בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
 
רונית
13:52 17.09.14
תודה על התשובה המהירה

ראי את הסעיף האחרון בהודעה הקודמת הוא מאוד אוהב משחקי מחשה וטאבלט מהו הזמן המומלץ לילדים בגיל זה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:18 17.09.14
רונית שוב שלום,
ההמלצה הכללית היא על מינון קצוב של כל פעילות : בגיל 5, בערך כחצי שעה ביום. לא יותר. עיקר החשיבות בגיל זה היא על משחקי יצירה, פעילות יצירתית, ומשחקים עם חברים.
כל טוב!
 
רונית
10:47 17.09.14
דר' יוכי שלום רב ,
זו אינה הפעם הראשונה שאני רושמת לך וחשובה לי חוו"ד
בני בעוד חודשיים יהיה בן 5 נמצא היום בגן חובה מטופל בריפוי בעיסוק מגיל 3.9 ,זה התחיל מזה שראיתי שאחיזת היד שלו אינה נכונה והמשיך לכך שיש חשד כי יש לו בעיית קשב וריכוז ,ואושרה לו השנה גננת שילוב .
הוא ילד מקסים וחכם יודע את כל הצבעים יודע לספור עד 20 בוודאות ומזהה את כל המספרים מ1 עד 10 אינו יודע עדיין כיצד לכתוב את השם שלו אך יודע לזהות את אותיות שמו +להגיד אותם+יודע שכותבים נועם נולאחר מכן ו ולאחר מכן ע ולאחר מכן מ סופית
הוא מאוד אוהב פאזלים ויודע להרכיב פאזלים בגודל של 36 חלקים בכוחות עצמו ללא כל עזרה
ילד מאוד חברותי נכנס השנה לגן חדש ( אף ילד מהגן הקודם לא עלה לגן שהחלטתי לרשום אותו והגננת מדווחת כי מבחינה חברתית הוא משתלב בצורה מאוד מרשימה

מה שמתסכל אותי זה החוסר עקביות לדוגמה היום היינו אצל המרפאה בעיסוק והיא נתנה לו לבצע מספר מטלות שגם אני יודעת שהוא יודע לבצעם וגם המרפאה בעיסוק יודעת כי הוא יודע לבצעם והוא התנהג כאילו הביאו לו את המשימה הכי קשה

בציור אקראי כשביאים לו דף ונייר הוא יודע לצייר פרצוף של איש בצורה מושלמת עם עיניים ופה ואף ושיער אך כשמבקשים ממנו לצייר איש זו כאילו המשימה הכי קשה
מצד שני ביום אחר כשיבקשו ממנו לצייר איש הוא יצייר אותו בצורה מושלמת

מבחינת תרגילי חיבור הוא עדיין לא במקום המופשט של ההבנה ששתיים ועוד 1 שווה שלוש אני צריכה להגיד לו לדוג' שאני מביאה לנועם 2 ענבים וולאחותו ענב אחד ואז הוא יודע לענות לי שיש בסך הכל 3 ענבים

בקיצור מה שמתסכל אותי זה היום היותר טוב והיום הפחות טוב

ושאלה נוספת הוא מאוד אוהב לשחק במשחקי מחשב/טאבלט ביום אני ובעלי מגבילים את זה ללא יותר מחצי שעה ביום מהו הזמן שהיית ממליצה לתת לילד בגיל זה ביום .
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:53 17.09.14
רונית שלום,
התנודתיות ברצון לשתף פעולה היא כמו התנודתיות בריכוז, אצל ילדים שלוקים בבעיות קשב וריכוז, והתופעה מאד מוכרת לנו. זו גם תנודתיות במצבי הרוח לפעמים.
אין טעם לכעוס על הילד או ללחוץ אותו, במיוחד בתחומים שברור שהוא יודע ומצליח. לא נורא אם משנים כיוון, ובוחרים מטלה אחרת. צריך סבלנות, ואני מקווה שלכשיגיע לגיל 6, ויוכל להתחיל לקבל טיפול תרופתי, תראו שינוי גדול לטובה.
כל טוב בינתיים, ושנה טובה ומוצלחת !
בספטמבר הבן שלי יהיה בן שנה וחודש . אני ובעלי בשתי דיעות שונות . האם להכניס את הילד לפעוטון בספטמבר ? אני רופאת שיניים ועובדת כל היום הילד בינתיים אצל אמא שלי . בעלי חושב שהילד יכול להתפתח יותר בפעוטון .האם כדאי להכניס אותו השנה או בשנה הבאה ? האם הילד יכול להתפתח בפעוטון בגיל כזה יותר מהבית ???
 
אסתי
14:51 15.09.14
שלום רב
בני הבכור בן שנה וארבעה חודשים ועד כה היה איתי בבית. הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית והקוגניטיבית אבל עדיין לא מדבר. עד היום היה ילד בריא מאוד ומעולם לא חלה. הוא עדיין יונק חלקית. לפני שבועיים התחיל ללכת לפעוטון. לאחר שלושה ימים נדבק בווירוס וסבל מאוד מצינון חזק, אחרי כמה ימים חזר לגן ותוך יומיים פיתח חום גבוה מאוד ואיבדנו דלקת אוזניים. היום, אחרי חמישה ימים של חום גבוה מאוד, הקאות חוסר תיאבון מוחלט וילד תשוש וחסר אנרגיה בגלל האנטיביוטיקה ומשככי הכאבים שקיבל לראשונה בחייו, אני תוהה האם נכון יהיה לחכות לשנה הבאה להכניסו למסגרת? ברור לי שהשניה הראשונה היא קשה ונדבקים וכך מתחסנים אבל האם לא עדיף שהגוף יהיה חזק יותר, והילד יהיה גדול יותר?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:53 15.09.14
אסתי שלום,
מבחינת ההתפתחות הפסיכולוגית, מקובל להמליץ על הכנסת הילד למסגרת מגיל שנה, או אף מגיל 9 ח'. מבחינה גופנית - ברור שיש בכך "סיכונים" של מחלות תכופות, אבל זה גם מחסן. רוב הילדים מתחסנים לאחר מספר חדשים, בכל גיל של כניסה למסגרת. אבל יש כמובן ילדים שהם יותר רגישים, ולגביהם צריך לשקול אחרת.
אם את מתרשמת שהילד שלך רגיש במיוחד, בוודאי שמוטב לך לחכות עוד תקופה, אם זה אפשרי לך.
כל טוב, והרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:41 24.06.09
שירה שלום,

את ובעלך מייצגים שתי גישות, ששתיהן מקובלות בפסיכולוגיה, ותלוי את מי שואלים.....
יש הטוענים שעד גיל שנתיים, עדיף לילד להיות בבית לבד, ולקבל התייחסות של מטפל אחד. יש המוסיפים לכך גם את הפחד מהידבקות של הילד במחלות שונות.
לטעמי, ילד בריא מגיל שנה ואילך נהנה ונתרם מאד מחברת ילדים אחרים. הוא בוחן אותם, מחקה אותם, וכך התפתחותו יותר טובה. המסגרת הקבוצתית מבנה לילד סדר-יום, מארגנת לו פעילויות מגוונות בסדר קבוע, האכילה בקבוצה מגרה את התיאבון, השינה המשותפת מקנה לילד הרגלים נכונים.
לסיכום - גישתי היא מאד חיובית לשילוב בפעוטון/משפחתון.

בהצלחה!
בסדר ברור לנו שעדיף לא זה ולא זה
אבל אם כבר נכנענו ונתנו...
מה פחות נורא? ממותק מתרכיז או משקה דיאט ללא סוכר?
תודה
 
מאור
19:08 14.09.14
מאור שלום,

לא ידוע לי על מחקר מדעי מבוקר, שהשווה בין השפעות ארוכות טווח של ממתיקים, כמו אספרטיים, לבין רמת סוכר גבוהה, על הבריאות של ילדים.
המחשבה הכללית היא, שיותר קל לשלוט בכמות הסוכר הטבעי, ועדיף להתרחק מחומרים מלאכותיים כמו ממתיקים.
כלומר : אם אתם נותנים לילד לשתות משקאות ממותקים, אז תפחיתו את הסוכרים האחרים במזון שלו, כמו חטיפים, שוקולד, וכד'.
כל טוב!
 
מיכל
11:33 10.09.14
ד"ר יוכי שלום ! מה שלומך ?
אנחנו עדיין בטיפולים ויש שיפור גדול מאוד .
הבן שלי נכנס לגן חובה , הגננת אומרת שהוא בוכה על כל דבר , אם ילד ייקח לו משחק אז הוא בוכה . איך מלמדים אותו מלבד שיחות על זה שהוא כבר גדול ולא בוכים , להתבגר קצת ?
תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:20 10.09.14
מיכל שלום,
אולי עדיף לדבר עם המטפלות שלו, כדי שינסו לעבוד איתו במהלך הטיפולים גם על התמודדות עם תסכול. לדעתי, הן יעשו את זה יותר טוב מכן, ואולי הן תוכלנה להדריך אתכם איך לעשות זאת בבית.
כל טוב, המשך התקדמות ושיפור !
 
רונית
10:43 10.09.14
דר יוכי שלום רב,
בני בעוד חודשיים יהיה בן 5 מטופל בריפוי בעיסוק ,יש לי שאלה שקצת מטרידה אותי היום באמצע הטיפול בריפוי בעיסוק לערך חצי שעה לאחר שהטיפול התחיל היה קטע ממש של כמה שניות שהוא קצת התנתק הכוונה שלי הוא היה פיזית בטיפול אך הוא בהה לרגע ממש כאילו הו א לא איתנוסוג של חליה עם עיניים פקוחות אחרי שהמטפלת קראה לו הוא חזרלטיפול כאילו לא קרה כלום האם התופעה מוכרת לך?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:16 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:17 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:17 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
נתנאל
07:40 10.09.14
בן בן 3 9 חודשים
סבל בגיל הצעיר מוויסות חושי טופל ע"י מרפאה בעיסוק וסיים את הטיפול בהצלחה
התחיל גן עירייה
יש לו קושי בקליטה זה אומר שהוא לא אוהב את הגן החדש
בכי בכניסה לגן ובפרידה במהלך היום בגן ובצהרון הוא לא בוכה , אבל הוא משחק בעיקר עם עצמו ויותר בודק. (אומר שהוא רוצה לחזור לגן הפרטי )
בגן הוא לא מתבייש לבקש דברים ולספר לגננת על הצרכים שלו או מה שעשה בחופש
הוא לא מוכן לאכול את האוכל בגן רק את הפרוסה שאנחנו מכינים לו (גם בגן פרטי היה כך, בינתיים הגננת מסכימה שנביא לו כריך מהבית)
בצהרון אוכל מעט טוען שזה לא טעים לו. (בגן פרטי אכל צהוריים )
בא לו חבר מהגן וברח לחבר פיפי ובני כעס ושעה סצנה "מבישה" שנתנו לחבר את החולצה שלו והיה בלחץ שהחולצה לא תחזור אליו.
בנוסף יש לו בתקופה הזו אובססיה לא להסכים לאחיו הקטן לצפות בטלוויזיה או במחשב ( זה הורס את העיניים, והוא לא מסוגל לתת למחשב T/V לעבוד אם לא נמצאים " חייבים לכבות" ממש באובססיה בכלל הוא ילד חכם מאוד )
מה לעשות?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:00 10.09.14
נתנאל שלום,
יש שני עקרונות בחינוך, שאנחנו משתדלים להשען עליהם : ראשית, סבלנות ! ילדים עוברים שלבים התפתחותיים שונים, ומגלים התנהגויות שלא תמיד מובנות לנו, אבל הן חולפות, כמו שאתה מתאר את האובססיה נגד טלויזיה או נגד מחשב.
העקרון השני הוא השמת גבולות : על מה שמחוייב המציאות, כמו הליכה לגן, עלינו להתעקש, ובסופו של יום, אנחנו רואים שהילדים מתרגלים ושמחים.
כנראה שלילד שלכם יש אישיות רגישה יותר מהרגיל בכמה תחומים, ולכן גם הקושי להסתגל : אם זה להסתגל לגן ולהרגלים החדשים, ואם זה להסתגל לרצונות של אחיו.
אתם צריכים להחליט על מה אתם מתעקשים איתו (למשל : שאיננו יכול לכבות את הטלויזיה לאחיו). ואיפה אתם מתאזרים בסבלנות, מוותרים (למשל על הפרוסה בגן) מחבקים, מעודדים וממתינים.
בהצלחה!
 
רונית
21:42 07.09.14
בני, עוד מעט בן 5. בעל שפה מפותחת ומבין כל אשר אומרים לו. כאשר אנו משחקים משחקים ביחד ואני מסבירה לו את הכללים, במהלך המשחק מפר אותם ועושה הכל כרצונו במשחק אך ורק כדי לצאת מנצח. האם אני עושה טעות בכך שמאפשרת לו לנצח אותי כל הזמן? אני מנסה להסביר כי אינו נוהג עפ"י הכללים, אך הוא בשלו אינו מקשיב ומבצע צעדים כדי לצאת מנצח, לבסוף אני מוותרת לו ומאפשרת לו להרגיש שניצח.
האם בגילו אין הוא אמור להתנהג לפי הכללים?

יש לציין שהינו מפונק, כאשר לא מקבל את אשר רוצה פוצח בבכי.

במשחק עם חברים, שוב אינו מקפיד על כללים וכל מטרתו לעשות את אשר רוצה כדי לצאת מנצח. יש לו תחושה מתמדת שהוא בתחרות. כאשר יוצא לרכיבה עם חבר וחברו יוצא ראשון, פוצח בבכי מאחר והוא רוצה להיות הראשון.

מהן המלצותיך בעניין נושא התחרות ותחושת המנצח התמידי שמתוארת לעיל?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:32 08.09.14
רונית שלום,
כנראה שלבנך יש תכונת אופי, אשר דוחפת אותי לרצות לנצח, ויש גם מבוגרים כאלה. זו תכונה שיש לה צד חיובי בחיים, וצריך לשמוח עליה. מצד שני, בוודאי שצריך ללמד ילד להיות הוגן, קודם כל, כלומר : להקפיד על הכללים, ולא לפגוע בחברים. ילדים אחרים אינם אוהבים להפסיד, ועלול להיווצר כעס כלפיו.
כלומר : צריך למצוא את דרך המלך בין שימור תכונת התחרותיות, לבין החינוך לשמירה על ערכים, והיכולת להיות גמיש, ולהשלים עם כשלון. זה קורה בחיים, וצריך ללמד ילד גם לשאת מצב כזה.
זה קצת קשה בגיל 5. הילדים עדיין אינם בשלים . בעוד שנתיים-שלוש יהיה בשל לכך יותר, באופן שכלי ורגשי. אבל חשוב להתחיל בחינוך כבר עכשו.
אני בהחלט חושבת שבוודאי כשאת משחקת איתו, כאמא, את צריכה להקפיד על מילוי החוקים של המשחק, ואם הוא "מרמה, - פשוט תפסיקי לשחק. חשוב שהילד יראה אותך כדוגמה ליושר, להוגנות.ללא פשרה. גם אם יבכה, אל תיבהלי מכך. לא נורא. חשוב שתשדרי לו, שמשחקים רק לפי הכללים !!! בהמשך, יעשה זאת גם עם החברים שלו.
בסבלנות. כל טוב!
 
עדי
15:59 05.09.14
היי, האם מישהו מכיר או יכול להמליץ על דוד גרושקו הומאופת?
לטיפול בילד עם עיכוב שפתי.

אשמח מאוד לתגובות קצת אובדת עצות ....
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:41 05.09.14
עדי שלום,

עם כל הכבוד להומיאופתיה, אין לה נגיעה לידע שצריך, כדי לטפל בילד עם עיכוב שפתי. ואפילו ההומיאופת הטוב ביותר, לא יוכל להמציא את ה"תרופה" הנדרשת.
עיכוב שפתי מצריך תרגול של קלינאית תקשורת, בטכניקות שונות, בהתאמה לגיל הילד ולאופיו.
אני מציעה לך לפנות לאיש-מקצוע רלבנטי, ולא לחפש אשליות.
כל טוב, בהצלחה!
 
עדי
09:28 07.09.14
בוקר טוב ותודה על התשובה המהירה.

אני בוודאי מתכוונת להמשיך טיפול דרך קילנאית או מראפה בעיסוק תלוי מה ימליצו לי.
השאלה היתה לשלב בין השניים.
ההומופאתיה - כשלה האם יכולה לעזור...
אם מישהו טופל אצל דוד ויכול להמליץ עליו.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:08 07.09.14
עדי שוב שלום,
מנסיוני עם אלפי משפחות, נוכחתי כי הומיאופתיה יכולה אולי לעזור מעט בתחומים נפשיים, כמו חרדות, מתח, אך לא בתחומים של עיכוב התפתחותי. ברוב המלא של המקרים שהכרתי, היתה זו הוצאת כסף שהיתה כרוכה באכזבה.
כל טוב!
 
עדי
11:53 05.09.14
בני הגדול כמעט בן 4 ונכנס לגן חדש בו מכיר רק 3 ילדים היכרות חדשה.
הוא ילד רגיש ואומר לי שאינו רוצה ללכת לגן, הוא בוכה כשאני מביאה אותו וצורח כשאני הולכת..
למרות שנשבר לי הלב אני מבינה שזה תהליך הסתגלות וזה יקח זמן עש שבע"ה ילך בשמחה לגן.
אבל בנתיים, מה אני אמורה לענות לו כשהוא אומר לי בבית וגם בדרך לגן בדמעות שהוא לא רוצה לבוא לגן ?
אני לא רוצה להשאיר אותו בהתמודדות הזאת לבד, איך אעזור לו לקבל את הקושי בלי שזה יפגע בו?
אשמח לתשובתך, תודה ושבת שלום!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:25 05.09.14
עדי שלום,
נכון להמליל לילד את הרגשות שלו מול הגן החדש, כמו : בטח אתה עוד לא מכיר את כל הילדים, לא כל הילדים כבר חברים שלך. אולי קצת עצוב לך לפעמים....
וגם - לנסות להסביר לו את תגובותיו, ולאשר לו, שגם אצל מבוגרים זה כך, למשל : תמיד כשבאים למקום חדש זה קשה... גם לאמא ולאבא. קצת פוחדים, קצת עצוב, צריך להתרגל. אנחנו מבינים אותך אבל אין ברירה. גדלת, ועברת לגן חדש. אתה יכול גם לשמוח שאתה גדול יותר.....
זה עוזר לילד לדעת שאנחנו מזדהים איתו ומחזקים אותו, והדיבור שלנו גם עוזר לו להבין את עצמו טוב יותר.
בסבלנות, ובהצלחה!
שבת שלום !
 
רונן
08:39 05.09.14
אלה שלום
יש לי ילד בן שנה ותשעה חודשים בדיוק לפני חצי שנה התחיל ללכת. ההליכה שלו היום הרבה יותר טובה מבעבר והוא ממעט ליפול והולך הרבה יותר יציב ואף התחיל לעלות ולרדת מדרגות בעזרת מעקה. לפעמים שהוא ממהר למשהו ההליכה שלו עוברת למעיין ריצה או דילוגים מרגל אחת לשנייה עם ידיים לצדדים. הוא אינו דורך על קצות האצבעות אלא על כל כף הרגל. האם ההליכה הזאת היא בסדר ? מתי בעצם ההליכה שלו אמורה להתייצב ומתי הוא אמור להפסיק לפרוש ידיים לצדדים ?
כשהוא הולך לאט אז הוא הרבה יותר יציב וגם הידיים נמצאות יותר למטה. תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
11:38 05.09.14
אלי שלום,
דפוס ההליכה שאתה מתאר הוא תקין ונורמלי, כולל תהליך ההתקדמות בהליכה. ייתכן שתנוחת הידיים היא מעין הרגל שרכש, לא בטוח שזה פונקציונלי, או בגלל חוסר יציבות.
הכל בסדר. אין מה לדאוג.
כל טוב!
 
טל
12:25 03.09.14
האם שנת צהריים חיונית לילד בן שנתיים ועשרה חודשים?
בני נכנס לגן עיריה ואני לא יודעת אם לבקש מהצוות לתת לו לישון.

כשבבית הוא לא ישן צהריים אנחנו לא רואים בעיות מיוחדות (ייתכן שהוא מקצר בחצי שעה את סך השעות שהוא ישן ביממה),
אבל אני תוהה אם זה יכול לפגוע בהתפתחות שלו.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
17:31 03.09.14
יעל שלום,
אכילה ושינה הם צרכים פיזיולוגיים בסיסיים, שהגוף "מארגן" לעצמו , לפי הצורך. מקובל שרוב הילדים ישנים בצהרים עד גיל 4 לערך, אבל יש ילדים שמפסיקים את שנת הצהריים בגיל מוקדם יותר, וישנים יותר שעות בלילה. אנחנו מעריכים שהגוף יודע לצרוך את מספר השעות הנדרש לו, ואין פגיעה בהתפתחות.
כל טוב!
 
נטע
10:24 02.09.14
שלום דוקטור,
בן שנתיים וחצי, מתעורר הרבה פעמים במהלך הלילה ומבקש מים.
ניסיתי להשאיר לו בקבוק ליד המיטה אבל הוא עדיין מבקש שנבוא וניתן לו.
כשאנחנו אומרים "לא", הוא מפיל את הבקבוק בכוונה ואז בוכה שנבוא ונרים לו את הבקבוק ועוד כל מיני מניפולציות כאלה...
מה לעשות?
תודה
נטע
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:46 03.09.14
נטע שלום,
לצערי, אין לי פתרון קסם לתת לך. ברור שיש פה שילוב של שני גורמים, שמפריעים לשינה : צמא, וזה טבעי לחלק מהילדים בקייץ הישראלי, וכן הצורך בקירבת ההורים !!!
אני בכל זאת מציעה לכם לא להילחם בכך, לא לכעוס על הילד, למרות אי-הנוחות שלכם, ולהתאזר בסבלנות. זה יחלוף.
נסו להתחלק בעומס, כדי שאחד מכם יוכל לישון טוב.
כל טוב!
שלום וברכה,
הבן הבכור שלי הוא בן 11.5 חודשים ועוד שבועיים יהיה בן 12 חודשים, ההתפתחות המוטורית שלו הייתה יחסית איטית בגיל 7 חודשים הוא התהפך לשני הצדדים, ורק לפני שבועיים התחיל לזחול זחילת גחון, כשפניתי לרופא ילדים הוא אמר שלא כל הילדים זוחלים, אך יחד עם זאת הגעתי לפיזיותרפיסטית של טיפת חלב והיא כתבה לי המלצה לטיפול בפיזיותרפיה. כשהגעתי לטיפול השאלה שלה הייתה האם הוא דומה לנו (להורים שלו) ואמרתי שכן אז היא אמרה כי נראה שהפרצוף שלו מוזר... מה שגרם לי להיחנק מבפנים, לאחר מכן עשתה איתו מספר תרגילים ונראה שהוא זוחל גחון, מתיישב לבד עם גב מעט מעוגל ויורד לשכיבה מישיבה ומתחיל להעמיד את עצמו אך לא ממש בצורה עצמאית אך מצליח לעמוד עם תמיכה לכמה שניות, יחד עם זאת כפי שציינתי לפני כן לפיזיותרפיסטית הוא מתקשה בכל מה שקשור למיומנויות אצבעות לא מחזיק באכילת פינצטה למרות שמנסה לאכול בכוחות עצמו אך מתקשה לתפוס חתיכות קטנות, יודע להוציא מקופסא אך לא להכניס לתוכה, מבין הוראות פשוטות כמו בוא אליי המלוות בג'סטה של שליחת ידיים אך אם אומר לו "תן לי" ואראה בידי הוא לא יושיט את החפץ, מבחינת המשחק בעיקר אוהב לתפוס להכניס לפה לטלטל ולרדוף אחרי החפץ, לא מקיש בשני חפצים או מוחא כפיים (גם כשאני מדגימה ועושה איתו הוא מתקשה וידיו נוקשות) היא המליצה שרופא התפתחותי יראה אותו, וזה גרם לי ממש לדאגה על עיכוב התפתחותי והשלכותיו כי העובדה שהיא תיארה מבנה פנים מוזר ואיחור התפתחותי במיומנויות משחק הלחיצו אותי, רציתי לדעת אם יש דבר כזה לפנות באופן פרטי לרופא התפתחותי רק לקבל חוות דעת ראשונית על מנת לדעת כיוון להוריד רמת חרדה או לקבל תמונה על המצב האם זה מקובל?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:23 26.08.14
רעות שלום,
בוודאי שכל אחד חופשי לבחור רופא וללכת אליו באופן פרטי.
אישית, אני סומכת יותר על הרופאים במרכזים הציבוריים, כלומר במכונים להתפתחות הילד. זאת גם משום שבמקומות אלה עובדים אנשי מקצוע מכל התחומים יחד, ואז הטיפול הוא יותר יעיל. יש יותר שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע, ויותר התייעצו ת, כך שהכל יותר נוח להורים.
מבחינת הילד שלך, לפי תיאורך נראה שיש איחור קל בתחום ההתפתחות המוטורית, וכדאי לטפל בכך. הפיזיותרפיסטית שמה לב למבנה פנים קצת חריג, וזה בהחלט מצדיק בדיקה. עדיף להיות במתח קצת עד שיראה אתכם רופא התפתחותי, על מנת שתדעו באופן ברור מה הסיבה לעיכוב בהתפתחות של הילד. אבל בהחלט ייתכן שהכל בסדר. לכן חשובה בדיקת הרופא.
כאמור, אני מציעה לך לפנות למכון להתפתחות הילד, לפי מקום מגורייך והקופת חולים שלכם.
ותקווי לטוב!!!
זהה כמעט 100 אחוז לבן שלי שהוא באותו גיל,הוא מבין בוא אליי,עושה כפיים,ידיים על הראש מבין לא,אך לא מבין משמעות המילה תן לי ולא מכניס לקופסא רק מוציא.גם ההתפתחות המוטוריתזהה.תעבדיאיתו ויהיו תוצאות.יש משפט שאמרה לי הפיזוט' שעובדת עם בני מגיל 4 חוד' בהתפתחות הילד שאני ממליצה לך לאמץ אותו: כשאת מלמדת אותו משהו אל תתייאשי אם באותו רגע לא עושה הכל נכנס ובסוף הכל ייצא"
תירגול תירגות ותירגול.ולגבי פנים מוזרות המונח הוא דיסמורפיזם וזה יכול להיות גם משפחתי,אז לא למהר לדאוג ולהאמין בילד!
שלום רב,
אנו הורים לילדה בת 14.
גובה האבא 175 ס״מ והאמא 153 ס״מ.
לפני כשנה וחצי עברנו תאונת פגע וברח ונפגנו קשה מאד. בחלק מהזמן היינו באשפוז בבתי חולים ובתינו היחידה גרה עם בני המשפחה שלנו כשני הוריה היו מחוץ לבית והיא היתה חייבת ללמוד. כיום היא עולה לכיתה ט ולארונה שמנו לב שהיא נמוכה יותר משאר הילדים וכאילו נעצרה לגמרי ההתפתחות שלה. היא בגובה 145 ס״מ עם נעלים מידה מספר 32.
השאלה מה עושים איתה בנושא ההתפתחות. קשה היה לה מספיק בשנה וחצי האחרונות ונושא ההתפתחות שלה מקשה עליה מאד.
אנא עזרתכם.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:46 30.08.14
ניק שלום,
בתחום ההתפתחות הפיזית מטפלים רופאים שנקראים אנדוקרינולוגים של ילדים. הם בודקים מרכיבים מסויימים בגוף, בעיקר הורמונים שונים, ואם אפשר - מנסים לעזור לגוף להמשיך לצמוח.
אתם צריכים לפנות לרופא הילדים שלכם ולשוחח איתו בעניין זה. הוא בוודאי יפנה אתכם למומחה.
כל טוב!
 
נועה
02:21 29.08.14
בני בן חמש וחצי, בגן חובה. הוא ילד חכם אך סובל מרגישות יתר חושית ורגשית שגורם לו להיות יותר בכיין ופחות בוגר לגילו. יש גם בעיית קשב וריכוז.
בשנה האחרונה המשחק של בני הוא אלים ורווי במלחמות בין טובים לרעים, לפעמים זה מכות ומלחמות בין מכוניות, בובות של גיבורי על, חלליות , וכו. כשאני מנסה לשחק משהו יותר "נעים" עם תכנים של חברות והחיים האמיתיים, הוא מאבד עניין בזה ורוצה שיקרה משהו רע במשחק. מה לעשות עם זה? מה זה אומר?
בנוסף, הוא כל הזמן ממורמר, כל דבר לא פייר, ואם לא עושים לפי הראש שלו הוא רוקע ברגליים ומתעצבן. בדרך כלל מתרצה אחרי כמה רגעים בעיקר אם מוצאים פתרון חלופי לבעיה.איך כדאי להגיב?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:11 29.08.14
נועה שלום,
התוקפנות סביב גיל 4-5 היא תופעה מוכרת, במיוחד אצל בנים, שמגלים בגיל זה את כוח הגוף, ואת היכולת להשיג לעצמם דברים בכוח. זה גם בהחלט יכול להיות קשור עם בעיות הקשב והריכוז, ועם בעיות הרגישות התחושתית : פשוט מדד העוצמה שהוא מפעיל חריג, יחסית לרגיל. עוד סיבה אפשרית היא המתח שהיה לאחרונה, והשפיע על ילדים רגישים יותר מהצפוי.
במצב כזה, חשוב קודם כל לטפל בסיבות להתנהגות : לנסות למתן את בעיות הריכוז, ולטפל בעניין הרגישות-יתר. בנוסף, אפשר לעשות עם הילד "חוזה" לגבי התנהגויות שאסורות, למשל : להרביץ לילדים אחרים. מותר לקבוע עונש סביר, אם יתנהג לא לפי החוזה, ופרס קטן, אם בסופו של יום תוכלו לסכם שהיה טוב.
אם קשה לכם, אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית, שנמצאת בקשר עם המטפלים האחרים של הילד.
כל טוב, בהצלחה!
 
דנה
15:34 27.08.14
שלום,
בני בן שנה ו11 חודשים ונדמה לי (או שלא רק נדמה לי) שהוא איטי בהשוואה לבני גילו במספר תחומים:
שפתי- אומר כ30 מילים, רובם אינם מילים ממש אלא יותר הברות עם משמעות שזר לא יבין (לדוגמא- "אווו" זה סוס או "נ" זה נעליים). מעבר לנושא המילולי הוא דווקא מאוד תקשורתי, פונה למבוגרים ולילדים במחוות, תנועות, צלילים ומבטים (אפילו יותר ממה שאני רואה ילדים אחרים עושים). מבין כל מה שמדברים אליו- מגיב ומבצע הנחיות
מוטורי- היה עיכוב בזחילה וישיבה, טופל בפיזיוטרפיה עד גיל שנה+4 שהתחיל ללכת. עד היום עדיין לא ממש רץ, ההליכה מסורבלת, לא מטפס על סולם, לא עולה על ספה/כסא. נראה שצד ימין דומיננטי יותר- לדוגמא בעליית מדרגות תמיד רגל ימין עולה ורגל שמאל אחריה (לא עולה בעמידה-הידיים תומכות במדרגה הבאה).
משחק- לא בונה מגדלים (נראה שזה לא מעניין אותו בכלל), לא מבין משחקים כמו לוטו, התאמות, פאזלים וכד'. משחק בעיקר בכלי נגינה, מטבח, כדור, "קוקו".
אינני יודעת אם יש קשר אבל גם מבחינת המשקל הוא קטן מאוד (מתחת לאחוזון 3) וגם היקף הראש ב3 בדיקות בטיפות חלב היה בגבול אחוזון 3 (מעט מתחת)
האם יש כאן איחור שצריך להתייחס אליו? אם צריך, למי פונים? אשמח לדעת בכל אחד מהתחומים האם נחשב לעיכוב, מה מצופה מבן גילו ובעיקר- מה עושים אם צריך.

תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:13 27.08.14
דנה שלום,
לפי תיאורך, התחום השפתי נראה תואם לגיל. ייתכן שההיגוי משובש, אבל זה בסדר לפי גילו. מה שחשוב הוא ההבנה.
מבחינה מוטורית - כיום לפי תיאורך אין איחור, אבל יש סרבול במוטוריקה גסה, וייתכן שגם במוטוריקה עדינה, ולכן הוא גם פחות מצליח במשחקים שונים, כמו הרכבה ובנייה.
אם הייתם בפיזיותרפיה, אפשר לבקש בדיקת ביקורת, ואז הפיזיותרפיסטית יכולה להמליץ על סבב חוזר של טיפולים. לפי ההתרשמות שלה, היא גם יכולה להפנות אותך למרפאת-בעיסוק, שמטפלת בתחום המוטוריקה העדינה.
שוחחי עם רופא הילדים שלך. סביר שיפנה אתכם למכון להתפתחות הילד.
אבל אין מה לדאוג. אלה דברים שמסתדרים.
כל טוב!
שלום, תודה על תשובותייך המקסימות!
יש לי ילד בן 3 וחצי ילד בן שנתיים וחצי ותינוק בן חצי שנה.
לאחרונה בני בן ה3 וחצי התחיל לקחת לבן השנתיים וחצי כל הזמן משחקים, הוא יכול לקחת לו אפילו ממש מהידיים והם רבים על זה, מה שקורה זה שבן השנתיים מקסימום בוכה וברוב הפעמים אפילו לא מנסה לקחת בכח בחזרה.
1. איך אפשר להפסיק או למתן את לקיחת המשחקים?
2. איך אני אמורה להגיב בסיטואציות האלו? אני לא רוצה לנקוט צד לטובת הקטן, כי אני רוצה שילמד לעמוד על שלו.. אבל איני יכולה לראות אותו בעמדת "מנוצח" כל הזמן, גם ככה חסר לו ביטחון עצמי לצערי, אך גם לבן ה-3 איני רוצה להיות "נגדו" (בעינייו כמובן..)

אשמח להסבר מפורט.
תודה!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:45 27.08.14
שני שלום,

ראשית, אני מאחלת לך הרבה כוח וסבלנות בגידול שלושת הילדים !!! זו בהחלט משימה לא פשוטה כשגיל הילדים כה "צפוף".
ולשאלותייך : אין ספק שהגדול מתחיל לחוש את כוחו ויכולותיו, ומפעיל אותם על אחיו הקטן יותר והחלש יותר כרגע. צריך להבין שמדובר כאן גם בשלב התפתחותי מסויים, בו הילד מנסה להפעיל שליטה על העולם (כולל עלינו, ההורים), ואולי גם בתכונת אופי מסויימת. הרי לכל ילד אופי משלו. יש ילדים עקשנים ולוחמניים, ויש ילדים שהם מטבעם וותרנים וכנועים. אנחנו, כהורים, יכולים להשפיע מעט, אבל האופי הבסיסי הוא מולד ונשאר.
יש הממליצים לכן שלא להתערב בין הילדים, ולהניח להם ללמוד כל אחד את יכולותיו וגבולותיו בתוך המאבק הטבעי הזה.
אפשר גם "לעבוד" קצת עם הילד הגדול, כדי למתן את נטיותיו. למשל : לומר לו שוב ושוב שאין זה נכון לקחת דברים מילד אחר, בוודאי לא מילד קטן יותר, גם אם זה ילד זר, ובוודאי אם זה אחיו.
אפשר גם לתת לילד לחוש את חוויית הלקיחה, כאשר אתם איתו לבד. למשל : במצב שבו את כאמא משחקת איתו, תקחי לו משחק מסויים. ותשאלי אותו : זה נעים לך ?
בסופו של דבר, הילדים לומדים את כללי ההתנהגות החברתיים גם בגן, וגם במשפחה, כאשר כל הילדים גדולים יותר, וכולם מסוגלים להיאבק על רצונותיהם.
אין צורך להיות מוטרדים מכך יותר מדי. זה חלק טבעי מהדינמיקה המשפחתית. כך מתפתחים.
כל טוב!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
14:34 27.08.14
שני שוב שלום,

על נושא הדינמיקה בין אחאים יש חומר מחקרי רב בפסיכולוגיה, בוודאי מאמרים וגם ספרים. אם את מתעניינת, בוודאי תוכלי למצוא דרך האינטרנט, במיוחד באתר כגון "בטיפולנט" ו"פסיכולוגיה עברית".

כל טוב!
 
רונן
17:20 26.08.14
ילד בן שנה ועשרה חודשים שעבר ניתוח לב פתוח בגיל 8 חודשים והמום סודר.
מבחינה מוטורית מתפתח בצורה תקינה אך יש לו עיכוב שפתי.
במבדק ראשון עם קלינאית נאמר שהוא תואם מבחינה תקשורתית את גילו. אל יש לו מבחינת הבנת השפה יש לו עיכוב של חצי שנה ובהפקת צלילים עיכוב של 8 חודשים.
הומלץ על 15 מפגשים עם קלינאית. הילד עדיין לא היה במסגרת גן.
האם העיכוב מעיד על אוטיזם ? (מבחינה התנהגותית אין קווים לאוטיזם )
האם זה מעיד על סוג של פיגור שכלי??
תודה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:14 26.08.14
מיכאל שלום,
לא כל בעייה התפתחותית מצביעה על אוטיזם. תודה לאל. לבן שלך יש איחור שפתי. זהו. זה גם בהחלט לא קשור עם פיגור שכלי, בוודאי לא בהמשך החיים.
ייתכן שהעיכוב השפתי נובע מההסטוריה הרפואית של הילד. ידוע לנו שילדים שהם חולניים בינקות המוקדמת מפתחים עיכובים בתחומים שונים בגלל המחלה, האשפוזים, וכד'. בהחלט ייתכן שזה יחלוף בעוד שנה-שנתיים ותשכחו מכך.
טוב שהילד במעקב ויתחיל טיפול. זה יקדם אותו.
כל טוב והרבה בריאות !
 
אמא
10:43 24.08.14
שלום רב
בני בן ארבע יש התנהגות חדשה שקצת מטרידה
כל פעם שמבקשים ממנו לעשות משהו שלא רוצה מתחיל לצחוק לנו בפנים
בצחוק מתגלגל
שאני חוזרת על ההוראה שוב בקול יותר חזק הוא לבסוף קם ומבצע את ההוראה
ומסתכל עלינו בצחוק מזלזל
איך אנו ההורים צריכים להתנהג מולו שהוא מתנהג כך
כי זה נהפך להיות רוב היום שפונים אליו
תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:54 24.08.14
אמא יקרה,
זה ממש לא צריך להטריד ! אבל מעניין מה גורם לצחוק הזה, ויכולים להיות לכך כמה פרשנויות, למשל : שהילד חושב שאתם בוחנים אותו, והוא מרגיש שהוא מסוגל ויכול, פרשנות אחרת יכולה להיות, שהוא מראה לכם, שאיננו "חושש" מן הסמכות שלכם.
אני מציעה לכם לשאול אותו מה מצחיק ? להסביר לו מה המשמעות של צחוק במצב כזה, ולמה הוא מתכוון ? הוא אולי לא יבין אתכם בדיוק, אבל הוא בוודאי יבין שאתם כועסים, או לא מרוצים.
בכל מקרה, זה בוודאי יחלוף.
כל טוב!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  118  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים