איילת יקרה,
נראה שלבן זוגך יש צורך בשליטה. שליטה על חייו ועל חיי הסובבים אותו והקרובים אליו.
למרות שהקשר החברי עם ידידך היה חי וקיים לפני שאת ובן-זוגך הכרתם ולמרות שבתקופת המשבר בין ידידך לבין בת-זוגתו, כאשר הבחור חש שהוא מתאהב ומאוהב בך לא אירע ביניכם מאום (עובדה המעידה על כך שכנראה כבר לא יתפתח ביניכם דבר מעבר לקשר החברי האמיץ שיצרתם יחד) ולמרות שאת ובן זוגך יצרתם יחדיו קשר זוגי שעל-פי התרשמותי מפנייתך הינו קשר אמיץ המבוסס על אהבה גדולה והדדית, בן-זוגך לא חש בנוח עם הקשר שלכם (שלך ושל ידידך). אולי תחושתו זו נובעת מקנאה, אולי מחוסר ביטחון (שלו בעצמו, בך ו/או בקשר שלכם) ואולי כי הוא באמת חש שאין לסמוך על ידידך לאור התנהלותו בתקופה ההיא. תהא הסיבה אשר תהא, על לו להשליך את חששותיו עלייך ולמנוע ממך להיות בקשר עם אישיות זו או אחרת מעברך. זאת ועוד, גם אם הוא בחור אסרטיבי והחלטי, כפי שציינת, הוא יכול להתנהל כך בכל הנוגע אליו אולם הוא אינו יכול להחליט עבורך. הוא יכול לשתף אותך בתחושותיו, בחששותיו וברצונותיו. הוא יכול לבקש ממך לרווח את הקשר והוא יכול לומר לך מה הוא היה עושה במקומך אולם, הוא אינו יכול להחליט עבורך. את אישיות בפני עצמה, עם רצונות, צרכים וקשרים אשר מהותם שונה , קשרים חבריים, ואת זכאית להחליט ולבחור לגביהם, האם להמשיך את הקשר ובאיזו תדירות.
קשר זוגי בריא מבוסס על פתיחות, שיתוף ואמון. אם בן זוגך לא מסוגל להכיל את היסודות הנ"ל, והוא בוחר להציב לך אולטימאטום, אולי כדאי שתשקלי את המשך הקשר עימו. לרוב, אחרי האולטימאטום הראשון מגיעות אזהרות נוספות (במידה וכמובן תעשי כדבריו, אחרת הוא עשוי לסיים את הקשר...או שלא...). יקשה עלייך לנהל כך את חייך, תחת אזהרות אחרונות חוזרות ונשנות ותחת חשש מתמיד שהפעם הוא באמת ישים סוף לקשר.
נראה שכעת הכדור במגרש שלך. אם תלכי לחתונה של ידידך, ייתכן כי יהיה זה סוף הקשר ואם לא תלכי, לא רק שתחושי רע עם כך אלא שלאור תחושותיו של בן-זוגך כלפי ידידך יהיה עלייך לסיים את הקשר החברי הזה, כלומר יהיה עלייך לאבד חבר. ומה הלאה? על מה עוד תאלצי לוותר בעתיד? עד כמה את מוכנה "לשלם" תמורת הזוגיות הזו?