שלום,אני לא חושבת שאני נערה מתמרדת שלא מסכימה לטיפול אני פשוט מרגישה ששולחים אותי לתיקון ושאני לא יודעת ממש מה אני רוצה מעצמי.אנשים אומרים לי שיש לי הכל ולא מבינים ממה אני לא מרוצה אבל אני מרגישה מיואשת,אני מרחמת על המשפחה שלי ועל המחלות בבית,אני מרגישה שחברים שלי הם לא באמת חברים שלי ושסתם מנצלים אותי גם בעבודה ,לא מוצאת כבר מילים לתאר את ההרגשה פשוט מין ייאוש מתמשך ובושה .כאילו אני חיה בעולם דמיוני משלי שלאף אחד אין קשר אליו וכאילו דברים שחשבתי הם פתאום מתבררים כממש לא נכונים .אני גם חולמת הרבה על דברים של פעם ועל סיטואציות שקורות עכשיו.