|
|
האם אתם ישרים?
|
|
|
|
|
מצאתם ארנק, האם תכניסו אותו במהירות לתיק שלכם בלי שאף אחד ישים לב, או שתחלו לרוץ... |
|
|
|
|
|
פורום אורטופדיה - שאלות נפוצות
שאלות נפוצות פורום אורטופדיה הוא המקום להתייעץ אודות בעיות במערכת השלד. פורום אורטופדיה יעסוק במחלות פרקים, שברים, פריצות דיסק, בעיות גב, גפיים, בעיות יציבה ,עמוד שדרה, כאבי גב, עקמת, פריצת דיסק, נקע בקרסול, פציעו
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
|
שאלות נפוצות
| 1. | כואב לי בעקב, הרופא אמר לי שיש לי "דורבן". מה זה? ומה עלי לעשות כדי להפתר מה"דורבן"? | | | 2. | נפגעתי בברך, נאמר לי כי ב- MRI נראה נזק לסכוס המפרקי. האם ניתן לרפא זאת? | | | 3. | מהיא דלקת ומה עושים כדורים נוגדי דלקת? האם הם מרפאים את המחלה? | | | 4. | כיצד בוחרים מזרן שיהיה בריא לגב? | | | 5. | נחבלתי באצבע הקטנה ברגל, מה עושים? | | | 6. | יש לי בלט דיסק עם כאבי גב, הרופאים במרפאת כאב המליצו לי הזרקה אפידורלית. מה משמעות הטיפול הזה? ומהם הסיבוכים האפשריים? | | | 7. | מהיא אוסטאופורוזיס וכיצד ניתן להתגונן מפניה? | | | 8. | כיצד עובד מנגנון הדלקת? | | | 9. | מהיא כתף קפואה? | | | 10. | עיקמתי את הקרסול, נאמר לי שיש לי נקע. למה עלי לצפות? | | | 11. | בבדיקות הדמאה שונות - מיפוי עצמות, EMG ועוד - מבקשים פענוח, או הסבר לפענוח שניתן. | | | 12. | מהוא מיפוי עצמות ולשם מה שולחים אותי למיפוי? | | | 13. | כל הידיעות השונות בקשר לגלוקוזאמין הצליחו לבלבל אותי. האם זה עוזר או לא? | | | 14. | הרופא אמר שיש לי "גנגליון" מה זה אומר? | | | 15. | יש לי שינויים ניווניים במפרק הירך. האם כדאי לנתח מיד ולהחליף את המפרק, או לחכות? | | | 16. | ניפגעתי בתאונת דרכים מאחור, יש לי כאבים בצואר וסחרחורת . למה עלי לצפות? | | | 17. | יש פירסומים ועדויות על נעלי MBT , המועילות במניעת כאבי גב, ומסייעות בעיצוב וחיטוב הגוף, האם יש אמת בדבר? מה הם בכלל נעלי MBT? | |
| | | | | | 1. | כואב לי בעקב, הרופא אמר לי שיש לי "דורבן". מה זה? ומה עלי לעשות כדי להפתר מה"דורבן"? | | | | | "דורבן" הוא תאור של צמיחה של עצם בתחתית העקב הניראה בצילום רנטגן אשר אין לו קורלציה לכאבים המופיעים לעיתים בעקב ומיוחסים לו.
הכאב המכונה "דורבן" הוא למעשה דלקת בחיבור של רצועה בכף הרגל המחברת בין העקב לבין ראשי המסרקים.
תפקיד הרצועה לשמור על אלסטיות ושמירה על תנוחת הקשת האורכית בעת דריכה על כף הרגל.
כאשר קיימת בעיה בתנוחת כף הרגל או ביציבת כף הרגל וקיים עומס רב על הרצועה, מתפתחת דלקת בתחילת "הרצועה הכפית" שגורמת ללחץ וכאב בחיבור לעקב.
הטיפול צריך להיות משולב.
1. הורדת הדלקת.
2. שיפור וסיוע לרצועה בביצוע עבודתה על ידי מדרסים המשפרים את תנוחת כף הרגל בצורה דינמית.
הורדת הדלקת יכולה להתבצע על ידי תרופות נוגדות דלקת, הזרקות מקומיות, פזיוטרפיה, מתיחות אקטיביות, מתיחות לילה פסיביות בסד לילה, אולטרסאונד, גלי הלם, קרינת ליזר וכו'..
זה לא מספיק כי ללא שיפור בתנוחה המצב עלול לחזור שוב.
המדרס היחיד שיודע למיטב ידיעתי לשמור על התנוחה בצורה דינמית הוא מדרס מסוג Sole Supports. מידרס שעובר קליברציה לתגובה למשקל הגוף לאורך התנועה של כף הרגל. ניתן לעלות על האתר ולראות מה המדרס עושה.
קיימים שלשה ספקים המספקים מדרס זה בארץ.
1. עבדך הנאמן. במרפאתי.
2. דר' גילון גוברין בבית הרופאים במודיעין.
3. דר' ריצ'רד גקנר מרפאה פרטית בנתניה.
על ידי טיפול נכון ניתן להתגבר על הכאב הניגרם מדלקת ברצועה זו.
בהצלחה
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 2. | נפגעתי בברך, נאמר לי כי ב- MRI נראה נזק לסכוס המפרקי. האם ניתן לרפא זאת? | | | | | פגיעות בסכוס הברך הן פגיעות שילוו אותך זמן רב.
עדיין אין מענה טוב לריפוי הסחוס במשטחים המפרקיים של הברך.
נעשו נסיונות רבים למציאת פיתרונות ניתוחיים כגון: הטריה של הסכוס על ידי קדיחות בסכוס, השתלת תאי סכוס ממקום אחר, וכיום חושבים שהשתלה של תאים צעירים (תאי מזנכימה) שיכולים להתמיין לתאים שונים משורת ריקמת החיבור יוכלו לבנות את הסכוס מחדש. בנתיים אין תוצאות מספיק טובות לפתרון בעית הסכוס.
הפיתרון הטוב ביותר הוא הפעלה של הברך בתנועות חוזרות ונישנות, כגון אופניים או cross.
עשה הכל בעדינות ובהדרגה שלא לגרום יותר נזק לברך.
בהצלחה ,
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | |
| | | | 3. | מהיא דלקת ומה עושים כדורים נוגדי דלקת? האם הם מרפאים את המחלה? | | | | | תרופות נוגדות דלקת כגון ארקוקסיה, אתופן, נקסין, וולטרן וכד', הן תרופות שמעדנות במעט את התגובה הדלקתית של הגוף.
התגובה הדלקתית היא תגובת הריפוי של הגוף לנזק ריקמתי. נזק זה יכול להיות מסיבות שונות. פגיעה מכנית, זיהומית, גידולית , כימית וכד'. הגוף מגייס את ה"חיילים" וה"פועלים" לריפוי הנזק.זהו מנגנון הדלקת.
תופעת הלאוי של הדלקת היא כאב, חום מקומי, אודם ונפיחות. תופעות אלה לעיתים מטרידות ומפריעות בתיפקוד. ולכן התרופות נוגדות הדלקת מפחיתות במעט את התופעות הנילוות הנ"ל. את הריפוי הגוף עושה בעצמו. אנו הרופאים מנסים רק לא להפריע.
נקוה שלא נזדקק לכך.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 4. | כיצד בוחרים מזרן שיהיה בריא לגב? | | | | | למזרן יש חשיבות מירבית למצב הגב ולבריאות הגב.
אנו מבלים על המזרון בין רבע לשליש מחיינו, מי יותר, ומי פחות.
חשוב בבחירת מזרון לזכור וליישם מספר עובדות:
א. אם אין כאבים ואם המזרן נוח אין צורך להחליפו.
ב. אם יש כאבים הקשורים לשכיבה או לאחר קימה מהמיטה, יתכן שיש קשר למזרן אך לא בהכרח.
ג. אם מדובר במזרן קפיצים ישן שיש לו שקע במרכזו, היכן שישנים רוב הזמן, והמזרן לא נוח או שיש כאבי גב לאחר השינה, יש מקום להחליף את המזרן.
ד. כל מזרן קשיח בעל קשיחות בינונית ומעלה, עם ציפוי רך טוב - בריא לגב, ויכול לעזור להפיג או להקל מכאבי הגב.
ה. בבחירת מזרן חשוב שיהיה נוח. מזרן שאיננו נוח לא יהיה טוב!
ו. אין חשיבות למיבנה, קפיצים או ספוג, פרט למחיר. בדרך כלל מזרן ספוג טוב העונה על הדרישות המפורטות בסעיף ד' יעיל ובריא לגב, ועולה הרבה הרבה פחות.
ז. יותר סקסי ונשמע טוב לומר שקנית מזרן קפיצים אורטופדי מתכוונן ארגונומי אמריקאי, אולם הדבר אינו מוסיף כהוא זה לאיכות המזרן ולתועלת שלו, אלא לייצרנים בלבד.
לסיכום:
מזרן צריך להיות בעל קשיחות בינונית ומעלה בעובי כ- 10-15 ס"מ, עם שיכבת ריפוד רך מעליו בעובי כ- 5-7 ס"מ, שיהיה נוח ונעים לשכיבה.
בהצלחה.
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 5. | נחבלתי באצבע הקטנה ברגל, מה עושים? | | | | | מכה באצבע הקטנה יכולה להיות די מטרידה בלשון המעטה.
אם יש נפיחות ושטף דם תת עורי באזור יתכן ויש שבר באצמות האצבע או נקע במפרקי האצבע, ורצוי לגשת לבדיקת אורטופד וצילום לשלול שבר או פריקה.
לאחר שהוחלט כי אין שבר או שהשבר במקומו ואין צורך בהתערבות נוספת, ניתן לקבע את האצבע לאצבע הסמוכה.
משום מה לאחר המכה האצבע "מושכת אליה" כל דבר שעובר בסביבתה, וכל מגע כזה גורם לכאבים ולמכות חוזרות ונישנות באצבע החבולה.
הקיבוע אצבע לאצבע מתבצע על ידי פלסטר דק לא הדוק מדי, שמאפשר לאצבע הסמוכה הבריאה לשמור על האצבע החבולה. יש להקפיד לחתוך גזה ולשים בין האצבעות לפני הקיבוע ולהשאיר הגזה שם כל עוד האצבעות מקובעות זו לזו כדי שהזעה בין האצבעות לא תגרום לצמיחת פטרת במקום. ניתן להחליף הגזה והקיבוע בכל עת שהקיבוע מתלכלך, או לאחר מקלחת.
בדרך כלל, לאחר כחודש מהמכה, גם אם היה שבר, אין הרבה מה לעשות, ואם עדיין יש כאבים, ניתן לקבע אצבע לאצבע למשך שבוע שבועיים נוספים עד שהתחושה חוזרת להיות תקינה.
אם היה שבר, כף הרגל כולה עלולה להתנפח כשהולכים או עומדים לזמן ממושך, לעיתים עד לתקופה של ששה חדשים מהחבלה. - זה עובר עם הזמן.
בפגיעות אורטופדיות חשוב להיות סבלני.
סבלנות זהו שם המשחק.
בהצלחה.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 6. | יש לי בלט דיסק עם כאבי גב, הרופאים במרפאת כאב המליצו לי הזרקה אפידורלית. מה משמעות הטיפול הזה? ומהם הסיבוכים האפשריים? | | | | | מטרת הטיפול בכאב עקב בלטי דיסקים בדרך כלל לדכא את התהליך הדלקתי בדרכים שונות כדי להוריד את הנפיחות והדלקת בקירבת העצבים הסמוכים לדיסקים המעורבים.
אחת הדרכים היא בלוק אפידורלי.
הפעולה עצמה, טכנית, דומה מאד להזרקה אפידורלית בעת הלידה. הכנסת צינורית או מחט לחלל סביב מעטפות חוט השידרה, והזלפת חומר משכח כאבים ואנטי דלקתי (סטרואידים), לאזור זה. ניתן לבצע את ההזרקה בצורה "עיוורת" - רק על ידי מישוש חיצוני, וניתן לבצע את ההזרקה תחת שיקוף רנטגן. בדרך כלל לאחר ההזרקה מוציאים את הצינורית, ובמידה ולא נתנו חומר הרדמה מקומית אין סיבה לפגיעה בתיפקוד או לשהייה יותר מכשעה לאחר ההזרקה.
החומר בדרך כלל מתחיל את השפעתו תוך 12-24 שעות (תלוי בחומר שהוזרק), וממשיך להשפיע בין 7 - 21יום . לעיתים מספיקה זריקה אחת, ולעיתים יש להזריק מספר פעמים כדי לקבל השפעה מתמשכת.
ניתן לבצע הזרקה מכוונת תחת שיקוף גם לאזור השורש המודלק במידה וזה הגורם לכאבים.
אחד הסיבוכים האפשריים להזרקה באזור חוט השידרה היא פגיעה במעטפת והחדרת המחט לתוך החלל השידרתי. כשלעצמו אין סכנה או משמעות לחדירה זו. באחוז קטן מאד עלולה להיווצר דליפה של נוזל שידרה מהמעטפות ולגרום לעיתים לכאבי ראש למשך מספר ימים. בדרך כלל שכיבה על הגב משפרת את המצב. במידה וכאבי הראש נימשכים עקב דליפה שלא מסתדרת לבד, יש לבצע הזרקה נוספת במקום עם דם של החולה. וזה בדרך כלל סותם את הדלף ופותר את הבעיה. סיבוך זה נדיר ביותר בהזרקות אפידורליות.
כמובן קיימים הסיבוכים של כל פעולה פולשנית בסיכוי נמוך ביותר, כגון זיהום. שטף דם מקומי, וכד'.
יתכן גם שהטיפול לא יעזור.
האפשרות שהחולה ישאר "משותק " לאחר ההזרקה כמעט ולא קיימת כלל, ואינה נכללת ברשימת הסיבוכים האפשריים.
ככלל הפעולה בטוחה ללא תופעות לואי שכיחות משמעותיות כאשר מתבצעת במרכז כאב המומחה בהזרקות אלה.
בהצלחה,
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 7. | מהיא אוסטאופורוזיס וכיצד ניתן להתגונן מפניה? | | | | | אוסטאופורוזיס הוא מצב בו קיימת ירידה בצפיפות העצם בגוף.
הדבר נימדד כיום בבדיקת צפיפות העצם, והצפיפות מושווית עם ממוצע הצפיפות של נשים בגיל 18. ירידה של מעל 2 סטיות תקן מתחת לממוצע זה נחשב למצריך טיפול למניעת שברים הנובעים מהחלשות העצם עקב הירידה בצפיפותה.
לכל אדם קיימת ירידה בצפיפות העצם עם הגיל מעל גיל 45.
אצל נשים השינויים ההורמונליים בגיל המעבר גורמים לירידה מואצת בצפיפות העצם. אצל גברים שינוי זה נעשה מספר שנים מאוחר יותר.
אמצעים לחיזוק העצמות:
הדברים העיקריים המשפיעים על חיזוק העצמות, כאשר הרגולציה ההורמונלית בגוף תקינה, הם:
1. תזונה מאוזנת עשירה בסידן.
2. החשפות זהירה לשמש כדי לספק מספיק ייצור ויטמין D בעור, (ייצור ויטמין D בעור זקוק לחשיפה לאור שמש ), ויטמין D הוא אחד ההורמונים העיקריים המאפשרים ספיגה של סידן ממערכת העיכול, ועיבודו בגוף עד כניסתו לעצם.
3. פעילות גופנית, הגורמת לבניה של העצמות, חיזוק שלהם וקליטת סידן בתוכם.
שברים פתולוגיים:
אוסטאופורוזיס כשלעצמה אינה גורמת לבעיה.
התוצאה של אוסטאופורוזיס היא חולשה בעצמות ושברים שיכולים לקרות במאמצים ועומסים נורמליים, שלאדם ללא אוסטאופורוזיס לא יגרמו נזק. שברים אלה ניקראים שברים פתולוגיים הניגרמים בגלל חולשת העצם ולא ביגלל עוצמת המכה או העומס.
נשים אצלן העצמות ניראות חלשות עקב ירידה במסת העצם מטופלות בביספוספונטים, תרופות אלה כגון הפוסלן ודומיו, מדרבנות העצם לבניה מחודשת והיתחזקות. במחקרים ארוכי טווח ניראה כי הטיפול בביספוספונטים גורם לחיזוק העצם וירידה בשברים פתולוגיים אוסטאופורוטיים בצורה משמעותית, גם אם לא רואים את התגובה במדידת צפיפות העצם.
ניתן לטפל בביספוספונטים בתרופות יומיות, שבועיות, אחת לשלשה שבועות, ומקרים קיצוניים בהזרקה אחת לשנה.
זאת כמובן בתוספת של הגורמים לחיזוק העצם כפי שפורטו לעיל.
בהצלחה
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 8. | כיצד עובד מנגנון הדלקת? | | | | | דלקת היא תגובת הגוף לנזק ברקמות.
בכל עת שניגרם נזק לריקמה בגוף הגוף מגייס את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי לתקן את הנזק. אמצעים אלה הם גם תאים המגיעים למקום ומבצעים פעילות ישירה לתיקון הנזק, וגם אמצעים עקיפים לשמירה שהנזק לא יוחמר. כמו כן הגוף מאפשר לפועלים לפעול בתנאים האופטימליים עם מינימום הפרעות חיצוניות.
אם ניקח דוגמה מפיגוע חבלני באזור מסויים.
דבר ראשון שמערכת הביטחון תעשה הוא סגירת המקום תיחומו, הקמת מחסומים בכבישים סמוכים ועצירת כל התנועה המגיעה למקום. כמו כן תופץ הזהרה באמצעי התקשורת לא להתקרב למקום ועל קיום סכנה. בו זמנית הכנסת כוחות שיטור מבצעיים למקום כדי להתחיל את הטיפול בבעיה, וזימון כוחות מקצועיים בלוחמה בטרור שיסיימו את המלאכה כמו שצריך. לאחר שהבעיה טופלה יש מקום להתחיל להוריד את הסגרים הסביבתיים ואז מתחיל הטיפול בניפגעים ושיקום המבנים שיכול להמשיך זמן רב.
בדיוק באותו אופן עובד הגוף בעת טיפול בנזק בריקמה.
הדלקת היא התגובה הראשונית לריפוי, הבאת הגורמים המטפלים הראשוניים למקום עצירת הפעילות סביב המקום על ידי כאב נפיחות והגבלת פעילות. לעיתים אף יעלה חום הגוף כדי להתריע על בעיה מערכתית. בו זמנית מגיעים תאי הדלקת הכלליים והלא ספציפיים למקום ומתחילים את הפעולות הראשוניות להפסקת הנזק שניגרם. תוך מספר שעות מגיעים התאים הספציפיים לתיקון הנזק. ולאחר הטיפול הראשוני שלוקח כשלשה ימים הדלקת מתפזרת ומאפשרת חזרה לשיגרה תוך המשך טיפול שקט על ידי הגורמים המיקצועיים בניפגעים ושיקומם. כל ריקמה עם תאים מיחדים שלה. ומנגנוני ריפוי משלה.
כל פעם שניגרם נזק חדש התהליך הדלקתי קורה שוב. אם לא נותנים לדלקת לשכוח, או אז הדלקת הופכת להיות כרונית. ויש לטפל בה ספציפית.
נקוה שהדלקת תחלוף במהרה.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 9. | מהיא כתף קפואה? | | | | | כתף קפואה הינה מצב שיכול להופיע או לאחר חבלה , אפילו חבלה לא משמעותית, לאחר ניתוחים באזור הכתף או לאחר ארועים שמשפיעים על השימוש בכתף. נקראת כתף קפואה שניונית.
כמו כן קיימת תופעה של כתף קפואה ספונטנית שמגיעה ללא התראה או חבלה מוקדמת. נקראת כתף קפואה ראשונית.
יש החושבים שגם במיקרים אלו קיים ארוע ממריץ כלשהו, אולם זה איננו ברור.
יש שכיחות גבוהה יותר של התופעה של הכתף הקפואה בחולי סוכרת, או בחולים עם הפרעות בבלוטת בתריס.
קיימים מספר שמות למחלה ביניהן adhesive capsulitis , RSD of shoulder , ועוד.
קיימים שלשה שלבים של המחלה:
1. קפיאה - 3-6 חדשים , שלב זה בעיקר כאבים עם הגבלה בתנועה שהולכת ומחמירה.
2. שלב הקיפאון - 6-12 חדשים, עדיין כאב עמום אולם הבעיה העיקרית היא ההגבלה בתנועה.
3. שלב ההפשרה - כ-3 חדשים, שיפור הדרגתי של טווחי התנועה בכתף, עד הגעה לנקודת הסיום בו נשארת מיגבלה כלשהיא בתנועה אולם בדרך כלל לא מפריעה לתפקוד היומיומי.
מה שקורה במפרק הוא למעשה דלקת והתכווצות של כל הרקמות העוטפות את הכתף בצורה שהן אינן מאפשרות תנועה במפרק. בשלב הראשון.
כיווץ הרצועות והרקמות עם ירידה בפעילות הדלקתית בתקופת הקיפאון.
הרפיה והתארכות הרצועות והרקמות בשלב ההפשרה.
.
אין טיפולים שעוזרים למצב בשלב הכניסה לקיפאון, או בשלבים מאוחרים יותר בכתף הקפואה הראשונית. במקרה זה יש לבצע כל מה שעוזר להרגשה בידיעה שהמצב לא ישתנה בהרבה ממהלכו הטיבעי.
במיקרים של כתף קפואה שניונית יש המאמינים כי ניתן לקצר את התהליך על ידי פעולות אגרסיביות. אין הוכחה ברורה וחד משמעית לדבר.
המלצתי - למרות התסכול שבדבר, ברוב המיקרים כדאי ללמוד להסתדר עם המיגבלה, ולחכות בסבלנות שזה יעבור עם הזמן הטיבעי של מהלך המחלה.
נקוה שהזמן יעבור מהר.
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 10. | עיקמתי את הקרסול, נאמר לי שיש לי נקע. למה עלי לצפות? | | | | | נקע הוא למעשה קרע של רצועות המייצבות את המרפק. מדובר בכל מפרק.
הקרע יכול להיות רק מירוסקופי, ואז למעשה יש התארכות או מתיחה של הרצועה, או קרע ממש בו הרצועה ניקרעת בחלקה או לגמרי.
כמובן שככל שהנקע יותר קשה כך הריפוי והשיקום שלו יותר קשה ויותר מאורך.
בנקע קל יכול להיות שיהיו כאבים ונפיחות מספר ימים בלבד, ולאחר מספר ימים ניתן לחזור לתפקוד מלא.
בקרע מלא קיימת נפיחות גדולה מאד מיידית הניגרמת מדימום מקומי סביב ובתוך המפרק, עם כאבים עזים ביותר, ובמהלך השבועיים שלאחר הנקע הדם שהיה ברקמות ניספג והולך לאזור העור בעקב, ניראים שינויי צבע בעור, החל מאודם כחלחל, כחול סגלגל, ועד צהוב וירקרק, עד שכל התאים האדומים מתפרקים לגמרי וניספגים לדם.
בכל אותה העת הכאבים הולכים ומוקלים. בתקופה זו ניתן לדרוך על הרגל לפי היכולת. ובדרך כלל ימליץ האורטופד הרמת הרגל, קירור מקומי בשלשה ימים הראשונים, חבישה אלסטית, ותרופות נוגדות כאב ו/או דלקת.
מומלץ להתחיל פיזיוטרפיה במהלך השבוע עד 10 ימים מאז הנקע כדי לא לפתח אי יציבות כרונית במפרק הנקוע.הפיזיוטרפיה מאפשרת ריפוי טוב יותר של הרקמות המתחברות באזור הרצועות הקרועות. כמו כן בפיזיוטרפיה יתרגלו וישפרו את תגובות השרירים לשינויים במצב המפרק במרחב, ועל ידי כך ימנעו נקעים חוזרים מאוחרים לאחר גמר ריפוי הרצועה.
במידה והנקע היה בדרגה גבוהה, הנפיחות הכאבים והמיגבלה בעת פעילות יכולים להמשיך במשך מספר חדשים. בכל העת הזאת רצוי לבצע פעילויות לפי היכולת בהנחיית האורטופד והפיזיוטרפיסט.
בהצלחה, דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 11. | בבדיקות הדמאה שונות - מיפוי עצמות, EMG ועוד - מבקשים פענוח, או הסבר לפענוח שניתן. | | | | | יש לזכור שבדיקות הדמאה הן בדיקות עזר וכמעט חסרות חשיבות ללא הקשר קליני - ללא ציון מהות הכאבים, מיקומם והבדיקה הרפואית שנערכה ע"י רופא. הבדיקות נעשות כדי לעזור לרופא להחליט בהקשר לאבחנה שעליה חשב כששלח לבדיקה. | | | | | חזרה למעלה | | | | 12. | מהוא מיפוי עצמות ולשם מה שולחים אותי למיפוי? | | | | | מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה המסייעת לרופא לבדוק אם והיכן יש אזורים בגוף עם שינוי באספקת דם, או שוני ברמת הפעילות המטבולית באזורים שונים בעצמות.
המילים גדולות ומפוצצות, אנסה להבהיר במה מדובר.
העיקרון של מיפוי רדיואקטיבי הוא, הזרקת חומר לגוף המתרכז באבר או בריקמה ספציפיים, אל החומר קשור חומר רדיואקטיבי. לאחר ההזרקה ניתן לבדוק עם קורא רדיואקטיביות את הפיזור של החומר בגוף ועל ידי זה מקבלים תמונה של האבר הספציפי או הריקמה הספציפית.
במיפוי עצמות קשור אטום של טכנציום רדיואקטיבי (זאת אומרת שהוא פולט קרינה רדיואקטיבית ידועה)לחומר שמתרכז בעצמות ומשתתף בחילוף החומרים בעצמות.
מיד עם הזרקתו, החומר עדיין נמצא בתוך כלי הדם, ולכן ניתן למדוד את הפיזור בגוף ולראות אם יש אזורים בגוף בהם יש ריכוז של החומר, או חסר הגעה של החומר. הדבר מעיד על אזורים עם דלקת או זיהום או מצבים שונים אחרים.
לאחר מספר שעות החומר מתחיל להתרכז בעצמות כיון שהמולקולה אליו קשור החומר הרדיואקטיבי משתתף בחילוף החומרים בעצם.
במידה וקיים אזור בעצמות בויש פעילות מוגברת מאיזה שהיא סיבה, ניראה ריכוז של החומר במצלמה. במידה ויש ירידה בחילוף החומרים בעצם ניראה ירידה של הריכוז באזור.
הבדיקה היא מאד רגישה, כל שינוי בפעילות בעצם החל ממכה, נקע, או פעילות יתר, שבר מתרפא, דלקת במפרק,וכלה במצבים של זיהומים וגידולים ניתן לראות במיפוי.
מאידך גיסא הבדיקה איננה מבדילה כלל בין הסיבות השונות, ולכן לא ניתן לדעת כלום מהבדיקה בלבד ללא קורלציה קלינית ועוד בדיקות הדמיה נוספות.
יש לזכור שמיפוי עצמות הינה בדיקה המערבת הזרקת חומר רדיואקטיבי לתוך הגוף עם כל המשמעויות של קרינה רדיואקטיבית.
החומר נישאר בגוף מספר שעות, ומיד עם הזרקתו הגוף מתחיל להפרישו דרך הכליות. הוא מתרכז בתוך השלפוחית ומופרש דרך השתן. תוך מספר ימים החומר רובו ככולו מופרש ויוצא מהגוף.
נקווה שלא ניזדקק.
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 13. | כל הידיעות השונות בקשר לגלוקוזאמין הצליחו לבלבל אותי. האם זה עוזר או לא? | | | | | ישנם מחקרים רבים בנוגע התכשירים השונים של גלוקוז-אמין.
ברוב המחקרים נראה כי קיים שיפור ברוב המיקרים שאיננו שונה בהרבה משיפור שמקבלים על ידי נטילת תרופות דמה. השיפור הוא בעיקר בכאב.
קיים תכשיר אחד שאכן הראה שינוי משמעותי שדומה לשינוי הניראה בנטילת תרופות נוגדות דלקת שוב השפעה על הכאב בלבד, והוא ה-Glucosamin sulphate בצורה קריסטלינית הניתן כתרופת מירשם Arthryl. התרופה ניתנת בצורה של אבקה שיש להמיס בכוס מים ולשתות 1500 מ"ג ביום.
כל התכשירים הנ"ל עוזרים ומפחיתים את הכאב אולם אינם משנים או מאיטים את הדרדרות השינויים הניווניים שבמפרקים.
לאחרונה מחקרים הראו כי ניתן להשתמש בתכשיר זה האחרון גם במקרים של שינויים ניווניים בכתפיים ויתכן גם במפרקים נוספים, להפחתת הכאב שמקורו בשינויים אלו.
יש לציין שבהרבה מהתכשירים שהינם תוספי מזון יש חומרים נוספים שיכולים גם הם לעזור כנגד כאבים, כגון כונדרואיטין, ו- MSM, שגם להם הראו תכונות מפחיתות כאב במחקרים מסויימים.
בסך הכל, אם נטילת תכשיר עזרה בהורדת כאב, שווה להמשיך. אולם אם אינו עוזר, אין טעם.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 14. | הרופא אמר שיש לי "גנגליון" מה זה אומר? | | | | | בכל מפרק קיימת ריקמה שמיצרת נוזל סיכוך הניקרא נוזל סינוביאלי. כל גיד עטוף בשרוול ריקמה שיוצר נוזל סיכוך סינוביאלי סביב הגידים.
במידה ויש ריבוי של נוזל מסיבה כלשהי כגון פגיעה בגיד או במפרק עם דלקת, הנוזל בתוך מעטפת הגיד או בתוך המפרק מתרבה. לעיתים נוצרת שקית אליה מתנקז הנוזל. לשקית זו קוראים גלגליון.
בעבר הרחוק שיטת הטיפול היתה להניח ספר גדול על הגנגליון ולתת מכה. הגנגליון מתפוצץ ומתפזר בריקמה. בדרך כלל המצב היה חוזר שוב תוך מספר ימים.
יש לודא שאכן מדובר בגנגליון, ואם כן אם זנ לא מפריע אין צורך לעשות כלום רק לודא שבעיה המקורית שגרמה להווצרות הגנגליון נפתרה. במידה והגנגליון מפריע ניתן לנתח ולכרות אותו. במקביל יש לודא שהבעיה המקורית נפתרה, אחרת הגנגליון עלול להתהוות מחדש.
אין טעם בהזרקות לתוך הגנגליון כיון שהוא לא מקור הבעיה והההזקה אינה פותרת את הבעיה שגרמה להיווצרותו.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 15. | יש לי שינויים ניווניים במפרק הירך. האם כדאי לנתח מיד ולהחליף את המפרק, או לחכות? | | | | | שינויים ניווניים הינם שינויים במפרק שנוצרים עקב שחיקה שלו. השינויים כוללים ירידה במסת הסחוס המפרקי, עליה בתחולת המים בסחוס דבר המוריד את ההחלקה של הסחוס, צמיחה של בליטות עצם סביב המפרק (כאילו במטרה ליצב אותו), כמו כן מופיעים שינויים בעצם עליה מונח הסחוס המפרקי.
השינויים האלה יכולים להגביל את תנועת המפרק וכן יכולים לעיתים לגרום לכאבים המחמירים ומוקלים לסרוגין.
כל עוד קיימת תנועה טובה וניתן לסבול או להוריד את מידת הכאב למינימום ניסבל, כדאי להמשיך לסחוב.
ברגע שכבר לא ניתן לקבל עזרה והכאבים והגבלת התנועה חמורים, זה הזמן לפנות לפיתרון ניתוחי.
העצמות והרקמות החיות בנויות להגיב לשינויים ולהתחזק כשכוחות חזקים מופעלים עליהם. כך שככל שתפעל יותר הגוף יסגל עצמו לתנועה ולפעילות.
לא כן המשתל המלאכותי. המשתל בנוי מסגסוגות של מתכות, קרמיקה דחוסה, או פלסטיק דחוס. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יש תותבות טובות אולם כמה טובה שתהיה איננה מגיבה לשינויים וכוחות המופעלים עליה.
ולהפך, ככל שתפעיל יותר כוחות נוצרים שברים קטנים בחיבור בין בעצם לבין המשתל והמשתל הולך ומתרופף.
אורך החיים המקסימלי של תותב כיום הוא בין 15 ל-20 שנה. בתנאים אידיאליים. במיקרה של פעילות מאומצת הזמן של ההתרופפות הולך ומצטמצם. ואז צריך להחליף את הפרוטזה. בכל החלפה הניתוח הופך להיות יותר קשה עם יותר סיבוכים, וזמן התרופפות יותר קצר. כמות העצם סביב המשתל הולכת ומצטמצמת ובכל החלפה יש צורך בניתוח יותר גדול ויותר מסובך.
ולכן רצוי לכתחילה לבצע את הניתוח כמה שיותר מאוחר. ולאחר הניתוח להשמר ולא לבצע פעילות מאומצת מאד כדי לשמור על התותבת ליותר זמן.
בנתיים כדאי "להנות" מהמפרק המקורי כמה שניתן, ילנסות לדחות כמה שניתן את הניתוח.
דר' חגי אמיר | | | | | חזרה למעלה | | | | 16. | ניפגעתי בתאונת דרכים מאחור, יש לי כאבים בצואר וסחרחורת . למה עלי לצפות? | | | | | בתאונת דרכים כזו בדרך כלל הפגיעה היא במנגנון צליפת השוט.
פגיעה במנגנון צליפת השוט היא פגיעה הנגרמת על ידי טלטלה פתאומית של הראש, כאשר הנפגע לא מוכן לתנועה, וכתגובה נוצר כיווץ חזק מאד, לא רצוני, של שרירי הצואר כדי ליצב את הצואר.
הכיווץ הפתאומי החזק מאד כנגד התאוצה של הגולגולת שנגרמה על ידי התנועה של טלטלת הראש, היא זו שגורמת לנזק.
הנזק הוא בדרך כלל נזק לרקמות הרכות, השרירים והרצועות סביב המפרקים הקטנים, באזור הצואר והשכמות.
נזק זה הוא קרעים מיקרוסקופיים מלווים בדימומים נקודתיים בתוך השרירים. אלה גורמים לגירוי ניכר של שרירי הצואר, מלווה בכאבי צואר ראש וכתפיים, לעיתים עיקצוץ של האצבעות עקב גירוי העצבים העוברים דרך השרירים המודלקים, תחושת סחרחורת טשטוש, והפרעה בשיווי מישקל , בחילות ולפעמים הקאות, בעיות בריכוז ובזיכרון.
התופעות הולכות ומתפתחות מספר שעות לאחר החבלה הראשונית. משך התופעות הנ"ל בדרך כלל עד יום יומיים במיקרה הקל, לבין שלשה ארבעה ימים במיקרה הבינוני, ועד לשבוע עשרה ימים במיקרה הקשה.
לאחר ימים אלה של התחושות האקוטיות, התפקוד חוזר לנורמה וללא שארית נזק.
לעיתים רחוקות הופך המצב לתגובה כרונית.
במיקרה זה עצם הקיבעון של עמוד השידרה הצוארי, וכיווץ השרירים המתמיד גורם להמשך הכאב בצואר, הגורם להמשך הסחרחורות , המחמיר את הקיבעון וכיווץ השרירים וחוזר חלילה.
מעגל זה הוא מעגל הכאב הכרוני אשר יש לפרוץ כדי להתגבר עליו.
ראשית כל, הזמן עושה את שלו.
המשך פעילות, תנועות הצואר תרופות נגד כאבים יכולים לסייע לשבירת המעגל. חשוב - ל א לקבע את הצואר על ידי צוארונים למיניהם.
טיפול פיזיוטרפי יכול לפרוץ את המעגל.
כמו כן מוכח כי טיפול כירופרקטי במצבים אלה יכול לסיים את שרשרת הכאב ולהוציא את הניפגע מן הכאב המתמשך.
הרפיות הכל שיטה, כגון רפלקסולוגיה, שיאצו, מסג', יוגה ומדיטציה יכולים לסייע בסיום המצב הכרוני.
כל זאת במידה ואין לחץ ישיר של דיסק שפרץ ולוחץ על עצב.
בלט דיסק הנצפה ב- CT או ב- MRI איננו בהכרח גורם לכאבים בצואר, וקיים במיקרים רבים ללא כל ממצאים, הסבירות גבוהה שגם במיקרים אילו איננו משחק תפקיד.
בברכה
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה | | | | 17. | יש פירסומים ועדויות על נעלי MBT , המועילות במניעת כאבי גב, ומסייעות בעיצוב וחיטוב הגוף, האם יש אמת בדבר? מה הם בכלל נעלי MBT? | | | | | MBT הוא קיצור השם Masai Barefoot Technology – טכנולוגיית ההליכה היחפה של שבט המסאי שמקורו בקניה. מאחורי הטכנולוגיה עומד מהנדס שוויצרי בשם קארל מילר, שבמהלך ביקור בקוריאה גילה שההליכה היחפה בשדות האורז הקלה מאוד על כאבי הגב שלו. מילר הסיק שהליכה ללא נעליים על משטחים רכים גורמת לנו לאי יציבות טבעית אשר לה השפעות חיוביות רבות על מערכות השרירים והשלד. לעומת זאת, הליכה בנעליים רגילות על משטחים קשים, כפי שכולנו נוהגים ללכת, גורמת לנו לניוון ולפגיעות ביציבה ובמערכות הגוף. עד כאן הוא צדק.
הוא פיתח קונספט בו סוליית הנעל דמויית נדנדה מקנה לרגל תחושה של חוסר יציבות. חוסר היציבות נועד לגרום לגוף להגיב בפעולות מוגברות של השרירים האחראיים על היציבה. הנעל אמורה לשפר את היציבה וההליכה, ולגרום להפעלת שרירים שהוזנחו ואפילו "לעצב ולחטב" את הגוף - לא פחות.
רק דבר אחד שכח המהנדס הדגול כי קיימת גם כף רגל אשר בני שבט המסאי בהולכם יחפים בחול פיתחו וחיזקו את שריריה, ואילו בתוך הנעליים כף הרגל מנוונת ואינה מבצעת את התנועות התקינות שאמורות להתבצע בזמן הליכה.
באופן נורמלי ופיזיולוגי, בזמן הליכה כף הרגל מבצעת מספר גלגולים שהם חיוניים להליכה נכונה. כשאנחנו נועלים נעליים קשיחות אנחנו מאבדים מהיכולת לבצע חלק מהגלגולים הללו ולכן בדרך כלל מומלץ ללכת עם נעל רכה יותר.
כשנועלים את נעלי ה- MBT עם הסוליה הייחודית הקשיחה דוגמת נדנדה, חלק מהגלגולים נעשים בין הסוליה לרצפה במקום בתוך בכף הרגל, מה שהופך את ההליכה לנעימה יותר. במקום ללכת על סוליה קשיחה אנחנו הולכים על סוליה הרבה יותר עגלגלה, יחד עם זאת, כף הרגל מתנוונת, משום שהתנועות שהיו אמורות להיות מופעלות על ידי כף הרגל כרגע הופכות להיות מיותרות. בעולם השיקום האורטופדי, סוליה מסוג זה ניתנת לאנשים עם בעיה בכף הרגל כפיתרון למצב בו אינם מסוגלים לבצע את התנועה הפנימית, או שתנועה זו גורמת לכאב. סולית נדנדה מאפשרת הליכה גם ללא התנועה הטיבעית בכף הרגל. אולם לאנשים בריאים, מעבר לתחושה טובה יותר, אין שום תועלת בנעליים אלה, ההיפך הוא הנכון, היא עלולה אף להזיק.
לסיכום, נעלי MBT מונעות את התנועה הפיזיולוגית של כף הרגל. על ידי כך הן מאלצות את הנועל לקנות רק נעליים אלה כי לאחר תקופה מסוימת, בכל נעל אחרת יהיו כאבים ואי נוחות. קיימות הטוויות ללכת עם נעל עם סוליית נדנדה וזאת רק כאשר יש עיוות בכף הרגל או מחלה המונעת מכף הרגל לבצע את התנועה הנורמלית ואז חייבים לנעול נעל עם סוליית נדנדה. זה ששרירים אחרים ניכנסים לפעולה בעת שנועלים את נעלי ה- MBT זה נכון אולם זה על חשבון בריאות כף הרגל.
לאדם נורמלי ללא פתולוגיה בכף הרגל, וללא הטוויה רפואית, לא מומלץ לנעול נעלי MBT.
דר' חגי אמיר
| | | | | חזרה למעלה |
|
|
|