בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
 
אלין
23:35 01.08.15
נושא : דייטינג
תאריך : 01/08/15 23:33
מחבר/ת : ציפי 2000
הכרתי בחור באתר הכרויות. בדייט הראשון הוא הביע בי עניין ואני פחות.
אחרי יומיים וחצי הוא שלח לי הודעה ועניתי אחרי יממה.ש אל אם ארצה להיפגש אמרתי שכן. עד לכאן הכל בסדר.
בפגישה השנייה הלך הרבה יותר טוב והוא ניסה לנשק אותי. הדפתי אותו בעדינות ואמרתי שמוקדם מידי.
בסוף הפגישה כבר הציע לקבוע שוב ושאל אם ארצה. עניתי בחיוב. קבענו ליומיים אחכ אך הוא אמר בבוקר הפגישה שנוסע לסופש אצל ההורים.
מאז עברו 4 ימים. אני לא מחכה צמודה לטלפון אבל כן מפריע לי שבמשך ארבעה ימים לא מתקשר לא מסמס וכלום. איך אפשר להיקשר כך למישהו אם אנחנו לא מדברים? לא אלפון לא סמס כלום.
מאוד מעיק.
מה כדאי לעשות עכשיו?
אני רווית בת 33 פרודה עם ילדה כבר שנתיים.אספר את סיפורי בקצרה.בעלי ואני חווינו משבר אחרי הלידה שכבר לא יכלנו לסבול אחד את השנייה וכבר שנתיים כמעט לא גרים יחד לפני שנתיים גם הכרתי בטעות אהבה גדולה גם הוא נשוי עם ילדה שנינו מאוד מוסריים אבל האהבה ניצחה ואנחנו כמו זוג לכל דבר.העניין הוא שתכננו להתגרש כל אחד מבן זוגו ולהיות יחד..אך הבעיה שבעלי מסרב לתת גט.מצב שהוביל אותי לסוג של דכאון כי אינני יכולה להיות עם אהובי עוד בסתר..אני רוצה יותר ונדמה שגם הוא.עכשיו מכיוון שלעת עתה בעלי לא נותן לי גט האם אני צריכה להגיד לחברי שיעזוב את אשתו ולפחות יהיה פרוד כמוני?או שאני לא צריכה לדבר איתו על כך עד שאני אהיה חופשייה?תבין שממש קשה לי ככה..נורא קשה לי מצד אחד להסתתר עם אהבת חיי וגם קשה לי שהוא עוד עם אשתו.מה צריך לעשות מצב שכזה?תודה
 
טלי צרקינסקי  
06:07 30.07.15
רוית שלום,

המצב שאת מתארת הוא באמת לא פשוט.

אני לא תומכת בקשרים ממושכים מאחורי הגב, פעמים רבות הם מתגלים בדרך כזו או אחרת וכן הצורך לחיות בסתר אינו נעים כלל. אך דברים קורים בחיים... כנראה שלא הייתי ממליצה להסתיר מאשתו..(ללא קשר למתן גט או אי מתן גט מבעלך, השיקול הוא אם הוא רוצה להיות עם אשתו או לא...ולא מתי את מקבלת/לא מקבלת גט שזה נושא נפרד לדיון משפטי) מאידך,.. אתם מקיימים קשר שיש להם השלכות משפטיות על מתן גט, בית דין רבני ועוד.

אני חושבת שאת מאד רוצה את הקשר עם הבחור. יש שאלה אם הוא באמת יעשה את הצעד ויתגרש... יש שאלה של מתן גט לך. יתכן ויש אהבה גדולה וצריך לראות מה לעשות על מנת לצמצם את הפגיעה באנשים (בעלך, אשתו).

הייתי משוחחת עם חברך ושואלת אותו מה דעתו ומה הוא רוצה.

נראה שהפורום המתאים לך ביותר הוא פורום משפטי כלשהי שכדאי שם לשאול את השאלות האילו.

אני מעבירה אותך לפורום מתאים..

בברכה,
 
רוית
23:22 30.07.15
אני כרגע לא זקוקה ליעוץ משפטי כאן
השאלה שלי פה היא בעניין אחר.אני אבהיר לך קצת את התמונה הכללית.חברי ואני יחד כבר שנתיים וזה אומר כל יום ,גם בשבת עם הילדים אנחנו נפגשים.אנחנו מאוד מאוהבים.באופן טבעי קשנ לו לעזוב את המשפחה אבל הוא לא הצליח להפרד ממני אף פעם והבין שהוא חייב להתגרש.ככה הוא אמר ומצד אחד הוא מת שיתפסו אותנו .הוא לא מספיק אמיץ למרות שהוא מדבר על זה עם אשתו והיא עונה איך אתה חושב לעזוב תינוק בבית..אבל אני יודעת שאם הייתי מתגרשת הוא היה ככ פוחד שאני אלך עם מישהי הוא היה מיד עוזב
אפילו אם אני יעזוב אותו הוא יעזוב לטעמי
הקטע הוא שבפנים קשה לי לפרק משפחה לכן אני לא לוחצת עליו אבל גם רע לי מערכת יחסים שכזו..לפחות אם היה פרוד..השאלה אם זה פייר לבקש ממנו כרגע להפרד בעוד שאני נשואה אך פרודה לפחות...אני אוהבת אותו המון ולא רוצה לוותר עליו הוא הכל בשבילי

בבקשה תאירי את עיניי לגבי הצעד הזה בלבד
תודה לך מראש!
 
טלי צרקינסקי  
11:32 31.07.15
היי רוית,

את רוצה מענה שמאד קשה לענות עליו במעמד של פורום.

מה שאני מבינה שאשתו יודעת משהו.. שיש בו חלק שרוצה "להיתפס", כנראה הוא מאד אמביוולנטי ומאד קשה לו לדבר עם אשתו על הדברים, למרות שאם היא אמרה לו "האם תעזוב תינוק", הוא כנראה אמר לה משהו..

אם הילדים מכירים אתכם כבר, קשה לי להאמין שהסיפור לא יפתח או נפתח כבר...

מה שחשוב להבין שאם אתם רוצים להמשיך את סיפור האהבה ביניכם, אי אפשר למנוע את זה שיהיו נפגעים. גירושין הוא דבר כואב ולא פשוט..

גם אם ייפרד מאשתו הוא עדיין נשוי.. ושניכם תצטרכו לעבור תהליך של פירוק משפחה וגירושין.. ללא שיפוטיות זה קורה בחיים.

אולם אם שניכם רוצים בכך.. תדברו על הדרך לעשות זאת.

חלק מזה זה סיוע משפטי.. חלק יכול להיות סיוע טיפולי.

בברכה,



אם אפשר גם את דעתי...את לא חייבת להקשיב.

1. אם הוא היה מאוהב בך אז באופן "טבעי" הוא היה עוזב את אשתו למענך למרות הקושי לנטוש את התינוק.
2. הקטע הוא...שמבפנים ומבחוץ...כבר פירקת את המשפחה. אז לא כ"כ מובן מדוע את לא פועלת להתגרש.
3. כן. זה מאוד פייר לבקש ממנו ואפילו "לדרוש"! אבל הוא משחק בך ובאשתו ורוקד על כל החתונות.

מהמקום שבו אני נמצא אני רואה רק את האפשרות הזאת > הוא ימשיך לשחק בך. את תמשיכי להיות "מוסרית". אם תתגרשי קחי בחשבון שהמאהב שלך יישאר עם אשתו. וישאיר אותך פגועה - גרושה - ומתוסכלת.

מצטער אבל מישהו היה חייב להאיר את עינייך. ושוב סליחה.
 
רוית
21:31 31.07.15
תודה על העצה אבל כנראה שאין לך מושג בכלום אולי כי אתה לא יודע מה זה לפרק משפחה..גם לי לקח ולוקח הרבה זמן לפרק זה קשה וכואב למרות כל האהבה שלי לחברי.. זה מצב מתוסבך אז תחסוך את עצותייך היפות נפש.
 
טלי צרקינסקי  
06:09 30.07.15
רוית שלום,


אני רואה שאין בפורטל זה פורום שעוסק במשפט

ממליצה מאד לחפש בפורטלים אחרים כי יש פורומים שעוסקים במשפטים והייתי מחפשת משפטים - דיני משפחה.


בברכה,
 
לאה
22:35 30.07.15
יש לי חברה טובה שנמצאת כרגע במצב לא טוב בחיי הנישואין שלה. בעלה, איתו היא נמצאת יחד כבר 20 שנה, העליב אותה מאוד כשאמר לה שבגלל שיש לה עודף משקל הוא מתבייש בה ובלפגוש חברים וותיקים איתה. היא כמובן מאוד נפגעה וכבר מספר ימים שהיא לא רוצה לדבר איתו, למרות שהוא בכה והתנצל על מה שאמר.
אני בתור חברה כואב לי הלב לשמוע שאמרו לה דבר כזה 😞
הזמנתי אותה אליי עם הילדים בשבת, כי כרגע היא רוצה לשהות כמה שפחות בבית בחברתו, ואני מבחינתי רוצה להנעים את זמנה ולעודד אותה.
הבעיה שלי היא שאני לא בן אדם של מילים, ואני לא כל כל יודעת מה להגיד לה כדי לחזק את רוחה.
אני רוצה בזמן שניפגש לתת לה הרגשה טובה ומחזקת, ואשמח לשמוע עצות מה אוכל לומר לה
 
עדי בדיחי  
11:56 31.07.15
שלו ם לאה,

קודם כל כל הכבוד על הרגישות והאכפתיות.

נראה לי שאת דווקא כן אדם של מילים, אחרת לא היית כותבת כאן.. והכל זאת לשאלתך-
חשוב לחדד עבורה את הדברים הבאים:

1. בזוגיות יש שניים ויש צרכים ומשאלות לכל אחד מהצדדים. לפעמים הם פוגעים בנו, וזה נכון. אך חשוב לדעת שהוא כן דיבר גלויות איתה. זה פגע בה כי זה אכן נושא רגיש גם עבורה. במקום להיכנס למקום ה"קורבני", מה היא יכולה לעשות כדי לחוש טוב יותר עם עצמה? איפה היא יכולה לקחת אחריות על המקום הזה..? הרבה פעמים בן הזוג מנסה "להטיל פצצה" שתזעזע כדי לעורר פעולה אקטיבית לשינוי מהצד השני. יתכן וזה מה שהוא ניסה לעשות בלי לחשוב טאקטית עד כמה זה יפגע בה.

2. לעודד בהקשבה, לשאול שאלות פתוחות כמו "מה את מרגישה", "איך את יכולה לראות אתכם מתגברים על זה".. לעודד את החוויה הזוגית המשותפת- לעודד קירבה בינה לבין בעלה לשלום בית. זה מאוד חשוב שהיא לא תקבל ממך מסר שאת "מפצלת" אותה ממנו, אלא מנסה גם לקרב ולהדגיש את המעלות הטובות שיש בזוגיות שלהם.

3. אולי לתת לה דוגמאות מעולמך שלך על פגיעות אחרות מבני זוג או בעלך אם את נשואה ולנסות לתת לה טיפים איך כן לחזור לתקשורת עימו. הפיתרון של התנתקות ממנו הוא לא פיתרון טוב. ממש לא. הוא פיתרון של בריחה או נקמה על מה שאמר לה. זה מובן- אך זה לא מהלך שיביא לתקשורת. מה שחשוב שבזמן שהיא איתך, שתעשה חושבים איך משפרים ולא איך מנתקים ובורחים, על אף מה שאמר. אומרים דברים- מתנצלים, ממשיכים הלאה. זה חלק מחיי הזוגיות... היא נפגעה מאוד בגלל שזה נושא שעבורה הוא רגיש ועדין והיא גם חשה שזקוקה לשינוי- הוא פשוט "הטיח" את זה בצורה מאוד לא טאקטית והיא חשה כעת לבד.
 
בני
12:18 31.07.15
אם יורשה לי להוסיף על דעתה המקצועית והמפורטת של עדי. את טיפ מס' 4.
> תזמיני גם אותו. ותבקשי ממנו אישית להגיע אליכם לשבת.

שבת שלום.
 
לאה
16:50 31.07.15
עדי תודה רבה על הטיפים. הם יהיו לי מאוד שימושיים, בייחוד התחברתי לסעיף מספר 2.
לגבי סעיף מספר 1, התחושה שלי היא לאו דווקא שהיא נכנסה לעמדת הקורבן הפסיבי.
לפי מה שאני מכירה אותה, ולפי מה שהיא מספרת, בעיית עודף המשקל היא משהו שמלווה אותה מילדות, ואף פעם היא לא הייתה בחורה רזה.
למרות הכל, אני תמיד רואה אותה מקפידה מאוד על הטיפוח והנשיות שלה.
גם על המשקל , היא מנסה כל הזמן לעשות כל מיני שינויים בתזונה שלה, אולי לא החלטות מועילות, אבל כן פועלת כל הזמן כדי לאכול בריא יותר, וכשהיא יכולה אז היא הולכת גם לחוג זומבה. אז היא כן לוקחת אחריות על הגוף שלה ומנסה לשפר את המצב, רק שכנראה לא בוחרת את המאכלים הנכונים.. אני לא יכולה להיכנס לגמרי לתפריט שלה...
אולי , אם כבר אני חושבת על זה, אז בעלה הוא בעצם גורם לה קצת מכשול בקטע הזה, כי הוא רזה מאוד ואוהב לאפות, ולהתמודד עם ניחוח מאפים טריים בבית זאת בעיה לכל אחד. אבל מה היא תגיד לו - אל תאפה?? או תאפה רק כשאני לא בבית???

בני - תודה על הטיפ, אבל אני לא חושבת שאוכל לעשות את זה... הוא מצידו רוצה להתפייס איתה, אבל כרגע היא מאוד עצבנית ולא רוצה בחברתו, ולא אוכל להכריח שפתאום הוא ייכנס איתה לרכב וייסע איתה.
 
אובד עצות
12:21 28.07.15
שלום,ניסיתי לתמצת ככל האפשר,בן 35, נשוי+2,כ- 11 שנים ביחד, אשתי טובת לב, מתחשבת, משחררת, חברותית, אנחנו עם אותם ערכים, התקשורת טובה, יש בינינו שקיפות וכנות בקיצור על פניו שותפה טובה לחיים. אבל אני מרגיש שאני לא מאושר.אפשר להגיד שמדובר בחיסרון אחד שמשיק כמעט לכל תחומי החיים – פאסיביות. עם השנים הבנתי יותר ויותר שהחלום שלי היה אותה אישה אבל ביותר אקטיבי, מישהי שאעריך אולי אפילו שאעריץ את הנשיות שלה, את האינטיליגנציה, את היכולות, ואולי הכי חשוב שיודעת להנות מהחיים - שתיזום מדי פעם איזה יציאה או שסתם איזה ערב נשתה\נעשן\שתיזום איזה טיול\פעילות כלשהי..בקיצור מישהי שתסחוף אותי. אני טיפוס מאוד הרפקתן, אקטיבי ודוחף בכל מסגרת בה הייתי ואני מוצא את עצמי היום יותר ויותר מהרהר במחשבה שאולי טעינו ואנחנו פשוט לא מתאימים כי באיזשהו מקום אני מרגיש שהזוגיות הזאת "מעכבת" אותי\משעממת אותי, אולי אני צריך מישהי אחרת? אבל מנגד נכנסות מחשבות אחרות, שאולי בכלל הההיסטוריה המשפחתית חילחלה (אבא שלי כל חייו טוען שאמא שלי לא מספיקה בשום דבר), אולי הפרפקציוניסטיות שלי (אני מאוד) היא הגורם לכל המחשבות למרות בתכלס אף פעם אין מושלם ולכולם יש חסרונות. אציין שהפאסיביות שלה נוגעת כמעט בכל תחומי החיים ואני היוזם\המקדם\המוציא לפועל (למעט הטיפול השגרתי בילדים, בגלל העבודה שלי) אם זה בנוגע בהתנהלות הבית שיכול להגיע לרמות בלאגן ולכלוך קיצוניות בלי שזה ממש יזיז לה או יזיז לה אבל היא לא תעשה עם זה משהו (וזה לא שאני מר סדר וניקיון), סידורים ומשימות שבשגרה , סקס ,חום ואהבה, חוויות והרפתקאות ואפילו נשיות והמראה החיצוני שלה – לקח לי זמן לשכנע אותה לשים בושם כל יום, לק מדי פעם, להשקיע קצת בבגדים וכאלה (ולא ביקשתי שתהפוך להיות גברת מתוקתקת אבל בא לי להרגיש שהיא החברה הכי טובה שלי ולא החבר הכי טוב..). אנחנו מדברים על כל הנושאים האלה בפתיחות והיא באמת מנסה להשתפר בכל הנק' שפירטתי ובחלק באמת משתפרת כשמהצד שלה לצערי (!) היא גם מרגישה שהיא מאכזבת אותי ושאני מסתכל רק על הדברים הפחות טובים אבל בסוף בסוף יכול להיות שאני מנסה לשנות אותה למה שהיא לא... כמובן שכל השיחות\וויכוחים\מריבות האלה גורמות גם להרגשה פחות טובה בזוגיות ולרגשות שליליות בשתי הצדדים ואני מרגיש גם שאין כ"כ מה ללכת לטיפול כי כמו שכתבתי אין בעיית תקשורת ואנחנו מדברים על זה אבל שוב אולי אני מנסה לשנות אותה למה שהיא לא כשבכלל אני מבין שזוגיות שבה אחד מצפה לשינוי של השני לא בריאה. עכשיו היא רוצה שנתקדם ונעשה עוד ילד ואני ממש אובד עצות ולא יודע מה לעשות...מרגיש מבולבל עם עצמי ולא מצליח לענות לעצמי אפילו על השאלה אם אני עדיין אוהב אותה..זה הפרפקציוניסטיות המחורבנת שלי? ההיסטוריה? אולי אני באמת יותר מדי ביקורתי כל הזמן, לא מעריך מה יש לי ביד\לא מסתכל על הטוב? או שבאמת אולי אנחנו לא מתאימים ועדיף לחתוך את זה עכשיו ולא לגרור את זה לעוד ילדים ועוד שנים?
 
טלי צרקינסקי  
17:35 28.07.15
אובד עצות שלום,

אנסה לשאול מספר שאלות על מנת לתת מענה טוב יותר.

עם השנים של זוגיות ארוכת טווח, עשויים להיות דינמיקות של אנשים (כל צד בזוגיות), צרכים שפתאום באים לידי ביטוי, לעתים "רצים במסלול החיים" ופתאום משהו יכול "להפגיש" עם צורך מסוים. אין זה אומר שאתה לא יכול לעבור את זה עם אשתך.

אני מסכימה שלשנות בן אדם - זה לא בידינו, אולם בדינמיקה הזוגיות ישנה השפעה האחד על השנייה ולהפך.

התקיימות תקשורת פתוחה ביניכם היא דבר נהדר ומבורך.

יש כאן מספר דברים: האם כאשר בחרת את הקשר עם אשתך, כאשר הייתם חברים, כאשר נישאתם, היו לה את התכונות שאתה מחפש היום?

האם לא היו אז זה התאים לך? האם אתה מרגיש שחלו אצלך שינויים?

לעתים קורה מצב שמשהו שאדם מאד אוהב בזוגיות בהתחלה, הוא פחות אוהב אח"כ.

אי אפשר לבחון דבר כזה דרך הפורום אך ניתן לנסות לעשות דברים ביחד שעושים לכם כיף.

האם יש מקומות בילוי/תכנים שמאתגרים אותך שהיית רוצה לשתף אותם עם אשתך ושהיא מוכנה להצטרף אליהם?

האם אתה מרגיש שחסר לך המסתורין של ההתחלה?

בזוגיות טובה ניתן לשחזר דברים שהיו שם בעבר.

איך אשתך מגיבה למה שאתה מעלה?

האם אתה שבע רצון משאר תחומי החיים? (עבודה, הורות, חברים וכו'..?)

משהו נוסף לבדיקה, האם רצונה בילד נוסף הציף אצלך את כל הרגשות שאתה מעלה כאן?

אתה יכול לחזור אלי עם תשובות ואנסה לתת מענה יותר ספציפי לשאלתך.

 
אובד עצות
01:04 29.07.15
היי טלי תודה על התגובה.
אני חושב שאז היא הייתה יותר אקטיבית, עצמאית ואפילו נשית אבל בסה"כ גם אז היא לא הייתה כמו מי שאני רוצה עכשיו שתהיה.
יכול להיות שגם אז זה הפריע לי איפשהו אבל לא ידעתי להצביע על הנק' כי אני חושב שהתובנה הזאת של הדמות שהייתי רוצה שתהיה התפתחה עם השנים.
מבחינת בילוים/תכנים שהייתי רוצה לשתף - בגדול בהכל אבל כמעט בכל תחום יש איזשהו מעצור. אם זה טיולים - קשה לה. לשתות - היא לא אוהבת. בילויים- היא עייפה וזה לא במודעות שלה אז היא לא יוזמת את זה. ואני גם לא מאשים אותה כי לא כולם אוהבים לשתות ולא כולם בכושר לטייל ולא כולם חייבים לאהוב את אותם דברים אבל זה בדיוק מה שמבאס אותי - שהיא לא... וזאת לדעתי הנק' העיקרית... אציין רק שמאז ומתמיד היא מנסה לזרום בהרבה מהדברים ובסוף גם בד"כ נהנית מאוד ואני מפרגן לה על זה אבל בתכלס הרבה פעמים מבחינתי זה בסוף לא כמו אם הדברים היו באים גם ממנה...
המסתורין של ההתחלה? פחות.
איך אשתי מגיבה? בד"כ הנושאים האלה מתפרצים באיזה מריבה גדולה כל כמה חודשים אבל באופן כללי הם תמיד איפשהו ברקע גם אם הם לא נאמרים\נרמזים.
שזה מתפרץ נחלק את זה לשתיים לחוויות\הרפתקאות ולשגרה (נשיות, סידורים ומשימות שבשגרה, חום ואהבה)
לגבי החוויות וההרפתקאות- פחות או יותר מה שפירטתי למעלה
לגבי השגרה - בד"כ היא מכחישה בהתחלה ובהמשך קצת יותר מבינה ואפילו מודה על חלק מהדברים וגם אני מתנצל על חלקי במריבה ואז המצב משתפר לשבועיים והולך וחוזר פחות או יותר לאותו מקום (למרות שזה גם לא הכי נכון כי בטווח הארוך, בחלק מהדברים יש איזושהי התקדמות אבל עדיין יחסית בקטנה).
האם אני שבע רצון משאר תחומי החיים? בגדול כן אם כי יש לי שאיפות ליותר.
ולסיום לגבי הרצון בילד והצפת הרגשות - המריבה התורנית האחרונה הייתה לפני פחות מחודש וזה פחות או יותר היה הטריגר כי באיזהו מקום אני מרגיש שמציתי את זה וכפי שכתבתי אולי אנחנו פשוט לא מתאימים ואני מחפש בה משהו שהיא לא או אבל אז בעצם אני לא בטוח שאולי בעצם הבעיה בכלל בי מהסיבות שהעליתי בשאלת המקור אבל מכיוון שאלה המחשבות שעולות לי אני לא יודע מה להגיד לגבי עוד ילד. את הקשר בין הדברים עוד לא אמרתי לה ישירות אבל אני מניח שהיא גם חושבת על זה באיזשהו מקום.
אבהיר שאני ממש לא רוצה להגיע למצב הזה אבל מרגיש קצת מיואש...
 
אובד עצות
01:10 29.07.15
כשכתבתי שהמצב משתפר לשבועיים התכוונתי שהיא משפרת את הנק' שאנחנו מדברים עליהם ואז זה הולך ומתעמעם אבל בסך הכל בין מריבה למריבה יש אווירה וזוגיות די טובה למעט נושא החוויות\הרפתקאות.
 
טלי צרקינסקי  
10:41 29.07.15
אובד עצות שלום,

תראה, ממה שאתה מעלה נראה שיש מה לעושות בקשר ולא בהכרח צריך לוותר עליו...

כל המחשבות והרגשות שלך אנושיים. כבני אדם, לכולנו יש עולם רגשי, פנטזיונרי, מחשבתי וזה חלק מההתקיימות שלנו ויש לו חשיבות.

מכיוון שאתה מציין שיש בסיס מאד טוב בקשר ביניכם, קיים סיכוי לנסות למצוא פתרונות למה שכן חסר ואנסה להציע מספר דברים.

ראשית, אני מזכירה מה שכתבתי בהודעתי הקודמת שאנשים משתנים, רצונות וצרכים משתנים.. אך אם יש בסיס טוב, ניתן להקשיב לצרכים שעולים ולנסות לשלבם בזוגיות.

אם באמת אין כבר כלום משותף והקשר ממש לא תורם לאף צד.. זה משהו אחר, אך זה לא מה שאני קוראת מדברייך.

לפרק קשר תמיד ניתן, אך לעבוד על קשר תמיד ניתן לפני החלטות אחרות....

אתה מציין בדבריך משהו חשוב ואני מעט ארחיב עליו. שזה בסדר שבני זוג לא אוהבים את אותו הדבר.

בשלב מסוים בזוגיות, לאחר השלב של "שנינו אוהבים גם וגם.." מגיע שלב שבו יש נפרדות וזה בסדר שצד אחד אוהב א' וצד ב' אוהב ב' והשאלה היא איך ניתן לשלב את האהבות השונות ולאפשר להם להתקיים בתוך הקשר הזוגי.

מחד, אני רוצה להציע דברים שאולי תוכל לעשות עם חברים (והיא הנאות שלה עם חברות) ומאידך, לעשות דברים משותפים בשביל הזוגיות שלכם.

כך אתם בונים מרחב משותף עם חוויות וכן מרחב של נפרדות של "מותר לי לאהוב משהו שבן זוגי לא אוהב וזה לא אומר שאני לא אוהב את בן זוגי/בת זוגתי".

דוגמה: לשתות. לא כולם אוהבים לשתות (לא כל הנשים, גם לא כל הגברים..)

אבל זה בסדר. אולי אתה יכול לחשוב על חבר קרוב או חברים שאתם יכולים לעתים לצאת ולבלות. כנ"ל דברים נוספים שאתה אוהב לעשות.

אולי לאשתך יש דברים שהיא יכולה ליהנות מהן עם חברות - ערב חברות..

ולהציע לה כל מיני דברים ביחד: להפתיע עם כרטיסים לסרט, להזמין מקומות במסעדה/בית קפה, להזמין מלון (מציעה דברים אך כמובן כל דבר שנראה לכם)...

לנסות להחמיא לאשתך כשמתאפרת או לובשת משהו יפה או שמה בושם - לתת לה חיזוק שזה מחמיא, מושך, שאתה אוהב את זה... להפוך את זה למשהו חיובי.

לגבי המקום של חוויות ביחד וחוויות נפרדות אלו דברים שמתקיימים בזוגיות אך כמובן שאני בעד לדבר עליהם ולתת להם לגיטימציה. לא להיעלם מהבית ולומר לה "את לא אוהבת לשתות, לא צריך.. יצאתי עם חבר"...אלא להפוך את זה לדיבור על הצרכים שלכם..

יתכן ואם היא תראה שאתה עושה דברים, מעלה את זה שהיא יכולה גם ותדברו על הביחד הזוגי שלכם, היא יותר תיפתח.

זו הצעה ואני מקווה שהיא תועיל לכם.

לגבי ילד נוסף. כדאי לזכור שילד נוסף לא יקרב את הזוגיות יותר אלא ייקח יותר מקום של תשומת לב, אנרגיה, מקום של הכלה ועוד.. וכדאי להביאו לזוגיות שאתה מספיק שלם אתה ולא ממקום של "ריצוי".

לגבי מה שכתבת "האם הבעיה אצלי"? אני לא חושבת שהבעיה אצל אשתך או אצלך.. אני חושבת שיש כאם דינמיקה ששווה עבודה ופעמים רבות ממקומות כאילו צומחים...



בהצלחה רבה!



 
אובד עצות
13:27 30.07.15
היי, תודה.
ניסיתי ואני עדיין מנסה את כל מה שהצעת
אבל זה עדיין לא משנה אצלי את התחושה שהיא סוג של אישה שאין לה את הדחף להשתפר כל הזמן, לשאוף, להתקדם, ליזום, לחוות, להעיז, לנסות.
זה מרגיש כאילו דוחפים אותך לבינוניות, והנפש שלך רוצה לעוף קדימה....
טיפול זוגי יכול לעזור במצב כזה? אם כן איך?
 
טלי צרקינסקי  
14:16 30.07.15
במידה ורוצים לבדוק יותר דברים ולנסות לעבוד על הזוגיות, טיפול זוגי יכול לעזור.

איך? לבדוק באזור מגוריך האופציות:

התחנה לטיפול בזוג ובמשפחה בשרותים החברתיים באזור מגורייך (מסובסד עפ"י הכנסות) או מטפל/ת פרטית.
 
דנה
00:10 19.07.15
ערב טוב,

איני יודעת מהיכן אתחיל..אך בכל זאת אני בת 41 , ליתר דיוק עוד כשלושה חודשים 42 גרושה ללא
לפני כ11 חודשים הכרתי בחור כבן 53 נשוי במסגרת טיול ..הקשר התחיל מפלרטוט וצמח לסוג של אהבה או התמכרות ..בתחילת הקשר היתה מעין התאהבות, שיחות במשך שעות, מפגשים אחת לחודש בלבד בגלל המרחק הגאוגרפי והזמן, היתה מעין אופוריה עם עליות וירידות לעולם לא דובר על פירוק משפחה אך היו שיחותעומק ותשוקה בלתי מוסברת אפילו במרחקים.
יש לציין שמבחינה אינטימית כמעט ולא היו מפגשים במהלך התקופה כפי שציינתי אחת לחודש איך מעין תשוקה שנשמרה באויר ואף בשיחות
עם הזמן התאהבתי..התמכרתי ..התחלתי לפתח אובססיה לצד השני ולבדוק מתי הוא מחובר בוואטס אפ..פייס וכיוב
הצד השני הראה אהבה במילים ובתיאורים שהלכו ודעכו לאחר כ 4 חודשים ועם הזמן מאהובה הפכתי להיות יקירה או סתם היי..כל דבר לקחתי ללב וניתחתי בראש..ולרגע לא הצלחתי לשחרר את הקשר ואותו מהראש עד לרגע זה
במקביל ניביתי לצאת לדייטים שלא צלחו
הראש רק חשב עליו כל שנייה כל דקה..מעין התמכרות מפחידה
החודשים היו קשים מנשוא..בכי ..לילות עצובים, עצבים..בכי ובכי עד רגע זה
איני יודעת מה לעשות ..לפני כשבועיים נפגשנו לאחר שלא התראינו כ3 חודשים..הכל חזר לי ואף יותר וציפיתי שזה יהיה כבהתחלה..התבדיתי..היתה אינטימיות של חיבוקים ונשיקות..לא שכבנו מרצוני כי הייתי במחזור וכבר קרה 2 מקרי עבר שהותירו בי צלקת בזמן זה..עימו..ביומיים האחרונים הודיע לי כי אשתו הטיחה בו כי היא יודעת על הקשר מטלפןנים והודעות..יש לציין כי גם בחודש הראשון היא האזינה לשיחה בבית וגילה משהו כללי אך הוא עבר לסדר היום והפסיק לדבר מהבית..הפעם ניתק מגע מיום ה לחלוטין..אתמול כתבתי לו הודעה האם אני אויר? אין לי רשגות? ושהוא מתנהג אליי באכזריות..לא טרח לקרוא את ההודעה ואף לא לענות.
אני מרגישה פגוגה..כעוסה..בא לי להתקשר לאשתו או לספר לה את האמת ..בימים שבה נסעה לחול איך היה מגיע אליי..ששאלה אותו מי אני..אמר ידידה שפגש..ושהקשר ידידותי ..מקצועי
אני אובדת עיצות, אימי אף היא רוצה לצלצל לאשתו כאמא מול אמא ולומר לה את האמת
האם כדאי?
אני יודעת שהקשר מלכתחילה נועד לכישלון ולשברון לב אך קרה מה שקרה..אני מרגישה אבודה על סף שיגעון..וככל שהוא לא רצה אותי בשלושת החודשים האחרונים נלחמתי יותר שמשהו אולי יחזור להיות כפי שהיה..אך לשווא
בא לי להתנקם..אך מצד שני מפחדת ..
מה לעשות?
תודה רבה

דנה
 
טלי צרקינסקי  
12:06 19.07.15
דנה שלום,

אני מבינה את רגשותייך, יש לי מספר עצות עבורך.

מגיע לך קשר עם גבר שהפניות שלו תהיה לגמרי עבורך. לא גבר נשוי או נשוי פלוס.

ולא קשר כמו שאת מתארת. אני מבינה את הרצון לקשר ואת ההתרגשות סביב פלרטוטים והתאהבות (אגב, היא מסתיימת לבסוף ועוברת לאהבה בוגרת, כזו המכילה את מכלול האדם, על כל תכונותיו).

הייתי משקיעה במציאת בן זוג גרוש/רווק אשר פנוי לקשר ואת פנויה עבורו..

ולא נשארת בקשר לא בריא כאשר את מתוסכלת בו.

לגבי רגשות הנקמה.

דנה, רגשות הנקמה זה בסדר להרגיש אך לפעול ממקום כזה הוא מקום שלא יועיל לך כלל. אנו, כבני אדם, מרגישים הרבה מאד דברים, אך יש דברים שמוטב לנו להניח להם.

לא הייתי מתקשרת לאשתו ולא הייתי מערבת את אימא שלך כלל בנושא כזה..

נסי לחשוב על איזה צורך זה עונה? זה בא ממקום של כעס שממש עדיף לנתב למקום שלך יהיה יותר טוב ולא להשקיעו במקומות שיעשו לך את ההפך כמו שיחות עם אשתו/קשר עם הבחור שלא יכול לתת לך מענה לזוגיות ועוד...


חשבי על הדברים, אני ממליצה לך בחום להתחיל לחשוב על היכרות חדשה, בריאה, שיהיה לך בה טוב.

הבחור לא פנוי לקשר אתך, אינך אשמה.

יש בחורים שכן יהיו פנויים.

אם יש קושי להיפרד ממנו אפשר תמיד להתייעץ עם איש מקצוע.

מאחלת לך הרבה הצלחה,






 
דנה
15:22 19.07.15
היי ותודה על המענה המהיר
רציתי לציין שאני לא מצליחה להיפרד ממנו
ואף הבוקר לאחר נתק שלסופהשבוע וחוסר תגובה מצידו להודעה ששלחתי ביום שישי
התעוררתי הבוקר בסערת רגשות ובכי ולא החזקתי את עצמי ושלחתי לו שוב הודעה שהוא בחר בדרך הכי פוגעת ולא מכבדת לנתק קשר
לאחר מכן התקשר מטלפון אחר ושוב לא הבין לא אני חושבת שהוא פגע בי והוא צריך להוריד פרופיל ולנתק קשר וגם מתכנן להעלם לחול לתקופה
ולגבי שישבת לא היה לו בכלל טלפון עימו מה שהתברר כפרט לא נכון כי ראיתי אותו מחובר בוואטס אפ ואף התקשרתי אליו בחסוי..
אני מרגישה שהוא מזלזל וקל לו לנתק את הקשר ..בעבר לו היה מסוגל בלי לדבר איתי יום או שעה..
השיחה ביננו היתה קשה וסוערת ואמרתי לו שאני פגועה ואיני מרגישה טוב ושוב חזר על השאלה ..ממה? אני לא מבין אז אמרתי לו שזה לא העיקר להשתמש ולזרוק וכנגד אמר לי אולי את השתמשת בי? הכוונה היתה כמובן לפאן הרגשי שהתכוונתי..כמו להתעלל רגשית באדם
השיחה הסתיימה רע ואני לא רגועה מהבוקר
ושלחתי שוב סמס שניסיתי להעתיקו לכאן..ולא הצלחתי המסר היה שוב שאם היה רואה באיזה מצב אני נמצאת היה בא אליי...ואם הבת שלו היתה עוברת את מה שאני עוברת הוא היה מצר על כך ומתנהג אחרת..הוא לא הגיב
לטענתו הוא במעקב על כל הודעה..
אני מרגישה שהגעתי למצב השפל הזה ..לשכנע גבר נשוי לאהוב אותי..לשכנע להיות איתי בקשר
זה לא מרפה ממני לרגע
הדמעות לא מפסיקות לזלוג
אין את מי לשתף אין עם מי לחלוק
והכואב שהאדם שחיבק ונישק לפני שבועיים הפך לזר
וכאילו הכל היה לא אמיתי והוא בא בשביל סתם..
תודה רבה
 
טלי צרקינסקי  
17:19 19.07.15
דנה,

אם את מרגישה שאת צריכה עזרה לנתק ממנו קשר, כדאי לשקול להיפגש עם איש מקצוע.

אני קוראת מבין דברייך דפוסים לא בונים שלך שלא יעזרו או יקדמו אותך, אלא להפך.

היאחזות במקום שלא ייתן לך דבר, כעס גדול מאד ורגשות נקם, רצון עז להעביר אליו את כל מה שאת מרגישה על מנת לזכות ממנו לעוד מנה של חמלה ואהבה...

דבר שבפועל מרחיק אותו יותר.. והוא גם כך לא פנוי.

והמקום הנכון הוא הוא לפנות אנרגיה לאהבה אמיתית ולהתנקות מקשר זה.

 
דנה
18:05 19.07.15
האם תוכלי להמליץ על איש מקצוע בגליל?
כיצד ניתן לשקם את ההרגשה עד שאתחיל טיפול?
 
טלי צרקינסקי  
19:20 19.07.15
הי דנה,

אנחנו לא ממליצים על אנשי מקצוע בפורום ולמען האמת גם לא מכירה בגליל..

בטוח יש... שווה לבדוק באינטרנט, באתרים ועוד...

בינתיים, תנסי להיות עסוקה, עבודה, חברות, פנאי, כל דבר שאת תשקיעי בו אנרגיה ויעשה לך טוב.

ואף תכתבי לך את הדברים ותשובי ותקראי אותם:

מגיע לי קשר אמיתי שאני אוכל להעניק בו והוא יוכל להעניק לי.

הרצון לנקמה לא יביא אותי לשום מקום, הוא רק נובע מכעס ויגרום לעוד תסכול אצלי...

אני צריכה להוציא קשרים שלא עושים לי טוב מהחיים שלי ולהכניס אליהם קשרים שעושים לי טוב.

ועוד...

בברכה,
 
דנה
07:36 23.07.15
בוקר טוב דנה
תודה על המענה..
רציתי לעדכן ולהתייעץ שחלפו מספר ימים ..המצב אולי נרגע טכנית אך הנפש סוערת..הבחור טס לחול ביום שלישי עד אז לא יצר קשר מהנייד שלו מחשש שאשתו עוקבת..אם אכן זה כך מה שכן ניסה ליצור קשר מטלפונים שונים לפני נסיעתו
מאז לא שמעתי ממנו אך אני מרגישה שלא חל שינוי בי ואני מאוד רוצה לדבר איתו ואף מתגעגעת עם כל הסערה שעברה
נראה לי מוזר שהוא שולט ברצונותיו ופשוט לא מצלצל או כותב זה אוכל אותי מבפנים..אני עדיין מוצאת את עצמי בודקת מתי הוא מחובר במדיות השונות
זה לא נותן לי לישון בלילה ..בא לי לכתוב לו אבל אני מחזיקה את עצמי לבנתיים
ניסיתי למצוא מטפלת בגליל טרם הצלחתי
ואני יטדעת שרוב העבודה בו הינה עצמית . אף אחד לא יוכל לשחרר אותו מראשי רק אני
זה קשה ברמות שאי אפשר להסביר
אני מוצאת את עצמי קוראת תכתובות סמסים מלפני חודשיים שלושה..וקשה לי להאמין שזה עבר ונגמר
ושהוא כבר לא מרגיש. אוהב. אם בכלל הוא אהב כאשר ויתר בקלות שכזו
אני באמת לא יודעת מה לעשות
זה בלתי נסבל להסתובב עם מועקה וכאב בפנים
אני עצבנית..סהרורית..מתוסכלת..
אין לי אנרגיה לכלום
ממש דיכאון
אשמח לאור בקמה המנהרה..
תודה ויום טוב
 
טלי צרקינסקי  
11:58 23.07.15
דנה שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך והמלצתי נשארת...

לא להשקיע בגבר שאין פניות מצידו לקשר אתך.

נראה שנכנסת לסחרחרה ולטורדניות סביב הקשר אתו וזה מאד מזיק לך רגשית.

אני מציעה לך ללכת לחוג, להכיר אנשים חדשים (גם חברות חדשות), לצאת, לפתח תחביבים, האם את עובדת? לומדת?

להשקיע את עצמך בדברים חיוביים ולהמשיך לחפש מטפלת בפורטלים שונים, באינטרנט/פייסבוק ועוד.. ואף לבקש המלצות מקרובים, היום המון אנשים הולכים לטיפול ואין בכך שום בושה...

נהפוך הוא, מי שהולך לטיפול הוא כזה שמוכן להתמודד עם הקשיים ולא אחד שבורח מהם.

 
דנה
14:49 23.07.15
היי טלי

תודה על התגובה, לצערי אני לא עובדת מספר חודשים ובתהליך של חיפוש
לפני כחודשיים מצאתי משרה אך עזבתי אותה לאחר כחודש עקב גם עיסוק סביב הקשר וטלטלה אשר גרמו לי לחוסר ריכוז ..כן עד רמה שכזו
כל היום מצאתי את עצמי חיה מטלפון לטלפון
עד כדי שהודעתי על התפטרות
אני ממשיכה בחיפוש מטפלים כמובן
אך זה באמת סחרחרה מטורפת
אני מוצאת את עצמי בוהה ומשווה כל סיטואציה אליו
מקווה שאעבור את זה
אגב גם שאני נפגשת עם חברה או קופצת לכושר זה לא משתנה
מעין אוהססיה מחשבתית
 
טלי צרקינסקי  
16:25 23.07.15
דנה, אם מצב זה הביא אותך למקום של הפסקת עבודה מרוב התעסקות בו וזה נכנס לך למפגש עם חברה ולספורט וממש משתלט על החיים...זה מדגיש עד כמה זו התעסקות יתר אובססיבית שזקוקה לטיפול (ללא שיפוטיות, פשוט זה מה שקורה).

אני אחדד את המלצתי ואני חושבת שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי יכול לעזור לך והייתי אף מתייעצת אם כדאי לך לקחת טיפול תרופתי אנטי-חרדתי (זאת בהתייעצות רפואית בלבד עם רופאת המשפחה או פסיכיאטר).


השילוב של השניים יכול לעזור במצבים כאילו.

בברכה,
 
רונית
17:13 23.07.15
הייתי חייבת להגיב !!!
המלצה חמה שלי תיקחי נשימה עמוקה תסתכלי בראי ותגידי לעצמך לי מגיע יותר!!!!
למה את צריכה להסתפק בגבר נשוי????שנית את לא ראויה ליחס כזה?שלישית אני בטוחה שאת לא רוצה לפרק משפחה !!!!
את אמנם לא צעירה אך זה לא בלתי אפשרי למצוא בן זוג ,תשקיעי בעצמך תמצאי עבודה ביום שתעריכי את עצמך גם אחרים יעריכו אותך .
 
טלי צרקינסקי  
17:40 23.07.15
אך לעיתים על מנת להגיע למקום כזה צריך לקבל עזרה...וזה בסדר
 
דנה
17:20 25.07.15
תודה לרונית וטלי על התגובה..
רציתי לעדכן על טלטלה רגשית קשה שעברתי בליל חמישי
החלטתי לשלוח לבחור הודעה ביום ה בערב בסגנון של האם זה אנושי לנתק קשר לחלוטין עם מי שנחשפת נפשית. אינטימית וכו..לא קרא ולא הגיב
ניסיתי ללכת לישון ובמהלך הלילה הרגשתי מאוד רע ..עצב, מועקה..ואז הטעות הכי גדולה שהתחלתי לשלוח לו הודעות בוואטס ובוייבא..שהוא חסר רגש שאינו מגיב..ועוד מיני הודעות דרמה
בעום שלמחרת הבנתי את משמעות ההודעות והדרמה הרגשית שהעברתי לו..בצהריים ניסה ליצור קשר ממספר שונה..השיחה נותקה לאחר מספר שניות מצידי כי הסתיימה לי הסוללה ואף לא ממש זיהיתי את קולו..עד שאמר שזה הוא
לאחר כשעתיים ניסה פעם נוספת שלא עניתי כי לא ידעתי מה לומר, אחרי מתקפת הודעות כזו הרגשתי רע
החלטתי עם עצמי לנסות להרפות אך מאתמול עדיין מוצאת את עצמי עסוקה בו..בלחשוב עליו.
מה היה אם..וכל מיני ניתוחים של סיטואציות שהיו בעבר..לא מרפה ממני המחשבה
ניסיתי לחזור בחסוי למספר שהתקשר ואכן הוא ענה וניתקתי..ברור לי שהוא יודע שזו אני ושממש התחרפנתי..ברגע שענה עלו לי מחשבות שיש לו מספר נוסף בו הוא יוכל לתקשר מאחורי גבה של אשתו אבל ממש לא בגללי..כי הוא לא ניסה לסמס ממספר זה ולשוחח רק להגיב להודעות המשוגעות ששלחתי כי לא היה לו נעים או שפחד שאחטוף קריזה ופחד שאצלצל לאשתו..למרות שאמר שיודעת הכל מה שלא נכון..כי זה ששכבנו ונפגשנו היא לא יודעת
אבל זה באמת לא משנה
העניין פה זה אני ואיך אני יוצאת מהלופ המטורף ..
מחר אני מקווה למצוא מסגרת לטיפול אבל אני לא מצליחה לעזור לעצמי
מוצאת את עצמי חושבת עליו כל שנייה ביום..פשוט אומללה .
והוא בשלו..שם פס..מטייל בחו"ל..התנתק..מדבר עם כל העולם ..ואני אויר.רק לפני שלושה שבועות נפגשנו
ופתאום בום טראח..הוא כל כך מפחד מאשתו שמחק אותי מחייו? אם בכלל היה לו רגש ..
אני לא בנאדם? מה הייתי בשבילו ?
תודה על התמיכה וסורי על החפירות
אשמח לתגובה
אשמח לתגובה למייל האחרון ששלחתי אתמול 25.7
תודה רבה
 
טלי צרקינסקי  
17:05 26.07.15
דנה שלום,

המענה בפורום הוא מוגבל מבחינת מה שאפשר לתת בו.

אני חושבת שקיבלת מענה מקיף, לרבות התייחסות לקשר שלך עם בחור כזה, לרבות מה זה עושה לך ומה כדאי לך לעשות בנידון. מפה את צריכה התייחסות פרטנית אישית ולא של פורום.

לסחוף את הפורום לדיון וניתוח של התנהגויות הוא לחזור לניתוחים האובססיביים וזו המטרה ההפוכה שנכונה ושמגיעה לך.

המצב אובחן, הומלץ לך טיפול כלשהו והפסקת הקשר עם אדם כזה שזהו קשר ללא עתיד..ויוצר אצלך אומללות נוראית וחוסר ריכוז. אלו דברים שחשוב להעלות בטיפול.

והחלפתו בקשר עם עתיד...זה לוקח זמן וזה תהליך ואם תאמיני בו הוא גם יקרה.

בברכה,

 
דנה
21:00 26.07.15
תודה על הכל
 
דניאל
17:20 26.07.15
בזמן האחרון אני מנהל קשר עם בחורה
הכל טוב ויפה אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה
אבל לבחורה יש בעיה מאוד קשה לדעתי ובעייתית בשבילי
היא לא מסתפקת בגבר אחד בחייה אני אסביר יש לה רצון מאוד חזק לגרום לגברים להתאהב בה ולהיות מחוזרת כל הזמן ולא רק מגבר אחד לא בהכרח לטענתה בקטע מיני יותר בקטע של יחס תמידי ברשתות החברתיות כמו וואטצפ איסטגרם
ממה זה יכול לנבוע העניין הזה ?
זה מציק לי מאוד ולא רואה את עצמי ממשיך עם זה !
תודה לעוזרים
 
עדי בדיחי  
19:47 26.07.15
שלום דניאל,

מבינה לליבך.. למעשה מדובר בקשר בו אין מחויבות טוטאלית אליך ותמיד יהיה פתח לקשרים נוספים. להערכתי לא רק שזה לא "בריא", אלא יכול ליצור בעיות רבות ונוספות.

יש אנשים שמקיימים מודלים "פתוחים" של זוגיות, כלומר- הזוגיות פתוחה לפרטנרים נוספים - ואולי זה מה שמתאים לה. השאלה היא מה מתאים לך, ונשמע שאתה מתקשה לקבל זוגיות בה אתה לא היחיד. אני מניחה שהצורך שלה מגיע ממקומות מאוד משמעותיים, אבל זה נתון חשוב שיש להתבונן בו בטיפול (שלה) ופחות שלך.

אם יש ביניכם חוסר הסכמה בנושא כה בסיסי כמו מונוגמיה לעומת פוליגמיה, למשל- מחויבות לבן זוג אחד מול ריבוי בני זוג- הרי שיהיה בלתי אפשרי להמשיך כך. לעולם לא תחוש מסופק- וגם היא לא.

לחידוד, אינני רואה הבדל אם זה ברשת חברתית זו או אחרת לבין מציאות. היום המציאות שלנו בהחלט כוללת תקשורת דרך הרשתות. ואם היא מדווחת באופן כן וישיר שזהו הצורך שלה, בעוד שלך הפוך- יתכן ויהיה כדאי להמשיך הלאה לקשר עם התנהלות ודפוסים שיותר מתאימים לך.
 
לינוי
23:47 25.07.15
היי לכולם, אשמח לעצה ;)
בת 23 רווקה, אני והאקס בן 25 שהייתי איתו חצי שנה נפרדנו לפני שנתיים ביוזמתי (הייתה פרידה לא יפה כי האשמתי אותו במשהו שלא עשה, הקשבתי לשמועות).

כמה חודשים אחרי הפרידה הוא ניסה לחזור אך סירבתי כי כבר הייתי בקשר עם מישהו אחר, אך כל כמה חודשים הוא היה מדבר איתי כי היינו נפגשים באירועים חברתיים ושולח הודעות חמודות ושם הייתי קוטעת הכל ומסבירה לו בעדינות שזה לא יחזור למרות שאיפהשהו כן רציתי אך הייתי פגועה ממנו (לאחר מכן התגלה שלא בצדק).

כרגע אני רווקה וגם הוא ומה שקרה שהוא שוב חזר לתמונה אחרי שהכל נסלח ונפתח דף חדש בינינו ,יש לציין שלא אני ולא הוא לא הצלחנו למצוא בני זוג מתאימים כי שנינו איכשהו מחפשים אחד את השנייה בבני זוג הבאים (המילים שלו, גם אני חושבת כך).
כרגע אנחנו מנהלים סוג של תקשורת הוא חוזר פעם בשבוע לעיר (הוא עובד בעיר אחרת) ותמיד דואג לקבוע איתי מראש כמה ימים לפני. אנחנו מטיילים ואז באים אליי או אליו לראות סרט להתחבק, מלטף המון ואחרי זה גם שוכבים כמובן (בדרך כלל זה בשעות הערב/לילה כי בזמן אחר הוא עם משפחה וחברים)אם זה אצלו בבית הוא תמיד מציע שאשאר לישון .
אני נורא רוצה שנחזור אך לא מראה לו את זה כל כך למרות שאני נורא חמה וטובה אליו ודואגת תמיד לרצות אותו (כך זה גם היה כשהיינו חברים) אך לא אומרת חד משמעית ''בוא נחזור'' כי זכור לי ששאלתי אותו לפני כמה חודשים האם היה רוצה לחזור וענה ''זה לא הלך בינינו פעם אז כנראה גם לא ילך''.
מה שקורה עכשיו זה שהוא נפגש איתי בכל הזדמנות שבעיר כמו שכבר תיארתי קודם, דואג לשלומי ע''י הודעות פעם פעמיים בשבוע ולפעמים גם מתקשר, מעדכן האם יגיע השבוע לעיר או לא, לפעמים גם לא מעדכן .
השאלה שלי היא האם הוא משחק בי? כביכול רואה בי סקס בטוח וזמין? או שהוא בודק שוב את השטח כי הוא רוצה שנחזור? נורא קשה לי לקלוט את הראש שלו כי באופי שלו הוא אדיב וג'נטלמן לכולם.
אני חוששת לפתוח את זה בפניו שלא יבהל ויברח כי אני מאוד הייתי רוצה שנחזור להיות שוב ביחד. הבנתי שטעיתי אז כשנפרדנו ואמרתי לו את זה ושנינו התנצלנו אחד בפני השנייה .

תודה לעוזרים
 
טלי צרקינסקי  
10:38 26.07.15
הי לינוי,

אנחנו טועים, אנחנו בני אדם.

לא נשמע ממה שאת מעלה שהבחור רוצה אותך למטרות סקס בלבד.

נשמע שהוא בודק את הטח ומנסה ליצור קשר, את מתארת דאגה שלו כלפייך..

את מתארת שהוא רוצה לנסות אתך שוב ושיש בך תובנה שנסחפת לשמועות שאינך נכונות - בדיעבד.

במידה ויש רצון של בניכם, אינני רואה סביה מדוע לא לנסות.

אפשר בהחלט לפתוח אתו את הדברים, שאת הגעת לתובנות והייתה תקופה שהבנת דברים אחרים, שלא נכונים או רלוונטיים וכיום את רוצה לנסות אתו קשר זוגי.

נסי לשמוע אותו. שיחה ללא שיפוטיות, ללא האשמות, ללא משחקים, אלא "להניח הדברים על השולחן" לרבות מה טוב אצל השני..לפרגן.

דברו על געגועים, על מה חשוב לכם בקשר, מה אתם רוצים, איפה אתם אוהבים להיות,לבלות, לשהות,

תפתחו תקשורת שתעזור לכם תמיד בזוגיות. תקשורת בונה ואדפטיבית.

תנסו לצמוח ביחד ממה שהיה. זוגות חוזרים אחד לשני, זה משהו שקיים.

התנאי הוא שיש רצון ומוכנות הדדית. בדקו מה שחסר לכם כיום, מה הצרכים שלכם.

את יכולה לומר לו שאת רואה בהודעות שהוא מגלה אכפתיות, איך אפשר להעביר את זה לקשר מבחינת כל אחד מכם.

זו לא בושה להודות בטעות, זה אפילו חוזק.. זיהיתי, גילתי ואני עם תובנות היום.

בברכה,

 
לינוי
14:59 24.07.15
שלום לכולם,

אני בת 26 והבחור שהכרתי בן34 אנחנו יוצאים כבר כמעט חצי שנה אך הקשר טיפה רופף כי אנחנו לא מאותה עיר. במהלך הקשר נתקלנו בלא מעט ריבים והכל בגלל שאני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ממני. לטענתו הוא אוהב אותי ונמשך אליי ושאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים ושאני נותנצ לו את כל החום ואהבה שאף אישה לא העניקה לו עד כה. וזה באמת כך כי אני בן אדם נורא חם,אכפתי ורגיש וחשוב לי שבן זוגי ירגיש איתי בכי נחשק ונערץ שיש. אך הבעיה שהוא כל הזמן מתרחק פתאום נעלם לכמה ימים בלי לכתוב או להתקשר וכשאני יוזמת את השיחה אז הוא אומר שעסוק ויחזור אליי ולא חוזר, לכן החלטתי לקיים איתו שיחה על כך שכנראה שעדיף שנפרד כי אני לא תמימה ומבינה שהוא לא באמת רוצה אותי אך הוא התנגד ואמר שאין מצב שהוא נותן לי ללכת כי הוא לא יוכל לדמיין אותי בזרועותיו של מישהו אחר. האמנתי לו והמשכנו כהרגלינו ושוב הוא לא מדבר ולא כותב ומתחמק ממפגשים. יש לציין שלא שכבנו עד מלפני שבוע , הכל היה תשוקתי ומקסים (אך הוא לא דאג לספק אותי ונרדם כי היה לו יום מעייף בעבודה) לא הערתי לו ורק נתתי לו להרגיש שהכל מדהים ויפה והוא גם ציין שאני הכי טובה שהייתה לו . ושוב ההתרחקות הגיע אבל הפעם כבר לא הייתה לי סבלנות וביקשתי שיאמר את האמת ושנפרד אם זה מה שהוא רוצה הוא רשם'' מחקי את המספר שלי ואל תצרי עמי קשר יותר '' ולאחר וויכוח קטן רשם'' אני אוהב אותך אהבה גדולה אך לא יכול לבנות קשר כי אני מתוסבך'' וזה חירפן אותי ביקשתי הסברים אמר שלאחר שאמו נפטרה(לפני שנתיים, הוא בן יחיד לאם חד הוריד אך יש לו גם אחים חורגים מאביו שהוא לא כל כך בקשר איתם או איתו) יש לו בעיה עם קשרים .
שמתי לב שלאדם יש פיצול אישיות ותסביכים עם עצמו או אלי בעיה נפשית כלשהי, אחרת לא ניתן להסביר את התנהגותו
האם אני צודקת ? האם באמת זה שאמו נפטרה גורם לו לא לרצות להיות בקשר? אז מה הוא עשה איתי חצי שנה ?למה למשוך את זה ולא להגיד ישר''תקשיבי זה לא מתאים ביי''?

תודה מראש
 
טלי צרקינסקי  
16:52 24.07.15
היי אתי,

לאבד אימא זה דבר לא פשוט, בלשון המעטה.

זה שיש לו קשיים בזוגיות, בא לידי ביטוי במה שאת מתארת.

התנתקויות פתאומיות, לא לשוב אליך תוך הבטחה לשוב אליך והתרחקות פתאומית עשויים להצביע על אמביוולנטיות (התלבטות) או חשש מקשר.. האם זה קשור לאובדן אם? לא בהכרח.

הייתי מציעה לך לשוחח אתו על הדברים האילו, אני מבינה ששוחחת והוא דיבר על התסבוכים והקשיים שלו, האם הוא רוצה לגשת ולטפל בדברים האילו, האם עיבד את האבל? האם מבין מה הדפוס שלו בזוגיות? חשוב לזכור שאת לא המטפלת שלו.

במידה והוא לא מעוניין, יש מקום באמת לשאול את עצמך האם רוצה להכיל כזאת התנהגות שפעם הוא נמצא ועושה ממך "אידיאלציה" (את מושלמת, הכל טוב)
ואז יש היעלמות, שיחותייך אינן נענות ואת חווה שם פגיעה.

הוא כנראה לא במקום שהוא יכול לומר משהו נחרץ כי משהו לוקח אותו אליך לפעמים ויש מקומות שלוקחים אותו לכיוונים של התנתקות והימנעות.

אם אינך רוצה קשר כזה, הייתי בכל מקרה משוחחת אתו ואומרת לו את דעתך ומציעה לו הצעה שהוא יכול להרגיש טוב יותר עפ"י מה שמתאר ולך לא קל עם ההתנתקויות הלא מוסברות וגם המוסברות מאד בכלליות ולאחל לו הצלחה רבה.

בברכה,




 
לינוי
17:13 24.07.15
תודה על התגובה המהירה, אכן ניסיתי לשוחח איתו כמה פעמים ולהבין פשוט מאיפה כל זה מגיע ולנסות להסביר לו אולי שאני יכולה לשפר את הרגשתו אך הוא כל פעם התחמק מהשיחה או שפשוט לא שיתף פעולה וכל הזמן חזר על הביטוי יש לי תסביכים כנראה אני צריך טיפול ,את לא אשמה בכלום זו אשמתי ,ושהוא לא רוצה דרמות.
אך אני משערת שיכול להיות שהוא אמר את כל זה רק שאפסיק ''לחפור'' לו, נתן לי לשמוע את מה שרציתי כביכול.
הוא פשוט לא מובן ונורא מוזר,נפגעתי נורא כי באמת פיתחתי אליו רגשות, אך הבן אדם מסרב להסביר ומנסה להתחמק משיחה רצינית או אפילו להפרד כמו בני אדם ולסגור מעגל. מה אני יכולה לעשות ?

תודה שוב
 
טלי צרקינסקי  
18:01 24.07.15
אני בהחלט מסכימה עם דבריו שאינך אשמה במה שקורה ויתכן מאד וממה שעולה שכדאי לו לקבל עזרה ולהבין דפוסים שונים שלו ואיך אפשר לקבל כלים לשנותם.

במידה ואת מרגישה שאין אפשרות לדבר אתו, הוא לא מאפשר לך לשוחח אתו..

אבל את מרגישה צורך שלך לסגור מעגל, אפשר לומר לו את הדברים מבלא לפגוע, שאת מרגישה שיש קושי בלפתוח נושאים ולדבר על נושאים, אינך רוצה להאשימו חלילה אך לך לא מתאים להתנהל כך.

אפשר גם לכתוב לו שהוא יקבל את הדברים ויקרא אותם..

אני בהחלט מבינה את הרצון לא להשאיר "עניינים לא סגורים".

מה שצריך לקחת בחשבון ששינויים כאילו לוקחים זמן וזה תהליך ואני מקווה שהוא יצליח וכן שאת תמצאי את הזוגיות שמתאימה לך.

שלום,
אשמח מאוד להתייעץ איתכן על בעיה שמפריעה לי מספר חודשים
אני ובעלי, בני 35, נשואים קרוב לשנה אחרי שיצאנו שנה לפני החתונה.
בתקופת הזוגיות המוקדמת שלנו (לפני החתונה) היינו נפגשים בממוצע 2-3 פעמים בשבוע, כמעט בכל מפגש היינו מקיימים יחסי מין כאשר הדרישה הגיעה בעיקר מצידו (בחודשים הראשונים ממש היה לו קשה להתאפק).
ככל שהקשר התייצב הוא היה פחות להוט על נושא הסקס וזה היה זורם בכיף ובנינוחות.
כשעברנו לגור יחד התדירות ירדה מעט אך עדיין היינו מקיימים יחסי מין 3-4 פעמים בשבוע, רוב הפעמים היו ביוזמתו.
מאז שהתחתנו משהו השתנה.
כבר בירח הדבש שלנו בחו"ל (שארך חודש והיה ימים ספורים אחרי החתונה) החשק שלו ירד משמעותית ובקושי שכבנו.
במהלך השנה בה אנו נשואים שכבנו בממוצע פעמיים בשבוע (בעיקר בסופי שבוע) כאשר ב-80% מהמקרים אני יזמתי.
שוחחתי איתו על הנושא קרוב ל-5 פעמים, אמרתי לו שהיוזמה שלו חסרה לי, שאני צריכה מגע, חום, גם אם לא אגמור זה בסדר אבל אני צריכה להרגיש שהוא חושק בי, אך הדבר השתנה לשבוע ושוב חזר לקדמותו.
חשוב לי לציין שבעלי כל הזמן מחמיא לי, נוגע בי, מחבק ומנשק אך ב-70% מהפעמים לא מביא זאת לידי סקס.

בויכוח האחרון שהיה לנו הערתי לו שוב על הנושא (חייבת לציין שאני בהריון, חודש רביעי ויש לי יצר מיני מוגבר מהרגיל). במהלך כל הויכוח הוא שת, לא היה לו מה לומר, לאף טענה שהעלתי הוא לא התייחס ורק ציין כל הזמן שאני מדברת שטויות, שהוא נמשך אלי וחושק בי ושום דבר לא השתנה אך זה היצר המיני שלו, שאנחנו שוכבים בכמות מספקת ושמה שיש לנו כרגע מספק אותו בהחלט, גם טרח לצחוק עלי ולקרוא לי "חרמנית".

ביקשתי ממנו לקחת שוב לתשומת ליבו את הנושא ולהשתדל ליזום יותר
מאז עברו 4 ימים ו... כלום.
נוגע, מנשק, מחבק - לא מביא את זה לידי סקס.

אני קצת נואשת, לא מסוגלת לדבר איתו יותר על זה
מרגישה שנמאס לי ושזה ילך וידרדר יותר כשיגיעו הילדים
לא מסוגלת גם לשוחח יותר על הנושא הזה כי אני לא מקבלת ממנו פידבק, הוא חושב שאני אוכלת סרטים.

זה חסר לי, יומיים ללא יחסי מין אני מתחילה להתחרפן
אני מאוד מינית ומרגישה לאחרונה מאוד לא מסופקת
לא יודעת מה לעשות
אשמח לעזרה
תודה רבה!
 
עדי בדיחי  
23:41 23.07.15
שלום לך,

ראשית יש כאן שני פקטורים משמעותיים: האחד, בחיי בזוגיות לפני החתונה טבעי שיהיה יותר חשק ורצון להתחבר ולהתקרב אחג לשני. חלק מהתשוקה הברורה והטבעית שיד דווקא כשלא נמצאים ביחד ומרגישים חסר רב. אך טבעי שבמהלך ההתמסדות הדברים יראו מעט שונה. אצל הרבה זוגות להערכתי קורה דבר דומה. פקטור שני הוא ההריון. נכון שבעלך מצהיר כי אין לזה קשר, אך הרבה פעמים לגבר מאוד לא פשוט רגשית עם ההריון: השינוי שהילד יביא, החששות והמחשבות סביב השינוי גם יכולות להשפיע על החשק, וגם העובדה שמאותו מקום הילד יצא.... לא כל הגברים מסוגלים לעשות את ההפרדה. לא כולם מודעים לכך שיש ירידה בחשק בשל ההריון. רובם יגידו שאין קשר אל בפועל השינוי הפיסי, הביולוגי והמנטלי משנים הרבה מאוד.

באבחנה מבדלת, יתכן ויש ירידה בחשק המיני סביב: עניינים רגשיים אחרים, מתח כזה או אחר שהוא חווה ביומיום, או סביב בעיה מינית אחרת. כדי לשפוך אור על הסיבות האלה וגם כדי שתקבלי תשובה מקיפה, אני מפנה אותך לעוד פורום. חשוב שתשאלי גם שם.

לא לשכוח... יתכן ובאמת ״ככה הוא״ גם כי הוא מראה עדיין אותם סימני אהבה ומשיכה רבים, וגם כי אין להשוות בין תקופת ההתאהבות והחיזור לבין תקופת הנישואים השגרתית...

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה!
 
עדי בדיחי  
23:43 23.07.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
שלום,
קראתי את חוק אזנות הסתר וראיתי שאם אחד הצדדים מודע להקלטה הדבר חוקי
במדינת ישראל. לפני כשנה חזרתי לקשר עם מישהו לאחר שהיינו בקשר בעבר בעקבות אובדן גדול במשפחה שלי. הייתי באבל ולכן לא הייתה לי יכולת שיפוט טובה למרות שאדם זה פגע בי מאוד בעבר נפשית וכן הלחיץ אותי מינית. מאחר והייתי במצב של אבל הוא היה יכול להוציא ממני לומר מה שרצה (דברים אינטימיים) אני חוששת לשמי הטוב והדבר על המחשבה שהקליט אותי (נפגשנו כמה פעמים ולצערי היה מגע) בטלפון או בדרך צילום ואולי הראה זאת גורמת לי דיכאון רב. שאלתי היא האם החוק אינו מגן עליי ואם אכן הוא הקליט אותי האם מותר לו להשתמש בחומרים?
אני מתביישת לספר את זה וסוחבת את זה איתי למרות שעברה כבר יותר משנה
אני חוששת במיוחד כי אמרתי לו שבהתייעצות בפורום נאמר לי שהייתה זו פגיעה מינית (בקשר הראשון) ולכן היה לו פה אינטרס. אני מתביישת לצאת מהבית ויוצאת בעיקר לעבודה
אני מפחדת שזה לא יעבור ומאז שהכרתי אותו זה כמה שנים ככה של הסתגרות
אבל מאז שהוא חזר פעם שנייה אני יותר מתביישת בעצמי וחוששת לשם שלי.
 
טלי צרקינסקי  
19:46 22.07.15
שלום אני,

אני שואלת מדבריך על מנת להבין אותך טוב יותר, האם ידוע לך בוודאות שהבן אדם הקליט אותך?

האם את חוששת שהוא הקליט אותך ויתכן ויש לך מחשבות טורדניות סביב הנושא?

האם יתכן והוא לא הקליט אותך ויש מחשבות בכל זאת שכן?

תנסי לענות על כך ואנסה לענות תשובה מקיפה יותר...


בברכה,
 
אני
19:56 22.07.15
שלום,
לא ידוע לי בוודאות שהקליט אותי אך אני חוששת כי כשספרתי לו על מה שבפורום אמרו לי (על הפגיעה המינית) הוא נשמע מאוד מבוהל בטלפון. ולאחר שניתקנו קשר
הוא ראה אותי יום אחד וכשאלתי אותו אם צילם אותי הוא חייך והכחיש בנוסף אמר לי שהיה לו אינטרס לנחם אותי.
 
טלי צרקינסקי  
12:11 23.07.15
הי אני,

עדיין לא ברורה השאלה.

בהתחלה הצגת שאלה שהיא משפטית וזה לא פורום משפטי.

השאלה מאיפה באות המחשבות שהוא צילם אותך? אולי מדובר כאן באיזו חרדה שלך שקצת "השתלטה" והפכה למחשבה טורדנית
(מחשות טורדניות הן לא רציונליות).?
 
אנונימית
01:51 23.07.15
היי לכולם, כבר הרבה זמן שאני מחפשת תשובות ולא יודעת לאן ולמי לפנות . היה לי חבר לתקופה של שנה וכבר עברה כמעט שנה מאז הפרידה. אני לא יזמתי את הפרידה , זה הגיע מהצד שלו ועד היום אני מאוכזבת מהצעד שעשה. אני מוצאת את עצמי מתגעגעת אליו בלי סוף, חולמת עליו בלילות חלומות שרק משגעים אותי יום למחרת ומבלבלים אותי מאוד. כל שיר מזכיר לי אותו .. אני לא יכולה לבנות קשר חדש עם מישהו אחר כי הלב שלי עדיין נמצא אצלו.. כל כך קשה לי .. הוא הראשון שלי בהכל והוא גם מודע לזה, אהבתי אותו כל כך כמו שלא אהבתי מעולם! הפרידה הייתה בשבילי כמו הרגשה של מוות. כאילו שלקחו אדם שהיה הכי קרוב אלי וזהו, לא יחזירו לי אותו לעולם. בחיים לא חשבתי שאגיע לתסכול כזה. אין שבוע שעובר בלי שאני בוכה ונזכרת בו.. מאוד קשה לי להתנתק ואני מאוד רוצה! אני עושה את כל המאמצים כדי לצאת ממנו ואיכשהו זה תוקף אותי שוב ושוב ללא הפסקה,כאילו בכוונה..
אני חושבת עם עצמי כל הזמן מה יפתור לי את זה? מה יוריד ממני את האבן העצומה הזאת שיושבת לי בגרון?? אני חושבת על לשתף אותו בזה, להראות לי שעדיין יש לי רגשות גם היום,שנה אחרי.. להראות לו את המצוקה שלי כי כבר שום דבר אחר לא עוזר לי כרגע..אני יודעת שמאוד תרגיע אותי העובדה שאני אדע שהכל בסדר ואני עדיין חשובה לו למרות הכל, זה יעזור לי בוודאות מוחלטת להיות פי מאה יותר רגועה ושלווה בחיי.. הבעיה היחידה והעיקרית היא שכרגע יש לו חברה כבר כמה חודשים ואני לא חושבת שישתף פעולה עם השיחה הזו..
אני כבר לא יודעת למי לפנות ובגלל זה אני כרגע רושמת את הרגשות והתהיות שלי כאן.. מה אני אמורה לעשות? כל כך קשה לי
 
טלי צרקינסקי  
12:08 23.07.15
הי אנונימית,

חבר ראשון זה באמת משהו משהו מיוחד וייחודי, החוויות הראשונות בתחומים רבים, הרגשת הפגיעה מהפרידה מובנת לי..והיא טבעית.

עברה שנה, את עדיין כואבת ומתקשה להמשיך הלאה.

לגבי שאלתך האם ליצור אתו קשר, אני לא ממליצה לך לשתף זאת גם אילו לא הייתה לו חברה. את לא יודעת איזו תגובה היית מקבלת ויתכן והיית מקבלת תגובה שהוא התגבר, יתכן וזה היה עוזר לך לעבור הלאה ויתכן וזה היה מכאיב לך יותר.

אך לא הייתי משתפת אותו במצוקתך על מנת לעבור הלאה, בוודאי כשיש לו חברה.

הייתי מנסה לחשוב מה יכול לעזור לך עתה על מנת לפתח את עצמך ואת חייך בכל התחומים וכמובן בתחום הזוגיות.

האם את חושבת ששיחות עם איש מקצוע יעזור לך? אז יש אפשרויות כאילו גם.

האם את חושבת שקבוצת חברים תעזור לך?

האם את עסוקה בדברים שעושים לך טוב?

נראה מדברייך שעליך לעבור איזשהו תהליך של עיבוד של האובדן הזה שלא עובד.

כולנו, וזה אוניברסאלי, חווים ונחווה אבדנים בחיים שלנו, חלקם הם באמת פרידות, זה משהו שמשותף לכולנו כבני אדם.

במידה ואת מזהה קושי גדול להמשיך הלאה, אני מאמינה ששיחות עם איש מקצוע יכולים מאד לעזור לך לעבד את המקום הזה ולשחררו.







 
אילנה
23:16 22.07.15
אני נשואה 7 שנים + 3, היום רבתי עם בעלי ואמרתי לא לאל מאושרת, לא אוהבת, הוא מאוד נפגע. אני חושבת שבמירוץ השנים איבדנו את יחד שלנו- המטרות הם למען הילדים, למען הבית, פרנסה, חברים וכו', אין זמן, עייפים, אין בייביסיטר ותמיד אנחנו נדחקים לאחור. הוא מצידו טוען שאני מלאה בטענות כלפי משפחתו וזה נכון, אינני מצליחה לצאת מזה, הם רואים אותי כאמא של, אשתו של ולא מי אני ,וכן אני נפגעת אולי משטויות אבל לא מסוגלת לשמור את זה בבטן, מספרת לו ואז הוא נפגע ......

בקיצור זה מין מעגל כזה ללא יציאה שכנראה שכבר לנו לא כיף בו, הפכתי לבן אדם ממורמר , מאוד רגיש ומתייחס לכל דבר וגם בעלי לא עוזר הרבה מתנפל בחזרה ..........מה לעשות?
 
טלי צרקינסקי  
11:52 23.07.15
הי אילנה,

אתם תקופה ארוכה ביחד ויש לכם שלושה ילדים.

את מתארת הצטברות של כעסים, מתחים ונראה מדברייך, כי יש קשיים בתקשורת ביניכם.

נראה שכדאי ללכת לטיפול זוגי ביחד על מנת להתחיל "לעשות סדר" בכל מה שאת מתארת.

אם את מרגישה שיש לכם קושי לשוחח ביניכם ושהקשר צובר הרבה תסכולים וכבר משפיע על הפן האישי, הייתי ממליצה על כך בחום.

בטיפול כזה תוכלו להחזיר אל הקשר כל מיני דברים שהיו שם פעם, ללמוד תקשורת בונה, ללמוד להתמודד ביניכם, עם הילדים ועם המשפחות.

נראה שזה הדבר הנכון לעשות כיום.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
נשואה
11:36 20.07.15
נשואים.שני עשורים וקצת שלושה ילדים.חיים יותר מעשור וחצי בישוב דתי חילוני .עדין לא מימשנו את שיפור מראה הבית .בכל פעם בעלע דוחה את הענין.בתחילה לאא צריך להשקיע בקירות אל תדאגי...עכשיו לא מענין...יש לך בית מדהים....את רוצה מידיי....חכי...עוד...קצת נגמור הלוואה....אין לי זמן....לא הכל סביב הבית....בינתיים במהלך השנים כסף בוזבז על פרויקים שהיו לו כמובן שלא רציתי אותם אבל נכנעתי המשכתי מה לעשות זאת מערכת אבל יחד עם זאת אני לא אוהבת את המראה בעיקר נמנעת לארח את משפחה חברות לא באות אפילו בשבת מרגישה לא שייכת מנטלית רוחנית פרטיות אין ממש.רצונות לאהבה לא קיים.אבל יש נוחות .אבל למה באמת אני לא יכולה לומר לעצמי ולו.די לא בא לי הבית המקום לא נותן לי לחיות באמת מה יקרה לא יודעת ובפנים כן יודעת שיש פרמטרים שאין עליהם מענה. הכסף הדליטה שלו המהות ביחסים ילד בכיתה יסודית שעדיין קטן יחסית חוסר חשק מוחלט שלי כלפי המקום כלפיו. הוא בעיקר מחר.מוחק. וימחוק בעתיד אני מכירה אותו שום שיצוף שום פרויקט משותף. לא יופי ונחת?מה שיש זה בריאת תודה לאל שפיות פרנסה ושבת שבעיקר מתעלם ונעלם ממני. עוד דבר אין יופי אנחנו לא נראים טוב ביחד. מה דעה.תודה
שלום לך נשואה,

את שבה וכותבת לנו בפורום אודות הבעיות שבעינייך קיימות. לצערי מעבר למה שהצענו לך בזמנו, לא נראה לי שיש פיתרון נוסף. חשוב שגורם שלישי מקצועי יתערב באיזשהו אופן- אם זו את שתלכי לבד בתור התחלה ותנסי להבין איפה צריך לשנות ואיך לגשת לבעלך ולגייס אותו, אם אפשרי.. או איש מקצוע שיוכל להתערב דווקא מול שניכם כזוג. ניתן לגשת למועצה/ לשירותים החברתיים ולקבל אפשרויות שונות כמו שיחות זוגיות, טיפול פרטני, התערבות משפחתית ועוד.

יש דברים שהם יכולים להשתנות ויש דברים שלא. למשל פנים הבית יכול להשתנות כך שתוכלי לארח כפי שאת רוצה, אך להערכתי מה שחסר לך היא התקשורת וההדדיות בתוך הקשר, ובשל המערכת הארוכה שלכם, ומספר בעיות שהעלית, הנכון יהיה לגשת לשירותים חברתיים באיזור מגורייך, או לחילופין למטפל פרטני זוגי.
 
סאלי
08:33 20.07.15
שלום רב,
אני בחודש השביעי להריוני, ומתחילת ההריון שיתפנו את המשפחה של בעלי על ההריון מה שאף אחד מהאחים/כלות לא עשו. יש שתי כלות לפניי.
מאז בכל פעם שאני הולכת אליהם הם חוקרים ומתחקרים ושואלים המון שאלות ומתערבים ואומרים לנו שלא צריך לקנות כלום חדש (וזה הריון ראשון אחרי כמעט 3 שנים) ושאקבל הכל מיד שניה ומאגורה ואני רותחת על זה כי בעלי היה איתי מהתחלה והסכים שנקנה הכל חדש. וכל הזמן שאנחנו הולכים אליהם אני צריכה להתעמת איתם לבד ומגיעה לעצבים שהדם זורם לי בכל הגוף וכולי רועדת מעצבים. ואחר כך אני גם צריכה להתעמת עם בעלי כי ממלאים לא את הראש והוא מתהפך. או שכל הזמן אומרים יאללה למה אתם לא טסים לחו"ל למה אתם לא עושים חופשה איפה תשמרו את הילד אחרי שיוולד. כל מיני הצקות. בכלל לא מזיז להם שזה מפריע לי ומתוך כבוד אני עונה יפה ובעלי בכלל מתבייש לדבר, נותן לי להתמודד לבד.
אפילו הם רוצים מעכשיו שנתחייב להיות אצלהם בסוכות שלא נדבר על ראש השנה שזה יותר ארוך ואצטרך לסבול יותר זמן כי אנחנו דתיים.
לכן אני החלטתי שמהיום ועד הלידה אני לא מתקרבת אליהם יותר!
בדיוק כמו ששתי הכלות השניות עושות. ובעלי לא אוהב את זה.
חשוב לי לציין שאני גרה קרוב לאמא שלי והיא חיה לבד אז יוצא מצב שאם אנחנו עושים שבת בבית או לא אצל ההורים של בעלי אז אמא שלי גם איתנו ובעלי עוד יותר מתקומם על זה. מצידו שאמא שלי תשאר לבד ושאנחנו נעשה לבד שבת.

אני לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד ההריון שכל כך חיכיתי לו שאני רוצה ממש לשמור עליו ולהיות פחות עצבנית.
מצד שני בעלי שאני רוצה להתחשב בו אבל אף אחד מהצד שלו לא מתחשב בי וגם לא הוא.
ומצד אחר אמא שלי. אני לא יכולה להשאיר אותה לבד בגלל הקידוש.
בבקשה תעזרו לי אני אובדת עצות!!!
 
טלי צרקינסקי  
21:00 20.07.15
סאלי שלום,

את מתארת מצב של ערבוב גבולות בין הורי בעלך לביניכם, ולבין התא שאתם מקימים, הרי עומד להיוולד לכם תינוק/ת.

וכן את אמך, שחיה לבד.

כל מה שקשור להתמודדות עם הוריו צריך להיות בין בעלך לבינם.

אני מציעה לך לשוחח עם בעלך, כאשר שניכם פנויים לכך רגשית, בוודאי לא ממקום של עצבים או ממקום של האשמה או שיפוטיות. ולא לריב "דרך ההורים".

תנסו לשבת כאשר שניכם רגועים ולדבר את שעל לבכם. תקשורת טובה ופתוחה תמיד תעזור לכם כזוג.

תאמרי לו שהחלטות כגון: מה אתם קונים, איפה את קונים וכו.. הן החלטות שלכם בלבד ואינם מעניינו של משפחתו.

את רוצה שיהיה לכם קשר טוב אתם, אך התערבבות כזו משבשת יכולת להיות בקשר טוב אתם ואת לא רוצה להגיע למצב שזה מתחיל לחלחל אל הזוגיות שלכם (ממה שאת מתארת) ועליכם לשמור על כך.

תציגי את זה כמשהו משותף, שלכם, הדדי.

כן תקבעו מתי אתם רואים את אמך, מתי את הוריו ואלו גבולות בדיוק שהוא שם ואומר שעד כאן היכן לדבר על נושא זה ודברים אילו שייכים לשיקול דעתכם בצורה אסרטיבית.

לא הייתי משתפת פעולה גם אם "בורח" להם משהו בסגנון הערה.

זה שלהם, הצורך בהתערבות, לא שלכם ואתם בוחרים לא להיות בדרמה הזאת.

ואת תבחרי לא להתעצבן ושזה ישפיע עליך כ"כ.

השיחה מטרתה גם למנוע את העימותים עם בעלך כמובן.

באשר לחגים, הייתי מקבלת החלטה עם בעלך ואח"כ מודיעה למשפחתו ולאמך.

בעיני המוקד כאן הוא להחזיר את הכוח הזוגי אליכם.

בהצלחה רבה,





 
סאלי
07:11 21.07.15
טלי תודה רבה על התשובה
כן ניסיתי לדבר עם בעלי ואיך שהדיבור מגיע במשהו שקשור למשפחה שלו הוא מתקומם הא לא מוכן לשמוע.
איך פונים אליו בכל זאת שיקשיב?
 
טלי צרקינסקי  
07:40 21.07.15
הי סאלי,

בתשובתי ציינתי איך כדאי לגשת לנושא זה, בסבלנות, לא ממקום כועס שלך או שלו, אלא ממקום של הדדיות, תוך מחשבה על הזוגיות שלכם ואכפתיות מכך שאתם עומדים להפוך לתא משפחתי עם תינוק/ת, ללא שיפוטיות, אלא לנסות לראות איפה הקשיים ולבחון ביחד איך אתם יכולים לשמור על עצמכם על מנת שלא תתנו לדברים לחלחל את המערכת שלכם ותמעיטו לריב בגלל דברים כאילו. יותר לדבר שפה של "מה אני מרגישה" מאשר "אתה גורם לי" שהשפה הראשונה מזמינה יותר יותר הקשבה....

מאמינה ששיחה כזאת שהיא הדדית ומאפשרת לשניכם לדבר, בשקט, ביחד, תוכל להשיג יותר תוצאות.
 
סאלי
07:47 21.07.15
היי טלי,
תודה רבה על התשובה והתייחסותך, אני אקח לתשומת ליבי.
 
בלה
10:25 20.07.15
שלום רב.לפני כמה שנים איבדתי את בן זוגי.אומנם עברו הרבה שנים אבל עדיין קשה לי לעקל שהוא לא בחיים.כרגע אין לי בן זוג חדש ועקב זה אני מסתכלת בתמונות של בן זוגי ז"ל ועולה לי חרדה למה הוא כבר איננו,לא מגיע לו.הייתי מעוניינת לדעת מה לעשות דרך עזרה עצמית לא עזרה חיצונית כדי להתמודד ולהקל על עצמי,ועם אני אראה שעוד כמה זמן זה עדיין לא עובר אז אלך לטיפול.בינתיים אשמח לעצה מכם איך מתמודדים.אני מאוד מודה לכם.
 
טלי צרקינסקי  
21:18 20.07.15
בלה שלום,

לא רואה סיבה למה לחכות עם עזרה חיצונית. בהחלט הייתי כבר ניגשת לשיחות פרטניות עם איש מקצוע מה שיכול מאד לעזור לך כי ממה שאת כותבת, נראה שאת עדיין נושאת את רגשות האבל עמך.

אובדן של בן זוג הוא אירוע מאד קשה ואת חווה קשיים ואירוע כזה זקוק לעיבוד ומגיע לך התייחסות רצינית למקרה כזה.

לגבי עזרה עצמית, יתכן וכתיבה אליו, מעין יומן או מכתב של דברים שאת מרגישה שעוד לא סגרת מולו יכולים לעזור לך..

להעסיק את עצמך בעבודה, חברות, חוגים, פנאי, כל דבר שיעשה לך טוב גם יכול לעזור.

אך בעייני זה לצד טיפול מקצועי...

בברכה,
 
אנונימי
10:24 20.07.15
בוקר טוב,
אני בן 40+ נשוי+4 הבעיה היא שאני המפרנס היחידי בבית אני עובד ב 2 מקומות עבודה שונים אך עדין השכר אינו מספיק ההכנסות נמוכות משמעותית מההוצאות,
יש לנו ילדה קטנה בבית ( בת שנתיים) ואישתי החליטה שהיא לפחות עד גיל 3 נשארת איתה בבית, לי אין בעיה שתאשר בבית אבל שתמצא לעצמה עבודה מהבית .
השתתפנו ביעוץ כלכלי מטעם פעמונים שגם שם הסבירו את החשיבות במציאת הכנסה נוספת אך לצערי לא קרה דבר ( חלפה שנה מאז) זוגתי אישה מדהימה אוהבת מעניקה והכל אני אוהב אותה מאוד אבל הנושא הכלכלי נמצא על כתפיי ולא נותן לי מנוח
אני כל הזמן בלחץ איך נתחיל ואיך נסיים את החודש אני לא מצליח להבין מדוע אין מאמץ למצוא עבודה למרות שהמצב הכלכלי ידוע החסכונות שאני משתמש בהם על מנת לאזן את החשבון בבנק עומדים להיגמר
איך מסבירים לאישה שהמצב מחייב במידי למצוא פרנסה מבלי לפגוע?אולי מסתתרת לה בעיה ( שלא ידועה לי ) שבעקבותיה אישתי לא מתאמצת למצוא הכנסה?
אשמח לקבל תגובה
יום טוב
 
טלי צרקינסקי  
21:10 20.07.15
אנונימי שלום,

אני קוראת את הערתך לאשתך ואת הרצון לומר לה משהו בדבר הצורך בהכנסה נוספת מבלי לפגוע בה.

אני מציעה לך לא להישאר עם הרגשות ועם הלחץ הכלכלי על הגב ובלב...

עיתוי - מאד חשוב. כאשר שניכם רגועים, פנויים להקשיב אחד לשנייה, בצורה מאד לא שיפוטית, שמסבירה את המצב ומאפשרת שיח הדדי ובונה.

הייתי מעלה את מה שאתה מעריך אצלה ומפרגן לה ומעלה את הקושי שיש בכלכלת המשפחה, את ההשתתפות שהיא בוודאי זוכרת בתכנית הכלכלית (שגם הציעו לכם הכנסה נוספת) ושאתה מוכן לחשוב אתה יחד מהן האפשרויות.

תאמר שיש לכם ארבעה ילדים ואתם זקוקים לפרנסה נוספת ואתה בטוח שיש לה מה להציע, תנסו לחשוב ביחד מה האפשרויות, תנסה לבדוק אתה מה היא חושבת על זה ושים בפניה את הנושא שקשה לך..

תנסה להיזכר מה תכננם/סיכמתם לפני הולדת הילד הרביעי? האם באמת שהיא תישאר בבית עד גיל 3? האם לשלב בגן בשלב כלשהו?

אולי שווה לפתוח את הנושא שוב ולראות מה היא מרגישה?

מה הצרכים של המשפחה כיום? לדבר על כל זה.

בשיחה כזו אין פגיעה בה כי אתה לא מנמיך אותה, לא פוגע בה, לא חלילה משפיל אותה אלא מביא את הדברים בצורה הכי הדדית של משק הבית שלכם ושל מה שאתה חווה.

תקשורת כזו עשויה לעזור לכם רבות בכלל בזוגיות.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
היי
אני רוצה לשתף ואשמח שתגידו לי שאני טועה ותעמידו אותי במקום
אז ככה : אני ובעלי נשואים קרוב לשנה, אני בהריון חודש חמישי, יפה, עגלגלה, חזה גדול (שגדל עוד יותר במהלך ההריון ), בעלי נוגע בי כל הזמן ומאוד אוהב את זה שהתעגלתי.
לפני מספר ימים בלילה רציתי מאוד סקס, עשינו במשך רבע שעה אבל הוא לא גמר (בדרך כלל הוא גומר מאוד מהר ). לטענתו הרגיש לא כל כך טוב. הנחתי לזה והלכנו לישון.
למחרת בבוקר הוא התעורר וכהרגלו גלש באייפד וראיתי שנכנס למאקו (הוא היה רחוק ממני אז לא יכולתי לראות לאיזה כתבות הוא נכנס ).
אני נשארתי במיטה וגלשתי באתר הזה במקביל בטלפון שלי ונתקלתי בתמונות של בחורה ישראלית (סלבס) בביקיני.
באחת התמונות היא הייתה בביקיני בהריון, שופעת עם חזה גדול.
לאחר מספר דקות בעלי בא אלי למיטה, נשכב לידי וראיתי שיש לו זיקפה.
כמובן שלא התעלמתי ועשיתי לו ביד, הוא גמר מהר.
רק אחרי זה חשבתי על זה וקישרתי בין התמונות לזיקפה.
הרגשתי רע אך לא אמרתי כלום!
הוא חזר לאייפד שלו, אחרי 10 דקות קמתי מהמיטה, התקרבתי אליו וראיתי שוב זיקפה. כאן כבר התחלתי להתעצבן ושאלתי אותו מה פשר הדבר , למה זה קורה ולמה אתמול בלילה לא גמר איתי.
התחיל ויכוח שלטענתו אני משחקת אותה קורבן, שלא הכל קשור אלי ושזו הייתה תגובה פיזיולוגית רגעית.
הוא היה צריך לשכנע אותי שהוא אוהב אותי, נמשך אלי וחושב שאני סקסית.
הנחתי לזה הוויכוח נגמר אך בתוכי אני רותחת מעצבים ולא מבינה איך יכול להיות שאתה מתגרה מבחורה בביקיני בהריון כשיש לך הריונית משלך בבית שנראית פי 10 יותר סקסית.
לא אמרתי לו על זה כלום כמובן כי אני לא יכולה להיות בטוחה במיליון אחוז שזה מה שקרה למרות שאני משערת ובדרך כלל די צודקת...
אני מרגישה שאני נגעלת, לא מסוגלת שיגע בי, לא מסוגלת אפילו לדבר איתו
אני כועסת מאוד, מאוכזבת ממנו ובא לי לקום וללכת
מה אני אמורה לעשות עם זה ואיך הייתי צריכה להתנהג ?
אפשר תגובות ?
 
עדי בדיחי  
23:16 19.07.15
שלום לך,

לגברים ובעיקר גברים שבבית יש להם אשה בהיריון, יש כל מיני תגובות טבעיות לחלוטין- להריון. יש כאלה שמצליחים להתגבר על העובדה שמאותו מקום יוצא גם הילד שלהם... ויש כאלה שמאוד קשה להם עם זה. זאת דוגמה אחת לקושי שיכול להיות. יש כמובן עוד הרבה דוגמאות שחלקן קשורות למתח ולחרדה שהריון מביא עימו, השאלות והמחשבות על הורות ועל זוגיות... על שינוי התא המשפחתי שהוא בהחלט לא פשוט, גם האשה שמשתנה לא רק חיצונית אלא גם בהתנהלות השוטפת- הגבר מרגיש שיש עוד מישהו נוכח, אך לא ממש נוכח. זכרי שאת מרגישה את העובר ואת נושאת כרגע את האחריות עליו. בעלך אינו חש זאת כמוך אלא כצלע שלישית. כל אלו מהווים שינוי דרסטי בחייו של השותף שלך לחיים... ולחיים החדשים שנוצרים.

לפעמים, חלק מההתמודדות היא לעשות את מה שהוא עושה- לברוח לעולם אחר, לתכנים אחרים ולדברים שמאפשרים מרחב, פרטיות וכו. אני מבינה לגמרי את הפגיעה בל ונראה לי שלמרות תגובתו הוא הבין שנפגעת. אך חשוב שתזכרי שגברים (ויש גם נשים אן כי זה פחות נפוץ) צופים בתכנים כאלה ואחרים הרבה. אם זה ברחוב.. אם זה באתרי אינטרנט.. אם זה בתוכניות טלוויזיה או על שלטי חוצות. התגובה הפיזיולוגית לא תאחר לבוא בכל אלו.

אני מבינה שהקושי והעלבון שאת מרגישה נובע מהעובדה שהוא בחר לצפות בתוכן אחר, פעמיים, ואת הרגשת שלא סיפקת אותו. יתכן ומשהו עבר עליו בסיטואציות האלה (כפי שהזכרתי יש הרבה מחשבות ושינויים עבורו) ויתכן שהוא לחוץ או פשוט לא היה מספיק מרוכז. מותר לו שיהיו לו תקופות פחות טובות. אך חשוב שתוכלו לדבר על כך.

יתרה מזו, ככל שהוא יבין שאת לוחצת ומחפשת אישורים ועושה זאת מתוך חרדה ולחץ, כך הוא עלול להתרחק ולהיות לחוץ בעצמו וזהו דבר שיגרור לופ של התנהלות מסוימת שהיא לא רצויה. ככל שתגיעי אליו מקבלת ומבינה כך הוא יוכל להרגיש יותר שלם ופתוח אם בכלל יש משהו כזה שעובר עליו.

בהצלחה רבה
 
חוה
20:11 19.07.15
שלום,
קוראים לי חוה ואני בת 27וחצי. בזמנים האחרונים אני סובלת נורא מסחרחורות ודפיקות לב כאשר נוסעים מהר באוטו ( אז אני לרוב הפעמים נוהגת לאט מהרגיל במיחד בסיבובים ובירידות) ולפעמים כאשר אני סתם עומדת או הולכת אני פתאום חוטפת את הסחרחורות הללו ואני בגיל הזה שאני רוצה להכיר בחורים ולהתחתן וחברה המליצה לי להתייעץ עם רופא האם הבעיות האלה שיש לי הם גנטיות. כי הרי ההורים שלי והאחים שלי לא סובלים מהבעיות האלה, רק אני. אני אשמח לדעת גם ממה זה נובע. תודה רבה לכם וערב טוב!!!
 
עדי בדיחי  
20:42 19.07.15
שלום לך,

כדאי לשאול את ההודעה בפורום רלוונטי.

רפואה שלמה,
 
עדי בדיחי  
20:42 19.07.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי.
 
דנה
08:17 19.07.15
היי, אני בת 25. לפני כארבעה חודשים אני ובן זוגי נפרדנו, כשבוע לאחר שהוא הציע לי נישואים. היינו יחד שבעה חודשים, הכל היה מדהים בשבילי, הרגשתי הכי מאושרת בעולם. הוא פינק אותי, הקשיב לי, היה רגיש, רומנטי, סבלני וכו׳. אולם, היינו רבים לא מעט. המשפחה שלו לא קלה, הם אנשים מאוד מבוססים והרגשתי שהם מקטינים אותי ואת משפחתי. הוא לא היה מספיק עצמאי ודי קוטף את ההצלחה של הוריו, הוריו מאד משמעותים עבורו והוא נתון עדיין בשליטתם- איפה יגור, מה ילמד וכד׳. היו לנו חילוקי דעות סביב נושאים אלו והרגשתי שהוא לא מספיק קשוב לי, שהוא שם אותי מתחת להוריו כיוון שמאוד סומך על החלטותיהם ופחות אכפת לו מה ארגיש. במפגש בין ההורים, אביו דיבר בצורה מזלזלת להוריי והאווירה הייתה מאוד לא נעימה. בן זוגי לא עמד לצידי ואף הסכים עם אביו. לאחר הפגישה נפרדנו, הוא טען שאני לא מכבדת אותו מספיק, שאני לא מעריכה אותו, שאנחנו כל הזמן רבים ושהוא חושש שאם נתחתן אנחנו עלולים להתגרש. הפרידה הייתה מאוד דרמטית וקשה עבור שנינו. בכיתי במשך מספר שבועות אך הרמתי את עצמי והתחלתי לצאת. יצאתי לדייטים לא מעטים ולאחרונה היה לי חבר למשך חודש (שילשום נפרדנו כי נרגשתי שהוא לא מתאים לי). אני עדיין מרגישה שאני מתגעגעת אליו, בעיקר כשהיה לי לא טוב עם האחרון, כל הזמן השוואתי אותו אליו ואז הערכתי אותו. פתאום אני מתחילה לחשוב כמה הוא כן טוב בשבילי, ושאולי אם הייתי קצת יותר סבלנית, יותר מכילה, היינו יכולים להתחתן והיה לי טוב איתו. אני מלאת חרטות, אך יחד עם זאת גם חילוקי דעות. לאחר הפרידה ניסיתי ליצור איתו קשר מספר פעמים, אך בכל פעם הוא כעס עליי והקטין אותי. (ראוי לציין שביום שנפרדנו היה לי כ״כ קשה עם דברים שהוא אמר והלכתי לבכות לאקס המיתולוגי. הוא מאד כעס על ההחלטה הזו ונפגע מאד ולא היה מוכן לשמוע אותי אח״כ) בכל פעם שניסיתי לדבר איתו היה נשמע שהוא מאוכזב ממני וסולד ממני. כשניסיתי להסביר את עצמי ולהגיד לו כמה קשה היה לי ושזה לא היה כדי לפגוע בו אלא כי לקחתי את זה מאד קשה וחשבתי שזה יגרום לו להתחרט, הוא לא היה מעוניין בכלל לשמוע. עבר זמן ואני עדיין חושבת עליו, אני תוהה אם יש טעם לדבר איתו או שזה מיותר. במערכת היחסים האחרונה, הרגשתי שאני מצליחה לשפר את הדברים שהפריעו במערכת יחסים איתו, הצלחתי להיות יותר סבלנית, להגיד מה מפריע לי ולא לשמור טינה. אני עדיין נוטה קצת לזלזל לפעמים אך מנסה לעבוד על כך. אשמח לשמוע את דעתכם, האם כדאי לפנות אליו שוב? האם זה רק תחושה של געגוכ ועליי להתקדם הלאה? אני מאוד בררנית וקשה לי למצוא מישהו שמוצא חן בעיניי ולכן אני כל הזמן חוששת שלא אמצא מישהו שיספק אותי ויתאים לי כמוהו.
 
עדי בדיחי  
19:23 19.07.15
שלום דנה,

עוברת עלייך תקופה לא קלה.. ממערכת יחסים די ארוכה, ולאחריה הצעת נישואין- ומיד אח"כ פרידה ושוב ניסיון לחזרה ותחושות רבות מעורבות- כעס, עלבון, דחיה, געגועים. בהחלט הכל ביחד ובהחלט לא פשוט.

טוב שהמשכת הלאה ואף יצרת מערכת יחסים חדשה, זה מעיד על כוחות ועל יכולת להתבונן ולמרות הכל להמשיך הלאה. נכון שהמערכת הזאת לא צלחה כי לא הרגשת שזה נכון ומתאים, אבל זה עדיין לא מצביע על כך שדווקא אותו אקס כן מתאים לך.

ממה שסיפרת, הפערים לא היו מועטים. את חשת מושפלת ואולי מוקטנת כפי שציינת, על ידיו ועל ידי משפחתו. כמובן שאם היית מרכיבה משקפיים ורודים יותר- זה היה נראה ורוד יותר. אבל אני לא בטוחה שאם הייתם מתחתנים לא היית פוגשת שוב ושוב את אותן תכונות איתן לא הסתדרת. במערכת יחסים חשוב ששני הצדדים ידעו לבנות בית, לאט לאט, לבד. חשוב שההורים יקחו צעד אחורה ופחות יתערבו. חשוב שבן הזוג ילמד להיות "ילד גדול" ולקיים בית משלו, יחד עם זוגתו, ולקבל את ההחלטות יחד, עם "עמוד שדרה" שלו. לא נשמע שהוא היה במקום הזה. אח"כ כשניסית לפתח שוב שיח איתו, הוא המשיך באותו קו שלא רוצה לשמוע אותך. אני חושבת שאם כך התנהג- אולי לא בטוח שהוא ה-אחד הזה שאת מחפשת...

במערכת זוגית אחרי נישואים הדברים אף קשים יותר. לגור ביחד, באותו בית, עם גורמים כמו משפחות שונות ועולמות שונים ולדעת לבנות בכל זאת משהו מבוסס משלכם- לא תמיד זה כ"כ פשוט.

הייתי מציעה להמשיך הלאה. באמת באמת לשחרר אותו, ולנסות עוד מערכות יחסים. להבין איפה את עומדת. נשמע שאת מאוד מנסה (ומצליחה) לעבוד על תכונות בך ולהתבונן בהתנהלותך בזוגיות- זה כבר טוב. זה אומר שאת מתקדמת ואותה מער' יחסים דווקא קידמה אותך ברמה האישית, כך שבקשר הרציני הבא- תגיעי מוכנה יותר. ביקורתיות אינה מידה שתמיד טובה בזוגיות, אני מסכימה איתך, צריך להיות ביקורתי במידת מה אבל לא לתת לתכונה הזאת לנהל לך את הזוגיות. חשוב שתהיי ערה לזה, ובכך כבר תעשי את השינוי.

בהצלחה רבה,
 
שני
16:02 08.07.15
שלום רב, שמי שני ואני בת 22. יש לי חבר כבר שנתיים וקצת, והקשר שלנו מושלם, או שמא כמעט מושלם. הוא באמת הבן אדם הכי מיוחד וטוב שפגשתי, ובאמת אולי קצת כמו בסרטים די ידענו מהפגישה הראשונה שזה זה. אנחנו מדברים כל הזמן על חיים משותפים, לעבור לגור ביחד, ואף על חתונה. הוא אוב אותי מאוד, וסבלני אלי מאוד.
העינין הוא בעייה שלי, או שלא, וכאן אני צריכה את העצה שלכם. בילדותי הייתי בחורה מאוד חסרת ביטחון, והוא יודע את זה. העיינין הוא שהוא אדם מאוד סקרן אוהב להסתכל על הסביבה- וכך גם על נשים ארחות. הוא כל הזמן מסתכל, גם הרחוב כשהוא איתי, כמובן שעם חברים, בפייסבוק ובכל הרשתות החברתיות. הדבר פשוט משגע אותי. מאוד מאוד קשה לי! אף פעם לא הייתי בחורה קנאית, אבל איתו אני כל הזמן מקנא. וזה קשה- גם לי וגם לו. מצד אחד אני יודעת שלהסתכל זה משהו נורמאלי ושכולם עושים את זה, וכשאני מונעת את זה ממנו זה כמו לקחת לו את החופש לו, אך מצד שני זה מכאיב לי מאוד, אני נכנסת לדיכאון מזה, התגובות שלי קיצוניות מאוד, ואני מץחילה להתחרפן. מרגישה שזה כמו אקט של חוסר כבוד כלפי, זלזלול והשפלה, וכל פעם שאני אומרת לו את זה הוא אומר לי שזאני לא צריכה להרגיש ככה, שזה טיבעי ושאני לא יכולה להגיד לו מה לעשות. בתחילת הקשר הוא באמת ניסה לנסות ולפשר, והצליח, אך המצב אצלי החמיר ודרשתי עוד ועוד ובסוף הוא התייאש ופשוט עכשיו עושה סליחה על הביטוי "מה שבזין שלא" אני יודעת מאיפה הסבלנות הזאת. שנינו ביחד מבחירה, הוא בן אדם עם המון ביטחון ויודע שיכול להכיר כל בחורה, וכך גם אני ( עם השנים הביטחון שלי השתפר). אנחנו משתדלים לעבוד על זה, אך נכשלים כל פעם מחדש, בעיקר אני.
חשוב לי לציין שהייתי הבחורה הכי חייכנית, חמודה, אופטימית ומלאת שמחת חיים ועכשיו אני דכאונית, חסרת כוחות ועצובה כל הזמן! שקלתי להתאבד מספר פעמים ופעם אחת באמת ניסיתי.
אני אשמח לקבל מכם עצות לגבי הנושא..? האם זה משהו נורמטיבי שבחור מסתכל כך? כל כך הרבה? ואומר לי שהוא נהנה להסתכל על אחרות?? דבר שפוגע בי כל כך. (נ.ב אני בחורה מאוד יפה, חבר שלי אומר לי שאני הכי יפה, וזה שהוא מסתכל זה לא קשור אלי. אני רואה מבטים של בחורים ארחם אלי...ועדיין כאובה...)
מצטערת על החפירה, הייתי חייבת לפרוק
 
טלי צרקינסקי  
17:07 08.07.15
שני שלום,

אני מאד מבינה את הפגיעה שלך ובוודאי שפגיעות מסוג זה "מתיישבות" על מקומות כמו ביטחון עצמי.

אי אפשר לחסום אדם מלהתבונן בסביבה אבל בהחלט אפשר למזער את הנזק שזה גורם לך וכאן חשוב ששניכם תעשו עבודה ואני ארחיב.

1. מבחינתו אם הוא יודע שזה כ"כ פוגע בכך, מדוע הצורך שלו באינטנסיביות כזו של התבוננות ברשתות החברתיות ובנשים.

2. את צריכה להיות בטוחה בעצמך שהוא רוצה אותך ואת יפה כמו שאת, גם אם הוא מסתכל הצידה...על זה ארחיב אח"כ.

אני הייתי ממליצה כאן מספר המלצות:

ראשית לדבר אתו באופן מאד לא שיפוטי של מה זה מעורר אצלך. ואיפה חשוב לך שיכבד את מקומך ושדברים כאילו לא ישנו מולך. מה חשוב לו בקשר שלכם?

יתכן שעברתם מאהבה כ"כ גדולה לזוגיות שמכילה בפנים גם את החלקים הטובים שם בן/בת הזוג וגם את החסרונות (שהרי איש אינו מושלם..) מה שנכנה אהבה בוגרת שגם שם יש עבודה. זוגיות היא עבודה לאורך כל מעגל החיים

מתייחסת לנקודה מאד חשובה נוספת שהעלית לגבי עצמך: כניסה לדיכאון עם אובדנות וניסיון אובדני. אני מאד ממליצה לך לגשת לטיפול רגשי לבדוק מה קורה אתך (לא משום שאת אשמה...) אלא לקחת את זה כמתנה שמגיע לך להרגיש טוב יותר.
בשיחות עם איש מקצוע אפשר עבוד על דברים שציית כמו תגובות קיצוניות, דיכאון, אובדנות, מה מביא אותך ל"קצה" וקצת לאפשר לך נשימה ולקבל כלים להתמודדות.

יתכן והתגובות שלו נובעות מלחץ שלך וחוזר חלילה את נלחצת ומגיבה מהתנהגות שלו ואז יש לנו כדור שלג שלא תורם לקשר.

אם אסכם:

לך - שיחות עם איש מקצוע מאד יעזרו
לשניכם מומלץ לפתוח ערוץ תקשורת פתוח שהוא לא מביא למשהו טוטלי אך מאפשר לכם להתקיים בקשר ויכול להיות שאם זה יתקיים, הצורך שלו בהתבוננות ובאינטרנט יחלשו...

בהצלחה רבה! תרגישי טוב!
 
שני
17:31 08.07.15
באמת תודה, אני אקח את זה לתשומת ליבי, יש איזשהו איש מקצוע שאת יכולה להמליץ לי עליו?
 
טלי צרקינסקי  
21:06 08.07.15
הי שני,

אנו לא נוהגים להמליץ במסגרת הפורום על מטפלים.

אפשר לבדוק באינטרנט, אצל חברים, מהמלצות ועוד..

בהצלחה!
 
שני
16:30 19.07.15
האמת שאני לא בטוחה שציינתי את העובדה שבמהלך כל הקשר שלנו כן אמרתי לו שהדבר פוגע בי רבות, שקשה לי וכו'....הייתי בוכה לידו, הולכת לישון עצובה, קמה עצובה, ולו דבר מזה לא "מזיז" ..הוא אמר לי שינסה לעשות מאמץ, ולפני מספר ימים אחרי שקיבלתי תשובה בפורום, שוב פעם דיברתי איתו, בצורה רגועה מאוד וביקשתי שינסה לבוא לפחות קצת לקראתי, שאני אוהבת אותו מאוד והקשר חשוב לי, והוא אמר שהוא לא יכול. אמר שהוא ניסה, ושזה פוגע לו בחופש שלו, שהוא לא יכול לא להעיר הערה או לא להסתכל לידי על בחורות..הוא פשוט לא מסוגל..הדבר כל כך פגע בי וחדר לתוכי, הרי לא ביקשתי שיפסיק לבמרי, לא אמרתי " אל תסתכל בכלל", ביקשתי לידי שימזער טיפה טיפה ושפשוט לא יעיר הערות, ומאז הוא פשוט העיר הערות על כל בחורה יפה שראינו ואומר לי" נו אז מה? היא באמת יפה, קולה מה אמרתי" ומה שכבר יותר פוגע בי שבן אדם שאומר שהוא כל כך אוהב אותי _ואנייודעת שזה כך) מסוגל לפגוע בי בצורה כל כך קשה...לדרוך לי על הנקודה הכי רגישה בלי שום בושה, למרוץ שהוא יודע מה זה עושה לי...אני עובדת עצות...התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית והייתי כבר בפגישה הראשונה שלי סוף שבוע שעבר, אבל קשה לי מאוד לחכות לפגישה הבאה..
 
טלי צרקינסקי  
17:15 19.07.15
שני שלום,

אם הוא הגביר את התנהגותו יש כאן משהו מזלזל.

אני שמחה לקרוא שהתחלת טיפול והייתי בודקת לעומק בטיפול אם הקשר עושה לך טוב או לא.....

(ברמת הדפוסים שלו, עד כמה משהו שמפריע לך ואת מבקשת להתחשב, אפילו לא באופן טוטאלי..) וזו לגמי בקשה נורמטיבית.


נסי לבדוק את זה בשיחות.

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  214  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין