אני יקרה, אני שמחה שאת כה צעירה. האמת היא שחשבתי שאת מעל גיל 20 על פי יכולת הביטוי המעולה והיכולת שלך להתבונן אל תוך עצמך.
יחד עם זאת, האובססיביות שלך במחשבות עליו מדאיגה אותי. בגלל זה הצעתי לך למצוא עיסוק שישלוף אותך מכל זה.
יש לי רעיון בשבילך: כל עוד את ממתינה לגיוס - מה דעתך להתנדב ולהיות בקיבוץ רחוק מן הבית? או למצוא עבודת קטיף בתשלום באחד הקיבוצים? זה יפתח אותך לסביבה חדשה ומלאה באנשים וחוויות חדשות, ואני חושבת שעד מהרה תצליחי להוציא אתו מן הראש שלך.
בכל אופן, ותרי על הפנטזיה שתחזרו להיות יחד, לפחות לא בשנים הקרובות, כי שניכם צריכים להתבגר עוד הרבה. זו היתה מערכת יחסים מאוד לא שוויונית והוא השפיל אותך גם בדיבורים שלו וגם בהתנהגות שלו. את יכולה לראות את הנזק שנגרם לך עד עכשו!!!
חלק מן הדברים שכתבת מדאיגים אותי כמו זה שאת אוכלת כה מעט וישנה, ולא יוצאת ולא נפגשת עם אנשים, ומתכנסת עם עצמך ועם מחשבותייך - אלה סממנים של דכאון נפשי, וחייבים בטיפול פסיכולוגי מתאים. מכיוון שכתבת שאת כבר בטיפול - דברי עם הורייך שיעזרו לך להחליף את המטפל.
מאחלת לך הצלחה רבה בתכנית ההתנתקות...