פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים עמוד 9

שלום רב,
בני הבכור בן 4 שנים ו-9 חודשים
נעדר יד דומיננטית
בועט בימין
מצייר בשמאל
מדביק בימין
..
מפגר אחר בני גילו בכל נושא היצירה, נעזר בילדים אחרים "שיציירו לו" ומפתח תסכול בתחום.
כיצד אני יכולה לסייע לו? למי לפנות?
חברה שניסתה לעבוד איתו על ציור ומגיעה מתחום החינוך המיוחד טוענת כי עין שמאל שלו מתמרכזת ובורחת בזמן ציור מקרוב.
האם לפנות לרופא עיניים? לנוירולוג? לריפוי בעיסוק?
תודה,
אמא מבולבלת

אמא יקרה שלום,
ראשית, טוב לבדוק את הראייה, אצל רופא עיניים לילדים ואצל אופטומטריסט, כדי לוודא שהראייה תקינה.
לגבי הציור - התייעצי עם הגננת, ולפי ההמלצה שלה, את זכאית לפנות למרפאת-בעיסוק מטעם קופת-חולים במקום מגורייך.
בהצלחה!

שלום,
בתי נולדה בשבוע 37 והיום היא בת שבעה חודשים.
אובחנה כהיפוטונית ולכן עדיין לא עומדת על שש אבל עושה את כל היתר, מתגלגלת לשני הכיוונים, צוחקת בקול כשמצחיקים/מדגדגים אותה, ואפילו לפרצופים מצחיקים, רוקדת לצלילי שירים ומוחאת כפיים, ממלמלת ועושה המון קולות מצחיקים.
מאוווד סקרנית, מושיטה ידיים לחפצים, רוקנת כדי לתפוס אותם, משחקת איתם יפה.
אבל, עושה הרושם שהיא לא מגיבה לשמה, במיוחד לא מגיבה כאשר עסוקה במשהו או בוהה בטלויזיה, לציין כי כל הזמן אני ממציאה לה שמות חיבה ועד לפני כשבועיים לא ממש קראתי בשמה, אבל הסובבים האחרים כן עשו זאת.

האם עליי להיות מודאגת?
בנוסף, כאשר היא נמצאת בסביבה של הרבה אנשים היא ממש "מנותקת" (אולי זה נובע מביישנות?) ולוקח לה הרבה זמן להיפתח.
אני ממש מודאגת.

לימור שלום,
עוד מוקדם מאד להגיב לשם- זה קורה לקראת גיל 9 ח', כך שעדיין לא צריך לדאוג.
בכל מקרה, צריך להקפיד שהאזניים יהיו "בריאות", ואם יש דלקות אזניים - חשוב לעקוב אחר השמיעה, שתהייה תקינה.
כל טוב!

בני בן 3.5 עד לפני שנה גרנו אצל אימי כשבני היה בן חודש עברנו לאימי ,ועברתי עם בן זוגי לבית משלנו.
באותה תקופה שאנחנו יצאנו מהבית,אחותי עברה לאימי עם בנה,מהראיה של בני אותו הוציאו מהבית,והנכד האחר בעצם תפס לו את המקום,הבית של אימי זו החממה של בני מהיותו תינוק,לכן תמיד כשהוא מגיע לאימי הוא טעון מאד כלפי הנכד האחר,ואחכ עובר לו.
זו בעיה אחת שיצרה לדעתי בעיות רגשיות שמתבטאות בעקשנות,והרבה בכי.
לבני יש ימים לא פשוטים הגרוש שלי לוקח אותו פעם בשבוע אליו לבית אימו,שאני יודעת שהוא ואמא שלו חתול ועכבר,ובנוסף יש לגרוש שלי בן מנישואין קודמים בגיל ההתבגרות ויש ביניהם המון מריבות,אבל לצערי הרב אני לא יכולה למנוע ממנו מלקחת אותו.
אנייודעת שכשלפעוט בגילו החיים וההתמודדות לא קלים ,כל המעבר,כמו ההלכת לאבא פעמים בשבוע,יש לבני נעילות על דברים שהוא מתעקש ובוכה המון,היום הוא בכה שכבר פשוט כאב לי כמה הוא בוכה.
אני רוצה איבחון לבני וחוות דעתך על מה שסיפרתי לך על קצה המזל
תודה

סופיה שלום,
אי אפשר לעשות אבחון דרך האינטרנט, אבל החלט נראה לי כדאי שתפני לפסיכולוגית התפתחותית שתפגוש אתכם, תערוך אבחון, ותיתן לך הדרכה כיצד להתנהג עם הילד.
אין ליספק שקשה לילד בתנאים כאלה, הוא בוודאי מבולבל מי ה"אבא" שלו, ומה תפקיד בן-הזוג שלך בחיים שלו, ומה הקשר עם סבתא, ועוד.
מנסיוני, כשהילד גדל, והחיים שלו יציבים, הוא מסוגל להבין גם מצבים מורכבים , כמו של משפחה כמוכם. אבל עד אז, מסובך לו, וצריך אולי לתת לו יותר תשומת-לב, ולהיות איתו יותר סבלניים.
מקווה שעזרתי לך קצת.
כל טוב!

בני הבכור כיום בן שנה ו-3 חודשים התחיל לזחול רק בגיל תשעה חודשים זחילת גחון וזאת לאחר טיפול פיזוטרפיה אחת לשבוע. הוא לא מצליח לעבור ממצבים שונים: מהבטן לישיבה ולהיפך. בשבועיים האחרונים מצילח לצעוד בלול תוך כדי אחיזה או כשנותנים לו ידיים ויחד עם זאת לא מוכן להיות על הבטן ובוכה הרבה מאוד.מה אפשר לעשות?

חנה שלום,
טוב שהילד בטיפול פיזיותרפי, וזה מה שחשוב וצריך.יותר מזה : הפיזיותרפיסט/ית שמטפל/ת בו תדע להפנות אתכם לאיש-מקצוע נוסף, כמו רופא, אם תחשוב שצריך. לכן, תהייו רגועים, ותחכו בסבלנות. גם התפתחות רגילה היא לא תמיד מהירה. במקרה שלכם, יש כנראה עיכוב מסויים, אבל פעמים רבות זה מסתדר במשך הזמן, והילד "נותן קפיצה" בבת אחת.
כל טוב!

שלום חנה,
חשוב שבנך ימשיך את טיפולי הפיזיותרפיה. לפי מה שאת מספרת הוא מתקדם לאט אבל מתקדם, וזה חשוב מאד. דבר נוסף שאת יכולה לעשות הוא לשאול את הפזיותרפסטית איך היא רואה את מצבו, סביר להניח שהיא מכירה אותו ואת מצבו.

בתי, חגגה עכשיו 3. נבונה מאוד וחברותית.
לקחנו אותה לאבחון בהתפתחות הילד ( דאגתי מרמת השפה) ושם התרשמו ממנה מאוד, כילדה עם רמת קשב מעל הממוצע ,לטענתם היא מעל הממוצע בתחומים מסויימים ובממוצע.
הרופאה נתנה לה פזאל של צורות והיא עשתה זאת בצורה נהדרת.
אך בבית כאשר בתי ניגשת לפזאלים תמונה גם של 6 חלקים היא מתקשה ושל יותר חלקים ממש מתקשה- שמה הפוך תחלקים ובמקומות הלא נכונים.
( מה שמוזר: שיום אחד היא ממש הצליחה תפזאל 6 ויום למחרת היא כלל לא הצליחה)
מה עושים?
ממה נובע הקושי?
אולי זה עניין של בשלות ולתת לזה זמן.
מה מקדים ליכולת של הרכבת פזאל שאוכל לחזק אותה בשלבים מוקדמים?
באם לפנות למרפא בעיסוק באופן פרטי?
יש לציין שהיא מזהה המון צורות ואת כל הצבעים.
ממש לא נראה שיש לה בעיית ראיה.
לא עברה בדיקת ראיה.
ממש תודה על המענה אתן מקסימות

הלל שלום,
אם הילדה עברה את האבחון אצל הרופאה, סימן שהכל בסדר, ואין צורך לדאוג. ייתכן שבבית, איתך, היא מעוניינת בחום שלך, בחיבוק שלך, בסיפור שתספרי לה, ולא במשחקים מובנים. המתיני בסבלנות, תני לה אהבה, שחקי איתה עם בובות.
כל טוב!

שלום איך אפשר לבדוק בעיית קשב וריכוז מה הסימנים לכך...
ביתי היפר כזאת מאז שהתחילה ללכת רצה בבית נוגעת בכל דבר אפשרי בהתחלה חשבתי שזה סקרנות לא יודעת...
כל דבר רוצה שיתנו לה אם לא היא נשכבת לאחור ,בוכה צועקת ורק אם לא מתייחסים אחרי כמה דקות נרגעת לבד..
איך אפשר להתנהג איתה כדי שלא תגדל ותהיה עקשנית מאוד

עדיאל שלום,
בגיל שנה וחצי עוד מוקדם לומר, בדרך כלל. בהחלט ייתכן שמדובר בגיל של סקרנות רבה. גם ההבנה עדיין דלה, ולכן אין לילד עניין בהתמקדות לאורך זמן. הרבה ילדים מגלים תמונה של התנהגות טמפרמנטלית בגיל שנה וחצי-שנתיים, ואח"כ נרגעים.
המתיני בסבלנות.
כל טוב!

שלום בני בן שנה וחודשיים ילד מפותח מאוד. הוא מבין כמעט כל דבר שאומרים לו אבל הוא חוזר רק על ההבהרה הראשונה במילה. מלבד אבא ואמא ( שאמא הוא אומר אהמא). לדוגמא בלון הוא אומר בה, מים הוא אומר מה, מטאטא הוא אומר טא האם זה תקין?

עדי שלום,
תקין בהחלט. ההבנה באה לפני הדיבור, והדיבור מתפתח בהדרגה : בתחילה הוגים מילה בהברה אחת, ואח"כ ההיגוי מתארך למילה כולה.
כל טוב!

שלום רב,
בני בן שנה וחמישה חודשים (מתוקן - שנה ו-3 חודשים). הוא מטופל ע"י מרפאה בעיסוק שטוענת שיש לו בעיית קשר ובעיית ריכוז. בעיית הקשר שלו מתבטאת בכך שלא יוצר קשר עין למשך זמן ארוך (ורק למס' שניות) ובעיית חוסר הריכוז שלו מתבטאת בכך שהוא הולך ברחבי החדר עם חפץ כלשהו בידו ולא יושב ומתרכז במשחק. אם יש הרבה משחקים בחדר, הוא בוחן כל אחד למס' שניות ועובר הלאה.
כמו כן - הוא טרם מבטא מילים כלל.
המרפאה בעיסוק שלנו רואה את המצב כ"חמור".
עם זאת, הסבתות והסבים, הגננת והסובבים אותנו לא רואים את הדבר כ"חמור". הם רואים זאת כאיחור, אך לא משהו מאוד מאוד "חמור".
יש לציין, שהילד מבין כשמדברים אליו. הוא מבין שאומרים לו להביא ספר ואפילו מבין שהוא צריך להביא ספר מסוים. חוץ מזה, הוא מרבה לעשות "דווקא" ולבדוק גבולות, וגם זה סוג של קשר...

הייתי שמחה לשמוע כיצד עלי לנהוג. האם עלי לדאוג? האם יש בעל מקצוע מסוים שכדאי לי לראות מלבד המרפאה בעיסוק והנוירולגית שבדקו אותו...?

בתודה מראש,
לילי

לילי שלום,
אני מקווה שאנשי המקצוע שאבחנו את הילד הם אמינים ורציניים. בדרך כלל מקובל שפסיכולוגית התפתחותית מאבחנת את הילד יחד עם הרופא, ולא מרפאת-בעיסוק, במיוחד בגיל זה.
קשה לי לומר לך אם המצב חמור או לא. בדרך כלל, המשפחה , במיוחד כשבני המשפחה אינם אנשי מקצוע, אינה יכולה להעריך את הבעייה.
אני מציעה שתקחי זמן מסויים, כ-3 חדשים, ותראי אם הטיפול שהילד מקבל משפר את המצב. נקווה שכן. אם לא - אני מציעה שתפני לפסיכולוגית התפתחותית.
מאחלת לכם כל טוב, והשתפרות. צריך להיות אופטימיים!

שלום רב,

הבן שלי כמעט בן 3, עושה פיפי וקקי בסיר רק כשהוא עירום,
כשאני שמה לו תחתונים ומכנסיים הוא עושה פיפי/קקי בתחתונים ולא מוריד אותם!
ניסיתי להסביר לו שכשיש לו פיפי שיוריד את התחתונים ויעשה בסיר שנמצא לידו,
אך זה לא עוזר!
בקיץ לא היה אכפת לי שהוא מסתובב קצת ערום בבית, אבל עכשיו קר ואני רוצה שילמד לעשות את צרכיו בסיר גם כשיש לו תחתונים ומכנסיים. מה ניתן לעשות?

תודה מראש

רינת

רינת שלום,
אל תמתיני ליוזמה שלו, אלא נסי להרגיל אותו לעשות פיפי וקקי בזמנים קבועים. בזמנים אלה, קחי אותו, הורידי לו את המכנסיים והתחתונים, והושיבי אותו על סיר או על האסלה. אולי נוח לו יותר כשהוא ערום, או כך הדברים "התחברו" אצלו. אם את תיזמי זאת, הוא יתרגל בדרך אחרת.
בהצלחה!

שלום,

אנו זוג הורים מודאגים לתינוק בן שנה אשר אושפז בבית חולים עקב סרבנות אכילה ולצורך בירור FTT. בוצעו רוב הבדיקות כולל גסטרוסקופיה, תבחין זיעה, ספיגת חומרים ועוד.. הכל נמצא תקין למעט ריפלוקס קל - מטופל בלוסק מזה שלושה חודשים. במהלך אוגוסט השנה הפננו לבית חולים שניידר להמשך מעקב FTT. יש לציין כי הילד שוקל כיום 7070 גרם,( משקל לידה 3000 גרם ) היקף ראש 44 ס"מ גובה 71 ס"מ. יש לציין כי במהלך 8 חודשים האחרונים הילד עלה 1 קילו בלבד! בביקור האחרון בשניידר לפני כשבוע טען הרופא לחשד PDD. הילד מסרב לאכול מוצקים. אוכל רק מטרנה מועשרת עם דייסת קורנפלור כ 550 מ"ל ביום לממוצע.
יש לציין כי בגיל 9 חודשים עבר בדיקה התפתחותית ובו צויין כי בננו תקשורתי, מגלה הישגים טובים בתחום החברתי יש איחור מוטרו גל ( גסה ועדינה ).
מבחינה התפתחותית החל לזחול בגילה 10 חודשים, כעת זוחל על הברכיים ומתיישב ומנסה להתרומם.
לטענת הרופא בשניידר בביקורנו האחרון טוען לקשר עין לא מספק ואיחור בכישורים החברתיים. כמו כן ניתן טיפול באורקטין ( מעורר תאבון ) ובסירופ ויטמולט.
לסיכום - אנו ממש מודאגים, לא ישנים בלילה חוששים לשלום הילד.
האם אכן נראה שמדובר בסוג של PDD?
כיצד מאבחנים זאת?
לא ברור מדוע הילד לא עולה במשקל?
האם מניסיוונכם עצם העובדה שבני מסרב לאכול מוצקים ולהיחשף לטעמים, מרקמים וכד אינו מהווה סוג של לקות מסוים? האם לילדים אוטוסטים אין בעיית תזונה, תאבון, חשיפה לטעמים, אכילה, חוש טעם?
הילד אוהב מים ואמבטיה, נהנה ממסג'ים, אך אינו אוהב על הידיים.
כמו כן הילד בן שנה ואומר מעט מילים, כמו אבא, אור, בא...
לסיכום:
אנו מאוד חוששים ומוטרדים ואיננו יודעים כיצד לפעול בנושא.
ידוע לנו כי איתור ואבחון מוקדם יכול וחשוב לסייע להצלחת הילד.
אשמח לתשובה..

אבא יקר שלום,
קשה לי לאשר או לשלול אבחנות דרך האינטרנט, במיוחד אבחנה של PDD, שבה צריך להתרשם מהתנהגות הילד, והיחס שלו לאנשים אחרים ולסביבה.
בכל מקרה, לדעתי, לאור הריבוי של הבעיות : גם באכילה, גם בגדילה גופנית, חשוב שתהייו במעקב במסגרת רב-מקצועית, במכון להתפתחות הילד. שם הילד ייבדק ע"י רופא התפתחותי, פסיכולוגית , קלינאית תקשורת, ואנשי מקצוע אחרים, אם צריך. מאד חשוב שתהייו במעקב תקופתי, כדי לבחון את ההתקדמות, ושאתם תקבלו הדרכה מתאימה כיצד לנהוג בו, גם מבחינת אכילה, וגם מבחינות אחרות.
יש בשניידר מכון כזה ואפשר להפנות אתכם, אפשרי גם שתופנו למכון במקום אחר, ויהיה קשר בין המחלקות הרפואיות. אין לי ספק שהדאגה שלכם מבוססת וצריכה התייחסות.
כל טוב!

ביתי בת שנה וחצי אני רוצה לנסות לגמול אותה האם זה מוקדם??איך אפשר להתחיל יש ליין שני דברים 1.שהיא לא במסגרת היא איתי בבית 2.אני בהריון עוד שבועיים בערך צריכה ללדת.

איך אפשר לעבוד איתה על עקשנות היא ממש עקשנית כל דבר רוה ועכשיו ואם לא מביאים לה בוכה ושמנסים להרים אותה מתנגדת בכל הכח מפחדת מאוד שתגדל יהיה יותר קשה ותהיה מהילדים שמשתטחים בקניון איך אפשר למנוע זאת יש לציין שאני מסבירה לה ולא ניכנעת ברוב הפעמיים

תודה רבה שבוע טוב

שלום עדיאל,גיל שנה וחצי הוא צעיר מאד לגמילה, רוב-רובם של הילדים מוכנים לגמילה רק לקראת /סביב גיל שנתיים וחצי. לדעתנו, עדיף לחכות שהנכונות לגמילה תבוא מצד הילד, ע"י איתותים שונים, כמו : הודעה על עשיית הצרכים, בקשה להוריד טיטול או ללכת לשרותים. כשנסיונות הגמילה נעשים מוקדם מדי, נוצר תסכול, ותחושה של כשלון, ואז התהליך מתאחר.

לגבי העקשנות - ייתכן שזו תקופה, וייתכן גם, שהילדה חשה את המתח בבית לקראת הלידה הקרובה. היא בוודאי מרגישה שמשהו השתנה אצלך, ולכן נלחמת יותר על קבלת תשומת-לב. כדאי מה שפחות להאבק איתה. נסי להתעלם ולא להגיב, במיוחד כשהיא נשכבת על הרצפה, בועטת או צורחת. תני לה להרגע מעצמה, ואז תוכלי להתייחס אליה שוב.ייתכן שתקופה זו תימשך גם אחר הלידה, עד שהחיים ישובו לשגרה, ואז זה יחלוף. ואולי תשקלי בכל זאת להכניס אותה למסגרת גן, כבר עכשו. לדעתי , זה יעזור לך ולה.
שתהייה לך לידה קלה., בשעה טובה !

בתי אינה מגיבה / מסובבת את הראש כאשר קוראים לה . לפעמים כשהיא עסוקה במשהו היא גם לא מגיבה לרעש כלשהו שאנו עושים ( שריקה /מחיאת כף וכדומה ).
ברור לנו שהיא שומעת - וטוב- מגיבה היטב כששרים לה בתנועות הגוף המתאימות לשיר , כשאומרים "תני לי.." נותנת וכד'. בס"ה עושה רושם שהיא מתפתחת יפה...
האם לפנות לקלינאיתתקשורת או לא?

דנה שלום,
בהחלט כדאי לברר.
נקווה שהכל בסדר.
כל טוב!

שלום,
בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד נורא פעיל,קשה לו לשבת הרבה זמן, הוא פעלתן מאוד ושובב אך יחד עם זאת הוא עושה דברים מסוכנים, פעולות שחוזרות על עצמן המון, הוא משליך כל חפץ שיש לו ביד, לא משנה מה, כוסות מזכוכית, צלחת, שלט, פלאפון ועוד. כשאני הולכת איתו לבני המשפחה אני מתביישת בזה, הוא רואה משהוא על השולחן הוא מעיף אותו, כשאנ נותנת לו לשתות בכוז הוא שותה ומיד מעיף אותה. הוא ילד מאוד פיקח ונבון אבל לדעתי השובבות שלו גבוהה מאוד.. אני מורה במקצועי ואני לא רוצה שהילד שלי יתנהג כמו תלמידים שאני ניתקלת בהם ואני נורא חוששת.מה עושים?

שכחתי לציין, שאני כועסת עליו ומענישה אותו שזה אומר להיות בלול, אבל הוא עושה דברים כל כך מסוכנים שזה מביא אותי למצב שאני נותנת לו מכה על היד, אני יודעת שזו לא הדרך אז מה כן??

שני שלום,
לפי תיאורך, ייתכן שיש לך ילד היפראקטיבי, ותצטרכי לטפל בכך בכל גיל, לפי הבעיות ורמת הקושי שתהייה. לפעמים זה לא פשוט, אבל כפי שאת יודעת, יש צרות גדולות יותר.
מבחינת התמודדות עכשו, במיוחד עם ההתנהגות המסוכנת, חשוב לנסות ולמנוע את הסכנות : לסלק דברים מדרכו של הילד, ולשים אותם למעלה, שלא יגיע אליהם, לא לתת לו דברים שהוא עלול לזרוק, לשבור וכד', לשמור עליו בחוץ, ולומר לו כל הזמן : להיזהר !
הרבה כוח וסבלנות, ובהצלחה!

היא בתהליכי גמילה מחיתולים, ביום לפעמים בורח לה גם בבית וגם בגן אבל היא מבקשת.
בלילה היא עם חיתול גמילה, אבל קמה בבוקר עם חיתול מפוצץ בפיפי ובורח לה למיטה.
מתעוררת בבכי בגלל זה..וקמה עצבנית בבוקר
מה אפשר לעשות בלילה?להעיר אותה לפיפי?להחליף לה באמצע הלילה?
החיתול הוא במידה שלה..
תודה!

זה טבעי שילדה בת שנתיים וחצי עדיין לא בשליטה מלאה בכדי להפחית אולי את כמות הפרשת השתן בלילה, אפשר להוריד לה קצת את כמות השתייה בשעתיים שלפני השינה, או אולי להחליף לה טיטול לפני שאתם הולכים לישון.
כל טוב ובהצלחה!

שלום
בתי בת שנתיים וחצי, לאחרונה שמתי לב כשהיא לא רוצה משהו או לא מסכימה,
היא מתיישבת על הריצפהובוכה, ולא מוכנה לקום.
היום בזמן ציחצוח שינים היא לא הייתה מוכנה לצחצח, התיישבה על הריצפה בכתה וצעקה "לא לא לא"
נתתי לה מכה ביד,
האם מותר לתת מכה מידי פעם או רק לכעוס עליה?
כעסתי על ההשתפכות על הריצפה, והענשתי אותה שמתי אותה על הספה וביקשתי ממנה לא לרדת עד שהיא תחשוב על מה שעשתה ותבקש סליחה.
ביקשה לבסוף סליחה.
האם אני מחנכת אותה בסדר?אני יודעת שזה גיל מאד מרדני ובעייתי.
תודה.

שלום,
יש חילוקי דעות בעניין, החל מאמירת חז"ל כי "חושך שבטו שונא בנו".
דעתי היא שאין להכות ילד, כיוון שזו למעשה דוגמה לתגובה תוקפנית של ההורה, והיא מלמדת את הילד, שהכוחנות שולטת.
במקום זה, ההמלצה היא להתעלם מן הילד כשהוא מתפרץ, ולתת לו להרגע, בלי להתייחס אליו. בצד זה, לא לוותר לו על מה שצריך, כגון צחצוח שיניים, ואפילו לצחצח לו בכוח.
ובכלל - תמיד טוב לחנך ילד בדרך של חיזוק חיובי : להבטיח פרס קטן, אם יעשה את כל מה שצריך.
כל טוב ובהצלחה!

שלום,
אנחנו גרים באיזור הדרום שבזמן זה לא כל כך רגוע,בננו בן השנתיים מאוד מאוד חרד למשמע האזעקות. לשמע האזעקה הוא נלחץ מאוד.גם כשאין אזעקה, כל רעש מפחיד אותו והוא שואל אם זאת אזעקה ולעיתים מפחד גם בלא סיבה נראית לעין. בימים האחרונים הוא מתעורר באמצע הלילה ונכנס למיטה שלנו. שוכב בעיניים פעורות לרווחה וכשאנחנו מדברים איתו הוא אומר שהוא לא רוצה לחזור למיטה כי הוא מפחד מהאזעקה.
ברור לנו מאוד שזהו מצב נורמאלי. אנחנו מאוד מבינים, מחבקים, מאפשרים לו לישון איתנו ומנסים לדבר איתו על זה. ממה הוא מפחד, שזה בסדר, שאנחנו שומרים עליו ואוהבים אותו.ניסינו גם לחשוב אם המעבר למרחב מוגן באמצע הלילה נעשה בחפזה או לחץ מיצידנו. מאוד השתדלנו שלא.
אנחנו בכל זאת מרגישים שזה לא מספיק, והמענה שאנחנו מספקים לו - לא מספק.
אנחנו גם מרגישים שזאת הזדמנות טובה לעזור לילד להתמודד עם הפחדים אך לא יודעים איך. נודה לך מאוד אם תוכלי לתת כמה עצות בנושא. האם לדבר על זה? איך לדבר? איך לדובב? האם לאפשר לילד לישון איתנו? אילו כלים ניתן לתת לילד בן שנתיים להתמודד עם פחד באופן כללי?
תודה רבה!

שרית שלום,
אולי כדאי לכם להתייעץ עם פסיכולוגים של השרות העירוני.
מומלץ מאד לדבר עם הילד, במיוחד מומלץ לשחק איתו משחק של אזעקות עם בובות, לתת לו תפקיד של "אבא" , לשמור על הבובה, לבנות ממ"ד (מלגו למשל). ככל שהילד מדמיין לעצמו את המצב המפחיד, ומתרגל אותו, זה הופך פחות מפחיד ויותר נשלט.
מאחלת לכם שקט, ולכולנו - שלום ושלווה !

שלום רב,
ביתי בת עשרה ימים, בת שלישית אחרי שני בנים (3,1) פעלתניים ונמרצים...
היא תינוקת שקטה ורגועה יחסית לשני אחיה שמגיל צעיר בכו רבות. בוכה אולי פעמיים או שלוש ביום, כשמחתלים אותה וכשהיא מתקלחת.
כאשר רעבה מסמנת עם הפה, עושה קצת קולות ונעה באי נוחות ואני מניקה אותה כך שלא מגיעה בכלל לבכי.
היא מזיזה ידיים ורגליים, אוהבת מגע ונראה שמעדיפה ידיים על פני המיטה. לאחרונה פוקחת עיניים יותר אך עדיין מתקשה ליצור קשר עין.
מעבר לבכי, עושה לא מעט קולות, פחות של גרגור אלא יותר של קיטורים, אבל לא בכי.
שתי שאלות בהקשר זה:
1. מתי אמורה ליצור קשר עין?
2. האם חשוב לבדוק ספציפית שבוכה בתדירות גבוהה יותר?
בתודה מראש,
אימא

אמא יקרה שלום,
ראשית _ מזל טוב !!! שתזכי לגדל אותה בשמחה , בהנאה ובבריאות טובה.
שמחי שהיא לא בכיינית. לא בטוח בכלל שזה יישאר כך. תהני בינתיים !!!
לגבי קשר-עין - זה מגיע לקראת גיל 6 שבועות.
כל טוב!

שלום,
הבת שלי בת שנתיים ושמונה חודשים ובתהליך של גמילה כבר בערך 4 חודשים.
במהלך שעות היום חוץ מבריחה קטנה של פיפי כמעט ואין בעיה והיא יודעת לשלוט היטב (אלא אם כן לא בא לה והיא ביום של דווקא... :) )
הבעיה שלנו היא בזמן שינה.
היא כבר חודש וחצי בלי טיטול בלילה -90% מהלילות היא קמה רטובה גם בלילה וגם בשנת צהריים בגן.
העניין הוא שכשהיינו במלון ואמרנו לה שאסור לעשות פיפי בלילה במיטה אז היא לא עשתה וכשהיא ישנה איתי בצהריים בשישי במיטה היא יודעת שאסור לעשות פיפי ולא עושה ומשום מה במיטה שלה ובגן היא לא מפסיקה לעשות פיפי......
על פניו נראה שהיא כ"כ שקועה בשינה שהפיפי וזה שהיא רטובה לא מפריעים לה.
וכמובן שהיא לא מוכנה לחזור לטיטול ואנחנו גם לא היינו רוצים בכך.....
אנחנו יודעם שהיא מסוגלת אבל משום מה היא לא מפנימה.... אנחנו מאוד מתוסכלים מזה.
מה אפשר עוד לעשות????
שיחות ואפילו פיפי-פרס כבר לא עובדים.....
אנא עזרתך.....

טלי שלום,
כשהציפיות גבוהות מדי, באה אכזבה..... קשה לצפות מילדה בת שנתיים ו-8 ח' לשלוט בסוגרים גם בלילה ! השליטה בשינה מצריכה מנגנונים בשלים הרבה יותר מאשר ביום, ומודעות גבוהה יותר, ולכן אצל כל הילדים בשליטה בלילה מאוחרת יחסית ליום. פעמים רבות השינה היא עמוקה במיוחד, והשליטה מתעכבת עוד יותר.
עצתי הפשוטה היא לחזור לטיטול בזמן שינה. שום דבר לא יקרה לילדה, אם לא תשדרו לה מסר של אכזבה, או כשלון, או כעס על אי-הצלחה. תנו לה את הזמן שלה להבשיל, והיא בוודאי תגיע לשליטה גם בלילה בעוד כמה חדשים. סבלנות.
כל טוב!

אני מבינה אבל איך זה שבמלון או במיטה שלנו היא מצליחה לשלוט בזה באופן תמידי?

אולי היתה "התגייסות" מיוחדת, במאמץ, אולי השינה שלה היתה יותר שטחית במלון, ואולי זה מקרי. צריך לקבל, שחוסר היכולת לשלוט בגיל זה נגרם מאי-בשלות של המערכות הפיזיולוגיות, ואין טעם, ואין צידוק ללחוץ על הילד.

ביתי בת 3.8 שנים. היא הפסיקה למצוץ אצבע (בעקבות שימוש במרה והסבר) ללא כל בעיות לפני כחצי שנה. בשבוע האחרון היא חזרה למצוץ כשהיא במיטה לישון ובלילות בלבד.
אני מודאגת. כיצד אגמול אותה מההרגל החוזר?

עדי שלום,
אפשר לחזור להשתמש במארה, להבטיח לילדה פרס קטן בכל ערב שבו תתגבר על ההרגל ותצליח לא למצוץ, אפשר לחפש משהו חלופי, כמו למשש/לחבק חפץ כלשהו, כגון בובה רכה, או אפילו בד רך שהיא תאחז. הרעיון הוא לתת לה משהו, שיאפשר לה לעשות איתו פעולה פשוטה וחזרתית, אשר תרגיע אותה לפני השינה.
ואם זה לא עובד, בעיני, גם לא נורא אם תמצוץ עוד שנה. זה לא מזיק, ויהיה קל יותר לגמול אותה כשתגדל מעט.
כל טוב!

שלום רב,
בתי בת השנתיים התחילה ללכת לפעוטון לפני כחודש. לפני כן הייתה בבית עם מטפלת.
היא חוזרת מהגן רעבה ועייפה ובקושי מחזיקה מעמד עד שבע בערב.
נראה שהיא הסתגלה יפה לגן, לא מתנגדת במיוחד להתארגן בבוקר, היא לא בוכה כשמביאים אותה לגן, אומרת לי "ביי"...
בגן אומרים שהיא אוכלת טוב.
מבחינת הסדר יום בגן: ב 9:00 הם אוכלים ארוחת בוקר
ב - 11:00 - צהריים
זמן לישון מ - :12:00עד 14:00. בפועל היא ישנה פחות משעה.
האם זה סדר יום תקין לפעוטון??? מה יכול להיות גורם לכך שהיא עייפה ואוכלת במהלך כל אחה"צ?
האם זה נכון שאם לא היה לה טוב בגן היא הייתה מתנגדת, בוכה ומסרבת ללכת לגן?
תודה מראש,
אלה

אלה שלום,
ילדים רבים בגיל של בתך חוזרים מהגן עייפים ורעבים, משום שאינם רגילים עדיין לרמת הפעילות המתרחשת בגן, לרמת הגרויים והרעש, ולמרות שהם נהנים, טבעי לצפות שזה מתיש אותם. כשהם גדלים , בגילאי 3 ו-4, העייפות הזו פוחתת במידה רבה.
בהחלט ייתכן, שהילדה אוכלת טוב בגן, אבל עדיין זקוקה לכמות גדולה יותר של מזון ואנרגיה.
בעניין זה חשוב להקפיד, מצד אחד, שתקבל מזון איכותי, כמו פירות וירקות, ולא חטיפים.
מצד שני, חשוב גם שלא תיכנס להרגל של אכילת-יתר, לשם "פינוק".
עכשו, אחרי החגים, כשסדר היום ייכנס לשגרה רציפה, אני מניחה שתוכלי למצוא את האיזון הנכון.

כל טוב!