אוקי, אז אני ירדן, בן 17 ומתנסה בNLP כבר מעל חצי שנה...
הבעיה שלי היא עיגון (או Anchoring, באנגלית). למעשה, הטכניקה נורא פשוטה אבל בכל זאת אני לא מצליח... הידע התיאורתי שלי מעולה, והמעשי בשאר הכלים שלמדתי גם מספיק טוב כדי להצליח בו.
הניסיונות שלי מתחלקים ל2, ניסיונות "מבויימים" וניסיונות ספונטניים.
ב"ניסיונות המבויימים" אני אומר לחבל שאני רוצה לבדוק משהו, הוא כמובן מסכים ואני מחזיר אותו לחוויה שמחה בעבר (במקרה שרציתי לעגן שמחה... במויימים אני בד"כ משתמש בשמחה או ביטחון עצמי) ואומר "תעצום עיניים, תראה מה שראית, תשמע מה ששמעת, תרגיש מה שהרגשת. כשאתה מרגיש את זה - תזיז את הזרת". כשהוא מזיז את הזרת אני נוגע לו בנקודה על היד בערך ל7-8 שניות וחוזר על התהליך פעמיים.
לאחר הסחת דעת של חצי דקה-דקה בערך אני מבקש ממנו לחזור למקרה עצוב, ושוב: "תעצום עיניים, תראה מה שראית, תשמע מה ששמעת, תרגיש מה שהרגשת. כשאתה מרגיש את זה - תזיז את הזרת". כשהוא מזיז את הזרת, ואני מפעיל את העוגן, לפחות תיאורתית הרגש של העצב אמור להיעלם...
כבר ראיתי אנשים (בסרטונים ובמציאות. אנשים שדרכם הגעתי לתחום הזה שנקרא NLP) שעשו את זה בדיוק באותו תהליך בחזרה אחת. אני לא מצליח לעשות את זה אפילו ב2. יש למישהו עזרה שהוא יכול לתת לי?
ד"א,
הניסיונות הספונטניים שלדעתי מצליחים לי, אבל אני לא סגור על זה. השיטת עבודה שלי זה פקודות תת הכרתיות (או פקודות מוסוות, להבנתי זה אותו הדבר) של הרגש הרצוי -> עיגון וחוזר על התהליך פעמיים. בסופו של דבר מפעיל את העיגון לאחר כמה דקות ורואה את התגובות הפיזיולוגיות.
מה דעתכם? איך אני יכול לייעל את השימוש בעיגונים?