שלום למומחים,
אשמח לקבל עיצה בנושא הקשר שלי עם אחי.
אני עובר תקופה של משבר סביב שינוי קריירה.
יש לי אח שהוא קטן ממני בכמה שנים ויש ביננו קשר
יומיומי מאז שאני זוכר. המוזר הוא שאנחנו לא
ממש באותו ראש אבל איכשהוא הקשר תמיד
נשאר. אני כאמור עובר תקופהארוכה של משבר
חיפוש עצמי, אני נחשב לאדם מוכשר שיש לו
הרבה מה לתת ונותן לסביבה למשפחה אבל
כרגע אני פשוט הפסקתי את מסלול החיים הרגיל
כדי למצוא את מה שאוהבת נפשי או נשמתי. מן
הסתם אני זקוק לעידוד וזה מאד חסר לי.
הענין הוא שיש דפוס קבוע באינטראקציה עם אח
שלי שאולי כבר התרגלתי אליו... אבל שוב זה
מציק לי... כל שיחת טלפון יומית שלי איתו הוא
מצליח לשרבב עקיצה שמזכירה לי שאני לא עובד
ושאני לא מוכשר ושאני אני לא אתחתן ושאין לי
נסיון ואנשים לא יבקשו את עזרתי..
הענין הוא שאני שם לב לזה ... כלומר זה מפריע לי. בעבר הייתי
שם לו גבולות ועושה הפסקה בקשר אבל אני רואה
שהוא חוזר לזה. ברור לי שזה חלקים שלו במידה
מסוימת כי גם הוא מתמודד עם אכזבות אבל לא
חושב לנסות למצוא עזרה כמו שאני עשיתי ועושה.
האבסורד הוא שאני עוזר לאחי בכל כך הרבה והוא
נהנה מהידע והנסיון חיים שלי אבל לא מעניק לו תוקף.
ואני מדבר אתכם על קשר יומיומי שאני לא יודע מה
הוא תורם לי. השאלה מה אני יכול לעשות או לשנות אצלי
כדי שהדינמיקה הלא נעימה הזאת תיפסק?
תודה