אני נשואה כ- 6 שנים כאשר בשנה האחרונה נולדה לנו ילדה נפלאה. מאז הלידה הרבה דברים קטנים שמקודם הצלחנו להתמודד איתם יפה או נראו לנו כדברים שאפשר לבלוע אותם הם רק התעצמו וגורמים לנו לחוסר שקט ומריבות . מערכת היחסים שלנו מאוד נפגעה. הבעיות הם בגלל ההתערבות והנוכחות של המשפחה שלו. אני באופן אישי לא מתחברת למנטאליות , תרבות ובאופן כללי להתנהגות של המשפחה שלו. משפחה מאוד קולנית (מדברים בקול רם וצועקים), מחלקים פקודות ,חושבים שהם ינהלו לנו את החיים ומנסים לכפות בכוח את המנהגים שלהם וצורת חיים שלהם.
אני באופן אישי לא אשאיר את הילדה שלי אצלם בבית ללא הנוכחות שלי מכיוון שאני יודעת שהם יכולים לעשות דברים בניגוד לרצוני וגם לא לידע אותי. בנוסף אני לא רוצה שהילדה שלי תהיה נוכחת בסביבה צעקנית במיוחד כאשר ידוע לי הרקע של המשפחה שהסבא בעבר היה צועק על הילדים וגם מרביץ והסבתא לא הייתה עושה שום דבר בנדון. אני גם הייתי נוכחת בארוחות שהסבא היה צועק על האחיינים ואף אחד לא הגיב כאילו שזה בסדר.
יש לי הרבה דוגמאות לתת על ההתנהגות של המשפחה של בעלי אני אסכם בכך שאני לא מתחברת להתנהגות שלהם וכל פעם לפני מפגש איתם יש לי חרדות ובמפגש עצמו אני כל הזמן דרוכה.
שוחחתי על הנושא עם בעלי מספר פעמים הייתי מאוד ישירה ונתתי דוגמאות בנוסף ביקשתי ממנו שישוחח איתם. הסברתי לבעלי שאם הוא יגבה אותי לידם ויענה להם אני ארגיש בטוחה יותר וגם ייתכן וזה יעזור לשני הצדדים להבין טוב יותר אחד את השני ולהתמודד עם הבעיה.
אני יודעת שבעלי דיבר איתם ללא הנוכחות שלי זה עזר קצת לתקופה מסוימת ושוב חזר לעצמו . אני יודעת שלא ניתן לשנות אותם אבל אני כן מצפה מבעלי שיגיב בכל פעם שקורה משהו והוא לא עושה את זה .
אני צריכה כל הזמן לחזור על עצמי ובנתיים זה גורם לכך שאני לא מעוניינת להיפגש עם המשפחה שלו וגם מאוד מפריע לי ביום יום שאני צריכה לחשוב על זה ולהיות חרדה מהיום שהבת שלי תהיה אצל החמה שלי ללא הנוכחות שלי.
אני יודעת שבעלי כן משתדל אבל אין לו את המודעות מכיוון שזו המשפחה והסביבה שהוא גדל בה ולכן הדברים לא כל כך נראים לו בעיתיים כמו שאני רואה אותם.
רעיונות ???