הי,
בן זוגי מעשן ועושה דברים שממש מפריעים לי ולא מתאים לי לחיות איתם. הקשר כבר ממש רציני וכרגע שאנחנו מדברים על לגור ביחד, כל הדברים האלה מציקים לי ואני לא רואה את עצמי חיה עם מישהו כזה כל החיים. ביקשתי ממנו להשתנות ולהפסיק עם זה, הוא אמר שהוא לא מוכן, שהוא בשלב מסויים בחיים ירצה להפסיק אבל כרגע זה נוח לו ושאני צריכה להיות סבלנית, שזה דבר שיבוא באופן טבעי, ושאם הוא יפסיק זה בגלל שאני מציבה לו אולטימטום והוא יעשה את זה רק כדי שאני אמשיך להיות איתו אבל זה לא יהיה דבר שיבוא ממנו. הוא מאמין בזה שאני צריכה לאהוב אותו כמו שהוא עם כל מה שהוא עושה, גם לטוב וגם לרע, לי קשה עם זה כי אני לא מצליחה לקבל את זה, זה נגד העקרונות שלי. אני יכולה להיות סבלנית אבל השאלה עד מתי, אני חייבת שתהיה לי הבטחה שזה בטוח יקרה ושהוא באמת יפסיק בקרוב....כי אחרת זה סתם בזבוז זמן מבחינתי. הוא הפחית בסיגריות ביותר מחצי שזה ממש יפה, אבל אני כן הייתי רוצה שהוא יפסיק לגמרי. הוא נורא נעלב שאמרתי לו שאני אפרד ממנו בגלל זה, כי הוא אמר שאפילו אחרי כל כך הרבה זמן ביחד הסיגריות עדיין יותר חשובות לי וזה כאילו אני לא אוהבת אותו מספיק, שאני מוכנה לוותר עליו בגלל דבר חיצוני כל כך פעוט כביכול.
האם לגיטימי לדרוש מבן זוג להשתנות? להציב לו אולטימטום?
האם על דברים אחרים זה יהיה בסדר לדרוש שינוי? האנחנו כל כך שונים ולכן קשה לי עם כל כך הרבה דברים בו והוא דווקאט להיפך- מקבל אותי כמו שאני ולא רוצה שאני אשתנה בכלל, האם אני גם צריכה לחשוב כמוהו? האם זה לא בסדר שאני ככה דורשת ממנו?
תודה!!!