בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
 
ריקי
12:53 02.08.15
בני בן שנתיים ןחצי, סך הכל מפותח מאוד, אבל יש לו בעיה בהיגוי מילים, האוצר מילים שלו גדול ויש משפטים יפים אבל לא תמיד מבינים מה הוא מדבר. לאחרונה החיים איתו הפכו להיות קשים מאוד, הוא עושה דווקא, מציק לאחיו הגדול וכל דבר זה מלחמה. הוא לא מקשיב לנו ובורח בכוונה כשצריך להתלבש, יורד כל הזמן מהשןלחן בזמן האוכל, מרביץ לאחיו, ובעיקר בוכה מכל דבר שלא מוצא חן בעיניו. הוא ממש נהיה דיקטטור, כל דבר חייב להיות לפי מה שרוצה אחרת הוא צורח ומוחה (למשל, רוצה שוקו ואם לא מקבל צורח ובוכה, רוצה שארים אותו ואם אי אפשר הוא בוכה) יש לציין שבחודש האחרון לא היתה לנו שיגרה מסודרת כי לא היינו בביתנו אלא גרנו אצל קרובי משפחה. מה אפשר לעשות כדי שהחיים יהיו יותר נסבלים? מתי עובר הגבול בין התנהגות "נורמטיבית" למשהו שנובע מקשיים אחרים בגיל זה?
 
גלית
11:36 29.07.15
שלום,
בני בן 7 חודשים.
הוא מתהפך לשני הצדדים, ונימצא במצב של 6. ומתחיל להתקדם על משטח באמצעות כפות הרגליים.
כלומר הוא לא זוחל אלא מתקדם באמצעות כפות הרגליים, מעין הליכה על 6. ולעיתים מתקדם באמצעות קפיצות.
האם תקין? האם זה אומר שהוא מדלג על שלב הזחילה? או שזה סוג של זחילה?

תודה מראש,
גלית.
בני בן שנה ותשע.עוד מעט עשר. מבחינת התפתחות ישנו עיכוב כללי.
הליכה- טרם הולך עצמאית. נמצא במעקב פיזיוטרפיה .
כרגע הולך סביב רהיטים, קירות, נשען על הספה עם הגב.באחיזה של יד אחת או שניים צועד איתנו מרחק מסוים. אבל עדיין נראה שלא מוכן מבחינת הביטחון ללכת לבד. גם שאני אומרת לו לעמוד לבד לבד.. הוא נעמד..לכמה שניות .. למשל אתמול עמד כמה שניות לבד. וראיתי עליו שהוא כנראה מפחד יחד עם זאת כל הגוף שלו היה נרגש אז אחרי כמה שניות הפיל את עצמו לישיבה
מעבר לכך אין לו הרבה מילים. אבא, אממ( לעיתים זה נשמע כמו אמה) את-זה, איה( דודה שלו) במבה ,והגננת אומרת שהוא אומר בגן לא ואוטו
אנחנו נמצאים במעקב א.א.ג. לגביי השמיעה ( כרגע יש ירידה קלה - בדיקה חוזרת בעוד חודשיים) כי לעיתים שאנחנו קוראים לו הוא לא מפנה את הראש. לא מתייחס. אבל שמתי לב שאני קוראת לו ויחד עם זה אומרת לו קח במבה, אוטו וכו הוא מסתובב. או בכלל כל רעש מהדלת או אוירון , טלוויזה ישר מפנה את הראש. יכול להיות שיש לו שמיעה סלקטיבית בגיל הזה?
מבחינת משחק. הוא לא אוהב לגו, לא בונה מגדל 3 קוביות קטנות. מהגדולות כן בונה
מה שכן אוהב ( גם בגן), -להכניס ולהוציא מקופסא ( מאוד אוהב), כדורים, מכוניות, חיות, כלי מטבח,
חוץ מזה הרבה פעמים זורק מהשולחן.גם אחרי שסיים לשחק. לי זה נראה שלפעמים יש לו הפרעת קשב וריכוז.
בנוסף הוא משחק עם השפתיים שלו הרבה.( נראה לי זה נראה שזה נקרא שרבוב. והוא מרייר הרבה.
היינו אצל מומחית בנוירולוגית והתפתחות הילד שרשמה שיש חשד לקשיים בתפקוד יתקשורתי כי היא שמה לב לשרבוב שלא אופייני לגילו, ולזה שלא תמיד מתייחס לקריאת שמו. או שהיא שמה לב לקשר עין קצר.
מצד שני עם כל העיכוב הזה. האינטואיציה האימהית שלי אומרת לי שמדובר בעיכוב התפתחותי כללי.(" לייט בלומר" ) ולא בעיה תקשורתית כי מבחינה מוטורית גם התעכב ,ביצע את כל השלבים פשוט מאוחר יותר..אולי גם בדיבור זה יהיה ככה? ובעוד דברים בהתפתחות
אני חייבת לציין שמדובר בילד חייכן, שמח, שמאוד אוהב אנשים, ילדים ובכלל חברה פנים של אנשים. שירים ( רוקד עם הרגליים) את החוגים בגן מאוד אוהב ובכלל ללכת לגן
שרואה את אבא שלו הוא מתלהב משמחה , כנ"ל לגביי סבא שלו. אז איך בדיוק בעיה בתקשורת?
ממה את מתרשמת? ולמה היא בדיוק התכוונה לקשיים בתפקוד התקשורתי? אשמח לתגובתך.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:37 21.07.15
אמא יקרה שלום,
הכוונה בהפרעות תקשורת היא בעיקר לילדים שנמנעים מקשר חברתי עם אחרים - ילדים ומבוגרים. לא עונים כשפונים אליהם, לא מחפשים מגע וכד'.
את מציגה תמונה רחבה ומורכבת של איחור בהרבה תחומים, ולכן אינני יכולה לתת לך התרשמות דרך האינטרנט. לשם כך יש מכון להתפתחות הילד, עם מנהל שהוא נוירולוג-ילדים, וצוות רב מקצועי, ובמידת הצורך עושים בדיקות גופניות שונות, כמו בדיקות גנטיות, שיכולות להסביר את מקור הבעייה. לפעמים, זה צרוף מקרים של כל מיני בעיות "פשוטות", כמו ליקוי בשמיעה, מוטוריקה חלשה, וכד'.
בעיני, במצב כזה, חשוב מאד שתהייו במעקב של צוות טוב ומסור, אשר גם יאבחן, וגם יוכל לטפל.
בהצלחה!
 
אמא ד
23:05 28.07.15
קודם כל תודה על התשובה הזריזה.
דבר שני רציתי לשתף אותך בעוד עיניין
לפני שבועיים בערך היינו עם הילד אצל נוירולוגית מומחית להתפתחות הילד שכתבה בסוף האבחון שהילד יוצר קשר עין קצר, ושנצפו מעט נפנופים. בנוסף לשרבוב השפתיים .
אני חייבת לציין שהנפנופים עם הידיים מגיעים בסיטואציה מסוימת, מאז האבחון אני עוקבת אחרי התזמון שלהם ותמיד הם מגיעים שהוא מתלהב ממשהו. אז מה הבעיה בנפנופים?
לגביי קשר עין קצר, אני לא מבינה מאיפה היא הביאה את זה. הילד לעיתים מביט בי ובאחרים והקשר עין שלו נמשך הרבה יותר זמן ממה שהיא התרשמה. אפילו הרופא שלו אמר שהוא נועץ מבטים .. ושאפילו אישתו בירח דבש לא הסתכלה עליו ככה :)
גם הגננת במעון מציינת שיש לו קשר עין איתה ועם הסייעת ושהוא מאוד קשוב בשעות של החוגים וקריאת ספרים למשל .
עוד דבר אחרון וחשוב לא פחות. שהגדרת מה היא בעיה בתקשורת הגדרת ילד שנמנע מקשר עם אנשים. זה הדבר האחרון שאפשר לומר על הבן שלי.
למשל שאנחנו אצל סבא וסבתא, הוא תמיד מחפש את סבא שלו קורא לו אבא אבא! ( סבא עוד לא אומר :)) רק שייקח אותו וירים אותו, אותו דבר שרואה את אבא שלו.
עם הילדים בגן הוא יוצר קשר, בדרך שלו , אם זה בלהדחף למשחק שלהם ולחטוף מכונית או בחצר לעשות קוקו ולהתחבא . בנוסף ושאנחנו בחברה מסוימת הוא פורח הוא מאוד אוהב פנים של אנשים , וממש רואים שהילד מאושר בסיטואציות חברתיות .
כל מה שכתבתי עכשיו זה לא מגיע ממקום של להתגונן זה באמת איך שהוא מתנהג , על פי הדברים שכתבתי את יכולה בבקשה לתת את דעתך המקצועית אפילו שלא פגשת אותו?
 
שרון
07:34 24.07.15
בוקר טוב,ראשית תודה ענקית על הפורום הנהדר והמקצועי,
בני בן הארבע (היום)מפגין התנהגות שונה מאוד בגן ובבית
כרגע יש קייטנה והוא עם הצוות של הצהרון שהמובילה מספרת בהתרגשות גדולה שהוא התחיל להיפתח לדבר לבקש,תמיד היו פערים בין הבית לגן .פערים ממש גדולים.מטופל 4 חודשים אצל קלינאית שיפור עצום ככל שהשפה מתקדמת מתקדם בתקשורת,מביע את עצמו מבקש .אבל עדיין קשה לו לתאר מה קרה בגן.מספר מה אכל ועם מי שחק וזהו.שרוצה משהו מבקש כמו שצריך"סא לי לאוכל"אני רוצה את המשאית".שמתאר משהו אוב הזמן מתאר בגוף שלישי ."ירין השתולל בגן"ושאני אומרת לו איך צריך להגיד.הוא ישר עונה אני השתוללתי בגן.באבחון נמצא שהקושי השפתי הוא ראשוני לתקשורת.הוא בגן רגיל הסעיה שלי שהגננת לא מנסה להעצים היא רק מראה קשיים
הוא בתייוך פשוט מסתדר יפה והיא טוענת שקשה לה לתווך שיש הרבה ילדים.מה עושים ?מדןע יש כל כך הבדלים בין הגן לבית?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
17:57 24.07.15
שרון שלום,
רבים מהילדים מתנהגים באופן שונה בבית, בגן ובחוץ. למעשה - גם אנחנו מתנהגים שונה בכל סביבה : זה תלוי בבטחון העצמי, בהיכרות, בתכונות אופי כמו פתיחות. זה בולט במיוחד בתקופות מסויימות, כמו מעבר גן, או קייטנה, שבה יש ילדים חדשים.
אין מה לדאוג. חשוב לעודד את הילד, לחזק אותו, לתת לו מחמאות בכל פעם שהוא משתתף כמו כולם. כך הפער יקטן, והוא יתחזק.
כל טוב!
 
מירב
18:00 19.07.15
שלום ד״ר יוכי,

פונה אלייך לגבי בני השני בן השנתיים וחודשיים.
אתחיל ואומר שלפני 4 חודשים עבר ניתוח כפתורים עקב נוזלים וירידה בשמיעה של 40 אחוז בשתי האוזניים.
מאז , לפני חודשיים בערך התחיל לדבר, מילים בודדות, ובשבועיים האחרונים גם מחבר שתי מילים כמו - צה מי , שמשמעותם - רוצה מים.
איני מודאגת מהשפה, אנחנו מטופלים אצל קלינאית והדבר אינו מטריד אותי גם אם ידבר מאוחר.
אני פונה אלייך דווקא לגבי התנהגות בסיסית שלא באה לידי ביטוי בשפה ובשפת גוף והיא זאת שמדאיגה אותי מאוד.
ואתן לך דוגמה- אין אצלו ״ לא״ , לא בא לידי ביטוי בשפת גוף ובשפה כמובן. רק במקרים שאני כועסת עליו או הוא רוצה משהו ואני לא מסכימה ואני מנסה להציע לו אלטרנטיבה אז הוא עושה לא עם הראש. הוא מבין מה אני אומרת , אבל ההתנגדות היא באמצעות השתטחות על הרצפה, בכי, מכות - מרביץ לנו הרבה שלא מסכים עם מי שאמורים לו, אבל לא בשפת גוף או שפה אין.
רק בשביל לחדד, כשאני אשאל אותו אם הוא רוצה עוגייה, אז ישר יבוא למטבח שמח, אם לא ירצה עוגייה, פשוט יתעלם מהבקשה שלי וימשיך בשלו.
המילה כן- לפני שבועיים החל להשתמש בה, אני שמה לב שכמעט כל שאלה הוא עונה כן. אני חייבת לציין שרוב השאלות באמת מכוונות לכן או לא ולרובן הוא צריך לענות כן. לדוגמה- אתה רוצה שנשחק במטוס? יענה כן.
אבא, אמא- גם פה, הדבר חוזר על עצמו. הוא לא קורא לנו בכלל. כשאשאל אותו בתמונה איפה אבא ? יצביע או יראה לי.
יותר מזה, הוא עובר על יד התמונות שעל המקרר ואומר לי את השם של אח שלו מיוזמתו אך הוא לא קורא לו.
קח/ תביא/ בוא- גם אילו מילים שלא קיימות. מילים שנראות לי חשובות יותר מהשם של הבובה שאליה הוא כן קורא בשמה
אני לא יודעת איך להתייחס לעניין. הקלינאית נתנה לי הסבר שלא מתקבל על הדעת- שייתכן שהוא לא מרגיש צורך לקרוא לנו , כי אנחנו זמינים עבורו.
אני לא יודעת אם יש בעיה ואם כן מה היא ואיך לטפל.
אוסיף רק שהוא ילד שמח מאוד, שובב ביותר, אוהב מאוד לשחק עם אח שלו ואיתנו הוריו.
האם תוכלי לעזור?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:31 19.07.15
מירב שלום,
מה שאת מתארת היא התנהגות מאד נורמטיבית לגיל הילד, ובעיקר - לשלב שלפני דיבור ברור. מסבירים זאת כמעין ביטוי לתסכול, שהילד אינו יכול להביע עצמו.
יש שני שיטות להתייחס לכך : האחת - לקחת את הילד, להרים אותו ולחבק אותו מעין "חיבוק דוב". הדרך השנייה היא לצאת מהחדר, ולהניח לו להרגע. שירגיש שאינן לו "רווחים" מההתנהגות הזו, ושלא כדאי לו.
אני יכולה להבטיח לך שזה חולף..לא לדאוג!
כל טוב!
 
מירב
16:40 20.07.15
הי יוכי,

אני חושבת שאולי לא הסברתי את שאלתי, כי איני מוטרדת מההשטחויות והאלימות, אלא מהעובדה שהוא אינו קורא לנו אמא ואבא, אינו קורא בשמות, לא משתמש בלא וכן. האם מתשובתך אני יכולה להירגע ולצפות שזה יגיע? האם נשמע ץבזמן הקאוב את המילים אבא, אמא, לא ומילים חשובות אחרות?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:38 21.07.15
אין סיבה שלא. אם השמיעה בסדר - זה יגיע.
כל טוב!
 
דינה
09:53 17.07.15
דוקטור יוכי היקרה.

אני אמא לשלושה ילדים,
הגדול שלי בן 4 וחצי, הוא ילד מאד בוגר וחכם עם תפיסה מהירה, יש לו ביטחון עצמי (הוא אומר על עצמו סתכלו אני חתיך)
לאחרונה הוא התחיל לזרוק חפצים בבית כשמשהו לא הולך בדיוק כמו שהוא רוצה.
הוא מתחמן אותנו ואת אחיו הקטן, אני יודעת כשהוא עושה זאת, אך לא יודעת איך למתן או לעצור את זה..
בגן השנה הוא לא אהב את הגננת ונראה לי שהוא הרגיש מאויים מכמה ילדים, (הוא לא היה בזרימה ליד כל ילדי הגן, ראיתי שהוא מאד מנסה להרשים אותם..
אני מניחה שהתיאורים הראשונים נורמטיבים לילד שמגלה את עצמאותו וכוחו ובודק אותנו וכו'.
אבל מה שהכי מטריד אותי, ואני כותבת את זה בכאב לב עצום.
זה שכאילו הוא הפך להיות זר בשבילי, אני אוהבת אותו בכל ליבי אבל לא מוצאת דרך להתקרב אליו!! אני צריכה לדובב אותו המון, הוא מדבר הרבה אבל לא נפתח באמת. כך אני מרגישה בכל אופן, גם אני כאילו בוחנת ובודקת כל צעד שלו, וכל הרגשה שלו (והוא כנראה שם לב) אני עם יד על המצפון כל הזמן איתו..
אני מרגישה שהוא שם את עצמו כבוגר אבל מתרחק יחד עם זה.
(אולי תורמת לזה החוצפה, וזה שהוא מחליט לעשות מה שהוא רוצה!)

איך אפשר לאהוב את הילד בלי חסמים ?
איך אפשר להתעלם מהתחפושת המלחיצה שהוא שם את עצמו בתוכה?
ואיך אפשר לסמוך עליו ולהפסיק לבדוק את רגשותיו ותגובותיו?

אשמח לתושבה :)
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:40 19.07.15
אמא יקרה שלום,
יש תקופות של מרד והתפרצות תוקפנות אצל כל ילד במהלך ההתפתחות, וגם אצל מבוגרים.... ל]פעמים הסיבה ברורה לנו - משהו שקרה בחיים, בבית, בגן, ולפעמים זהלא ברור. לשם כך יש פסיכולוג ילדים, ואני מציעה לך לגשת להתייעצות של מספר מפגשים. אני מניחה שפסיכולוגית טובה תוכל לגלות את הסיבה ולעזור לך להתמודד עם זה היטב.
כל טוב!
 
אני
20:18 30.09.14
שלום. בני בן 5.5. מזה זמן שמתי לב שהוא מדי פעם עושה תנועות עם הידיים. לוקח את היד ומנגב את האף או את הלחי..חוזר על התנועה הזאת הרבה פעמים, לא תמיד ברצף. בעיקר כשהוא מתרגש,משחק במשהו. לעומת זאת, כשהוא אוכל או מרוכז בטלויזיה למשל, אינו עושה זאת. אציין כי הוא ילד בריא, מפותח לגילו ללא בעיות מיוחדות כלשהן. זה לא מפריע לו או לתפקודו, בעיקר לי...האם יש סיבה לדאגה? ממה זה נובע?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:33 30.09.14
שלום,
יש בדרך כלל אחת משתי סיבות עיקריות לתנועות חזרתיות : הסיבה האחת היא הרגל שהילד רכש, עקב סיבה כלשהי : למשל לנקות ידיים, או לנגב את האף, כפי שאת מציינת. במצב זה יש לילד שליטה על התנועה, ובדרך כלל היא תיפסק לאחר זמן-מה.
הסיבה השנייה היא מעין "טיק" : מין דחף נוירולוגי, ללא סיבה הגיונית, לפעולה מוטורית כלשהי. ללא שליטה. במצב כזה, התנועה עשוייה להימשך תקופה ארוכה. אם היא אינה מפריעה לתפקוד הילד, הרי שלא עושים שום דבר. אם היא מפריעה, אפשר להתייעץ עם נוירולוג-ילדים כדי לבדוק איך אפשר לעזור.
אין טעם להעיר לילד. מוטב להתעלם מכך ולהניח לו. פשוט עקבו אחריו עוד כמה שבועות. נקווה שזה יחלוף. אם לא - פנו לרופא הילדים והתייעצו איתו.
כל טוב!
 
אני
20:37 30.09.14
מדובר כבר בכמה שבועות שהוא עושה זאת. אולם זה לא מפריע לו.. יכול להיות שהתנועה התחילה מביישנות וזה פשוט נשאר לו? האם בכל מקרה ממה שציינת אין סיבה לדאוג?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:49 30.09.14
שוב שלום,
אינני רואה שום קשר לביישנות. ניסיתי להסביר את שתי הסיבות המקובלות. שתיהן לא מדאיגות !!! שוב אומר שאני מציעה להמתין עוד מעט ולראות.
כל טוב!
 
אני
20:57 01.10.14
ד"ר שלום, ניסיתי לבדוק אם זו תנועה שהוא שולט בה ונראה שאכן כך. שאלתי אותו למה הוא עושה את התנועה הזו והוא אמר שמגרד לו..ביקשתי ממנו כל פעם שהוא עושה את התנועה להגיד מילה מסוימת "עכשיו", והוא אכן עשה זאת. האם זה יחלוף מעצמו? זה פשוט קשה לי לראות את זה...י
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:06 01.10.14
שוב שלום,
עשית יפה, ואכן הסימנים הם שלילד יש שליטה בכך. בדרך כלל, במצב כזה התופעה חולפת.
אולי קשה לך לראות זאת, אבל אל תדאגי ואל תתרגשי, ואל תייצרי יותר מדי תשומת-לב סביב זה. זה רק יוצר מתח אצל הילד שגורם להחמרת התופעה. פשוט תתעלמי.
כל טוב!
 
אמא מודאגת
08:28 18.07.15
שלום ד"ר,

אז עברה כמעט שנה וזה אכן עבר כמעט לחלוטין. העניין הוא שכעת שוב החל בתנועות חוזרות (שונות מהקודמות) עדיין באזור הפנים. תנועה של ניגוב האף וליטוף הראש. שאלתי...האם זה נחשב לתקופה ארוכה כי הנה זה חוזר? האם יש משמעות לכך? אני משתגעת...
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:36 19.07.15
שלום,
אין צורך להשתגע. זה לא משהו מסכן חיים או מדאיג, אבל במקרה שזה חוזה ונשאר זמם ארוך - כדאי לך להתייעץ עם נוירולוג-ילדים. יש דרכים, בעזרת תרופות, וגם בעזרת טיפול פסיכולוגי, לעצור זאת. תהיי רגועה. זה חשוב.
כל טוב,
 
מיכל
12:31 15.07.15
מה שלומך ? רציתי להתייעץ איתך שוב בבקשה.
כתבתי כאן בעבר , תזכורת קטנה , בני אובחן asd קל בהתפתחות הילד , לא קיבלנו את את האבחנה כי אין לו שום בעיות תקשורת , פנינו לפסיכיאטרית בכירה בתחום ששללה לגמרי את האבחנה שלהם . במקביל עברנו טיפולים בריפוי בעיסוק ואצל קלינאית עקב קשיים במוטוריקה ומעט בהבעה בדיבור. זה היה לפני כמעט שנתיים שהתחלנו את התהליך שם . סיימנו גן חובה בגן רגיל , ההמלצות הן כיתה א רגילה .
לא מדברים איתנו מהמכון על מה קורה בהמשך , אני לא מוכנה שהאבחנה תישאר בתיק שלו , את התעודות הרפואיות קרעתי כשניתנו לנו , לא הגשתי שום תביעה לביטוח לאומי או למס הכנסה . הוא כבר בן 6 מה הנהלים לגבי גיל כזה במכון ? איך מוחקים את האבחנה ? מי מוחק ? אני מתכוונת לקחת שוב לאבחון אצל הפסיכיאטרית שבדקה אותו , זה ממש יושב לי על הלב וקשה לי הסיפור הזה. לבקש מהם אבחון חוזר ?
תודה על כל מידע .
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:57 15.07.15
שלום מיכל,
אסור לנו למחוק דברים שנכתבו בתיק רפואי. זה נוגד את החוק ומפליל את המטפל. מאידך,את יכולה לבקש בדיקה נוספת, בדיוק לקראת העלייה בכיתה א', כדי שיסוכם וייכתב שהילד כיום תקין.
כל טוב!
 
מיכל
13:49 15.07.15
את אומרת שהאבחנה לא תימחק לעולם ? איך יכול להיות ? או שרק מי שכתב אותה יכול לתקן ?
מה שקורה ב״ שוק ״ האבחונים כיום ממש מרתיח ! ממהרים לתייג ילדים , יש כאן תעשייה שלמה סביב טיפולים ואבחונים.
אם בעבר היה לי x וכיום אין לי , למה אי אפשר למחוק ? מה יהיה כשיגיע לצבא ? אם הרופא יכתוב לו את זה אז לא יגייסו אותו ? זה לא נתפס !
 
ריקי
18:49 08.07.15
לילד בן חמש מצאו חיידק סטרסטוקוקוס והשקדים שלו מאוד נפוחים הוא ואחותו התאומה קיבלו טיפול באוגמנטין ועדיין הנפיחות לא יורדת הם נמצאים בשליחות ברוסיה הרופא לא ביקשה לעשות משטח גרון חוזר והשקדים עדיין נפוחים מה לעשות
 
ד''ר יוכי בן-נון  
21:07 09.07.15
ריקי שלום,
לצערי, אין לי כל דרך לייעץ לך מה לעשות. תלוי בזמינות של הרופא, ובגישה של הרופא. אם זה משהו חולף, לא יקרה כלום, למרות שהיה כדאי לתת אנטיביוטיקה. אם זה הופך למשהו קבוע, צריך לעקוב שזה לא יתפתח לדלקת אוזניים וכד'.
מאחלת להם רק בריאות
 
שירה
00:46 06.07.15
במערכת החינוך דרשו לעשות לילדים של אחותי אבחונים. והיא לא עשתה זאת מסיבותיה. המערכת ערבה את הרווחה וזו טענה שהאם מזניחה את ילדיה וכופה עליה לעשות אבחונים. האם אחותי עשתה עבירה פלילית? האם באמת ניתן לכפות עליה?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:34 06.07.15
שירן שלום,
אי אפשר לחייב הורים לערוך אבחון לילד, אלא אם כן מח' הרווחה מצאה שיש דברים נוספים, המעידים על הזנחה של הילדים, או התעלמות לא אחראית מצרכים שלהם.
אין כאן עבירה פלילית, אבל אפשר לבחון את המסוגלות ההורית שלה, ולהטיל עליה פיקוח.
1. מה יכול להחשב הזנחה? 2. מה זה מסוגלות הורים ואיך בודקים? 3. איזה פיקוח יכולים להטיל עליה. מי יפקח?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
17:34 06.07.15
שרון שוב שלום,
לעובדות סוציאליות יש קריטריונים והערכה, שמראה בסיכום עד כמה הורה מטפל בילדיו בצורה מיטבית, גם פיזית, גם נפשית וגם רגשית..הפיקוח ניתן בידי עובדות סוציאליות.
בל טוב!
 
שירה
18:43 06.07.15
מה הם יעקבו אחריה? אבל היא אמא טובה וחמה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:14 06.07.15
זה אומר ביקורי בית, שיחות איתה ועם הילדים.
 
שירה
21:21 06.07.15
שלום
בתי בת שנה ו 4.
מבצעת פעולות פשוטות, חייכנית, מגיבה לשמה, מצביעה,
עושה 2-3 ג׳סטות.
אין עדיין מילה מובהקת, לפעמים ״אבא״ ורק כשמבקשים ממנה לחזור, לא נראה שיש משמעות מבחינתה למילה.
אבל כן ממלמלת ואפילו שרה באופן די מדוייק כבר 2 שירים, ״יהונתן הקטן״ ו״נד נד״.
האם זה אמור להדליק נורה, שהילדה שרה, אבל עדיין לא מדברת ?
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:06 06.07.15
יובל שלום,
זה בסדר ונורמלי, אל תדאגי.רוב הילדים מתחילים לדבר סביב גיל שנה וחצי.
כל טוב!
שלום רב,
ביתי בת השנה ושמונה מעולם לא ניסתה לאכול לבד, מתנגדת לאכול מוצקים ומעולם לא הכניסה צעצועים לפה.
(אוכל טחון שאני מאכילה אותה בכפית היא אוכלת יפה).
עם בעיה זו, פניתי לרופאה התפתחותית ובזמן המפגש שלי איתה היא שאלה אותי שאלות נוספות על ביתי ובהתאם לתשובותיי היא שיערה שלביתי יש בעיית תקשורת.
מאז אותו המפגש, שמתי לב לדברים הבאים:
- ביתי אינה מצביעה
- אוהבת להסתובב סביב עצמה
- אוהבת להסתכל זמן מה בחלון
- אוהבת מאוד לגעת בזרם של מים (היא יכולה לבלות כך שעות)
- המשחק שלה אינו משמעותי (למרות שלאחרונה ואחרי הרבה עבודה שלי, היא משחקת יפה במשחק של הכנסת כדורים לחורים)
- בגן שעשועים היא בדרך כלל אוהבת לרוץ ופחות לשחק במתקנים (תלוי במצב הרוח שלה)
- היא עדיין לא מדברת אך מבינה מילים כמו בואי, קחי ואת השם שלה.

חשוב לציין שהיא ילדה חייכנית, אוהבת לצחוק ולשחק איתי, אין לה התפרצויות זעם, חביבה מאוד לילדים, יש לה קשר עין טוב, מחזירה אהבה ומאוד אוהבת חיבוקים, עושה 'שלום' ומוחאת כפיים (מנסה לחקות אותנו ודמויות בטלויזיה).
כמו כן, עד היום אינה הייתה בגן (טיפול אצל הסבתא).

אשמח לעצת המומחים, כיצד אני יכולה לעבוד איתה בבית על מנת לעזור לה להתקדם וכמו כן, למי כדאי לפנות להמשך אבחון וטיפול
תודה!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:52 05.07.15
לילך שלום,
אני מתפלאת שהרופאה לא הפנתה אותך להערכה של פסיכולוגית התפתחותית. היא אמנם צעירה מאד בגילה, אבל כדי שתעבור הסתכלות גם של פסיכולוגית ותהייה במעקב אצלה, אחת לחדשיים לערך.
רק כך אפשר יהיה להדריך אותך איך לעבוד איתה, ובמידת הצורך, להיעזר באנשי מקצוע נוספים, כמו קלינאית תקשורת למשל.
כל טוב!
 
שימרית
16:00 02.07.15
שלום,
ביתי בת 3.9, סופרת עד 10 מגיל שנתיים, אך לאחרונה שמנו לב שהיא מדקלמת את המספרים אבל כנראה לא מבינה את המשמעות של מניית עצמים (מניחים 8 עצמים והיא מונה 10 כי סופרת את אותו עצם בכוונה פעמיים וכד'). זה לא עקבי, במספרים נמוכים היא מונה נכון. האם יש להתמיד ולעבוד איתה ע"כ או שזה יגיע עם הגיל?
האם ישנה תוכנית לימודים כלשהי לגיל הרך שלפיה נוכל לדעת מה מצופה מבחינת התפתחות בכל גיל? (לדוגמא - מתי לזהות מספרים, אותיות, כתיבת שם וכד')
אנחנו לא רוצים להאיץ אך גם לא להישאר מאחור...
בתודה מראש!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:34 02.07.15
שימרית שלום,
מה שאת מתארת מוכר וידוע. צריך להבין, שילד לומד הרבה דברים באופן אוטומטי, כמו ספירה למשל, אבל איננו מבין למשעה את מושג הכמות.לכן, צריך ללכת באופן הדרגתי ובהתאם להבנת הילד. לקראת גיל 4, ילד מבין כמות של 4-5 פריטים, ולכן כשנראה ילדים סופרים, מעבר לכמות המובנת להם, הם טועים בדרכים "מצחיקות".הבנה זו מתפתחת כמובן עם הגיל, ויש לתת לילד את הזמן להתפתח בקצב שלו.
את כל המידע ההתפתחותי שאת מחפשת, תוכלי למצוא היום באינטרנט. כך תדעו אם הילדה בתחום הנורמה, מעבר לכך - לא מומלץ להכניס את הילד ל"תכנית לימודים מואצת". זה מלחיץ, וכבר ראינו, שזה גורם לאפקט הפוך מהרצוי.
בשנה הבאה, אני מניחה שתוכלי להתייעץ גם עם הגננת,ולהיות מותאמת עם תכנית הגן.
כל טוב!
שלום,
בני בן שנתיים ושמונה חודשים, באוקטובר יהיה בן שלוש.
ילד מאוד אנרגטי ופעיל ומבין הכל אך לא מדבר הרבה וכשמדבר לא מדבר ככ ברור.
רק עכשיו נמצא בתהליך גמילה.
אני מתלבטת אם להשאירו בגן הפרטי או להעביר לגן עירייה.
בגן הפרטי רוב הילדים בגילו עוזבים ובעיקר החברים שלו, והרוב יהיו ילדים בני שנתיים.
האם כדאי שיהיה עם ילדים בגילו על מנת שיפתח את השפה?
יש קשר בין הדברים? אני מפחדת להשאיר אותו עם הילדים הקטנים
וכך זה אולי יתסכל אותו ולא יעודד אותו לדבר בכלל.
אודה על העצה,
אורית
 
ד''ר יוכי בן-נון  
09:35 02.07.15
אורית שלום,
בדרך כלל ההמלצה שלנו היא לשלב ילד בקבוצה של בני-גילו. זה מהווה עבור הילד מודל לחיקוי, ומאתגר אותו.
מאידך, אולי כדאי לך לפנות להתייעצות לקלינאית תקשורת. בהחלט ייתכן שתוכל להדריך אותך כיצד לקדם את הילד בתחום השפה.
כל טוב!
שלום

בני הקטן בן שנה ו10 חודשים .
מטריד אותי שכשאנחנו נכנסים למקומות הוטמי אדם הוא ממש מתחיל להכנס ללחץ ולבכות ( לדוג' הינו בחוג מוזיקה הייתי יחד איתו והוא לא היה מוכן לשתף פעולה אפעלו שהוא עלי הוא פשוט לא הפסיק לבכות ודרש לצאת החוצה)
מבחינת שפה- יש לו אוצר מיליים של כ 60 מילים אבל עדיין לא אומר צרופי מילים ויחש מילים שלא הוגה נכון( התיעצתי עם קלינאית שאמרה לי כי זה בסדר)
מצי=ק לי שהוא מאוד מאוד חושש מזרים ולא מוכן לנסות להתקרב
וישנה עוד בעיה התנהגותית שבמשך הזמן מחמירה .
הוא התחיל להרביץ בכן וגם איתנו בחוץ . איך שרואה ילד בן גילו שקרוב אליו הוא דוחף ועוקץ ... בלי שהילד יעשה לו כלום
אני לא מבינה מהיכן זה נובע ... לא יודעת איך להתנהג במקרים כאלו ומה לעשותצ
ל פעם שאני מסבירה הוא פשוט מתעלם .
מצד אחד אני אומרתשאולי כי הוא לא מדבר עדיין - ואולי לא...
למי אני יכולה ללכת ? מה לעשות ?
אנא עזרו לי
תודה
שלום אמא,
פחד מזרים הוא תופעה ושלב התפתחותי מאד ידוע, ובדרך כלל הוא חולף מאליו. יש כמובן ילדים שהם ביישנים באופיים, ואז התופעה נמשכת גם הלאה, אם כי בצורה פחות בולטת.
גם להרביץ ולנשוך זו תופעה מוכרת, במיוחד בגיל של הבן שלך, לפני תחילת הדיבור. צריך להגיד לו "לא" בצורה תקיפה, כדי שיבין שאתם כועסים, אבל גם זה חולף. כנראה שזה נובע מתסכול, כל עוד הילד לא יכול להתבטא, וליצור קשר עם אחרים בדרך מילולית.
כל טוב!
היי

בני בן שנה ו-3, ילד יחיד, חייכן ומתוק שמאז ומתמיד ההתפתחות שלו הייתה תקינה אבל בטווח התקין המאוחר יחסית. כרגע הוא זוחל ממש מהר על 6, פה ושם הליכת דוב, מושך את עצמו לעמידה והולך יפה סביב חפצים, פה ושם נחמד בלי תמיכה אבל ממש לכמה רגעים. אין עוד עמידה עצמאית מבוססת ואין הליכה. בנוסף לא מוכן לנסוע על בימבה וכו', כן מוכן סמאארטרייק שהוא בתוך המושב ואנחנו מסיעים אותו.
במקביל, אומר רק "אבא" ומשמעי הרבה קולות אבל אין ג'יבריש עיקבי/מילים משובשות עיקביות ואין כמעט ג'סטות - לא מצביע, לא שולח נשיקה, כן מוחא כפיים, זוחל לכיסא אוכל כשרוצה לאכול, דוחף את הכפית כשלא רוצה יותר, נענה ל"תן לי" ו"בוא אלי". בדיקת שמיעה הראתה נוזלים באוזניים אבל לא הרבה וירידה קלה בשמיעה. הם כן היו מוטרדים שבין 2 הבדיקות חלפו חודשיים והוא לא הוסיף שום מילה חדשה.

אני תוהה אם יש צורך ללכת איתו לאבחון במכונים להתפתחות הילד או להמתין ולראות איך ממשיך להתפתח ? יש מה "להפסיד" מללכת לאבחון כבכר בשלב כזה ?
לגבי הנוזלים אנחנו מתכננים להתחיל דיקור ולתת לזה צ'אנס לפני ניתוח כפתורים.

תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:39 30.06.15
נועה שלום,
אינני רואה סיבה או צורך באבחון כרגע, אבל כדאי להמשיך לעקוב, גם בתחום המוטורי, וגם בעניין השמיעה. שניהם חשובים.
אין לך מה "להפסיד" באבחון, אבל בדרך כלל מדובר בביורוקרטיה והמתנה ארוכים.
מקווה שהילד ימשיך להתקדם ותירגעו.
כל טוב!
שלום
היות והמשיבים פה צריכים לענות ע"פ תיאור, ולא ע"פ הסתכלות,
משתדלת לפרט בפירוט רב, כך שמתנצלת על כך, ומודה מראש.
בתי אוטוטו בת 14 חודש.
חיוך וקשר עין טובים, מגיבה היטב לשמה, ברב המקרים גם כאשר מרוכזת במשהו אחר.
"תני כיף" - נותנת.
"תני לי .." (מה שיש לה ביד) - נותנת.
"שימי מוצץ" - שמה, "תוציאי"- מוציאה..
"תעשי טובה לאמא" - לרב עושה..
"שימי ידיים על הראש" - שמה..
"תביאי כדור" לרב הולכת ומביאה, עדיין לא מוסרת או מגלגלת
"איפה עגלה ?" - לרב ניגשת אליה ומשחקת איתה.
משחילה חישוקים קטנים לעמוד.
לפעמים נענית לבקש ומצליחה לעשות מגדל של 3 קוביות.
בובת צעצוע שבוכה, ממלאת את ההוראה שלנו ושמה לה מוצץ.
עושה ביי ביי עם היד.
מוחאת כפיים ע"פ בקשה, או למשמע שירים בטלוויזיה וברכב.
אוהבת מאוד לזמזם היטב את השיר נדנד (אהדד, אהדד..), מאוד אוהבת נדנדות.
מחפשת, מסתובבת ומצביעה עם האצבע לכיוון, לשלאלה איפה אבא, אמא, אחות..
יודעת ומראה איפה זה אוזן, ציצי ופופיק - רק אצל מי ששואל אותה, לא על גופה שלה.
בשבועיים האחרונים, כשהולכים איתה, מצביעה כמעט לכיוון המון דברים בדרך (קריאות אהה.., אהה..)
יודעת ללכת לשולחן גבוה, להיעמד ולהמתח כדי לקחת את בקבוק המים (מאוד אוהבת מים), או משהו אחר שחפצה בו. עדיין לא הולכת בלי רהיט, עושה 2-3 צעדים לבד, ונופלת.
ממש לאחרונה החלה לבכות כשנפרדים ממנה בגן, אם כי מתעשתת מהר.
כשבאים לקחת אותה, מתלהבת וזחל מהר לכיווננו.
מבחינהת תזונה, לא הנקתי, ומעולם לא אהבה את תחיליפי החלב יותר מדי. היו קצת קשיים עם התזונה, אבל הנושא הסתדר עם המעבר למוצקים - כיום אוכלת טוב (555).
סבלה מספר פעמים מדלקות אזניים חוזרות, מטופלת במנה יומית של אנטיביוטיקה כבר מס' חודשים.
רופא אזניים רואה כמות לא מבוטלת של נוזלים באוזן, בדיקת השמיעה מחזקת את זה, וכנראה שתלך לניתוח כפתורים.
עכשיו מה לא..
לא אומרת "אבא" באופן מכוון, לפעמים במידה ומבקשים ממנה לחזור. מעבר לזה, מדי פעם שמענו את המילה "באביי" בסיטואציה של ביי ביי כשמישהו הולך.
מעבר לבאביי שגם זה לא יותר מדי, והמילה נדנד, אין עוד מילה יזומה.
הרבה הברות, הרבה קולות, אבל לא מילים.
לא יודעת לחקות חיות עדיין, ולהבחין ביניהן.
את השיר 10 אצבעות עושה רק את החלק של האצבעות,ף למרות השמעות ונסיונות רבים.
"ידיים למעלה על הראש" - עובדים איתה, אבל עושה חלקי מאוד, רק ידיים על הראש, ומחיאת כפיים בסוף.
מדי פעם מנענעת לעצמה את זרוע יד ימין בתנוע של ביי ביי, בלי קשר, ובלי שיהיה לידה מישהו.
יכול שחלק מהדברים עדיין מוקדמים לגילה, ואם לא היתה לנו ילדה גדולה שבגילה בעיקר כבר עשתה את כל "10 אצבעות", "ידיים למעלה" ונענתה לעוד כמה בקשות, אז אולי זה לא היה מעלה בי שאלות.
רציתי רק להבין אם הילדה עדיין בתוך טווח התפתחות תקין, בקצה שלו, או שמא מאחרת .
תודה רבה.
רעות שלום,
הילדה נראית לי מפותחת היטב לגילה ואין שום סיבה לדאגה, בשום תחום.
צריך כמובן להמשיך במעקב עם האוזניים, ונקווה שהניתוח יעבור בקלות.
מאחלת לכם רק טוב, והרבה הנאה !!!!
שלום רב
בני בן שנתיים וחצי
עיכוב התפתחותי כללי dq 48
לא מדבר לא אוכל לא הולך
שתי בדיקות אם אר איי איבחנו כיארי 1
הגנטיקאית טוענת שיש לו קוסטלו, העניין עדיין בבדיקה
הוא הולך מסביב לרהיטים ובין חפצים
מפחד מאוד מרעש חזק ובכל פעם שהוא חולה יש לו רגרסיה רצינית בהתנהגות ובאופן כללי
אנחנו לפני ועדה האם לנתח את המוח( הרופאים רוצים הגנטיקאית לא) הלשון שלו המון זמן בחוץ ונאמר לנו עי עוס שהיינו אצלה ( אולי יפתח פיגור שכלי ויצטרך להיות באקים)
כרגע אנחנונלחמים להכניס אותו למסגרת שיקומית שתעזור לו להתפתח כי הוא חכם מאוד וצמא לידע, פעלתן חייכן ומאוד אוהב!
ביטוח לאומי טוען שלא מגיע לנו כלום ודחו אותנו בועדה רפואית משום שהוא לא על כסא גלגלים או מונשם!
הילד הזה נופל בין הכסאות משום שמערכת אטומה ולא מתחשבת
אנחנו רק רוצים לעזור לילד להתפתח ולהדלים פערים
בלוינשטיין טופלנו אבל הטיפולים לא מועילים ואין התקדמות כלל
למי אפשר עוד לפנות כדי שהילד החכם הזה לא יאבד את הזמן היקר שלא ניתן להחזיר???
אנחנו עייפים מתוסכלים מיואשים וחושבים על העתיד שלו שלא נראה מזהיר כלל כרגע ללא עזרה
אמא יקרה שלום,
צר לשמוע תלונות כמו שלך, וקשה לנחם אותך......
עד גיל 3, הילד זכאי להיות במסגרת מעון שיקומי, כמו בית איזי שפירא למשל, וכדאי מאד שתלחצו לשלב אותו במסגרת כזו.
גם לגבי הביטוח הלאומי - ידוע לי שהם מערימים קשיים עד גיל 3, אבל צריך ללחוץ, בעזרת עורך-דין אולי.
אני מקווה שהטיפולים הרפואיים יעזרו, ותהייה התקדמות בהתפתחות. ילדים מפתיעים לטובה ברוב המקרים !!!
אל תתייאשו, למרות הקשיים.
כל טוב!
 
אמא כואבת
08:11 17.06.15
תודה רבה על הצענה המהיר
בית איזי שפירא הוא בדיוק המקום שראינו על מנת להכניס את הילד לפחות לשנה אחת
אולם התשלום שם הוא יקר ומשום שאנחנו לא זכאים לקצבה עבור הילד זה סכום שאנחנו לא יכולים לשלם
האם ידוע לך על עוד מקומות שניתן להכניס אותו על מנת שכן ילמד לפחות השנה הקרובה וישלים פערים?
הלב שלי שבור! זה זמן יקר מאוד בשלב של ההתפתחות וכולם פשוט מתנערים מלעזור
תודה מראש על המענה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:03 17.06.15
שוב שלום,
- כדי לברר מה המסגרות החינוכיות האפשריות, את צריכה לפנות למח' החינוך בעירייה במקום המגורים שלכם. שם יוכלו לתת לכם מידע.
- לגבי התמיכה הכספית - פנו למח' הרווחה, או לעובדת הסוציאלית של בית-החולים שם הילד במעקב. הם צריכים לתת לכם את המידע הנכון. כמו שכבר אמרתי, צריך לא לוותר, ולפעמים עזרה של עורך-דין, או ארגון כמו זכותי, משיגים את הזכאות.
בהצלחה!
עד גיל שלוש שנים אכן ביטוח לאומי מערים קשיים. אבל אנחנו קיבלנו בסופו של דבר קצבה גם מתחת לגיל שלוש שנים. הילד צריך לצבור נקודות לפי גילו, בהתאם לפעולות שהוא מבצע/לא מבצע וזה תלוי גם בדו"ח של הגורמים המטפלים וגם באיך שהילד מתנהג בועדה.
המלצה: אל תביאו את הדו"ח הכי מרשים של הילד. להפך, חפשו את הדו"ח התפקודי שלא מטייח ומציין בדיוק במה הילד אינו מתפקד כבני גילו ועד כמה רמת העיכוב משמעותית וחריגה - רק כך זה עובד.
נכון שתמיד אנחנו מחפשות את השיפור ודואגות שהילד יתקדם. בועדה הרפואית - צריך לעשות את ההפך.
בהחלט שכדאי לבדוק שוב את העניין של הביטוח הלאומי עם גורמים שמעורים בעניין.
ממליצה לפנות לחברה של מימוש זכויות שלא גובה תשלום מראש, רק אם משיגה לכם תקציב וכן אם אינה גובה כל השנים אלא רק בתחילה.
 
גלי
00:21 10.06.15
ביתי בת 10 קיבלה מחזור. גובהה 152 ס"מ. כשנולדה ובתור ילדה היתה באחוזון 95 מבחינת הגובה. ואני יודעת שמרגע קבלת מחזור גובהים בסנטימטרים בודדים. האם יש טיפול תרופתי היכול לעודד המשך גדילה? והאם לפנות לרופאת הילדים או למרפאה מיוחדת? (גם אני האם, קיבלתי מחזור בגיל זה אך הייתי גבוהה יותר, ומקבלת המחזור גבהתי בסנטימטרים בודדים). אני חוששת שתשאר נמוכה. בעלי 180 ס"מ ואני 164.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:29 10.06.15
גלי שלום,
בגרות מינית מוקדמת היא תופעה ידועה, ואפשר לטפל בה, ע"י עצירת ההתפתחות המינית, ודחייה של קבלת המחזור. יש רופאים מומחים שמטפלים בכך, והם נקראים אנדוקרינולוגים. בכל מחלקת ילדים יש מרפאה מיוחדת, ואת יכולה לקבל הפנייה להתייעצות. אינני בטוחה שלא מאוחר מדי לטפל, אבל בוודאי כדאי להתייעץ.
כל טוב!
שלום

בתי בת שנה וחודש, אחות לילדה בת 4.5 .
מבחינת מילים, אומרת אבא רק אם אמרים לה להגיד אבא, מדי פעם מתעלמת מזה ולא חוזרת על המילה. לא קוראת לי אבא מיוזמתה.
בדר"כ עושה לנו ביי ביי עם היד, וגם אומרת, אם כי לפעמים מקשרת את זה ואומרת ביי ביי כשאנחנו מעבירים אותה מיד ליד (אומרת לזה שמעביר אותה)
בנוסף, מצביעה עם האצבע על כל מיני דברים.
נושא ה"איפה אור" לא ממש סגור אצלה)
צוחקת ומחייכת המון.
אם שואלים איפה אחותה (בשם שלה) אן איפה אמא, אז מסתכלת לכיוון.
אם אומרים לה להביא כדור אז מביאה.
"תני יד" - נותנת.
אם מחזיקה משהו ומבקשים, אז נותנת.
עושה "טובה לאבא/אמא" אם מבקשים.
לא הצלחתי ללמד אותה אברים בפנים שלה, יודעת רק "איפה אוזן של אבא", תופסת אותה.
מוחאת כפיים, את השיר "ידיים למעלה" מבצעת חלקי מאוד.
שימי מוצץ -שמה.
שתי מים -שותה.
לא דברים מעבר לזה מבחינת פקודות.
מסדרת יפה עיגולים בתוך העמוד, לרב לא ע"פ סדר.
כששמים אותה בגן (נכנסה לתינוקיה בגיל 4 חודשים), אף פעם לא בוכה, נשארת בכיף ובחיוך (האם תקין??) כשבאים לאסוף אותה, זוחלת בשמחה לכיוון מי שבא.
לרב אין בעיה ללכת לאחרים, למרות שהיו מקרים שבהם בכתה מפרצוף לא מוכר.
מאוד אוהבת נדנדות, כשרואה נדנדנה מאוד מתלהבת ורוקעת עם הגפיים.
ברגע שמורידים אותה, בוכה מאוד ורוצה לחזור.
שרה את השיר "נד נד" תוך כדי תנועת נדנוד הרבה במהלך היום, בכל מיני סיטואציות, חלקן לא קשורות. שרה כמעט באופן מלא מבחינת הלחן, אפילו עוברת בית, אם כי כמובן מזייפת במילים.
האם באופן כללי יש פה איזה עיכוב, והאם מטרידה העובדה שאבא זו לא מילה ראשונה, (למעשה עדיין לא מילה כי לא יוזמת אותה) אלא המילה נד נד ?
אבא קצת מוטרד...
אודה להתייחסות.
רועי שלום,
המושג "אבא" הוא מופשט עבור ילד, ודי מבלבל, כי הרי לאבא יש גם שם, והילד שמוע את השם ...... כך שאין זה פלא כלל שילדים באחוז מסויים מתעלמים מהמילה אבא, והארבה פעמים קוראים לאבא בשמו הפרטי.
מכל מקום, לפי התיאור שלך, הילדה בהחלט מתאימה לגילה, ואין שום סיבה לדאגה. נראה לי שהכל בסדר.
כל טוב!
 
רועי
12:55 08.06.15
פשוט קראתי איפשהו שילדים שלא אומרים באב כמילה ראשונה, יכול להדליק נורה..
בנוסף, קראתי כי גם לגבי החזרה מספר לא מבוטל של פעמים במהלך היום על השיר נדנד תוך כדי נדנוד, ( בין עם ישיבה על כסא ברכב, באמבטיה או בטרמפולינה ) גם כן עלולה להליק נורה אדומה .
אגב, לא תמיד בוכה כשמקבלת מכה.
בנוסף, השבוע כשקיבלה שתי זריקות לגיל שנה, לא בכתה כלל.
מקווה שבאמת סתם מוטרד..
תודה..
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:12 08.06.15
רועי שוב שלום,
ממש לא מטריד, במיוחד אי-שימוש במילה אבא......
לגבי הכאב - כדאי לבדוק. ידוע לנו שיש ילדים (גם מבוגרים!) שסף הכאב שלהם גבוה, והם לא מגיבים כשהם נפגעים.
תהנה מהילדים, כזה תענוג לראות אותם מתפתחים !! כהורים אנחנו תמיד דואגים, אבל אל תיתן לדאגות להשתלט עליך!!!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  122  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים