שלום ליאת,
כדי לעזור לה למתן את תגובותיה יש ללמד אותה דרכי תגובה נוספות. קודם כל כדאי לעזור לה לתת מילים למה שהיא מרגישה באותו רגע, למשל להגיד: "נעלבת עכשיו כי אמרו לך לא, זה לא נעים", ואחר כך להציע דרכי פעולה חלופיות, ראשית ללמד אותה כל פעם שזה קורה לספור עד 5 כדי להשהות את התגובה, ובזמן הזה להיזכר בתגובות נוספות שתלמדו אותה, למשל לבחור לעושת משהו אחר במקום הדבר שקיבלה לגביו תשובה שלילית, למשל להגיד לגננת, וכו'. צריך ללמד את זה בשלבים ולאט עם הרבה סבלנות וגם לא לנסות להרגיע אותה יותר מדי או לתת לה את מה שרצתה ובגללו התפרצה כיוון שזה יגביר את ההתנהגות אם היא משתלמת לה.
דבר נוסף שחשוב זה דומגה אישית, האם יש עוד משיהו במשפחה שנוהג להתפרץ? אם כן זה חומר למחשבה, אולי כדאי לטפל גם בזה.
לגבי השפעת הגננת, אני לא יכולה לדעת, זה תלוי במערכת הספציפית שאתם נמצאים בה. בכל אופן זה לא בהכרח דבר רע אם הגננת מעבירה את זה הלאה כי זה דווקא יכול לעזור לכך שהמערכת תתגייס לעזור לה.