אני רוצה להתיחס ל3 הנקודות העיקריות שלך:
1) לשמוע ולגעת בו זמנית -
קודם כל, לא הבנתי איך אני עושה את זה כאשר אני מפעיל את העוגן. חוץ מזה, בניסויים הספונטניים אני לא נאלץ (ולמעשה גם כמעט בלתי אפשרי לפי הבנתי) לקבע את העוגן גם שמיעתית. למה שזה יהיה שונה כאשר זה ניסיון מבויים?
עוד משהו, זה שכשראיתי NLPיסטים שעושים בדיוק את אותו הדבר הם לא עשו את זה. זה באמת הכרחי?
2) חוזק הרגש -
אני לא בטפל מורשה בNLP (אני בן 17 בסה"כ) ולכן משתדל להתרחק מהחלק הטיפולי בNLP. הרגשות שאני מעגן או מתעסק בהם בכלל הם לא מקרים שדורשים טיפול כמו טראומות. הרגשות עצמם נובעים ממקרים מבאסים או משמחים מהחיים (מסיבה, נשיקה ראשונה, מכות שה"נסיין" חטף בעצב, מקרה שהעליבו אותו וכו').
3) הסחת דעת -
אני עושה כמו שאת מתארת, זה לא זה...
תודה בכל מקרה, ואני אשמח אם תוכלי להמשיך לעזור לי =]
אה, ובקשר לזה שזה לא תמיד עובד - על עכשיו כמעט כל הניסיונות הספונטניים עבדו וכל הנסיונות המסויימים כשלו. זה לא נראה כמו צירוף מקרים...
אבל תודה...