בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים עמוד 3

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
 
מיכל
20:16 26.01.14
קבעתי תור לפסיכיאטרית ילדים לקבלת חוות דעת שנייה
כדאי לומר לה מראש מה הייתה האבחנה או לתת לה לחוות דעה בעצמה ?
היא ביקשה לדעת פרטים אבל לא יכולתי לדבר כי לא הייתי לבד .
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:28 27.01.14
מיכל שלום,
מקובל לתת לאיש המקצוע רקע כלשהו, גם אם מצומצם. בדיקה מקצועית איננה חידה לפתרון. אפשר להביא אבחונים קודמים לפגישה, או לומר את הדברים, לא חייבים בטלפון, אבל לא מקובל להסתיר מידע קודם.
כל טוב, בהצלחה!
 
דוד
11:44 25.01.14
שלום בני בן השלוש כבר שנה במעקב בהתפתחות הילד עקב עיכוב התפתחותי רב תחומי עם dq 54 וכיוון לפיגור שכלי .הוא לא מחבר מילים ואין לא אוצר מילים גדול - 200 מילים בערך . יש לו סרבול מוטורי ואיחור קוגניטיבי והפרעת קשב וריכוז . כבר חצי שנה הוא מקבל טיפול אינטסיבי באופן פרטי ולפני חודש נכנס למעון יום שיקומי ויש שיפור מבחינת אוצר מילים והבנת השפה והוראות ושיפור בקשר עין ותקשורת .הוא יודע צבעים צורות חיות וחפצים ולשיים אותם . בנוסף עבר בדיקת mri שהראתה פגיעה במוח לא בשל, כנראה נזק טרום לידתי , eeg יצא תקין וכך גם בדיקות מטבוליות וציפ גנטי . השאלה שלי היא מתי ניתן לאבחן באופן סופי פיגור שכלי ??האם הוא יכול לצאת מזה אם נשקיע בו כל הזמן בטיפולים בגנים מיוחדים ובאופן פרטי ? האם יש סיכוי לחיים נורמלים או שזה סופי וכל חייו יהיה עם פיגור ?? תודה מראש
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:33 26.01.14
רינה שלום,

בגיל שלוש התמונה די ברורה בדרך כלל, אבל יש שינויים, ויש גם הפתעות. ילדים שבטיפול מתקדמים, ומתקרבים לנורמה., ובגיל 5-6 השיפור ממש משמעותי.
אל תתייאשו !!, עודדו את הילד ונקווה שבעוד שנתיים גם אתם תהייו מופתעים לטובה.
כל טוב, בהצלחה!
 
אובדת עצות
22:57 21.01.14
ד"ר יוכי היקרה,
אני אובדת עצות, על סף ייאוש. מקווה שתוכלי לעזור לי.
אם יחידנית לפעוט בן שנה ו-10.
בימים האחרונים הלילות, או יותר נכון, ההכנה ללילה, הפכו לסיוט.
ברגע שאני יוצאת מהחדר, הוא מתחיל לבכות בכי קורע לב שהופך ממש לצרחות של כאב. אני ניגשת, מיד הוא מפסיק. יוצאת - חוזר לבכות.
החלטתי לעשות ניסיון ולא לגשת מיד. השארתי אותו כמעט 20 דקות לבד, הוא פשוט השתולל, ואז התחילו המניפולציות: אימא, מים. אימא, קקי. הבאתי מים, החלפתי חיתול (שהיה נקי) הוא נרגע, אני יוצאת מהחדר, הכול חוזר על עצמו.
בשלב כלשהו מתוך ייאוש הוא התחיל לנסות לגרום לעצמו להקיא, התחיל למשוך באף, להרביץ לעצמו, להשתולל ועוד כל מיני מניפולציות כדי שאני אהיה לידו. כמובן, ברגע שאני נכנסת, הוא מפסיק.
זה נמשך כל לילה עד חצות ויותר.
אני מותשת, מיואשת, ובעיקר דואגת מההתנהגות הקיצונית הזאת שלו.
מה את ממליצה לי לעשות?
אגב, דיברתי עם הגננת בגן והיא אמרה שאין שום שינוי. הוא ממשיך להיות מקסים כרגיל.
תודה רבה לך,
אמא אובדת עצות
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:28 22.01.14
אמא יקרה שלום,
זו תקופה בחיי רוב הילדים, כאשר ההבנה והדמיון מתחילים להתפתח והילד "מבין" שהלילה פירושו פרידה מההורים, פירושו להיות לבד, בחושך. זה מפחיד ומאיים, והרבה מן הילדים נאבקים בכך.
סיבה נוספת שיכולה להיות הוא, שהילד אינו עייף מספיק, ולכן קשה לו להירדם.
לכן, אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה היא לעשות בערב פעולות מסויימות שייעייפו את הילד יותר, כמו : ספורט, משחק במתקנים, ואז מקלחת וארוחת-ערב. יש ילדים שנוטים יותר להירדמות אחרי שראו טלויזיה. נסי גם זאת.
דרך נוספת היא באמת לעזוב את הילד, למרות הבכי, ולדבר אליו מרחוק, רק כדי שיבין שאינך באמת נוטשת אותו, ואת בבית. לפעמים זה באמת גורר בכי נוראי, אבל ברור שזו מניפולציה, ולכן צריך לתת לילד ללמוד, שזה לא משפיע עלייך, ואין לו ברירה. בסופו של דבר, אחרי כשבועיים, הילדים מבינים שזה לא עוזר , ומפסיקים.
במקרים מאד קיצוניים, יש רופאי ילדים שמציעים תרופות הרגעה קלות לילד, וזה עוזר.
בכל מקרה, זו תקופה שחולפת.
מאחלת לך סבלנות וכוח.
כל טוב!
 
אובדת עצות
07:50 22.01.14
ד"ר יוכי היקרה, תודה רבה על תגובתך.
הוא עייף מאוד, זו לא הבעיה. לעתים הוא גם נרדם מיד, מתעורר לאחר חצי שעה ואז מתחילה הסאגה... אני גם מדברת אליו מרחוק, אומרת לו שאני כאן, לא עוזבת אותו וכו', אך לצערי הוא רק מתפרע יותר.
הדאגה שלי היא בעניין התגובות הקיצוניות שלו, מעבר לבכי ולצעקות, הוא פוגע בעצמו כדי שאני אבוא אליו - מורט את שיער ראשו, מטיח את ראשו בקיר, מכה את עצמו, משתעל בחוזקה עד שכמעט נחנק ומקיא... אם אתעלם מכל אלה, האם אינני מסכנת אותו?
אני לא רוצה להתחיל עם תרופות הרגעה, בטח לא בגיל כל כך קטן.
שוב שאלתי היא מה יקרה אם פשוט אתעלם מהמניפולציות ולא אגש אליו בכלל, אניח לו לבכות אפילו שעה, האם זו גם שיטה?
אני לבד איתו, אין לי עזרה בשעות האלה, קשה לי מאוד.
האם יש פתרון אחר מלבד תרופות הרגעה?
שוב תודה לך!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
09:21 22.01.14
שוב שלום,

לצערי, אין לנו שיטות קסם. הילד פשוט צריך ללמוד להרדם לבד. גם התגובות הקיצוניות אינן צריכות להבהיל, כיוון שאין בהן כדי לגרום נזק באמת לילד, וכשיבין שאת אינך מתרגשת מכך , הוא יפסיק. לדעתי, אין לך דרך אחרת, ואת צריכה להיות נחושה ועקבית בעניין במשך כ-10 ימים, ובדרך כלל זה פועל להפסקת ההתנהגות הזו. ברור שקשה לך, אבל כמו שאמרתי, זו תקופה שחולפת.
בהצלחה!
 
אובדת עצות
10:47 22.01.14
תודה רבה לך מכל הלב.
עכשיו הרגעתי אותי.
הפחד שלי הוא מהתגובות הקיצוניות שלו. אך כעת כשאני יודעת שאין בהן באמת נזק, אהיה נחושה ועקבית. אגש אליו בפעם הראשונה כדי לוודא שהבכי הוא לא מסיבה אחרת, וזהו. לאחר מכן לא אגש עוד ולא אשעה לבקשותיו. קשה ככל שזה יהיה...

הוא ילד חכם מאוד (המניפולציות שהוא עושה לי מלמדות על כך בין היתר), ואני באמת מקווה שבתוך שבועיים הוא יבין וילמד להירדם בעצמו.

שוב תודה.

חבל שאין אפשרות לפגוש אותך באופן אישי.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:32 23.01.14
שלום,
חזקי ואמצי, תהיי סבלנית, וזכרי, שהכל עובר.
כל טוב!
 
אובדת עצות
22:42 23.01.14
 
שושנה
09:31 22.01.14
הייתי רוצה לדעת האם יש קשר בין הרחה של דברים בייחוד אוכל לא רק גם צעצועים לאוטיזם???
 
ד''ר יוכי בן-נון  
09:45 22.01.14
שלום אמא יקרה,
כאשר ההרחה היא "כפייתית" : שוב ושוב, זה לפעמים חלק מכל מיני התנהגויות שמצביעות על אוטיזם, אבל לא בהכרח. אם מדובר רק בהתנהגות חריגה אחת, זה יכול להיות סתם מין הרגל....
כל טוב!
 
נטלי
09:52 20.01.14
היי..בני בן השנתיים וחודשיים עדיין לא מדבר וצריך לעבוג ניתוח כפתורים...נאמר כי בעיה זו באזניים מעכבת את הדיבור..עשיתי לו אבחון ונאמר כי הוא נמצא על הרצף..שאלתי היא : האם משלוש פגישות עם הילד כשבפגישה אחת נתנו לו בובה לשחק איתה והוא לא ידע...ובמפגש אחר בקשו ממנו לרקוד עם האמא והוא רקד וצחק...ומפגש נוסף בו עקבו אחר פעילות הילד בגן שנכנס אליו לפני חודש וחצי ופגישה אחת עם ההורים ניתן להסיק את מה שהסיקו באבחון ?
האם לא מחייב לעבור בדיקת נוירולוג...פסיכולוגית...מבדקים נוספים ?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:58 20.01.14
נטלי שלום,
מקובל שכשילד עובר אבחון התפתחותי, זה אבחון משותף של נוירולוג ילדים/רופא התפתחותי ופסיכולוגית. במקרה של בעיות תקשורת, אנחנו בדרך כלל מבקשים גם אבחון קלינאית תקשורת, ולפעמים גם מרפאת-בעיסוק.
אנשי מקצוע בדרך כלל מנוסים, ויכולים להצביע על בעיות ועל אבחנה. אבל לפעמים זה לא קל בגיל כה צעיר, ולפעמים יש גם טעויות. לכן אנחנו חוזרים על האבחון כעבור 3-4 חדשים, לפעמים מציעים טיפול, ואח"כ שוב מאבחנים. לעצתי, הקש/יבי למה שאומרים לך אנשי המקצוע, ועשי כפי שהם ממליצים.
כל טוב !!
 
נטלי
09:36 20.01.14
יי...הבן שלי בן שנתיים וחודשיים עדיין לא מדבר... צריך לעבור בעוד שבוע ניתוח כפתורים באזניים..נאמר כי זה מעכב לו את הדיבור.
 בחודשיים האחרונים שמנו לב כי מוחא כפיים לעיתים משמחה כשאומרים לו כל הכבוד על משהו שעשה ולעיתים תוך כדי הליכה או משחק וכשהוא לבד...את האוכל לפעמים תופס ביד ומפורר.... וחלקים של משחק הוא תופס והופך מצד לצד בידיים וכשהוא הופך את החלקים נדמה כי הוא מקרב אותם לעיניו כאילו לראות טוב יותר.. האם סימנים אלו מצביעים על בעיה רפואית ? האם זו בעיה נוירולוגית ? מה עלינו לבדוק או לעשות ? אציין כי הילד משחק..מתקשר...הולך..צוחק...שר ורוקד ומבין את מה שמדברים אליו למרות בעיית הכפתורים באזניים....הילד חברותי ומשתתף בגן תודה..
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:54 20.01.14
נטלי שלום,
אם הילד מקרב חפצים לעיניים, בוודאי שכדאי לבדוק את הראייה שלו. חוץ מזה, כל מה שאת מתארת הוא רגיל לילדים בגיל זה, ואינני רואה סיבה לדאגה, במיוחד אם הוא מתפתח כרגיל בכל התחומים : בדיבור ובתנועה, והוא ילד תקשורתי וחברתי.
כל טוב!
יוכי שלום

חזרנו מישיבה עם כל הצוות , השמים נפלו עליי , אני לא מפסיקה לבכות, לא יכולה לומר את המילה אפילו
הם אומרים שהבן שלי עם בעיות תקשורת ונמצא קרוב מאוד לאפס , בתפקוד גבוה , מתאים לגן רגיל.
אני מתקשה לקבל את ההגדרה הזו ביחס אליו , הוא לא מתאים אליה והיא לא אליו, אני מרגישה שהתקרה נפלה לי על הראש.
אם הוא כל כך בסדר למה צריך להגדיר אותו על הרצף ?
למה לא לטפל בקשיים הבולטים בלי הגדרות ? זה יופיע לו בתיק הרפואי , הם אמרו שזה יוסר אם לאחר הטיפולים הכל יהיה בסדר .
הוא חברותי חכם מחבק מנשק קושי בשפה , מוטוריקה ,
איך מגדירים כשיכול להיות שזה קושי ללא קשר לבעיה המוגדרת ?
איפה אני יכולה לקבל חוות דעת שנייה
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:15 14.01.14
מיכל שלום,
את נרעשת, כמו אחרי קבלת בשורה רעה, וזה טבעי. בוודאי שזו אבחנה "מפחידה". מצד שני, ייתכן שהאינטואיציות שלך כאמא צודקות, והוא לא בתוך הרצף. לצערנו, כאנשי מקצוע, יש לנו טעויות, במיוחד בגיל הרך, כאשר קשה מאד לאבחן, מכל מיני סיבות.
אל תיתפסי לשם הבעייה, ואין לזה שום חשיבות אם כתוב בתיק או לא. העיקר הוא התפקוד של הילד. תתחילו עם הטיפולים, ובהחלט יכול להיות, שבעוד שנתיים, הוא יוגדר כילד נורמלי לחלוטין. ראיתי בחיי המקצועיים לא מעט מקרים כאלה. אל תבכי, ואל תתייאשי. תהיי שמחה עם הילד, שדרי לו אופטימיות ורוגע. זה חשוב מאד.
חכי עם אבחון חוזר, חבל להלחיץ את עצמכם ואת הילד. תני לו עוד שנה. הוא יוכיח את עצמו.
כל טוב !!! לחשוב חיובי !!!!
 
מיכל
09:44 15.01.14
אני לא מפסיקה לבכות , לא ישנתי כל הלילה , אני לא מצליחה לעכל ולקבל את זה
אני רואה את כל החיים שלו , מה זה אומר ?
אם הוא קרוב מאוד לאפס אז למה צריך לכתוב בתיק הרפואי שהוא ....
הוא חברותי חכם משחק רב אם צריך , לי ההגדרה כן משנה .
הם הציעו שכחלק מהטיפול הוא יהיה בקבוצה של עוד ילדים כמוהו ויעבדו איתו על הכישורים החברתיים .
אני כמעט מצטערת שפנינו לאבחונים , כי הוא כן עשה הכל , מאוחר מאחרים אבל הוא לומד .
זה משהו שמחלימים ממנו ? זו לא מחלה .
אני כל כך מבולבלת , רשמתי אותו לגן חובה ואני מלאה בפחדים שמישהו ידע משהו , אני לא מתכוונת לספר לאף אחד לעולם גם לא לו , אני לא רוצה שזה יגדיר אותו .
קבעתי פגישה עם הרופא שלו אני רוצה לדבר איתו , זה משהו לא נתפס , הוא לא יאמין, אף אחד לא יאמין , אם הסבתות שלו היו בפגישה הזו הן היו צוחקות להן וואומרות שאין להן מושג מה הן אומרות .
נאמר שכדי שהוא יקבל את מכסת הטיפולים הגבוה כן צריך לציין את זה בתיק .
אני מצטערת שאני נשפכת לך כאן ככה , מאוד קשה לי . יש לו 2 אחיות רגילות , הבת הגדולה מתנדבת כבר שנה שנייה בבית ספר לאוטיסטים .
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:26 15.01.14
מיכל שלום,
אני מרגישה שאת במשבר קשה, מבוהלת מאד, למרות שכבר אמרתי שהדברים אינם כל כך "שחורים", ויש מקום לאופטימיות ותקווה לשיפור, אבל רב מאד.
אני מציעה לך להרגע, ללכת לדבר עם הרופא, ולא לעשות דברים קיצוניים כרגע, לא לקבל החלטות. תני לזמן לעשות את שלו, ותחליטי בהמשך.
כל טוב!
 
מיכל
14:58 15.01.14
אני קוראת שזרוז בלידה יכול לגרום לזה ?
אני תמיד הרגשתי שבגלל הלידה שלו הוא לא כמו אחיות שלו שנולדו בלידה רגילה
קיבלתי זירוז בגלל ירידת מים בלי צירים , הוא נולד עם חבל טבור מסביב לצוואר.
עד כמה זה זה ?
תודה שאת כאן , לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך אני לא יכולה לדבר עם אף אחד.
 
מיכל
15:24 15.01.14
האם זה כל לא נורמלי שילד ייכנס לחדר עם משחקים וישחק בלי לבקש רשות ?
אני חוזרת על כל שנאמר לי בפגישה , הייתי שם שבר כלי לא ממש הייתי שם ,
הוא מספר חוויות מהגן , מבקש שנשחק איתו מראה לנו עבודות מבקש דברים , נהנה צוחק מחבק מנשק אם אני אומרת לו שאני עצובה הוא מחבק ומנשק אותי הוא מתנהג יפה אוכל הכל נהנה מפארק משחקים צוחק כשמצחיק
בגלל שהוא חכם מאוד זה ? זה גם עלה שהוא חכם לגילו , ויכול להיות בכיתה רגילה ,
יש לי עוד ילדה עם רמת משכל גבוהה מאוד ,
האבחון שלו נראה לי גבולי מידי , הם הגדירו ממש קרוב לאפס אז למה ?
יש שיבושים בדיבור נכון , ואחיזה לא נכונה ...
 
מיכל
19:03 15.01.14
להמליץ לי על אבחון פרטי בבאר שבע , לאן הולכים ?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:38 20.01.14
מיכל שוב שלום,,
אנסה לענות לשאלותייך :
לגבי הלידה, הזירוז איננו מזיק בכלל, אבל מצב של חבל הטבור סביב הצוואר עלול להיות מסוכן, אם אין נשימה, והחמצן לא מגיע למוח במשך כמה דקות. זה עלול לגרום נזק.
לגבי ההתנהגות של הילד באבחון - לי היא נראית תקינה ונורמטיבית, אבל אינני יכולה לקבוע. לא הייתי שם ולא ברור לי על מה הצוות מתבסס. מצד שני, הם אנשי המקצוע, וקרוב לוודאי שהם יודעים.
אם את מתעקשת לחזור על האבחון, יש בסורוקה מכון להתפתחות הילד. יש שם פסיכולוגית התפתחותית מאד וותיקה, בשם אסתר גולדשטיין, שגרה בעומר. יש נה פסיכולוגית נוספת בשם יהודית הולצמן. נסי לפנות לאחת מהן.
מקווה שתשמעי בשורות טובות, ואני בטוחה שיהיה שיפור בהמשך, בוודאי לאחר הטיפולים.
כל טוב, תמיד לשרותך,
 
מיכל
09:00 20.01.14
אין לי מילים להודות לך על התמיכה בתקופה הזו . את ממש מרגיעה אותי .
התייעצתי עם הקלינאית תקשורת שטיפלה בו , עם הרופא שלו , ועם מנהל פורום אוטיזים בווינט התכתבתי במייל , כולם הציעו בדיוק כמוך להניח את האבחנה בצד ולנצל אותה לזה שהוא ייקבל טיפולים רבים יותר .
אולי אני צריכה להקשיב לראש אבל הלב אומר לי לקחת לאבחון חוזר ולהראות להם שהוא בסדר .
אני רואה אותו מגיע בבוקר ואומר שלום לחברים בגן , ואני מרגישה שעוד שנייה אני בוכה , הילד בסדר , אין פחדים אין בעיות התנהגות , קצת בכיין ומפונק בתור הקטן היקר שלנו .

שוב תודה מכל הלב
נשיקה ענקית
שלום.
בני הבכור בן שלוש וחצי. הוא ילד שמח ובריא בדרך כלל.
התפתחותו היתה תקינה (נעמד בן חמישה חודשים אחרי שהספיק כבר לשבת ולזחול, הוא דיבר במשפטים מורכבים לפני גיל שנתיים). אך יש כמה נקודות בהן הוא מאחר, אני חושבת, אחרי בני גילו.
חיפשתי בגוגל ואני לא מוצאת תיאור שמספק את סקרנותי ואין לי את הכלים לדעת האם זה בתחום הנורמה או לא.

1. הוא אינו זוכר את שמות כל הילדים בגן למרות זו לו השנה השנייה עם אותם הילדים. כשאינו זוכר הוא מתייחס אל הילד כ'חבר'. הוא אינו תמיד זוכר את שמות המטפלות בגן (או יותר נכון מתבלבל ביניהם).

2. הוא אינו זוכר בעל פה דיקלומים ושירים ששאר הילדים בגן שרים. הוא אוהב לשיר לעצמו אבל ממציא את המילים ואת המנגינה ברוח התוכן המקורי.

3. הוא לרוב נמנע מלצייר. הוא מזהה כמה אותיות (למשל אוהב לכתוב 'אבא' ו'אמא' על המקרר עם אותיות מגנטיות. אני חושבת שמלמדים אותם בגן לעשות את זה). אבל הוא לא מנסה את כוחו לצייר יותר משרבוט או מעגל ובדרך כלל מבקש ממני לבוא לצייר איתו (כשהוא מתכוון שאבוא ואצייר בשבילו את מה שהוא רוצה)

האם אלו איפיונים נורמלים של ילד בגיל זה? אם לא מה אפשר לעשות כדי לעזור לו ?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:43 20.01.14
טל שלום,
קושי בזכרון איננו מעיד על ילד "לא נורמלי" . בהחלט ייתכן שהילד נורמלי, אבל יש עניין אחד שבו הוא מתקשה.
מבחינת ציור, לעומת זאת, בגיל 3 וחצי, אינני מצפה ליותר משרבוט, וזה בסדר.
אני מציעה שאם אינך רגועה, וגם הגננת מדווחת לך שהילד מתקשה בתחומים מסויימים יחסית לילדים האחרים - בקשי מרופא הילדים הפנייה למכון להתפתחות הילד, לקלינאית תקשורת. היא תבחן את הילד, ותיתן לך תשובה ברורה. במידת הצורך - יקבל טיפול של קלינאית תקשורת, ואת תקבלי הדרכה, כיצד לקדםאת יכולת הזכרון.
כל טוב, בהצלחה!
צהריים טובים

אני אמא לילד בן שלוש היום, מגיל צעיר הבחנתי שיש לו בעיות שונות שלא חוויתי עם אך ילד מילדיי, יש לי 4 ילדים אחת בת 12 אחד בן 11 ילדה בת שנתיים ושי.
מגיל קטן שי עשה בעיות הוא לא רצה לינוק היה תינוק לא רגוע מכיוון שלא רצה לינוק ולא ישב באופן רגוע על השד היה מאוד קשה להעביר אותו לבקבוק.
זה המשיך בכך לא היה ישן טוב לא נרדם מוקדם רק בשעה עשר אחת עשרה היה קם באמצע הלילה כאילו נגמר...

משם המשיך לכך שהיה יותר גדול מגיל שנה הייתי קוראת לו והוא לא היה מסתכל ולא מסובב את ראשו אלינו היה משחק רק במכוניות או בגלגלי המכוניות לא היו לו תחומי משחק בכלל וחוסר הצבעה .

היום בן שלוש עדיין אין לו קשר עין (יש קשר עין אבל מאוד קצר) יש לו אחות בת שנתיים והוא לא משחק איתה אין לו שום תחומי משחק מגוונים הוא לרוב משחק עם מכוניות,גם היום נרדם מאוד מאוחר בשעה עשר אחת עשרה שישן רק שעה בצהריים, שאני משווה את התפתחותו להתפתחות של אחותו היא עוקפת אותו בהרבה.יש לו התפרצויות זעם והוא צורח צרחות שמןציאות מהכלים וחוזרות על עצמן הוא לא אומר ולא מביע מה הוא רוצה.

הדבר שמדאיג אותי זה ששנה הבאה הוא אמור להיכנס למסגרת של גן תת-חובה ואני לא שלמה עם האבחון שביצעתי לו שבו נאמר לי שיש לשי בעיות תקשורת על רקע "רגשי" ואני מפחדת שילך שם לאיבוד ושיכנס למסגרת שאינה מתאימה לו.

הייתי רוצה לדעת מה דעתך והאם את חושבת שיש צורך בחוות דעת נוספת
נא עזרתכם וחוות דעתכם
 
שושנה
16:46 08.01.14
יש לציין שהוא נולד עם חבל התבור סביב צווארו בצבע סגול ציון אפגר 9/8
 
ד''ר יוכי בן-נון  
17:45 08.01.14
שרונה שלום,
את בהחלט מתארת תמונה קצת מדאיגה. לא ממש אוטיזם, אבל אולי "בתוך הספקטרום". אינך מציינת מה רמת השפה שלו, איך הוא עם ילדים אחרים ? ייתכן גם שהוא מרגיש "לחוץ" מבחינת מקומו במשפחה, בעיקר מול אחותו שקטנה ממנו רק בשנה.
לדעתי חשוב שתעברו שוב אבחון, כדי לעשות את האבחנה המבדלת, ואז יוכלו להמליץ לכם איזה מסגרת מתאימה לו.
ונקווה לטוב !
 
שרונה
06:23 09.01.14
בקשר לשפה שעשה את האבחון המליצו על גן שפתי כי לא היה מדבר אב היה קטן עדיין והיו מילים שאמר ופשוט "נעלמו" בקשר למשחק עם חברים לרוב משחקעם עצמו גם בגן הוא לא משתתף במשחקים והגננת אומרת שהוא השתפר הוא לא משחק לבד.... לא עם חברים אבל ליד חברים...
 
ד''ר יוכי בן-נון  
06:59 09.01.14
שרונה שוב שלום,
כמו שאמרתי, התמונה כנראה לא ברורה, וזה קורה הרבה פעמים כשהילד קטן, וכשסימנים לאוטיזם הם קלים. צריך עשות שוב אבחון, ואז אפשר יהיה לראות דברים באופן יותר ברור. לפעמים עוברת שנה עד שאנחנו יכולים לומר בדיוק מה יש לילד. אבל חשוב להיות במעקב, ולעשות את האבחון כל כמה חדשים. לפעמים כדאי להתחיל לטפל בילד, ואז התמונה משתנה לטובה.
אני מציעה שתשמרי על קשר עם הצוות שאבחן את הילד בהתחלה, ותחזרי אליהם עם השאלות.
 
שושנה
10:41 09.01.14
שערכו לילד אבחון CRAS באבחון יצאה תוצאה 28 שלפי הבנתי מ 30 זה נחשב אוטיזם קל... האם זה גבולי ה 28?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:21 12.01.14
שוב שלום,
ציון 28 בשאלון CARS אכן נחשב גבולי לאוטיזם.
נקווה לשיפור בהמשך.
כל טוב!
 
שירי
22:46 08.01.14
שלום בני בן שנה ו עשרה חודשים התפתחות פיזית תקינה אינו מדבר אומר 2 מילים אבא ואוטו מבין הכל מבצע פעולות שאני מבקשת ממנו יוצר קשר עין אני מחכה כבר חודשיים לתור להתפתחות הילד אך בינתיים מאוד מודאגת הוא ילד מאוד שובב וכנראה בגלל שהוא לא מדבר הוא גם מרביץ מושך השיער האם מקום לדאגה?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:00 09.01.14
שירי שלום,
אין מקום לדאגה, אבל ייתכן שיש איחור קל בהתפתחות השפה, וכדאי שתקבלי הדרכה כיצד לקדם את הילד. אני מציעה שתבקשי אבחון של קלינאית תקשורת.
כל טוב!
שלום רב
בננו בן שנתיים וחצי ואנו מאוד מודאגים.
בבית ילד מקסים, מדבר, מתקשר , כיף להיות איתו, משרה שמחה על כל המשפחה וגם במשחקים עם חברים אחרהצ, טיולים ובסיטואציות משפחתיות לא רק בבית
אנו מושעים שלילד יש בעיית גבולות ו״לא בא לע
י״ אבל לא מעבר לכך.
בגן הגננת מדווחת על קשיים גדולים מאוד שאינם באים לידי ביטוי כלל בבית אך מאוד מדאיגים:
מכנה ״אבא״ ונצמד לרגלי הורים בגן וגם סתם בעלי מקצוע שבאים במקרה לגן
הגננת מדווחת ששואל אותן שאלות כל בזמן ולפעמים חושבת שכלל לא מבין הוראותיה ולא ממלא אחרי מה שאימרת(מה שלחלוטין לא קיים בבית)
אומרת שמאוד חזרתי - למשל אומר שאבא כעס עלי- ואומר זאת לכל הילדים, לכל הורה שבא לקחת את הילד שלו, לסייעות - ומשתמש בדיוק באותם המילים
אומרת גם שלא יכול לצייר מבלי לקמט את הדף ולעשות משהו אגרסיבי(תת תחושתית לדבריה) - דבר שלא ראינו בבית אפילו פעם אחת
לפי מה שהיא אומרת אנו חרדים מאוד שמדובר בהפרעה כלשהי
היא הפנתה אותנו להתפתחות הילד, ושאלת נו איך ילד יכול להתנהג שונה כל כך?? האם יש להתייחס ברצינות גמורה לדבריה?
תודה!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:15 07.01.14
גיל שלום,
אנו יודעים על ילדים רבים שהתנהגותם בחוץ, בחברה, במסגרת החינוכית שונה מאד מאשר ההתנהגות בבית. (גם אנחנו שונים בבית ובחברה, בעבודה!). זה טבעי אצל כל אחד, משום שבבית תחושת הבטחון גדולה יותר מאשר בחוץ.
הפער הופך קיצוני יותר, כאשר לילד יש קשיים, שבגינם הוא מרגיש יותר חוסר-בטחון, אולי חרדה, יותר תסכול, ויותר מצוקה.
טוב שמפנים אתכם למכון להתפתחות הילד. הילד יעבור שם אבחון של אנשי מקצוע, ואז תהייו בטוחים יותר בהבנת מצבו, ואפשר יהיה לעזור לו ע"י טיפולים, והדרכה שלכם. הוא צעיר, ומה שלא יהיה - ככל שמקדימים לטפל, הסיכוי לשיפור גדול יותר.
כל טוב, בהצלחה!
תודה רבה ד"ר על התשובה
האם לדעתך בקשיים שכתבתי שהציג בגן, יש סיבה לדאגה מבחינה של אבחנה מבדלת למשהו רציני יותר מבעיות התנהגותיות שניתן לטפל בהם ? " (העובדה שאומר "אבא" לחלק מההורים או בעלי מקצוע בגן - דבר שכלל לא עושה בבית - אומרת שיש בעיה חברתית או שפשוט יש לו קושי או מצוקה בגן?)
תודה !
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:56 07.01.14
גיל שוב שלום,

אינני מעזה לנחש, משום שאיני מכירה את הילד. לכן, טוב שיראה אותו מישהו מקצועי, ויתן לכם תשובה. זה בוודאי לא סימן לבעייה קשה, אבל ככל הנראה יש בעייה , וכדאי לטפל.
כל טוב!
 
נ
14:01 05.01.14
שלום רב,
יש לי ילדה כבת 5 .. מאוד חכמה ובוגרת,
אבל.. נתונה לשינוי קיצוניים, ויכולה לבכות על כל דבר קטן. ועושה סצנות וכאלו..
איך ניתן ליהתמודד ? ואיך ניתן לעזור, גם הגננת מזהה בעיה ריגשית
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:22 05.01.14
אמא יקרה שלום,
הילדה שלך מאד ברורה : מצד אחד, מבחינה שכלית היא ילדה מפותחת היטב ונבונה, אבל מבחינה רגשית - היא רגישה באופן קיצוני, וככל הנראה, אין לה כלים טובים להתנהל כילדה בגילה. היא כנראה מרגישה מצוקה בכל מיני מצבים, ומגיבה בבכי מתוך תחושה של חוסר-אונים, במקום לפתור את הבעייה לטובתה.
ייתכן שכדאי לגשת איתה להתייעצות עם פסיכולוגית התפתחותית, אשר תוכל להנחות אתכם ואת הגננת כיצד להגיב, או שתציע לכם טיפול. בהחלט כדאי לטפל עכשו, כדי שלא ייצטברו תסכולים אצל הילדה, והמצב יחמיר.
כל טוב!
שלום בני בן שנתיים וחמישה חודשיים הגדילה שלו הייתה בסדר אך הייתה לא עצירה בגדילה בערך בגיל שנה וחצי ועכשיו שוב חזר לגדול... ביקשו ממני לעשות בירור בטיפת חלב.. אני ממש לחוצה! מה בודקים האם באמת משהו לא בסדר? אני חייבת לציין שאני קטנה בעצמי שוקלת 43 וגובה 1.43..
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:16 05.01.14
שני שלום,
טוב שהמטפלים ערניים ובודקים אם אין בעייה. ייתכן שיש חסר בהורמון גדילה, וייתכן שיש חסר במשהו אחר בדם, שמאיט את הגדילה, וכל זה נבדק מול הגנטיקה של הילד, כלומר : הגובה של ההורים.
אני מניחה שיעשו לילד בדיקות דם, וזה לא מזיק. ונקווה לטוב!
 
מיכל
11:58 01.01.14
תודה על התגובה למטה .
עברנו את האבחונים , יש פגישה עם כל הצוות בעוד שבועיים .
רציתי לשאול אם האבחונים נשארים בתוך הקופה , והם מחוייבים לפרטיות ?
זה לא יגיע למשרד החינוך למשל ?
נאמר לנו לפני שהתחלנו שההחלטה על המשך טיפול בידיים שלנו , אנחנו נקבל את חוות הדעת ואם נחליט שלא מתאים לנו לטפל מכל סיבה שהיא ההחלטה שלנו .
הם יכולים למשל להחליט על מסגרת חינוכית ? ולחייב אותנו ?
תודה .
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:17 01.01.14
מיכל שלום,
אין זכות לאף אחד לחייב את ההורים, וההחלטה הסופית לגבי טיפול או מסגרת היא באופן מלא בידי ההורים.
חוות הדעת נשארת בתיק הרופא של הילד, ויש עליה חסיון, כמו על כל מסמך רפואי. לשם העברה לגוף אחר, כמו מסגרת חינוכית, צריך אישור בחתימה של ההורים על ויתור סודיות.
עם זאת, טוב להקשיב לחוות הדעת, כיוון שהיא של אנשי המקצוע, וראוי לסמוך עליהם.
כל טוב, בהצלחה!
אנשי מקצוע ומבינים יותר ממני מן הסתם .
אנחנו לפני רישום לגנים ועברה בי מחשבה אם תהיה לנו בעיה.
את מקסימה , והעזרה המיידית שלך לא מובנת מאליו .
תודה רבה רבה
 
מיטל
12:26 31.12.13
שלום,
אני אשמח לקבל המלצה לרופא התפתחות
באזור מודיעין לילד עם תסמונת קליינפלטר בן שנה וחצי.
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:55 31.12.13
אמא יקרה שלום,
יש במודיעין מרכז טוב להתפתחות הילד, של קופ"ח מאוחדת, ומנהל המכון הוא רופא בשם ד"ר ג'פרי.
אם לא - אולי תוכלי להגיע לרחובות, או לירושלים. בירושלים ישנו רופא ותיק מאד ובכיר מאד בשם פרופ' אשר אור-נוי, שמומחה בתסמונות גנטיות התפתחותיות.
כל טוב, הרבה בריאות,'
 
יעל
12:23 31.12.13
שלום לך,

הבן הבכור שלי בן 3, הוא מוצץ מוצץ ויש לך גם שמיכה עם מרקם צמר שהוא מאד אוהב.
הוא אוהב לשים את הידד של על השמיכה וללהזיז את האצבעות על המרקם.
לאחרונה בשבועיים שלושה האחרונים שמתי לב שהוא עושה את אותה תנועה על הבגדי צמר שלו, גרביונים בגדים שלי גם, הוא מרבה לעשות את זה כאילו שהוא התמכר לתנועה ולמרקם.
האם זה משהו בעייתי? כיצד עליי לנהוג?
תודה מראש
 
ד''ר יוכי בן-נון  
15:52 31.12.13
יעל שלום,
שראשית, יש תקופות שילדים "נתפסים" לדבר מסויים, או להרגל מסויים וחוזרים עליו שוב ושוב. בדרך כלל זה חולף תוך שבועיים-שלושה. אם לא יחלוף - כדאי לבדוק אם מדובר בצורך תחושתי, שיש לו עוד ביטויים. אם כן - אולי יש בעייה בתחושתיות, וכדאי להתייעץ עם מרפאת-בעיסוק. היא תוכל לבחון זאת, ולהדריך אותך מה לעשות, או לטפל.
כל טוב!
האם תינוק שנולד בסוף שבוע 36 מפותח פחות מזה שנולד בסוף שבוע 40 ?
האם תינוק שבגיל חודשיים ושבוע לא מחייך עדיין, מסתכל, בוחן בסקרנות אך לא עוקב אם מזיזים פנים מצד לצד או חפץ מצד לצד,צריך לעורר דאגה כלשהיא ? תודה. אמא מודאגת.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:40 31.12.13
טלי שלום,
לצערנו, רפואה איננה מדע מדוייק. יש לנו קווים מנחים, אבל אין דברים ברורים וחד-משמעיים. גיל הריון של 36 שבועות הוא הגבול של פגות, ומעבר לו, בין 36-40 שבועות, העובר איננו נחשב פג. עם זה, אנו רואים הבדלים לפעמים, ותינוק שנולד ב-40 שבועות יותר בשל מתינוק שנולד לאחר 36 שבועות.
לפי תיאורך, הילד בסדר, ואינני רואה סיבה לדאגה. נקווה שכך יהיה גם בהמשך.
כל טוב, וברכות להתפתחות טובה ותקינה !
בוקר טוב

בתי בת שנה ו-3 חודשים. עדיין לא הולכת בכוחות עצמה.
לפני מס' חודשים התחילה להעמד בתמיכה כמובן ואף ללכת לצדדים.
באיזשהו שלב שמנו לב שכף רגלה הימנית מתעקמת פנימה בזמן העמידה.
אורטופד שראה אותה אמר שזה אמור להסתדר שתתחיל ללכת ולחזור אליו לביקורת.
חל שיפור קל מאז אבל עדיין לא התחילה ללכת.
מעבר לזה, בימים האחרונים שמנו לב כי הפסיקה לעמוד וכנראה שיש בעיה באותה כף רגל. היא לא מצליחה להשען על הרגל עם משקל הגוף וכשמסכימה/ מצליחה לעמוד זה רק על קצות האצבעות.
כנל כאשר אני מוליכה אותה בתמיכה בידיים היא גם דורכת רק על קצות האצבעות ברגל ימין ונראה שממש צולעת (יש לציין שלא קיבלה שום מכה וכאשר יושבת על הבימבה דוחפת עם הרגל במהירות ובחוזקה בלי שום בעיה)
היום יש לנו תור לאורטופד לשלול בעיה של דלקת או משהו אחר אבל האם זה נשמע כמו אפשרות לבעיה התפתחותית? (נראה כמו רגרסיה כלשהי)
אני מנסה להקדים את המאוחר במידה ולא תמצא שום בעיה פיזית.
האם אני יכולה לפנות למכון להתפתחות הילד בלי שום קשר כדי לבדוק את ההתפתחות שלה בנושא ההליכה?

בתודה מראש
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:18 30.12.13
רוני שלום,
נראה שיש בעייה אורתופדית, שאינני כמובן יכולה לדעת מתוך התיאור שלך.
אם את מתרשמת, או מודאגת, לגבי יתר ההיבטים ההתפתחותיים שלה, את בהחלט יכולה לבקש הפנייה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד. יש שם גם פיזיותרפיה התפתחותית, וגם הם יכולים לעזור, גם באבחנה, ובוודאי בטיפול.
כל טוב, הרבה בריאות !
שלום רב!
בגיל שנה וחצי ילדתי אובחנה בהתפתחות הילד כסובלת מחרדה חברתית (הבעייה נגרמה עקב אישפוז בן שבוע ימים בבית חולים עם טיפול מאוד אינטנסיבי וטראומטי).
טופלנו אצל מרפאה בעיסוק ולאחר מכן גם אצל פסיכולוגית והשנה הילדה נכנסה לגן עירייה (הכניסה היתה הדרגתית ולא חסרו קשיים אבל כיום הילדה הולכת בשמחה ואוהבת את הילדים ואת הצוות המטפל). הגננת הסבה את תשומת ליבי לכך שלילדה יש "בעיית התארגנות" ולעיתים היא "מעופפת" כדוגמה הסבירה לי שכאשר למשל היא קוראת לקבוצת ילדים (כולל בתי) לשבת לעסוק בפעילות כלשהי הם כולם יושבים ועד שהילדה שלי מחליטה עם היא רוצה או לא - מועד הפעילות כבר עובר ולא נשאר זמן (מה שלעיתים מותיר אותה מתוסכלת). לטענתה הילדה מבלה את רוב זמנה לבד - אומנם בקרבת ילדים (וכבר ללא שום פחד או קושי) והיא שמחה להביט בהם ובמעשיהם אבל לא ממש באה איתם במגע (פרט ל-2 ילדות שאיתן לעיתים היא מתקשרת). היום למשל בתי ישבה לבדה מול שולחן עם פאזלים אבל העדיפה לשבת ולשיר לעצמה במקום להרכיב.
אציין שחזרנו לריפוי בעיסוק והמטפלת אמרה שישנו קושי במיקוד הקשב (ובאמת אני כאמא יודעת שנורא קל לשבור את הריכוז שלה בין עם זה רעש חזק או איזושהי פעילות מואצת בסביבתה או לפעמים די אפילו בחיפושית שהיא רואה על הריצפה - והנה הילדה כבר ממוקדת במשהו שונה לחלוטין.)
פרט כלכ מה שציינתי לפעמים יש לילדה גם נטייה לענות לא על השאלה שנשאלה אלא על מה שקורה בראש שלה באותו הרגע (כאילו בתשובתה פשוט ממשיכה את המחשבות שלה בקול רם), לילדה יש אוצר מילים גדול לגילה (והיא גם דו לשונית) אבל לפעמים יש לה קושי להוציא משפט או "סיפור" מכל המילים והיא מדברת מאוד קטוע (ראתה אתמול הצגה - מאוד אהבה וזכרה הכל אבל מאוד התקשתה לספר לאביה על מה היתה ההצגה). היא מתרשמת ממש בקלות מספיק שתשמע איזשהו משפט בטלויזיה והיא מסוגלת "לאמץ" אותו ברמה כזאת שבמשך ימים כל כמה שעות תצטט אותו.... כאשר הייתה קטנה יותר הייתה מרותקת ממילים שמתחרזות והיתה לה נטייה לצטט סיפורים וחרוזים.... היא נוטה גם "להנפיש" דברים דוממים ולהגיד דברים כמו: " החצוצרה אמרה לי..." או "הכדור דחף אותי..."
בכל המבחנים וההערכות הפסיכו' הילדה נמצאה תואמת את גילה ולפעמים אף מעל לגילה, לא נמצאו שום פתולוגיות ושום בעיות פרט למיקוד הקשב....

שאלתי היא : האם בגלל שילדתי רק השנה התחילה מסגרת חברתית (הייתה איתי בבית עקב החרדה) ורק לאחרונה התגברה על החרדה, פשוט יש לתת לה את הזמן "לספוג" וללמוד אינטראקציה חברתית ואז חלק מהבעיות (כמו הלבד שלה בגן, ההנפשה של הדומם והקושי לספר סיפור בעזרת אוצר המילים) ייפתרו מעצמן?
והאם העניין שהילדה נראית לפעמים מעופפת ועונה ללא קשר לשאלה הוא אכן עניין של בעיית מיקוד הקשב ואם אספק לה את הכלים ואקל עליה להתמקד גם זה יחלוף?
אודה מאוד לתשובתך וסליחה על כמות הטקסט, (אנחנו כמובן ממשיכות בטיפול שמוצע לנו בכל אופן). תודה מראש.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:28 27.12.13
מרין שלום,
אין לדעת איך הילדה תתפתח. ייתכן , ונקווה כולנו, שהיא תשתפר ותירגע, אבל ייתכן שמדובר בחרדה מולדת, כתכונת אופי, וזה יישאר.
טוב שאתם מטופלים, וכן - חשוב ליצור לילדה ככל האפשר סביבה שקטה ורגועה, ללא ריבים, ללא צעקות ומתחים.
כמו בן - חשוב לטפל בבעיית הריכוז והקשב שלה, אולי אף באופן תרופתי לכשתגדל עוד מעט. האי-שקט שהילד חווה מכניס עוד אי-ודאות וחוסר-בטחון לחייו, וחשוב לצמצם זאת ככל שאפשר.
היו סבלנים, וחשבו חיובי ואופטימי. נקווה לטוב.
שלום לכולם,

אני מחפשת המלצה לקלינאית תקשורת מוצלחת עם גישה טובה לילדים - לביתי בת ה-3

אני מחפשת מישהי לעבודה באופן פרטי

אשמח להמלצות מניסיון והצלחות אישיות
אורלי שלום,
אינני מכירה קלינאיות תקשורת מאזור חולון, אבל את יכולה לפנות לקופת החולים שלך, ולבקש שמות של קלינאיות, באזור מגורייך, שעובדות דרך הביטוח המשלים. זה זול, ובכל זאת יותר אמין.
כל טוב!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  114  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים