בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 105

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
בעלי כרגע במצב דכאוני לפני כ3 שנים היה גם וטופל עד לפני כ6 חודשים בויפאקס
לאחר שהפסיקו (כשירד למינון קטן)37.5 מ"ג נשאר רק עם דפלפט 700 מ"ג שלוקח בערב
מאז שהחל שוב הדכאון לפני כחודש יש לו טיקים וכיווצים בפנים,והוא משמיע קולות
מלפני שבועיים לוקח שוב ויפאקס 150מ"גבבוקר ודפלפט 700 מ"ג בערב לפני השינה טרנקסל 5 מ"ג
האם התרופות ממתנות את הטיקים? ממה זה נובע? וכן לאחר כמה זמן מתחילת לקיחת התרופות זה עובר??
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
18:29 10.03.10
לטל שלום
טיקים לא ממש חלק מדיכאון. לכן רופא צריך לבדוק. לפעמים האדם בדיכאון מפתח הרגלים משונים שעוברים עם הטיפול. יתכן ועל זה את מדברת.
 
ליאן
14:28 07.03.10
שלום,

אומנם לא הובחנתי אני יודעת שיש לי או.סי.די,
זה מפריע לי ביום יום בצורה נוראית ורק לאחרונה ארזתי אומץ לפנות לעזרה מיקצועית
אני עברתי מלא פורמים וראיתי מלא המלצות למרפאות פרטיות אבל הן גובות סכומים מאוד גבוהים
על טיפול וכרגע אין ביכולתי להוציא כאלה סכומים,מצד שני לפנות למרכז בריאות כגון גהה ללא תשלום נשמע לי קצת לא אמין ביכולת לשהם באמת לפתור לי את הבעיה,
מה ניתן לעשות למי ניתן לפנות האם קיים מקום הבאמת יכול לפתור את הבעיה?

עזרה.

תודה רבה
 
מעיין
13:02 08.03.10
למה לא אמין גהה בית חולים מצויין ורופאים מצויינים וכמובן שלא פחות טובים מרופאים פרטיים ולעיתים אפילו טובים מהם את משלמת מס בריאות ומיסים רבים למדינה ואין שום סיבה שבעולם שכרגע את לא מרגישה טוב שלא תנצלי ותלכי לטיפול ברפואה הציבורית ואני בטוח שהם יעזרו לך
כל טוב תרגישי טוב
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
18:27 10.03.10
ליליאן שלום
מרפאות ציבוריות נותנות טיפול טוב. יש בגהה מרפאת חרדה מצויינת.
 
אחד מהעם
16:01 07.03.10
בנוסף לחוסר חשר בביצוע פעולות בסיסיות כגון רחצה, אוכל וכל פעולה פיזית אחרת.
אני מרגיש את הרגליים די כבדות... אין לי כח/חשק ללכת, לבצע כל מאמץ... מרגיש חולשה ללא הפסקה.
האם זה חלק מהדיכאון אשר שורה עלי לאחרונה ואובחן ע"י רופא.
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
18:26 10.03.10
שלום
בהחלט כן.
 
