטוען שאני לא עושה עכשיו. הוא טוען מצידו שאם לקוחות מתקשרים אליי בשעות לא הגיוניות עליי לענות להם. במיוחד אם עדיין לא סגרתי עמם.מפחד שילכו למישהו מתחרה. לפני מספר ימים ניהלנו ויכוח ואמר שכסף מתבזבז על פרסום ולא רק שאני לא מכניסה אלא גם מוציאה. בנוסף אמר גם שמבחינתי אני בסבבה שלי ואם יהיה משהו טז יהיה וזה דמי כיס. המחשבה שלו היא לקחת כל פרוייקט באשר הוא גם אם אמכור את עצמי בזול וגם אני צריכה להיות זמינה בשעות לא הגיוניות שמתקשרים. במהלך הויכוח דניהלנו גם התחלתי לבכות ואמר שרק בגלל שאני בוכה זה לא אומר שאני צריכה לקבל יחס מועדף או משהו בסגנון של כאילו שהוא צריך לרחם עליי. אני לקחתי מאוד קשה את הויכוח. כי הןא נעשה בחוסר רגישות. מאז (שבת)ממש מרגישה מדוכאת ומאוד נעלבת אף על פי שניסה לגרום לי להרגשה טובה. מרגישה שמה שאני עושה לא מספיק טוב. אמרתי לו שאם ככ קשה לו להתמודד עם זה שאני עצמאית אחזור להיות שכירה. שהוא לא יכול לקבל את זה שלא תמיד יש תקופות טובות. הוא טוען שדברים שאומר לי לעשות שיווקית אני לא עושה וגם עבודה אין לי...
מה עליי לעשות או להגיד לו?
 
עדי בדיחי  
15:52 23.02.15
שלום לך,

נשמע מאוד לא פשוט מה שאת עוברת. הקדמת יפה ואמרת שאת בהיריון מתקדם, אני מניחה שהריון ראשון. גם הסטטוס הזה שלך יכול להכניס שינוי רציני ומהותי לחיים בהמשך וכמובן בהקשר של הכנסות. אך הפוקוס הוא יותר על המקום שלך, ועל כך שבכל אופן את בתקופה רגישה, לקראת שינוי מאוד מהותי בחייך - וכמובן רצוי שהזוגיות תוכל להיות חזקה דיה, גם סביב נושאים כאלו, כדי לקבל את השינוי עם כל המשאבים הדרושים.

יש בעייתיות מסוימת כאשר בעל ואשה "עובדים" באותו מקום יחד, בדיוק בגלל מה שתיארת. אני מבינה שחשת זלזול רב, ולקחת את הדברים למקום אישי- ובצדק. שהרי אתם בעל ואשה לפני הכל. הוא לעומת זאת, "ידע" להפריד בין הנישואים לבין העסק ודיבר מתוך מקום מאוד רציונלי, קר, עסקי וכלכלי. שזה חשוב- אך למעשה זה פגע בך.

היום, לאחר מספר ימים של "התקררות", יהיה כדאי לדבר איתו (כשאת רגועה ויכולה) על הקשיים שלך, על איפה את חשה שאת זקוקה ליותר פירגון, ליותר "כבוד" והערכה. ניתן יהיה לחשוב על "חוזה מחודש" ביניכם- עד איפה הוא מסייע שיווקית ועד איפה הוא מתערב. זה יהיה קשה- כי שוב, אתם גרים תחת קורת גג אחת והפרנסה הזאת נכנסת לאותו בית. אפשר גם לחשוב על, למשל, אם זה בנושא השעות ומענה טלפוני- עד מתי את עונה וממתי את לא עונה. יש אפשרויות אחרות כמו "דף צור קשר" באינטרנט ודרכי שיווק מרובות אחרות שניתן לחשוב עליהן, עם מענה אוטומטי וכו'- אינספור רעיונות. אך מה שחשוב הוא התקשורת ביניכם, ואיך היא מתבצעת- סביב העסק שלך.

יהיה כדאי לחשוב על התוויית מסגרת לכל מה שקשור לעסק. למשל- שיחות על העסק (יום, שעה, תיעוד של המסקנות) ולחשוב יחד על הדברים. אם מדובר בעסק שמראש הוגדר כ"שלך" - שווה לחשוב עד איזה שלב בעלך יכול להתערב.

אני רוצה להאיר נקודה נוספת - אני לא יודעת במה עוסק בעלך, ועד כמה הוא מפרנס עיקרי בבית, אבל יתכן, וגם עקב השינוי הכלכלי הממשמש ובא- הולדת הילד/ה- הוא לחוץ ומוטרד. יתכן ושם הוא "משליך" את הכעס או את התסכול, כאשר למעשה, הוא מרגיש כי הוא עצמו אינו מפרנס מספיק, או שמשהו צריך להשתנות. אני די בטוחה שבשעת כעס ורתיחה, הוא אמר דברים שאולי היום, אחרי צינון קל- הוא מבין שלא היה צריך להגיד אותם בדרך הזאת.

לסיכום, כדאי יהיה לדבר איתו על המסגרת- עד איפה הוא כן מתערב, וגם- על החלטות משותפות- מה כן עושים ומה לא. וכמובן- על השינוי במגיע ואיך אתם מתכוננים אליו, באופן כזה שתוכלי להתפנות לאימהות שלך, והוא יוכל להיות מספיק רגוע ולהכיל את השינוי. ללא קשר - לגברים שהופכים להיות אבות - מאוד קשה השינוי הזה, ללא קשר למצב כלכלי. כך שחשוב לזכור שגם אם עוד יהיו קשיים סביב תקופת הלידה ולאחריה- זה טבעי לחלוטין וזה בד"כ משהו שחולף עם ההסתגלות למצב החדש.
 
שאלה
17:24 23.02.15
כן. צדקת זה הריון ראשון. ההכנסות העיקריות של הבית הם מהבעל. ממש רחוק ממצוקה כלכלית. להיפך מרוויח מאוד יפה. ומזה הוא חושש שכאילו אני נחה על זרי הדפנה. נכון הוא יודע לעשות את ההפרדות אבל עדין הרכשתי כמו ילדה קטנה שנוזפים בה.דאגתי היא גם למה שיהיה אחכ ולא רק עכשיו. הוא יטען שאם אין לי הכנסה אז אין טעם להכניס לגן וכו. החששות שלו הם לא להכנסות של הבית. הם יותר בקטע של אנחנו מוציאים כסף על פרסום בעוד שאני לא תורמת את חלקי בשיווק מצד שני. ואני גם לא מתאמצת מספיק בלהביא לקוחות. אציין עוד שיש לי מייל ויש אמצעים שיכולים להשאיר לי הודעות. אני פשוט בוחרת שלא לענות לאנשים בשעות שלא נראות לי הגיוניות והוא מצדו חושב שזה יגרום להם לוותר עליי. הסברתי לו שאני לא רופאה וזה לא חיים ומוות וצריך להציב גבולות. הוא חושב שונה ממני. ישנם דברים שאני מקשיבה לו וישנם דברים שאני לא חושבת כך. בשורה התחתונה אני מרגישה כמו ילדה קטנה שנוזפים בה ולא סומכים עליה. עוד אמר שמה שהוא אמר זה ממה שהקשיב שאני עונה ואמר שמי יודע מה עניתי בשיחות שלא הקשיב.
 
עדי בדיחי  
20:27 23.02.15
שלום שוב,

אני מבינה ממך שאת למעשה נשארת עם הפגיעה ועם תחושת ה"הקטנה" והזלזול. יתכן ויש אצלו את התכונה הזאת בעוד היבטים בחיים או בעוד קונפליקטים, שזה חלק "ממנו" ובעיקר בשעת משבר. לא בטוח שזה מעיד על חוסר כבוד אלייך בכל פעם שמתנהג ככה, אך בהחלט יש מקום להבהיר לו את ההרגשה שלך.

את יכולה לנסות לשבת ולשוחח איתו על הנקודה הזאת, כאשר למעשה העסק הוא לא הסיפור פה. העינין הוא שיש ביניכם חילוקי דעות בתחום מסוים, ולא משנה איזה. וחשוב לדעת לנהל את הקונפליקט במקום שהקונפליקט ינהל אתכם. כלומר, לדעת לתקשר גם בתוך הריב עצמו, ואם לא אז- אז כמובן לאחריו, וזה מה שחשוב שתנסי לעשות כרגע. כלומר, להזמין אותו לשיחה רגועה, בה המוקד הוא עלייך. מה את חשת, למה הבכי הגיע, נסי להסביר לו את העמדה שלך ולא ממקום מאשים או תוקף. שהרי זה לא משנה על מה היה הויכוח, מה שמשנה זו הגישה שלו.

למען האמת, אם היה מגיע אלייך בגישה לא מאשימה, אלא מזמינה- של לעשות שינוי יחד בכל הקשור לשיווק, ולחשוב יחד על עוד דרכים, או שעות בהן אפשר לתת מענה- אולי כן היית מתגייסת לשיני. אם כן- כדאי שידע גם את זה. כלומר- ששיתוף הפעולה שלך עם הרעיונות שלו כאיש פרסום/שיווק בעסק שלך - תלוי הרבה באיך הוא מגיש את זה אלייך, ובאיזה נימה ואוירה הוא מגיע כאשר יש לו ביקורת. נסי להסביר לו עד כמה ביקורת יכולה לבנות ולקדם את העסק, ועד כמה היא יכולה להרוס- כפי שעשתה עכשיו. כיום את צריכה למעשה ראשית להתגבר על העלבון, על הזלזול שחשת ולאזור כוחות לשוחח איתו על כך- כלומר יש פה עוד משבר לפתור, בעוד שאם היה מדבר "את זה" באופן נעים, מזמין ומגייס לפעולה יחד- כנראה שהיית מתגייסת ולא מתעכבת על הביקורת עצמה- כי לא שם הבעיה.

כדאי להגיד לו בתחילת השיחה שאת מעריכה את הנכונות שלו ואת הרצון שלו שתצליחי ותרגישי שהעסק מספק אותך בכל ההיבטים. שייתכן ושם לב שמעט "התעייפת" או פעלת פחות נכון בתקופה האחרונה (ואם יש קשר להריון המתקדם כדאי להגיד את זה), ושאת באמת מעריכה את הידע שלו והרצון הטוב שלו. אבל... (וכאן לפרט מה את חשת ולמה לצורה בה מגיש אלייך את הדברים יש משמעות רבה).

ככל שידע לדבר אלייך, כך תוכלו לשתף פעולה יחד ולהצליח, וזוהי השורה התחתונה של השיחה. השיחה צריכה להיות רגישה אך נחושה, כלומר- תגיעי רכה, ומפייסת, אך הבהירי לו שה"איך" חשוב בהרבה מה"מה". הצורה חשובה לפעמים יותר מתוכן הדברים. ושאת זקוקה לו "יאיתך". כל היתר, אני בטוחה שתגיעו להבנות (מתי לתת מענה, דרכים לתת מענה, אפשר להתייעץ עם ליווי עסקי, יש היום שלל פתרונות גם מבלי לעבוד סביב השעון). היי פתוחה להצעות ולרעיונות שהוא מביא, הראי לו שאת מוכנה לבוא לקראתו- כדי שגם הוא יבוא לקראתך. השינוי שהוא צריך לעשות קשה יותר מהשינוי שאת צריכה לעשות- הוא צריך ללמוד "לדבר" מחדש, כשהוא בא בביקורת. את צריכה ללמוד לפתוח את הראש לעוד זוויות הסתכלות ולהעיז. הוא יעריך את זה, ולבסוף תראי שיש הצלחות.
 
שאלה
11:58 24.02.15
 
מרינה
11:48 23.02.15
לפני 4 חודשים הכרתי בחור יצאנו לדייט ראשון היה נחמד וזהו לא הרגשתי שיש המשכיות לדייט שני. אחרי חודש הקשר התחדש והתחלנו להיות ידידים טובים מספרים אחד לשניה הכל ולפני כחודשיים וחצי קרה ושכבנו. וככה על בסיס קבוע היינו נהנים לדבר ולהיות ביחד ובין היתר גם שוכבים. היינו מתנהגים ממש כמו זוג. תמיד היה מפנק ואכפתי ורק מבקש שאשאר לישון אצלו ומחבק בלילה. כמו כן הוא תמיד אמר לי שלא מתאים לא קשר עכשיו ומבקש שאני לא אתאהב בו (לא מאוהבבת בו). אציין גם שהוא יודע ששכבתי(פעמיים) עם האקס שלי שהוא נשוי ושאני מצטערת על זה מאוד וזה לא יקרה שוב בחיים.
לפני שבוע יצאנו ביחד שתינו ועלינו אליו היה כייף הוא אכין לי ארוחה למיטה כמו שתמיד הוא עושה ואז הוא גילה ששכבתי עם החבר של האקס שלי(אקס אחר) שזה היה לפני 3 שנים. ניסיתי להסביר אבל הוא אמר שהוא עייף שם את הראש על הכרית ונרדם ואני נשארתי שם כמה דק ואז קמתי אמרתי לו שלום בלי חיבוק בלי נשיקה והלכתי. מאז אותו יום הוא ופשוט נעלם לא ניסה ליצור איתי קשר ואני לא ניסיתי ליצור איתו קשר. הרגשתי כעס על זה שהוא כועס על משהו שקרה מזמן ושלא יחזור שנית.
חייבת לציין שהוא תמיד מנסה לשכנע אותי להישאר לישון אצלו ופה זה לא קרה.
מה לעשות? האם עליי ליצור איתו קשר או לחכות שהוא יצור?
למה הוא התנהג בצורה כזאת?

אודה לתשובתך.
 
עדי בדיחי  
13:13 23.02.15
שלום מרינה,

יש כנראה שתי אפשרויות- ראשית הוא מראש ביקש שלא תתאהבי בו, שהוא לא פנוי לקשר וכו'... כל המשפטים שאומרים אנשים שלא מעוניינים בקשר רציני. זה כמובן ברור. העובדה שהוא רומנטיקן, שרמנטי, מפנק, וכו' עדיין לא מלמדת על רצינותו בקשר.

אז או שהוא מראש התכוון לקשר מאוד קצר, שמספק את שני הצדדים, ועכשיו שבע מספיק ולא צריך מעבר. וזאת הדרך שלו להפסיק את הקשר.
או שהגילוי אודות הקשר המיני שלך עם אותו אדם, קצת הוריד לו את החשק והחליט להיעלם. כך או כך, מדובר בהיסטוריה שלך ואת זה לא ניתן לשנות גם אם מאוד נרצה. אני לא חושבת שיש להשקיע מאמצים בלהבין את הצעד שלו- כיוון שזה די ברור שהוא פשוט לא מעוניין. ההיעלמות שלו היא לא יפה במיוחד, אבל הייתי ממליצה להמשיך הלאה. גם את פיתחת רגשות אליו, אפילו מעט- וזה טבעי- כדאי להמשיך הלאה. אני חושבת שלאורך טווח הקשר הזה לא בריא, ונשמע לי שתצליחי להתגבר על כך.
 
מרינה
17:15 23.02.15
תודה על תשובתך :)

רק שאלה קטנה: האם עליי ליצור איתו קשר ולסיים את זה יפה?
בכל זאת היינו מדברים כל יום בטלפון ונהנים אחד עם השני שזה גם מה שהוא היה אומר לי שכייף לו איתי ושיש לו סנטימנטים אליי.
 
עדי בדיחי  
20:30 23.02.15
בשלב זה לא הייתי יוצרת קשר ומחכה לתגובתו. אם לא יוצר קשר בכלל ואת חשה רצון "לסגור" את הדברים - אס.אמ.אס יוכל להתאים בהמשך לאחר שבוע שבועיים שלא הגיב. אבל לא אס.אמ.אס מתרפס, או מתנצל. כיוון שההתנהגות שלו היא בעיקר ילדותית ולא הייתי משקיעה מאמץ רב בלגייס אותו חזרה לקשר איתך.. אם הוא עצמו לא מתאמץ להתנצל על מה שקרה.

 
שרון
13:33 21.02.15
שלום,
ברגע שנפרדים מבנאדם וחוזרים אליו אחרי חודש וחצי האם התאריך הראשוני שבו הם התחילו משתנה?
כלומר,
אם היה לנו שנתיים ב- 26.1 ונפרדנו ב- 3.1 האם מסתכלים על השנתיים מהרגע שחזרנו ואז עושים את החישוב?
 
טלי צרקינסקי  
14:34 21.02.15
שרון שלום,

אין כאן כללים או חוקים, הכל תלוי מה מתאים לבני הזוג.

השאלה שאת שואלת היא "לחשב" עבור מי? עבור הסביבה? עבור עצמך? עבור הזוגיות?

מה שחשוב הוא ההתמקדות בקשר שלך ואם יש חזרה לקשר שבו הייתה פרידה, מה אפשר להפיק מהפרידה ומה אפשר שיהיה יותר טוב הפעם על מנת כן להצליח וללמוד מן העבר.

החישוב שאת מעלה כאן יכול להיות בכל דרך שאת בוחרת החל מ- היינו שנתיים ב- 26/1 עברנו פרידה אח"כ... וחזרנו.. (נראה לי מתאים)...

אך כל מה שבאמת חשוב הוא הקשר, אלא אם יש לך שאלה מאד ספציפית שקשורה לזמן הזוגיות שאת רוצה להעלות כאן.

בהצלחה רבה.
 
אורלי
19:10 10.02.15
אני נשואה לגבר 5 שנים שמעולם לא אהבתי,
התחתנתי מתוך לחץ חברתי ומשפחתי והוא גם לחץ עלי מאד וחשבתי, שהמצב ישתפר.
אבל הבנתי, מהר מאד שאנו שני עולמות שונים. הוא מושפע מאד ממשפחתו וגם תמך בהם, כשהיה רווק וגם בתור נשוי הוא המשיך, ללא ידיעתי. עד, שעליתי על כך במקרה. לציין, שהוא לא מבוסס ואין ברשותינו דירה.
כיוון, שהוא המפרנס היחידי כרגע, הוא הרשה לעצמו לומר לי: שזה ענין שלו. לפני הנישואים הוא שיקר ויום לפני כן, הוא התוודה והצטער ולכן, המשכתי בתהליך של הנישואין.
הדילמה שלי מאד קשה כבר מס' שנים, כיוון שאינני צעירה. אני בת 45 ואין לנו ילדים ולכן, חשבתי שאולי ילדים ישפרו את המצב. כי בתוך תוכו, הוא אדם טוב בסך הכל. אבל, מושפע מאד מאימו ואחותו, שמאז ומתמיד, ניסו לחבל בקשר, במטרה לפרק את החבילה, על מנת שימשיך ולתמוך בהם כלכלית.
לציין, שאני אמורה להתחיל, תהליך של הריון איתו. הוא משקיע כשצריך. למשל, אחרי החתונה נעשיתי חולה (התחתנתי בריאה ולאט לאט אני מרגישה, שהתרוקנתי גם נפשית)והוא דאג לי מבחינה בריאותית. אבל, יחד עם זאת הבנתי, שהוא לא אמין, ושאינני יכולה לסמוך עליו ב-100% ושאיננו מתאים לנשמתי. מעולם לא ממש הבין את מצוקותי או רגשותי. גם כשזרים מעליבים אותו, הוא לא תמיד מבין. הוא הסכים לחתום על הורות משותפת, מתרומת זרע, כי הוא טוען, שהוא אוהב אותי.
לכן, אני מתלבטת, בגלל גילי הלא צעיר, האם לנצל את ההזדמנות הזאת לאימהות, יחד איתו? או לשחרר אותו מחיי לגמרי ולנסות למצוא איש אחר, שיעשני מאושרת ואולי גם אוכל להביא איתו צאצאים.
בתודה מראש,
אורלי
 
טלי צרקינסקי  
19:42 10.02.15
אורלי שלום,

אני קוראת את המצוקה שלך ובעיקר נראה יש לך אמביוולנטיות בשני היבטים:

האם לדחות את טיפולי הפריון - הכניסה להורות לגיל יותר מאוחר ולקיים אותו עם הגבר הנכון או האם להיכנס לתהליך זה עם בעלך כיום תחת הסכם הורות עם תרומת זרע (מהי סוגיית תרומת הזרע ?)

ילד לא משפר את הזוגיות. הוא יכול לעשות טוב לזוגיות טובה, שגם שם הורות מציבה אתגרים נוספים..

אולם בזוגיות כמו שאת מתארת שיש בה בעיות אמון, שיש בה תלות כלכלית מוחלטת שלך בו, שבעיות האמון החלו בו מההתחלה, אני בספק אם ילד הוא הפתרון לבעיה שלכם.

את מציינת שאין אהבה ונישאת מלחץ חברתי.

שאלה כזו לדעתי זקוקה למענה ולהתייחסות יותר רחבה מאשר הפורום.

אני ממליצה לך בחום לגשת לאיש מקצוע - את יכולה ללכת לבד (יש אפשרות דרך קופ"ח בביטוח משלים בכל קופה שאת מבוטחת בה) או פרטי.

