פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות

שלום רב!
יש לי תינוקת בת 8 חודשים היא כמעט קמה לבד, היא מתהפכת מהגב לבטן אבל לא מתהפכת חזרה. האם זה תקין?
באיזה גיל התינוק מתחיל לזחול?
עד איזה גיל צריך להניק אותה? היא בת 8 חודשים ואני עדיין מניקה אותה, האם זה בסדר?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות.

שלום,
אני אם יחידנית. בתי בת שנה ועשרה חודשים, ורבלית ומפותחת מבחינה מוטורית. מאז ומעולם היא רוצה את המוצץ שלה בפה כל שעות הערות (והשינה), אינה מוכנה לוותר עליו ומתרגזת כשאני מנסה לקחת אותו. אני שמה לב שהתנהגות כזו בגילה אינה נורמטיבית- במעון שהיא הולכת אליו הילדים מסתובבים ללא מוצץ וכך גם ילדים אחרים.

שמתי לב שהיא גם עדיין אוהבת להכניס לפה כל מיני דברים שהיא מוצאת בגינה ובחוץ, ואין התקדמות בתחום הזה איתה.

בנוסף, היא מסרבת לישון מבלי שאחזיק את ידה או אלטף את ראשה, ואני הסכמתי לכך. בבוקר היא מתעוררת בחמש ועוברת למיטה שלי כדבר שבשגרה.

כל הסימנים האלה מטרידים אותי: האם היא תלותית מדי? האם אינה עוברת יפה את השלב האוראלי? מה עלי לעשות כדי לעודד גמילה מהמוצץ והכנסת דברים לפה?

תודה

שלום לך אימא יקרה
כול התופעות שאת מתארת הינן נורמטיביות לגילה ואי ההשתחררות מהן נובעת ככול הנראה מחינוך. כלומר עליך להקנות לביתך הרגלים חדשים שיעבירו אותה לשלב של עצמאות גדולה יותר. התחילי לגמול אותה ממוצץ, מוצץ שייך רק למיטה- כלומר אפשרי מוצץ רק בשעת ההשכבה במיטה בלילה ובשעת מנוחת הצהרים.
כאשר מכניסה דברים שבגינה לפה אמרי לא/אסור בקול סמכותי ותקיף, (לא בתוקפנות), זה חלק מהצבת גבולות. כאשר את משכיבה אותה לישון אל תתני לה את היד אימרי שבי לידה אם יש בכך צורך אך אל תאפשרי לה להתחבר אליך פיזית בשום דרך, על מנת שהשינה שלה לא תהיה תלויה בך, דרך אגב אני מבינה שהיא ישנה היטב בגן ללא היד שלך. כאשר מתעוררת בבוקר אל תכניסי אותה למיטה שלך או שתחליטי שזה כבר בוקר והתחילי את פעילויות הבוקר או שתחזירי אותה למיטה שלה ושוב שבי לידה ללא מגע פבינכן
בהצלחה אורה

הבן שלי כבר בן שלוש וחודש,אך עדיין לא גמול. כשהוא חוזר מהמעון אני מורידה לו את התיתול, נראה שהוא מודע לכך שצריך לעשות או בסיר או בשירותים,אך תמיד הוא אומר פיפי או קקי תוך כדי שכבר בורח לו. ולפעמים נראה שהוא מתאפק ולא משחרר את הצרכים בתוך השירותים. היה ניסיון של יום אחד במעון ששלחתי אותו בלי התיתול,והם אמרו שהוא לא שיתף פעולה ולא רצה ללכת עם המטפלת לשירותים. סיכמנו שננסה שוב אחרי שבועות ובינתיים אנני ממשיכה בבית,אך עדיין לא קרה שעשה את הצרכים בתוך הסיר או השירותים. יש לו גם את הספר "סיר הסירים" אשר הוא מביע בו עניין,אך כלום לא מתקדם מה עליי לעשות,ממש מתוסכלת....בתודה מראש

גמילה מחיתולים הוא תהליך מורכב
יש להתחיל כאשר הילד מראה סימני בשלת,
את תחילת תהליך הגמילה כדאי להתחיל בבית. כלומר כאשר הילד נמצא עם אחד ההורים לפחות במשך שלושה ימים רצוף שבהם מורידים את החיתול לאחר שהילד מראה סימני בשלות ונערכת שיחת הכנה מתאימה.
יש להפגין עקביות התמדה לעודד ולא לכעוס על פיספוסים. רק לאחר שהילד מצליח להתמודד עם הגמילה בבית בצורה די טובה, עם פיספוסים פה ושם ניתן להוריד את החיתול גם בגן
בהצלחה אורה

ביתי בת כמעט שנתיים, לפתע פתאום מסרבת להכנס לאמבטיה -כשלפני כן זה היה תענוג צרוף- היא בוכה בכי תמרורים ונצמדת אלי ומתחבאה מכורבלת בי.
הבכי הראשון קרה כשהתארחנו ובאמבטיה היו מלא מלא צעצועים ואז חשבתי שזה בגלל שאנחנו במקום זר,אך התופעה נמשכת כבר שבוע.
מה זה יכול להיות?

שלום,
ברצוני להתייעץ לגבי שני סוגי התנהגות של ביתי בת השנה:

1. היא נמצאת כל היום עם מטפלת וכאשר אני חוזרת אחר הצהריים היא כל הזמן רוצה על הידיים ואם לא בוכה ומתעצבנת. אני לוקחת אותה הרבה ומקדישה לה זמן ומשחקת איתה, אבל זה נהיה מוגזם וקשה לי לעשות דברים אחרים, כי היא כמעט כל הזמן עלי. אציין שזה קורה רק איתי ולא עם בעלי.
כיצד עלי לנהוג על מנת להפחית את הצורך הזה שלה מבלי לפגוע בה?

2. כשיש משהו שהיא לא רוצה לעשות היא מאוד מתעצבנת, בוכה ומתפתלת. למשל כשרוצים להחליף לה חיתול או בגדים, זה מאוד קשה, ממש מאבק. או כשרוצים לחזור מהפארק הביתה היא לא מוכנה לשבת בעגלה ומאוד קשה להושיב אותה.

בסך הכל היא ילדה טובה, אבל כיצד ניתן לנהוג על מנת לחנך אותה במצבים אלו? אנחנו לא רוצים להגיע למצב של ילדה שלא מוכנה לעשות מה שאומרים לה.

תודה רבה

שלום זוהרה
כל ילד נולד עם תכונות והילדה שלך כנראה יותר רגישה ,ומצפה ממך לסיפוק מוחלט של צרכיה . אולי , אולי בגל שאת יותר רגישה אליה ויותר חרדה לה .
נסי לשים לה גבולות לבכי שלה נסי להתנהג כמו בעלך.אם את עייפה אל תיקח אותה על הידיים. בהמשך למדי אותה להרגיע את עצמה. אל תקבלי את כל העצבים שלה . הגיבי הרכות אך בנחישות .עשי את מה שאת צריכה לעשות וגם קחי לך זמן למנוחה כך היא תלמד להעריך את הצרכים שלך ולא רק את שלה.
בהצלחה

שלום

בני כמעט בן שבעה חודשים, בשבועות האחרונים, כחלק מההכנה לקראת חזרתי לעבודה, אני מנסה להעביר אותו לבקבוק.
יש לציין שהילד היה לוקח בקבוק עם חלב שאוב בלי בעיה, אך לאחרונה הפסיק (אני מנסה לרוב לתת לו סימילאק ללא הצלחה, ואז עוברת לחלב שאוב...גם ללא הצלחה.)
במקרה הטוב הוא לוקח כמה לגימות ומפסיק, במקרה הרע הוא מתחיל לבכות ברגע שהוא רואה את הבקבוק.
בנוסף, הקטנצ'יק היה אוכל ארוחת מוצקים אחת ביום (וממש התלהב ממנה), כשניסינו להעביר אותו לשתי ארוחות מוצקים ביום נתקלנו בסירוב גורף, וכעת הוא לא מוכן לאכול שום דבר בכפית (מסובב את הראש, סוגר את הפה, ואם הסכים כבר להכניס מעט מזון לפיו עושה פרצוף של "בא לי להקיא").
יש לציין שלא ניסינו בקבוק ומוצקים יחד. ז"א, לא היו הרבה שינויים בבת אחת. ניסינו מוצקים, וכשראינו שזה לא הולך ניסינו בקבוק (משום שאני חייבת לחזור לעבודה בתחילת החודש, והייתי רוצה שהוא יהיה מסוגל לאכול מבקבוק עד אז בכדי שהמעבר לא יהיה טראומטי מאוד עבורו.)
בנוסף, ניסיתי פעם אחת להשאיר אותו אצל סבא וסבתא שלו, ולראות אם מהם הוא מוכן לקחת בקבוק. גם הניסיון הזה נכשל, והוא פשוט לא אכל כלום משמונה בבוקר עד שתיים וחצי בצהריים כשהגעתי.
בפעמים המעטות שכן ניסה לקחת מעט מהבקבוק זה היה כשאני נתתי לו...אף אחד אחר לא מצליח אפילו לגרום לו לנסות...אפילו לא בעלי.
ברור לי שהסירוב שלו הוא מטעמים רגשיים ופסיכולוגיים. אולי הוא מרגיש שאני מתכננת לחזור לעבודה וכתגובה רוצה רק אותי רוב הזמן.
השאלה היא איך אפשר לגרום לתהליך להיות עבורו כמה שפחות טראומטי?
אציין שאני לא מתכננת להפסיק להניק אותו בכלל, אלא רק כשאני בעבודה.

תודה מראש, הדר

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: תזונת תינוקות.

שלום,
אני אמא לבת ראשונה בת שנה ו-3 חודשים
רציתי לדעת מתי מומלץ להתחיל גמילה ממוצץ טיטולים וחיתול בד? היא לא עוזבת את החיתול שלה הולכת איתו לכל מקום היא כבר ניגשת לבד לקחת את החיתול והמוצץ וכשהיא נתקלת בתינוק עם חיתול היא לוקחת לו את החיתול .
היא נכנסת אוטוטו לגן מה מומלץ לשלוח איתה את החיתול והמוצץ?או אחד מהם?
מה נכון ואיך נכון לעשות? אני מצד אחד לא רוצה לעשות טעויות ומצד שני בטח לא לפגוע בילדה ,אבל כשאני רואה מהצד ילדים אחרים זה נורא שלכל מקום ניסחבים עם החיתול לאירועים לטיולים וכו.....

לעזרתכם אודה.

שלום לך אימא יקרה
גמילה ממוצץ: כבר עכשיו להרגיל את ביתך כי המוצץ מתאים רק למיטה.
לתת את המוצץ רק לאחר הארוחה והאמבטיה בערב, ממש לפני השינה.
חיתול בד- אותו דבר, החיתול יכול לשמש כ"חפץ מעבר" לקראת השינה. לתת אותו בדיוק ממש שנותנים את המוצץ ולא לאפשר להשתמש בו בזמנים אחרים.
גמילה מחיתולים לא מוקדם יותר מגיל שנתיים ולהשתדל לפני גיל שלוש.
בברכה אורה

שלום
תודה לך דר' על התגובה המהירה
ומה לגבי שנת צהריים כשהיא בבית או בגן?
היא לא תירדם בלי המוצץ והחיתול

תודה

שלום לך אימא יקרה
אכן גם לקראת השינה בצהרים ניתן להשתמש במוצץ ובחיתול.
בברכה אורה

כאן בקהילת הורות התומכת שלנו.
חג שמח!

בני בן חמש כמעט. יש איתו ילד שנמצא יחד עמו גם בגן וגם בשכונה. הילד הזה לא נחמד בלשון המעטה והבן שלי אובססיבי עליו. לא משנה מה, הבן שלי ירצה לשחק איתו. כשרק שניהם ביחד ואין ילדים או חברים נוספים, הם משחקים יפה מאוד. אבל, כשיש אפילו ילד אחד נוסף, אותו ילד לא נחמד, מחרים את הילד שלי ומדבר אליו לא יפה.הוא יכול לקחת את הצעצועים של הילד שלי ולשחק עם אחרים ולומר לבן שלי לעמוד באיזה פינה, והבן שלי נעלב יעשה זאת. או שיזרוק לו את הארטיק או שיגיד לו מילים לא יפות כמו "תעוף מפה, אתה לא משחק". יש לציין שהבן שלי הוא ילד מאוד חברותי ונדיב ולא משנה מה "החבר" הזה יעשה, הוא ירצה לשחק איתו. אנו ההורים מיודדים מהשכונה, ומבחינת ההורים של אותו ילד, הם אומרים שלא צריך להתערב. בעיני זה לא מקובל ומדובר בהתנהגות שנמשכת כבר שנה. אני לא יודעת איך לנהוג ומה לעשות? בשלב זה אני משוחחת עם הילד שלי שלא ישחק עם חבר כזה שלא מתנהג ולא מתייחס אליו יפה, ואם הוא לא רוצה לשחק, אז לא צריך ושיחפש חברים אחרים- אבל זה לא עוזר והבן שלי ממש רוצה אותו.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
תודה

שלום לי
את עושה טעות ועלולה לגרום לילד שלך נזק בבטחון העצמי.
את מנסה לגרום לו להתנהג לפי ערכים שך מבוגר בעוד שהוא עדיין ילד ופועל בצורה רגשית.
הוא זקוק מאד לחברת הילד החזק הזה . אל תפריעי להתפתחות שלו ואל תכפי עליו התנהגות שאינו בשל לה.
בהמשך הוא יגיע לזה ויבחר את חבריו בצורה טובה יותר וידע לעמוד על שלו.
התאזרי בסבלנות

הי שמי עדי הילדה שלי סרבנית שינה מגיל 0
עכשיו יש לה עניין חדש היא בת 8 חודשים
אם היא נרדמת בסביבות השעה 21.00 היא קמה בסביבות אחת בלילה אוכלת קצת הנקה והשלמה בבקבוק ולא חוזרת לישון בשום אופן עד שעות הבוקר המוקדמות 5-6 בבוקר.
וכשהיא נרדמת בסביבות השעות 23-24 בלילה וכן זה קורה לפעמים אפילו ב1.00
למרות שהיא לא ישנה במשך היום הרבה בכלל אז היא מתעוררת לאכול לקראת השעות 4-5 בבוקר
מה עושים אני כבר עובדת עצות

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים.

בוקר טוב לכם, נעזרתי בכם ואבקש שוב עזרה, אני אמא לבן שנתיים, ילד טוב ששובב לגילו, ואני מנסה כמה שיותר להעמיד גבולות, כשמביאה אותו מהגן ב4, (חורף ישבנו בבית)עכשיו יוצאת לגינה ואז מתחילה החגיגה אחרי 4דקות יוצא מהעגלה, ולא מוכן ללכת יד ביד, אולי 2,3,דקות לאחר מכן רוצה על היד לפעמים זה די זמן ואין לי כח, קושרת אותו בעגלה לא יודעת איך יוצא, משם,אולי אני לא בסדר, אבל מנסה לשחד, בפרי, במבה, מים, רק שישב, עד לגן אני בלחץ עם העגלה טסה מהר שלא יצא, , מה עושים כבר אי אפשר לטייל בהנאה,(שלא נדבר על סופר או כל מקום אחר שנמנעת לחלוטין לצאת איתו)דבר שני משחקים לגילו, קנו לו ליום ההולדת, יושב דקה וקם, ואז רק משתולל בבית, אבל צפיה בטלויזיה כן רואה, ודבר שלישי כשאוכל פתאום נזכר שיש איזה משהו בחדר קם והולך, (אני בתחילת ההריון ודי עייפה, וקשה לי על היד), אנא עיזרו לי,באמת שדי קשה לי, סליחה על המגילה,

שלום לך אימא יקרה
אכן בנך בודק גבולות ועליך ללמוד להציב אותם. ראשית חשוב שתביני בשביל מה צריך גבולות?
צריך להציב גבולות על מנת ליצור אצל הילד ציפיות ברורות- ידע מה מותר ומה אסור. שהילד ילמד לדחות סיפוקים, ירגיש יציב ובטוח. על מנת שהחברה האנושית תוכל להתקיים. על מנת שהילד יוכל להשתלב בה.
לאחר שהשתכנעת בחשיבות הצבת הגבולות מה רצוי שתעשי?
כאשר הילד עושה דברים מסוכנים, על פי תפיסתך, אל תאפשרי לו. ראשית הסבירו לו במילים שיבין מדוע אסור, ואחר כך מנעי ממנו את עשיית הדבר המסוכן. זכותו להביע את מורת רוחו, את יכולה להתעלם מהצעקות, בכול מקרה לא לאפשר לו לעשות את מה שמסוכן.
ולשאלותיך הספציפיות: הושיבי אותו בעגלה רק כאשר את חייבת. כאשר מגיעים לגינה שחררי אותו מהעגלה. בגינה עליו לרוץ להשתולל לעלות על המתקנים המתאימים לגילו ולא לשבת בעגלה. אם קשה לך בשלב זה של ההיריון, מצאי מישהו אחר שייקח את הילד לגינה ויאפשר לו את כול הפעילויות המתאימות לגינה.
בדרך לגינה קשרי אותו בעגלה, התייעצי במומחים, אולי בחנויות המוכרות עגלות, כיצד ניתן לקשור את הילד כך שלא יוכל לצאת מהעגלה בכוחות עצמו.
אל תשחדי בוודאי לא באוכל זוהי למידה לא טובה לעתיד. חשוב לזכור כי יוצאים לגינה על מנת לעשות את הפעילויות המתאימות לגינה ולא על מנת לשבת בעגלה. בשלב זה אל תלכי איתו לסופר או לכול מקום שבו עליו לשבת קשור לעגלה.
בנוגע למשחקים להרבה ילדים קשה לשבת על משחק יותר מכמה דקות, אל תכריחי , שבי דקה או שתיים, ותני לו להוציא מרץ. הטלוויזיה היא פיתרון קל- אך חשוב לא להצמיד את הילד לטלוויזיה לזמן ארוך. צפייה של כמה דקות פעם עד פעמים ביום היא המינון הנכון.
אוכל- כאשר את מגישה אוכל אמרי לו שיושבים לאכול ולא קמים. הוסיפי כי אם יקום תביני שהוא סיים את האוכל ותפני את הצלחת שלו מהשולחן.
בהצלחה אורה

תודה אשתדל לעשות זאת, לגבי טלויזיה כשבא מ4עד שנרדם מה עושים איתו? משחקים לא באים בחשבון מבחינתו עכשיו מזג אוויר טוב אפשר לגינה בחורף? מה עושים? אם לא משחק במשחקים והטלויזיה כבויה אם איך מתנהגים עימו?זה שאלתי, אין לו מה לעשות מ4עד 9שנרדם אז מדליקה מכבה,

שלום אורה רבר ציינת שלא בריא טלויזיה אבל בחורף הקר שהיה לא יכולתי לקחת את בני לגן השעשועים וכל מה שרצה זה לסדר את הבית אם את מבינה לא ישב בקושי 5דקות על משחק על משהו , על ספר שאקקרא לו, אז איך הייתי אמורה להעביר את אחהצ ללא טלויזיה כלל?אשמח לייעוץ,בלי נדר לגבי לעתיד (כשיהיה לי עוד ילד)

שלום לך אימא יקרה
כפי שאמרתי טלוויזיה הוא פיתרון קל אך צריך להיות במינון הנכון. כלומר לא יותר ממחצית השעה ביום, ביום קשה במיוחד היתי מתפשרת על שעה אך בשום פנים לא ברצף.
את והסובבים את הילד צריכים ללמוד להעסיק את הילד.
בקיץ גן השעשועים הוא פיתרון מצוין. אך כפי שאמרתי יש לרוץ אחריו ולשמור עליו, לא להושיבו בעגלה. אם קשה לך היעזרי במישהו שיכול לצאת איתו על מנת שיוציא מרץ בחוץ.
כאשר אתם יחד בבית נסי לשלב אותו בפעיליות של הבית. הוא יכול לסייע לשים כביסה במכונה, להוציא אותה לגיגית מתאימה, לסדר את הצעצועים יחד איתך, או מישהו אחר, לעזור לערוך את השולחן, להניח כפות וצלחות. פעוטות מאוד אוהבים להרגיש שהם נחוצים ומשמעותיים בבית, עודדי אותו על כול עזרה מצידו.
אפשר לקרוא ספר, להתבונן בציורים ולספר מה רואים, לשחק במשחקים גם אם בהתחלה זה כמה דקות בלבד
בהצלחה אורה

שלום
היא אוטוטו נכנסת למסגרת לגן ורציתי לדעת האם לשלוח אותה עם החיתול?
לא רוצה שתיסחב עם החיתול לכל מקום
עד עכשיו היתה בבית עם חמתי/מטפלת

לעזרתכם אודה

שלום,
אני אמא לבת ראשונה בת שנה ו-3 חודשים
רציתי לדעת מתי מומלץ להתחיל גמילה ממוצץ טיטולים וחיתול בד ?היא לא עוזבת את החיתול שלה הולכת איתו לכל מקום
מה נכון ואיך נכון להתחיל גמילה ?באיזה גיל?

תודה

שלום,
רציתי לדעת מאיזה גיל כדאי להתחיל להציב גבולות לילדים?
אני קוראת לפעמים סיפורים של הורים שלא משתלטים על הילדים שלהם והם "עושים מה שבא להם" וממש לא רוצה להגיע למצב כזה.
הילדה שלי אמנם רק בת 7 חודשים....אבל מבינה דברים...
אתמול למשל נתתי לה ביסקוויט ביד, והיא נגסה חתיכות גדולות מידיי, מה שהפחיד אותי...אז לקחתי לה בעדינות מהיד...והיא התחילה לבכות ולהתעצבן....אז החזרתי לה ופשוט השגחתי יותר מקרוב.....
איך מלמדים גבולות בצורה הכי טובה? האם יש איזה ספר שאתם ממליצים עליו?

שלום טל
השאלה שלך כללית מאד באופן עקרוני התגובה שאת מתארת נבעה מפחד שהיא תיחנק .שמת גבול כדי לשמור על חייה . יש גבולות ששמים כדי לחנך אבל הם לא סכנת חיים.
אולי כדאי לך ולבעלך ללכת לשיחת ייעוץ ראשונה כדי לגבש תוכנית . התגובה שאת מתארת נראית לי תגובת יתר.
בהצלחה

שלום ותודה על פורום נהדר
הבת שלי בת שנתיים ועשרה חודשים
לפני חודש החליטה בעצמה על גמילה מטיטולים ועשתה זאת בצורה מדהימה כמעט בלי פספוסים גם בבית וגם בגן. בלילה עדיין עם טיטול.
אנחנו מאוד מעודדים אותה שהיא בוגרת בלי קשר לגמילה עצמה וגם משבחים על הגמילה
בזמן האחרון יש נסיגה...
היא עושה קקי בתחתונים, היא מזהה שיש לה, עומדת ומתאמצת ועושה בתחתונים, אם שואלים אותה אם יש לה היא תאמר שלא ותעשה בתחתונים
אין לה עצירות או קקי קשה שכואב לה
גם פיפי לפעמים היא עושה כך אבל פחות
חשוב לציין שנולדה לה אחות לפני 4 חודשים ולכן לא יזמנו את הגמילה והיא באה לגמרי ממנה
מה עושים ? איך מגיבים ?

שלום אמא
זו תגובה לתוספת למשפחה והיא קצת בחרדה. אני מציע ,לא לעשות כלום םלהמשיך לעודד והיא תחזור ליכולות שלה

יש לי בת מקסימה בת כמעט 3
ילדה נהדרת באמת ! חשוב לציין שלפני 4 חודשים נולדה לה אחות ולפני חודש נגמלה ממש בצורה מדהימה מטיטולים, שניהם (עם הרבה סבלנות מאיתנו והכלה) עברו בצורה נהדרת.
יש לי דילמה כיצד לנהוג איתה בבוקר כשאנו באות לגן.
כשאנו נכנסות לגן היא ישר "כועסת" על הגננות ולא מוכנה להגיד בוקר טוב (לא מרוע אלא שבראש שלה היא אומרת רק כשהיא מסיימת את האוכל שהביאה...) אח"כ מאוד קשה לה שילדים מתקרבים לעגלת אחותה, היא שומרת עליה כמו לביאה... כועסת עליהם ולא נותנת להתקרב / לגעת / להציץ... אני אומרת לה שאני רואה שהיא שומרת על התינוקת אבל היא צריכה להסביר יפה וכמובן לא להשתמש ביידים אלא במילים.
גם אם מתקרבים לאוכל שלה אותו סיפור, למרות שהיא יכולה לכבד ולהתנהג יפה, אני מרגישה שכל הכניסה לגן קשה לה והיא מרגישה צורך לשמור על האוכל ואחותה בחירוף נפש...
היא נפרדת יפה מאוד ואין לה בעיות בתחום הזה
כיצד לנהוג ?

שלום שגית
אני מציע שלא תעשי כלום ולא תגידי כלום .היא מגינה על האנשים הקרובים אליה ועל הדברים שלה.
בסוך היום את יכולה לדבר אתה ולשאול אותה למה היא מתנהגת בצורה כזאת ולהסביר לה שזה לא נחוץ.
תני לה לשאת בתוצאות של המעשים שלה. כך היא תלמד

תודה, אני מאוד נהנית לקרוא את התגובות שלך ולומדת מהן המון

שלום
אני אמא לשניים, בן שנה וחצי ובת 3 חודשים.
בני מכה ונושך את אחותו ואותי.
אני עוצרת אותו ואומרת שזה לא נעים לי/לה ושלא נושכים או מכים.
זה ממש לא עוזר והוא ממשיך באותו הרגע.
איך עליי לפעול ?
ברוב הפעמים שהוא מכה או נושך את אחותו הוא מתקרב אליה כדי לחבק או לנשק אותו ופתאום מכה אותו או נושך.

שלום יפעת
הפעלת כוח גורמת להנאה מסוימת במיוחד אם יש לה השפעה שלילית על מישהו אחר. זה נותן תחושה של עוצמה.
את יכולה ללהיות יותר תקיפה איתו ולהרחיק אותו מהקטנה. אבל הנזק הוא לא גדול ובהמשך הם יסתדרו ואוהבו.
בהצלחה

שלום אני סייעת בגן ילדים ורציתי לברר לגבי נשיכות של ילדים בני שנה.
האם זה נורמל שילד בן שנה נושך וכל כך הרבה כבר כל התינוקייה קיבלה ממנו ביסיים. מה אפשר לעשות? אחת האמהות אמרה שזה בעייה בבית. האם זה היתכן? אשמח לתשובה בהקדם. תודה

שלום ביתי בת שנתיים מעוניינת לגמול אותה איך עושים זאת???יש לציין שבימים אלה נכנסה לגן אף פעם לא הייתה במסגרת איך אפשר לגמול שהיא בגן מי ירוץ אחרייה לשאול אם יש לה פיפי קקי והאם לא תיבהל שכל הילדים יראו אותה במצבי ם אלו בגן??האם זה הזמן היא מראה סימנים מוציאה חיתול אומרת פיפי קקי מתנגדת לשים טיטול....

עדי שלום
הגמילה צריכה לבוא באופן טבעי ובהדרגה בלי לחץ.
נסי על הסיר ואם זה הולך בסדר אם לא תמשיכי בחיתול .
לגבי הגן תני לגננת לנהל את העניין ואל תתערבי . ילדים לומדים אחד מהשני

לשאלתך,
הקטנה נרדמת בהנקה ונדנוד הלול ואילו הגדולה עם סיפורים בספה.
תודה רבה

שירה העיפה
שלום רב
הרגלת את הבנות שלך ש
לתהליך שינה ארוך המונע מהם להרגיש את חרדת הפרידה.. לא הצבת גבול ברור לכמה אפשר למשוך את הלילה.. יש לך כמה אפשרויות. אחת לתת להן להרדם ולישון ביחד.אז הן יפחדו פחות. שניה לתת להן להירדם באופן טבעי לא משנה באיזה שעה . אבל שיהיו במקום המיועד לשינה.. והשלישית לתת להן לבכות עד שירדמו.
בהצלחה