בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים רפואת ילדים»פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים עמוד 3

פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים, נועד לעזור לכם לעקוב אחר התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של ילדכם. פורום התפתחות הילד מיועד לשאלות בנושא: בעיות התפתחות, בעיות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, פיגור, שיתוק מוחין, אוטיזם, ליקויי ראייה ועוד
מנהלי פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים:
ד''ר יוכי בן-נון
לפרטים נוספים
 
נטע
10:24 02.09.14
שלום דוקטור,
בן שנתיים וחצי, מתעורר הרבה פעמים במהלך הלילה ומבקש מים.
ניסיתי להשאיר לו בקבוק ליד המיטה אבל הוא עדיין מבקש שנבוא וניתן לו.
כשאנחנו אומרים "לא", הוא מפיל את הבקבוק בכוונה ואז בוכה שנבוא ונרים לו את הבקבוק ועוד כל מיני מניפולציות כאלה...
מה לעשות?
תודה
נטע
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:46 03.09.14
נטע שלום,
לצערי, אין לי פתרון קסם לתת לך. ברור שיש פה שילוב של שני גורמים, שמפריעים לשינה : צמא, וזה טבעי לחלק מהילדים בקייץ הישראלי, וכן הצורך בקירבת ההורים !!!
אני בכל זאת מציעה לכם לא להילחם בכך, לא לכעוס על הילד, למרות אי-הנוחות שלכם, ולהתאזר בסבלנות. זה יחלוף.
נסו להתחלק בעומס, כדי שאחד מכם יוכל לישון טוב.
כל טוב!
שלום וברכה,
הבן הבכור שלי הוא בן 11.5 חודשים ועוד שבועיים יהיה בן 12 חודשים, ההתפתחות המוטורית שלו הייתה יחסית איטית בגיל 7 חודשים הוא התהפך לשני הצדדים, ורק לפני שבועיים התחיל לזחול זחילת גחון, כשפניתי לרופא ילדים הוא אמר שלא כל הילדים זוחלים, אך יחד עם זאת הגעתי לפיזיותרפיסטית של טיפת חלב והיא כתבה לי המלצה לטיפול בפיזיותרפיה. כשהגעתי לטיפול השאלה שלה הייתה האם הוא דומה לנו (להורים שלו) ואמרתי שכן אז היא אמרה כי נראה שהפרצוף שלו מוזר... מה שגרם לי להיחנק מבפנים, לאחר מכן עשתה איתו מספר תרגילים ונראה שהוא זוחל גחון, מתיישב לבד עם גב מעט מעוגל ויורד לשכיבה מישיבה ומתחיל להעמיד את עצמו אך לא ממש בצורה עצמאית אך מצליח לעמוד עם תמיכה לכמה שניות, יחד עם זאת כפי שציינתי לפני כן לפיזיותרפיסטית הוא מתקשה בכל מה שקשור למיומנויות אצבעות לא מחזיק באכילת פינצטה למרות שמנסה לאכול בכוחות עצמו אך מתקשה לתפוס חתיכות קטנות, יודע להוציא מקופסא אך לא להכניס לתוכה, מבין הוראות פשוטות כמו בוא אליי המלוות בג'סטה של שליחת ידיים אך אם אומר לו "תן לי" ואראה בידי הוא לא יושיט את החפץ, מבחינת המשחק בעיקר אוהב לתפוס להכניס לפה לטלטל ולרדוף אחרי החפץ, לא מקיש בשני חפצים או מוחא כפיים (גם כשאני מדגימה ועושה איתו הוא מתקשה וידיו נוקשות) היא המליצה שרופא התפתחותי יראה אותו, וזה גרם לי ממש לדאגה על עיכוב התפתחותי והשלכותיו כי העובדה שהיא תיארה מבנה פנים מוזר ואיחור התפתחותי במיומנויות משחק הלחיצו אותי, רציתי לדעת אם יש דבר כזה לפנות באופן פרטי לרופא התפתחותי רק לקבל חוות דעת ראשונית על מנת לדעת כיוון להוריד רמת חרדה או לקבל תמונה על המצב האם זה מקובל?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:23 26.08.14
רעות שלום,
בוודאי שכל אחד חופשי לבחור רופא וללכת אליו באופן פרטי.
אישית, אני סומכת יותר על הרופאים במרכזים הציבוריים, כלומר במכונים להתפתחות הילד. זאת גם משום שבמקומות אלה עובדים אנשי מקצוע מכל התחומים יחד, ואז הטיפול הוא יותר יעיל. יש יותר שיתוף פעולה בין אנשי המקצוע, ויותר התייעצו ת, כך שהכל יותר נוח להורים.
מבחינת הילד שלך, לפי תיאורך נראה שיש איחור קל בתחום ההתפתחות המוטורית, וכדאי לטפל בכך. הפיזיותרפיסטית שמה לב למבנה פנים קצת חריג, וזה בהחלט מצדיק בדיקה. עדיף להיות במתח קצת עד שיראה אתכם רופא התפתחותי, על מנת שתדעו באופן ברור מה הסיבה לעיכוב בהתפתחות של הילד. אבל בהחלט ייתכן שהכל בסדר. לכן חשובה בדיקת הרופא.
כאמור, אני מציעה לך לפנות למכון להתפתחות הילד, לפי מקום מגורייך והקופת חולים שלכם.
ותקווי לטוב!!!
זהה כמעט 100 אחוז לבן שלי שהוא באותו גיל,הוא מבין בוא אליי,עושה כפיים,ידיים על הראש מבין לא,אך לא מבין משמעות המילה תן לי ולא מכניס לקופסא רק מוציא.גם ההתפתחות המוטוריתזהה.תעבדיאיתו ויהיו תוצאות.יש משפט שאמרה לי הפיזוט' שעובדת עם בני מגיל 4 חוד' בהתפתחות הילד שאני ממליצה לך לאמץ אותו: כשאת מלמדת אותו משהו אל תתייאשי אם באותו רגע לא עושה הכל נכנס ובסוף הכל ייצא"
תירגול תירגות ותירגול.ולגבי פנים מוזרות המונח הוא דיסמורפיזם וזה יכול להיות גם משפחתי,אז לא למהר לדאוג ולהאמין בילד!
שלום רב,
אנו הורים לילדה בת 14.
גובה האבא 175 ס״מ והאמא 153 ס״מ.
לפני כשנה וחצי עברנו תאונת פגע וברח ונפגנו קשה מאד. בחלק מהזמן היינו באשפוז בבתי חולים ובתינו היחידה גרה עם בני המשפחה שלנו כשני הוריה היו מחוץ לבית והיא היתה חייבת ללמוד. כיום היא עולה לכיתה ט ולארונה שמנו לב שהיא נמוכה יותר משאר הילדים וכאילו נעצרה לגמרי ההתפתחות שלה. היא בגובה 145 ס״מ עם נעלים מידה מספר 32.
השאלה מה עושים איתה בנושא ההתפתחות. קשה היה לה מספיק בשנה וחצי האחרונות ונושא ההתפתחות שלה מקשה עליה מאד.
אנא עזרתכם.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
22:46 30.08.14
ניק שלום,
בתחום ההתפתחות הפיזית מטפלים רופאים שנקראים אנדוקרינולוגים של ילדים. הם בודקים מרכיבים מסויימים בגוף, בעיקר הורמונים שונים, ואם אפשר - מנסים לעזור לגוף להמשיך לצמוח.
אתם צריכים לפנות לרופא הילדים שלכם ולשוחח איתו בעניין זה. הוא בוודאי יפנה אתכם למומחה.
כל טוב!
 
נועה
02:21 29.08.14
בני בן חמש וחצי, בגן חובה. הוא ילד חכם אך סובל מרגישות יתר חושית ורגשית שגורם לו להיות יותר בכיין ופחות בוגר לגילו. יש גם בעיית קשב וריכוז.
בשנה האחרונה המשחק של בני הוא אלים ורווי במלחמות בין טובים לרעים, לפעמים זה מכות ומלחמות בין מכוניות, בובות של גיבורי על, חלליות , וכו. כשאני מנסה לשחק משהו יותר "נעים" עם תכנים של חברות והחיים האמיתיים, הוא מאבד עניין בזה ורוצה שיקרה משהו רע במשחק. מה לעשות עם זה? מה זה אומר?
בנוסף, הוא כל הזמן ממורמר, כל דבר לא פייר, ואם לא עושים לפי הראש שלו הוא רוקע ברגליים ומתעצבן. בדרך כלל מתרצה אחרי כמה רגעים בעיקר אם מוצאים פתרון חלופי לבעיה.איך כדאי להגיב?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:11 29.08.14
נועה שלום,
התוקפנות סביב גיל 4-5 היא תופעה מוכרת, במיוחד אצל בנים, שמגלים בגיל זה את כוח הגוף, ואת היכולת להשיג לעצמם דברים בכוח. זה גם בהחלט יכול להיות קשור עם בעיות הקשב והריכוז, ועם בעיות הרגישות התחושתית : פשוט מדד העוצמה שהוא מפעיל חריג, יחסית לרגיל. עוד סיבה אפשרית היא המתח שהיה לאחרונה, והשפיע על ילדים רגישים יותר מהצפוי.
במצב כזה, חשוב קודם כל לטפל בסיבות להתנהגות : לנסות למתן את בעיות הריכוז, ולטפל בעניין הרגישות-יתר. בנוסף, אפשר לעשות עם הילד "חוזה" לגבי התנהגויות שאסורות, למשל : להרביץ לילדים אחרים. מותר לקבוע עונש סביר, אם יתנהג לא לפי החוזה, ופרס קטן, אם בסופו של יום תוכלו לסכם שהיה טוב.
אם קשה לכם, אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית התפתחותית, שנמצאת בקשר עם המטפלים האחרים של הילד.
כל טוב, בהצלחה!
 
דנה
15:34 27.08.14
שלום,
בני בן שנה ו11 חודשים ונדמה לי (או שלא רק נדמה לי) שהוא איטי בהשוואה לבני גילו במספר תחומים:
שפתי- אומר כ30 מילים, רובם אינם מילים ממש אלא יותר הברות עם משמעות שזר לא יבין (לדוגמא- "אווו" זה סוס או "נ" זה נעליים). מעבר לנושא המילולי הוא דווקא מאוד תקשורתי, פונה למבוגרים ולילדים במחוות, תנועות, צלילים ומבטים (אפילו יותר ממה שאני רואה ילדים אחרים עושים). מבין כל מה שמדברים אליו- מגיב ומבצע הנחיות
מוטורי- היה עיכוב בזחילה וישיבה, טופל בפיזיוטרפיה עד גיל שנה+4 שהתחיל ללכת. עד היום עדיין לא ממש רץ, ההליכה מסורבלת, לא מטפס על סולם, לא עולה על ספה/כסא. נראה שצד ימין דומיננטי יותר- לדוגמא בעליית מדרגות תמיד רגל ימין עולה ורגל שמאל אחריה (לא עולה בעמידה-הידיים תומכות במדרגה הבאה).
משחק- לא בונה מגדלים (נראה שזה לא מעניין אותו בכלל), לא מבין משחקים כמו לוטו, התאמות, פאזלים וכד'. משחק בעיקר בכלי נגינה, מטבח, כדור, "קוקו".
אינני יודעת אם יש קשר אבל גם מבחינת המשקל הוא קטן מאוד (מתחת לאחוזון 3) וגם היקף הראש ב3 בדיקות בטיפות חלב היה בגבול אחוזון 3 (מעט מתחת)
האם יש כאן איחור שצריך להתייחס אליו? אם צריך, למי פונים? אשמח לדעת בכל אחד מהתחומים האם נחשב לעיכוב, מה מצופה מבן גילו ובעיקר- מה עושים אם צריך.

תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
19:13 27.08.14
דנה שלום,
לפי תיאורך, התחום השפתי נראה תואם לגיל. ייתכן שההיגוי משובש, אבל זה בסדר לפי גילו. מה שחשוב הוא ההבנה.
מבחינה מוטורית - כיום לפי תיאורך אין איחור, אבל יש סרבול במוטוריקה גסה, וייתכן שגם במוטוריקה עדינה, ולכן הוא גם פחות מצליח במשחקים שונים, כמו הרכבה ובנייה.
אם הייתם בפיזיותרפיה, אפשר לבקש בדיקת ביקורת, ואז הפיזיותרפיסטית יכולה להמליץ על סבב חוזר של טיפולים. לפי ההתרשמות שלה, היא גם יכולה להפנות אותך למרפאת-בעיסוק, שמטפלת בתחום המוטוריקה העדינה.
שוחחי עם רופא הילדים שלך. סביר שיפנה אתכם למכון להתפתחות הילד.
אבל אין מה לדאוג. אלה דברים שמסתדרים.
כל טוב!
שלום, תודה על תשובותייך המקסימות!
יש לי ילד בן 3 וחצי ילד בן שנתיים וחצי ותינוק בן חצי שנה.
לאחרונה בני בן ה3 וחצי התחיל לקחת לבן השנתיים וחצי כל הזמן משחקים, הוא יכול לקחת לו אפילו ממש מהידיים והם רבים על זה, מה שקורה זה שבן השנתיים מקסימום בוכה וברוב הפעמים אפילו לא מנסה לקחת בכח בחזרה.
1. איך אפשר להפסיק או למתן את לקיחת המשחקים?
2. איך אני אמורה להגיב בסיטואציות האלו? אני לא רוצה לנקוט צד לטובת הקטן, כי אני רוצה שילמד לעמוד על שלו.. אבל איני יכולה לראות אותו בעמדת "מנוצח" כל הזמן, גם ככה חסר לו ביטחון עצמי לצערי, אך גם לבן ה-3 איני רוצה להיות "נגדו" (בעינייו כמובן..)

אשמח להסבר מפורט.
תודה!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:45 27.08.14
שני שלום,

ראשית, אני מאחלת לך הרבה כוח וסבלנות בגידול שלושת הילדים !!! זו בהחלט משימה לא פשוטה כשגיל הילדים כה "צפוף".
ולשאלותייך : אין ספק שהגדול מתחיל לחוש את כוחו ויכולותיו, ומפעיל אותם על אחיו הקטן יותר והחלש יותר כרגע. צריך להבין שמדובר כאן גם בשלב התפתחותי מסויים, בו הילד מנסה להפעיל שליטה על העולם (כולל עלינו, ההורים), ואולי גם בתכונת אופי מסויימת. הרי לכל ילד אופי משלו. יש ילדים עקשנים ולוחמניים, ויש ילדים שהם מטבעם וותרנים וכנועים. אנחנו, כהורים, יכולים להשפיע מעט, אבל האופי הבסיסי הוא מולד ונשאר.
יש הממליצים לכן שלא להתערב בין הילדים, ולהניח להם ללמוד כל אחד את יכולותיו וגבולותיו בתוך המאבק הטבעי הזה.
אפשר גם "לעבוד" קצת עם הילד הגדול, כדי למתן את נטיותיו. למשל : לומר לו שוב ושוב שאין זה נכון לקחת דברים מילד אחר, בוודאי לא מילד קטן יותר, גם אם זה ילד זר, ובוודאי אם זה אחיו.
אפשר גם לתת לילד לחוש את חוויית הלקיחה, כאשר אתם איתו לבד. למשל : במצב שבו את כאמא משחקת איתו, תקחי לו משחק מסויים. ותשאלי אותו : זה נעים לך ?
בסופו של דבר, הילדים לומדים את כללי ההתנהגות החברתיים גם בגן, וגם במשפחה, כאשר כל הילדים גדולים יותר, וכולם מסוגלים להיאבק על רצונותיהם.
אין צורך להיות מוטרדים מכך יותר מדי. זה חלק טבעי מהדינמיקה המשפחתית. כך מתפתחים.
כל טוב!
 
ד''ר יוכי בן-נון  
14:34 27.08.14
שני שוב שלום,

על נושא הדינמיקה בין אחאים יש חומר מחקרי רב בפסיכולוגיה, בוודאי מאמרים וגם ספרים. אם את מתעניינת, בוודאי תוכלי למצוא דרך האינטרנט, במיוחד באתר כגון "בטיפולנט" ו"פסיכולוגיה עברית".

כל טוב!
 
רונן
17:20 26.08.14
ילד בן שנה ועשרה חודשים שעבר ניתוח לב פתוח בגיל 8 חודשים והמום סודר.
מבחינה מוטורית מתפתח בצורה תקינה אך יש לו עיכוב שפתי.
במבדק ראשון עם קלינאית נאמר שהוא תואם מבחינה תקשורתית את גילו. אל יש לו מבחינת הבנת השפה יש לו עיכוב של חצי שנה ובהפקת צלילים עיכוב של 8 חודשים.
הומלץ על 15 מפגשים עם קלינאית. הילד עדיין לא היה במסגרת גן.
האם העיכוב מעיד על אוטיזם ? (מבחינה התנהגותית אין קווים לאוטיזם )
האם זה מעיד על סוג של פיגור שכלי??
תודה.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:14 26.08.14
מיכאל שלום,
לא כל בעייה התפתחותית מצביעה על אוטיזם. תודה לאל. לבן שלך יש איחור שפתי. זהו. זה גם בהחלט לא קשור עם פיגור שכלי, בוודאי לא בהמשך החיים.
ייתכן שהעיכוב השפתי נובע מההסטוריה הרפואית של הילד. ידוע לנו שילדים שהם חולניים בינקות המוקדמת מפתחים עיכובים בתחומים שונים בגלל המחלה, האשפוזים, וכד'. בהחלט ייתכן שזה יחלוף בעוד שנה-שנתיים ותשכחו מכך.
טוב שהילד במעקב ויתחיל טיפול. זה יקדם אותו.
כל טוב והרבה בריאות !
 
אמא
10:43 24.08.14
שלום רב
בני בן ארבע יש התנהגות חדשה שקצת מטרידה
כל פעם שמבקשים ממנו לעשות משהו שלא רוצה מתחיל לצחוק לנו בפנים
בצחוק מתגלגל
שאני חוזרת על ההוראה שוב בקול יותר חזק הוא לבסוף קם ומבצע את ההוראה
ומסתכל עלינו בצחוק מזלזל
איך אנו ההורים צריכים להתנהג מולו שהוא מתנהג כך
כי זה נהפך להיות רוב היום שפונים אליו
תודה רבה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
10:54 24.08.14
אמא יקרה,
זה ממש לא צריך להטריד ! אבל מעניין מה גורם לצחוק הזה, ויכולים להיות לכך כמה פרשנויות, למשל : שהילד חושב שאתם בוחנים אותו, והוא מרגיש שהוא מסוגל ויכול, פרשנות אחרת יכולה להיות, שהוא מראה לכם, שאיננו "חושש" מן הסמכות שלכם.
אני מציעה לכם לשאול אותו מה מצחיק ? להסביר לו מה המשמעות של צחוק במצב כזה, ולמה הוא מתכוון ? הוא אולי לא יבין אתכם בדיוק, אבל הוא בוודאי יבין שאתם כועסים, או לא מרוצים.
בכל מקרה, זה בוודאי יחלוף.
כל טוב!
 
רונן
15:56 19.08.14
שלום. בגיל שנה וחצי אמרו לנו בטיפת חלב שהילד צריך כבר חדעת לבנות מגדל קוביות של שלוש חלקים, בשלב זה הוא עדיין לא היה בונה מכיוון שאף פעם לא עבדנו איתו על זה. לאחר כמה ימים שהראנו לו בבית הוא באמת התחיל לבנות מגדלים בכל מיני צורות של שלוש וארבע וחמש חלקים. ככה במשך חודשיים. בחודש האחרון הוא פשוט לא מוכן לבנות מגדל ולא משנה מאיזה סוג. הוא פשוט לוקח את הקוביות ומעיף אותם ממנו או שהוא בונה בחוסר עניין 2 קוביות ואז מפרק אותם.
במהלך התקופה הוא למד דברים חדשים אך נושא המגדל מטריד אותנו. האם יש פה בעיה ??????
 
ד''ר יוכי בן-נון  
18:21 19.08.14
דודו שלום,
תחשוב : לו היו נותנים לך לעשות אותו דבר שוב ושוב ושוב, זה לא היה נמאס לך ????
ילד מתפתח וסקרן, נמשך להרבה דברים, ועובר מדבר לדבר : מנסה, בודק, מגוון. בוודאי שאחרי שלמד לבנות מגדל, הוא עובר ללמידה של דברים אחרים..... כך הוא מתקדם..... זה התהליך הכי נורמלי , והסימן הכי טוב לילד בריא ונבון.
מצויין !
 
רונן
16:57 17.08.14
יש לי ילד בן שנה ושמונה חודשים.
בגיל 8 חודשים בערך הוא פיתח חרדת זרים. הוא לא היה מוכן שאף אחד ירים אותו או ייגע בו אפילו. חוץ מאיתנו ההורים. לפעמים הוא גם היה עצבני אפילו אם מסתכלים עליו.
1- האם זה נורמלי דרגה כזאת של חרדת זרים?
רק היום לאחר שנה הוא קצת מתחיל להיפתח יותר לסביבה. אני מציין שהוא כרגע עדיין לא במסגרת של גן.
2- האם זה סביר שרק בגיל שנה ושמונה חודשים זה מתחיל לעבור ?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:36 18.08.14
דודו שלום,
עניתי לך בפורום השני שלי, שאליו פנית. אנא ראה שם את תשובתי.

כל טוב!
בני בן 4.8, גמול ביום מהחיתולים כבר מגיל 3 וקצת. בלילה איני מצליחה לגמול אותו.
לפני כ-3 חודשים, מתקופת פסח הורדתי לו את החיתול. התחלתי לדבר איתו על החשיבות של ההרגשה שאם רוצים פיפי בלילה, צריך לגשת לשירותים. כל לילה כשעתיים אחרי שכבר עשה פיפי ונרדם אני מעירה אותו (יותר נכון נושאת אותו) לכיוון השירותים, כאשר אני עושה זאת - בבוקר, מתעורר ללא פיפי. באם קורה שפיספסתי את הקימה שעתיים לאחר שנרדם, עושה פיפי במיטה וממשיך לישון, בלי שדבר זה מפריע לו
. המשך השינה גם כשהוא רטוב מעידה בפני שיתכן ועדיין לא מוכן לגמילה. מה את ממליצה לעשות, עוד מעט נכנסים מחדש לתקופת הסתיו/חורף האם יהיה נכון להחזיר לו את החיתול? (ישן עתה עם תחתונים). מאוד רוצה שעד החורף יגמל, מהן המלצותיך בעניין?
רונית שלום,
כמו בהרבה דברים, הרצון שלנו, כהורים, צריך לתאום את יכולת הילד.הגמילה בלילה היא עניין מורכב ביותר, והרבה ילדים מרטיבים בתכיפות מסויימת עד גיל 6 ו-7, במיוחד בנים. לפעמים זה נובע משינה עמוקה, לפעמים - מחוסר רגישות תחושתית ללחץ השלפוחית.
לכן אחת הגישות לטיפול היא "דיאטת שתייה : להפסיק עם השתייה כשעתיים לפני השינה. בחורף זה עובד, בקיץ פחות.
אני מציעה לא ללחוץ, ולא לגרום לילד בושה, או תחושת אשמה או מבוכה. הוא בהחלט לא אשם. יש היום תחתונים עם חיתול, מכובדים ונוחים. שילבש אותם עד שיבשיל להפסקת ההרטבה גם בלילה.
כל טוב!
 
שלי
18:03 11.08.14
אני מאוד מסכימה עם הד"ר, בתהליך הגמילה סבלנות היא מילת המפתח ואסור להאיץ ולשדר לחץ כי זה רק מלחיץ את הילד. בלילה אני מציעה לך לשים בנתיים דריי נייטס, זה מה שאני עשיתי עם הבן שלי בתקופה הזאת. לאט לאט הפספוסים פוסקים וזה עובר
 
רונית
00:09 11.08.14
בני בן 4.8, בן יחיד, מקבל תשומת לב רבה, יתכן ובשל כך ניתן להגיד שמפונק. הרבה פעמים אני נתקלת מצידו בהתפרצות בכי מלווה בזעם כאשר לא מקבל את אשר רוצה.
יש לציין שהינו ילד פיקח ונבון, מפותח לגילו, מבין ומתקשר כמו בוגר. מאוד מכעיס אותי הרבה פעמים כאשר אני אומרת לו לא לעשות דבר מה, כאילו לא שומע אותי וחוזר על פעולתו שאסרתי אותה שוב ושוב. לאחרונה החל גם להתחצף ולענות לא יפה.
שאלתי היא מהן השיטות האפקטיביות כדי שישתף פעולה מייד, בלי שיהיה צורך לבקש ממנו שוב ושוב. ובאם נאמר לו לא לעשות דבר מה והוא בכל זאת עשה, מהן הן הפעולות שעלי לנקוט באותו רגע.
לרוב אני מנסה לדבר איתו כאל בוגר, לעיתים מושיבה אותו בחדר כמה דקות- שני אלו לא התגלו כתורמים, כי במקרים חדשים אני שבה ורואה את ההתנהגות הלא תקינה.
מה עלי לעשות כדי להגיע להתנהגות יותר נאותה של הבן, המשקפת כי הילד מבין שיש גבולות וכי עליו להשמע לדברי ולהוראותי?
יש לציין שאינו מתנהג כך באופן גורף לכל אשר אני אומרת לו. יש מקרים בהם הוא מתנהג כפי שתארתי ומקרים אלו מאוד מכעיסים
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:36 11.08.14
רונית שוב שלום,
אם הילד נבון, אפשר לשבת לשוחח איתו, להסביר לו מדוע צריך גבולות, ומה הגבולות.
אפשר לערוך "חוזה" עם הילד, לפיו תבחרי 3-4 התנהגויות (לא יותר בפעם אחת!) שאותן אסור לו בהחלט לבטא. אפשר להעלות זאת בכתב ע"י מדבקות צבעים, כאשר לכל התנהגות לא רצוייה יהיה צבע אחר, והדף יהיה על המקרר. במסגרת החוזה, אפשר להחליט על עונש שהילד מקבל לגבי כל התנהגות שלילית. ואז, כאשר הוא מתחיל לאבד שליטה, אפשר לומר לו : תזכור "צבע אדום" או "צבע סגול", לפי העניין.
מנסיוננו, זה עובד. כאשר הילד מצליח לשלוט בעצמו, חשוב מאד לשבח אותו, ואולי אף לתת לו פרס קטן בשל כך.
דרך אחרת היא להתעלם מן הבכי והתקפי הכעס. לצאת מהחדר, לתת לילד להרגע, ואז לדון איתו על העניין. גם זה עובד עם חלק מהילדים, המחפשים שליטה ע"י התקפי הזעם.
בהצלחה!
שלום
.האם את/ה מכיר/ה ויכולה להמליץ על פסיכולוגית לילדה בת 7,
באיזור פתח תקוה רבתי וסביבותיה,
שמטפלת מטעם קופ"ח מכבי?
תודה מראש
בני נולד שלו ורגוע , בגיל שנה שהפסקתי להניק אותו הפך להיות אגרסיבי ואלים. מי שנמצא סביבו בעיקר ילדים סובל מהעניין הוא מושך בשיער , צובט, נותן צ'פחות בלי כל סיבה סתם כי בא לו, יכול להיות שמדי פעם ההתנהגות נובעת מתשומת לב מילדים אחרים, אבל אני מרגישה שזה מעבר מכוון שהוא לא יודע להתנהג אחרת לי אין רגע מנוחה אני חייבת להיות אחריו כשאנו נמצאים בגינה או בגימבורי או בכל מקום אחר שיש שם ילדים אני חייבת להיות ממש ממש צמודה אליו מכוון שפתאום משום מקום תבוא צביטה, משיכת שיער , וצ'פחה, אני מסבירה אך ללא שום הצלחה, הוא לא מדבר אולי ממש מילים בודדות אמא אבא בקבוק מים לעומת אחותו שבגילו לא הפסיקה לפטפט. הוא לא בגן, הוא ילד נבון שמבין מה שאומרים לו אך עדיין ממשיך בהתנהגות הזו, כשהוא מתרגש ממשהו אז ההתנהגות הופכת להיות יותר קיצונית וההרגשה שהוא כאילו צריך שק איגרוף כדי להוציא את כל האגרסיות שמתחבאות בו, אציין שהוא ילד שמקבל אהבה אין סופית מטופח אני מקפידה להוציא אותו לגינה וכו' . אשמח לקבל הצעה כלשהי, או הכוונה לאן לפנות אולי הוא צריך עזרה בלשחרר אגרסיות , אין לי מושג מה לעשות, תודה מראש גלית.
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:51 06.08.14
גלית שלום,

התקופה של התנהגות תוקפנית היא שלב התפתחותי ידוע, שמופיע לפני תחילת הדיבור. אנחנו מסבירים זאת בכך שהילד כבר מבין, ורוצה להתבטא, אבל לא מסוגל כל עוד הדיבור שלו לא מפותח מספיק. זו כנראה חווייה של תסכול, ואין לילד דרך אחרת לתקשר אלא במגעים .
מצד שני, לו הוא היה בגן, במסגרת מסודרת, בוודאי היה לומד לרסן את עצמו יותר טוב. זו למידה חברתית, וכל עוד הוא לבד, זה לא קורה.
כרגע - אפשר לתפוס לו את הידיים כשהוא מרביץ, ולהגיד לו בטון תקיף "אסור"! או "אמא כועסת".
אני מקווה שבספטמבר ייכנס לגן, והשפה תתפתח, והתופעה תיעלם.
כל טוב!
שלום
בני בן 2.3 החל בחודשים האחרונים להתחצף - מאוד לא ממושמע, עושה מה שמבקשים ממנו רק אחרי כמה פעמים שאומרים לו ,ולפעמים צריך לקחת אותו בכח (זה יכול להיות מלבוא להתקלח, להתלבש, ללכת הביתה או למקום אחר וכל דבר בעצם..). אם כבר לוקחים בכח או עושים משהו שלא מוצא חן בעיניו - מגיב בחוצפה: אומר לנו "פויה /איכסה / אתה מגעיל, לך מפה" וכו', מסוגל גם להכות אותנו אם עושים משהו שהוא לא רוצה ועוד. נציין כי יש לו אח בן 3.9 שהוא ילד מקסים ויותר קשוב אלינו, אבל בהחלט מלמד את אחיו הצעיר מלים לא יפות ו"מביא" מהגן טקטיקות חדשות כל הזמן...
אנו מנסים לשים לו גבולות - למשל לא לקרוא לו 10 פעמים, אלא בפעם השנייה- שלישית פשוט לבוא ולקחת אותו (גם בכח אם אין ברירה), וזה הרבה פעמים מסתיים בהמון בכי ודרמות מצידו - הוא עושה מכל דבר כזה טרגדיה של דמעות... ובכלל - מאוד מפונק, אם הוא לא מקבל מה שרצה, הוא בוכה מאוד, מכה, מדבר אלינו לא יפה.
בנוסף נציין, כי הוא מאוד קשור אלי - אמא שלו, והמון "נדבק" אלי - מתחבק ומתנשק איתי, ואוהב את אבא רק כשאני לא באיזור. כשאני נמצאת, הוא מתנהג לאבא בצורה נוראית , מתחצף אליו ומדבר אליו לא יפה, אם אבא בא לחבק אותו הוא ממש מכה אותו!! ניסינו בטוב, באיומים, ב"עונש" (ללכת לשבת בצד או במיטה לדקה או שתיים), ב"היעלבות" וכו' וכו'.
כלום לא עוזר!
מאיזה כיוון לדעתך צריך לתקוף את הבעיה? איך הכי נכון להציב לו את הגבולות שחסרים לו?
בנוסף -
הוא מדבר מאוד טוב מבחינת אוצר מלים (אומר ממש הכל) ומשפטים ארוכים, אבל חלק מהמילים שלו משובשות, והוא הוגה "חיריק" במקום "צירה"- למשל "לא יפי" במקום "לא יפה". האם צריך לדעתך לפנות לקלינאית תקשורת? אציין שהשפה שלו מתפתחת ומשתפרת כל הזמן.
תודה רבה מראש.
ליה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
20:54 02.08.14
ליה שלום,
גיל שנתיים מוכר בשם ה-TERRIBLE TWO. מבחינה התפתחותית, האישיות מתגבשת, והילד נמצא בשלב שבו הוא בוחן את העולם, ונלחם על עצמאותו. לכן הוא מנסה להשליט את רצונו, להגיד הרבה "לא", ולמרוד בהורים.
לדעתי, אתם עושים נכון בהשמת הגבולות, כפי שאת מתארת, ויש לכך אפקט חינוכי, גם אם זה לא מיידי. אפשר גם לתת עונשים מסויימים, כמו למנוע ממנו משהו שהוא אוהב, וכן - לבטא את הכעס שלכם עליו בהבעת פנים ובמלים ברורות.
והעיקר - סבלנות. זו תקופה, והיא חולפת. כמו מחלות ילדות אחרות.
כל טוב !
 
אמא לחוצה
09:48 29.07.14
בוקר טוב
הבת שלי כמעט בת 9 חודשים והיא לא משחקת לבד לאורך זמן. היא משחקת כ-5 דקות ואז בוכה. מרימים אותה ומחזירים אותה עם צעצוע אחר ואז שוב משחקת כ-5 דקות ושוב בוכה. כל הזמן נמצאים איתה במעין מלחמה. כך זה היה תמיד. היום בבוקר המטפלת במשפחתון שלה הודיעה לנו שהיא לא מסוגלת יותר לשמור עליה מכיוון שהיא כל הזמן בוכה וביקשה מאיתנו לבדוק אפשרות של מטפלת אישית.
מבחינת התפתחות מוטורית היא רק מתהפכת מהבטן לגב ולהיפך (לא התחילה לזחול או לשבת...). מה לעשות?
 
ד''ר יוכי בן-נון  
08:35 30.07.14
אמא יקרה,

עניתי לך בפירוט בפורום השני. אנא קראי שם. אני מקווה שעזרתי ולו במעט.

כל טוב!
 
אבאלה
02:11 27.07.14
שלום רב
ראיתי שיש כאן יחס חם ומענה טוב ומקצועי
נולדו לי בס"ד תאומים אחרי הרבה שנות ציפיה
בשבוע ה-36, הבן הוא הבכור נולד במשקל 2.020 והבת במשקל 1.500
כעת הם בגיל 9 חודשים, הבת דוקא מתהפכת לשתי צדדים , זוחלת על גחון ומנסה לזחול על ארבע, מתקשרת באופן סביר
ואילו הבן, כמעט ואינו זוחל קדימה או אחורה, הכי קל לו זה לדחוף את עצמו הצידה, וזה גם כן רק עם מגרים אותו.
כעת שלמד להתהפך מהבטן לגב, הוא מעדיף פשוט להתהפך.
לפעמים הוא מנסה לזחול והוא מרים את ידיו מהרצפה כמה פעמים, אך לא מצליח לזחול
מאוד אוהב נשיקות ומגע ומגיב מאוד יפה
בלילה אם הוא שומע רעש הוא פורץ בבכי היסטרי,
אם זבוב הולך עליו זה לא מפריע לו בכלל

הוא מקבל טיפולי פיזוטרפיה, שמקדמים אותו ממש במעט,
נתנו לו גם כמה טיפולים במים שמשפיעים עליו יותר, אך עדיין לא נראה פריצת דרך,
לפעמים ואולי זה בגלל רעשים מסוימים יש לו מין טיקים של בהלה
הרופאה להתפתחות הילד של קופ"ח אומרת שזה בסדר וזה רק איחור בהתפתחות
איך אני יכול לדעת שהיא צודקת, האם כדאי לקחת אותו לאבחון נוסף, ואם כן אצל מי?
תודה רבה, אבאלה

אשמח אם תשלחו לי את התגובה גם למייל M48485252@gmail.com היות וכמעט אין לי אינטרנט זמין
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:34 28.07.14
אבאלה יקר שלום,

נראה לי לפי התיאור שלך שהילד מתפתח בסדר, לפי גילו, ואין סיבה לדאגה. אני גם חושבת שאתה יכול לסמוך על דברי הרופאה, ואין צורך ללכת לעוד חוות-דעת. צריך בוודאי להמשיך בפיזיותרפיה ולהיות סבלני. ההתפתחות איטית מעט, אבל יש התקדמות. כדאי לדעת שבתחילת החיים, בנות בדרך כלל זריזות יותר מבנים, ובהמשך זה משתווה.
בינתיים תהנה מהילדים !!!
כל טוב!
 
אבאלה
17:29 28.07.14
שלום אני בן 16 הגובה שלי 1.61 הגובה של אבא שלי 1.73 ושל אמא שלי 1.54
אחי הקטן בן 15 1.67 ואחי הגדול בן 20 1.71 רציתי לדעת האם יש לי בעיה בהורמונים עד כדי לקחת זרקיות וכדורים האם בכלל מאוחר כי אני בן 16 או שזה הגובה שאני אמור להיות והאם אני יוכל לגבוה עוד באופן טבעי 4-9 סמ ככה? אשמח אם תעזרו לי תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
07:37 28.07.14
איתי שלום,
ידוע לנו שהצמיחה נמשכת עד גיל 21 בעקביות, ואח"כ יותר באיטיות אפילו עד גיל 25, כך שיש לך עוד לאן לשאוף. מצד שני, לפי הנתונים שאתה מציין, אינכם משפחה גבוהה, ולכן נראה שאתה בטווח התורשתי שלך.
אתה יכול לבקש מרופא הילדים להתייעץ עם מומחה לגדילה, והוא יכול לעשות את הבדיקות המתאימות כדי לברר את מצב הורמון הגדילה.
כל טוב!
 
אביב
10:29 23.07.14
שלום רב,

ביתי בת 3 מטופלת בהתפתחות הילד אצל קלינאית תקשורת ופסיכולוג בגלל איחור בדיבור ובעיות תקשורת קלות.. (היא לא מאובחנת היא ממש "גבולית" והצוות עדיין לא החליט.היא הולכת לגן שפתי בשנה הבאה). לביתי יש כנראה בעיות רגשיות שמתבטאות בזה שהיא ישר בוכה שהיא רוצה משהו ולא מקבלת. היא מלאת בטחון בבית וגם בטיפולים אצל הקלינאית תקשורת. מפטפטת ומתקשרת נהדר שרה ורוקדת... אבל אתמול היתה לה מסיבת סיום במשפחתון והיא כל כך התרגשה מהמסיבה .. אבל כשהגענו היא ניגשה עם הסייעת לרקוד עם כל הילדים היא הראתה לכולם את השמלה שלה ופתאום פרצה בבכי ולא רצתה לחזור לרחבה. ישבה לי על הברכיים כל המסיבה. הגננת אומרת שבחזרות היא עשתה הכל כמו כולם והיתה שם המפעילה וצוות הגן . למה יש לה את החרדות האלה מהרבה אנשים? את רובם היא מכירה אלה ההורים של הילדים בגן.
זה מאפיין ילדים עם בעיות תקשורת?
אודה לתשובתך
 
ד''ר יוכי בן-נון  
12:22 23.07.14
אביב שלום,
יש ילדים עם מצב שנקרא "חרדה חברתית", כשהכוונה היא בדיוק לחרדה מקהל, חרדה ממצבים פומביים, ומציאות של הרבה אנשים יחד, אפילו אם הילד מכיר אותם. יש גם מבוגרים כאלה, וזה נושא לטיפול פסיכולוגי בהמשך החיים. כיום המחשבה היא שחרדה חברתית היא בעייה מולדת.
פעמים רבות, בעיות התקשורת הן תוצאה של החרדה החברתית, ולכן קשה לנו בגיל הצעיר כל כך לעשות את האבחנה המדוייקת.
אצל הבת שלכם , אני מנחשת שקשה לעשות את האבחנה במיוחד, משום שיש עיכוב בשפה, שגם הוא עלול ליצור קשיים בתקשורת אצל הילד, וגם אולי קיימת חרדה חברתית.
אני מציעה לכם להכניס אותה לגן שפתי, ולהמתין עוד שנה. אולי כשיחול שיפור משמעותי ביכולת הביטוי שלה, ומעצם הגדילה, תראו בשנה הבאה תמונה חיובית וברורה יותר. וגם אם יהיה צורך בטיפול בחרדה החברתית, זה ניתן לטיפול.
כל טוב!
 
אורית
10:10 21.07.14
היי
שוב שאלה לגבי ביתי בת החודשיים
שמנו לב שכאשר היא על הבטן או אפילו על הגב,היא לא מפנה את ראשה לרעשים שאנחנו עושים לה על ידי רעשן למשל,
אנחנו יודעים שהיא שומעת,כי אם היא ישנה ואנחנו עושים רעש היא קופצת,אבל רעש ע"י קול או צעצוע לא גורמים לה להסתובב,
מצד שני היא עוקבת אחרי פנים של אדם,או צעצוע,ומחייכת ,
יש לה העדפת צד קלה,אבל אנחנו לא יודעים אם זו הסיבה,
האם דרוש מעקב או בדיקה נוספת?
תודה
 
ד''ר יוכי בן-נון  
13:51 21.07.14
אורית שלום,
לא נראה לי שזה מדאיג בגיל חדשיים. ייתכן פשוט שהרעש לא מספיק חזק/מפחיד, ו/או שאיננו משמעותי עבורה. כלומר : היא עדיין לא מזהה אותו עם חפץ או אדם מוכר. זה יגיע בעוד כמה שבועות.
כל טוב!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  119  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
התפתחות ילדים   יכולת קוגנטיבית   מוטוריקה   פיגור   מחלות גנטיות אצל ילדים   קשיי התנהגות
RSS RSS פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים