אני אישה פעלתנית, אוהבת לעזור לכל מי שמבקש , התחתנתי עם בעל הפראקטיבי, עם הפרעת קשב וריכוז שלא אוהב שמבקרים אותו ואף כועס מאד ,אבל אחכ מצטער על כך,הקושי היה מתחילת הנישואין הוא מביא אותי לידי כעס חזק ואף לקללות חזקות אין לי שליטה על עצמי כי הוא מטריף אותי ואף כל הזמן מחפש אשמות רק בי , הוא טוען שהוא הבעל ואסור לי להעיר לו.
יש לנו 6 ילדים כולם מאד מאד פעלתנים ול4 מהם יש בעיית קשב וריכוז מוכרת, הבכורה אף מקבלת תרופות כבר בת 11 סהכ,כל הזמן מעיר לילדים בצורה לא נכונה, לא מבין אותם ואחרי המעשים הוא מצטער שכעס יותר מידי, לי קשה מאד מאד כי דואגת למצב הנפשי שלהם, כל הזמן הוא רק מעיר להם, ושאני מעירה להם הוא טוען הנה גם את מעירה, אבל הוא מעיר על דברים שטותיים ולידותיים ואני מעירה במצב של סכנה או הפרעה לאחר.
לילדים ואף לבעלי עיה של תקשורת שלילית , רוצים קשרים אך מתקשרים בצורה רעשנית, כעסנית, נגיעות והיברה לא אוהבת את זה.
יחד עם מה שאני מתמודדת בחיי היומיום רואים אנשים מבחוץ שאני כעוסה ולחוצה ולא יודעים מה יש בבית, אומרים איחזה אישה יש לך מגיע לך גן עדן, וגם אומרים שהוא יותר שקט ממני ואני יותר כעסנית, וזה רק גורם לו יותר עליונות ומרים את האף ןלא מבין עדיין שהבעיה אצלו, ורק אני הכעסנית לא בסדר, דבר שמביא אותי לייאוש ובכי.
הוא לא מוכן לבוא לייעוץ כי חבל על הכסף? ולא יעזור לי כלום להשתנות הבעיה אצלי כן......?
אף אחד לא מבין אותי חוץ מאמא שלי והמטפלת של התינוקת נמאס לי.