|
- פורום ארגונומיה, סביבת עבודה
- פורום בדיקות גנטיות, מחלות מטבוליות, יעוץ גנטי
- פורום ברית מילה
- פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פורום הפסקת עישון, גמילה מעישון
- פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום
- פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב
- פורום הריון ולידה
- פורום מחלות חניכיים
- פורום נוער במצוקה, תמיכה נפשית
- פורום נכים, שיקום נכים - תמיכה
- פורום ספינינג
- פורום סרטן ילדים, המטואונקולוגיה ילדים
- פורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
|
|
|
|
|
|
|
|
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
|
|
|
|
|
|
פורום פסיכולוגיה הוליסטית מתייחס לאדם כיחידה של גוף-נפש-רוח, וכל בעיה מוצאת ביטוי בכל הרבדים. פורום פסיכולוגיה הוליסטית הוא המקום להתייעץ בנושאים: ביבליותרפיה, טיפולים הוליסטיים, תקשור, דמיון מודרך, הרפיה, מדיטציה, מודעות עצמית, חרדה וכו'
|
|
|
|
|
מנהלי פורום פסיכולוגיה הוליסטית
|
לבתי בת ה-17 לאחרונה נהיו קשיים בלימודים ובהתנהגותה מה שלא היה בעבר. יזמתי פגישה עם מחנך כיתתה, שוחחנו המון עליה. למחרת, לתדהמתי הרבה, כתב לי אס.אמ.אס "נהניתי מאד מפגישתנו אמש. ". מוזר בעיני. מה זה אמור היה להביע? ואגב ביתי בעבר, ציינה בפני ש-3 פעמים ניגש אליה המחנך בהפסקה ואמר לה: "יש לך אמא לתפארת,ראוייה להערצה". ביתי ענתה : "תודה" ובזה נגמר. הייתי קצת במבוכה לכן לא הגבתי לו בכלל. מה דעתך ותודה על התגובה. מנשה כהן  11:59 21.05.12 שלום. על פניו, המחנך העביר את התקשורת למישור אישי, ובכך אולי חצה גבולות של טעם טוב. אולי מצאת חן בעיניו, או שהוא רגיל לתת הערכות וציונים. השאלה האם בתוך השיחה קבלת התייחסות לעניינים הקשורים לבתך שהדאיגו אותך... כן קיבלתי. אבל לא במאה אחוז יצאתי מסופקת, מאחר ואני אוהבת יותר פירוט. בוא נאמר: 95 אחוז שסיפק לי תשובות על ביתי וגם חידש לי דברים שלא ידעתי גם משמחים וגם לא. לא ברור לי מדוע זה מספר פעמים ,ניגש בהפסקה לביתי ואומר לה: "יש לך אמא לתפארת. היא ראוייה להערצה". לא מספיק לומר פעם אחת.?. במשך החצי שנה האחרונה, חזר על משפטים אלו כ-3 פעמים. תמוה בעיני. אמרתי לביתי אם שוב יגיד לך תעני לו בחיוך: "סליחה, אבל נדמה לי שכבר אמרת לי את זה לא פעם אחת", ואז אולי זה יביך אותו ויפסיק עם זה. מה דעתך על הנ"ל ותודה על עזרתך. האם פסיכולוגיה הוליסטית יכולה לעזור לי להתגבר על פוביה מחתולים ממנה אני סובלת מגיל קטן? מנשה כהן  18:13 06.05.12 שלום. לא נראה שזה תחום מומחיות של פסיכולוגיה הוליסטית. צריך פסיכולוג קליני שמתמחה בנושא של פוביות, אולי גם היפנוזה. תרשמי שאלה בגוגל אני ובעלי בסביבות גיל ה-50. בעלי יותר דומיננטי חברתית, תמיד גונב את ההצגה, אנשים מכרכרים סביבו, מגלים התעניינות בו, מאחלים רק לו מזל טוב (חלק מהאנשים) כשנולד נכדה ואני מרגישה במחיצתו התעלמות טוטלית. גם כשאני יוזמת שיחה בחברה, אנשים עונים מתוך נימוס אך ממשיכים לפטפט איתו. אני מרגישה דחוייה בשנים האחרונות וזה רק הולך ומחמיר. יש לי מה להציע, אך אין לי פידבק מהאנשים. לבעלי אין פיתרון לתת לי. כל הזמן רק מכבדים ומתעלמים ממני ולא שעשיתי כל רע לאף אחד. בעיקר אני מרגישה בודדה ועצובה כשאני נמצאת איתו באירועים חברתיים. החלטתי למזער את סיבלי, לשלוח את בעלי לבד לאירועים לאנשים שאחד מבני הזוג לא מתייחס אלי כל השנים, אז אין לי את הרצון לכבדו באירוע שלו ולמרות שקיבלנו הזמנה לשלוח את בעלי לבד. כשאני מקבלת הזמנה לחתונה וכד', אני מוכנה להצטרף עם בעלי אך ורק בתנאי ששני בני הזוג יודעים לדבר, לשוחח איתי ולגלות התעניינות עד לאירוע שלהם ואם אחד מהם אך ורק מתוקשר עם בעלי ולי בקושי אומר שלום - ממש לא בא לי לבוא לאירוע של אותו אדם. האם אני מגזימה? האם יש לי בעייה? או בעצם אני צודקת. מי שמכבד אותי , מתוקשר איתי עד לאירוע, אני מוכנה להשתתף באירוע שלו. קשה לי לראות את אחד מבני הזוג שמדבר המון עם בעלי ואני אויר בשבילו, רק בגלל שיש לו שפה משותפת איתו. לפחות לומר: מה שלומך יפעת ולגלות התעניינות מתוך נימוס, אז גם זה לא? אך ורק לומר לי שלום ופתאום לבוא לאירוע שלו?!. לבעלי אין פיתרון איך לעזור לי והחלטתי לשלוח אותו לאירועים לבדו, לאלו שלא מיחסים אלי חשיבות עד לאירוע שלהם. שני בני הזוג חייבים לתקשר איתי. אם אחד מהם קר- אשלח את בעלי לבד. אני פשוט סובלת. לא כיף לבוא לאירוע ולהרגיש זר, ודחוי והצל של בעלי. מה דעתך ותודה רבה. מנשה כהן  18:05 23.04.12 שלום. אילו היית מעלה את הדברים בפגישה - הייתי שואל אותך איך הגעת למצב הזה שמתעלמים ממך וכאילו לא רואים אותך? איך היית עם בעלך בתחילת הקשר? האם זה היה אחרת? משהו נעלם? השתנה? האם הוא עצמו גם מתעלם ממך? ואיך היית כנערה ובחורה לפני שהכרתם? לשאלתך - יש בעיה אבל אני מנסה להבין אתך איך היא נוצרה..
תחזרי לכאן.. כשהייתי נערה/בחורה הייתי מחוזרת, אך בתוך תוכי אני טיפוס (עד היום) ביישני וחסר בטחון עצמי. בעלי אינו מתעלם ממני, אך איני מבינה מדוע בשנים האחרונות יותר ויותר איכפת לי מהאנשים, נהייתי רגישה עד מאד , חשוב לי לקבל גם את הפוקוס כפי שבעלי מקבל, וזה הולך ורק מחמיר. נכון שהוא חברותי יותר, יש לו חוכמת חיים יותר מאשר לי יש, כנראה יש לו מה להציע לכן נדבקים ומתייעצים איתו. גם לי יש מה להציע אך לא באותו "מינון" כפי שיש לו. אני חייבת שאנשים יזמו איתי שיחה ולא ההיפך, וכשהם מתחילים ליזום שיחה, אני נפתחת עד מאד. קשה לי בחברה ליזום ראשונה שיחה וזה היה מאז ומתמיד. אני חייבת ששני בני הזוג ידברו איתי ואם אחד מהם מתעלם בגלל שהוא טיפוס סגור או שאין לו כלל כימייה איתי ורק מדבר עם בעלי - קשה לי מאד לכבדו ולבוא לאירוע שהוא מזמין אותי. אני חייבת שגם הבעל וגם האישה יהיו חמים כלפי. מי שלא מכבד אותי , מגלה אמפתיה כלפי גם אם לא קשור אלי - החלטתי להתנהג בהתאם ולא לכבדו. ולאחרונה , איני יודעת מדוע חשוב לי שכל זוגות החברים חיבים גם הבעל וגם האישה לגלות אמפתיה כלפיה ואם אחד קריר, יש בי צורך נקם לא לכבדו כלל וכלל. ובעלי לא כזה מתחשבן וגם לא איכפת לו אם אחד מבני הזוג קריר אליו. איני מבינה מדוע בתקופה האחורנה כה השתניתי וכל כך מתחשבנת עם הזולת. כולם חייבים להיות נחמדים כלפי ולא- אני כאילו מחכה להם בסבוב ומחזירה לכם בהתאם. בעבר, הייתי משתדלת להיות חברתית, אך אני מגלה שזה חד כוון מצידי. לכן, נשברתי ואני חייבת שזה יהיה דו כוון.כמו בטנגו יש שניים. אם ירדת לסוף דעתי, מה דעתך על הנ"ל? האם הגיל גורם לרגישות יתר? מאד מתחשבנת עם כל אחד ומאד דוגלת ביחס שיהיה הדדי. תודה על התמיכה והעיצה שאקבל. מנשה כהן  09:35 24.04.12 שלום
הרושם מדבריך שיצאת באחרונה ממחבוא בו היית שנים רבות. כאילו "התעוררת" והתחלת לשאול מה אתי? ולמה אני לא מוערכת? למה לא רואים אותי?
אבל התחלת לדרוש את זה! כתבת כמה פעמים "אני חייבת" שיפנו אילי, שיזמו, ששני בני הזוג ידברו אלי וכו'..דרישה ביחסים מעוררת התנגדות ואת משיגה תוצאה הפוכה!..את כאילו מעמידה אנשים במבחן. צריכים לעמוד בתנאים שלך, ואם לא אז תפני להם עורף..
נראה שכדי לשנות את היחסים בכיוון שאת רוצה - את עצמך צריכה לשנות גישה. לא לחכות ולהעמיד תנאים. תעשי עם אחרים מה שאת מצפה מהם..
נסי
מגיע לך צל"ש. ממש הגדרת במאת האחוזים את מצבי. אז לידיעתך, חלק מהאנשים/החברים בהם אני הייתי היוזמת, ותמיד מגלה התעניינות בהם ותמיד אומרת מזל טוב, אני רואה לאחרונה שזה כל הזמן בא רק מהצד שלי, אז החלטתי לשנות את עצמי שאולי הם יבינו שהשתניתי בעקבות התנהגותם,ובשאיפה שהם עכשיו יהיו כמו "יפעת", כאילו ללמדם לקח, אולי להענישם??. כי אני מצפה כל הזמן שיהיה פידבק, ולא יתכן שרק אני אפרגן, ויזום וכד', והצד השני כאילו לא איכפת לו אם נולד אצלינו משהו וכו'. אני מנסה לחקות את הזוגות הפאסיבים. אולי זה ישמע ילדותי??? לא יודעת. אבל כך יש בי לאחרונה צורך "לנקום בכל מי שלא מגלה אמפתיה כלפי בשעה שעד כה אני הייתי הנחמדה כלפיהם. בעקבות זה שהאנשים יראו שהשתניתי, ידלק אצליהם נורה אדומה ואולי יחכימו ויבינו שזה בעצם מגיע להם וזה בעצם הדדי ואולי בעקבות זה ישתנו. מה דעתך על הנ"ל. תודה וחג עצמאות שמח. מנשה כהן  11:02 25.04.12 שלום. נראה שאת מאד כועסת, ומבטא את הכעס בנקמה ודרישה מאחרים, רוצה שהם יתהגו "יפה", כמו יפעת. חושב שזו לא הדרך. קודם לא ראו אותך. עכשיו את לא רואה אותם. הכעס עוזר לך "לצאת" מהמחבוא ועכשיו הוא יפריע לך להשיג את מטרתך: ליצור קשר של הדדיות עם אחרים... הבנתי שמשרד הבריאות לא מרשה לפי חוק ההיפנוזה דמיון מודרך, זה נכון? מנשה כהן  09:35 10.04.12 שלום. לא ידוע לי על חוק כזה. יתכן שתחום הדמיון המודרך הוא כה פרוץ שכל אחד יכול לעשות בו שימוש, ובהעדר מומחיות יכול גם לגרום נזק.
דמיון מודרך הוא חלק מתהליך היפנוזה וקשה לשים גבול מדוייק בין היפנוזה לדמיון מודרך
אני מניח שאם יש חוק כזה הוא נועד להגביל את המטפלים שלא עברו הכשרה שאושרה ע"י משרד הבריאות איך מתמודדים עם דיאלוג פנימי של שליליות ופחדים?
של מחשבות על בדידות והעבר?
יש בי משהו שרוצה לצאת ומישהו מבפנים כל הזמן לוקח אותו פנימה ולא נותן לו את האפשרות הזו?
הרבה הרבה פחדים וחששות. הרבה אכזבות וטעויות מהעבר. הכל עולה וצף וגועש בגיל 40. הקול הפנימי אומר שאם לא תעשי עכשיו לעולם לא תעשי.
כיצד משתחררים מהכבלים?
היום אני אמא לשני מקסימים ומאוד רוצה עוד אוצר אך רוצה להיות שלמה עם עצמי ואופטימית. מנשה כהן  16:22 23.01.12 שלום. אלו הם מצבים בהם פונים לייעוץ או טיפול. קשה לעשות את זה לבד. רוב הדברים שהעלית מזמינים בירור מעמיק יותר..אדגים לך דרך דבריך:
איך מתמודדים עם דיאלוג פנימי של שליליות ופחדים?
מהי השליליות ומהם הפחדים? מה הם אומרים
של מחשבות על בדידות והעבר?
מה הכוונה בבדידות? בעבר? מה קרה לך שם?
יש בי משהו שרוצה לצאת ומישהו מבפנים כל הזמן לוקח אותו פנימה ולא נותן לו את האפשרות הזו?
מאבק כוחות. מה זה ה"משהו שרוצה לצאת"? ומה "מישהו מבפנים כל הזמן לוקח אותו פנימה ולא נותן לו את האפשרות הזו"? מי זה בחיים שלך לא מאפשר עכשיו או בעבר?
הרבה הרבה פחדים וחששות. הרבה אכזבות וטעויות מהעבר. הכל עולה וצף וגועש בגיל 40. הקול הפנימי אומר שאם לא תעשי עכשיו לעולם לא תעשי.
כאילו יש רגשות ודחפים מודחקים והם לא יכולים עוד להיות כלואים
כיצד משתחררים מהכבלים?
היום אני אמא לשני מקסימים ומאוד רוצה עוד אוצר אך רוצה להיות שלמה עם עצמי ואופטימית.
את מתכוונת שאת רוצה עוד ילד? עוד ילד זו עוד אחריות, עוד "כבלים". נראה שהדברים שלך אומרים שיש ילדה פנימית אצלך שרוצה לצאת. אי אפשר הכל כנראה
חומר למחשבה... הדברים שכתבת מאוד מעניינים.
רציתי להתייחס לחלק האחרון שכתבת- למה הכוונה "ילדה פנימית שרוצה לצאת" ולמה התכוונת שאי אפשר הכל?
הייתי שמחה אם היית מחדד את דבריך אילו.
איזה טיפול/ייעוץ היית מציע כדי להתמודד עם הדילמות האילו? מנשה כהן  20:28 23.01.12 שלום. "הילדה שבפנים" מייצגת את מה שבתוכנו רוצה לקבל ולגדול
אי אפשר הכל - גם להביא עוד ילד וגם לתת לעצמך זמן ומרחב להשתחרר
אם הבנתי נכון שאת רוצה עוד ילד
הטיפול המתאים הוא טיפול פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט..
את צריכה לעבור תהליך של בירור כמו שהדגמתי לך
בהצלחה שבגלל שאני זקוקה למרחב לאישי אני לא יכולה להביא עוד ילד לעולם?
המשהו האישי בי שרוצה לצאת הוא לצאת לשוק העבודה ולהתמודד בו בהצלחה. זה דבר שמאוד חסר לי. הילדה שבי הילדה של פעם היא ילדה שעברה ילדות לא מאושרת ועם הרבה פגיעה בדימוי העצמי. אך אני רוצה לשנות לא לוותר. אני כן רוצה להגדיל את משפחתי אך הקושי שלי כרגע מכיוון שילדי הקטן עדיין תינוק אך מצד שני גילי כבר 40 וזה יוצר אצלי בלגן בראש. הייתי רוצה שתתיחס לדברים שכתבתי אם יש לך משהו להגיד לי.
גיל 40 בשבילי הוא משבר קשה מאוד. מנשה כהן  10:29 30.01.12 שלום לך. התקשורת בנינו כאן מתרחשת כמו בתוך טיפול נפשי. כל דבר פותח ומעלה שאלות וכך מתבהרים הקשיים והרצונות ולמה תקועים, ומה חסר...
לכן הצעתי שתפני לטיפול כדי לברר ביחד עם איש מקצוע מה ניתן לעשות כדי לצאת ממצב של להסתובב עם עצמך...לגבי עבודה - תלוי מה עשית ובמה התנסית קודם..
מציע שתפני כל עוד הניצוץ קיים...לדבר על הילדות הלא מאושרת ועל מה את רוצה לממש בחייך
אני עושה שימוש קבוע לעצמי בהומאופתיה
מצאתי שם את כול סוגי המחשבות פחדים והכיסוי והאיזון
להם - במידה והם חורגים מהגבולות ומפריעים לצמיחה אישית
בעיקרון לכול המחשבות סביב הגיל שלנו יש לגיטימציה גדולה ונכונה
רק הכול תלוי במידות וכמה זה הופך למטרד במקום למינוף לעשייה
כמה זה משתק וגורם להענשה עצמית במקום לפריחה וגדילה
אני לעצמי מצאתי את האיזון השלם באמצעות ההומאופתיה
בברכה דר נורמה דניאל איפה ניתן ללמוד לניות פסיכולוגית הוליסטית? אני צריכה קודם ללמוד פסיכולוגיה ואז הוליסטיקה?
רוב תודות מנשה כהן  20:32 19.03.12 שלום. פסיכולוגיה הוליסטית היא יותר גישה מאשר שיטה אקדמית סדורה. צריך ללמוד פסיכולוגיה ובהדרגה למקד את העניין בכיוון מה פירוש השם? מאיפה זה מגיע?
זה קשור ברפואה יסינתי? מנשה כהן  20:29 19.03.12 שלום. המונח הוליסטי מכוון לשלם, לאדם כשלמות של גוף-רוח-נפש.
הרפואה הסינית יכולה להיחשב הוליסטית כי היא מתייחסת לאדם כמערכת של גוף נפש רוח., בה כל התנסות יכולה להתבטא בכל מקום במערכת [ דרך המרדיאנים למשל]
אפשר להכניס את המונח לגוגל ולקבל עוד מידע
שלום
תוכלו להגיד בבקשה כיצד הפסיכולוגיה ההוליסטית מפרשת חלום חוזר על שיניים נושרות או חלשות?
תודה רבה לכם מנשה כהן  09:37 22.02.12 שלום. פרוש עקרוני של חלום כזה הוא שהחולם עובר חוויה רגשית שמחלישה אותו ואת יכולתו להתמודד. יכול להיות שרק חששות מאובדן כוח או זהות. חלום חוזר אומר שהנושא לא פתור והחולם צריך לטפל בבעיה שמטרידה אותו אני בחור בן 21. בעייתי גופנית אך אחרי שעשיתי את כל הבדיקות הדרושות האורולוג שלי ועוד רופאים משוכנעים שמדובר בבעיה פסיכולוגית שנובעת כנראה מתת המודע ומחשבות שאני מדחיק וגם סבלתי מדיכאון בעבר .הבעיה הגופנית היא שכבר כ3 שנים היא שמיד אחרי שפיכה ולפחות שבוע אחריה אני מרגיש תופעות כמו כובד בראש, חוסר זיכרון, חוסר רגש בחזה, חולשה בחזה, חוסר יכולת לחשוב בבהירות ודיכאון. למרות שאני לא מגדיר את עצמי בדיכאון אלא הדיכאון הוא יותר גופני המחמיר בכל שפיכה. עד כדי כך שאני מתקשה לתפקד. לאיזה סוג של מטפל אני צריך לפנות? האם פסיכולוג מטפל בנושא זה גם אם מדובר בנושא שהוא גם מיני?
חיי קשים ואני מתקשה להתמודד בחיי היומיום.
מהי דעתך? חנה הללי  08:29 13.02.12 שלום רון
קיימות מספר מרפאות לטיפול מיני. הן ציבוריות והן פרטיות.
המרפאות הציבוריות נמצאות כמרפאות חוץ בבתי החולים. ניתן למצוא באמצעות אתרי האינטרנט. למיטב ידיעתי קיימות מרפאות בתל השומר ובאסף הרופא וגם בבתי חולים נוספים.
היתרון של מרפאות אלו שהן אכן משלבות היבטים רפואיים עם היבטים פסיכולוגיים.
המטפלים בתחום הינם פסיכולוגים ,עובדים סוציאליים,מטפלים זוגיים ורופאים שעברו התמחות בתחום של טיפול מיני.
בכל מקרה כדאי ורצוי לפנות לטיפול.
חנה מבקש את תגובתך כמטפלת למשהו שקרה לי.
ישבתי מול הפסיכולוגית שלי. כל הזמן עמד לי. היא הסתכלה לשם, חייכה ואמרה שהיא רואה שעומד לי. היא שאלה אם אני רוצה להתייחס לזה, ועניתי שכן. אז דיברנו על זה.
איך את מבינה את ההתנהגות שלה?.
האם זה בסדר לדעתך, שהיא אמרה שהיא רואה שעומד לי?.
אגב, אני מעריך אותה מאוד ומחבב אותה.
הטיפול אצלה עוזר לי מאוד.
פשוט אני רוצה את חוות דעתך על האירוע הזה. חנה הללי  08:20 13.02.12 טל שלום
אתה נמצא בטיפול ויש להתייחס לאנגדותא מעין זו בתוך הקונטקסט הטיפולי כפי שאכן נעשה.
במסגרת הפורום האינטרנטי ניתן לומר שהתייחסותה של המטפלת נראית מיקצועית ונכונה ואולי כדאי להמשיך לדבר על כך במסגרת הטיפול.
חנה אני סובלת מזה 15 שנה בהפרעה דו קוטבית.. מטופלת בכל מיני תרופות.
רציתי לדעת אם יש איזשהו מרפא מהתחום שלכם? מנשה כהן  16:27 23.01.12 שלום
אני מבין שאת שואלת אם יש טיפול פסיכולוגי מתאים להפרעה דו-קוטבית
בדרך כלל טיפול פסיכולוגי יכול להשלים את הטיפול התרופתי. לעזור בקריאת המצב הרגשי, במבט על היחסים עם אנשים, בפיתוח הבנה ומשמעות למרות ההפרעה. עונה על צורך להיות בקשר ודיאלוג.. יש לי שאלה אליך. אני מבקשת שתעני לי עליה כאישה ופסיכותרפיסטית.
השאלה היא:
אם אישה מותקפת, כדאי לה לבעוט באשכים של התוקף?.
אם תצטרכי, תבעטי באשכים?. חנה הללי  21:58 10.01.12 שלום שירה
תגובות למצבים בהם בני אדם מותקפים נשארו טבועים באדם ,בכל אדם בין אם גבר או אישה, אלה האינסטינקטים הראשוניים הבסיסיים שלנו ממש כמו בטבע.
אלה מצבים בהם חשים איום ממשי על עצם הקיום. סוגי התגובה האפשריים הם : קפאון ,בריחה או תקיפה.
אלה כאמור אינן תגובות רציונאליות אלא מותאמות למצב ,כלומר לגודל ולעוצמת האיום ביחס לתחושת המסוגלות של האדם המרגיש מותקף.
אם אכן אישה פועלת כך,כלומר בעיטה באשכים,כנראה שהרגישה איום ובחרה בתגובת התקיפה,אין בכך כל רע.
אם אישה בוחרת בבריחה או בקיפאון גם זה בסדר משום שהרגישה מותקפת ובחנה את הסיטואציה ובאופן איטואיטיבי גם את יחסי הכוחות.
בכל מקרה בדיעבד כל תגובה היא נכונה, ורק מי שנמצאת בסיטואציה יכולה לדעת.
אני כמטפלת ואישה בכל מקרה מאפשרת ומנסה ללמד את המטופלת לקבל את עצמה ואת תגובתה כאופציה היחידה והנכונה לאותו רגע ולאותו איום ממשי .
לסיכום אין כאן נכון ולא נכון ואין כאן הוראות פעולה.
חנה
מה ההבדל בין טיפול אצל עובדת סוציאלית בקופת חולים לבין טיפול אצל פסיכולוג?
2. האם עובדת סוציאלית בקופה נותנת את אותו מענה כמו כזו שעובדת באופן פרטי?
3. האם אפשר להגדיר מטרות לטיפול?
4. האם הקופה או איזשהו ביטוח משתתפים בתשלום אם הולכים לעו"ס באופן פרטי?
5. איך יודעים בעצם שזה זה ולא מבזבזים זמן לשווא? מנשה כהן  19:04 02.01.12 שלום. היום הגבולות יכולים להיות מטושטשים ביi עו"ס לפסיכולוג קליני. תלוי בהתמחות של המטפלים. לא נראה הבדל עקרוני בין טיפול במסגרת קופת חולים לבין טיפול פרטי. בוודאי שאפשר, ואף רצוי, לקבוע מטרות. אפשר גם ללכת לפגישה שתיים ולראות איך את חשה מבחינת "הכימיה" והסימפטייה. אם צריכים טיפול - זה בטח לא בזבוז. תלכי להתייעצות. מה זה ביבליותרפיה? זה קשור לתנ"ך? מנשה כהן  17:54 02.01.12 שלום. ביבליותרפיה לא קשורי לתנך. זוהי שיטת טיפול בתחום הטיפול באומנות. כדאי לקרוא יותר בויקפדיה
שלום לכם
רציתי לשאול אילו טיפולים מציעה הפסיכולוגיה ההוליסטית לכאבי בטן וגזים בזמן לחץ וחרדה.
תודה רבה מנשה כהן  18:32 15.12.11 שלום. לחץ וחרדה מוצאים ביטוי במחשבות, בהתנהגות, ברגשות ובגוף. הטיפול יכול לכלול ללמוד הרפיה ותוך כדי עבודה עם דמיון מודרך שמופנה אל תחושות הגוף. זהו תהליך בו המטופל מתחבר לתחושות בגופו ולומד להקשיב להן ולשחרר את המצוקה - דרך נשימות, דימויים ודיבור. הכוון הוא הבנה מה מקורות הלחץ ועבודה עליהם.
על קצה המזלג שינוי בשבילי הוא לראות עשייה ומטרות מולי ולא תקיעות וייאוש ועמידה במקום. שינוי בשבילי הוא להתחיל לחשוב מההגיון ולא מהרגש, לראות את העתיד ולא את העבר. שינוי בשבילי הוא חשיבה אופטימית ולא פסימית. זהו השינוי שאני מייחלת לו להיות ברת עשייה ושמחה ולא דכאונית וקופאת במקום.
כיצד עושים שינוי כזה? חנה הללי  19:55 03.12.11 שלום לך
אם חווית התעלמות מפנייתך בפורום בעבר אז על כך קבלי התנצלותינו.
אנו משתדלים לחזור לכל פנייה בהקדם תוך 48 שעות.
לעיניין פנייתך:
קודם כל ברכות. ברכות על ההכרה והצורך בשינוי.
שינוי הוא קודם כל חוסר נוחות וקושי לקבל את המצב הקיים יחד עם תקווה .
אם שני האלמנטים הללו קיימים כלומר חוסר נוחות +תקווה אז ניתן להתחיל בתהליך.
ממליצה על ספר הנקרא :"שינוי" של ווצלוויק,פיש,ווויקלנד.
הם מנתחים סוגים של שינוי ובעיקר התוו את המושג של : שינוי מדרגה ראשונה ושינוי מדרגה שניה.
ישנן המון טכניקות לייצר שינוי,בטיפול פסיכולוגי פרטני,בטיפול קבוצתי,בעזרת קוצ'ר מאמן אישי ,בעזרת סדנאות מסוגים שונים.
נקודה חשובה נוספת היא התרבות שלנו,המערבית, המשפיעה על חשיבתינו ותפיסתינו ויוצרת אשלייה ששינוי הוא מהיר ,מיידי ,והקצב שלו תלוי רק בנו.
ממליצה כשלב ראשון ,להתבונן בתקיעות ,לחוות אותה ולהסתכל מה יש בה,את מה היא משרתת? ובמקום העבר והעתיד עליהם את מדברת בפנייתך התבונני על ההווה, על כל ה"יש" בחייך.
ספר נוסף שיכול לפתוח צוהר הוא :"כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול.
בהצלחה ,
חנה הללי תודה על הזמן שהקדשת וכתבת לי. את כותבת דברים כל כך נכונים שיוצאים מהלב. את מקצועית, רגישה ומקסימה!!!
חשבתי על מה שכתבת מה התקיעות משרתת והנה לך תשובה- היא שומרת את התקווה שלי בHOLD. היא בעצם אומרת לי זה בסדר שאת לא עושה עכשיו כלום יש תקווה שיום אחד זה ישתנה. בעצם זה הפחד שלי להתמודד עם הדבר האמיתי.
בנוסף, אני חווה קשה את משבר גיל הארבעים מרגישה שהגעתי לגיל ולא עמדתי ביעדים שהחברה מציבה של עבודה ושלושה ילדים ומעבר דירה.
דיברת על שינוי שטומן בחובו אי נוחות, אז האי נוחות שלי ענקית פשוט זועקת היא אפילו לא מאפשרת לי לקרוא ספרים כי אני טרודה מאוד. בהזדמנות זו אני מודה לך על המלצות הספרים.
נרשמתי לקבוצת אימון. אני מתחילה אותה שבוע הבא. אני מקווה שבעזרתה אני אוכל לצאת מהפלונטר, מהתקיעות ולהתחיל להציב מטרות ולצעוד לעברן.
תודה על הכל! חנה הללי  16:41 06.12.11 תודה על המשוב.
בהצלחה!
חנה הללי האם ראית אנשים באמצע החיים שעשו שינוי מהותי פנימי עם עצמם?
האם את חושבת שצריך לשלב גם שיחות עם פסיכולוג או שקבוצת אימון עם מאמנת טובה יכולה להתניע לשינוי ריגשי-חשיבתי?
האם את מקבלת באופן פרטי או דרך קופת חולים?
תודה לך. חנה הללי  18:58 07.12.11
שלום
אני מציעה לך להתקשר אלי למספר המופיע בפורום.
את מוזמנת לשלוח S/M/S עם שם ומספר טלפון ואחזור אלייך כשאוכל.
חנה
הייתי שמחה אם היית עונה על שאלותי כאן בפורום. לא מרגישה בנוח כרגע לפנות אלייך טלפונית. תודה! חנה הללי  11:48 08.12.11 שלום לך .
נראה שלהתחיל עם קבוצת אימון זו יכולה להיות התחלה טובה.
ומשם תראי איך תתפתחי.
מציעה לך להחליף את המילה "שינוי" במילים של :"תהליך גדילה וצמיחה ".
אולי זה פחות ילחיץ?
אני מקבלת באופן פרטי במכון עידן לפסיכותרפיה במודיעין.
ניתן להתקשר למכון
08-9707013
חנה את כזו מקסימה וכזו צודקת. כך אסתכל על זה כתהליך גדילה וצמיחה. נכון זה יותר מתאים למצבי. בעצם אני מבקשת לקום מהמקום שפגוע בי כל כך ולפעול. אני רוצה לראות יותר כיווני התפתחות ולא לראות רק שחור ולבן.
אני מקווה מאוד שאקבל כוחות בקבוצת אימון ובאמת אראה זאת כתחילת הדרך בהתפתחות האישית שלי. המון תודה.
אשמח לחזור ולספר חוויות.
תבורכי! חנה הללי  16:53 08.12.11 התנהגות מינית מטרידה לבן 6
אני מאוד מוטרדת מהתנהגות של בני שקורה לפעמים.
הגננת דיווחה על שחשף גופו בגן בפני 2 ילדים, הסייעת סיפרה על שחשף את ישבנו בפניה,
הוא מבקש לפעמים מילדות להריח את הפות שלהן, הוא ילד מאוד עירני לריחות בכלל, ואפילו ביקש כמה פעמים מילדות שיעשו עליו פיפי.
גם ממני הוא ביקש פעם-פעמיים את זה במהלך השנתיים האחרונות, כאילו בהומור ופעם כשהתרפק על ירכיי, קלטתי שהוא ניסה 'להסניף' אותי. היתה גם ילדה שביקרה אצלנו שגדולה ממנו בשנתיים והם ניסו להתכסות בשמיכה ולהציץ זה לזו וזו לזה. אני שומרת על צניעות סבירה בבית, עם גבולות ועם שמירה גם על תפישה שהגוף שלנו יפה ומופלא אבל פרטי מאוד. אני אם יחידנית לא בזוגיות מאז שאני אימא ולא ביחסים בכלל עם גברים והילד הוא ילד שגדל בבית ילדים שנתיים וחצי עד שהגיע אלי בגיל 4. כשביקרנו לראשונה בבית הילדים בו גדל ילדה אחת אמרה 'היי, הנה הילד שרצה להריח טוסיק'. זה לימד אותי שההתנהגות הזו קיימת מזמן, העו"סית של בית הילדים אמרה משהו מעורפל שהיה פעם משהו שהוא התעניין במין השני.
לא ידוע שהוא נחשף למיניות בתקופת בית הילדים ומגיל שנה וחצי ואחורה לא ידוע מה היה אך לא דווח על פגיעה מינית. זה מאוד מטריד אותי מאחר ווהגננות חרדות ומגדירות את ההנהגות שלו כהתנהגות מינית לא תואמת גיל. פסיכולוגית שהתיעצתי איתה אמרה שההתפשטות תואמת גיל אך הבקשה
היו פעמים שהגבתי בהסברה שכך לא עושים, כלבים עושים זאת ואנשים לא. המסר הוא מאוד ברור 'כל לא נוהגים' או 'אסור לעשות זאת'. הוא לא מאונן ולא נוגע בגופו כמעט בכלל בבית, זה מתבטא פעם בחודש או כמה חודשים, אך עדיין מטריד אותי מאוד.
אנחנו בטיפול רגשי איתו זמן רב, אך הנושא הזה לא עלה בטיפולים למרות שהמטפלת יודעת על כך.
מה לעשות כדי להיפטר מזה ? ? ? מנשה כהן  12:29 02.12.11 שלום. את מעלה עניין מורכב, ולא בטוח שאפשר בפורום לתת תגובה משמעותית. אני מניח שחלק מהטיפול בילד כולל פגישות אתך. נראה לי שכדאי שתעלי בפניה את השאלה שאת שואלת כאן. יש לה הכרות עם הילד ויכולה לעזור לך לפזר את הערפל.
יכול להיות שיש מקום לטיפול משותף, את והילד ביחד. אני מחפש עיסוי
+ טיפול פסיכולוגי ביחד
האם יש דבר כזה והאם את יכולה להמליץ לי על מטפלת באיזור המרכז מנשה כהן  09:54 26.11.11 שלום. יש טיפולים כאלה. תבדוק באינטרנט פסיכותרפיה גוף נפש, וראה באתר
אותון סנדרה, אתר מריון רוזן.
היי, אני מאוד מוטרדת לאחרונה, לא ביום יום, אני בסדר כשאני לא לבד, יוצאת ופוגשת חברים, אבל כשאני חושבת על זה אני מרגישה מאוד מנוכרת ולא קרובה לאף אחד, כאילו מפריד קיר ביני ובין כל מי שאני מדברת איתו.... האם שמעתם על בעיה כזו? נשמע כמו משהו שיש לו שם? חנה הללי  18:39 20.11.11 שלום דגנית
מה שאת מתארת יכול להצביע על דכדוך,דכאון קל ,קושי וחרדה באינטימיות.
יחד עם זאת יש לערוך אבחנה יותר מקיפה לגבי משך הזמן של תחושות ניכור אלו.
האם את מכירה הרגשה זו גם בתקופות אחרות בחייך? או עם אנשים מסוימים?
"הקיר" הזה נשמע כמו קיר שגם עוזר מגן ושומר עלייך ועל הגבולות שלך.
את נשמעת לי אשה בעלת מודעות ונראה שתוכלי להבין הרבה מהמתרחש בנפשך באמצעות טיפול פסיכולוגי.
ממולץ
חנה הללי היי, אני בת 34 ,לאחר שנה קשה רפואית ובעקבות כך גם נפשית,יש לי הפרעות שינה, חוסר תיאבון ירידה בריכוז ובתפקוד השוטף, לעיתים קרובות עצובה ועייפה.
נראה לי שאני צריכה עזרה בהתמודדות עם המצב הרפואי וה-stress שנלווה אליו.
אפשר להמליץ לי על מטפל/ת באיזור באר שבע?
תודה,
יעל חנה הללי  18:43 06.11.11 שלום לך
מכיוון שאנחנו מאזור המרכז -מודיעין -תל אביב-ירושלים-
אנו מכירים מטפלים באזורים אלו.
לגבי מטפל מתאים באזור מגורייך , האם היה לך קשר במהלך השנה הקשה שעברת עם גורם טיפולי בבית חולים או בקופת החולים ?אולי הרופא שלך ?
אנשי מקצוע אלו יכולים לסייע לך "ולשדך" אותך לאיש מקצוע שיהיה נכון לך ויסייע לך בהתמודדות.
מאחלת לך הרבה בריאות
חנה
RSS
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
|
|