|
|
|
|
|
|
פורום פסיכולוגיה ילדים - שאלות נפוצות
שאלות נפוצות פורום פסיכולוגיה ילדים עוסק בנושאים: פסיכולוגית ילדים, פסיכולוג ילדים, הורים וילדים, גידול ילדים, ייעוץ חינוכי, בעיות התנהגות אצל ילדים, בעיות חברתיות בילדים, יחסים בין אחים, בחירת גן ילדים
|
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי
והינו בהתאם ל תנאי השימוש
|
|
שאלות נפוצות
| | | | | | 1. | כיצד לנהוג בילדים קטנים הסובלים מתהפרצויות זעם ומפנים כעסים באופן אלים כלפי בני המשפחה | | | | | ראשית אני מציעה לגבש תוכנית שני ההוריםיחד כך שתהיו אחידים ועקביים בתנהגותכם. בתוכנית חשוב שיהיה מוגדר מהן ההתנהגויות שנחשבות לא לגיטימיות כביטוי לזעם (פגיעה בכם, פגיעה מילולית, פגיעה ברכוש וכולי) . הזמינו את הילד ואימרו לו במפורש מה יקרה כשיגיב כך. הציעו לו חלופות לביטוי של כעס, או לחלופין דרכים לגיטימיות לשחרר זעם (שק איגרוף, הרגעות בחדר, צעקות בחדר וכולי) . במקביל חשוב שתנסו להבין מהם המצבים שמעוררים בו זעם מסוג זה והתפרצות ותנסו לסייע לו כיצד להתמודד עם הסיטואציות מבלי לפגוע ביקרים לו. העיקרון שצריך להנחות הוא להיות עקביים וברורים באי מתן לגיטימתיה להתנהגות אלימה ומצד שני ללמד אותו דרכים אדפטיביות לביטוי של כעס ודרכים להתמודדות עם מצבים מעוררי זעם | | | | | חזרה למעלה | | | | 2. | כיצד לנהוג בילד שנמצא בתהליך גמילה מטיטולים , ונמנע מלעשות צואה בשירותים לעיתים תוך כדי התאפקות? | | | | | חשוב לי להדגיש כי בפעמים מעטות בלבד תהליך הגמילה הוא זורם ופשוט. לרוב יש קשיים שהם טבעיים וחלק מהתהליך. סבלנותם של ההורים והאמונה כי ילדיהם יצלחו קושי זה בהחלט מסייעים לתהליך עצמו. ילדים רבים חוששים מישיבה באסלה פן יבלעו שם, יטבעו, ישטפו יחד עם המים ולכן נמנעים מלעשות זאת (בייחוד בנים שאת הפיפי יכול עם לעשות בעמידה) . פחד נוסף הוא תפיסתם של הילדים את הקקי כחלק מגופם ולא כפסולת של הגוף ולכן הם מבוהלים מהמחשבה שאיבר מגופם מתנתק מהם, כאילו נתלש. בפעמים האחרות האיפוק הוא ביטויי של שליטה והתעקשות. ועל כן עיקר העבודה במקרים מהסוג הזה היא עבודה שההורים צריכים לעשות עם עצמם כיוון שלחץ של ההורי וחרדה שהילד לא יגמל מחריפים את הבעיה. ההורה צריך לגלות סבלנות רבה, ומתן מרחב וחופש לקצב שהילד עובר את הגמילה. | | | | | חזרה למעלה | | | |
| | | | 3. | כיצד להגיב לילד צעיר שנחשף לפורנוגרפיה | | | | | במצבים אלו חשובה תגובה שתכיל בתוכה מספר עקרונות : האחת סקרנות מינית היא טבעית אך האתרים הללו מעוותים את המושגים של מיניות. האקט המיני הוא ביטוי לקשר, לחום, לאהבה ולא כאקט פיזי בלבד. הדבר השני הוא לא להשאיר את הילד לבד עם מה שצפה, אלא על אף המבוכה לנסות לדובב אותו מה הבין, מה חש לנוכח מה שראה. המסר הוא שבגילאים צעירים אתרים אלו אינם מתאימים לצפייה לילדים, סקרנותו ושאלותיו סביב מין חשובות ואפשר למצוא אפיקים מהימנים ובריאים יותר לתת מענה לסקרנות זו. | | | | | חזרה למעלה | | | | 4. | כיצד לסייע לילדים המתמודדים עם פחדים | | | | | ברצוני להציע מספר טכניקות טיפוליות אותם יכול להפעיל גם ההורה.
1. דה סנסיטיזציה – חשיפה הדרגתית למקור הפחד. על מנת ליישם גישה זו חשוב קודם כל להפוך את הילד לשותף למטרה להתגבר על הפחד. בהמשך יש לנסות ולחשוף את הילד למקור הפחד, בהסכמתו, באופן איטי והדרגתי. כל שלב צריך להיות מלווה בפרסים ובחיזוקים מילוליים. לדוגמא ניתן לסכם עם ילד המפחד לישון לבד כי בשבוע הראשון ההורה רק ישב לידו ולא ישכב כרגיל. במידה והילד הצליח יש לגמול לו בפרס שנקבע מראש. בשבוע שלאחר מכן ההורה יושב בחדר אך לא סמוך למיטת הילד, בשבוע שלאחר מכן ישב ההורה סמוך לדלת וכך הלאה. חשוב להגדיר מראש את השלבים ואת הפרסים. גישה זו יכולה להיות יעילה אל מול פחד ממעליות, פחד מכלבים, פחד מחושך, פחד מתחפושות וכו'.
2. שימוש בדמיון – ילדים בגיל צעיר עדיין מאד מחוברים לעולם הדמיון. הדבר מעורר פחדים כמו פחד ממפלצות לדוגמא, אך ניתן להשתמש באותה נטייה כגורם מחזק. לדוגמא, ילד שאוהב גיבור מסויים, יכול לדמיין כי יש לו חפץ המזכיר את אותו גיבור כגון בובה בדמותו או גלימה דומה לשלו. כדאי לשאול את הילד כיצד הבובה או החפץ כול לעזור להילחם בגורם המפחיד. אם לא מציע בעצמו ניתן להעלות רעיונות. לדוגמא. ילדה שמפחדת ממפלצות יכולה להשתמש בבובת הפיה הקסומה שלה (או בשרביט הקסם) על מנת לכשף את המפלצת ולהקטינה למימדים מינימליים כאשר זו תופיע.
3. עיבוד דרך ציור – לעיתים גורם הפחד אינו ברור לילד (יצור, רוח רפאים) . בנוסף, תחושת הפחד עצמה אינה תמיד מובנת. ניתן לסייע לילד להבין טוב יותר את עצמו ואת הדבר ממנו הוא מפחד על ידי שימוש בציורים. הציעו לילד לצייר את הפחד או את הרוח/ייצור. הפיכתו למוחשי יותר, מקטינה חרדה משום שמפחיתה אי ודאות ועוזרת לילד לעבד את תחושותיו טוב יותר.
4. סיפורים – רצוי לקרוא לילד סיפורים הקשורים בפחד של ילדים אחרים ובדרכים בהם אותם ילדים התמודדו. סיפור כזה נותן לילד תחושת לגיטימציה לפחד שלו ומסייע לילד לעבד את רגשותיו ולהתגבר על פחדיו גם ללא דיבור ישיר על עצמו ועל הדברים המפחידים אותו. ילד ששומע על ילד אחר שהתגבר על פחדיו חש מאותגר לנסות אף הוא.
5. החצנה – במקום להתיחס אל הילד כפחדן רצוי להגדיר את הפחד כדבר נפרד מהילד. בהמשך יש לגייס את הילד למלחמה בפחד. ניתן להמציא לפחד או למקור הפחד שם ייחודי ולתכנן עם הילד את השלבים במלחמה נגד הפחד. באופן זה ניתן לחזק את הילד במקום להחלישו.
| | | | | חזרה למעלה | | | | 5. | כיצד להתמודד כאשר הילד שלי חשוף להצקות מצד חבריו בכיתה? | | | | | חשוב להרגיע את הילד ולהבטיח שתעשו ככל שביכולכם לעזור ולסייע עד אשר הבעיה תיפתר. נכון לפעול ביחד עם הילד תוך כדי חשיבה משותפת על הדרכים היעילות להתמודדות עם הבעיה. אין לפעול מאחורי גבו של הילד ובלי ידיעתו. יש להימנע מכעס על הילד, זלזול והקטנה במה שמספר או העברת מסר שהוא אמור להחזיר או להסתדר בעצמו. אם היה יכול, לא היה מגיע למצב בו נמצא. חשוב לערב את צוות בית הספר ולדרוש (רצוי בדרכי נועם) את התערבותם החד משמעית והשגחתם הקבועה על הילד. במקביל כדאי לסייע לילד למצוא סביבה חברתית בה יוכל לחוש בטוח ורגוע מחוץ לכותלי בית הספר (חוגים, תנועות נוער וכו'). בגילאים צעירים, ובידיעת הילד ניתן לפנות להורי הילד הפוגע ולבקש את התערבותם. כמו כן, ניתן לנסות ללמד את הילד מיומנויות אסרטיביות שתסייענה לו להתמודד טוב יותר. ניתן לתרגל דרך משחקי תפקידים מצבים דומים לאלו איתם נאלץ להתמודד ולחשוב כיצד ניתן להגיב באופן חכם, בטוח ותקיף.
נכון שמי שלא בסדר הוא הילד המציק ובו יש לטפל. עם זאת, מנסיוני למדתי שהרבה פעמים טיפול רגשי בקרבן, שמטרתו חיזוק בטחונו העצמי ומידת האסרטיביות שלו, יכול לסייע לילד הן מול המציקים והן בתחומים רבים נוספים בחייו. מחקרים מוכיחים כי ילדים שהצליחו להתמודד היטב עם מצבים כאלו פיתחו מיומניות התמודדות טובות יותר לטווח ארוך מילדים שלא חוו התמודדות עם משבר.
ליאת גרוס | | | | | חזרה למעלה | | | | 6. | כצד להכין את הילד/ה לקראת המעבר לכיתה א' | | | | | קודם כל, כדאי לשוחח עם הילד ולתת מקום ולגיטימציה לכל קשת הרגשות, שהילד עשוי להעלות. חשוב להקשיב, בטרם ממהרים לתת תשובות ולהרגיע. עודדו אותו להביע את רגשותיו וחששותיו ואשרו לו, שאתם כאן כדי לרכך את המעבר ולעזור לו להיקלט במסגרת החדשה. ניתן להשתמש בסיפורים, העוסקים בעלייה לבית הספר, כפתיחה לשיחה.
בהמשך, חשוב להסביר לילד מה עומד להתרחש בבית הספר: מה מצופה ממנו בשיעורים ובהפסקות, כיצד בנוי יום הלימודים, מהם שיעורי הבית, כיצד יגיע אל בית הספר וכיצד יחזור ממנו. הכנת הילד צריכה להתבסס על תיאור אמיתי של הצפוי לו וכדאי להימנע מאידיאליזציות יתר מחד, ומהפחדה, מאידך.
ילד שבטוח בעצמו, ייכנס לכיתה ברגל ימין. חשוב לטעת בילד תחושות של מסוגלות, ערך עצמי וביטחון. כדאי לשדר לו, שאתם סומכים עליו ומאמינים ביכולותיו להצליח בביה"ס, להתמודד עם הסביבה החדשה, להתקדם בלימודים ולרכוש חברים חדשים. מן הצד האחר, רצוי שלא להקרין ציפיות גבוהות מידי ובכך להעצים את החרדה.
במידת האפשר, כדאי לערוך טיול עם הילד לבית הספר, מספר ימים לפני תחילת הלימודים. הראו לו את הקומה בה הוא עתיד ללמוד; למדו אותו היכן נמצא המיקום של המזכירות הראשית, השירותים, החצר, חדר המנהל/ת וכו'. במידה וילדיכם אמור יהיה ללכת ברגל מהבית לבית הספר, למדו אותו את הדרך ותרגלו אותה (ניתן דרך טיול באופניים, לדוגמה), על מנת שילדיכם ירגיש נוח לקראת תחילת הלימודים.
ניתן לנצל את ההכנה הטכנית לבית הספר, גם כהכנה רגשית. רצוי שהילד יהיה מעורב בקניית הילקוט, הספרים, הקלמר ושאר האביזרים. כדאי לשבת איתו, לעטוף ולארגן את המחברות והספרים, להדביק על גביהם את המדבקות וכד', לקראת הכניסה לבית הספר. התארגנות זו מסייעת לילד להתחבר לנושא הלימודים ולהרגיש בוגר ומסוגל.
והכי חשוב – נסו לנתק את החוויות והזכרונות האישיים שלכם מהחוויות של הילד ומהמסר, שאתם משדרים לו כיום. הורים רבים חוו את בית הספר באופן שלילי, דבר המעצים את החרדה שלהם לגבי כניסתו של הילד למסגרת זו. במצבים אלה, עלול ההורה, בלי כוונה, להעביר לילד את החרדה וחוסר האמון . זכרו שהילד עומד בפני עצמו ובעל כישורים ואופי שונים משלכם. כמו כן, מערכת החינוך כיום שונה לחלוטין (לטוב ולרע), מכפי שאתם הכרתם בילדותכם. בנוסף, חשוב להציג לילד את מערכת בית הספר באור חיובי ואת המחנכת כדמות משמעותית ומיטיבה, גם אם אתם לא לגמרי מאמינים בכך.
| | | | | חזרה למעלה |
|
|
|