זאת על מנת לקבל החלטות ממקום שקול ובטוח דיו.

מה שצריך להנחות אותך אם רוצה לחיות עם הגבר הזה, אם את רוצה אותו כאב לילדך, מה הסוגיה של העצמאות שלך והמשאבים שלך לגדל ילד אתו או בנפרד.

נקודה נוספת, אם המשפחה כל כך מעורבת כלכלית ומשפיעה, אם יהיה ילד, יש הוצאות כספיות נוספות ויש לתת את הדעת גם על כך.

ואם יש לו קושי להיות ער לצרכייך הרגשיים ועוד, מה יהיה אם יהיה ילד?

משהו נוסף, הייתי גם מערבת את משפחתך, האם הם יכולים להיות שם עבורך? רגשית? כלכלית? האם יש מצע שאפשר להביא אליו ילד?

הייתי ממשיכה תהליך בירור מעמיק יותר לקבלת החלטה נכונה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,
 
אורלי
19:49 10.02.15
 
טלי צרקינסקי  
20:45 10.02.15
גם כאב יש לו תפקיד מאד משמעותי בחיי הילד ובחייך.

הייתי מתייעצת אם עולה התלבטות כפי שאת מתארת כדי שתוכלי להיות שלמה יותר עם החלטתך, בנוסף על מה שהעליתי.

בהצלחה,
על מנת לקבל חוות דעת.
 
טלי צרקינסקי  
16:49 11.02.15
אורלי שלום,

בפורום מקצועי ניתן לשקף דברים, לא ניתן לתת חוות דעת בנושא כל כך משמעותי בלי להכיר את כל הנפשות הפועלות. על כן ניתנה ההמלצה לבחון זאת מול איש מקצוע בהיכרות אישית.
האם לעשות ילדים עם אדם שאוהב אותי? (אבל אני לא אוהבת אותו) ורק בגלל גילי הלא צעיר? כדי לא לפספס את האימהות, לאור הדברים, שצינתי לעיל, או שלא???
לחפש, חיים חדשים עם נסיעה לחו"ל למשל.
(ליועצת, שאת שולחת אותי, אציג את אותה גרסה, שהצגתי פה). אז מה ההבדל?

בתודה מראש,
אורלי
שלום אורלי.

לא ניתן לתת מענה מקיף. יש לבחון את כל התמונה יחד עם איש מקצוע, כפי שטלי המליצה. את זקוקה וראויה למענה יסודי, ולא יהיה מקצועי לתת לך כאן תשובות חלקיות ולא מבוססות.

דרך קופות החולים ניתן להשיג טיפול מסובסד - ניתן לשמוע פרטים דרך המוקד של הקופה. הטיפולים ע"י פסיכולוגים מומחים ופסיכותרפיסטים מצוינים, וכדאי לנסות.

בהצלחה רבה,
 
ליאת
12:21 15.02.15
היי לכולם

אני נשואה כ-7 שנים יש לנו 2 ילדים. לפני שנה חמתי ניפטרה ובעלי החליט שאת השנה הוא שומר. כמובן שכיבדתי אותו על החלטתו. בפורים השנה עוד חודש השנה ניגמרת ולנו מאוד קשה שאנחנו לא יוצאים לטייל בשבתות כמשפחה. חשוב לציין שבעלי עצמאי ולא יוצא לנו לבלות גם באמצע שבוע וגם הילדים רוצים לצאת כל שבת. אני מוציאה אותם כמה שאפשר אבל אין לנו את המשפחתיות מרגישה לבד במערכה. מה עליי לעשות?
 
עדי בדיחי  
17:29 15.02.15
שלום ליאת

ראשית- ראשית, יפה שהצלחת לבוא לקראת בעלך ולהבין את הרצונות שלו ולתת להם מקום.. אני מבינה שגם כעת לאחר שהאזכרה תעבור- הוא ירצה להמשיך לשמור שבת. אם זה המצב, אתם מגיעים לאיזושהי תפנית בה יש לעשות "חשב מסלול מחדש" ובאמת לחשוב מה עושים במצב החדש הנתון.

אני מבינה שלך חשוב החופש והיציאות עם המשפחה. אני בטוחה שגם לו זה חשוב. ראשית, אפשר לחשוב על מקומות שאפשר לגשת אליהם רגלית- לעשות ביחד פיקניק וכו'- דבר שלא כרוך בחילול שבת. הרבה מאוד פעמים זה עינין של שינוי גישה. יתכן, בנוסף, שיש עוד ימים בשבוע שניתן לצאת בהם ואז תהיה אפשרות ליסוע. גם אם זה נראה בלתי אפשרי- אני חושבת שאפשר להתגמש ולמצוא שעתיים בערב אחד, או אחת לשבועיים- בו כל המשפחה תוכל לצאת לבלות. ימי שישי בבוקר/צהריים מוקדמים- זאת גם אפשרות.
(למשל- קונים אוכל לשבת או מכינים את השבת לפני, ביום חמישי, ובכך מפנים זמן ליום שישי לבילויים).

במילים אחרות- אם הרצון נמצא- גם היכולת שם. אם את מוכנה לבוא לקראתו, להיות יצירתית וכן להביא את המשפחה למצב הקודם של יציאות ובילויים- אך בדרך שלא תתנגש באורח החיים החדש של בעלך- זה מצוין ויש לכך פתרונות. מה שהצעתי הם חלק קטן מסך הפתרונות הקיימים.

אם את לא מסכימה עם אורח החיים הזה והערכים שלך מתנגשים עם שלו- כאן יש בעיה אחרת שתדרוש מחשבה שונה- יתכן וגישור יכול להתאים כאן, או מספר שיחות ביניכם לחשוב ולהבין איך הוא יכול לבוא לקראתך ואיך את לקראתו- יחד עם שימור הערכים כלאחד את שלו. יש זוגות שעושים זאת, ומצליחים.

בברכה,
שלום לכם,

אני נשואה וכבר שנים יש גבר בגילי שעובד בסמוך לעבודתי שאוהב להביט

בי דרך החלון. גם הוא נשוי ועם השנים גם יצא לנו לדבר .

הוא ממשיך להסתכל עלי ( לא מדובר במבט חטוף אלא הוא עוצר ומביט באופן מכוון ) אבל

לא מנסה לעשות שום דבר מעבר לזה למרות שגם אני מראה לו את חיבתי אליו.

יש לכם מושג מה הסיפור שלו ?
 
טלי צרקינסקי  
13:24 13.02.15
דנה שלום,

הסיפור שלו יכול להיות כל מיני דברים ואחת האופציות היא שאת מוצאת חן בעיניו.

מה שיותר מעניין הוא איך זה מעסיק אותך ואיך זה נוגע בך.

מה מושך אתך בהתבוננות שלו ואיזו חשיבות יש לכך אצלו.

איך הזוגיות שלך?

בדר"כ רצון לקשר אחר מאיר משהו בתוך הזוגיות ששם שווה להתעכב.

והשאלות שהייתי שואלת שלדעתי יותר כדאי להתמקד בהן מאשר באיש מאחורי החלון, הן מה קורה בחוויה שלך בזוגיות, האם יש דברים שחסרים לך, האם יש דברים שהיית רוצה לשוחח עליהם עם בעלך והאם אותו איש מאחורי החלון משקף משהו על האיש שנמצא אתך בתוך החלון (בעלך?).

שאלות להדהוד


אני מאחלת לך הרבה הצלחה,
ואוו, טלי, איזו תשובה מרתקת.
הסימבוליזם שבחלון , מה שבפנים ומה שבחוץ.

אני מבחינתי רציתי בעבר שהוא יבוא ויסחוף אותי אבל הוא הסתפק
רק במבטים אז נסחפתי בלעדיו..
 
טלי צרקינסקי  
08:56 15.02.15
דנה שלום,

זו בדיוק הנקודה שאני מציעה לך לבדוק - ממה רצית שהוא יבוא ויסחוף אותך..
 
דנה
09:57 15.02.15
ממצב יבש ומשעמם למקום שבו יש ריגוש התלהבות ותשוקה..
 
טלי צרקינסקי  
11:12 15.02.15
אילו את בוחרת נניח את הריגוש והתשוקה וזה הופך לקשר, גם אז האלמנטים בקשר יהפכו בסוף למוכר, לידוע וכו'.. למה שיש למעשה בקשר.

הוא לא יישאר אובייקט המסתורין והתשוקה מבלי לשמר זאת להרבה זמן...

וזה מה שהייתי מציעה לך לעשות בדיוק עם בעלך.

לבדוק מה חסר שם ואיך להדליק את הקשר ולהתחבר למה שהיה ביניכם בהתחלה.

אני מפנה אותך גם לפורום נוסף, אם את מעוניינת בהרחבה.
 
טלי צרקינסקי  
11:12 15.02.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
מריו
21:33 14.02.15
יש לי את התשובה בשבילך צרי קשר ואענה לך בפרטי 2pac4m@gmail.com
 
רלי
11:33 12.02.15
היי אני בת 26 ובזוגיות כבר 3 שנים. אני כל כך מתלבטת אם להישאר איתו או לא. לא מרגישה כלום מצד שני המחשבה על פרידה ממנו אוכלת אותי. לאחרונה , במקרה פגשתי מישהו שממש מוצא חן בעיניי וגם אני בעיניו ונפגשנו רק באירועים חברתיים. היום הןא הזמין אותי לצאת ןאני לא יודעת מה לעשות. אני חושבת שזה מה שיגרום לי להבין מה אני רוצה מהזוגיות הנוכחית שלי. האם החלטתי שגוייה? :/ אני באמת לא יודעת מה לעשות.
 
עדי בדיחי  
09:35 13.02.15
שלום רלי,

זוגיות של שלוש שנים היא לא עינין של מה בכך. יש פה מערכת יחסים שנבנתה לאורך הזמן, ובוודאי נשארת בתוכה מסיבות טובות וחשובות. יהיה כדאי לחשוב האם הסיבות האלו עדיין רלוונטיות. העובדה שציינת- שאת לא חשה כלום כלפיו - מעוררת שאלה. מתי הבנת שאינך מרגישה? מה בכל זאת היה בקשר שהשאיר אותך עד כה? האם היו קונפליקטים ברורים שאת יכולה להצביע עליהם - שגרמו לקשר להיות פחות אטרקטיבי בעינייך?

סביר להניח שבשלב כזה, כל גבר "סביר" יראה אטרקטיבי יותר ממה שיש לך כיום. את נמצאת במערכת שאת לא ממש מסופקת בה, מכל מיני סיבות, אינך מרגישה רגש אמיתי כלפי בן הזוג שלך ובכל זאת כלואה במערכת יחסים איתו (נניח, אני מבינה כך מהמעט שכתבת) - כמובן שכל בריחה מהמצב הזה תראה לך משמעותית ו"הצלה".

הייתי מחכה עם מחשבות על בגידה. אני חושבת שכדאי יהיה לברר קודם כל עם עצמך מה את עושה במערכת יחסים הזאת- למה את שם, למה להישאר בתוכה אם נעשה עוול גדול גם לך ומעבר לכך- גם לו? האם יש דברים שניתן לשנות במערכת היחסים הזאת? האם היו משברים שניתן לגשר עליהם?

יש הבדל גדול בין זוגיות שהיא במשבר, לאורך זמן, לבין זוגיות שצד אחד פשוט הפסיק לאהוב. כדאי מאוד לדעת איזה מצב קורה אצלכם. ואז לפעול. ולפעול כלומר- להיפרד או לא, ולא במובן של "לבגוד או לא". הבגידה תביא אותך לרגשות קשים הרבה יותר, מאשר מה שעובר עלייך כרגע. אני לא בטוחה שתחיי עם זה בשלום- ורגשות האשמה יהיה קשים מאוד. שווה יותר להיות נאמנה לעצמך, ולבן זוגך, ולהיות כנה - זה יתקבל בהרבה יותר הבנה ואהדה מאשר כל פעולה אחרת שתעשי.

בהצלחה,
 
אנבל
12:54 10.02.15
היי,
אני עובדת במשרד בו כל הגברים בלי יוצא מן הכלל הולכים עם טבעת הנישואין שלהם, גם נשואים חדשים וגם ותיקים עם ילדים, כולם בלי יוצא מן בכלל עם טבעת נישואין על האצבע
לעומת זאת, בעלי, משאיר את הטבעת באוטו (או בבית) ולא עונד אותה על האצבע
הוא אומר שהיא לא נוחה לו ומציקה לו על האצבע על אף שהיא במידה גדולה ולא אמורה להיות איתה שום בעיה
אני מרגישה כאילו הוא מתבייש בנישואין שלנו או לחילופין לא רוצה שום סממן שיזכיר את זה
זה נראה לי כ"כ לא לעניין שהוא הולך לפגישות / ישיבות עם אנשים (הוא עצמאי) ואין לו טבעת על האצבע
מה יחשבו בחורות שהוא נפגש איתן במסגרת העבודה ?
הרי בחורה ישר מחפשת טבעת נישואין על האצבע של הגבר כדי לראות אם הוא נשוי
או רווק
מה יגידו אנשים שהוא נשוי טרי (בסה"כ כמה חודשים) ולא הולך עם הטבעת שלו ?
חשוב לציין שאף אחד מהמשפחה שלו והחברים הקרובים לא הולך עם טבעת אבל אני לא חושבת שזה צריך לעניין אותי...

ביקשתי ממנו כמה פעמים, היו תקופות שהתעלמתי מזה
היו תקופות שהוא שם פתאום בהפתעה לכמה שעות (בלי שאני אגיד שום דבר) ואז התייאש והוריד

זה מציק לי אבל אני לא יכולה להכריח ודיבורים על זה רק גוררים בינינו ויכוחים מיותרים שמעכירים את האווירה

מה אני אמורה לעשות ?
 
בני
13:11 10.02.15
היי
מזל טוב!

מאחל לכם אושר ועושר והרבה שנים טובות ויפות.

אם לא אכפת לך...
תקראי בבקשה 3 פעמים את השורה הבאה מתוך הדברים שכתבת, דגש על החלק השני במשפט - תודה רבה!

>>> חשוב לציין שאף אחד מהמשפחה שלו והחברים הקרובים לא הולך עם טבעת אבל אני לא חושבת שזה צריך לעניין אותי...

ב ה צ ל ח ה
 
אנבל
15:54 10.02.15
היי בני,
לא הצלחתי להבין למה אני צריכה לקרוא שוב את המשפט הזה ?
מה מסתתר בו שאני לא מודעת אליו ?
(עכשיו דרך אגב גיליתי שחברים שלו כן הולכים עם טבעת, בני משפחה לא)

אשמח שתסביר לי קצת יותר
 
אנבל
14:40 11.02.15
כותב משהו ואז נעלם ולא מגיב
כתבתי פה כבר פעמיים, תמיד אתה מגיב ראשון, נותן שאלה למחשבה ונעלם
אשמח אם תפרט קצת יותר למה התכוונת
זה לא לעניין לכתוב ולהיעלם
תודה.
 
בני
17:12 11.02.15
הי

אכן לא לעניין. צודקת!
סליחה...

אני מלמד על עצמי זכות אפשר?

קיבלת מענה שהוא האיכותי ביותר שאין לו אח ורע בשום פורום אחר!
חשבתי לתומי היות וקיבלת מענה מקצועי ומפורט ביותר מטלי אשר ניתחה איתך ביחד את הנושא וירדה לעומקם של דברים. אם כן אין טעם להוסיף ולסרבל את השרשור בהגיג כזה או אחר מה גם שהגעת בהכוונת טלי לתובנה חשובה להניח לנושא וקיבלת על עצמך ביוזמתך! > לעשות מאמצים להניח לנושא הטבעת.

אולם...היות וחשוב לך מה אנשים אחרים חושבים/אומרים עלייך שזו תכונה אנושית ולגיטימית ואין צורך להתנצל עליה...אז אפרט לך למה התכוון המשורר.

פתח ציטוט > "חשוב לציין שאף אחד מהמשפחה שלו והחברים הקרובים לא הולך עם טבעת אבל אני לא חושבת שזה צריך לעניין אותי...ואני הקטן שואל למה?
למה זה לא צריך לעניין אותך ואותו כן?
למה הוא צריך/חייב להתחשב ברצונות שלך ובדעה שלך בעוד את שימי לב > לא חושבת שזה צריך לעניין אותי!
כלומר הרצון שלו/חוסר הנוחות שלו/התרבות ממנה הוא מגיע/או אולי שומו שמיים "הדעה שלו" לא לענוד טבעת לא מעניינות אותך?

ואם הגענו עד לכאן אז אולי יש "עוד" דברים שדעתכם שונה זה מזו? ואת רוצה שהוא ישנה את דעתו ויסכים לדעתך או לדעת הרוב והמקובל???

אנבל...
אתם נשואים טריים חוגגים חצי שנה + שנה בקשר ואני מבין שאת רוצה עבורך ועבור הקשר הזוגי שלכם את הכי טוב שרק ניתן לדמיין ובאמת כל הכבוד לך על הרצון ועל הנכונות ללמוד כיצד לשפר ולשדרג את היחסים שלך עם בעלך את ראויה להערצה ולהכוונה אז הנה כמה טיפים:
1. השוואות לא עושות טוב לזוגיות - תבנו את החיים שלכם על פי מה שמתאים לכם בלבד, כלומר גם אם כל העולם ואשתו עונדים טבעת מותר לכם לקבל החלטה משותפת לטובת הזוגיות כמובן שאתם לא עונדים כמו כולם.
2. לבקש ולא לדרוש – כשאת רוצה משהו שתלוי ברצונו ודעתו של אדם אחר תבקשי ממנו בלשון בקשה אל תדרשי אל תאיימי ואל תכניסי אותו לפינה, לבקש להסביר עד כמה זה חשוב לך תני לצד השני את האפשרות להיענות לבקשה ואז > טיפ מס 3
3. לשחררררררר! זהו! זהו? כן! לשחרר וזהו!
כשאת משחררת את מאפשרת לצד השני להתבונן בבקשה ולהגיע להחלטה נקייה מתוך רצון אמיתי לבוא לקראתך ולהתחשב בצרכים שלך.
ב ה צ ל ח ה ושוב התנצלות שנתתי לך לחכות...
בני
קודם כל תודה שענית לי בהרחבה, מאוד מעריכה את זה
אתה כותב הרבה דברים שקצת "סותרים" את מה שטלי כתבה כיוון שאתה כן מציע לשוחח איתו ולהגיד לו כמה זה חשוב לי שיענוד טבעת

יחד עם זאת, אני לא יודעת מה לומר לו ואיך לומר לו כדי שלא ירגיש שאני מעיקה עליו
הרי ביקשתי כמה פעמים אבל יכול להיות שלא נימקתי מספיק למה זה חשוב לי
אשמח לקבל ממך (וגם מטלי) עצה איך לפנות אליו ומה לומר לו כדי שיהיה רציונאלי ולא ריגשי ?

תודה רבה
...אף אחד לא ימליץ לך לוותר "מראש" על הצרכים שלך.

חשוב לך ואת מרגישה "צורך" שבעלך יענוד את הטבעת?

מהדברים שכתבת נראה שיש לכם זוגיות טובה ותקשורת מצוינת! תמיד טוב וכדאי לנהל דיון (לא וויכוח). פורה וידידותי, לדבר וללבן ביחד כל נושא שיש לכם עניין בו,

חשוב לזכור לדבר ולהביע צרכים ומשאלות בנחת, בשפה יפה ועדינה, ואז לפנות מקום להקשבה פעילה כדי להבין את הצד השני.

לאחר שדיברתם הסברתם נימקתם ואת מרגישה שהעברת את המסר בצורה הכי ברורה ובדקת שהצד השני הקשיב וגם הבין...הגיע הזמן להרפות! לשחרר ולאפשר לו לקבל החלטה לכאן או לכאן ו...לכבד את ההחלטה שלו.

תודה על התודות וההערכה – תודה.
 
טלי צרקינסקי  
13:26 10.02.15
אנבל שלום,

טבעת הנישואין שאת מייחסת לה חשיבות רבה היא לא מסמלת ערובה לאמון/בגידה ועוד..

יש הרבה מאד זוגות נשואים שלא הולכים עם טבעות מהרבה מאד סיבות ואחת מהן היא מה שציין בעלך (חוסר נוחות באצבעות, לא כולם יכולים ללכת עם טבעת, יש אנשים שזה מציק להם).

לעומת זאת, יש גברים שהולכים עם טבעות נישואין ובוגדים בנשים שלהן וכן נשים שהולכות עם טבעות נישואין ובוגדות בבעלים שלהם.

לדעתי, אם יש לכם מערכת יחסים טובה, אני לא הייתי עושה דבר בנוגע לטבעת.

אני אישית מכירה לא מעט זוגות נשואים שלא הולכים עם טבעות ויש כאילו שכן...

זה "סמל" ותאו לא.

מה שכן עולה מדברייך, שעבורך זה משמעותי ומסמל משהו ואת המשהו שזה מסמל עבורך הייתי בודקת במערכת היחסים או עם עצמך. האם יש משהו שמציק לך מעבר לאותה טבעת.

יתכן ואת נשואה טרייה אז זה מהווה עבורך יותר התרגשות וכו'.. נראה שאת משווה עצמך לאחרים מבחינת הזוגיות והסטטוס.

אך בפועל, אין כל קשר בין טבעת נישואין לאיכות הנישואין, לאמון בנישואין או להצלחתם...

נשים לא בודקות על הגבר אם יש לו טבעת, יש נשים שהטבעת לא תרתיע אותן.. ויש שזו דווקא תמשוך אותן...

משהו נוסף (אישי), הורי נשואים 45 שנים ולא ענדו טבעות לבד מטקס החופה שלהם....

מאחלת לכם לחיות באושר ובשמחה !!!
 
אנבל
16:09 10.02.15
טלי, תודה על תגובתך
אני זוכרת כשהייתי רווקה הייתי מסתכלת על ידיו של הגבר לראות אם הוא פנוי או תפוס
אם הייתה לו טבעת לא הייתי מתקרבת ולא הייתי מנהלת שיחה

אני חושבת שיש פה עניין של מחוייבות ושל סמליות
ברור לי לחלוטין שגבר עם טבעת לא בהכרח נאמן אבל לפחות יש פה מוכנות של הגבר לענוד טבעת על האצבע כדי שכולם יראו שהוא נשוי וגם כדי להצהיר שהוא מחויב למישהי

בעלי לא חושב שזה לא יפה, הוא פשוט טוען שזה מציק לו באצבע וחונק אותו ואני תוהה למה הוא לא הולך להחליף אותה למשהו דק או קל יותר ? אולי זה פשוט לא חשוב לו?

לא יצא לי להיתקל באף גבר נשוי שלא הולך עם טבעת הנישואים שלו (בין אם זה אנשים שאני מכירה וגם כאלה שלא)
אני לא יודעת איך אני מעבירה לו את המסר הזה, אני ממש מתחילה להיות נודניקית
לפעמים אחרי שבוע שהוא לא הולך איתה פתאום אני רואה אותה על האצבע שלו, זה מאוד משמח אותי ואני נותנת לו מחמאה אבל שעה - שעתיים אחרי הוא מתייאש ומוריד אותה

טלי, האם באמת אני צריכה להניח לנושא ולא לדבר איתו על זה יותר למרות שזה מאוד חשוב לי ?
 
טלי צרקינסקי  
16:22 10.02.15
אנבל שלום,

אני מבינה עד כמה זה היה החשוב לך וסימל לך כרווקה, נושא הטבעת.

זה מאד יפה בעייני שהיה (ואני מאמינה שגם כיום נשאר) לך את המוסר ללכת עם מישהו שהוא פנוי - זה אכן הכי בריא והכי נכון רגשית.

התשובה שלי נשארה בעינה.

לא רואה משהו מזלזל בהתנהגות של בעלך. אם זה רק נושא הטבעת,

היום זה דבר ידוע שזה שגבר לא הולך עם טבעת - אינו מעיד שהוא לא נשוי..

ואם יש ביטחון בבעלך וביטחון שאם בחורה אי פעם תיגש אליו, זה לא יעניין אותו כי את אשתו ואת חשובה לו.. הטבעת לא חשובה כאן.

יתרה מזאת, יש אנשים שגם טבעת דקה מאד מציקה להם.

הייתי מנסה לראות אם את יכולה להתמקד בנישואין הטריים שלכם וליהנות מהם

מי שרוצה רומן/סטוץ וכו'.. ישיג זאת עם טבעת ובלי טבעת.

טבעת אפשר להוריד ולשלוף. רגשות ועומק של קשר - לא.

עוד משהו למחשבה - האם מעסיק אותך הרבה מה אנשים חושבים? (נקודה להדהוד)

בברכה,




 
אנבל
16:57 10.02.15
קודם כל אני רוצה לומר לך תודה שאת עונה כ"כ מהר :-)
לשאלתך, כן, חשוב לי מה שאנשים אומרים וזה דיי מעסיק אותי, מסתבר שזה לא הכי בריא
כשאני רואה גבר עם טבעת אני מלאת הערכה אליו ויודעת שהוא מלא הערכה לאישתו אם הוא עונד אותה

אני יודעת שזה קטנוני אבל באמת שאין לי מושג אם מישהי תיגש אליו ברחוב איך הוא יגיב (וכנראה זה חוסר ביטחון שלי)

חוץ מזה הוא לא מזלזל בי בשום דבר, להיפך, הוא מכבד אותי ונותן מעצמו בכל דבר

מעריכה את תשובתך
אנסה לעשות מאמצים להניח לנושא הטבעת
תודה :-)
 
מוטי
00:11 11.02.15
שלום ,
קצת רקע: בן 23,בקשר זוגי שנתיים וקצת.
ברקע עברי מספר קשרים מאוד קצרים שלא ארכו יותר מחודש ולא כללו מיניות על כל היבטיה. אינספור נסיונות הכרות וחיזור ללא הצלחה עד הקשר הנוכחי.

אני סובל מהפרעת חרדה של OCD שבין היתר מערערת את האמון שלי בטיב הקשר.עם הזמן המתנתי לייעות וטיפול תרופתי והייתי בטוח שע םהטיפול החרדה תרד ואיתה האהבה תחזור ותלבלב כמו בהתחלה.כמובן שזה לא קרה.
אני אוהב את בת הזוג שלי.מעריך את התכונות שבה לטוב ולרע.יש בינננו קירבה ואינטימיות גבוהה.היא קיבלה את העובדה שאני נוטל טיפול פסיכיאטרי וזה לא הפריע לה.
באופן כללי ברור לי שמשהו מאוד שונה בקשר הזה כשלא התחברנו בכלל התחלה ופתאום זה הפך לקשר של שנתיים,הרי אני רגיל לרדוף ולחזר ולכאוב ולצפות מראש לדחייה ופתאום קרה בדיוק ההפך.
אני לא יודע איך להכיל את זה.שפתאום אין את המרדף הזה אחרי זוגיות.
הנסיון המיני הראשון שלי היה איתה ומפריע לי מאוד שאני נמשך גם לאחרות חרף העובדה שבחיים לא אבגוד בה ואין לי מחשבה כזו אפילו. אני מודה שאני סקרן מינית אבל האם נכון להתנהג כמו ילד שמחליף צעצוע משעמום רק בשביל לנסות עוד?
אני נהנה מאוד מיחסי המין איתה אך כל כך כואב לי לחשוב שהדעה הרווחת היא לצאת ולהתנסות...איך זורקים קשר בשביל עוד נסיון? ברור לי שזו בעיה שלא תעלם...

מול כל הבלאגן שתיארתי למעלה אינ מגלה שאני פשוט עיוור לקשר.כל החום,המשיכה,החברות והדדיות ביננו נעלמים מעיניי כשמישהי אחרת מתחילה איתי ואני פתאום חש אטרקטיבי ,דבר שלא הרגשתי מעולם(כמובן שאני שומר על העניין כידידות ולא יותר) ושכל הדשא בעולם ירוק יותר משלי...איך חוזרים להעריך? אני כל כך שקוע בספקות ובבדיקה האובססיבית של הזוגות והנשים בסביבתי שאני לא שם לב מה יש לי.
ההגיון שלי אומר לי שעם כמה שהכל נראה אטרקטיבי בחוץ לא באמת מחכים רק לי..משום מה אני מתעקש לשכוח כמה כאב עברתי עד שהגעתי לאחת שמעריכה אותי כמו שאני,שלא אכפת לה אם אשמין ארזה אקח כדורים או יעשה קעקוע ,שצוחקת מכל הבדיחות השחורות שלי שאחרים מעקמים פרצוף..
אני מרגיש כל כך לא נאמן שאני פשוט בוחן כל בחורה אחרת מסביבי ומדמיין אותי איתה רק בשביל לבדוק אם אני באמת רוצה לצאת מהקשר!! אפילו על אחותה אני מסתכל..
שוב זה רק דברים שבראש.לא אבגוד בה בחיים.

אני לא יודע אם נתחתן שזה עוד דבר שמכאיב לי בתור חרדתי.הידיעה שייתכן ובכלל לא נתחתן אז מה אנחנו עושים ביחד בכלל מעכשיו.?

אני יודע שתיארתי פה בלאגן אחד שלם אבל זה ישירות מהלב והראש המסובך.
מבקש עזרה בתור בנאדם שרוצה לשמור על הקיים אך לא מתרצה ממנו...
 
טלי צרקינסקי  
06:56 11.02.15
מוטי שלום,

אני קוראת מבין שורותייך כל מיני אמירות כגון: "כמובן שזה לא קרה", "ברור לי שהבעיה לא תיעלם".. אמירות שלא מאמינות בעצמך.

חשוב לי לציין שבעיות/התמודדות עם הפרעות שונות וביניהם מה שאתה מתמודד - OCD יכולות להיעלם/להפחית במידה ניכרת, בטיפול מתאים.

ראה כמה התקדמת בזוגיות: אתה יכול לקיים יחסים היום, יש לך קשר של זמן לא מבוטל, של בחורה שאוהבת להיות אתך, שאתה (עם החרדות) נהנה בחברתה, יש כאן התקדמות גדולה מאד לדעתי ויש עוד מקום לטיפול.

לגבי קשר זוגי, אופי האהבה משנה פניה במהלך זוגיות. גם התאהבות הופכת לאהבה בוגרת, כזו שיכולה להכיל, כפי שאתה מציין, את המכלול, את ה"גם וגם", את חוסר השלמות של בני האדם, אך ליהנות מהקשר והאינטימיות.

סקרנות מינית היא דבר טבעי, יתכן וחלק ממכלול המחשבות המטרידות שלך זה האם המחשבות ישתלטו עליך והאם הן "תוכן אסור". הן לא תוכן אסור.

כבני אדם, יש לנו עולם ומרחב שלם שמתקיימות בו מחשבות, רגשות, פנטזיות ועוד.. והמרחק משם ועד מימושן הוא גדול.

ככל שהאדם מסוגל להבחין בין מציאות לדמיון והגבולות לא מיטשטשים לו, כך הוא יכול לאפשר את המרחב הזה.

OCD היא הפרעת חרדה שהאדם יודע שהמחשבות הטורדניות והמעשים (קומפולסיות) שנועדו לסלק את המחשבות ולבטלן, אינן רציונליות, הוא יודע שאין בהם היגיון אך זה מעלה חרדה, בא ב"לופים" ומשתלט לכן כאן כדאי לעבוד, היכן שזה מפריע בחיים בהיבטים שונים.

אני לא יודעת איזה טיפול עברת אך הטיפול המומלץ ביותר ל- OCD הוא טיפול ה CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) בשילוב במידת הצורך עם טיפול תרופתי (עפ"י יעוץ עם רופא שאני מבינה שאתה מקבל).

אני מאמינה שתעסוקה, תחביבים, חברויות ועולם עשיר, עוזרים גם לטיפול בכל מצב נפשי כזה או אחר.

אני קוראת שיש לך מאבק מול אותן אמירות חיצוניות של לצאת ולבחון עוד ומאד יתכן והיום כאשר התנסית וחווית הצלחה, זה גרם לך לשאלות האילו.

לדמיין בחורה אחרת לא יעזור לך להבין אם אתה רוצה לצאת מהקשר.

נראה שזה הפך לתוכן אובססיבי - מי רוצה אותי? את מי אני רוצה? מה גבולות היכולת שלי בתחום הרומנטי? האם אני חרד מהפנטזיות שלי?

אני חושבת שלא לגמרי האמנת שמישהי תרצה אותך על כל כולך ואני מעלה שאלה אם אתה מכיר בדברים הטובים שבך.

לא רואה סיבה להיפרד מקשר שהוא טוב ומספק.

אני ממליצה לך לגשת לטיפול אצל מטפל/ת שהוא מטפלת רגשית אשר יש לו כלים ומשלב גם CBT כי יש לי הרגשה שרק CBT לא יענה על כל הצורך וכדאי לעשות איזה שילוב.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה,













 
מוטי
10:14 11.02.15
תודה על המענה והיחס
אני נתקל לעתים בתחושת מחנק כשאני חושב על להיות עם בת הזוג שלי. לא ברור לי ממה זה נובע אבל כשאני איתה התחושה פחות או יותר נעלמת ...זה גורם לי לחשוב כל הזמן על פרידה..
דבר שני זה שיש לי תא משפחתי לקוי ואני לא בקשר טוב בגלל עם המשפחה . בנוסף גם ההורים בקשר לא טוב בכלל .
מנגד המשפחה שלה מאוד אוהבת אותי ואני מתחבר אליהם מאוד ולעתים אני מרגיש אובססיבי כשאני אצלם כל הזמן רוצה שהאחים שלה ישבו איתנו כאילו מעטפת כזו של אנשים שנועדה למנוע ממני להיות איתה לבד ולהתמודד עם השאלה האם כיף לי איתה או לא. זה אפילו גרם לי לחשוב שאני מאוהב בכלל באותה !!
אני נהנה בחברתה ושהיא יושבת אתנו אבל מעבר לזה אני לא חושב עליה במשך שאר היום או משהו כזה...זה מטריד מאוד!!
 
טלי צרקינסקי  
17:15 11.02.15
מוטי שלום,

זה מובן שאם אתה חווה חוויות של חרדה לעתים (בין אם רגשות בין עם תחושות כגון מחנק) כשאתה "נפגש" עם המושא של האובססיה (אף נפגש במחשבה = שהיא אובססיבית לעתים, מה שיש לך למעשה עיסוק יתר אתו.
וכשאתה נפגש עם בת זוגתך אתה חווה לעתים ש"השד לא נורא כ"כ אלא הוא אפילו נעים, וכיף לך וכו'.." זה נעלם.

תא משפחתי בעייתי משפיע על תפישת הזוגיות והמשפחתיות שלך, אך זה לא מעיד שלא ניתן לעבד תכנים אילו, על מנת שאתה תחווה זוגיות ו'או משפחתיות טובים ובריאים יותר.

מפה לדעתי מובן שאתה אוהב את החיבוק הרגשי המשפחתי של בת הזוג שלך, יתכן ואלו עונים על חסכים שהיו לך וכן נעים לך שמקבלים אותך לחיק המשפחה.

החלק של הפנטזיות ומחשבות לדעתי "מתיישב" על החלק של המחשבות הטורדניות וכאן הייתי עובדת על זה בהחלט בטיפול.

אתה מוטרד ומוצף מזה ובהחלט המצב יכול להיות יותר טוב וניתן להפחית את המחשבות הטורדניות הללו.

בברכה,
 
מוטי
18:54 11.02.15
האם ייתכן שאני נשאר איצה רק בשביל המשפחה שלה?
 
טלי צרקינסקי  
20:28 12.02.15
מוטי שלום,

זו דוגמה למחשבה טורדנית (למה אני נשאר? האם אני צריך לעזוב? שמעסיק אותך הרבה מאד)

אתה ציינת כאן לא מעט דברים טובים שמחברים ביניכם וטובים לך ולה בקשר.

נושא המשפחתיות - שיש קשר טוב אתם - זה דבר נהדר שאתם יכולים ליהנות ממנו - בהדדיות.



בברכה,
תודה!!!
 
אנבל
16:01 11.02.15
היי,
בעלי (נשואים חצי שנה) עובר חודש קצת קשה ועמוס בעסק שלו, הרבה דברים לא זורמים לו והוא מאוד מוטרד. אני מנסה לעשות ככל שביכולתי כדי לעזור לו ולהקל עליו
אמרתי לו לפני כחודש שכל מה שהוא יצטרך ממני אני מוכנה לעשות רק כדי שירים את הראש מעל המים והוא כמובן הודה לי מאוד ואמר שאני מדהימה וכמה לב גדול יש לי.
אני מצדי באחת השיחות שלנו סיפרתי לו שאני עושה בשביל אנשים המון (גם בשביל כאלה שצריכים טובה קטנה) ושלפעמים אני מרגישה שהם לא מחזירים לי באותו מטבע וכמה שיש לאנשים אופי נצלני, זה נורא נגע לליבו

לפני שבוע וחצי בעלי חגג יום הולדת. שברתי את הראש מה לעשות ומה לקנות ורציתי מאוד לשמח אותו. קניתי אוכל ועשיתי לנו ארוחה קטנה בבית, הזמנתי לנו כרטיסים למופע סטאנד אפ ואפילו קניתי לו מתנה קטנה, משהו שמאוד רצה.
לי היה יום הולדת יומיים אחריו אחריו וחשבתי לעצמי שזו ההזדמנות שלו באמת להראות לי כמה הוא מעריך את מה שאני עושה עבורו, בלי קשר שזה יום ההולדת שלי
ערב לפני הבנתי ממנו שהוא לא הכין לי ולא קנה לי שום דבר ורצה שנלך להסתובב יחד לקנות לי את המתנה אך זה לא יצא ולא קנינו כלום.
ביום הולדת עצמו הוא שבר את הראש מה לעשות, לא הייתה לו שום תוכנית.
בנוכחותי הוא הזמין לנו כרטיסים ליום למחרת להופעה ואת היום עצמו בילינו בשיטוטים
הרגשתי שהוא עושה את זה כדי שלא אתלונן
פתחתי את הנושא בפניו ואמרתי לו שרציתי קצת יותר ושזה ביאס אותי שהוא לא חשב על שום דבר ולא תכנן כלום.
הוא אמר ששבר את הראש במשך שעות וגם חיפש מתנה עבורי אבל לא מצא שום דבר ולא רצה להביא לי רק כדי לעשות "וי" אלא רצה משהו משמעותי כי אם הוא עושה משהו הוא לא עושה חפיף, גם הוסיף שמה שאני עשיתי עבורו לא היה "בשמיים" ולא הייתה שם יותר מדיי חשיבה (אני מצאתי את עצמי מתבאסת שלא השקעתי בו יותר במקום להגיד לו "אני לפחות עשיתי משהו")
הוא התנצל ואמר שהוא פישל ושהיה צריך להשקיע אבל הוא כ"כ טרוד בעבודה שלא יצא לו. התבאסתי נורא
הרגשתי שהוא לא חושב עלי ושיום ההולדת שלי לא הטריד אותו במיוחד (כמובן שהוא אמר שהוא חשב עלי אבל לא מצא שום דבר)
אמרתי לו שאני רוצה שילך ויקנה לי מתנה לבד מיוזמתו והזכרתי את זה כמה וכמה פעמים
מכיוון שאני מכירה אותו אני יודעת שששכח מזה, עד היום לא קיבלתי כלום
אני לא יודעת מה לעשות עם כל זה ?
יחד עם זאת, אני חייבת לציין שבעלי לוקח אותי לטיולים לפעמים גם בימי חול (אם אין לי מצב רוח ולא בא לי ללכת לעבודה הוא לוקח יום חופש מהכול ואנחנו נוסעים), אנחנו עושים דברים מיוחדים גם בימים רגילים כך שלא חסר לי בכלל מופעים / אירועים / טיולים – הוא משקיע בי כל השנה מעל ומעבר
אבל בכל זאת, לא ציפיתי שאתאכזב ככה
זה בסדר ?
האם יש משהו לעשות בנידון והאם אני אמורה לרדת מנושא המתנה או להזכיר לו שוב ושוב ?
 
טלי צרקינסקי  
17:05 11.02.15
גלי שלום,

ממה שאת מעלה נראה שיש לך ולבעלך יחסים טובים.

יש לכם תקשורת טובה, אתם יכולים לשוחח על דברים, גם על דברים פחות נעימים לדוגמה אם מישהו נפגע ממשהו, מה שקורה בכל סוג של קשר וכן בקשר זוגי.

התקשורת שלכם היא גם בונה ואפקטיבית.

יש השקעה בקשר בפרמטרים שונים ובהחלט ממה שאת מעלה, עולים דברים חיוביים רבים הקשורים לזוגיות שלכם: אמון, תמיכה, אכפתיות ועוד.

ציינת שאת עושה הרבה בשביל אנשים ואת מרגישה לעתים מנוצלת.

הייתי בוחנת עם עצמך מה זה המקום של נתינה, קבלה, מה זה פגיעה מלא לקבל, מאילו אנשים? האם יש מקומות שאת מרגישה שאת מרצה? עושה יותר מידי? האם הציפיות שלך מאחרים הם יותר מידי? הנתינה והקבלה הם לא תמיד שווים, אך כמובן שבקשר רוצים לחוות הדדיות ברמה מסוימת. (נקודות להדהוד עם עצמך).

מה שהייתי עושה בנוגע לימי הולדת זה איזשהו הסכם ביניכם.

דוגמאות: אתם יכולים להחליט שבכל יום הולדת זה שחוגג בוחר לעצמו את המתנה עפ"י טעמו והשני מזמין אותו למתנה וקובעים איך לחגוג (כמו שהלכתם להופעה).

לא נשמע לי שהתנהגותו נובעת ממקום של לחסוך את הכסף, אולי ממקום שבאמת לא ידע מה לקנות, חשש שתתאכזבי, תחליפי ועוד..

אפשר לדבר על זה בקשר ולקבוע מה אתם מחליטים לגבי ימי הולדת באופן כללי ומשם לדבר על החשיבות לא של הגשמיות או החומריות של המתנה, אלא על כך שחשב עליך וכו'.. שנשמע לי שמשם זה נובע אצלך - הפגיעה.

או כל דבר אחר שנוח לשניכם. עם התקשורת שיש לכם, התמיכה והיכולת לדבר על דברים, אני מאמינה שגם עם נושא כזה תגיעו להסדר.




מאחלת לכם הרבה הצלחה וזוגיות יפה !
 
דנה
12:03 11.02.15
כבר רשמתי לכם הודעה בתור מבולבלת, תודה על התגובה... אתמול הבן זוג שלי סיפר לי איזשהי הצעת ייעול שנתנו לו והבעתי את דעתי והוא אמר ששללתי והגיב בתוקפנות, שנינו יצאנו מהשיחה נטולי אנרגיה ומבואסים.. אחכ דיברנו שוב והוא אמר שבתור בני זוג אנחנו צריכים למנף אחד את השני ולעשות ביחד חמש ואנחנו אולי עושים שתיים..ובדרכ פשוט מררים אחד לשני את החיים )חשוב לציין שאנחנו סהכ שמונה חודשים ביחד) בכל מקרה ברגע שהוא אמר את זה הרגשתי כאילו סכין ננעץ והתחלתי לבכות, נפגעתי מאוד וללא היה מתעקש סביר להניח שהייתי פשוט מתנתקת ונעלמת לו ...עכשיו אני רוצה לשמוע את דעתכם, האם זה ממש נורא מה שנאמר או שזה הגיוני? אני קצת נירגעתי אבל עדיין המילים נישאות עימי
תודה...
 
טלי צרקינסקי  
16:48 11.02.15
דנה שלום,

אני מאמינה שבהודעתך המקורית כפי שציינת שהצגת "מבולבלת" נתת יותר מידע אודות הקשר.

על מנת שנוכל לתת לך תשובה מעמיקה והתייחסות לשאלתך, כדאי לחבר את שאלת ההמשך לשאלה המקורית (ממש להמשיך את השרשור) מה שיגרום להקפצה שלו לראשית העמוד ולא ישאיר אותו בתאריך אז.. וזה מבטיח שאותה מנהלת שהתייחסה כבר לנושא, תמשיך את ההתייחסות

במצב אחר חסר מידע ולא ניתן לתת מענה מקצועי, אלא אם תנסי לפרט יותר.

בברכה,
אני מכירה חבר, ידיד כבר שנתיים. אנחנו כבר בגיל 50 אפשר להתייעץ איתו על הרבה תחומים. המין מעולה. רצוי לציין שלא היה לי מין לפניו. מההתחלה הרגשתי שקשה לו להיות בחוץ במחיצתי אבל בבית מעולה. יש כנות ביננו. אנחנו לא רבים. בהמשך הסכמנו שנמשיך להיות בקשר גם מיני, יש כנות, הוא מספר על הכל הוא רצה מישהי אחרת, אני תמיד חייתי שיהיה בסדר בהרגשה שקשר שמבוסס על מין יכול אולי להיפך לקשר רציני. כל התקופה האחרונה הוא אמר שאני אחפש מישהו אחר כי הוא מחפש. אבל כל פעם שהוא עזב הוא חזר מהר, שלא מצא יותר טוב. צריך לציין שאני לא התקשרתי כשהוא נפרד, אלא הוא. לא רדפתי. רצוי לציין שאין לו מה להציע לי הרבה, שיש לו ילדים שלושה ולי אין בכלל, הוא גר בשכירות ולי יש דירה משלי, יש לו עסק אבל לי אין עבודה. אבל סה"כ הוא בן אדם שאני אוהבת ואפשר להתייעץ בהרבה נושאים. הוא סבלני, כשרע לי הוא קשוב. אני אוהבת. הפעם האחרונה הוא סיפר לי בפרטים שהכיר מישהי, פרטי פרטים מה היתה בשיחה. אמרתי לו שנפרד בתור ידידים. כשיש לו מישהי אחרת לא יהיה מין. הוא הסכים. הפעם הזאת לא היה לי טוב בלב, כאב ובכיתי. האמון בו התנפץ. אני לא יודעת מה לעשות. בתחילת שבוע שעבר הוא התקשר ושאל למה לא התקשרתי. אמרתי לו למה להתקשר יש לך מישהי אחרת, השיחה הסתיימה במילים בשבוע טוב. יתכן מאד שהוא יתקשר שוב. אני מבקשת שתייעצו מה לעשות איך הלאה. לקבל או לא
 
עדי בדיחי  
14:16 09.02.15
שלום,

תודה על הפירוט.
את מתארת שכבר מהתחלה האדם איתו היית בקשר לא הוליך אותך שולל והיה מאוד כן איתך, אמר לך בוודאות שהוא מחפש מישהי אחרת. לאורך כל הקשר הסיבה שהוא חזר היא כי הוא לא מצא קשר אחר, ולכן אני לא חושבת שזה מאוד הפתיע אותך שבסופו של דבר הוא אכן מקיים קשר אחר.

כל הנתונים "היבשים" על ילדים, בית ועבודה אינם רלוונטים לגביו, כיוון שהוא לא מעוניין בקשר רגשי- כמוך. את כנראה אוהבת אותו בהרבה היבטים, ואילו הוא- היה לו נוח, זמין וטוב עם מה שהקשר הביא לו - בעיקר סיפוק מיני. וזה "בסדר" כאשר שני הצדדים בעד. אך, הוא לא ידע שבכל תהליך הקשר הזה, את קיווית שמקשר מיני במהותו- יתהווה לו קשר רומנטי וזוגי לכל דבר. הוא מבחינתו חושב שזה בסדר גם עבורך. וכל עוד הוא גלוי ופתוח- אין בעיה, ובזה הוא צודק.

ההצעה שלי היא בשני מישורים-
1. לא להמשיך קשר שגורם לך למפח נפש ולאכזבה. כשצד אחד מרגיש משהו שהצד השני לא- לא כדאי להמשיך את הקשר, כיוון שזה סוג של "התעללות עצמית" - לדכא את עצמך ולתסכל את עצמך עד שאת מגיע למצב של בכי וכאב, כפי שקרה פה, וכדאי למנוע את זה.
2. להיות כנה עם עצמך ועם הצד השני, כאשר את מרגישה שמשהו מתפתח בקשר והרגשות שאת חשה הם חזקים כלפי הצד השני- לשתף. חשוב שהצד השני יבין מה את מרגישה.
2. כתבת שלא קיימת יחסים לפני כן, לא היה לי ברור האם לא קיימת בכלל- או שלא קיימת תקופה. בכל מקרה יש לכך משמעות- בעיקר רגשית. אשה (בהכללה) תיקשר רגשית חזק מאוד לגבר אשר היא מקיימת יחסים איתו, ובוודאי ובוודאי אם החוויה היא ראשונית או אחרי תקופה ממושכת.

חשוב מאוד לא להכניס את עצמך למצבים שמראש הם ידועים - מצבים שמביאים למפחי נפש ולהרבה תסכול. נסי לאתר אחר קשר עם יעוד ברור- קשר זוגי ורציני, כי להערכתי זה מה שאת מחפשת, עוד הרבה לפני יחסים אינטימיים. חשוב שהצד השני יחפש אותו דבר.

בהצלחה,
תודה על התשובה. יש לי שאלה נוספת, יכול להיות שהוא יצלצל במקרה שהקשר לא יצליח עם מישהי אחרת. בעבר כבר שוחחתי על הנושא, הוא רוצה מין, אני מחפשת קשר רציני. האם הפעם לתת אפשרות לאחר שאני אבהיר לו שאני מצפה לקשר יציב, נאמנות, האם יכול להשתנות לטובה או שימשיך להתנהג באותה התנהגות של חיפוש מישהי אחרת/ לקבל יחס מזלזל. תודה אפ
 
עדי בדיחי  
22:15 09.02.15
שלום שוב,

אין לי הרבה מה להוסיף על תשובתי הקודמת אך אחדד.. להערכתי הוא לא מעוניין, הוא יחזור רק כדי לספק את יצרו והרי את לא שם בשביל זה. רגשות אי אפשר לייצר בכוח- הם שם, או לא. לפעמים הם נבנים לאורך זמן- אבל לא במקרה הזה; הוא בפירוש אמר זאת כמה וכמה פעמים ואת אומרת שהוא אף מתבייש להתראות איתך בחוץ. האם זהו רצונך?

לסיכום, אני לא חושבת שהמצב אצלו ישתנה. הוא יחזור ל"ברירת מחדל" וזוהי בחירה שלך אם להיות שם או לא. הרווח שאת מקבלת מהקשר הזה הוא בעיקר הביחד, שהוא חשוב, אך יחד עם זאת טומן בחובו פנטזיה ומשאלת לב שכנראה לא תתממש עם הבחור הזה, והתסכול הוא גדול ורב. הבכי שתיארת משקף את מפח הנפש שאת עשויה לעבור שוב ושוב בכל חזרה שלו אלייך, וחבל.. תני לעצמך יותר קרדיט.

בהצלחה
 
שרון
19:30 07.02.15
לפני חודש חבר שלי נפרד ממני אחרי קשר של שנתיים,
הסיבה לפרידה היא שההורים שלו לא קיבלו אותי.
מאוד קשה לי להתמודד עם המצב הזה, אני חושבת עליו ולא יכולה להמשיך רגיל את החיים שלי, אני מרגישה שקועה מאחור, בניגוד אליו שהוא המשיך את חייו כבר מזמן.

אני לא יודעת איך להמשיך את חיי ולחיות חיים רגילים מבלי שינוי מצבי רוח.
אני מרגישה בדאון לגמרי, הביטחון עצמי שלי ברצפה ואני לא יודעת איך לשקם את עצמי.
 
טלי צרקינסקי  
07:15 08.02.15
שרון שלום,

פרידה היא דבר מאד לא פשוט וזה טבעי שיש לך רגשות של כאב ושל "דאון" ויש תקופה של התאבלות על אובדן הקשר הזוגי.

אל תיאבקי ברגשות אלו או תלקי את עצמך שאת "לא בסדר" שאת מרגישה ככה.

לא ברור מה היה הרקע, אך אם בן זוגך החליט החלטה כזאת על סמך הוריו, תיתכן כאן אפשרות שגם בהמשך הזוגיות הוא היה נותן להוריו משקל רב במה שקשור לקשר שלכם וזה מאד קשה לחיות בזוגיות כזאת והשאלה אם זה מה שהיית בהכרח רוצה להמשך חייך?

יש כאן פגיעה של פרידה, יש כאן מעין "פגיעה אגו" (החוויה של למה הוריו לא קיבלו אותך?)

מה שאני ממליצה לך לעשות כיום זה לא להישאר עם ה"דאון" ורגשות חוסר הביטחון והדימוי הפגוע, מה שעלול להשפיע עליך גם על קשרים נוספים ואולי על עוד תחומי חיים.

אני ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע לשיחות, גם לעבד ב"ע" את מה שקרה לך בקשר אתו, עם הוריו, וגם לקבל כלים להתחזקות להמשיך הלאה, לשחרר ולדעת שיש עוד שמחכה לך.

יש אפשרות לגשת דרך קופ"ח מגיע לך שיחות דרך הביטוח המשלים (תלוי באיזו קופה ובאיזו רמת ביטוח) וכן באופן פרטי.

זו הזדמנות טובה להעניק לך משהו משמעותי לחיים שיביא אותך לתובנות, להיכרות עם עצמך, שייתן לך כלים ואני חושבת שזה הזמן.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה ותדעי שכמעט אין אדם שלא חווה אהבות/פרידות ואבדנים.....

אך אפשר לקום מהם ואף להתחזק עוד יותר ממה שהיה... אפילו אם כרגע את לא רואה המקום הזה




בברכה,
 
קרן
08:54 08.02.15
היי
פרידה נראית כמו סוףהעולם ובצדק
אין אחד שלא עבר את זה
זה כואב וקשה. ותהיה תקופה של אבל
נסי בכל זאת לחיות את חייך ללכת למסגרת צבא/לימודים/עבודה ולפתח תחומי עניין ותחביבים
תרענני ותחזקי קשרים משפחה חברים
ומניסיון ונראה לי כל אחת תגיד לך
שאחרי תקופה וכשהיא הכירה את בן הזוג הנכון באמת
עבורה. היא רק בירכה על זה שהקשר הקודם נגמר ולא המשיך לחסום אותה. ובזכות פירוקו הגיענ אליה
הזוגיות הנכונה בשבילה
 
שרון
11:07 08.02.15
תודה על התגובה,
אני מטופלת אצל אשת מקצוע שתעזור לי במצב, אך העזרה שלה עוזרת לי לפרקים כלומר, עדיין יש לי ימים שאני מרגישה בדאון ולא שווה כלל.
 
טלי צרקינסקי  
20:00 09.02.15
שרון שלום,

זה טוב שאת בטיפול אצל אשת מקצוע.

חשוב לציין שטיפול הוא משהו תהליכי שגם במהלכו לעתים יכולים להרגיש הטבות וגם ימים פחות טובים, כפי שאת מתארת שאת חווה, "דאון".

התהליך הוא לא לינארי (קו ישר למעלה כל הזמן), אלא נע כל הזמן סביב דברים וחשוב לזכור שבטיפול גם נוגעים בכאב וחשופים, אך המטרה היא להגיע למקום טוב יותר עם עצמך, להמשך ולרכוש כלים.

מצטרפת להמלצה שקרן כתבה לגבי להעסיק את עצמך, חוגים, חברות, רענון קשרים, תחביבים, ללמוד משהו חדש, ספורט ועוד..

הרבה הצלחה.
 
מבולבלת
11:23 06.02.15
אני נמצאת במערכת זוגית כבר שמונה חודשים, חשוב לציין שתמיד היו לי בעיות במערכות יחסים וקצת קשה לי להבין את עצמי ולכן
הולכת לפסיכולוגית. הבעיה היא שהיא עוזרת לי בדברים אחרים אבל בזוגיות פחות מצליחה, אנע לא מצליחה להבין עם עצמי תמיד אם אני נשארת עם החבר והחברים הקודמים מתוך אי רצון להשאר לבד ומתוך כך אני מתאכזבת תמיד או שאני רוצה ומצפה יותר מדי, בדיעבד אני תמיד מגלה ומבינה זמן מה אחרי פרידה מה בעצם קרה לי.
בכל מקרה בקשר הנוכחי אני מרגישה שאני מאוהבת אבל עדיין לא מספיק אוהבת, ושאני נמשכת אליו ושיש בו דברים שאני מעריכה בו בתור בן אדם, אבל בזוגיות יש לו בעיה של הקשבה שמאוד מציקה לי, הרבה פעמים קשה לו להקשיב
 
טלי צרקינסקי  
17:36 06.02.15
מבולבלת שלום,

ציינת שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי ואני רואה בכך חוזק. שאת מזהה את המצבים שאת מרגישה שיותר קשר לך בהם ואת רוצה את ההכוונה המקצועית לכך.

חשוב לי לציין שאם יש משהו בטיפול שאת מרגישה שלא מספיק עוזר לך (ויפה שבדברים אחרים התחזקת בטיפול) יש בהחלט מקום לשוחח עליו עם הפסיכולוגית, זהו חלק בלתי נפרד מהקשר הטיפולי והטיפול. לדבר גם על הקשר ביניכם (את והמטפלת), יכול להיות שדרך זה, היא תוכל לעזור לך גם להבין דברים רבים שקורים לך בקשרים זוגיים.

מה שנשמע לי הוא שיש מקום להרחיב את הדפוסים שקורים לך בקשרים, על מנת לעזור לך גם בקשר הנוכחי (וכמובן לעבוד על מה שקורה לך בקשר זה).

בעיקר: מה חשוב לך בבן זוג, מהי אהבה ומהי התאהבות.
מהי החרדה להישאר לבד? האם יש משולמות אצל בני זוג או אצל בני אדם בכלל?
איך לגשת לשוחח עם החבר על דברים שחשוב לך שיתקיימו בקשר בצורה לא שיפוטית,, אלא בצורה מאפשרת, בונה הקשבה (איפה את רוצה שיקשיב לך יותר, איפה זה חסר לך).

על כל זה אפשר להתמקד בטיפול שלך וכאשר תביני את מקומות ההתנהלות שלך תדעי הרבה דברים לפני ה"בדיעבד" שציינת.

נקודה נוספת - אצל כולנו כבני אדם יש תהליך למידה שקורה לנו אחרי ה"בדיעבד" אחרת איך נלמד? אך אם כפי שציינת, את מזהה דפוס וקושי, בהחלט יש מקום לחזק אותו בטיפול כדי שתרגישי יותר בטוחה בעצמך, בקשר הזוגי ובכלל..

אני מאחלת לך הרבה הצלחה


שלום.אני בת 25.חבר שלי צלם,הוא מצלם דוגמניות,לפעמים עם חזיה ותחתונים.
אני בחורה רגישה אבל נותנת לו יחסית חופש,אפילו לא אומרת מילה כשאני רואה תמונה של דוגמניות חשופות חזה שהוא צילם. אבל יש דברים שמאד מפריעים לי
שלא בהכרח קשורים למקצוע שלו,הוא עושה למשל לייקים בפייסבוק לבנות בבגד ים או עוד דברים שזה בתחום ה"אפור" שאי אפשר להסכים לגמרי אם זה מתאים
או לא מתאים לעשות.זה לא בגידה פיזית אבל מפריע לי מאד שהוא עושה דברים לא מתאימים,וגם ככה קשה לי עם זה כי גם בלי זה העבודה שלו קשה בשבילי
דיברתי איתו על זה אינספור פעמים והוא חושב שאני קנאית כל פעם אבל הוא לא מבין שהעניין פה זה פשוט שזה לא מתאים וזה מרגיש כמו בגידה קטנה לראות דברים כאלה. הבנתי שהוא פשוט ידידותי מדי דרך כמה מקרים.
ואני מרגישה שהוא לא שם עליי אחרי שדיברתי איתו על זה כל כך הרבה פעמים והוא ממשיך לעשות את זה.הוא מפחד שאני אשנה אותו וטוען שאני צריכה לקבל אותו
כמו שהוא,ואפילו כשהוא חשב שאני עומדת להיפרד ממנו הוא אמר את זה,למרות שהוא מאד אוהב אותי הוא מפחד לשנות את זה כנראה,הוא אומר שהוא לא צריך
להגיע למצב שהוא יחשוב פעמיים אם לעשות משהו או לא כי זה יגרום לו לאכול סרטים.
אני כבר במצב הזה הרבה זמן וחוץ מלהיפרד לא נותנים לי פתרון אחר.כי אני לא אשנה את זה שאני נפגעת והוא אומר שהוא לא ישנה את ההתנהגות שלו
בנוסף לזה אני נפגעתי הרבה בעבר ואני מרגישה שיש לי קצת חרדת נטישה בגלל זה,אז במשך כל הקשר שלנו(שנה ומשהו) אין לי חשק מיני כמעט בכלל
ובנוסף ואולי בגלל זה גם כאבים במהלך יחסי מין ורופאי נשים אמרו שאין לי כלום ואפילו ניסו להחליף לי את הגלולות ולא הסכמתי כי שמעתי דברים מפחידים
על גלולות יאז וגם הבנתי מרופא אחר שלשנות גלולות לא יעזור במקרה הזה.אז מה כן?
 
טלי צרקינסקי  
17:09 04.02.15
מיכל שלום,

למענה יותר רחב, אפנה אותך בהמשך לפורום המתאים.

סביר להניח שהיעדר החשק המיני שלך קשור לקשיים בזוגיות, מה שקורה בזוגיות, משפיע על החשק המיני והרצון לקיים יחסי מין.

את מתארת היטב את מה שמפריע לך בזוגיות. אני לא "שומעת" פה קינאה מוגזמת שלך, אלא שאלה שלך לגבי התייחסות מרובה שלו לנשים, לגוף שלהן, שחלק מזה זה המקצוע שלו (צילום של נשים בלבנים).

לא צוין כמה זמן אתם ביחד, אך לא נשמע שאת רוצה לשנות אותו גם...

רק מספר דפוסים שאין בהם צורך ממשי בחיים כמו אותם "לייקים" דווקא לבחורות עם בגדי ים...

אפשר לנסות לדבר אתו ולומר לו שאת מפרגנת למקצוע שלו אך יש דברים שאת חושבת שהם פעוטים בשביל קשר זוגי וניתן לוותר עליהם, ממש כמו שאת מוותרת על דברים.

אם הוא לא מוכן להתפשר על אלמנטים מסוימים בשביל הזוגיות שלכם, נסי לחשוב אם תוכלי לחיות עם כל ה"חבילה".

מפנה אותך לפורום נוסף.


הרבה הצלחה





 
מיכל
17:35 05.02.15
 
טלי צרקינסקי  
17:09 04.02.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  207  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין