בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
 
מוריה
15:39 31.10.14
שלום,בני בן ה4 חודשים סובל מחוסר סימטריה בראש (כנראה שמלידה) ומטורטיקוליס.הופננו לפני חודשיים ע"י הרופאה בטיפת חלב לפיזיותרפיה וכרגע הוא מטופל אצל פיזותרפיסטית בהתפתחות הילד פעם בחודש.השאלה שלי היא מתי החוסר סימטריה בראש אמור לעבור?האם פיזותרפיה אחת לחודש זה מספיק?והאם כדאי להתייעץ עם עוד רופא בנוגע לעניין?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:54 31.10.14
מוריה שלום,
ככל שידוע לי, מקובל שהטיפול יינתן אחת לשבוע, פלוס הדרכה לאם לתרגילים יום-יומיים. בדרך כלל, זה מצב חולף בתוך חדשיים-שלושה לאחר תחילת הטיפול.
בהצלחה!
 
מוריה
16:07 31.10.14
ראשית,תודה על התגובה המהירה.אצלנו בהתחלה הטיפול היה אחד לשבועיים וכרגע הפיזותרפיסטית אומרת שהיא רואה קצת שיפור אז היא קבעה אחת לחודש.שנית,ברצוני לדעת מתי בערך אמורה לעבור הבעיה של החוסר סימטריה בראש?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:28 31.10.14
מוריה שוב שלום,
לגבי טיפולי הפיזיותרפיה - ככל שידוע לי, אחת לחודש איננו סידור מקובל. אולי הוא נובע מעומס של הפיזיותרפיסטית, אבל איננו מוצדק לדעתי מבחינה מקצועית.
לגבי האסימטריה בגולגולת - ככל שידוע לי זה עשוי לקחת עד שנה. בעניין זה, חשוב מעקב רפואי.
ושוב כל טוב!
שלום רב,

ביתי בת 3 ו-4 חודשים מטופלת כבר למעלה משנה אצל קלינאית תקשורת ופסיכולוג בגלל עיכוב בהתפתחות השפה וחשד להפרעות קלות בתקשורת. כרגע היא בגן שפתי.
ברור לי שלילדה שלי יש חוסר ביטחון או שזה רגישות יתר. אתן לך דוגמא, אתמול הלכנו לבקר בגן שבו היתה ביתי בשנה שעברה. כשנכנסנו לשם היא לא רצתה להגיד שלום לא לגננת ולא לסייעת ממש נצמדה אלי והתחילה לבכות. אני רוצה לציין שהיא מאוד אהבה את הצוות בגן ועד היום היא מזכירה אותם לפעמים... למה היא מגיבה ככה? הרי לא הכרחתי אותה לבקר בגן שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת. האם זה קשור להפרעות תקשורת/אוטיזם? היא מדברת מאוד יפה איתנו אבל אם מישהו שואל אותה:איך קוראים לך? או בת כמה את? היא מסתכלת עליו ולא עונה. מה זה התופעה הזאת? ואיך אפשר לטפל בה?

תודה רבה
אביב שלום,
התופעה של ביישנות יתר, או רתיעה חברתית, או חרדה חברתית, מוכרת לנו אצל ילדים. גם אצל ילדים רגילים, אבל היא בולטת, מטבע הדברים, אצל ילדים שהם חריגים בתחום מסויים. ילדים מודעים לקשיים או לחריגות שלהם, ולכן בחברה הם נמנעים מלהיפתח וליצור קשר. עד כדי כך, שלפעמים קשה לעשות את האבחנה המבדלת בין ילד עם חרדה חברתית/ביישנות יתר (זה נראה לנו כדרגות חומרה שונות של אותה הבעייה) לבין ילד עם קשיי תקשורת.
באחוז גבוה, הרתיעה החברתית פוחתת מאד כשהילד מתקדם בהתפתחות בעקבות הטיפול. במקרה שלכם - כשהילדה תדבר באופן יותר שוטף ותואם לגילה. אם הרתיעה החברתית נשארת אחרי שחל שיפור בתפקוד של הילד, מטפלים בחרדה בדרכים פסיכולוגיות. הטיפול יעיל מעל גיל 7 בדרך כלל, ויש לכך מומחים בין הפסיכולוגים.
המתינו בסבלנות. נקווה שתראו שיפור.
כל טוב!
 
שרון
09:27 29.10.14
שלום רב בני בן 8 חודשיים בדיוק תינוק שנולד פג בשבוע 36 במשקל 2885 נולד עם ריאות לא בשלות (מצוקה נשימתית tnn) כיום הוא זוחל גחון מסתובב סביב צירו עומד עמידת 6 ואף מנסה לזחול כך ,יוצר קשר עין לטווח ארוך מחייך חיוך חברתי מזהה שקוראים לו מברבר משחק יפה מתעניין בחפצים אך לא אומר הבהרות כמו (בב ,פפ,או)וכו... חשוב לי לציין שבעקבות הפגות עברנו בדיקת ברה שבדקו את כל הבדיקות שמיעה שיש והכל יצא תקין האם יש סיבה לדאגה??
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:38 29.10.14
שרון שלום,
למעשה, אפשר "לתקן" את הגיל של הילד ל-7 ח' (למרות ששבוע 36 לא ממש נחשב פג).
מכל מקום, אם כל ההתפתחות תקינה, וגם בדיקת השמיעה היתה תקינה, אין סיבה לדאגה, וההפקה של הברות בוודאי תגיע עוד כחדשיים.
ובכל מקרה, טוב לדבר אליו הרבה, פנים מול פנים, כדי לגרות אותו.

כל טוב!
 
שרון
17:35 28.10.14
שלום יוכי,

יש לי תאומים, בן ובת, בני שנתיים וחודשיים. נולדו בשבוע 36+2. הבת במשקל 1950 והבן במשקל 1815.

כיום בתי שוקלת כ-10.5 ק"ג ובני שוקל כ-9 ק"ג. הוא נמוך ממנה בכמה סנטימטרים, וגופו מאוד צנום.

בעבר רופאת הילדים הפנתה אותנו לאשפוז יום בשניידר, כיוון שחששה כי הוא בתת-משקל ואינו מתפתח כמו שצריך (שניהם לא מגיעים לעקומות לגילם).

ערכנו בדיקות דם ובדיקת תבחין הורמון גדילה (ספוט), ונראה שהכל בסדר, אך יש בדיקת הורמון גדילה שבודקת את רמתו בדם לאורך מספר שעות. אנחנו מתלבטים אם לערוך את הבדיקה הזו כיוון שהיא לא נעימה, ובעיקר מתלבטים אם להמשיך את המעקב בשניידר.

בננו עבר הרבה מחלות וגם אשפוזים (אנטיביוטיקה באינפוזיה למשך עשרה ימים בגלל דלקת שהגיעה לעצמות), ועבר בדיקות מרובות, ואנו לא רוצים לגרום לו סבל נוסף.

הוא איננו אכלן גדול, וגם אנחנו אנשים נמוכים וצנומים. הרופאה ממליצה לנו להמשיך בבדיקות, אך אני לא בטוחה שאנו רוצים בכך.

מלבד הורמון גדילה, מה יכולות להיות הסיבות לכך שפעוט אינו מתפתח כראוי מבחינה פיזית?

לגבי שאר הבחינות אין שום עיכוב התפתחותי.

תודה על תשובתך,

שרון
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:35 28.10.14
שרון שלום,
יכולות להיות אולי עוד סיבות להאטה בגדילה, הנובעות מתהליכים במערכת העיכול, כמו קושי בספיגת חומרי המזון. זה נושא שמטפל בו גסטרו-אנטרולוג.
אני נוטה לסמוך על רופאים, ומעריכה שהרופאים שלכם יודעים איזה בדיקות כדאי לעשות לצורך הרחבת הבירור. זה בוודאי שיקול שלכם אם לעשות זאת. אפשרות נוספת היא לדחות את הבדיקות, אולי לעוד שנה, כשהילד יהיה חסון יותר.
אין תשובה נחרצת.
כל טוב !
 
אילנה
20:03 26.10.14
שלום

בני בן השלוש וחצי - מפותח מאוד, מדבר שוטף, שר בצורה בלתי רגילה ובעל יכולות יוצאות דופן לגילו.
מתחילת הדיבור שלו הוא לא אומר למ"ד אלא מחליף אותה ברי"ש וזה מוטמע מאוד בדיבור הכבר בוגר יחסית שלו.
מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת או להתחיל לטפל בליקוי?
תודה

ה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:46 27.10.14
אילנה שלום,
מקובל להתחיל טיפול בשיבושי היגוי אלה סביב גיל 4, אבל אפשר לפנות כבר עתה, כך שהקלינאית תקשורת תכיר את הילד, ותתחיל לעבוד איתו בהמשך ללא דיחוי.
בהצלחה!
 
רונית
22:13 20.10.14
הנכד המתוק שלי (בן שנה וחודש). לפעמים מאוד עצבני לפעמים חייכן. שומר לרוב על קשר עין איתנו. גורר בהליכה את ההליכון. בדיוק התחיל לעמוד כמה שניות בלי להחזיק בשום רהיט.
הוא לא מצביע עם אצבע אחת על דברים ( או שכול האצבעות פתוחות או רק 3 מצביעות) לפעמים כשאחד מההורים מגיע הביתה הוא מחייך אבל לא הולך לקראתו. מכניס הרבה את היידים לפה וגם צעצועים ( בעצם מכניס כמעט כל דבר לפה ). אומר אבא אבל לא ידוע אם תמיד מתכוון לאבא.
הגוף שלו תמיד נוקשה ומתוח ובעיקר מטיח את ידיו על רהיטים ( או 'מחלק כאפות'... ). אין לא הרבה הבעות פנים- בהייה חיוך או כעס..משהו כזה. אבל הרבה פעמים כשהוא מתרגש הוא מוציא את הלשון. לפעמים השפה התחתונה שמוטה יחד עם הלשון.
יש אולי עוד כמה דברים שלא עולים אצלי בראש. ההרגשה שלי היא שמשהו בהתפתחות לא רגיל ( גידלתי בעצמי 5 ילדים ). העניין הוא שאולי אני טועה והאם לדעתך כדאי לי לייעץ להורים לקחת אותו לבדיקה או שכל מה שרשמתי בכלל לא קריטי? עוד אציין שרופא ילדים ראה אותו המון פעמים ולפי מיטב ידיעתי לא המליץ על משהו מיוחד.
תודה על הייעוץ.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:04 21.10.14
רונית שלום,
כל מה שאת מתארת נראה סביר לגיל שנה, ולא מצביע על סיבה כלשהי לדאגה. אני גם מניחה שאם רופא ילדים ראה אותו פעמים רבות, ובוודאי גם עבר בדיקות התפתחות בטיפת-חלב, ולא העירו להורים, הרי שאין צורך לדאוג.
כל טוב!
 
שרון
08:43 14.10.14
שלום רב :)

יש לי תאומים בני שנתיים וחודשיים. מאז שנולד היה הבן מאוד קשור למוצץ שלו, וגם כיום הוא מאוד זקוק לו ולא מוותר עליו כמעט לרגע. בגן הוא בלי מוצץ, אך ברגע שיוצאים הביתה הוא מבקש אותו. הצלחתי לעבוד איתו על כך שהמוצץ מוגבל לבית בלבד, אך בבית הוא לא זז בלעדיו. אם הוא מוציא אותו כדי לאכול או לשתות, הוא מיד מחפש אותו. כך גם בלילה - אם הוא מתעורר ולא מוצא את המוצץ - הוא מגיע אלינו למיטה ובוכה. מאוד חרד כשאינו מוצא אותו.

אחותו התאומה, לעומת זאת, רק בחודשים האחרונים התחילה להתנהג עם המוצץ כמו אחיה, כשלפני כן נזקקה לו רק בשינת הלילה.

אני מניחה שיש כאן גם עניין של חיקוי, אך כרגע המצב הוא ששניהם לא מוכנים להיפרד לרגע מהמוצץ. לעתים אנחנו חוזרים הביתה מטיול בחוץ או מביקור אצל חברים, כיוון שהם רוצים את המוצץ, ואני מעדיפה כך מאשר לתת להם אותו גם בחוץ ואצל אנשים אחרים.

אשמח לעצה כיצד לגמול אותם בהדרגתיות מהמוצץ.
רציתי לציין ששניהם לא ינקו ואני מבינה את הצורך הרגשי שלהם, אך מאוד קשה לנו עם המרדף הבלתי פוסק אחרי המוצץ. יש לנו מספר מוצצים בבית, אך הם נקשרו למוצץ אחד או שניים ספציפיים, ואם הם אובדים לנו, יש חגיגה בבית.

תודה וחג שמח :)
שרון
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:26 14.10.14
שרון שלום,
כשאת מדברת על גמילה ממוצץ בגיל שנתיים וחדשיים, אינני יכולה לתמוך בך. מבחינתי, זה גיל שבו צריך את המוצץ, אם ילד ינק ואם לא, ואינני רואה שום סיבה לגמול אותם משימוש במוצץ בגיל זה. העובדה שעבורנו ההורים זה לא נוח, היא אינה מספקת כסיבה מבחינתי. פעולת המציצה מרגיעה את הילד ועוזרת לו להתמודד בגיל זה. זה נעים לו, זה משמש כ"אובייקט מעבר", ובעיניי, כאיש מקצוע, זה חיובי.
מבחינתי, הייתי לגמרי מניחה להם. אולי ייגמלו לבד מהמוצץ בגיל מסויים, ואם לא - עד גיל 4 זה נחשב לגמרי נורמטיבי.
כל טוב!
 
שרון
13:25 14.10.14
תודה רבה על תשובתך. כנראה שלא הסברתי נכון - כוונתי היא לא לגמול אותם לגמרי; אלא לצמצם את זמני השימוש במוצץ
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:52 14.10.14
מבחינת הילד, במיוחד בגיל כה צעיר, זו עדיין בעייה : אין לו עדיין תפיסת זמן מדוייקת, ולא ברורים לו ההבדלים בין זמן כזה וזמן אחר. וכאמור, איננו רואים סיבה מוצדקת לכך.
 
יסמין
10:09 14.10.14
שלום
אני אמא לילד שהו בן 5 וחצי. אובחן על ידי פסיכולוג שהוא בעל איחור התפתחותי בערך שנה לעומת בני גילו.
האיחור הבולט הוא בהתפתחות השפה. והוא המצא בגן שפתי. בנוסף הוא סובל מאסטמה וגם מגיל 7 חודשים התברר שיש לו עין פזילה וגרמה לעין עצלה והוא עם משקפיים ובנוסף ונכי חשוב היה לו כמה פעמים פרכוסי חום.
את כל זה כבר עברנו אבל יש לנו בעיה משמעותית והיא גבולות. כל יום מתקשים כדי להעיר אותו מהשינה צריך להתחנן אליו על מנת לקום ויכנם לשירותים ולהחליף בגדים בקיצור הכנה לבית הספר.
לא רק זה הוא אדיש מאוד חוסר מוטיבציה צריך לנשק את הידיים שלו על מנת לעשות מה שאני או אבא בקש ממנו. קוראת הרבה פעמים והוא לא מוכן לגיד לי כן (לציין השמיעה שלו תקינה) בזמן שני מתפרצת ומתרגזת לפעמים עונה.
אני אמא עובדת וגם לומדת יש לי עוד בת בגיל שנתיים וחצי .תמיד נכנסת לחרדה בגלל הבן שלי לו יודעת מה לעשות איתו לאחרונה כל הזמן יש לי כאבי ראש כמעט לא עובר יום בלי לקחת משכך כאבי ראש. אני לא יכולה עוד הדבר מאוד קשה. את המצב שתארתי התחלי להשפיע על הזוגיות שלי ועל חיי המשפחה שלי . אני לא אוהבת לצעוק עליו ולהתנהג ולהגיע למצבים לתת לו יפים ולא נעימים איתו.
לציין שהוא מקבל שחייה טיפולית.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:35 14.10.14
יסמין שלום,
אני מבינה מתיאורך שמדובר בילד מורכב, וצריך קודם כל להבין את החווייה שלו בעולם : יש לו קושי שפתי, וזה מונע ממנו להתבטא ולבטא את עצמו, במיוחד רגשות, באופן חפשי. ידוע לנו שילדים כאלה חווים תסכול רב, ומרגישים את החריגות יחסית לילדים אחרים.
בנוסף - הבעיות הרפואיות : ייתכן שיש לו רקע נוירולוגי שגורם גם לפזילה וגם לפרכוסי חום, וגם גורם לצורך בשינה יותר ממושכת (ולכן קשה לו לקום בבוקר!)
גם התרופות נגד אסתמה אינן קלות, וגורמות לילדים אי-שקט רב, קושי בריכוז.
כל זה יחד, לדעתי, יוצר אצל הילדים הרגשה גופנית לא נוחה ולא טובה, ומכאן גם רגשות שליליים, כמו חוסר-מוטיבציה, כמו תחושת נחיתות, חוסר-בטחון עצמי וכד'.
לדעתי, קודם כל במצב כזה כדאי להתייעץ עם רופא ילדים נוירולוג ומומחה התפתחותי, כדי לבדוק מה המצב הגופני הכללי של הילד, מה ההתאמה של התרופות שהוא מקבל. בהמשך, אפשר גם להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית לגבי טיפול.
אני מציעה לכם לבקש הפנייה למכון להתפתחות הילד (לפי מקום מגוריכם והקופ"ח שלכם) ושם ישנו צוות רב-מקצועי, בניהול רופא ילדים מומחה, שיוכלו ללוות אתכם ולעזור לכולכם להתמודד. אין ספק שהמתח בבית משפיע עלייך כאמא, ורק גורם להחמרה.
מאחלת לכם כל טוב, ושנה של בריאות !
 
אמא מודאגת
08:40 07.10.14
שלום, בתי בת שנתיים ו10 חודשים. מדברת בצורה לא ברורה, חסרות לה אותיות רבות. יש לה אוצר מילים גדול, היא מבינה כל מה שאומרים לה אבל בדיבור יש לה תחושה שהיא נמצאת מאחור ביחס לבני גילה. כמו כן, יש פער בין איך שהיא בבית מבחינת דיבור ופתיחות לבין איך שהיא בחוץ, כולל הגן. היא ממעטת לדבר, מעיקר מצביעה ומוצאת דרכים להביע את עצמה כדי שיבינו אותה, העיקר לא לדבר...
בבית, היא שרה שירים שלמים (לא בצורה ברורה, רק כאלו שאני מבינה), מחברת לפעמים 3 מילים ללא מילות רישור. למשל: "אמא רוצה לבד", "אמא בקבוק", "לא שלך", וכו'. מבחינת משחק היא מרכיבה פאזלים בסבלנות רבה ואינטיליגנטית (יכולה לבד 36 חלקים), אוהבת לסדר דברים (קלפים, לגו לפי צבעים). בגן, יש לה חברה אחת שאיתה היא נמצאת רוב הזמן, מתעניינת בפעילויות שיש בגן, שרה את התכנים אח"כ בבית (תמיד בצורה לא ברורה), אבל בגן, מופנמת ושקטה.
היינו אצל קלינאית תקשורת, איתה היא לא שיתפה פעולה וזו אמרה לנו לחזור עוד 4 חודשים. אודה לעצתך כיצד לפעול כי העניין מטריד אותי עד מאוד.
 
אמא מודאגת
08:41 07.10.14
עוד אציין כי היא התחילה ללכת רק בגיל שנה ו7 חודשים, והיא עדיין לא גמולה. אחות שניה לילד בן 5.5, איתו היא מתקשרת נהדר
 
אמא מודאגת
15:06 07.10.14
הגננת מציינת כי היא משחקת רוב הזמן לבדה, בוחנת משחק של ילדים אחרים אך לא יוצרת איתם קשר. מציינת שהיא מבינה הכל, סופגת וקולטת את מה שהיא מלמדת. כשהיא שואלת אותה שאלות היא עונה במילה אחת בלחש. האם לעזוב אותה ולתת לזמן לעשות את שלו? או שלדעתך יש צורך בהתערבות טיפולית רגשית?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:19 08.10.14
שלום אמא יקרה,
לי די ברור שלילדה יש קשיים בהיגוי, ולכן הדיבור שלה משובש. זה בהחלט יכול ליצור מצב שהילד נמנע מדיבור בחברה.
ידוע לי שיש קלינאית תקשורת שחושבות כי טיפול בדיבור הוא יעיל רק מגיל 3. לכן כנראה אמרו לכם לחזור עם הילדה בעוד כמה חדשים. ייתכן שלא כדאי לך להמתין, ונכון יותר לקבוע לקלינאית תקשורת אחרת. יש לקוות שהיא תצליח טוב יותר ליצור קשר עם הילדה ולגרום לה לשתף פעולה בטיפול.
אינני רואה צורך בטיפול רגשי. בוודאי לא כרגע. אני חושבת שהמאמץ צריך להיות על טיפול שפתי.
כל טוב, בהצלחה !
בני נוטל כדורי קונצרטה לטיפול בהפרעת קשב במשך כשנה וחצי. בעוד חודשיים (סוף אוגוסט) יהיה בן 9, וכרגע גובהו 130 סמ', 4 סמ' פחות מהגובה הממוצע. יש לציין כי בני כתתו קפצו ועלו בגובה - אך הוא הקטן בכיתה, הוא בכיתה ד' וכל שאר הילדים יהיו השנה בני 10. כמו כן בעבר הוא היה ילד גבוה יחסית לשאר. האם גובהו עומד בקריטריונים למרות שלפי טבלת האינטרנט הוא נמוך מהממוצא?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
06:31 03.10.14
תמי שלום,
הקשר בין גדילה וקונצרטה ידוע ברפואה, ולכן נוהגים לעקוב אחר טבלת הגובה והמשקל של ילדים הנוטלים קונצרטה. אין די במדידה אחת, והיא איננה משמעותית בהכרח לעתיד. המשיכו לעקוב, והתייעצו עם הרופא.
כל טוב, גמר חתימה טובה !
 
תמי
22:04 03.10.14
 
בלה
16:49 02.10.14
שלום רב. ילד בן שמונה חודשים כמעט ולא מדבר... משחק יפב התפתחות מוטורית תקינה! ממלמל פה ושם פפה גהגה דה וכ'ו צוחק בקול כשממש מצחיקים אותו מחייך לכולםםם גם לזרים. מחקה אותנו אם אנחנו משתעלים אז חוזר אחרינו ומשתעל אם אנחנו אומרים לו אאאהה אז חוזר אחרינו...וחוץ מזה כלום! אם לבד במיטה יכול לשחק בצעצועים שלו וגם ימלמל לו משהו אם עצמו אבל אני רואה ילדים בני גילו שכל היום ממלמלים להם בכיף והבן שלי רוב היום שקט... לא מוחא כפיים/ ולא עושה שלום מגיב לשמו יפה מאוד ישר מסתובב אלינו הבעיה העיקרית זה הדיבור והמחיאות כפיים/שלום/ביי... שלא עושה עדיין יש סיבה לדאגה? לא נראה שיש לו בעיית שמיעה כי ישר מסתובב לכל קול מוכר/ זר
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:51 02.10.14
שלום בלה,
נראה לי שהילד שלך מפותח יפה לפי גילו והכל בסדר. תמיד יש ילדים יותר זריזים, אבל בגיל הזה אין לכך משמעות.
הבן שלך עושה את מה שהוא צריך לעשות בגיל 8 ח', ועדיין לא עושה את מה שילד אמור לעשות בגיל 9-10 ח' (ביי, מחיאות כפיים. דיבור מתחיל בגיל שנה וחצי !).
אין צורך לדאוג ללא סיבה. נסי להרגע ולהינות ממנו.
כל טוב!
 
אני
20:18 30.09.14
שלום. בני בן 5.5. מזה זמן שמתי לב שהוא מדי פעם עושה תנועות עם הידיים. לוקח את היד ומנגב את האף או את הלחי..חוזר על התנועה הזאת הרבה פעמים, לא תמיד ברצף. בעיקר כשהוא מתרגש,משחק במשהו. לעומת זאת, כשהוא אוכל או מרוכז בטלויזיה למשל, אינו עושה זאת. אציין כי הוא ילד בריא, מפותח לגילו ללא בעיות מיוחדות כלשהן. זה לא מפריע לו או לתפקודו, בעיקר לי...האם יש סיבה לדאגה? ממה זה נובע?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:33 30.09.14
שלום,
יש בדרך כלל אחת משתי סיבות עיקריות לתנועות חזרתיות : הסיבה האחת היא הרגל שהילד רכש, עקב סיבה כלשהי : למשל לנקות ידיים, או לנגב את האף, כפי שאת מציינת. במצב זה יש לילד שליטה על התנועה, ובדרך כלל היא תיפסק לאחר זמן-מה.
הסיבה השנייה היא מעין "טיק" : מין דחף נוירולוגי, ללא סיבה הגיונית, לפעולה מוטורית כלשהי. ללא שליטה. במצב כזה, התנועה עשוייה להימשך תקופה ארוכה. אם היא אינה מפריעה לתפקוד הילד, הרי שלא עושים שום דבר. אם היא מפריעה, אפשר להתייעץ עם נוירולוג-ילדים כדי לבדוק איך אפשר לעזור.
אין טעם להעיר לילד. מוטב להתעלם מכך ולהניח לו. פשוט עקבו אחריו עוד כמה שבועות. נקווה שזה יחלוף. אם לא - פנו לרופא הילדים והתייעצו איתו.
כל טוב!
 
אני
20:37 30.09.14
מדובר כבר בכמה שבועות שהוא עושה זאת. אולם זה לא מפריע לו.. יכול להיות שהתנועה התחילה מביישנות וזה פשוט נשאר לו? האם בכל מקרה ממה שציינת אין סיבה לדאוג?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:49 30.09.14
שוב שלום,
אינני רואה שום קשר לביישנות. ניסיתי להסביר את שתי הסיבות המקובלות. שתיהן לא מדאיגות !!! שוב אומר שאני מציעה להמתין עוד מעט ולראות.
כל טוב!
 
אני
20:57 01.10.14
ד"ר שלום, ניסיתי לבדוק אם זו תנועה שהוא שולט בה ונראה שאכן כך. שאלתי אותו למה הוא עושה את התנועה הזו והוא אמר שמגרד לו..ביקשתי ממנו כל פעם שהוא עושה את התנועה להגיד מילה מסוימת "עכשיו", והוא אכן עשה זאת. האם זה יחלוף מעצמו? זה פשוט קשה לי לראות את זה...י
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:06 01.10.14
שוב שלום,
עשית יפה, ואכן הסימנים הם שלילד יש שליטה בכך. בדרך כלל, במצב כזה התופעה חולפת.
אולי קשה לך לראות זאת, אבל אל תדאגי ואל תתרגשי, ואל תייצרי יותר מדי תשומת-לב סביב זה. זה רק יוצר מתח אצל הילד שגורם להחמרת התופעה. פשוט תתעלמי.
כל טוב!
 
רונית
13:52 17.09.14
תודה על התשובה המהירה

ראי את הסעיף האחרון בהודעה הקודמת הוא מאוד אוהב משחקי מחשה וטאבלט מהו הזמן המומלץ לילדים בגיל זה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:18 17.09.14
רונית שוב שלום,
ההמלצה הכללית היא על מינון קצוב של כל פעילות : בגיל 5, בערך כחצי שעה ביום. לא יותר. עיקר החשיבות בגיל זה היא על משחקי יצירה, פעילות יצירתית, ומשחקים עם חברים.
כל טוב!
 
רונית
10:47 17.09.14
דר' יוכי שלום רב ,
זו אינה הפעם הראשונה שאני רושמת לך וחשובה לי חוו"ד
בני בעוד חודשיים יהיה בן 5 נמצא היום בגן חובה מטופל בריפוי בעיסוק מגיל 3.9 ,זה התחיל מזה שראיתי שאחיזת היד שלו אינה נכונה והמשיך לכך שיש חשד כי יש לו בעיית קשב וריכוז ,ואושרה לו השנה גננת שילוב .
הוא ילד מקסים וחכם יודע את כל הצבעים יודע לספור עד 20 בוודאות ומזהה את כל המספרים מ1 עד 10 אינו יודע עדיין כיצד לכתוב את השם שלו אך יודע לזהות את אותיות שמו +להגיד אותם+יודע שכותבים נועם נולאחר מכן ו ולאחר מכן ע ולאחר מכן מ סופית
הוא מאוד אוהב פאזלים ויודע להרכיב פאזלים בגודל של 36 חלקים בכוחות עצמו ללא כל עזרה
ילד מאוד חברותי נכנס השנה לגן חדש ( אף ילד מהגן הקודם לא עלה לגן שהחלטתי לרשום אותו והגננת מדווחת כי מבחינה חברתית הוא משתלב בצורה מאוד מרשימה

מה שמתסכל אותי זה החוסר עקביות לדוגמה היום היינו אצל המרפאה בעיסוק והיא נתנה לו לבצע מספר מטלות שגם אני יודעת שהוא יודע לבצעם וגם המרפאה בעיסוק יודעת כי הוא יודע לבצעם והוא התנהג כאילו הביאו לו את המשימה הכי קשה

בציור אקראי כשביאים לו דף ונייר הוא יודע לצייר פרצוף של איש בצורה מושלמת עם עיניים ופה ואף ושיער אך כשמבקשים ממנו לצייר איש זו כאילו המשימה הכי קשה
מצד שני ביום אחר כשיבקשו ממנו לצייר איש הוא יצייר אותו בצורה מושלמת

מבחינת תרגילי חיבור הוא עדיין לא במקום המופשט של ההבנה ששתיים ועוד 1 שווה שלוש אני צריכה להגיד לו לדוג' שאני מביאה לנועם 2 ענבים וולאחותו ענב אחד ואז הוא יודע לענות לי שיש בסך הכל 3 ענבים

בקיצור מה שמתסכל אותי זה היום היותר טוב והיום הפחות טוב

ושאלה נוספת הוא מאוד אוהב לשחק במשחקי מחשב/טאבלט ביום אני ובעלי מגבילים את זה ללא יותר מחצי שעה ביום מהו הזמן שהיית ממליצה לתת לילד בגיל זה ביום .
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:53 17.09.14
רונית שלום,
התנודתיות ברצון לשתף פעולה היא כמו התנודתיות בריכוז, אצל ילדים שלוקים בבעיות קשב וריכוז, והתופעה מאד מוכרת לנו. זו גם תנודתיות במצבי הרוח לפעמים.
אין טעם לכעוס על הילד או ללחוץ אותו, במיוחד בתחומים שברור שהוא יודע ומצליח. לא נורא אם משנים כיוון, ובוחרים מטלה אחרת. צריך סבלנות, ואני מקווה שלכשיגיע לגיל 6, ויוכל להתחיל לקבל טיפול תרופתי, תראו שינוי גדול לטובה.
כל טוב בינתיים, ושנה טובה ומוצלחת !
בספטמבר הבן שלי יהיה בן שנה וחודש . אני ובעלי בשתי דיעות שונות . האם להכניס את הילד לפעוטון בספטמבר ? אני רופאת שיניים ועובדת כל היום הילד בינתיים אצל אמא שלי . בעלי חושב שהילד יכול להתפתח יותר בפעוטון .האם כדאי להכניס אותו השנה או בשנה הבאה ? האם הילד יכול להתפתח בפעוטון בגיל כזה יותר מהבית ???
 
אסתי
14:51 15.09.14
שלום רב
בני הבכור בן שנה וארבעה חודשים ועד כה היה איתי בבית. הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית והקוגניטיבית אבל עדיין לא מדבר. עד היום היה ילד בריא מאוד ומעולם לא חלה. הוא עדיין יונק חלקית. לפני שבועיים התחיל ללכת לפעוטון. לאחר שלושה ימים נדבק בווירוס וסבל מאוד מצינון חזק, אחרי כמה ימים חזר לגן ותוך יומיים פיתח חום גבוה מאוד ואיבדנו דלקת אוזניים. היום, אחרי חמישה ימים של חום גבוה מאוד, הקאות חוסר תיאבון מוחלט וילד תשוש וחסר אנרגיה בגלל האנטיביוטיקה ומשככי הכאבים שקיבל לראשונה בחייו, אני תוהה האם נכון יהיה לחכות לשנה הבאה להכניסו למסגרת? ברור לי שהשניה הראשונה היא קשה ונדבקים וכך מתחסנים אבל האם לא עדיף שהגוף יהיה חזק יותר, והילד יהיה גדול יותר?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:53 15.09.14
אסתי שלום,
מבחינת ההתפתחות הפסיכולוגית, מקובל להמליץ על הכנסת הילד למסגרת מגיל שנה, או אף מגיל 9 ח'. מבחינה גופנית - ברור שיש בכך "סיכונים" של מחלות תכופות, אבל זה גם מחסן. רוב הילדים מתחסנים לאחר מספר חדשים, בכל גיל של כניסה למסגרת. אבל יש כמובן ילדים שהם יותר רגישים, ולגביהם צריך לשקול אחרת.
אם את מתרשמת שהילד שלך רגיש במיוחד, בוודאי שמוטב לך לחכות עוד תקופה, אם זה אפשרי לך.
כל טוב, והרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:41 24.06.09
שירה שלום,

את ובעלך מייצגים שתי גישות, ששתיהן מקובלות בפסיכולוגיה, ותלוי את מי שואלים.....
יש הטוענים שעד גיל שנתיים, עדיף לילד להיות בבית לבד, ולקבל התייחסות של מטפל אחד. יש המוסיפים לכך גם את הפחד מהידבקות של הילד במחלות שונות.
לטעמי, ילד בריא מגיל שנה ואילך נהנה ונתרם מאד מחברת ילדים אחרים. הוא בוחן אותם, מחקה אותם, וכך התפתחותו יותר טובה. המסגרת הקבוצתית מבנה לילד סדר-יום, מארגנת לו פעילויות מגוונות בסדר קבוע, האכילה בקבוצה מגרה את התיאבון, השינה המשותפת מקנה לילד הרגלים נכונים.
לסיכום - גישתי היא מאד חיובית לשילוב בפעוטון/משפחתון.

בהצלחה!
בסדר ברור לנו שעדיף לא זה ולא זה
אבל אם כבר נכנענו ונתנו...
מה פחות נורא? ממותק מתרכיז או משקה דיאט ללא סוכר?
תודה
 
מאור
19:08 14.09.14
מאור שלום,

לא ידוע לי על מחקר מדעי מבוקר, שהשווה בין השפעות ארוכות טווח של ממתיקים, כמו אספרטיים, לבין רמת סוכר גבוהה, על הבריאות של ילדים.
המחשבה הכללית היא, שיותר קל לשלוט בכמות הסוכר הטבעי, ועדיף להתרחק מחומרים מלאכותיים כמו ממתיקים.
כלומר : אם אתם נותנים לילד לשתות משקאות ממותקים, אז תפחיתו את הסוכרים האחרים במזון שלו, כמו חטיפים, שוקולד, וכד'.
כל טוב!
 
מיכל
11:33 10.09.14
ד"ר יוכי שלום ! מה שלומך ?
אנחנו עדיין בטיפולים ויש שיפור גדול מאוד .
הבן שלי נכנס לגן חובה , הגננת אומרת שהוא בוכה על כל דבר , אם ילד ייקח לו משחק אז הוא בוכה . איך מלמדים אותו מלבד שיחות על זה שהוא כבר גדול ולא בוכים , להתבגר קצת ?
תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:20 10.09.14
מיכל שלום,
אולי עדיף לדבר עם המטפלות שלו, כדי שינסו לעבוד איתו במהלך הטיפולים גם על התמודדות עם תסכול. לדעתי, הן יעשו את זה יותר טוב מכן, ואולי הן תוכלנה להדריך אתכם איך לעשות זאת בבית.
כל טוב, המשך התקדמות ושיפור !
 
רונית
10:43 10.09.14
דר יוכי שלום רב,
בני בעוד חודשיים יהיה בן 5 מטופל בריפוי בעיסוק ,יש לי שאלה שקצת מטרידה אותי היום באמצע הטיפול בריפוי בעיסוק לערך חצי שעה לאחר שהטיפול התחיל היה קטע ממש של כמה שניות שהוא קצת התנתק הכוונה שלי הוא היה פיזית בטיפול אך הוא בהה לרגע ממש כאילו הו א לא איתנוסוג של חליה עם עיניים פקוחות אחרי שהמטפלת קראה לו הוא חזרלטיפול כאילו לא קרה כלום האם התופעה מוכרת לך?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:16 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:17 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
16:17 10.09.14
רונית שלום,
התופעה מוכרת, והיא יכולה להיות תקינה, כמו נסיגה לתוך מחשבה מסויימת, כפי שזה קורה גם אצל מבוגרים, או - חלילה - סימן לסוג של אפילפסיה.
עקבי אחרי זה עוד זמן-מה, וראי אם זה קורה. חשוב גם לשאול את הגננת אם היא מבחינה בתופעה בשעות הגן.
אם זה חוזר על עצמו - התייעצי עם רופא הילדים, ובקשי הפנייה לנוירולוג-ילדים.
הרבה בריאות !
 
נתנאל
07:40 10.09.14
בן בן 3 9 חודשים
סבל בגיל הצעיר מוויסות חושי טופל ע"י מרפאה בעיסוק וסיים את הטיפול בהצלחה
התחיל גן עירייה
יש לו קושי בקליטה זה אומר שהוא לא אוהב את הגן החדש
בכי בכניסה לגן ובפרידה במהלך היום בגן ובצהרון הוא לא בוכה , אבל הוא משחק בעיקר עם עצמו ויותר בודק. (אומר שהוא רוצה לחזור לגן הפרטי )
בגן הוא לא מתבייש לבקש דברים ולספר לגננת על הצרכים שלו או מה שעשה בחופש
הוא לא מוכן לאכול את האוכל בגן רק את הפרוסה שאנחנו מכינים לו (גם בגן פרטי היה כך, בינתיים הגננת מסכימה שנביא לו כריך מהבית)
בצהרון אוכל מעט טוען שזה לא טעים לו. (בגן פרטי אכל צהוריים )
בא לו חבר מהגן וברח לחבר פיפי ובני כעס ושעה סצנה "מבישה" שנתנו לחבר את החולצה שלו והיה בלחץ שהחולצה לא תחזור אליו.
בנוסף יש לו בתקופה הזו אובססיה לא להסכים לאחיו הקטן לצפות בטלוויזיה או במחשב ( זה הורס את העיניים, והוא לא מסוגל לתת למחשב T/V לעבוד אם לא נמצאים " חייבים לכבות" ממש באובססיה בכלל הוא ילד חכם מאוד )
מה לעשות?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:00 10.09.14
נתנאל שלום,
יש שני עקרונות בחינוך, שאנחנו משתדלים להשען עליהם : ראשית, סבלנות ! ילדים עוברים שלבים התפתחותיים שונים, ומגלים התנהגויות שלא תמיד מובנות לנו, אבל הן חולפות, כמו שאתה מתאר את האובססיה נגד טלויזיה או נגד מחשב.
העקרון השני הוא השמת גבולות : על מה שמחוייב המציאות, כמו הליכה לגן, עלינו להתעקש, ובסופו של יום, אנחנו רואים שהילדים מתרגלים ושמחים.
כנראה שלילד שלכם יש אישיות רגישה יותר מהרגיל בכמה תחומים, ולכן גם הקושי להסתגל : אם זה להסתגל לגן ולהרגלים החדשים, ואם זה להסתגל לרצונות של אחיו.
אתם צריכים להחליט על מה אתם מתעקשים איתו (למשל : שאיננו יכול לכבות את הטלויזיה לאחיו). ואיפה אתם מתאזרים בסבלנות, מוותרים (למשל על הפרוסה בגן) מחבקים, מעודדים וממתינים.
בהצלחה!
 
רונית
21:42 07.09.14
בני, עוד מעט בן 5. בעל שפה מפותחת ומבין כל אשר אומרים לו. כאשר אנו משחקים משחקים ביחד ואני מסבירה לו את הכללים, במהלך המשחק מפר אותם ועושה הכל כרצונו במשחק אך ורק כדי לצאת מנצח. האם אני עושה טעות בכך שמאפשרת לו לנצח אותי כל הזמן? אני מנסה להסביר כי אינו נוהג עפ"י הכללים, אך הוא בשלו אינו מקשיב ומבצע צעדים כדי לצאת מנצח, לבסוף אני מוותרת לו ומאפשרת לו להרגיש שניצח.
האם בגילו אין הוא אמור להתנהג לפי הכללים?

יש לציין שהינו מפונק, כאשר לא מקבל את אשר רוצה פוצח בבכי.

במשחק עם חברים, שוב אינו מקפיד על כללים וכל מטרתו לעשות את אשר רוצה כדי לצאת מנצח. יש לו תחושה מתמדת שהוא בתחרות. כאשר יוצא לרכיבה עם חבר וחברו יוצא ראשון, פוצח בבכי מאחר והוא רוצה להיות הראשון.

מהן המלצותיך בעניין נושא התחרות ותחושת המנצח התמידי שמתוארת לעיל?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:32 08.09.14
רונית שלום,
כנראה שלבנך יש תכונת אופי, אשר דוחפת אותי לרצות לנצח, ויש גם מבוגרים כאלה. זו תכונה שיש לה צד חיובי בחיים, וצריך לשמוח עליה. מצד שני, בוודאי שצריך ללמד ילד להיות הוגן, קודם כל, כלומר : להקפיד על הכללים, ולא לפגוע בחברים. ילדים אחרים אינם אוהבים להפסיד, ועלול להיווצר כעס כלפיו.
כלומר : צריך למצוא את דרך המלך בין שימור תכונת התחרותיות, לבין החינוך לשמירה על ערכים, והיכולת להיות גמיש, ולהשלים עם כשלון. זה קורה בחיים, וצריך ללמד ילד גם לשאת מצב כזה.
זה קצת קשה בגיל 5. הילדים עדיין אינם בשלים . בעוד שנתיים-שלוש יהיה בשל לכך יותר, באופן שכלי ורגשי. אבל חשוב להתחיל בחינוך כבר עכשו.
אני בהחלט חושבת שבוודאי כשאת משחקת איתו, כאמא, את צריכה להקפיד על מילוי החוקים של המשחק, ואם הוא "מרמה, - פשוט תפסיקי לשחק. חשוב שהילד יראה אותך כדוגמה ליושר, להוגנות.ללא פשרה. גם אם יבכה, אל תיבהלי מכך. לא נורא. חשוב שתשדרי לו, שמשחקים רק לפי הכללים !!! בהמשך, יעשה זאת גם עם החברים שלו.
בסבלנות. כל טוב!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  118  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים