בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
חברת משל אביזאים טיפולים החברה המובילה ביבוא ושיווק מוצרי ריפוי בעיסוק שיקום ו ADL יוצאת במבצע על מוצרי WEPLAY ומוצרים נוספים בהנחות


http://www.emashal.com/Site/ /pages/shop.asp
 
אביב
11:45 20.11.14
תראי הגננת של אביב עשתה איתנו שיחה ולטענתה לאביב יש קשיים בהיגוי(כלומר לא מבינים אותו), ובעיות מיקוד במפגשים ופעילויות וכו'. מילאה שאלון, שלחנו אותו למכבי, הפנו אותנו לבדיקת שמיעה שם גילו ירידה קלה בשמיעה. אני חייב לציין כמה דברים על אביב בכל אופן בבית, כי יש כאן לדעתי פער בין הגן לבית. אני ואישתי הכנו רשימת מילים והגעענו ליותר ממאה מילים, עכשיו זה לא משהו שהוא משתמש בו כל הזמן אבל אם תראי לי תמונות של חיות חפצים וכו הו איגיד לך אותן מילים. יש לו באמת החלק מהמילים בעיית היגוי למשל רכבת יגיד "טבת" או כלב יגיד "אלב" או רפת יגיד "אפת", מחבר מילים כגון: הבית של מו(פרה) אגב אומר "פאה", שעון שלי, אבא שלי, תיק שלי,זה נראה כאילו הכל שלו(זה מצחיק) מצביע לדברים שהוא רוצה, מושך אותי ביד לדברים שהוא רוצה. לטענת הגננת חברותי מאד, אוהב. היא רשמה בשאלון בגדול משום מה אוצר מילים דל, אינו מכיר את חלקי גופו(הילד מכיר בגופו הכל אנחנו עוברים איתו על זה אחרי מקלחת!!!! רשמה משחק דמיוני דל, אני אתן דוגמא למשל בובות אוהב להאכיל לחבק לנשק , מטורף על מכוניות אז כל היום צועק "אוטו", מסיע את האוטו, היא טוענת שכאילו המשחק שלו לא מתפתח לדברים הבאים. גם אנחנו וגם היא חושבת שין בעיה בהבנה בכלל, מבין דברים מורכבים. היא אומרת ביחס לבני גילו במפגשים לא ממוקד לא מרוכז, כשהיא שואלת לגבי אלמנטים של סתיו הוא לא עונה לה אחרים כן, אבל לתמונות מגיב ישר. היא לא רואה פה קטסטרופה, אבל כן רוצה שנבדוק כי לטענתה הילד "מבלבל" כי יש פעמים בדברים שמעניינים אותו שהוא בעניין לגמרי ויש פעמים כמו בשיעור מוזיקה שהוא לא מתייחס בכלל להפעלה. כמו שאת שמה לב אנחנו מודאגים...חחח. פאזלים חדשים מרכיב בשניה !!!אם לא מעניין אותו אז קשה מאד להושיב אותו. למוכניות יש לו אובססיה הוא יכול לשחק במכוניות המון זמן ואופן המשחק הוא : מסיע , מסתכל מקרוב תוך כדי תנועה על הגלגלים, מנסה להכניס חפצים לתוך הרכב כגון "נהג קטן", מסדר את המכוניות בשורה, מסיע אותם על הקירות, גב הספה, שולחנות וכו'. עכשיו לגבי מיקוד וריכוז, יוצר קשר עין לא הייתי אומר אורך, זה תלוי אם זה מעניין אותו, יוצר קשר עין משותף, אני כן הייתי אומר שכשאני פונה אליו ומנסה למקד את המבט שלו אלי הוא כאילו מתעצבן ואומר לא אבל לא תמיד.
זהו הגדול, נשמח לתגובתך.תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:03 20.11.14
אביב שלום,
כהורים, תמיד עדיף לנו לשמוע שהילד שלנו מצויין, או לפחות בסדר. לצערנו, בחיים האמיתיים עולות לעתים בעיות, ועדיף לטפל בהן, ככל שהילד קטן יותר.
ראשית, תמיד יש פער בין התנהגות הילד בבית, לבין התנהגות הילד בגן, מסיבות רבות : בבית הילד מרגיש בטוח יותר, הסביבה שקטה יותר (קל לו יותר לשמוע!), אין תחרות של ילדים אחרים, ועוד. לכן, ההתנהגות בבית תמיד נראית יותר תקינה מאשר בגן.
אבל המבחן הוא דווקא בגן, כיוון שרוב חיינו אנו מתפקדים בסביבה חברתית, תחרותית, רועשת, מאתגרת.
לכן, חשוב להקשיב לגננת, וטוב שיבחנו את הילד אנשי מקצוע מנוסים, וימליצו לכם מה לעשות. ייתכן שיאמרו להמתין, עד שהשמיעה תשתפר, שיגדל עוד. וייתכן שימליצו על טיפולים מסייעים, כמו טיפול שפתי, וזה חיובי.
אני בפירוש ממליצה על התייעצות עם צוות להתפתחות הילד. זה רק יכול לעזור.
כל טוב!
 
אביב
12:07 20.11.14
ראשית תודה על תגובתך המהירה.
וכן אנחנו נקח אותו לקלינאי תקשורת ונטפל בעניין של השפה.
אבל האם את חושבת מהתיאורים שלי שיש פה איזה בעיה קשה כגון אוטיזם ? או משהו נורא אחר ?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:26 20.11.14
אביב שוב שלום,
בוודאי שאינני רואה משהו נורא !!! וקודם כל, טוב להרגע ולראות דברים בפרופורציה. ס"ה ההתפתחות שלו נראית בתחום הנורמה, וגם החריגות אינן חריפות.
כאיש מקצוע אנו יודעים, שבגיל הצעיר כל כך , התמונה לא תמיד ברורה, אבל בעקבות טיפול, השינויים הם דרמטיים. למשל, כשהילד מתקדם בדיבור, ויכול לבטא את עצמו יותר בקלות, הבטחון העצמי שלו עולה, הוא פחות "מתבלבל", קשר-העין שלו יותר טוב, וכל ההתנהלות שלו בחברה משתפרת. לכן, חשוב לדאוג שהשמיעה תהייה תקינה, ושהדיבור ישתפר. אני משוכנעת שבעוד כמה חדשים תראו כולכם את השינוי לטובה.
בהצלחה!
 
חדווה
20:41 11.11.14
בני בן שש עוד מעט, ילד חכם וחברותי אך מתמודד עם קשיים בויסות התחושתי וקשיי קשב וריכוז. בשנה האחרונה מדי פעם כשנפגש עם חבר הוא יוזם לסגור את הדלת ולהוריד מכנסיים ולגעת אחד לשני באיבר המין. בעבר דיברנו איתו על זה והסברנו שכל אחד נוגע באיבר מינו וגבולות הגוף וכו וכו ויכול להיות שהוא עכשיו מפחד שהסקרנות שלו היא דבר רע. אתמול כשחזר מחבר הוא סיפר לי ש״עשה דבר רע״ הוא וחברו נגעו אחד לשני ואפילו נתן לחבר נשיקה באיבר המין. הוא ביקש ממש שלא אספר לאביו. מה עלי לעשות במקרה כזה? אשמח להכוונה מה לומר לבני ואיך להתמודד
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:36 11.11.14
חדווה שלום,
ההסבר שלך נכון, אם כי נראה לי שיש כאן סקרנות יתר, ואולי הנאה מוגברת, בשל בעיות הוויסות התחושתי, ולכן התופעה בולטת יותר.
אני מציעה שתערבי את הגננת, ותבקשי ממנה לשוחח עם כל הילדים על הנושא. זה מאד מקובל בשנים האחרונות. למשרד החינוך יש אפילו תכניות הדרכה בנושא, כיוון שחשוב ליצור אווירה כללית אצל הילדים לגבי מה מותר ומה אסור.
בוודאי שאין להעניש או לכעוס, אבל חשוב להיות החלטיים ותקיפים.
בהצלחה!
 
אמא
18:26 11.11.14
בני כמעט בן 4 ובתחילת שנה עבר גן וכו'
הוא נמצא בגן רב גילאי, יחד איתו יש גם ילדים בגיל חובה. ויש להם התמודדויות מול הגדולים.
לאחרונה הוא התחיל להציק לאחיו הקטן מתוך משחק וגם סתם. משתלט עליו, משכנע אותו להביא לו מהעוגיות שלו מהדברים שלו.. משכנע ממש כאילו מכריח.. אני לא יכולה שלא להתייחס וכל תגובה יוצאת לא טוב וכשכן ניסיתי לשתוק סתם נהייתי עליו טעונה והתפוצצתי אח"כ.
ולי הוא עושה סרטים אם אני לא מביאה לו משהו וגם אם אין לי בכלל להביא לו, הוא לא מבין את זה ובוכה וצורח על זה..
בגן היו 2 מקרים השבוע שבאחד הוא החזיר לילד הכי מציק בגן (מהגדולים) וזרק עליו קוביה ובמקרה השני זרק קוביה על ילד בגילו עדין שעיצבן אותו והגננת אמרה שהוא זרק אך היה בהלם כשפגע.. ז"א שלא באמת התכוון..
אני יודעת שעובר עליו דברים.. אמרי לי בבקשה איך עליי להתנהג ולהגיב ולהיות חזקה!
כל הרחבה תהיה ברכה.
תודה רבה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:33 11.11.14
אמא יקרה שלום,
בבסיס הדברים כנראה שהילד שלך מתחיל להיות מודע לתחרותיות בחיים, מצד אחד - אחיו הקטן, מצד שני - הילדים הגדולים בגן, ואולי הוא מרגיש, משני הכיוונים, שהוא "המקופח".
אני מציעה לך למצוא דברים שיוכלו לפצות אותו : למשל, לתת לו בבית תפקידים של האח הגדול, כדי שירגיש אחריות ואת הבכורה. לדוגמה, אפילו להרשות לו ללכת לישון קצת יותר מאוחר מאחיו.
חשוב שתמצאי זמן להקדיש לו לבד. בכלל, טוב כשלהורים יש זמן נטו עם כל ילד לחוד! בזמן זה טוב לשוחח עם הילד, לעשות איתו דברים שהוא אוהב במיוחד, ולתת לו להרגיש "בן יחיד", לפחות פעם בשבוע.
אפשר גם לבקש את הגננת, שתיתן לו תפקידי אחריות בגן, כדי שלא ירגיש נחות מול הגדולים יותר, וכמובן - לבקש ממנה להתערב, אם היא רואה שמציקים לו.
בסופו של דבר, הילד לומד להתמודד, וזה אפילו מחשל אותו.
בהצלחה!
 
ליאת
09:04 09.11.14
יש לי ילדה בת חמש וחצי , ואחת " ההנאות " הגדולות שלה זה חיטוט באף , היא לא מסוגלת שיהיה לה ליכלוך מיותר באף , העניין מתעצם לאחר קירור או שפעת כי אז יש לה הרבה עניין , שמתי לב שזה כבר סוג של אובססיה , והיא לא ככ שולטת על זה , ( זה נמשך כבר די הרבה זמן ) אני מפחדת להשתמש במילה טורדני ... אבל האצבע שלה נמצאת בנחיריים מרבית היום , והיא סיפרה לי שהסייעת העירה את תשומת ליבה ...
אני מעירה לה , אבל לא רוצה להשתמש בהפחדות של יהיה "לך אף גדול או נחיריים גדולות "...השאלה שלי איך אני מסיטה אותה מעניין בלי שתפתח אובססיה חלופית ... אשמח לעצה מהירה !!!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:51 09.11.14
ליאת שלום,
יש ילדים שיש להם רגישות תחושתית בגוף, או באזורים מסויימים, ואנו רואים אצלם ,התעסקות יתר" באזורים האלה : נגיעות, ליטוף, גירוד, או, כפי שאת מתארת חיטוט באף. 0או בפה, או באצבעות בדרך כלל).
בגיל צעיר זה לא נורא, ואנו ממליצים שלא להתייחס לכך. פשוט להתעלם. בדרך כלל זה חולף, אבל אם זה ממשיך, הרי בגיל 7 אפשר כבר לטפל בכך בדרכים פסיכולוגיות, כדי לגמול את הילד.
להצעתי, בשלב זה פשוט התעלמי, ואל תגיבי.
בהצלחה!
 
אמא
22:14 08.11.14
ד"ר יוכי שלום, תודה על הפורום.

בני השני בן שנתיים ושמונה חודשים ולאחרונה נהיה בכיין בצורה מעצבנת מאד.. (אנחנו חווים קושי זוגי שמשפיע עליו לדעתי, אנחנו בטיפול אך זה תהליך..) כל דבר קטן הוא בוכה בהגזמה. אנחנו מודעים לזה שיש לו קצת בעיה של וויסות תחושתי, ולאחרונה הוא התחיל לחבק יותר מידי, נדבק מאד וגם שמבקשים שיפסיק, הוא לא מפסיק.. זה מציק ומעצבן ובעיקר מדאיג אותי, אני לא רוצה שגם בגן הוא יהיה "קרציה"..
אנא עזרי לי.. (וזה מעבר ל"גיל שנתיים הנורא".. משהו באופי העצמי שלו התחיל להשתנות לכיוון השלילי..)
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:30 09.11.14
יעל שלום,
אינני בטוחה שמה שאת מתארת הוא מעבר ל"גיל שנתיים הנוראי" !! לדעתי, זה בהחלט במסגרת גיל המרד הזה, ולכך גם נוסף אולי תחושת המתח בבית בשל הקשיים הזוגיים שלכם. וכפי שאת מציינת, מדובר בילד עם קשיי ויסות תחושתי, שעם ההתפתחות, גם הולך ונהייה יותר מודע לקושי שלו. כל זה יחד, בוודאי יוצר בילד אי-שקט ומתח, שבא לידי ביטוי בצורך בקרבת מבוגר, ובתגובה רגשית יותר קיצונית מהרגיל.
ועדיין - זה נראה לי בטווח התקין והסביר, ולא הייתי מודאגת מכך.
אני מציעה לך לשדר לו רוגע, וסבלנות. למצוא את הדרך להרגיע אותו כשהבכי מתפרץ - או בחיבוק, או בשיר אפילו, או בהסחת דעתו. אני בטוחה שזה יחלוף.
מאחלת לכם רק טוב!
 
רונית
09:55 08.11.14
דר' יוכי שלום רב מה שלומך ?
פעמים רבות התייעצתי איתך ואני מודה לך על כך מאוד
בני נמצא כרגע בגן חובה מטופל בריפוי בעיסוק , קלינאית תקשורת אנחנו בהפסקה נחדש את הטיפול בחודש הבא וקיבל השנה גננת שילוב .
בסך הכל מדובר בילד חכם ,קיים פער קטן בינו לבין ילדים שאיתו בגן אך אנו עובדים על זה וב"ה הוא ישלים את הפער
מדובר בילד שהולך בכיף לגן , נפרד מאוד יפה מהוריו והגננת מדווחת על ילד שמח שעבר תהליך מדהים ומשחק עם לא מעט ילדים בגן ,גם יש לו חבר מאוד טוב בגן שבא אלינו והוא הולך אליו .
לציין הגננת שלו היא אישה מדהימה שאני מאוד מתחברת לאני מאמין שלה שהוא ההכנה לכיתה א היא לא לימוד אותיות ומספרים היא יותר עובדת איתם על שפה שהיא מאוד עשירה . בגן יש חצר אוקולוגית שמטרתה לפתח את הסקרנות של הילדים וישנה הבנה מאוד גדולה לצד הרגשי של הילדים היא באמת מאמינה כי כאשר הילד מאמין בעצמו וביכולות שלו הוא משיג הרבה יותר ולכן היא מתעסקת הרבה בנושא העצמת הילד .
העינין הוא כזה בגן יש 35 ילדים מתוכם 22 בנים ומתוך 22 הבנים יש 10 ילדים מאוד בעייתיים ברמה שהגננת עירבה את השרות הפסיכולוגי וגורמי הרווחה וגם בימי החופש שלה היא מגיעה לגן מאחר והגננת המחליפה לא מצליחה להשתלט על הילדים
מדובר בילדים בלתי ניתנים לשליטה אני בעצמי הבאתי יום אחד את ילדי לגן וראיתו בעיניי כיצד הגננת יוצאת מדעתה .
בנוסף לפני יומיים בני התעורר בשעה 4 לפנות בוקר העיר אותי וסיפר לי שהסייעת אחזה בידו של ילד מסויים אני יודעת לפי השם כי מדובר באחד מהילדים הבעייתיים לדבריו אחזה בו חזק ואף חולצתו נקרעה וביקש ממני לדבר עם הסייעת ולהגיד לה שזו לא התנהגות יפה .
מאחר ואני מבינה את הבעייתיות בגן אני משערת שהסייעת ניסתה לעצור את הילד מלעשות משהו ואוליי משכה בחולצה
עם זאת בני רואה דברים שילד בגילו לא אמור לראות.
לסיכום :
השאלה האם לאור כל מה שכתבתי כאן כדאי להעביר אותו גן ?חשוב לציין כי לאור ההתנהלות הבעייתית בגן ללא כל ספק הגננת פחות פנויה לילדים כמו כל גננת אחרת
אני ממש אודה לחוו"ד המקצועית
תודה מראש
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:25 09.11.14
רונית שלום,
את שואלת שאלה קשה, ולהרגשתי - אין תשובה ברורה. שום מקום אינו מושלם, ולכל גן יהיו יתרונות וחסרונות. אם בגן הנוכחי הגננת היא טובה, כפי שאת מציינת, והילד כבר מורגל, ויש לו חבר טוב (ואולי בהמשך יהיו עוד חברים), לא הייתי מטלטלת אותו למסגרת חדשה. אצל כל ילד, ובמיוחד ילד כזה, תהליך ההסתגלות למקום החדש אינו פשוט, ועלול לפגוע בו. היציבות מאד תורמת לילד להרגע, וכך - להשתפר.
אני מציעה שתשוחחי איתו על מקרים כאלה שאת מתארת, אולי אפילו תבקשי מהסייעת או מהגננת לשוחח עם הילדים על מה שקרה, כדי שינסו להבין את השתלשלות העניינים.
כל טוב!
ד״ר יוכי שלום
היום הבן שלי ( בן חמש וחצי ) בכה כשאחותו הגיעה להוציא אותו מהגן בגלל שלא בחרו בו לאיזה משחק , הוא היה בהתקף בכי ולא הסכים ללכת הבייתה , הבת שלי התקשרה אליי שאני אגיע . הסייעת הסבירה מה קרה . אמרתי לו שיש עוד ילדים בגן ושאי אפשר לבחור רק אותו . ממש כעסתי עליו והענשתי אותו ביום בלי מחשב . הוא לא אהב את זה והיה ממש חסר לו , כל פעם בא לחבק אותי ולשאול אם אפשר לשחק , וביקש סליחה . לא ויתרתי . מאז שנכנס לגן הוא ממש מתבכיין אם הוא מפסיד או לא בוחרים בו או כל דבר שידו לא על העליונה. הגננת אומרת שהוא נרגע קצת אבל עדיין נמשך . אני מדברת איתו על זה , היום הענשתי והבהרתי לו שהוא ייענש בכל פעם שיתנהג בצורה כזו , זה ממש בכי מוגזם . אני נוהגת בסדר או שזה משהו שאין לו שליטה עליו ? אני לא רוצה להעניש סתם . הוא שאל אותי למה הוא ילד רע , הסברתי לו שהוא לא רע ושהוא טוב אבל הוא מתנהג לא יפה ושאם ימשיך להתבכיין ככה לא יילך לכיתה א. איך מבגרים אותו קצת ? אנחנו כרגע רק אצל קלינאית תקשורת .
תודה על כל עיצה הערה או הארה. אני ממש מובכת כשאני רואה אותו ככה בגן בוכה מכלום.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:20 05.11.14
מיכל שלום,
יש ילדים שהם רגישים יותר, או - חסרי בטחון עצמי. הם מרגישים נחותים בכל מצב שהם לא משתתפים בו, ותגובתם היא לבכות, כיוון שאין להם את התוקפנות ואת הבטחון להגיב חזרה.
אסור לכעוס על ילד כזה, כיוון שאז את פוגעת עוד יותר בבטחון העצמי שלו, שכנראה ירוד ממילא. גם אין צדק לכעוס עליו : זה יותר חזק ממנו.
להיפך : חשוב לעודד אותו, לשבח אותו על דברים שהוא טוב בהם, להקפיד שהילדים כן ישתפו אותו.
בקשי גם את הגננת שתעזור לו בדרך זו עד כמה שהיא יכולה. בסבלנות, הוא יתחזק, ואז ימצא דרכים חכמות להשתלב בחברת הילדים טוב יותר.
כל טוב!
 
מיכל
10:37 06.11.14
טוב ששאלתי אותך , אני לא רוצה להעניש ללא הצדקה. לא חשבתי שזה בגלל חוסר בטחון אלא פשוט בגלל תחרותיות , הוא צריך להיות המנצח ותמיד להשתתף.
אני משבחת אותו על התנהגות טובה , הוא מקבל פרסים , אבל זה ממש לא נעים לבוא לגן ולראות את זה ...
תודה !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:26 06.11.14
היי מיכל,
למשורר הלבנוני המפורסם חליל ג'ובראן יש שיר נפלא שכותרתו "ילדינו הם לא הילדים שלנו" = כלומר, הם באים מאיתנו, אבל יש להם אישיות ומציאות משלהם.......
לא תמיד הילדים דומים לנו, ולא תמיד אנחנו מרגישים בנוח עם האופי שלהם. אבל זו האישיות שלהם, וצריך לכבד זאת, ולעזור להם להיות הכי טובים שאפשר, אבל לא בהכרח כמונו !!!
אז בסבלנות!!! עוד תהיי גאה בו.
כל טוב!
 
מיכל
16:50 06.11.14
דיברתי עם הגננת והסייעת , הסברתי , שמחתי לשמוע שהגננת משבחת אותו כשהוא מתנהג יפה. נקווה שיחלוף מהר.
תודה
שלום רב אודה לעזרתכם!
בתי בת 3 וחצי כבר מגיל שנתיים גמולה ביום אך קמה בכל בוקר עם טיטול מלא.
מבחינת גיל נראה לי היא כבר גדולה. עד עכשיו דגלתי בכך שהיא תהיה מוכנה ותקום עם טיטול יבש אוריד לה לחלוטין. אני נורא מתלבטת אם זו השיטה. כרגע נדמה כי היא עדין לא בכיוון שלקום יבשה. יש לציין שהיו מספר פעמים ששכחתי לשים לה והיא לא התעוררה בלילה מאי נוחות היא קמה בבוקר בתוך שלולית.
מתלבטת מה עושים?
אודה לעזרתכם!!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:30 04.11.14
קרן שלום,
מבחינתי, הילדה בסדר. אחוז גבוה של הילדים בגיל שלוש וחצי עדיין אינם גמולים בלילה. זה בהחלט לא חריג !. לכן, לא הייתי "לוחצת" אותה, ולא הייתי עושה מכך עניין. פשוט המשיכי לשים לה טיטול, או מכנסונים. אני בטוחה שהיא תבשיל לגמילה גם בלילה, אולי בעוד חצי שנה, וזה לגמרי בנורמה.
כל טוב!
שלום רב,

ביתי בת 3 ו-4 חודשים מטופלת כבר למעלה משנה אצל קלינאית תקשורת ופסיכולוג בגלל עיכוב בהתפתחות השפה וחשד להפרעות קלות בתקשורת. כרגע היא בגן שפתי.
ברור לי שלילדה שלי יש חוסר ביטחון או שזה רגישות יתר. אתן לך דוגמא, אתמול הלכנו לבקר בגן שבו היתה ביתי בשנה שעברה. כשנכנסנו לשם היא לא רצתה להגיד שלום לא לגננת ולא לסייעת ממש נצמדה אלי והתחילה לבכות. אני רוצה לציין שהיא מאוד אהבה את הצוות בגן ועד היום היא מזכירה אותם לפעמים... למה היא מגיבה ככה? הרי לא הכרחתי אותה לבקר בגן שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת. האם זה קשור להפרעות תקשורת/אוטיזם? היא מדברת מאוד יפה איתנו אבל אם מישהו שואל אותה:איך קוראים לך? או בת כמה את? היא מסתכלת עליו ולא עונה. מה זה התופעה הזאת? ואיך אפשר לטפל בה?

תודה רבה
אביב שלום,
התופעה של ביישנות יתר, או רתיעה חברתית, או חרדה חברתית, מוכרת לנו אצל ילדים. גם אצל ילדים רגילים, אבל היא בולטת, מטבע הדברים, אצל ילדים שהם חריגים בתחום מסויים. ילדים מודעים לקשיים או לחריגות שלהם, ולכן בחברה הם נמנעים מלהיפתח וליצור קשר. עד כדי כך, שלפעמים קשה לעשות את האבחנה המבדלת בין ילד עם חרדה חברתית/ביישנות יתר (זה נראה לנו כדרגות חומרה שונות של אותה הבעייה) לבין ילד עם קשיי תקשורת.
באחוז גבוה, הרתיעה החברתית פוחתת מאד כשהילד מתקדם בהתפתחות בעקבות הטיפול. במקרה שלכם - כשהילדה תדבר באופן יותר שוטף ותואם לגילה. אם הרתיעה החברתית נשארת אחרי שחל שיפור בתפקוד של הילד, מטפלים בחרדה בדרכים פסיכולוגיות. הטיפול יעיל מעל גיל 7 בדרך כלל, ויש לכך מומחים בין הפסיכולוגים.
המתינו בסבלנות. נקווה שתראו שיפור.
כל טוב!
 
אביב
12:25 01.11.14
 
מוריה
15:39 31.10.14
שלום,בני בן ה4 חודשים סובל מחוסר סימטריה בראש (כנראה שמלידה) ומטורטיקוליס.הופננו לפני חודשיים ע"י הרופאה בטיפת חלב לפיזיותרפיה וכרגע הוא מטופל אצל פיזותרפיסטית בהתפתחות הילד פעם בחודש.השאלה שלי היא מתי החוסר סימטריה בראש אמור לעבור?האם פיזותרפיה אחת לחודש זה מספיק?והאם כדאי להתייעץ עם עוד רופא בנוגע לעניין?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:54 31.10.14
מוריה שלום,
ככל שידוע לי, מקובל שהטיפול יינתן אחת לשבוע, פלוס הדרכה לאם לתרגילים יום-יומיים. בדרך כלל, זה מצב חולף בתוך חדשיים-שלושה לאחר תחילת הטיפול.
בהצלחה!
 
מוריה
16:07 31.10.14
ראשית,תודה על התגובה המהירה.אצלנו בהתחלה הטיפול היה אחד לשבועיים וכרגע הפיזותרפיסטית אומרת שהיא רואה קצת שיפור אז היא קבעה אחת לחודש.שנית,ברצוני לדעת מתי בערך אמורה לעבור הבעיה של החוסר סימטריה בראש?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:28 31.10.14
מוריה שוב שלום,
לגבי טיפולי הפיזיותרפיה - ככל שידוע לי, אחת לחודש איננו סידור מקובל. אולי הוא נובע מעומס של הפיזיותרפיסטית, אבל איננו מוצדק לדעתי מבחינה מקצועית.
לגבי האסימטריה בגולגולת - ככל שידוע לי זה עשוי לקחת עד שנה. בעניין זה, חשוב מעקב רפואי.
ושוב כל טוב!
 
שרון
09:27 29.10.14
שלום רב בני בן 8 חודשיים בדיוק תינוק שנולד פג בשבוע 36 במשקל 2885 נולד עם ריאות לא בשלות (מצוקה נשימתית tnn) כיום הוא זוחל גחון מסתובב סביב צירו עומד עמידת 6 ואף מנסה לזחול כך ,יוצר קשר עין לטווח ארוך מחייך חיוך חברתי מזהה שקוראים לו מברבר משחק יפה מתעניין בחפצים אך לא אומר הבהרות כמו (בב ,פפ,או)וכו... חשוב לי לציין שבעקבות הפגות עברנו בדיקת ברה שבדקו את כל הבדיקות שמיעה שיש והכל יצא תקין האם יש סיבה לדאגה??
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:38 29.10.14
שרון שלום,
למעשה, אפשר "לתקן" את הגיל של הילד ל-7 ח' (למרות ששבוע 36 לא ממש נחשב פג).
מכל מקום, אם כל ההתפתחות תקינה, וגם בדיקת השמיעה היתה תקינה, אין סיבה לדאגה, וההפקה של הברות בוודאי תגיע עוד כחדשיים.
ובכל מקרה, טוב לדבר אליו הרבה, פנים מול פנים, כדי לגרות אותו.

כל טוב!
 
שרון
17:35 28.10.14
שלום יוכי,

יש לי תאומים, בן ובת, בני שנתיים וחודשיים. נולדו בשבוע 36+2. הבת במשקל 1950 והבן במשקל 1815.

כיום בתי שוקלת כ-10.5 ק"ג ובני שוקל כ-9 ק"ג. הוא נמוך ממנה בכמה סנטימטרים, וגופו מאוד צנום.

בעבר רופאת הילדים הפנתה אותנו לאשפוז יום בשניידר, כיוון שחששה כי הוא בתת-משקל ואינו מתפתח כמו שצריך (שניהם לא מגיעים לעקומות לגילם).

ערכנו בדיקות דם ובדיקת תבחין הורמון גדילה (ספוט), ונראה שהכל בסדר, אך יש בדיקת הורמון גדילה שבודקת את רמתו בדם לאורך מספר שעות. אנחנו מתלבטים אם לערוך את הבדיקה הזו כיוון שהיא לא נעימה, ובעיקר מתלבטים אם להמשיך את המעקב בשניידר.

בננו עבר הרבה מחלות וגם אשפוזים (אנטיביוטיקה באינפוזיה למשך עשרה ימים בגלל דלקת שהגיעה לעצמות), ועבר בדיקות מרובות, ואנו לא רוצים לגרום לו סבל נוסף.

הוא איננו אכלן גדול, וגם אנחנו אנשים נמוכים וצנומים. הרופאה ממליצה לנו להמשיך בבדיקות, אך אני לא בטוחה שאנו רוצים בכך.

מלבד הורמון גדילה, מה יכולות להיות הסיבות לכך שפעוט אינו מתפתח כראוי מבחינה פיזית?

לגבי שאר הבחינות אין שום עיכוב התפתחותי.

תודה על תשובתך,

שרון
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:35 28.10.14
שרון שלום,
יכולות להיות אולי עוד סיבות להאטה בגדילה, הנובעות מתהליכים במערכת העיכול, כמו קושי בספיגת חומרי המזון. זה נושא שמטפל בו גסטרו-אנטרולוג.
אני נוטה לסמוך על רופאים, ומעריכה שהרופאים שלכם יודעים איזה בדיקות כדאי לעשות לצורך הרחבת הבירור. זה בוודאי שיקול שלכם אם לעשות זאת. אפשרות נוספת היא לדחות את הבדיקות, אולי לעוד שנה, כשהילד יהיה חסון יותר.
אין תשובה נחרצת.
כל טוב !
 
אילנה
20:03 26.10.14
שלום

בני בן השלוש וחצי - מפותח מאוד, מדבר שוטף, שר בצורה בלתי רגילה ובעל יכולות יוצאות דופן לגילו.
מתחילת הדיבור שלו הוא לא אומר למ"ד אלא מחליף אותה ברי"ש וזה מוטמע מאוד בדיבור הכבר בוגר יחסית שלו.
מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת או להתחיל לטפל בליקוי?
תודה

ה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:46 27.10.14
אילנה שלום,
מקובל להתחיל טיפול בשיבושי היגוי אלה סביב גיל 4, אבל אפשר לפנות כבר עתה, כך שהקלינאית תקשורת תכיר את הילד, ותתחיל לעבוד איתו בהמשך ללא דיחוי.
בהצלחה!
 
רונית
22:13 20.10.14
הנכד המתוק שלי (בן שנה וחודש). לפעמים מאוד עצבני לפעמים חייכן. שומר לרוב על קשר עין איתנו. גורר בהליכה את ההליכון. בדיוק התחיל לעמוד כמה שניות בלי להחזיק בשום רהיט.
הוא לא מצביע עם אצבע אחת על דברים ( או שכול האצבעות פתוחות או רק 3 מצביעות) לפעמים כשאחד מההורים מגיע הביתה הוא מחייך אבל לא הולך לקראתו. מכניס הרבה את היידים לפה וגם צעצועים ( בעצם מכניס כמעט כל דבר לפה ). אומר אבא אבל לא ידוע אם תמיד מתכוון לאבא.
הגוף שלו תמיד נוקשה ומתוח ובעיקר מטיח את ידיו על רהיטים ( או 'מחלק כאפות'... ). אין לא הרבה הבעות פנים- בהייה חיוך או כעס..משהו כזה. אבל הרבה פעמים כשהוא מתרגש הוא מוציא את הלשון. לפעמים השפה התחתונה שמוטה יחד עם הלשון.
יש אולי עוד כמה דברים שלא עולים אצלי בראש. ההרגשה שלי היא שמשהו בהתפתחות לא רגיל ( גידלתי בעצמי 5 ילדים ). העניין הוא שאולי אני טועה והאם לדעתך כדאי לי לייעץ להורים לקחת אותו לבדיקה או שכל מה שרשמתי בכלל לא קריטי? עוד אציין שרופא ילדים ראה אותו המון פעמים ולפי מיטב ידיעתי לא המליץ על משהו מיוחד.
תודה על הייעוץ.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:04 21.10.14
רונית שלום,
כל מה שאת מתארת נראה סביר לגיל שנה, ולא מצביע על סיבה כלשהי לדאגה. אני גם מניחה שאם רופא ילדים ראה אותו פעמים רבות, ובוודאי גם עבר בדיקות התפתחות בטיפת-חלב, ולא העירו להורים, הרי שאין צורך לדאוג.
כל טוב!
 
שרון
08:43 14.10.14
שלום רב :)

יש לי תאומים בני שנתיים וחודשיים. מאז שנולד היה הבן מאוד קשור למוצץ שלו, וגם כיום הוא מאוד זקוק לו ולא מוותר עליו כמעט לרגע. בגן הוא בלי מוצץ, אך ברגע שיוצאים הביתה הוא מבקש אותו. הצלחתי לעבוד איתו על כך שהמוצץ מוגבל לבית בלבד, אך בבית הוא לא זז בלעדיו. אם הוא מוציא אותו כדי לאכול או לשתות, הוא מיד מחפש אותו. כך גם בלילה - אם הוא מתעורר ולא מוצא את המוצץ - הוא מגיע אלינו למיטה ובוכה. מאוד חרד כשאינו מוצא אותו.

אחותו התאומה, לעומת זאת, רק בחודשים האחרונים התחילה להתנהג עם המוצץ כמו אחיה, כשלפני כן נזקקה לו רק בשינת הלילה.

אני מניחה שיש כאן גם עניין של חיקוי, אך כרגע המצב הוא ששניהם לא מוכנים להיפרד לרגע מהמוצץ. לעתים אנחנו חוזרים הביתה מטיול בחוץ או מביקור אצל חברים, כיוון שהם רוצים את המוצץ, ואני מעדיפה כך מאשר לתת להם אותו גם בחוץ ואצל אנשים אחרים.

אשמח לעצה כיצד לגמול אותם בהדרגתיות מהמוצץ.
רציתי לציין ששניהם לא ינקו ואני מבינה את הצורך הרגשי שלהם, אך מאוד קשה לנו עם המרדף הבלתי פוסק אחרי המוצץ. יש לנו מספר מוצצים בבית, אך הם נקשרו למוצץ אחד או שניים ספציפיים, ואם הם אובדים לנו, יש חגיגה בבית.

תודה וחג שמח :)
שרון
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:26 14.10.14
שרון שלום,
כשאת מדברת על גמילה ממוצץ בגיל שנתיים וחדשיים, אינני יכולה לתמוך בך. מבחינתי, זה גיל שבו צריך את המוצץ, אם ילד ינק ואם לא, ואינני רואה שום סיבה לגמול אותם משימוש במוצץ בגיל זה. העובדה שעבורנו ההורים זה לא נוח, היא אינה מספקת כסיבה מבחינתי. פעולת המציצה מרגיעה את הילד ועוזרת לו להתמודד בגיל זה. זה נעים לו, זה משמש כ"אובייקט מעבר", ובעיניי, כאיש מקצוע, זה חיובי.
מבחינתי, הייתי לגמרי מניחה להם. אולי ייגמלו לבד מהמוצץ בגיל מסויים, ואם לא - עד גיל 4 זה נחשב לגמרי נורמטיבי.
כל טוב!
 
שרון
13:25 14.10.14
תודה רבה על תשובתך. כנראה שלא הסברתי נכון - כוונתי היא לא לגמול אותם לגמרי; אלא לצמצם את זמני השימוש במוצץ
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:52 14.10.14
מבחינת הילד, במיוחד בגיל כה צעיר, זו עדיין בעייה : אין לו עדיין תפיסת זמן מדוייקת, ולא ברורים לו ההבדלים בין זמן כזה וזמן אחר. וכאמור, איננו רואים סיבה מוצדקת לכך.
 
יסמין
10:09 14.10.14
שלום
אני אמא לילד שהו בן 5 וחצי. אובחן על ידי פסיכולוג שהוא בעל איחור התפתחותי בערך שנה לעומת בני גילו.
האיחור הבולט הוא בהתפתחות השפה. והוא המצא בגן שפתי. בנוסף הוא סובל מאסטמה וגם מגיל 7 חודשים התברר שיש לו עין פזילה וגרמה לעין עצלה והוא עם משקפיים ובנוסף ונכי חשוב היה לו כמה פעמים פרכוסי חום.
את כל זה כבר עברנו אבל יש לנו בעיה משמעותית והיא גבולות. כל יום מתקשים כדי להעיר אותו מהשינה צריך להתחנן אליו על מנת לקום ויכנם לשירותים ולהחליף בגדים בקיצור הכנה לבית הספר.
לא רק זה הוא אדיש מאוד חוסר מוטיבציה צריך לנשק את הידיים שלו על מנת לעשות מה שאני או אבא בקש ממנו. קוראת הרבה פעמים והוא לא מוכן לגיד לי כן (לציין השמיעה שלו תקינה) בזמן שני מתפרצת ומתרגזת לפעמים עונה.
אני אמא עובדת וגם לומדת יש לי עוד בת בגיל שנתיים וחצי .תמיד נכנסת לחרדה בגלל הבן שלי לו יודעת מה לעשות איתו לאחרונה כל הזמן יש לי כאבי ראש כמעט לא עובר יום בלי לקחת משכך כאבי ראש. אני לא יכולה עוד הדבר מאוד קשה. את המצב שתארתי התחלי להשפיע על הזוגיות שלי ועל חיי המשפחה שלי . אני לא אוהבת לצעוק עליו ולהתנהג ולהגיע למצבים לתת לו יפים ולא נעימים איתו.
לציין שהוא מקבל שחייה טיפולית.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:35 14.10.14
יסמין שלום,
אני מבינה מתיאורך שמדובר בילד מורכב, וצריך קודם כל להבין את החווייה שלו בעולם : יש לו קושי שפתי, וזה מונע ממנו להתבטא ולבטא את עצמו, במיוחד רגשות, באופן חפשי. ידוע לנו שילדים כאלה חווים תסכול רב, ומרגישים את החריגות יחסית לילדים אחרים.
בנוסף - הבעיות הרפואיות : ייתכן שיש לו רקע נוירולוגי שגורם גם לפזילה וגם לפרכוסי חום, וגם גורם לצורך בשינה יותר ממושכת (ולכן קשה לו לקום בבוקר!)
גם התרופות נגד אסתמה אינן קלות, וגורמות לילדים אי-שקט רב, קושי בריכוז.
כל זה יחד, לדעתי, יוצר אצל הילדים הרגשה גופנית לא נוחה ולא טובה, ומכאן גם רגשות שליליים, כמו חוסר-מוטיבציה, כמו תחושת נחיתות, חוסר-בטחון עצמי וכד'.
לדעתי, קודם כל במצב כזה כדאי להתייעץ עם רופא ילדים נוירולוג ומומחה התפתחותי, כדי לבדוק מה המצב הגופני הכללי של הילד, מה ההתאמה של התרופות שהוא מקבל. בהמשך, אפשר גם להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית לגבי טיפול.
אני מציעה לכם לבקש הפנייה למכון להתפתחות הילד (לפי מקום מגוריכם והקופ"ח שלכם) ושם ישנו צוות רב-מקצועי, בניהול רופא ילדים מומחה, שיוכלו ללוות אתכם ולעזור לכולכם להתמודד. אין ספק שהמתח בבית משפיע עלייך כאמא, ורק גורם להחמרה.
מאחלת לכם כל טוב, ושנה של בריאות !
 
אמא מודאגת
08:40 07.10.14
שלום, בתי בת שנתיים ו10 חודשים. מדברת בצורה לא ברורה, חסרות לה אותיות רבות. יש לה אוצר מילים גדול, היא מבינה כל מה שאומרים לה אבל בדיבור יש לה תחושה שהיא נמצאת מאחור ביחס לבני גילה. כמו כן, יש פער בין איך שהיא בבית מבחינת דיבור ופתיחות לבין איך שהיא בחוץ, כולל הגן. היא ממעטת לדבר, מעיקר מצביעה ומוצאת דרכים להביע את עצמה כדי שיבינו אותה, העיקר לא לדבר...
בבית, היא שרה שירים שלמים (לא בצורה ברורה, רק כאלו שאני מבינה), מחברת לפעמים 3 מילים ללא מילות רישור. למשל: "אמא רוצה לבד", "אמא בקבוק", "לא שלך", וכו'. מבחינת משחק היא מרכיבה פאזלים בסבלנות רבה ואינטיליגנטית (יכולה לבד 36 חלקים), אוהבת לסדר דברים (קלפים, לגו לפי צבעים). בגן, יש לה חברה אחת שאיתה היא נמצאת רוב הזמן, מתעניינת בפעילויות שיש בגן, שרה את התכנים אח"כ בבית (תמיד בצורה לא ברורה), אבל בגן, מופנמת ושקטה.
היינו אצל קלינאית תקשורת, איתה היא לא שיתפה פעולה וזו אמרה לנו לחזור עוד 4 חודשים. אודה לעצתך כיצד לפעול כי העניין מטריד אותי עד מאוד.
 
אמא מודאגת
08:41 07.10.14
עוד אציין כי היא התחילה ללכת רק בגיל שנה ו7 חודשים, והיא עדיין לא גמולה. אחות שניה לילד בן 5.5, איתו היא מתקשרת נהדר
 
אמא מודאגת
15:06 07.10.14
הגננת מציינת כי היא משחקת רוב הזמן לבדה, בוחנת משחק של ילדים אחרים אך לא יוצרת איתם קשר. מציינת שהיא מבינה הכל, סופגת וקולטת את מה שהיא מלמדת. כשהיא שואלת אותה שאלות היא עונה במילה אחת בלחש. האם לעזוב אותה ולתת לזמן לעשות את שלו? או שלדעתך יש צורך בהתערבות טיפולית רגשית?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:19 08.10.14
שלום אמא יקרה,
לי די ברור שלילדה יש קשיים בהיגוי, ולכן הדיבור שלה משובש. זה בהחלט יכול ליצור מצב שהילד נמנע מדיבור בחברה.
ידוע לי שיש קלינאית תקשורת שחושבות כי טיפול בדיבור הוא יעיל רק מגיל 3. לכן כנראה אמרו לכם לחזור עם הילדה בעוד כמה חדשים. ייתכן שלא כדאי לך להמתין, ונכון יותר לקבוע לקלינאית תקשורת אחרת. יש לקוות שהיא תצליח טוב יותר ליצור קשר עם הילדה ולגרום לה לשתף פעולה בטיפול.
אינני רואה צורך בטיפול רגשי. בוודאי לא כרגע. אני חושבת שהמאמץ צריך להיות על טיפול שפתי.
כל טוב, בהצלחה !
בני נוטל כדורי קונצרטה לטיפול בהפרעת קשב במשך כשנה וחצי. בעוד חודשיים (סוף אוגוסט) יהיה בן 9, וכרגע גובהו 130 סמ', 4 סמ' פחות מהגובה הממוצע. יש לציין כי בני כתתו קפצו ועלו בגובה - אך הוא הקטן בכיתה, הוא בכיתה ד' וכל שאר הילדים יהיו השנה בני 10. כמו כן בעבר הוא היה ילד גבוה יחסית לשאר. האם גובהו עומד בקריטריונים למרות שלפי טבלת האינטרנט הוא נמוך מהממוצא?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
06:31 03.10.14
תמי שלום,
הקשר בין גדילה וקונצרטה ידוע ברפואה, ולכן נוהגים לעקוב אחר טבלת הגובה והמשקל של ילדים הנוטלים קונצרטה. אין די במדידה אחת, והיא איננה משמעותית בהכרח לעתיד. המשיכו לעקוב, והתייעצו עם הרופא.
כל טוב, גמר חתימה טובה !
 
תמי
22:04 03.10.14
 
בלה
16:49 02.10.14
שלום רב. ילד בן שמונה חודשים כמעט ולא מדבר... משחק יפב התפתחות מוטורית תקינה! ממלמל פה ושם פפה גהגה דה וכ'ו צוחק בקול כשממש מצחיקים אותו מחייך לכולםםם גם לזרים. מחקה אותנו אם אנחנו משתעלים אז חוזר אחרינו ומשתעל אם אנחנו אומרים לו אאאהה אז חוזר אחרינו...וחוץ מזה כלום! אם לבד במיטה יכול לשחק בצעצועים שלו וגם ימלמל לו משהו אם עצמו אבל אני רואה ילדים בני גילו שכל היום ממלמלים להם בכיף והבן שלי רוב היום שקט... לא מוחא כפיים/ ולא עושה שלום מגיב לשמו יפה מאוד ישר מסתובב אלינו הבעיה העיקרית זה הדיבור והמחיאות כפיים/שלום/ביי... שלא עושה עדיין יש סיבה לדאגה? לא נראה שיש לו בעיית שמיעה כי ישר מסתובב לכל קול מוכר/ זר
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:51 02.10.14
שלום בלה,
נראה לי שהילד שלך מפותח יפה לפי גילו והכל בסדר. תמיד יש ילדים יותר זריזים, אבל בגיל הזה אין לכך משמעות.
הבן שלך עושה את מה שהוא צריך לעשות בגיל 8 ח', ועדיין לא עושה את מה שילד אמור לעשות בגיל 9-10 ח' (ביי, מחיאות כפיים. דיבור מתחיל בגיל שנה וחצי !).
אין צורך לדאוג ללא סיבה. נסי להרגע ולהינות ממנו.
כל טוב!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  119  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים