בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום יחסים, זוגיות ונישואין
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום יחסים, זוגיות ונישואין

פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין:
עדי בדיחי
לפרטים נוספים
טלי צרקינסקי
לפרטים נוספים
 
חגית
05:22 31.01.15
האם יתכן מצב כזה שאני עובדת עצות אני אמא לשני ילדים נשואה 7 שנים אני ובעלי בני 35 פלוס חיי הסקס יחסית מעולים רק שבזמן האחרון בעלי מדבר על עוד ילד ואני ממש לא בעינין בעלי יודע איך אני מרגישה לגבי עוד ילד
קשה לי גם ככה עם 2 ילדים אני עושה הכל בבית וכשבעלי מגיע הוא מקבל אוב הזמן ילדים נקים ושמחים והצריך להשכיב אותם לישון יש לי עוד ילד שזה בעלי שמשחק עם הילדים ומקשה עלי ואני מרגישה שהוא לוקח מימני את כל האנרגיות
כל דבר צריך להגיד לו מה לעשות ואיך לעשות ואף פעם הוא לא יחשוב לבד
(אמרו לי שככה זה גברים)בכל אופן אני מתבאסת שחמתי מגיעה ומנסה לשכנע אותי שהגיע הזמן לילד נוסף בעלי אומר דהוא מספר לאמא שלי הכל והוא אפילו אומר לה איך הוא מרגיש וכל דבר ואין דבר כזה סודית אני מבינה שהיא אמא שלו ותמיד ידעתי שהוא מספר לה איך זה מפריע לי מאוד אני לכ מבינה איך הוא סומך עליה והיא החברה הכי טובה שלו ולא אני
למה הוא מחשיב אותי למאהבת ואמא של הילדים שלו ולא יותר
ונמאס לי שהוא מספר לה הכל איך ועוד היא יודעת את הסודות שלי
מה עושים ?
 
טלי צרקינסקי  
10:42 31.01.15
חגית שלום,

את מעלה כאן מספר התמודדויות שכולן מתנקזות לתקשורת ובכלל לקשר שלך עם בעלך.

יש צורך לחזק את דפוסי התקשורת ואת היכולת שלכם לדבר אחד עם השנייה על קשיים, על דברים שאת חווים, על מה מפריע לכם ועוד.. ובזוגיות אסור לפחד מלדבר על הדברים האילו.

לחמתך אין שום מקום לקבוע אם ומתי יהיה ילד נוסף.

ההחלטה על הבאת ילד לעולם היא בלבד של שני בני הזוג והיא עניינם בלבד.

בעלך יהיה צריך ללמוד לשים לה גבולות אך כאן יש נקודה נוספת: הוא משתף אותה בהרבה דברים. מבחינה אחת זה בסדר, היא אמו אך השאלה אם יש גבולות ויש דברים שהם "יותר מידי" מבחינת השיתוף שלו, שאלו תכנים אינטימיים (אינטימיות = לאו דווקא מין) אשר קשורים לזוגיות שלכם או אלייך.

בשלב הראשון הייתי מציעה לך לשוחח עם בעלך בעיתוי ששניכם רגועים ומפנים לכם זמן מהילדים, מהעיסוקים, משיפוטיות ובאמת לנסות לדבר על הדברים.
את יכולה לשתף אותו מה את מרגישה, גם מה את מעריכה אצלו וגם מה זה עושה לך הלחצים הללו וחוסר הרצון לילד שלישי אלא רצון להתמקד בזוגיות ולגדל את השניים.

לתאר לו מה את עוברת ומה החוויות שלך.

לגבי האימא הייתי אומרת שאת מבינה שיש קשר טוב אך יש דברים שכן חשובים לך שיישארו באינטימיות ביניכם (פיתחו את הנושא הזה).

נסו לבדוק האם הצורך לערב את האימא הוא במקום לדבר בתוך הזוגיות והאם הוא באמת הופך ל"ילד שלישי" גם של אימא שלו וגם שלך.. מבינת מספר דפוסי התנהגות שלו.

בשיחה תמיד כדאי גם לדבר על החיובי שיש בקשר כדי לראות תמונה כללית ואינטגרטיבית.

אני קוראת את זעקתך "אני רוצה שהוא יהיה גם חבר שלי, לא רק שאהיה אם לילדיו"...

במידת הצורך הייתי ממליצה לכם לגשת אף לשיחות עם מטפל/ת זוגי/ת כי ציינת מספר דברים מאד חשובים בזוגיות שבעזרת טיפול ובניית תקשורת טובה ואיתנה, אתם יכולים לחזק אותה מאד ולבחון מה קורה בדפוסי התקשורת בינו לבין אמו ולנסות לבנות משהו חדש, בעיקר עבורכם.


אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
ליאת
15:43 28.01.15
שלום!

יש לי זוגיות של שנה וחמישה חודשים. קשר טוב מכל הבחינות.
מאז שהכרנו ידעתי שהוא נמשך ליופי אירופאי- בעיקר מחו"ל. אך לא הפריע לי כי אחרי הכל זאת רק דעה והוא לא היחיד שחושב כך.
בזמן האחרון חבר שלי היה בחו"ל מספר פעמים ומאז שחזר הוא פשוט לא מפסיק לדבר על כמה הבנות שם וואו. גבוהות, בהירות בקיצור הוא השתמש במילה דוגמניות. לא מפסיק להתרשם במה שיש שם ומזלזל במה שיש פה.
למרות שהאמירה היא די כללית ומציאותית (ידוע שהבנות שם מאוד יפות) איכשהו אני לוקחת את האמירה הזאת באופן אישי מדי.
מנסה לקחת את זה בקלילות. אחרי הכל הוא פה בישראל איתי... אבל מרגישה קינאה קצת. אני אכן הטעם שלו והוא אמר לי המון פעמים כמה שאני יפהפייה אבל מאז האמירות האלה הביטחון העצמי שלי ירוד מאוד.
מה שהכי מפריע לי זאת הצורה בו הוא אומר אותן. כאילו אני איזה חבר טוב שיושבים על בירה ומדברים על בחורות. לא מרגישה חברה שלו לפעמים.

רציתי לדעת אם הבעיה היא אצלי ועלי לעבוד על הביטחון העצמי יותר. או שזאת נורה אדומה בקשר שלנו ? האם זה נורמלי שחבר ידבר ככה ?
 
טלי צרקינסקי  
18:24 28.01.15
ליאת שלום,

רגשותייך מובנים.

יש מעט חוסר טאקט בהתנהגות כזו לידך וטבעי שזה ייקח למקום של ביטחון עצמי, גם אם יש לך די ביטחון עצמי, זה עשוי לגעת שם ואף אישה אינה מושלמת או צריכה להיות כזו.

כמובן שאין זה מעיד שאינו אוהב אותך או את יופייך אך לא כל דבר צריך להיאמר לידך ממש כפי שציינת "כמו שיושבים עם חבר על בירה"..

יש כאן שאלה שהייתי לוקחת לעוד כיוונים, האם הוא נוטה לזלזל בעוד דברים, אצל אנשים אחרים? אצלך? הוא הוא מפגין התנהגות כזו?

אם הוא באופן כללי אדם שמפגין זלזול ויש לו דפוסים כאילו בכל מיני היבטים כדאי לחשוב אם בן זוג כזה מתאים לך.

אני חושבת שיש מקום לדבר על הדברים האילו שאת מרגישה.

את יכולה בהחלט לומר לו בצורה גלויה, לא תוקפת או מאשימה (=זה יזמין התנגדות והגנה), מה זה מעורר אצלך כל ההאדרה הזו שהוא עושה לנשים הללו מולך ובכלל.

לי לא נשמע שזה בא ממקום של קינאה אצלך, אלא ממקום של הפרופורציות שהוא מביא ומציג את הנשים ויתכן ואם היה פעם אומר אמירה כללית על דוגמנית, יתכן וזה היה "עובר אצלך ליד האוזן"...

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

 
דניאל
15:28 27.01.15
אני משרת בצבא שבוע שבוע בתור נהג ואז נהייתי מאבטח ויש עוד נהגת שהיא עושה חמשושים אנחנו מכירים כבר לפחות 4 חודשים ומאז שראיתי אותה לאט התגברו אצלי הרגשות עליה הייתי בטוח לפעמים שגם אצלה ושכל העניין הזה הדדי. לאחרונה גיליתי שהיא יוצאת עם אחד הנהגים מדי פעם והם מדברים גם הרבה ואני יודע שהוא בנאדם שכל הזמן מחליף בחורות ואני חשב שהוא סתם רוצה אותה לחד פעמי.
איזה יום אחד היא ישבה לידי במשרד דיברנו צחקנו ואז הוא הגיע ואמר לה לבוא עליו בהתחלה היא קצת התמהמה ואז באה והתיישבה לידו אחרי כמה דק הוא קיבל אישור לצאת הביתה מהמפקדת ואז הוא שאל אותה אם היא באה היא שוב התמהמה ובסוף הלכה אתו אני אחרי זה יצאתי בעצבים ולא חזרתי באותו יום למשרד בערב התקשרתי עליה היא היא באה לאכול היא אמרה כן תבוא אני כבר בחדר אוכל היא שאלה אותי לאן נעלמתי ולא חזרתי למשרד אמרתי לה סתם היו לי כמה דברים ואז הלכתי לחדר בקיצור בערב יושבים אני והיא במשרד אמרתי לה שאני רוצה מחר לדבר אתה בפרטיות רק אני והיא היא הייתה סקרנית מאוד ואני לא יכולתי לדבר אתה באותו הרגה כי הייתה לי שמירה.
יום למחרת סיפרתי לה שיש לי רגשות עליה ושאלתי אותה איך היא מרגישה עלי היא אמרה לי שבחיים לא חשבה שיש לי רגשות עליה וזה ממש בום רציני בשבילה שאלתי אותה בנוגע לנהג שהיא בקטע אתו היא אמרה לי שבדיוק מחר הם אמורים לצאת ביחד.
קיצור יום למחרת היא אמרה לי שאני לא יתבאס עליה שהיא יוצאת אתו וגם בגלל שזה נפל על השמירה שלי שככה אני יראה אותם יוצאים ביחד באוטו מהש"ג התקשרתי עליה לפני שהיא יוצאת וביקשתי שהיא לא תצא אתו שאני ממש רועד.. היא אמרה לי שהיא מצטערת אבל כבר לא נעים לה לבטל כי היא בטלה לו כבר מלא פעמים.
יום למחרת היא שולחת לי הודעה מה קורה מאמי איך עובר לך היום?.. דיברנו ודיברנו לא שאלתי אותה בכלל על מה שהיה בדייט שלה. היא יצאה הביתה לסופ"ש דיברנו קצת ואז יום ראשון לא יצא לי להיות אתה הרבה רק בערב סיימתי את השמירה הלכתי אתה לאכול ואז כשסיימנו היא אמרה טוב אני הולכת לחדר אני עייפה והיא הייתה נראית מצוברחת התקשרתי עליה אחרי זה היא אמרה שהכל בסדר היא עייפה בהתחלה חשדתי שהיא עוד פעם יוצאת אתו אבל התחלתי לחשוב שהיא במחזור ובאמת עייפה. בלילה של אותו יום בדקתי שהיא לא הייתה מחוברת הרבה זמן לא בפייסבוק ולא בוואטסאפ ואז רשמתי לה מגילה שלמה על כך שהיא יכולה לדבר איתי על הכל וחשובה לי מאוד והיא רשמה לי בבוקר בחזרה איזה כיף שיש לי אותך גרמת לי לחייך על הבוקר שהיא יודעת שהיא יכולה לדבר איתי על הכל ושאני תמיד יהיה שם בשבילה ושבאמת לא קרה לה כלום היא הייתה פשוט מאוד עייפה היא רשמה גם תודה רבה לך על הכל אני אוהבת אותך ים!!!
פשוט מכל זה אני רואה אצלה שהיא לא מראה לי באמת חום היא רואה בי רק ידיד ומרחמת עליי מאוד ופשוט מחכה ליום שהיא תשתחרר ויהיה לה קל יותר לסנן אותי ולנתק תקשר. עוד כמה עובדות שלא ציינתי היא גרה בצפון אני בדרום
 
דניאל
15:36 27.01.15
אני ממש יש לי רגשות עליה בצורה מטורפת אני אפילו חושב שאני מאוהב בה אבל זה קשה להיות האוהב היחידי כשאצלה אין בכלל. מה אני צריך לעשות אתה כבר יומיים לא דיברתי אתה ואני באמת לא מפסיק לחשוב עליה בבקשה תעזרו לי תנו לי טיפים כי גם קשה לי כי היא גרה רחוק מאוד ועובדת סופ"ש ככה שכמעט ובלתי אפשרי להיפגש באזרחות אבל באמת שאני מוכן אפילו לחכות אתה עד לשחרור שלה שזה עוד 4 חודש ואני עוד 7
 
טלי צרקינסקי  
06:05 28.01.15
דניאל שלום,

אני מגיבה לאחר קריאת שני הפוסטים שלך.

אני מבינה שהמצב לא פשוט עבורך. כנראה שמאד מטריד אותך למה היא אתו ולא אתך. אני מבינה אותך ואת רגשותייך, הם מאד מובנים וטבעיים.

אני לא חושבת שהיא מרחמת עליך (מדוע? האם אתה פחות טוב מאחרים?)
לעתים זה עניין של עיתוי, לעתים אדם באמת תפוס שזה גם עיתוי, לעתים נרקמים יחסי ידידות (לא מציינת שדווקא זה מה שהיה קורה כאן אילו היו מבשילים תנאים אחרים).

אני רוצה כרגע להגיב למצב שאתה נמצא בו.

ההתנהגות שלה (מה שענתה לך על המייל) יכול לנבוע מכנות אמיתית שיש אדם שהוא נמצא שם עבורה.

מה שהייתי מציעה לך לעשות הוא להוריד פרופיל (מולה..)

התחושה שלי שהאינטנסיביות של הקשר בבסיס מעט פוגע בך וגורם לך לכל מיני מחשבות לגבי מתי היא יוצאת, האם הלכה אתו, כמה זמן היא בפייסבוק ועוד ואתה לא מספיק משוחרר אלא מוטרד מאד.

זה מאד טבעי להתאהב, זה גיל יפה, אתה צעיר ואתה עוד תתאהב..

אך הפעם עם אובייקט שהוא פנוי עבורך ולא עם אובייקט שהוא תפוס שזה גורם למצוקה.

יתכן שהבחור שהיא יוצאת אתו ממלא עבורה פונקציות מסוימות והקשר אתך אחרת (יותר ידיד, כי לא תצא עם שניים מאותו בסיס ולא הייתי מציעה לך לעולם להיכנס למעגל כזה גם אילו הבחור היה משרת בבסיס אחר. זוהי עגמת נפש לכל הנוגעים בדבר ומגיע לך יותר).

אתה אמרת לה מה אתה מרגיש כלפיה, מבחינתך יש לך היכולת להביע רגשות, לשוחח.

חשוב שלא תהיה "בתחרות" עם הבחור ההוא כל הזמן.

ותאמר לעצמך שאתה ראוי בדיוק כמו שאתה. במידה והקשר ביניהם לא יצא אל הפועל, היא תצטרך לעבור דרך המסע הזה (אם נשים הן "נזילות" אצלו כרגע או בכלל, לא ברור)

הייתי מנסה להתמקד בבסיס בדברים אחרים/חברים אחרים החובות לצבא/תחביבים וכו'..
וכן כשאתה מחוץ לבסיס לבנות לך דברים.


במידה ויהיה מצע שתוכלו לפתח בו קשר אמתי כמו שאתה רוצה (ללא אדם נוסף, עם ההתייחסות והאהבה אליך וכו'..) תוכל לתת לכך אפשרות, אך כרגע הייתי מורידה הילוך, לא בהפגנתיות או בכעס, אלא לשמור על עצמך ולומר לעצמך שזה מה שיכול להיות כרגע, מה שיהיה בעתיד? לא ידוע. אל שזה יבוא ממקום משחרר ולא "היאחזות בכוח"

ואולי בהמשך הדרך תוכל להכיר בחורה שתוכלו להיות אחד עם השנייה במערכת יחסים שנותנת לשניכם מענה הדדי.





אני מאחלת לך הרבה הצלחה.









 
דניאל
10:46 28.01.15
תודה רבה על ההשקעה שלך ואני חושב גם פשוט כבר לרדת ממנה ושבאמת הגזמתי אתה
 
דניאל
10:59 28.01.15
כשאני יראה אותה פעם הבאה האם כדי לי לבוא ולהגיד לה "שנראה לי שהגזמתי קצת וראיתי שלא נוח לך ולא רצית לנסות לפגוע בי". ??
 
טלי צרקינסקי  
11:21 28.01.15
דניאל שלום,

אמירה כזו שאתה מציע לומר עשויה לבוא ממקום של התנצלות על מה שאתה מרגיש עם עצמך ואין צורך לומר גם שראית שלא נוח לה - מספיק שתתנהג את זה מבחינת מה שאתה "לוקח" מהסיפור, הכל מעבר למילים יהיה מובן...

גם אם הייתה טעות (כל כך מזערית בעייני) בכל הסיפור הזה והרי כולנו בני אדם והרי כולנו טועים ובהכרח גם נטעה..

לא הייתי אומרת לה דבר.

הייתי שומרת על נימוס כמובן "שלום" וכל זה ושומרת את התובנה מהסיפור אתה לעצמך - אתה זה שחשוב בכל הסיפור כאן.




הרבה הצלחה!



 
דניאל
11:24 28.01.15
שאני פשוט כל היום אתה ביחד וככה זה תמיד היה
 
דניאל
11:30 28.01.15
ואף פעם לא הראיתי לה שיש לי רגשות כלפיה אז היא לא תרגיש בהבדל
 
טלי צרקינסקי  
14:52 28.01.15
דניאל שלום,


יתכן וחשיפת הרגשות מבחינתך לא נוחה לך כעת ואתה מרגיש צורך "לסגור את העניינים" שלא יישאר משהו לא סגור.

יש אפשרות נוספת,

קיבלת החלטה נכונה.

אם תרגיש שיש מתח ביחסים בגלל משהו לא סגור, אין צורך להתנצל, אפשר לומר שזה בסדר שכל אחד המשיך בדרכו...

אם הכל נמשך כרגיל - לא הייתי מעלה את הנושא.


בברכה,
 
מאור
22:36 27.01.15
אני וחברה שלי יוצאים כבר שנתיים ויש מספר בעיות שצצו במערכת יחסים בנינו בעיות של אמון שקרים וחוסר לקבל מה משני הצדדים עדפות.

אני יתחיל ככה מהתחלה בכמה מקרים ואשמח לתשובות
אני בן 26 ובת הזוג שלי בת 25

1. בעיה ראשונה: בעוד שזה בתחילת בקשר חבר יחסית טוב שלי התחתן וכל שאר החברים רצו ללכת למועדון חשפנות למסיבת רווקים והבת זוג שלי נגד העניין אני בהחלטתי לא רצית לספר לה בגלל שלא רצית שהיא תיפגע בכך שאמרתי לה שלא הלכתי ורק לאחר זמן מה סיפרתי לה נפגעה מיזה ששיקרתי לה והיא צודקת שיקרתי לה אבל כל החברים שלי הלכו לשם כי זה מסיבת רווקים ואני לא ישב בבית בזמן שכולם יחד בלי שום קשר למקום ועכשיו כל פעם שיש מריבה היא מעלה את הנושא.

2.בעיה שניה: של מגורים אני והיא בעזרת ה' נתחתן כי אני אוהב אותך והיא אותי וזה ברור לשנינו אני גר במושבה זכרון יעקב והיא מירושלים הגדולה
אני לא מתחבר למקום הזה בגלל הגודל כי רגיל למשהו קטן והיא לגדול
אני מוכן להתגמש איתה במקום שהוא אמצע אבל היא לא מוכנה לרדת מהעניין של ירושלים היא רוצה להיות קרובה למשפחה שלה ולחברות שלה וגם לי יש חברים פה ועדיין אני מוכן להתגמש קצת והיא לא רואה את זה ככה פה כל הזמן יש לנו ויכוח..

3. בעיה שלישית: חברה שלי לא אוהבת את חבר שלי והוא אין לו בעיה איתה אבל היא לא אוהבת אותו בגלל שהיא חושבת שהוא גורר אותי אני לא חושב ככה אני לא חושב שהוא גורר אותי..
היא חושבת שהוא אדם ללא עמוד שדרה בגלל שהוא נשואי והוא הולך למועדון חשפנות ובגלל שהוא מציע לי לבוא איתו ואני מסרב כי אני לא רוצה ללכת לשם כי הבת זוג שלי לא בעניין הזה כלל ואז הוא אומר "מה אתה שפוט שלה" אז היא שוללת אותו עכשיו זה בעיה שהיא לא רוצה שאני יסתובב איתו קיצר אני בבעיה פה
 
טלי צרקינסקי  
06:48 28.01.15
מאור שלום,

אתייחס לדברים שהעלית.

מבחינת מסיבת הרווקים, הבנת את זה בדיעבד, זה היה נכון לומר לה את האמת ושאין מין או אהבה במסיבות כאילו. אך הנעשה נעשה ועל מה שאתה יכול לשוחח אתה היום זה שלא רצית שהיא תיפגע, שאתה לא חווה במסיבה כזו שום מיניות/אהבה או משהו שמשתווה לקשר ביניכם, אך הנקודה החשובה ביותר שאני רואה בהקשר הזה היא השימוש בכך כאשר רבים,

אנחנו עושים טעויות בזוגיות (או פוגעים לא בכוונה בבן/בת הזוג כמו בדוגמה שציינת) אך להשתמש בזה בזמן של מריבה יכול רק לגרום ליותר מתח ביניכם ועל זה הייתי מציעה לכם לשוחח.

להתפשר זוגיות - לחיות בזוג זה המון דברים נפלאים אך אלו גם פשרות.
כאשר גרים במרחק כזה כמו שאתם, מובן לי מאד שההעדפה של כל אחד יהיה להיות עם חבריו/משפחתו והסביבה המוכרת שלו.

אולם, כאשר רוצים לעבור לגור ביחד, חשוב מאד לדבר על הדברים בצורה הדדית ולא תוך הטחת האשמות וכעסים.

אתה מבין אותה ואת צרכיה, האם היא יכולה להבין אותך ואת צרכיך?
האם אתם יכולים להגיע לעמק השווה בנושא זה ולחשוב על כל מיני אפשרויות שיהיו אולי פחות נוחות ממקום המקור שהגעתם ממנו אך תוכלו לקבוע לכם כללים בזוגיות.

להיפגש עם החברים שלך, עם החברים שלה (ביחד וגם בנפרד) להתארח אצל המשפחות, זמן איכות לעצמכם ועוד..

הנקודה החשובה היא היכולת להגיע לפשרה, כי המשך הדרך תציב גם אתגרים של הגעה לפשרות בכל מיני נושאים.

לגבי החבר שלך,
זה בסדר שאתה מכבד את בת זוגתך שמועדון חשפנות לא יהיה בילוי קבוע.
אתה יכול לשתף אותה שזה לא מעניין אותך, אך להחליט מי יהיו חבריך - זו בעיה.
אתה יכול לומר לה שאתה מבין מה היא מרגישה ולשאול אותה מה מאיים עליה.

בעייני אם תגיעו למקום שאתם מדברים על הדברים האילו בלי שיפוטיות, באווירה נעימה ומתוך מקום שרוצה להתקדם בקשר, אתם תוכלו לצאת מרווחים. (בעייני על כל מה שעלה כאן..)

אמור לה את זה וראה איך היא מגיבה..

בהצלחה רבה!


 
לירי
07:49 25.01.15
היי,
הכרתי מישהו דרך האינטרנט ולפני שנפגשנו הבהרתי שאני מחפשת קשר רציני בלבד.
נפגשנו פעמיים והוא עדיין נמצא באתר הכרויות וכשפונים אליו, גם בעבור סטוצים, הוא ממשיל להשיב (נבדק) ויוצר איתי קשר רר בשעות הלילה.
אולי אני קופצת מהר למסקנות כי נפגשנו רק פעמיים...אבל יש טעם להמשיך?
 
עדי בדיחי  
22:07 25.01.15
הי לירי,

עוד מוקדם לדעת להערכתי. נסי להמשיך את הקשר ההתחלתי הזה ולראות איך הוא מתפתח. חשוב לזכור כי בהתחלה עוד אין מחויבות ועל פניו הוא לא עושה משהו לא תקין. עם זאת, אם את ממשיכה להרגיש שהבחור לא רציני ומכניס אותך למשבצת של "ליתר ביטחון" זה בהחלט לא הבחור שאת מחפשת.

לסיכום- המתיני מעט ואל תהססי לשאול אותו דוגרי מה הוא מחפש.

בהצלחה רבה,
 
רפי
09:09 25.01.15
היי אמי נשואי 12 שנים מאז ומעולם תמיד בגדתי אמי אדם תחרותי וחייב להשיג כל מה שאני רוצה ובעיקר לכבוש לב של נשים . איך יוצאים מזה כל פעם אני אומר שזאת הפעם האחרונה עד שאני פוגש מישהיא חדשה ואני מרגיש שאני חייב לכבוש אותה לאחר שאני משיג את מה שאני רוצה ( סקס ) אני ממשיך הלאה לבאה בתור ללא רחמים וללא שום רגש , האמת שזאת הרגשה די ריקנית כי מעבר לסקס אין לי שום דבר לנשים הללו כלומר הם רק אווביקט שמספק לי את הצרכים . השאלה היא איך נגמלים מזה יש לי אישה יפה ונאמנה ושני ילדים ואני פשוט לא יכול להפסיק !!!
 
עדי בדיחי  
22:05 25.01.15
לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: מין וסקסולוגיה.
 
ענת
20:57 24.01.15
אני בת 22 והוא בן 26.

היינו ביחד בערך חצי שנה והקשר הופסק כי טען שקשה לו מאוד עם המרחק

מגורים שלנו וכי זה "מבאס" אותו שכל פגישה ופגישה צריכים לתכנן ואי אפשר להיות ספונטני. (אני מהמרכז הוא מהדרום)

אני מבינה לגמרי שקשה לנהל מערכת יחסים בצורה כזאת כשאנחנו נפגשים פעם בשבועיים

אבל למרות הכל אני רציתי להמשיך את הקשר עד שאוכל לעבור לגור קרוב אליו.

כרגע אני מתכננת שזה יקרה בחודשים הקרובים אך לצערי המציאות שלי לא מאפשרת לי לעזוב את הבית כלכך בקלות עקב בעיות כלכליות של ההורים.

למרות שהוא יודע שאני מתכננת לעבור הוא לא מוכן לחכות לי!

הקשר נגמר טוב, בהבנה ובלי מריבות. הוא הציע שנשאר ידידים והסכמתי.

עם הזמן הבנתי שקשה לי מאוד להישאר בידידות כי אני מאוהבת בו . מבחינתו אני ידידה לכל דבר. אז דיברנו והחלטתי שהדבר הנכון הוא לנתק את הקשר לחלוטין כי לא רואה את עצמי מנהלת ידידות עם בחור שיש לי רגשות מעבר ושכל יום אני יכולה לגלות שיש לו מערכת יחסים חדשה. הקשר נותק. שבועיים שלא ידעתי כלום והייתי מרוסקת.

עד שיום אחד הוא שולח לי הודעה שהוא מתגעגע ורצה לדעת מה שלומי ויצא שהתחלנו לדבר מחדש. הרגשות התחילו לצוץ אצלי וחשתי תקווה שאולי זה יסתדר.

תמיד הייתה לי את ההרגשה שהוא שומר אותי על אש קטנה ליתר ביטחון והוא לא ימצא מישהי בקרוב. מרגישה מנוצלת באיזה שהיא צורה.

הוא כותב לי מתי שמתחשק לו. לפעמים הוא עונה יבש ומראה ריחוק.

כך שהרגשתי מבולבלת מאוד. והחלטתי שוב לנתק את הקשר. ושוב היינו בלי קשר

ושוב הוא צץ עם הודעה ושוב אותו סיפור. אני נכנסת לאשליות ולא ברור לי למה הוא רוצה בכלל שנהיה בקשר.

אני לא יודעת מה לעשות???!!!! להפסיק לענות על ההודעות שלו? לקחת את זה בקלות? ולהמשיך בקשר ידידותי ??. אני מרגישה שהוא חושב על עצמו וכשאהיה לו את ההזדמנות הוא יתחיל מערכת יחסים חדשה.

תודה
 
טלי צרקינסקי  
12:35 25.01.15
ענת שלום,

בתחושה שלי, למרות שיש לעתים לבטים (ואת באמת סה"כ בן אדם וזה מובן), את יודעת לקרוא את המצב ואת מבינה שזה פוגע בך.

לא תמיד ניתן להעביר קשר שהיה רומנטי לידידות נטו או אפילו לקשר רומנטי לא מחייב.

כי הוא לא מספק את מה שהאדם השני רוצה וזה את "מכלול החבילה".

מובן לגמרי שקשר ידידותי אתו עשוי לגרום לך לעגמת נפש ממספר היבטים, את תתקשי להיפרד ממנו, זה עלול להפריע לך להכיר בחור חדש, הוא יכול להכיר בחורה חדשה, מה שיכול לגרום לך לתחושה לא נעימה ואת תישארי עם תחושה שאת לא מקבלת את המכלול שאת רוצה לקבל.

מה שאני ממליצה לך, במידה ואתם לא מצליחים להגיע לעמק השווה או לחשוב "מחוץ לקופסה" לגבי שימור הקשר או להיפגש גם אם אתם רחוקים ולנהל קשר אשר כולל את כל ההיבטים החבריים אך לא "חצי" קשר. לא להישאר מתוסכלת ואם הוא לא יכול לחכות, להמשיך הלאה ולא להישאר בחוויה של "און אנד אוף" ושהוא מחליט מתי אתם בקשר ומתי לא מה שלא מאפשר לך שליטה על חייך.

את יכולה בהחלט לומר לו בכנות שזו חווייתך ואת לא יכולה להתפשר על משהו שלא עושה לך טוב.

שאלה נוספת עד כמה הוא יכול להיות יצירתי (נניח פעם את תישארי אצלו ופעם הוא אצלך עד שיעברו החודשים הבאים)

במידה והוא לא יכול להתחייב לזה, המשיכי הלאה.

מאחלת לך הרבה הצלחה,

שלום שאלה יש לי שכנה בת 40 ואני בן 46 עזרתי לה עזרתי לה בכמה דברים \
וראיתי יכול להיות חיבור בננו שתנו קפה כמה פעמים ויום אחד
ניסיתי להתחיל איתה אבל ששאלתי אותה אמרה שיש לה חבר והיכן הייתה לפני 3 חודשים
ולפי מה שאני רואה ניראה לי זה רק ידיד כי היא כול הזמן בטלפון ומדברת איתו וכול
הזמן בבית לבד ניסתי להזמין אותה שוב לקפה והיא מסרבת לבוא וכול הזמן סיבות שונות
ניראה לי שניפעה ממני ששאלתי אותה אמרה לי לא ושתבוא לפה ניסתי שוב אבל לא רוצה
מה דעתכם להניח לה
 
טלי צרקינסקי  
16:01 23.01.15
אורן שלום,

ממה שאתה מעלה האישה פשוט לא מעוניינת (ללא כל אשמה בך.. לא כולם מעוניינים בנו..) והיא לא יכולה לומר את זה או שהיא כרגע לא מחפשת קשר...

לדעתי יש שתי אפשרויות:

אחת היא לשחרר, מה שאתה כתבת "להניח לה" אך לא הייתי הורסת יחסי שכנות איתה, כן לומר שלום וכן לשמור על קשר נחמד ונעים של שכנים.

אפשרות אחרת היא לומר לה שאם תרצה בהמשך הדרך לצאת/להיפגש וכו'.. בכיף. ואז אתה מגלגל את הכדור למגרש שלה. ויכול להחליט אם זה מתאים לך אם וכאשר זה יקרה וכן אם אתה תהיה פנוי אז..

בהצלחה רבה,

 
יובל
01:21 23.01.15
שלום

אני בן 34 אשתי בת 33. נשואים 7 שנים. יש לנו בת אחת בת 5 ואחת בת 0.5 שנה.

סה"כ יש לנו זוגיות טובה שהשתפרה מאוד לאחר טיפול זוגי. אבל מה שהטיפול לא הצליח לעזור זו בבעיה אחת שמלווה אותנו עוד מהתקופה שלפני הנישואים, וזה מספר הילדים.
אשתי רוצה 3 ילדים (הפנטזיה שלה הייתה 5 אבל מזה היא ירדה), ואני רוצה להישאר עם 2 ילדים (תחילה לא רציתי בכלל ילדים למרות שאני משוגע על בנותיי).
לא מדובר פה על רצון רגיל אלא על ממש אובססיה של שנינו בנושא ושנינו לא מוכנים להתפשר.
מצד אחד, אני חושב שאף אחד לא יכול "לאנוס אותי" לעשות עוד ילד. ואני ממש לא רוצה עוד ילד מהרבה סיבות (כסף, זמן פנוי שמתקצר, פחות השקעה בילדים הקיימים וכו'... )
מצד שני, כשאני מסרב אני חי עם אישה עצובה, מדוכאת ומרוחקת ממני.

אני ממש אובד עצות, האם לעשות ילד בניגוד לרצוני רק כדי לרצות אותה?

תודה מראש!
 
טלי צרקינסקי  
10:46 23.01.15
יובל שלום,

לעשות ילד על מנת לרצות מישהו זה דבר גדול מאד שיש לו השלכות.

על מספר הילדים במשפחה רק אתה ואשתך יכולים להחליט..

השאלה כאן אם אתם יכולים להנות מהזוגיות שלכם ומשני הילדים או שזה "דיל ברייקר" ותיפרדו בגלל ילד נוסף?

לא נראה לי שכדאי לעשות זאת אם באמת טוב לכם...

הצעתי, מכיוון שאתם צעירים ויש לכם שני ילדים וכן נולדה לכם תינוקת לא מזמן שהיא בת חצי שנה. תיהנו מהילדות וגידולן, מאד יתכן והדינמיקה אצל שניכם תשנה פניה בעתיד.

כלומר, יתכן והילדים יגדלו ופתאום כן תרצה ילד נוסף וכן יתכן ובהמשך הדרך אשתך לא תרצה ילד נוסף.

לא הייתי מציעה לכם להתעכב או לאמלל את עצמכם על סוגיה מספרית כרגע בשלב הזה.

זה משהו שעוד יכול להשתנות.

חשבו על זה.

מאחלת לכם הרבה הצלחה!



כי הגענו למצב שאנחנו לפני מעבר דירה ויש שאלה על כמות חדרים.
חוץ מזה שזה ויכוח שנמשך בערך 10 שנים (בערך ממתי שהכרנו) וניסינו אפילו טיפול זוגי.
אף אחד מאיתנו לא רוצה להתגרש כי היחסים ביננו חוץ מהעניין הזה טובים.
אני יכול לסרב, הבעיה שאז אני אקבל אישה מתוסכלת ומרוחקת ואני ממש לא רוצה בזה.
מצד שני אני גם ממש לא רוצה ילד שלישי.
בחיים לא הייתי בדילמה כל כך קשה... :(

תודה רבה!
 
טלי צרקינסקי  
15:52 23.01.15
ההחלטה להביא ילד נוסף למשפחה תחת גורמי לחץ וכשצד אחד לא מוכן היא מאד בעייתית.

אם יש לכם אפשרות פיננסית אתם יכולים לקנות דירה גדולה ובכל מקרה..שינויים בכל מה שקשור לנדל"ן תמיד ניתן לעשות.. (מכירה ורכישה ועוד ועוד..)

במידה ויש קושי, כפי שאתה מתאר, שבא לידי ביטוי בקשר, כדאי להמשיך ולבדוק אותו בטיפול בעיני כי בפורום אין מספיק מידע ויכולת לתת תשובה (למען האמת גם בטיפול אך בוודאי שבטיפול המענה רחב הרבה יותר לבחון תסכולים, האם זה רק נושא הילד הנוסף, האם יושבים שם עוד דברים ועוד.,..) .

והאם יש מרחב לדינמיקה להתפתח או שאתם מפספסים בדרך את הזוגיות..

כי כתבת "אובססיבי" "נמשך 10 שנים" השאלה שעולה האם אתם נהנים וחיים את ה"יש" או שהעיסוק הוא רק ב"אין"?

ואם יהיה ילד שלישי ויבוא מרמור ותסכול למה אין רביעי? רצוי לעבוד על זה ולאפשר מרחב לקבל החלטה כזו מרצון ולא מתוך לחץ שזה מה שפוגע בקשר.





בברכה,
 
מיכל
17:24 21.01.15
אני בת 25 התחתנתי לפני שנה וקצת עם בחור בגילי אנחנו יחד כבר תשע שנים. מתחילת הקשר לא סבלתי את המשפחה שלו אבל איכשהו הבלגתי על זה כי הוא בחור מאוד טוב וידעתי שיהיה לי בטחון כלכלי איתו. היום אני מרגישה רצון להתחיל משהו חדש אני נמשכת לגבר אחר ורוצה לנסות איתו קשר בנוסף לזה אני לא מתארת את עצמי סובלת למשך כל החיים את המשפחה של בעלי. החשק המיני והמשיכה לבן הזוג נעלמה וקיימת דווקא לגברים אחרים. ואני אומרת לעצמי בראש הלוואי וזה מה שהייתי מבינה לפני החתונה כי אז הייתי לוקחת הפסקה מהקשר ומנסה קשרים אחרים. היום בדיעבד זה יותר מלחיץ כי אני נמצאת במקום בטוח מכל הבחינות ומפחיד אותי לקחת צעד של גירושים למרות שאני רוצה את זה...
אין לנו ילדים וגם זה כי אני כל הזמן מנסה לדחות את זה כי אז אני יודעת שלא תהיי דרך חזרה . מה עליי לעשות?...
 
טלי צרקינסקי  
20:29 21.01.15
מיכל שלום,

יתכן ובחירות שהנחו אותך להיכנס למערכת הנישואין שינו כיוון ואת מחפשת דברים אחרים היום.

אני רוצה לגעת במספר נקודות:

ראשית - בוודאי שכדאי לקבל החלטה כזו לפני הבאת ילדים לעולם, כיוון שאח"כ זה הרבה יותר מסובך, מערב יותר אנשים בהחלטה של גירושין ומקשה בהרבה מאד היבטים.

כך שזה זמן לחשוב אם זה מתאים לך. את בחורה צעירה ותוכלי עוד להכיר זוגיות ולהקים משפחה, אם תרצי בכך.

הייתי בוחנת עם עצמך מספר דברים:

האם זו רק הסקרנות והמשיכה היא זו שגורמת לך ללבטים אלו לסיים את הקשר? או שמא יש קשיים בזוגיות ואת לא רוצה לחיות יותר עם בעלך?

האם הקשים עם המשפחה בלתי פתירים?

חשק מיני - מושפע מאד ממה שקורה במערכת היחסים ובמערכת שיש בה כעסים, מודעים ולא מודעים, מתחים, אמביוולנטיות (לבטים) ועוד.. תהיה השפעה על החשק המיני.

במידה ואת לגמרי מרגישה שזה נכון לך, את רוצה זוגיות אחרת וזה לא משהו זמני של משיכה לאובייקטים גברים אחרים שיכולים לצוץ וזו הרגשה שאת "סוחבת" זמן רב,

אך את חוששת לעשות את הצעד, הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע שהוא גם מטפל פרטני וגם זוגי ולקבל החלטה ממקום שלם מספיק מה נכון לך.

את צעירה ויש לך זמן לתהליך הזה.

מאחלת לך הרבה הצלחה!





 
אשמח לעזרה
18:41 19.01.15
הי
אני בת 30 וכך גם בעלי. אנחנו יחד 7.5 שנים יחד מתוכם 2.5 נשואים. אין לנו ילדים עדיין. לאחרונה אני מאוד נמשכת ליציאות עם חברות ולכל עולם הרווקות הזה בחוץ. אני מניחה שזה טבעי וכל אחת מרגישה את זה בשלב כזה או אחר אבל אני ממש נמשכת לעולם הזה עד כי לפעמים פשוט בא לי לחזור אליו ממש ואז מתחילות מחשבות אמיתיות של להתגרש ולחזור להיות רווקה. כיף שמתחילי איתך כיף החופש הכרוך בכך... כמובן שאני זוכרת שלהיות רווקה זה ממש לא רק כיף אבל זה מושך אותי מדי לאחרונה
אשמח לעצה
תודה :)
 
עדי בדיחי  
16:03 20.01.15
שלום לך,
מה שאת מתארת הוא לגמרי טבעי. יש פעמים שההרגשה היא מעט חנוקה בתוך מערכת נישואים- מערכת מחייבת, לא פשוטה, עם דינמיקות זוגיות וכמובן הכנסת העולם האישי של כל אחד.

יש משהו חופשי, משוחרר, ללא עקבות- בעולם הרווקות. מדי פעם זה קורץ, וזה בד"כ סימן שמשהו בזוגיות מעט "חונק", "כובל", אי אפשר ממש לעשות מה שבא. אז מה בא בעצם? בא לך לצאת עם חברות- חשוב שתצאי. בא לך להיות מעט עם עצמך- חשוב שתעשי את זה. בא לך לפתח תחומי עינין שהם רק שלך- מצאי זמן לכך (עדיין אין ילדים) ועשי זאת.

יתכן ובמהלך השנתיים האלה היית יותר עסוקה במערכת הנישואים, וזה דבר חשוב כשלעצמו. אך חשוב גם לשלב ול"ערבב" את הביחד עם הלבד. נסי לחשוב איפה את מרגישה את "החבל" הזה שמעט כובל אותך, ואיפה את מרגישה אותו פחות. אולי שווה להכניס פעם בשבוע בילוי עם חברות שיהווה עבורך מפלט של שיחרור.

חשוב לי לציין - הרגשתך לא חריגה ולא מלמדת או מצביעה על בעיה אקוטית במערכת היחסים. היא כן מלמדת על הפנאי שאת זקוקה לעצמך, לצד הזוגיות, ולמעשה כדי שהזוגיות תמשיך לפעום ולנשום- חשוב להשקיע גם בך עצמך. כשאת תרגישי טוב "איתך", את תהיי אנרגטית יותר גם בזוגיות עצמה.
 
אנונימית
01:18 18.01.15
היי
אני בת 25 וארוסי גם. אנחנו 5 שנים ביחד עם הרבה עליות ומורדות.
הוא בא ממשפחה די פרימיטית ולכן גם הוא כזה, דבר שגרם להרבה ריבים בינינו אבל תמיד הצלחנו להתגבר (בעיקר אני שלומדת להשלים עם זה).
עכשיו אנחנו לפני חתונה והוא גורם לי להרגיש שמהרגע שנתחתן אין לי יותר את החיים שלי, אלא רק את שלנו.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה עכשיו.
 
טלי צרקינסקי  
07:25 18.01.15
מבולבלת שלום,

הייתי ממליצה לך לא לעשות צעד כזה (להתחתן) בתחושה כזאת.

אפילו להמשיך להיות בסטטוס "מאורסים" (שאמנם בסטטוס כזה אי אפשר להיות לתמיד כאשר הכוונה היא להתחתן..)


האמירה "אין לי יותר את החיים שלי" אחרי החתונה היא אות מצוקה ממך וכדאי לבדוק אותה.

האם שוחחת עם בן זוגך על כך? האם שוחחתם על איך את רואה את חייך? על אילו דברים את רואה עצמך מתפשרת, איפה הוא רואה עצמו מתפשר ואיפה את לא מוכנה להתפשר?

נקודה חשובה מאד היא שבזוגיות/נישואין יש מקום למרחב הזוגי ומקום למרחב האישי של כל אחד מכם, הייתי משוחחת אתו עד כמה הוא רואה שיש מקום לזה.

האם יש בו יכולת להכיל ולקבל לדברים שאת מעלה? האם הוא קשוב?

איך את רואה את הזוגיות שלך, המשפחתיות שלך וגורמי לחץ נוספים שמתווספים בחיים עם נקודת הפתיחה היא בתחושה קשה כזו?

אם חשוב לך לחיות בדרך אחרת, ממליצה לעשות צעד לפני החתונה.

ניתן ללכת יחד לייעוץ זוגי, או לכי את לבד לייעוץ פרטני.


מאחלת לך הרבה הצלחה,

 
אנונימית
16:25 18.01.15
שוחחנו על זה בעבר ותמיד היו לנו ריבים על הנושא הזה ועל נושאים אחרים שדומים.
עמדתו היא שזה מי שהוא ואני צריכה לקבל את זה. הוא לא אוסר עלי לעשות דברים אבל אומר שזה לא מתאים בעיניו ושזה ישליך על הקשר שלנו.
הוא לא רוצה ללכת לייעוץ זוגי...
 
טלי צרקינסקי  
18:45 18.01.15
אנונימית שלום,

מה שבן זוגך אומר לך, שאת חופשיה לעשות כרצונך אבל וה"אבל" הוא כאן גדול - זה ישליך על הקשר בינינו.. וכאן יש אלמנט שעלול לסגור אותך.

חופש אמיתי לחלקים שאת רוצה בהם גם לצד זוגיות (חברות, תחביבים, כל מיני דברים) (אשר באה לצד זוגיות) היא עם פרגון, קבלה וללא תחושה של אשמה שיש השלכות למה שאת עושה.

הצעתי אליך. דברי אתו על תחושותייך בכנות. אמרי לו איך את רואה ורוצה לחוות את הזוגיות. מה חשוב לך, מה הדברים החיוביים שאת רואה, עם זאת, שאת מאמינה שחשוב להיכנס לנישואין ממקום שיש דברים שפתורים אצלכם ואתם לא רבים עליהם (באשר לאותן תמות שחוזרות על עצמן).

אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי, פני לבד לשיחות פרטניות ובררי לך את הנושאים הללו, שם יהיה יותר קל להעלות הכל מאשר כאן בפורום.

אני מאמינה שהמענה יהיה רחב ומקצועי יותר.

תנסי להרחיב לך את "דרגות החופש" בהחלטה שלך ולהיכנס לנישואין ממקום של רצון לחיות בדפוסים שאת מאמינה בהם. אינני מתכוונת לציין שאין פשרות בזוגיות, אך תלוי באילו נושאים ועד היכן את מוכנה.

חשוב מאד שתהיה ביניכם כנות ותשתפי אותו היכן יותר קשה לך והיכן אתם יכולים ללכת אחד לקראת השני ושזו לא בושה אלא דווקא חוזקה לקבל עזרה מקצועית בכל שלבי הזוגיות ומעגל החיים.


בברכה,



 
אנונימי
18:37 17.01.15
היי כולם,

אני נמצא במערכת יחסים עם בת זוגתי המדהימה כבר שנה וחצי.
לאחרונה הבנתי שאחרי שנה וחצי אני מכיר את המעטפת שלה אבל לא באמת את מי שהיא.
כלומר, אני לא מכיר אותה ברמה שאני אדע מה הולכת להיות התגובה שלה לסיטואציה כזו או אחרת,
היא שאלה אותי מה החולשות שלה ולא ידעתי לענות על זה, הכוונה היא שאני מכיר את מה שהיא ולא את מי שהיא.

היא אדם מאוד עמוק ואני בניגוד אליה יותר שטחי נקרא לזה ככה.
היא תמיד אומרת לי שאני לא שואל שאלות על מנת ללמוד להכיר אותה ואני לא מדבר על שאלות רגילות אלא שאלות שממובילות לעומק.

לדוגמה אם היא מספרת לי משהו מהעבר שלה שהוא משהו קשה מאוד אני מקשיב אבל לא מצליח לפתח שיחה אלא נותן לה להוציא את הכל ולא באמת נכנס לזה.

אני יודע שזה רע , אני יודע שצריך לעשות את השינוי הזה כדי שזה יעבוד, מה שאני לא יודע זה איך לעשות את זה.
ולכן אני פונה אליכן בעיקר הנשים , כשאתן רוצות את הגבר שלכן כאדם עם עומק כלומר אדם שיחזיק אתכם שתוכלו להפתח אליו שתוכלו להשבר לידו שתוכלו לתת בו אמון
שלא משנה מה יקרה הוא שם בשביל להחזיק לכן את הראש מעל המים... למה אתן מתכוונות ? אני מפחד שאני לא מצליח להבין למה היא מתכוונת.

בנוסף האם יש איזה מישהו שמלמד \ מנתח \ מכוון שיכול לעזור בתחום הזה של שיחות עומק, שיחות נפש, איך לשאול את השאלות הנכונות ולא אחרי כמה ימים שאני חושב על המקרה ואז עולות השאלות והן כבר לא אפקטיביות.

אשמח לכל תגובה.

תודה :)
 
טלי צרקינסקי  
22:21 17.01.15
אנונימי שלום,

ממה שאת מעלה יתכן שמסתתרות מספר חששות

ראשית, החשש לא לדעת לשאול את השאלות הנכונות ושהחברה תיפגע/תרגיש שהיא לא מובנת ועוד..

שנית, יתכן ואדם (באופן כללי או החברה) יכולים לעתים לשתף בנושאים שלא פשוט לך (לצד השני) להכיל, ואז לא תמיד יודעים איך להגיב נכון.

שלישית, החשש לטעות, לא להבין ועוד ועוד הרשימה ממשיכה.

אתן מספר המלצות.

חשוב לבחון עם עצמך מה זה עושה לעצמך להיכנס למקומות רגשיים כי כאשר אתם "נוגעים" במקומות רגשיים של חברה שלך, אתה גם חשוף לעולם הרגשי שלך.. אפילו אם אתה לא משתף אותו באותו רגע בדיוק, אנו חשופים בעיניי עצמינו.

כאשר חברתך משתפת אותה במשהו רגשי מהעבר/הווה ועוד.. פעמים רבות רוצים הקשבה, התעניינות, ליטוף, ראיית אכפתיות,שאלות של התעניינות לגבי המקרה שלא צריכות להיות "מתוחכמות" כלל.. "איך הרגשת שם"? , "מה עוד היה"? "היית עושה משהו אחר"? "תשתפי אותי עוד על X" (סתם לקט שאלות שלא קשורות לשום סיפור...)

שאלות עומק הן שאלות שנועדו להרחבה של הסיפור שמציגות גם התעניינות.

למצוא מה עוד מעניין בסיפור, בחוויה, לראות אותה.

כמובן שזה הדדי, גם לך יש מקום לשתף מעולמך. ובזוגיות נוצרות גם חוויות משותפות.

וחשוב שתדברו על דברים מידי פעם.

מה שחשוב הוא לא יותר מידי לנתח/להיכנס לפחדים כן אפשרי בהחלט לשתף אותה שחשוב לך לשאול אותה בצורה שהיא תרגיש נוח. אני מאמינה שהיא מאד תעריך את זה.

בזוגיות מתפתחים ואתה בהחלט יכול להתפתח גם בכיוון הזה. הדינמיקה של בני זוג משפיעה איש על רעהו.

מה שטוב הוא שלא נשארתם בתסכול והצלחתם לשוחח על הדברים.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,

 
סובלת
13:07 17.01.15
שלום רב
אני ובעלי נשואים כבר 25 יש לנו 3 ילדים גדולים ומקסימים בחיינו ידענו עליות וירידות כמו כולם .
אני תמיד הייתי טיפוס עצבני ודיכאוני מה שהקשה על הזוגיות אבל לאחרונה משהילדים גדלו אני נורא משתדלת לעשות שינוי ואף הצלחתי אני פחות עצבנית לא דכאונית מעסיקה את עצמי רוב שעות היום בעבודה במעשים טובים לנזקקים חיילים וכו זה נותן לי סיפוק רב ואף גורם לי לחשיבה אחרת על החיים.
בעלי תמיד הטיח בי אשמות שבגלל התנהגותי הוא לא עושה כלום בבית אם משהו נשבר יקח ימים חודשים ואפילו שנים עד שיתקן ואם בכלל זה נורא מעצבן מרגישה שאין על מי לסמוך אלה דברים שגורמים לי לרדת כמה מדרגות אחורה למרות שאני מנסה לחשוב אחרת זה גובר עליי היה איזה חודש שעשה הכל וזה פשוט עשה טוב לשנינו הן מבחינה מינית וכל השאר אבל שוב חזר על עקבותיו דברים מתקלקלים נשברים אין קול ואין עונה אני מחזיקה את עצמי חזק לא ליפול אבל האטימות הזאת הורגת אותי
אנחנו אוהבים אחד את השנייה אבל זה לא מספיק
מה צריך לעשות?
הייתם צריכים להכיר אותי בכדיי לדעת איזה שינוי עשיתי
אולי אותו לא ניתן לשנות???
אנא עזרתכם
תודה מראש
 
טלי צרקינסקי  
22:03 17.01.15
סובלת שלום,

מאד ראוי להערכה שאת מוציאה מעצמך את המקום של לתת לאחר מהמקום היותר קשה שחווית עם עצמך (מה שאת מתארת,עצבנות, דיכאון).

האם את ובעלך משוחחים על מה שאת מרגישה?שתיארת? האם את מרגישה שאת זקוקה לחיזוקים נוספים מבחינת רגשות הדיכאון והעצבנות? חשבי על כך (עפ"י חווייתך).

מה שחווה בן זוג/בת זוג משפיע על הצד השני, יתכן וגם התקופה שאת עברת ואולי עוברת היום פחות, עדיין משפיעה על בעלך, האם שוחחתם על כך? האם שוחחתם בכלל על מה שאת מרגישה? מה שהוא מרגיש?

את מתארת שיש תקופות שיש שינוי בקשר. את מזהה טריגר לשינוי?

מיניות ורצון למין בוודאי קשור לרגשות שיש עם בן הזוג ולרגשות שיש עם עצמך. עם רע לך, יש מתיחות בזוגיות, יש פחות רצון למין וכפי שתיארת, אם את מרגישה שהוא יותר קשוב, את מרגישה יותר טוב מולו, הרצון למין עולה.

אני קוראת מבין שורותייך שאת מאד רוצה שיראו אותך, שיראו את השינוי שעשית והייתי שולחת אותך לשאול את עצמך - מי היית רוצה שיראה את זה? בעלך/חברות/משפחה. האם את מרגישה מוערכת? (שאלות להידוד)

נראה שהפעילות ההתנדבותית נותנת לך הרבה סיפוק ואם יש לך זמן ואין לכם בעיות פיננסיות שאת צריכה לתרום משכורת, הייתי שוקלת אף להתעניין בהתנדבות נוספת שתגרום לך סיפוק ומשמעות. (תעסוקה = פחות מחשבות מטרידות, מדכאות ועוד.. יותר מחשבות חיוביות, אינטראקציה עם אנשים ועוד..)

ממליצה גם לשוחח עם הבעל (לא כשצריך לכבות "שריפה" כלומר, לתקן משהו בבית אלא כשדברים מסודרים ויש רגיעה ביניכם בסדר) ולדבר אתו על הדברים. איך לראות אחד את השנייה, מה חשוב לכם בקשר ועוד.. ללא האשמות, ללא שיפוטיות, עם הערכה ולדבר גם את הקושי מתוך רצון לשפר.
להקשיב לו ולדבר גם עלייך - מה שנקרא הדדיות בקשר.
במידת הצורך ניתן להיעזר באיש מקצוע. זוגיות אכן יודעת עליות ומורדות במהלך החיים והיא מציבה אתגרי התמודדות.

מאחלת לך הרבה הצלחה,



אני ובן הזוג שלי בני 22, וכשנתיים בזוגיות. אני הקשר הראשון שלו, והראשונה שלו.כבר הרבה זמן שקיימת אצלו תחושת פספוס שלא חווה עוד, וקושי עם המחשבה שהוא יהיה רק עם מישהי אחת כל החיים בלי לדעת מה זה משהו אחר. פעם אחת הוא רצה להיפרד בגלל זה והתחרט אחרי יום. הפעם הוא לא מתחרט, הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל הוא לא יכול להמשיך עם ההרגשה הזאת. איך להתמודד עם זה מבחינתי?האם להגיד לו שאני מחכה לו? או לוותר ולהמשיך הלאה?
 
טלי צרקינסקי  
21:49 17.01.15
עדי שלום,

למרבה הצער, כנראה שצריך לשחרר אותו להתנסות.

דילמה זו לא פוגשת אותך לבד והיא מאד לא פשוטה ומכאיבה ואני לגמרי מבינה אותך.

לעתים אדם רוצה לחוות עוד, במיוחד בגיל צעיר. את אינך אשמה או אחראית על סקרנות או רצון זה שלו וחשוב שלא תיקחי אשמה כזו עלייך.

את לא היית רוצה להישאר במערכת יחסים שהוא יהיה מתוסכל בגלל רצון זה שמציף אותו כל הזמן.

הייתי מציעה לך להמשיך בדרכך. כאשר את תרגישי בשלה להכיר חבר חדש,תנסי להכיר וזה בסדר שזה יקרה מתי שאת תרגישי שאת מוכנה.

אם העתיד יפגיש אתכם שוב, הוא יפגיש וכנראה שזה מה שיהיה צריך לקרות אם זה יקרה.....

אך הייתי ממשיכה עם תכניותייך ואף מעשירה את חייך עם קורסים, חברות, יוצאת, יוצרת תחביבים ועולם של תוכן, יצירתיות והנאה משלך הן לבד והן עם אחרים.

מאחלת לך הרבה הצלחה,



שלום, שמי נעמי,בת 33. אני ובעלי נשואים 6 שנים. יש לנו ילדה מתוקה בת שנתיים. ועכשיו אני בהיריון שני. מערכת היחסים שלי ושל בעלי רצופה עליות ומורדות. הרבה בגלל חוסר הבנה בינינו... אני מניחה שזה תמיד היה כך בינינו. אם להודות באמת, אנחנו ממש לא על אותו הגל מבחינה מינית. לא נמשכים אחד לשני, ללא תחומי עניין משותפים, ובמבט לאחור, אני לא בטוחה כל כך למה התחתנו. בגדול, היה לנו טוב ביחד אבל היום ברור לי כמה זה לא מספיק. אנחנו מתווכחים המון. אפשר להגיד שיותר רע מטוב. בעבר מש רציתי שנפנה לטיפול זוגי והוא לא רצה. עד שהוא כבר השתכנע, ועבר המון זמן עד שזה קרה, הרגשתי מותשת נפשית וכיום אני לא בטוחה שאני רוצה את זה בכלל. העניין הוא הילדים. מריב לריב וחוסר הסכמה בינינו, פתאום ברור לי שאם לא היו מעורבים ילדים, פשוט הייתי הולכת. אני מרגישה שאני חיה די לבד לצידו. לא מרגישה שיש לי פרטנר אמיתי לחיים. ואני ניסיתי ועדיין מנסה... אם זה לנסות להתקרב פיזית, ליזום יציאות משותפות, ארוחות מפנקות בבית ביחד.. אבל זה ממש לא שם. הוא מצידו מאשים אותי במצב בינינו. שאני לוקחת ללב, חופרת ולא משחררת. אני פשוט לא מבינה איך הוא אטום כל כך מבחינה ריגשית. לדעתי הוא כבר הפסיק לנסות שיהיה טוב בינינו. כל הזמן קורות בינינו סיטואציות שמבהירות לי כמה אנחנו לא מתאימים. אחרי כל מקרה כזה כשהכל נרגע אני מנסה להתחיל מהתחלה אבל אז עוד ריב מגיע וחוזר חלילה. חשוב לי לציין שאני באמת מרגישה שהוויכוחים והמריבות הם באמת בגלל חוסר התאמה בינינו. זה פשוט לא זה. אני חושבת על העתיד שלנו ביחד ונלחצת. לא מרגישה היום מאושרת. מה יהיה מחר???
העניין הוא הילדים. חשבתי בעבר לפרק את החבילה אבל ביטלתי את זה. לא מסוגלת לחשוב על פגיעה בילדים, לא מסוגלת לחשוב על רגעים שהילדים לא יהיו איתי. לא בא בחשבון מבחינתי. אבל ממש!
קשה לי מאוד. מרגישה ממש אבודה. טיפול זוגי ממש לא עומד על הפרק. אני כביכול יודעת את התשובה שזה פשוט המצב אבל נורא קשה לי להשלים עם זה...
 
טלי צרקינסקי  
21:43 17.01.15
נעמי שלום,

את מתארת מצב של מצוקה ממספר היבטים שקשורים לזוגיות:

בעיות במשיכה שיתכן ויש צורך להגדיר אותן (=אתן המלצה בהמשך)

קשיים בתקשורת ביניכם, מה שמביא לקושי והצפה רגשית ואולי שאלה, האם לגשת לכל זה, האם לטפל? האם יש טעם? האם אבדה התקווה?

מכל מה שאת מעלה, לדעתי הדבר הכי מתאים לכם הוא פניה והתחלת תהליך אצל מטפל מיני שהוא גם מטפל זוגי.

להשאיר את המצב כך, גם כאשר יש ילד שני בדרך וגם אילו לא היה, הוא חבל.
ילד שני עשוי להגביר את המתח בבית אם הוא לא מטופל.

יש אפשרות לחיות אחרת ויש אפשרות לגלות דברים אחרים על עצמכם, על כל אחד מכם בטיפול זוגי ומיני.

טיפול זוגי יאפשר לכם ליצור קרקע להידברות, לחוסר שיפוטיות, ללמוד איך לגשת אחד לשנייה ולהסתדר, איך להתמודד עם קשיים ולשוחח עליהם, כמו כן על רגשות ועוד הרבה..

טיפול מיני יעזור לכם להתקרב, לא רק יחסי מין מיד, אלא לרמה של אינטימיות,
לחוות אחד את השני ברבדים השונים, לראות האם יש "מסיחים" אשר מוציאים מכם את החשק/המשיכה ועוד..(מטפל מיני מאבחן מה הקושי)

כאשר מטפל זוגי ומיני יוכל לעזור לכם בכך.

התנאי לתהליך כזה הוא כמובן הסכמה של שניכם ולדעתי כדאי לכם לשוחח על כך אם רצונכם לשפר את המצב.


אני מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
עדי
18:42 14.01.15
אני בת 21, יצאתי לפני מספר חודשים מקשר של שנתיים בפרידה מכוערת וקשה.
הקשר היה גרוע מלא בריבים ופרידות שהוא יזם ובסוף תמיד חזר.
ממש כמו הקשר של ההורים שלי; אבא תמיד נפרד מאמא לכמה שבועות, מנתק קשר ובסוף חוזר. אצל ההורים שלי הייתה גם אלימות פיזית.
אני מפחדת מהרגע שהוא יחזור, אני מפחדת כי אני לא יודעת להגיד לו לא וכי אני לא מכירה מערכת יחסים אחרת וכי אני לא רוצה שזה ימשיך וידרדר.
אני רוצה לדעת אם בכלל אפשר לנהל מערכת יחסים תקינה כשאף פעם לא הייתה לך דוגמא אמיתית?
האם לצאת עם גברים אחרים יכול לשנות משהו בהתנהלות שלי?
אולי עם גבר אחר זה לא יראה ככה?
תודה
 
טלי צרקינסקי  
20:25 14.01.15
עדי שלום,

ראשית, ראוי מאד להערכה וזו כבר התחלה מאד טובה שאת מזהה את הדפוס אצלך שחווית בבית ואשר משפיע עליך בזוגיות.

חוויות שאנו חווים בבית, עשויים לעצב דפוסים שונים אצלנו בכל מיני היבטים ודפוס אחד כזה את מביאה לכאן.

דפוס של שיחזור של קשרים בעייתים ואלימים שאת חווית שיש בבית, מה שהותיר אצלך בוודאי פצעים רגשיים מול דמויות משמעותיות וכן חוויה שזוהי זוגיות, זוהי דוגמה לזוגיות ואולי אין בכלל זוגיות אחרת וככה זה צריך להיות?

את בחורה צעירה, תמיד ניתן לשנות דברים.

ההגעה לתובנה שזה קיים, הוא חלק לא מבוטל מהדרך של הפתרון לבעיה.

ראשית, עליך להפסיק כל קשר עם בחור שעושה לך רע.

להוריד את מספרו מהנייד, להוריד ווטסאפ שלו, פייסבוק וכו'..

המלצה חמה היא לגשת לשיחות עם איש מקצוע ויש אפשרויות שונות דוג' קופת חולים דרך הביטוח המשלים יש מטפלים טובים ויש לך זכאות למספר לא מבוטל של שיחות עם עו"ס קליני/פסיכותראפיסט/פסיכולוג קליני או באופן פרטי.

כאשר המטרה בטיפול כזה היא לבנות את המקום שלך מחדש, את האמון, לעבד את החוויות מהבית, לשחרר את המקום הזה ולחזק את עצמך וללמוד מה אצלך משחזר את הדפוסים האילו ואיך ניתן לא לשחזר אותם ולהמשיך לקשרים זוגיים בריאים בעתיד שזוהי המשאלה שאת מביאה כאן לפורום.

האם זה אפשרי? התשובה היא כן, אך צריך לטפל בדברים על מנת ששחזורים אילו לא ימשיכו ותוכלי לומר "לא" למישהו שנוהג כלפיך באלימות מילולית/פיזית וכו'..

אני מאחלת לך הרבה הצלחה!


 
אלמונית
17:17 13.01.15
שלום לכולן,
אשמח לקבל חוות דעתכן למקרה שלי כיוון שאני ממש צריכה ייעוץ
לפני חודשיים התחתנו אני ובעלי.
זמן קצר לפני הטיסה קרה מקרה בו בעלי הסתכל ארוכות במקום ציבורי על בחורה ושבר את ליבי.
התעמתתי איתו וביקשתי לא לעשות זאת שוב בנוכחותי אחרי שהראיתי לו את פגיעתי הגדולה. הוא לא זכר בכלל על מה מדובר אך בכל זאת התנצל והנחתי שהוא הבין.
לפני שאמשיך, אני חייבת לציין שגם כשהיינו חברים הוא היה מביט על בחורות אחרות, זה הפריע לי אך לא עשיתי עניין, וכאן מגיע סיפור ירח הדבש...
מהיום הראשון של החופשה בעלי לא הפסיק להסתכל על כל בחורה שעוברת ברחוב. בלונדיניות, ברונטיות, עם מכנס קצר וגופיה או כאלה יותר "מכוסות". היו שהביט עליהן שניה, היו שמבטו השתהה והיה מביט ארוכות לעיתים מספר פעמים אם היו נשארות בסביבה.
לכל מקום שהלכנו, בכל מסעדה שישבנו, לכל חנות שנכנסנו - אם הייתה בחורה ראויה בסביבה הייתה זוכה למבטו. כך היה במשך חודש, יום יום
חשוב לציין שאני לא "דוגמנית", גוף ממוצע קצת מלא ויש לי חוסר ביטחון עצמי בנוגע למשקל שלי (הוא יודע את זה).
למרבה הפתעתי, היו דווקא מקרים בהם היינו הולכים ברחוב או נכנסים לחנות והייתה עוברת בחורה יפה אך הוא לא היה מסתכל עליה (ככל הנראה זה קורה בגלל שהוא עסוק במשהו, וכשמשעמם לו הוא פשוט מסתכל.
חשוב לי לציין שבעלי אוהב מאוד להסתכל ולבחון כל דבר החל מנופים,בעלי חיים,זקנים,גברים (כן, כן, גברים!) וכמובן נשים.
הרגשתי שהלב שלי מתרסק מיום ליום...
באחד הערבים עמדנו לראות הופעה כשלידנו עמד בחור שחיבק את חברתו הבלונדינית. בזווית העין ראיתי איך בעלי פשוט עמד ובהה בה כמה פעמים עד שהיא קלטה והסתכלה עליו חזרה והוא הזיז את מבטו.
הרגשתי כה מושפלת,לא נחשקת, כ"כ עצובה
איך ייתכן שרק לפני חודשיים התחתנו, אנחנו בירח דבש וכך אתה מתנהג?
לא אמרתי לו מילה כל הטיול!
יצא לי להסתכל על גברים שהיו עם נשותיהם כדי לראות אם הם פוזלים לכיוון בחורות אחרות. ראיתי שהם מסתכלים במבט חטוף אם בחורה עברה לידם אך לא העזו (מתוך כבוד ואהבה לאישה שלהם) לבהות בה או לחקור אותה, זה צבט לי לדעת שבעלי עושה זאת.
הרגשתי שאני מציקה,נושאת הכלים של בחור רווק בחופשה
רציתי ללכת רחוק ממנו, לא יכולתי להמשיך לחייך ולהעמיד פנים שבכל בסדר כשמבפנים אני בוערת
בעלי מדהים, דואג ומפנק. הוא חיפש מישהי שיוכל לשוחח איתה,קולית ומשוחררת, אני הראשונה שהכיר להוריו והוא בן 30+. כולם מסביבו אומרים שאם בחר בי אני כנראה ממש מיוחדת.
לילה אחד הרשתי לעצמי "לחטט" לו בנייד, גיליתי שם הודעות לבחורות לפני שהוא הכיר אותי בהן הוא מסיים קשרים על ימין ועל שמאל (הודעה אחת הייתה לבחורה שהחמיא על יופיה ובכל זאת אמר לה שאינו מעוניין)
אני מכירה אותו, הוא נאמן ולא פלרטטן, אמר לי כמה פעמים שרוצה להיות איתי לנצח
אך למרות הכל המקרה הזה מקשה עלי

אני לא רוצה להיתפס כקנאית ואובססיבית
אשמח לקבל את עזרתכן מה לעשות ?
תודה
 
בני
22:47 13.01.15
הי

קראתי בעיון רב ואני מבין את כאבך הגדול אבל...מצטער לבשר לך שאת כן!

הבעיה היא קודם כל אצלך ועלייך לטפל בה מיד כי ניכר מדברייך שאת לא רוצה להפסיד את הקשר המיוחד שיש לכם.

אני כלל לא מתעלם מ"התרומה" שלו לתחושות שלך... ואין ספק שאת תצטרכי ותהיי זקוקה לעזרה שלו כדי להרגיש יותר בטוחה במקום שלך בזוגיות, אבל קודם כל עלייך לטפל ולחזק את הביטחון העצמי שלך כדי לא להישמע קנאית ואובססיבית. וככל שלא תעשי מזה עניין כך יילך ויפחת ההתעניינות שלו בבחורות אחרות.

בהצלחה
 
בני
22:48 13.01.15
 
אלמונית
10:21 14.01.15
היי,
תודה על תשובתך
אני מעריכה את מה שכתבת שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי
יחד עם זאת, לא הבנתי מה כוונתך "ככל שלא תעשי מזה עניין תלך ותפתחת ההתעניינות שלו בבחורות אחרות" ?
ככל שאני אתעלם מזה יותר כך הוא פחות יסתכל ? איך הוא אמור לדעת שאני מתעלמת מזה ?
הרי גם בירח הדבש "התעלמתי" מזה, לא הערתי לו, לא אמרתי מילה, רק אכלתי את עצמי מפנים

נכון להיום אני פוחדת לצאת איתו החוצה למקומות כי אני פוחדת להיפגע
אתמול במקרה היינו צריכים לעבור כמה דקות בקניון ורעדתי מכל שניה

איך אני אמורה להתנהל ? אני אמורה להגיד לו משהו או פשוט לעבוד על עצמי בלי קשר אליו ?

אשמח לתשובתך וגם כמובן לתשובתן של מנהלות הפורום
תודה רבה ! :-)
 
טלי צרקינסקי  
10:28 14.01.15
אלמונית שלום,

אני מבינה את המצוקה שלך, זו חוויה לא נעימה. ננסה לעלות מס' נקודות.

אנשים מסתכלים על אנשים ברחוב. לא ניתן להימנע לחלוטין מלראות אנשים סביבנו.

השאלה עד כמה המרחק בין לראות אנשים לבין חיפוש אחר ריגושים, התנהגות כזו אשר תופסת לכם מקום בתוך הזוגיות, לוקחת לך מקום ועוד פרמטרים שפוגעים בקשר ביניכם.

את מתארת שבעלך מתבונן גם בגברים, נופים ועוד..

אלו דברים שאפשר לשוחח עליהם כי באמת בזוגיות חשוב שתהיה קרקע לתקשורת (לא רק בנושא זה, בכלל, בכל תחום).

אך לא הייתי עושה זאת בשיפוטיות, אלא באמת שואלת אותו מה זה בשבילו ההתבוננות הזאת, מה זה לראות אנשים, נשים, גברים, נופים ועוד..

לגבי החיטוט בנייד והעבר. יתכן שבתקופה מסוימת הוא לא התחייב למישהי רצינית ועתה הוא מצא את הקשר אתך.

עתה אני אתייחס לאלמנט שבני גם התייחס בתשובתו אליך וגם את העלית אותו וזה המקום שלך, הדימוי העצמי שלך, איך את מרגישה כאישה, האם את מרגישה שיש אובייקטים שבאות להחליף אותך, בחוויה הסוביקטיבית שלך.

יתכן שזה מעין "מי בא קודם הביצה או התרנגולת" קרי, האם התנהלותו "שופכת אור ושמן למדורה" על מה שאת מרגישה גם כך (שחשוב לעבוד על הרגשתך כלפי עצמך) והאם מה שאת מרגישה, מעצימה את ראייתך לגבי התנהגותו ובפועל זה פחות.

כך או כך, כדאי לדבר על הדברים בצורה מכובדת ולא להישאר עם אי הבנות וכעסים..

לא הייתי מחליטה כרגע שום החלטה הרת גורל בזוגיות כשאת בתחושה כזאת, תנסו לשוחח על כך, אפשר גם לחזק את הדברים האילו בשיחות עם איש מקצוע.

הרבה הצלחה!
 
טלי צרקינסקי  
16:25 14.01.15
לבחון, איך הוא מתייחס אליך?
האם הוא קשוב אליך? האם הוא מביע כלפייך אהבה ורגשות?
מחמיא לך, מקשיב לדברים שאת רוצה לשתף אותו, האם הוא משתף אותך בדברים ועוד, הם גם דברים שיכולים להעיד על איכות הקשר מעבר ל "אני רוצה לחיות אתך לנצח", ממש דברים מהיום יום בחוויה הזוגית.

ללא קשר לכך שחשוב לדבר על הדברים.
 
אלמונית
17:54 14.01.15
היי טלי,
בעלי קשוב אלי מאוד.
הוא מפנק, דואג, מחמיא לי, מחבק ומנשק בלי סוף, עושה למעני כל מה שאני מבקשת
באמת שזכיתי בבעל מדהים
כל זה לא כל כך מסתדר לי עם הבהיה בבחורות אחרות

טלי - קשה לי לשוחח איתו על הנושא הזה
אני לא יודעת איך לפתוח את זה מולו ומה לומר והאם זה בכלל טוב להעלות את הנושא?

האם יש משהו שאני יכולה לעשות ולשנות בעצמי כדי שבאופן ישיר ישפיע עליו ויפחית את הדבר הזה שהוא עושה ?
 
טלי צרקינסקי  
20:14 14.01.15
אלמונית שלום,

בקשר זוגי, להישאר עם הדברים הכואבים אצלך, עלולים להצטבר ולהעיב על הקשר, גם אם לא באופן גלוי, באופן לא גלוי (התנהגויות שונות אשר מביעות את התסכול, את הכעס, את האכזבה, את חוסר הביטחון ולמעשה, את כל מה שאת מעלה כאן, בין אם במודע ובין אם לא במודע).

ציינת איכויות לא מעטות שקיימות אצל בעלך.

מומלץ לטפל אצלך במקומות שאת מרגישה חוסר ביטחון, לבחון האם זה בקשר אתו, האם זה קרה לך בקשרים זוגיים קודמים, האם זה מופיע גם במקומות אחרים (חברות, עבודה ועוד..) ולבחון איפה את מרגישה בטוח, איפה את מרגישה פחות בטוח, מה קורה במקום של הנשיות).

העבודה על עצמך חשובה על מנת שאת תרגישי ביטחון עם עצמך וזה יקרין לכל מיני תחומים, לא רק בזוגיות.

ניתן לשוחח עם איש מקצוע.

לגבי שיחה בקשר. את מציינת שאת חוששת. בקשר טוב חשוב לדעת איך להביא את הדברים.

אם מביאים אותם בצורת האשמות, באמת לא יהיה מי שיקשיב שם.

אולם אם מדברים על הקשר, מביאים אל תוכו את החיובי שיש בו, את ההערכה על הדברים הטובים וכן את השאלה לגבי התנהגות זו, זה כבר נתפס אחרת.

בכל נושא בכלל, מומלץ לפתח קרקע זוגית טובה לתקשורת בונה ואפשר גם את זה לציין באותה שיחה ביניכם.

שזה יהפוך למשהו הדדי.

בברכה,


 
אודליה
00:16 14.01.15
שלום!
אני בת 34 + 2 קטנים. נשואה 7 שנים עם עליות ומורדות. עברנו טיפול זוגי לפני כשנה וחצי ואפשר להגיד שהכל בסדר ביננו כרגע. אבל יש משהו שמאוד מטריד אותי בזמן האחרון. אני מתחילה להרגיש שאני מכניינת את בעלי רק בתחום המיני. כל שיחה שאני מתחילה, תוך זמן קצר מובלת על ידו לאותו מקום מיני שכסר מתחיל לעצבן אותי. אז נכון שזה מאוד מחמיא שהוא נמשך אליי בטירוף ומרעיף עליי מלא חום ואהבה, אבל במה מתבטאת האהבה מעבר לאינטימיות? אני מודה שיש לי בעיהלהראות רגשות והוא הרבה יותר אוהב אותי ממה שאני אותו.
איך אוכל מבלי לפגוע בו ולבקש ממנו לבטא בצורה שמקובלת עליי את אהבתו אליי?!
 
טלי צרקינסקי  
10:41 14.01.15
אודליה שלום,

משיכתו אליך ורצונו במין אכן מחמיאים, אך את רוצה רבדים נוספים ואני מבינה זאת.

את מביאה בתשובתך משאלה מאד חשובה וכנה ואת מביאה גם את הקושי שככל הנראה אם יטופל, קיים סיכוי שתצליחו להגיע לרבדים אינטימיים ביותר היבטים.

האם שוחחת עם בעלך על רצונותייך ומה שחשוב לך בקשר?

את מציינת שלבעלך קל יותר לבטא אהבה, רגשות ואת מרגישה שלך יותר קשה הביטוי הזה. יכול להיות שקושי זה בא לידי ביטוי בקשר ופחות מאפשר פתיחות וקירבה.

ציינת גם "אני אוהבת פחות ממה שהוא אוהב אותי"

אהבה אינה מדע מדויק אך את מעלה מצוקה.

הייתי מציעה לך דווקא לפנות לטיפול פרטני במקרה זה.

בטיפול פרטני תוכלי להרגיש חופשיה לשחרר את רגשותיך במקום בטוח, שהוא רק שלך ואחת ממטרות הטיפול יכולות לאפשר לך לבחון אילו דפוסים עולים מול בעלך או בכלל (אם הקושי לבטא רגשות בא בתחומים נוספים) אשר מהווים מחסום ואיך אפשר ללמוד לשחרר אותם. מה החשש שעולה, ללא שיפוטיות וללמוד להבין את עצמך ואת התהליכים שאת עוברת.

זה יכול להיות מסע מעניין ולהביא אותך להתפתחויות מאד יפות הן בזוגיות ובכלל בתחומי חיים נוספים.

חשוב לי מאד להדגיש שהמלצתי זו היא לא כי את "אשמה" במצב. ממש לא. אלא כי העלית נקודה שיכול להיות מעניין לעבוד עליה ואת יכולה לצאת נשכרת מאד.

מאחלת לכם הרבה הצלחה,
 
מור
19:46 11.01.15
היי קוראים לי מור בת 21 +2
נשואה שנה וקצת לגבר בגילי
הוא לרוב משפיל אותי כמה שאני טיפשה
״אלוהים ישמור עם מי אני חי״
איזה טיפשה את״
״איפה היית שאלוהים חילק את השכל״
אין לך כלום במוח״ וכל אלו.
זה מאוד פוגע בי והוא מודע לזה
לא מזמן היה לנו פרידה של שנה גרתי אצל אמא שלי
בגלל כל הנסיבות האלו.. הוא עשה הכל שנחזור ורק לפני שבוע
חזרתי הביתה אליו הוא נותן לי הרגשה כאילו
חבל שחזרת.. לא מפסיק להשפיל... והכי גרוע
זה שהוא מודע לזה שאני נפגעת מכל זה...
כמה אפשר לדבר איתו ? כלום לא עוזר !! 😒😒😒
 
יוסי
20:36 11.01.15
היי שמי יוסי אני בדיוק אחד לאחד חווה את מה שאת עוברת עם אישתי קרוב לשלוש שנים השפלות , יחס מזלזל , ואלימות מילולית . אשמח לדבר איתך לשתף ובעיקר לעודד כי זה מצב ממש לא קל יוסי אני מצרף אימייל 2pac4m@gmail.com
 
עדי בדיחי  
21:24 12.01.15
שלום מור,

צר לי על מה שאת עוברת. את צעירה מאוד, אמא לשני ילדים, ונמצאת במערכת יחסים שלצערי אינה בריאה כלל וכלל.

את מתארת אדם שמתאים להגדרה של "גבר אלים", - הוא פוגע בך, מודע לזה, אח"כ מתנצל ויש איזה "ירח דבש" קצר מאוד עד הפעם הבאה. את מרגישה מושפלת יותר ויותר, דבר שמעודד ומחדד את הדימוי העצמי הנמוך שגם בעזרתו- נוצר.

יש לך שתי אפשרויות למעשה-
האחת, להישאר במערכת היחסים הזאת. לכאורה הפיתרון הנוח, הקל, המהיר. למעשה- הפיתרון הקשה וההרסני ביותר שיכול להיות עבורך ועבור הילדים. הם יגדלו למודל של זוגיות של אמא מוכה (לא חשוב פיזית או מילולית), סופגת, מוותרת ונשלטת ע"י גבר אלים, כוחני, הרסני שלא שולט בדחפיו. לא משנה מה הסיבה ומה "ההצדקה", אין משהו שיוכל להסביר ולהתקבל כתירוץ למה שהוא עושה. חשוב לומר שהוא פועל ממצוקה אמיתית, ולא מתוך רוע. אבל כך או כך- אין לו שליטה על מעשיו. היום זאת קללה, מחר זה סטירה. אח"כ.. הכדור ממשיך להתגלגל, ואולי גם כלפי הילדים- ולכן האפשרות של להישאר איתו אינו מזיקה רק לך אלא לשני ילדים חסרי ישע, שלא יוכלו להגן על עצמם.

2. הפיתרון השני הוא להסתייע בכל גורם אפשרי- דרך הרווחה, קופת חולים, מרכז לנשים, אפילו ניתן להתקשר למוקד טלפוני (נעמת- *3090) , וכמובן במשפחה וחברה טובה. משם להתחיל לשקול ברצינות פרידה וניתוק מוחלט של הקשר איתו. אם יתחיל טיפול (דבר שקשה מאוד לעשות אותו, ולא בטוח שיעשה) - ניתן יהיה לחשוב, בייעוץ עם אנשי מקצוע - מה עושים ואיך.

צר לי שזו התמונה, אך כך היא. הדפוס הוא ברור, והכתובת על הקיר. וחשוב שתדעי את זה. ממליצה בשלב ראשון לפנות למוקד שציינתי- משם יוכלו לסייע לך ולא תהיי לבד עם זה.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  206  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
מיניות   גירושין   רומנטיקה   בגידות   אינטימיות   נישואים   משבר זוגיות   פחד מזוגיות   זוגיות במשבר
RSS RSS פורום יחסים, זוגיות ונישואין