שלום רב,אני דוד לאחיין מקסים בן ארבע. כבר מספר שנים שהקשר בן הוריו רעוע ורצוף משברים, התקפי היסטריה, מריבות קשות לפני הילד והצבתו באמצע בין הורים/סבים/סבתות וכו'. על אף ניסיונות של חברים אחרים במשפחה להעיר להם "לשמור" על הילד ממראות ומדברים קשים- לא נראה שנעשה כך. בתקופה הקרובה נראה כי יחלו בהליכי גרושין ואני חושש מהקצנה של ההתנהגויות בביתו (נדמה לי שמדובר בהתנהגויות שהן אבנורמליות גם בהתחשב במצב המורכב שבו הם נתונים). לי ולאחיין קשר מאוד טוב ואני תוהה מי באפשרותי לעשות כדי להקל עליו? כמובן שבהיותי דוד אינני מסוגל להתערב או להחליף דמויות אבל גם קשה לי לעמוד מנגד ולראות את נפשו של הילד נפגעת כך. האם צריך/רצוי לדבר איתו? האם כדאי לבקר יותר, להוציא אותו יותר מהבית? או שמא הדבר רק יבלבל אותו יותר שפתאום יש נוכחות מוגברת שלי(אם כי תמיד השתדלתי לבקר ולבלות איתו)?
אציין רק שההורים נרתעים מענף הפסיכולוגיה גם לצורך פתרון בעיות הזוגיות וגם בקשר למתן עזרה רגשית לילד(שהומלצה בעבר על ידי הגננת שלו בשל אלימות).
סליחה על הארכת הדברים ותודה על עבודת הקודש שאתם עושים בפורום.