|
|
|
|
|
|
|
|
|
פורום יחסים, זוגיות ונישואין זוגות וריבים
|
|
|
|
|
|
פורום יחסים, זוגיות ונישואין יעזור לכם לתקשר ולהחזיר את הזוגיות הביתה. פורום יחסים, זוגיות ונישואין ב: סקס, זוגיות, פחד מזוגיות, זוגיות במשבר, מיניות, גירושים, משפחה, הורות, זוגיות, אהבה, רומנטיקה, בגידות, נישואים, אינטימיות ועוד
|
|
|
|
|
מנהלי פורום יחסים, זוגיות ונישואין מוניקה הרשקוביץלפרטים נוספים
|
הפורום נועד להחלפת דעות שונות. כולן לגיטימיות תודתנו לכל הגולשים שמוכנים להשתתף. לתמוך ולשתף מנסיונם, לנדב עצה ולהציע פתרונות. דעתכם חשובה! נשמח גם להתעדכן עד כמה הועילו הפתרונות שהוצעו. ענתי הודעה מבוקשת 15:11 06.05.07 שלום ,
בן זוגי נפרד ממני מאחר ולטענתו
אני בת זוג היחידה איתה הוא רב.
ועם חברותיו הקודמות שהיה לו במשך כמה שנים ,
כאשר היה צעיר יותר הוא לא רב כלל.
יש לציין שאני החברה הראשונה איתה הוא גר.
אני מאמינה שבזוגיות צריך לדעת לנסות להתמודד ולהתגמש.
שאלתי היא האם תתכן זוגיות ללא כל מריבות.
יש לציין שהוא יכול להיות עקשן ועצבני לעיתים.
כלומר האם יש משהוא בהתאמה שלנו או בי שלא תקין , או שזוגיות זה דבר שצריך לעבוד
עליו ולנסות גם שקשה.
והוא מצייר תמונה ורודה מדי.
דורית כהן  18:22 06.05.07 ענתי היקרה, את מעלה שאלה מאוד חשובה.
אני חושבת שכל אדם מביא איתו לזוגיות רגישויות שהתפתחו אצלו בבית ההורים. אני מנחשת שבן זוגך מגיע מבית שכמעט לא רבים בו, והוא חווה ריב בתור משהו מפחיד, "סוף העולם", שמאוד קשה או אפילו אי אפשר להתמודד איתו. לא שאין פערים ומחלוקות אצלו בבית, אלא שההתמודדות איתם היא לגמרי שונה מכפי שאת מכירה.
אני גם מנחשת שאת באה מבית שבו ויכוחים ואפילו ריבים הם תופעה שכיחה ויומיומית, ואת התרגלת שאפשר לריב ואחר כך להתפייס, שזה לא נורא שכל אחד עומד על שלו ושמוציאים קיטור.
הבעייה נוצרת כאשר כל אחד באופן טבעי מביא את סגנונו לחיים המשותפים, ואם תחשבי על כך הפרופורציה שבה את רואה ריב שונה לגמרי מאיך שהוא רואה אותו. זה כנראה לא משהו שהוא למד להתמודד איתו, והמחלוקת, או אולי הצעקות, אם ישנן כאלו, והבעת הרגשות כמו כעס, תסכול, האשמות וכו'- מבהילים אותו ואין לו מיומנויות שהוא יכול לסמוך עליהן איך לעבור את הריב ולהתפייס ולהתקרב מחדש.
אני חושבת שזה טבעי שיש מחלוקות, וגם לא נורא שיש ריבים, אבל מאוד חשוב לפתח דרכים לריב ששני בני הזוג הספציפיים, עם הרגישויות והמטענים המיחדים של כל אחד - מסוגלים לשרוד.
אם הניחושים שלי נכונים, אז בשביל בן זוגך אולי מה שמאוד חשוב זה לא לאבד שליטה על עצמו ויתכן שמאוד קשה לו עם התוקפנות שיוצאת ממנו והוא אינו רוצה להיחשף לכך שוב ושוב.
חשוב מאוד גם לפתח דרכים מהירות ואפקטיביות לסיום הריב. כישורים של אמפטיה מאוד חשובים - להבין את נקודת המבט של הצד השני ולהביע זאת בקול רם, היכולת לבקש סליחה על הצער והכאב שגרמנו (אגב, זה לא הודאה בטעות או באי צדקתך, אלא הכרה בכך שגרמת לו כאב, שזה תמיד נכון), היכולת לשים את מה שהיה מאחורה ולהתקרב מחדש שוב ושוב, בלי שיישארו צלקות, ובלי שכל ריב יגרום לזהירות יתר מצידכם ולכך שיהיו נושאים שתחששו מלנגוע בהם כדי להימנע מלריב.
לגבי ההתאמה ביניכם, השאלה היא עד כמה יש גם אהבה חזקה, שמאפשרת לעמוד בריבים. בכל מקרה ברוב המקרים את צודקת שזוגיות היא דבר שצריך להשקיע בו ולעבוד עליו גם כאשר נעשה קשה, בתנאי שיש מספיק אהבה שעושה את זה שווה קודם כל המון תודה על התשובה.
קצת רקע.
אכן אני בא מבית שההורים שלי רבים ומתפייסים.
בן זוגי מגיע מרקע בעייתי הוריו גרושים אימו היא אדם מאוד נוקשה ובודד ולא חברותי.
הוא לא היה בקשר עם אביו עד לא מזמן. מאחר ואימו מנעה ממנו.
מאז אביו אימו לא ניהלה זוגיות, והתנגדה לכל זוגיות שהוא הביא בטענה כי היא מאמינה שיש להתחתן קודם.
לדעתי מאחר והיא פחדה לאבד את הגבר בבית.
הוא ואימו כמעט ולא מדברים מעבר למטלות כמו כביסה והיא לא נוכחת באירועים משפחתיים.
נתון נוסף חשוב שהוא חולה שליטה. control frick
אני אוהבת אותו אהבה עזה, אך כל פעם שאנחנו רבים הוא שובר את כל הכלים ונפרד ממני .
ואף ביטל חוזה של דירה מה שמביא אותי לאי יציבות ואי שקט נפשי.
בנוסף שאנחנו רבים יש אסקלציה בתגובות שלו .
הוא יכול להגיד משפטים מאוד קשים ולהתנהג בצורה מאוד תוקפנית . שחברי הקרובים אף מזהירים אותי מפניו.
וחוששים .
כך שאני לא יודעת מה הוא חווה בבית עם אימו שמביא אותו למצבים כאלה.
אולי העובדה שמעולם לא ראה זוגיות בבית.
אולי מטענים כבדים שהוא סוחב עימו .
או שמעולם לא ראה זוגיות בבית . כך שהוא לא יודע איך מתמודדים.
דורית כהן  13:07 07.05.07 ענתי, מאוד הגיוני כל מה שאת מספרת. הצורך שלו בשליטה והחשש שלו לאבד שליטה לנוכח התוקפנות שיוצאת ממנו בעת כעס. האם יש אפשרות שהוא ילך לטיפול? כי הנושאים האלו ל יצירת קשר והישארות בקשר יצוצו שוב ושוב, איתך או עם כל בת זוג אחרת, ולאור הילדות שלו ויחסיו עם אימו, והרקע לעזיבתו של אביו את הבית - כל אלו נושאים שחשוב לעבד אותם. כרגע כל ריב ביניכם מציף אותו בתגובות רגשיות קשות מן הילדות, והפתרון שלו הוא לברוח, לא להתמודד. יתכן שזה מה שאבא שלו עשה בזמנו. אני חושבת שאם הוא לא ימצא דרך לעבד את חוויותיו, את יכולה לצפות למערכת יחסים מאוד טעונה ולהמון אי וודאות אי יציבות ואי שקט נפשי כמו שעכשו את חווה זאת. החלטנו לעבוד ביחד על הדברים .
השאלה אם יש דרכים לנהל וויכוחים בצורה נעימה יותר
כדי שלא יגיעו לריבים וצעקות.
מאחר והוא לא מאמין בטיפול
השאלה אם אני יכולה ללכת לטיפול על מנת לדעת איך להתמודד עם הבעיות שלו בצורה יותר טובה.
או לכוון אותנו לזוגיות מוצלחת יותר. דורית כהן  19:34 10.05.07 את שואלת האם יש דרכים לנהל ויכוחים בצורה נעימה יותר.
לדעתי יש ויש.
הדבר הראשון הוא גישה בסיסית למושג "ויכוח". הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים בין עמדות שונות שיש לנו לבין דרכי הפעולה הנגזרות מן העמדות. כאשר יש לנו חילוקי דעות על פעולה מסויימת - לעשות או לא לעשות, או לעשות אותה בדרך או בטיימינג מסוייים - אנחנו נעשים מתוסכלים מן המחשבה שלא מסכימים איתנו שהפעולה שאנו מציעים היא הנכונה. אבל אם מזיזים הצידה בשלב ראשון של הויכוח את הפעולה הסופית, וכל אחד משתף את השני בצרכים שלו (הצרכים אותם באה הפעולה המועדפת עליו למלא), לפעמים מה שקורה הוא שיכולת ההקשבה וההבנה שלנו גדלות, כי בסה"כ איכפת לנו מאוד מן הבן אדם הזה המשתף אותנו במה שחשוב לו. באותו רגע שאנחנו מצליחים לספק הקשבה וסקרנות אמיתית להבין מה באמת חשוב לו, הרבה פעמים יש רגיעה מעצם ההקשבה. ומה שעוד יותר יפה, כאשר את באמת מבינה את הצרכים שלו - לפעמים ייקל עליך לבא לקראתו, להתחשב, ולפעמים יצוצו תוך כדי השיחה רעיונות חדשים לפעולות שקודם לא עלו על דעתכם, כי מרוב מתח כל אחד נצמד ולחם עבור דרך הפעולה שלו, ואילו כאשר ישנה הקשבה, אתה לא מרגיש צורך להתגונן ולהיאחז, ויכולת החשיבה יצירתית וחופשית יותר.
בנוסף, ישנה טכניקת תקשורת ששמה שיקוף (הקשבה אקטיבית) אותה ניתן ללמוד ולהתאמן עליה. זו חזרה על דברי השני כדי לוודא שהבנת אותו במדוייק. אם לא הבנת במדוייק הוא מתקן ומבהיר, וצורת שיחה זו בונה הקשבה ברמה אחרת.
לגבי שאלתך על טיפול לעצמך, יתכן שזה יכול לעזור במקצת. חבל שהוא לא פתוח לייעוץ. את מסוגלת להראות לו את הפורום הזה? קודם כל המון תודה על התשובה העמוקה.
אני התחלתי בטיפול אישי בן זוגי לא מאמין בטיפול או בזה שהעבר שלו משפיע עליו אבל הוא מוכן ללכת איתי לטיפול.
אני מאוד מנסה להרגע ולא להכנס לריבים וגם הוא.
אני אבל לא בטוחה שאני יכולה ביום אחד להפוך לרגועה מעצבנית ומתוחה
אני כן מאוד מנסה ומשתדלת ומבליגה הרבה וגם הוא.
למרות זאת,
מאוד חורה לי שהוא סיפר לחברים שלו שאני זאת שקמת ועזבתי את הדירה ואותו ולקחתי את כל הרהיטים. (ולא על זה שהוא זה שנפרד ממני)
אני גם מרגישה שאני במקום יותר חושש , יותר בודק, מנסה פחות לקשור את החיים שלנו זה בזה.
וגם קצת כועס.
הוא מבחינתו נמצא במקום אחר.וחושב על העתיד .
אני מרגישה שאני עדיין לא יכולה לגעת בנושאים של מה שהיה .
אני מקווה שיהיה אפשר לאחות את מה שהיה, אחרי שהנפש שלי חוותה אזשהיא מכה
קשה לחזור ולבטוח ולסמוך על הבן אדם בצורה טוטלית כמו שהייתי רוצה .
הי
קודם כל תודה, תגובתך מאוד עזרה לי.
עבר קצת זמן מאז כתבתי את התגובה.
אבל לאור ההתפתחויות יש לי שאלה נוספת,
גילתי כי עם הבת זוג הקודמת שלו הוא עשה בדיוק את אותו הדבר כלומר קם ונפרד ממנה
לאחר חצי שנה בטענה שהם לא מתאימים בעוד היא טענה כי שקשה קצת הוא בורח.
ואח"כ הוא חזר.
יש לי שתי שאלות בעקבות זה:
שאלה ראשונה- בן זוגי טען בפני ובפני אחרים כי אני החברה הראשונה אליה נפרד וחזר, ואם תסתכלי בשרשור הקודם גם כי - היחידה איתה רב.
עכשיו שאני מגלה שאין כך הדבר איך אני אמורה להתייחס לזה. האם כרצון לראות את העבר כוורוד .
מאז הצלחנו להמנע מסיטואציות של ריבים על ידי הקשבה ודיבור.
כעת אני יודעת שהוא כועס לתת לו להכנס למעורה שלו ולא להפריע.
והוא יודע גם לקחת את הזמן הזה להרגע,
הוא גם מפחד שאני אעזוב אותו. ויודע שאני לא מוכנה לפרידה נוספת.
שדברתי איתו על זה הוא אמר לא להתייחס לדברים שהוא אומר שהוא אומר בשעת כעס
אם למרות ששנינו מאוד משתדלים..
ולמרות ששנינו מאוד אוהבים ומאוד טוב לנו כרגע האם זה בלתי נמנע שזה יקרה שוב .
ואם עכשיו שאני יודעת שלא רק איתי זה קרה אם כדאי לי לעזוב אותו.
ולא לחתום על חוזה דירה נוסף.
דורית כהן  09:28 09.07.07 ענתי היקרה, ראשית, תודה על שאת חוזרת אלינו ומשתפת אותנו בהתפתחויות, זה תמיד הרבה יותר מעניין ומלמד כאשר אפשר לעקוב אחרי היחסים לאורך זמן.
נאמנה לגישת "הפסיכולוגיה החיובית", אני מתרשמת הכי הרבה מן היכולת שלכם לעשות שינויים, ולהתמודד עם הבעיות כאשר הן צצות. אם יש לכם את היכולת הזאת - ויש אהבה- אין מה לדאוג. את כבר סיפרת שהפקתם לקחים:
"מאז הצלחנו להמנע מסיטואציות של ריבים על ידי הקשבה ודיבור.
כעת אני יודעת שהוא כועס לתת לו להכנס למעורה שלו ולא להפריע.
והוא יודע גם לקחת את הזמן הזה להרגע,
הוא גם מפחד שאני אעזוב אותו. ויודע שאני לא מוכנה לפרידה נוספת.
שדברתי איתו על זה הוא אמר לא להתייחס לדברים שהוא אומר שהוא אומר בשעת כעס"
תראי, עוד תיתקלו במשברים - אין זוג שזה לא קורה לו - אבל יש לך את היכולת לבקש עזרה, ולשניכם יש היכולת להשתמש בעזרה ולהצליח לריב אחרת. זה מאוד מאוד חשוב!
לגבי החברה הקודמת, אני לא הייתי מייחסת לכך חשיבות רבה. לפעמים כאשר אנחנו מאוד נסערים ממשהו שקורה לנו - הזכרון מתעתע בנו, יש הדחקות של דברים שקשה לנו להכיר בהם. זה אנושי.
אולי זה בא להראות שכלפייך הוא מרגיש שאת מיוחדת ויחידה עבורו, ואי הדיוק הזה עוזר לו לקבע אותך במקום הזה.
כעבור זמן התחלתי להרגיש איתו כאילו אני מאבדת את עצמי, את ענת.
הכל סבב סביבו והרגשתי שאני הולכת על ביצים.
אפילו הגענו להסכמה שאם הוא מרגיש שהוא לא יכול יותר אז שילך להרגע או ינתק את הטלפון.
אבל הוא היה מתעצבן על דברים קטנים וזניחים וצועק עלי,
הרחיק ממני חברים בנים.
העובדה שהכל סבב סביבו וזה ששיקר בקשר לדברים גרמה לי לחוסר אמון ולהתקשר אליו כל הזמן ולבדוק אותו.
(מה שלא קרה לי בקשרים קודמים).
למרות שהוא גם היה מסתכל לי בטלפון כל הזמן זה שבדקתי אותו גרם לכעס רב מצידו.
מה שגרם בנוסף לעוד כמה דברים לפיצוץ נוסף ,
הרגשתי שאני לא יכולה יותר פנינו את הדירה המשותפת , ונתקתי איתו את הקשר באופן מוחלט
לא טלפונים, לא עונה למיילים שהוא שלח ,סגרתי את כל הענינים מול בעלת הדירה וכו..
קראתי קצת באנטרנט על חולי שליטה (control freaks) ואני חושבת שיתכן שהוא כזה שלא יודע להביע רגשות ולהסביר את עצמו במקום זה הוא מנסה לנהל את הצד השני.
נאם אכן מה שאני מתארת מעיד על קשר של חולה שליטה ,
למרות שכלפי החברים שלו באונברסיטה הוא נראה אדם רגיל ונחמד.
ואם כן האם יהיו לקשר הזה השלכות על העתיד הרומנטי שלי.
RSS
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
|
|