מישהיא
23:17 09.03.10
ש לי דרך מחשבתית חיובית לגמרי למרות המצב שלי-עד שמישהוא בא והורס לי אתו יותר ויותר עד שהמצב רוח שלי נהיה נוראי ממש,בנתיים שהכל בסדר אני מנסה לא לראות את הדברים הרעים,למרות שאני יודעת שזה לא כך,אני לא מנסה לקחת את הדיכאון ולהפוך אותו כחלק מהאשיות שלי!
איך אפשר לשנות זאת במצב שלי-הוא לא דומה לכל מצב אחר!
כל משאני צריכה זה לסדר את כל הבעיות שלי,הם רובם לא נפשיות כמעט ולא,אך משפיעות עלי לרעה.
דברים כאלה רק מרגיזים אותי עוד יותר,אני לא תוקפנית מזה(רק עם מרימים עלי יד,אז כן)
"מאיפה אני אמורה בכלל להשיג את הכוח לטפל בכל זה" זה מסה של בעיות,אני לא מצליחה בלימודים בגלל זה כי אני יודעת שמילה אני לא אזדקק לזה(המחשבה הזאת כל הזמן תוקפת אותי),כי גם כך אין לי חיים.לא ייצא ממני כלום.
זה סוג של חסרון שכנראה נובע לאנשים שנולדים עם כשרון לאומנות,אני מוכשרת באומנות פלסטית וגם לומדת בבצפר לאמנויות...רוב הבעיות שלי ובעיקר רוב רובהבעיות שלי נובעות מהכישרון הטיפשי שלי,אני מדברת לא רק על החסרונות אלא גם על הכישרון שלי עצמו!-אני בונה,מציירת,מעצבת דברים שרובם אני אפילו מפחדת להראות לסביבה,הוכחה:הראיתי רק חלקיק קטן מזה וישר עפתי לעזזל,האמנות שלי הורגת אותי,אני לא אוכל לעשות בה שום שימוש(ברור על איך שיסתכלו עלי)בכל זאת אני לא יכולה להפסיק לעשות את הדברים האלה,זה התחביב שלי ואני ממש אוהבת אותות,זה לא דברים פורנוגרפים או קשורים לגזענות,זה משהוא נורא יפה לדעתי,אבל לא לדעת אף אחד אחר העובדה של הרושם שעושים עלי מאד מרגיזה,ובגלל המצב שלי התחלתי לצייר דברים שאני לא כ"כ אוהבת:הם באים מתוך הרגש שלי,פרצופים ודברים מפחידים,לכן אני אומרת שהבעיה שליא היא לא כמו אצל כל אחד אחר,ולגבי הדברים האחרים:הם קשורים לבעיות שקרו במשפחה,ולא משנה...
-איך בדיוק אני אמורה לצאת מהצרה הזו,להראות את עצמי לא יעזור,כבר עשיתי זו.
זה שאני לא סומכת על אף אחד התפתח מזה שכן שמחתי על אנשים-משיצא מזה לא נעים בכלל,זה רק לטובתי וזה עוזר מאד.
 
גילי
09:46 08.03.10
שלום,
אני סובלת מהתקפי חרדה שמלווים בדפיקות לב, נשימה שטחית, רעידות. מתקשה לישון ולעיתים לא מצליחה לצאת מהמיטה בבוקר.
כרגע אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי וקבלתי כדורי "אסציטאלופרם" לטיפול מתמשך ו"קלונקס" להתקפי חרדה בעצמה גבוהה (לא לשימוש יומיומי או קבוע אלא לחירום).
הייתי שמחה לקבל מידע על הכדורים ולשאול אם יש דברים נוספים שאפשר לעשות בכדי למזער את ההתקפים.
תודה.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:15 09.03.10
גילי שלום,

אסציטאלופראם = ציפרלקס = אסטו היא תרופה המיועדת לטיפול בהפרעות חרדה. היא שייכת למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ומעלה את כמות הסרוטונין במוח.
היא משפיעה תוך זמן קצר בין שבוע לשבועיים. תופעות לוואי אפשריות כוללות: בחילה, יובש בפה, קשיי שינה, עייפות, הזעה מרובה וקשיים בתפקוד המיני. תופעות אלו הן בדרך-כלל קלות וחולפות בהמשך השימוש כאשר הגוף מסתגל לתרופה. התרופה הוכיחה את עצמה כיעילה מאוד.

קלונקס היא תרופת הרגעה, שייך לקבוצת בנזודיאזפינים, מיועדת לטיפול בחרדה ובנדודי שינה.

כדי למזער את ההתקפים הדרך היעילה ביותר היא לשלב טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן להוסיף גם ביופידבק. CBT הינו טיפול קצר וממוקד ובמהלכו ניתן ללמוד כלים ומיומנויות של שליטה בהתקפים בהווה וגם לטווח הארוך.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

 
גילי
14:46 09.03.10
 
מ
08:51 09.03.10
שלום רב,

אני נוטל אסטו לטיפול בחרדה, לאחר קצת יותר משלושה שבועות העליתי את המינון מחצי כדור לכדור שלם. בזמן שלושת השבועות הראשונים סבלתי מתופעות לוואי ובעיקר מעייפות, כאבים באמות הידיים וברגליים, גזים והרגשה כללית לא טובה.
לאחר שרוב תופעות הלוואי חלפו עברתי לכדור שלם והיום לאחר שאני נטול כדור שלם בערך שבוע אני חווה שוב עייפות ומספר פעמים ביום הרגשה כללית לא טובה וחרדה שהולכת ובאה.
האם חזרת תופעות הלוואי קשורה להגדלת המינון? האם זה נורמאלי?

תודה רבה מראש
מאיר
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:23 09.03.10
מאיר שלום,

כנראה שגופך עובר תקופת ההסתגלות לתרופה. יתכן ותופעות שאתה מרגיש אכן קשורות לעליה במינון. הסתגלות לעליה במינון ולכדור בכלל דורשת זמן לכן, חשוב להמתין בסבלנות ולאפשר לגוף להסתגל. במידה ותופעות יהיו ממש בלתי נסבלות כדאי לדווח לרופא המטפל. תופעות שאתה מתאר שכיחות ומוכרת והן נעלמות עם הזמן בהמשך הנטילה.

תרגיש טוב,
 
מיכל
22:01 07.03.10
שלום, אני חולה בדיכאון עמיד כבר יותר משנתיים. מאיפו תהיה לי תקווה לצאת מהדיכאון?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:06 09.03.10
מיכל שלום,

הדרך היעילה ביותר להתמודד עם דיכאון זה שילוב של תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). בנוסף, ישנם טיפולים לא תרופתיים מאוד יעילים לדיכאון עמיד ודיכאון שלא מגיב לתרופות. למשל, גרייה מגנטית למוח (TMS) או נזעי חשמל (ECT).

תרגישי טוב,
 
רינת
19:27 07.03.10
שלום רב,

אני מטופלת מזה כשנה בציפרלקס לאחרונה עם עליית מינון ל 2 מ"ג . כל פעם לאחר עליית המינון יש תקופה טובה ללא חרדות וללא כאבים . ביומיים האחרונים אני מרגישה מן נפילה במצב הרוח ויש לי כאבי גב תחתון. אני מרגישה שהתקפי החרדה מסוננים בעקבות התרופה. אך יש לי מידי פעם נפילות במצבי הרוח . אני מרגישה גם תשושה לחלוטין ובכל הזדמנות שיש לי אני רוצה לישון.
השאלה שלי - שמעתי שיש תרופה שקוראים לה סימבלטה שהיא יכולה לטפל גם בכאבים כרוניים.
האם אפשר לעבור תרופה? האם היא תטפל גם בחרדה?

תודה ,
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:02 09.03.10
רינת שלום,

סרוקסאט היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. פעילות זו מאפשרת הקלה הן בתסמינים הנפשיים, והן בכאבים הגופניים הנלווים לדיכאון/חרדה, כגון כאבי גב, כתפיים וכו'. לצערי, דרך הפורום לא ניתן להמליץ לך לעבור או לא לעבור לתרופה אחרת. אני ממליצה לך להיוועץ עם רופא פסיכיאטר שמכיר אותך.

בנוסף, חשוב לציין שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם חרדה/דיכאון היא שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). במהלך CBT ניתן ללמוד כלים ומיומנויות להתמודדות עם הסימפטומים בהווה וגם לטווח הארוך. ניתן לשלב גם ביופידבק.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
שלום וברכה פרופסור.
אני בחור בן 43 שאובחן יחסית בגיל מאוחר מאוד
שסובל מדיכאון. לא היו לי נסיונות אובדניים.
טופלתי מספר שנים אצל פסיכולוגים
ופסיכותרפיסטים אך ללא הועיל.
לפני כ 5 שנים לערך, החלתי בטיפול תרופתי. ניסיתי
במשך כשנה וחצי מספר סוגי תרופות כנגד דיכאון,
תרופות המוגדרות כתרופות קו ראשון אך ללא הועיל.
רסיטל,ציפראלקס, סרוקסאט, ונלה, מרוניל והיה גם נסיון
עם סימבאלטה.
ואז הפסקתי בכלל את הטיפול התרופתי.
חלפו כ 3 שנים ולפני כחודשיים החלטתי לחזור שוב
ולנסות טיפול תרופתי. הפסיכיאטר המליץ על אדרונקס.
לקחתי את האדרונקס לפי הוראות הרופא. כל פעם העלתי את
המינון. ע כדור וחצע כלומר 6 מ"ג לא חל כל שינוי. כשעברתי
ל 2 כדורים ליום היתה באיזשהו שלב תחושה שמשהו מתחיל
לזוז, קרו לי יחסית דברים טובים בשבועיים הראשונים לנטילת
8 מ"ג ליום אבל בשבועיים האחרונים פתאום יש תחושה של
ירידה דראסטית בהשפעה של הכדור או הרעה. הרגשתי שמחשבות
שליליות מציפות אותי. הרבה מחשבות טורדניות. תחושות חרדה גברו
ואולי אף עוינות במידה מסויימת.אני מרגיש שאני עומד לאבד את מקום
עבודתי.
איך עלי לנהוג? האם להפסיק מיד את נטילת התרופה?
האם להמשיך לקחת אותה ולסחוב עוד יומיים יש לי פגישה עם
הפסיכיאטר? מה להגיד לפסיכיאטר בפגישה? על מה חשוב לשים
דגש כשמדווחים לפסיכיאטר מדי חודש?
תודה!
 
רועי
18:35 06.03.10
שלום לך יש לי שאלה.
אני נוטל רסיטל במשך 4 חודשים במינון של 20 מ"ג עקב הרגשה קצת דיכאונית.
במהלך הטיפול הרגשתי טוב והחלטתי שאני מפסיק עקב תופעות לוואי של עייפות שהתחזקו במהלך הטיפול (לקראת סוף ה-4 חודשים).
אז מה שעשיתי חציתי את הכדור ל-2 כלומר 10 מ"ג במשך 3 שבועות ולאחר מכן הפסקתי כמובן שהפסקתי את הטיפול תוך כדי התיעצות עם הרופא רק לא שאלתי אותו איך להוריד את התרופה.
כרגע אני מרגיש טוב אומנם יש לי פה ושם ירידות במצב רוח, שלשולים וגם לפעמים אני לא מרוכז בכלל ובנוסף הרגשות לא נוחות.
רציתי לדעת האם זה תופעות לוואי של הפסקת התרופה? בהתחשב בכך שזו יחסית הפסקה מהירה של התרופה ואם כן תוך כמה זמן זה אמור לחלוף?
 
מיכל
01:18 28.02.10
שלום רב, שמי מיכל, ואני בת 17.5. כבר מכיתה ח', לאחר מלחמת לבנון השניה נכנסתי לדיכאון קשה..אני כברא נהנית מכלום. כל הזמן כועסת. יש לי הרגשת ריקנות ואני רדישה לסביבה..מגיל צעיר יש לי חרדת נטישה, מכיוון שאמי כל הזמן "מאיימת" שהיא תקום יום אחד ותעזוב לפינלנד (היא פינית וכל משפחתה שם). מה שגרם לי לחוסר ביטחון גדול מאד, מה גם שהיחסים ביניו לא משהו, אני מפחדת גם מהחושך נורא ( לא יודעת אם זה קשור). תמיד היא הייתה מקללת אותי. מרביצה לי. גם אבי החטיף לי לפחות פעמיים. וזה מוזר שלאחר כל המכות אני בכל זאת רוצה את קרבתם למרות שהם ממשיכים לדחות אותי. חשוב לציין שסבתי חולת מאניה דיפרסיה וזה תורשתי אצלנו במשפחה..גם לאמא שלי היה דיכאון קל. וכשסיפרתי להם על הדיכאון שלי בקושי רב, אמי צחקה עליי. ואבא שלי רק צעק ואמר לי שאין לי שום בעיה שאני צריכה לחייך והכל יהיה בסדר..כלומר להעמיד פנים. הייתי אצל פסיכולוגית כשתיים וחצי וזה לא ממש עזר. חשוב גם לציין שאמי מעדיפה שאני אסבול מאשר שאקח כדור שיגרום לי אולי להרגיש טיפה יותר טוב, המצב הזה פשוט משפיעה עליי בבית ספר, אני לא יכולה לקיים מערכת יחסים כלשהי-אנימרגישה דוחה ונגעלת מעצמי.
רציתי לדעת מה אוכל לעשות כדי לעזור לעצמי.
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
13:07 06.03.10
למיכל שלום
קראתי את אשר כתבת ואפשר להבין את המצב הנפשי הלא טוב שאת מתארת. אולי כדי לך להתחיל עם שיחה של היועצת הפסיכולוגית של בית הספר ותראי מה יש לה להציע
 
יערה
17:21 06.03.10
יצא לי להכיר אנשים עם בעיות דומות שלך,
אשמח לעזור לך אם תרצי..

במקרה וכן המייל שלי רשום פה..
 
יערה
17:22 06.03.10
יצא לי להכיר אנשים עם בעיות דומות שלך,
אשמח לעזור לך אם תרצי..

במקרה וכן המייל שלי רשום פה..
 
מישהיא
23:39 04.03.10
שלום,אני מקווה שיענו לי תשובה שבאמת תעזור לי,כי הבעיה שיש לי נראית חסרת תקווה מכדי להעלם.
אני ילדה בת 16 וחצי וכל חיי מאז נולדתי,תמיד היו לי בעיות-בעיקר בתחום החברתי בעיקר,אך גם במלא תחומים אחרים שקוראים עד היום.אני לא בוכה לפני כולם ויודעת שלא כדאי...
אני עברתי וממשיכה לעבור ייסורים נפשיים-בעיקר עכשיו.הסבל הזה לא נגמר בכלל אלא רק הולך וגובר עוד יותר,אני מתחילה ממש לא לפחד ממוות ומעדיפה לברוח מאשר להיכנע לבעיות שלי ולתת להם להמשיך להכות אותי.כבר ניסיתי כמה פעמים לחתוך לעצמי את הורידים בידים בשנה האחרונה-זה התחיל רק בשריטות קטנות שמהר נהפכו ל חתכים רציניים עם דם(עדין יש לי כמה צלקות מהזמן האחרון שניסיתי לעשות זאת.אני לא לוקחת סמים או שותה וודקה כי איני רוצה להזיק לעצמי אלא רק להקל על הכאב שלי.כמה שלא ראו את זה עלי,כמה שלא רמזתי,כמה שלא סיפרתי על זה שמצבי חמור-אני בדיכאון ממש חזק-לאף אחד לא אכפת וזה פשוט נמשך.כל משסיפרתי כאן,זה רק טיפה קטנה ממה שבאמת קורה לי,אני יודעת שתגידו לי שאני לא לבד שסובלת מדיכאון,אבל תאמינו לי-אני בדקתי,הסתכלתי על עצמי,על אחרים,כל חיי עשיתי זו-כבר מגיל ממש צעיר,ו לעולם לא ראיתי דכאון כמו שלי או גרוע יותר אצל מישהו,הדיכאון שלי חמור בצורה שאף אחד לא יכול לתאר לעצמו,לכל אחד יש משהוא או משהוא-לי כבר אין כלום!
יש מלא דברים שאני לא אוכל להגיד אותם כי אני אהרוג את עצמי אם אספר זאת(למדתי לא לסמוך על אף אחד),אני גם ממש מקבלת ציונים לשבח במבחני דיכאון-מאיות על גבי מאיות!
כולם שונעים אותי,אם לו קודם אז אחרכך-ולא אני לא חושבת כך,אני יודעת,כבר ניסיתי להוכיח לעצמי שיכול להיות שאני טועה.הלוואי והייתי טועה,אבל זאת עובדה-גזלו ממני את זכויות האדם,אם אני אתאבד אין לי מושג מה יקרה,"רק המת יודע תאמת",אני מרגישה יותר רע מיום ליום בתוך סיוט נצחי.
העזתי לספר את זה באתר,האם עשיתי את הדבר הנכון? או שסתם ביזיתי את עצמי,כל צעד לא נכון עלול לגרום לי להעלם מפה,ברגע שאני בהיסטרייה,אני מאבדת את השפיות.-מקווה שזה ענין אתכם.
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
13:15 06.03.10
שלום.
יש לי המלצה עבורך. ממש עכשיו תעצרי את זרם הביקורת השלילית אפילו עם זה לדקה.............
המבנה המחשבתי שלך בעייתי. כנראה עקב ניסיון חיים לא פשוט פיתחת לעצמך סגנון מקבר, מאשים, קוטל, את עצמו כמעט ללא הפסקה. אפשר לשנות!!!! את צעירה ויש לך הרבה זמן לפניך. תפני למטפל פסיכולוגי בהקדם.
 
ל.
16:51 03.03.10

אני נוטלת לוסטרל , בנוסף לוקחת קלונקס 1 מג.
בעקבות מצב של חרדות בזמן האחרון קבלתי כדור שינה וקלונקס.

כאשר אני לוקחת קלונקס , בד"כ אני מצליחה לישון ללא כדור שינה , גם אם לקחתי בצהריים את הקלונקס.

איזה כדור גרוע יותר, הכדור שינה או הקלונקס?
בנוסף, האם כשארד מהקלונקס תהיה השפעת התמכרות, או שתוספת הלוסטרל מגנה מפני זה?

תודה
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
13:09 06.03.10
ללי שלום
אין כדורים לא טובים יש שימוש לא נכון של כדורים. כדורי שינה וקלוקס שה כמעט אותו דבר. לכן לא משנה מה עוזר כחי אחד מהם. לא כדי להמשיך יותר מדי זמן עם תרופות אלו וכדי מאוד להפסיק אותם בהדרגה.
 
מעיין
11:01 27.02.10
דוקטור שלום לפני 4 שבועות אבי הפסיק טיפול של שנים רבות בליתיום( 2 כדורים ביום) עקב פגיעה בכליות קרטאנין 1.6 כאמור לפני 4 שבעות הוא הפסיק לגמרי כמובן בהמלצת פסיכיאטר את הטיפול בליתיום והתחיל מיד טיפול בלמיקטל לפני 5 ימים הוא כבר הגיע ל200 מ"ג למיקטל ביום כרגע הוא מרגיש תסמינים של דיכאון אקוטי כמו מתח קשיים בשינה חוסר ריכוז מחשבות רבות לא הולך לעבודה כל היום במיטה וכו...

השאלה מתי הוא ירגיש את השיפור במצב הרוח עם הלמיקטל ?

תוך כמה זמן לוקח ללמיקטל לעשות את העבודה שעשה הליתיום?

אנחנו ממש בלחץ לא רוצים לחזור לימים קשים.

תודה צחי


 
פרופ' לאון גרינהאוס  
13:04 06.03.10
לצחי שלום
כבר עניתי לך. לוקח בין 4-12 שבועות עד שהתרופה למיקטל נותנת את השפעתה המרבית.
אני עם בן זוגי שנתיים. אני גרושה ואם לילד קטן והוא גרוש ללא ילדים. אנחנו גרים בדירה שכורה שבה הוא גר לפניי. היו לנו 2-3 משברים ובכל הפעמים פנינו לעזרה של פסיכולוגית. הוא אדם של שחור ולבן וקשה מאוד לנהל איתו משא ומתן. ביקשתי ממנו לתת צ'אנס אחרון לזוגיות ושנגור ביחד עד יוני ואז נראה אם ממשיכים או לא.לפני חודש הוא נסע לתאילנד עם מישהי שהכיר באתר למטייל. אמר שהוא רוצה להתנתק. חשדתי שקורה ביניהם משהו. כשהוא חזר לפני יומיים, בזמן שישן, בדקתי הודעות בנייד שלו וגיליתי הודעות כאילו של זוג מאוהבים,אך בלי רמז למין. התעמתתי איתו על כך והוא אמר שלא היה כלום. בטיפשותי פניתי למגדת עתידות שהסיתה אותי ואמרה לי להתקשר לאותה בחורה ולדבר איתה. עשיתי את זה בלי לחשוב,ומהשיחה איתה הבנתי שבאמת לא היה כלום. התקשרתי אליו וסיפרתי לו שדיברתי איתה. כשהגעתי הביתה הוא אמר לי שהוא לא רוצה לדבר איתי יותר ועברתי את כל הקווים. הסכים לפנות לפסיכולוגית שוב, רק בשבילי. נכנסתי לדיכאון עמוק, אני לא אוכלת ולא ישנה בלילות. לא מתפקדת לא כאמא ובטח גם לא בעבודה. מרגישה שהעולם חרב עלי וצריכה עזרה נפשית דחופה. אני בודדה וכמעט ואין לי חברים. לוקחת כדורי הרגעה וחושבת מחשבות אפלות של להתנתק מהחיים כדי לא להרגיש כלום. אין לי עם מי לדבר ואני יודעת שבשביל לצאת מהמצב הנוראי הזה, אני חייבת עזרה מקצועית נפשית. אין לי כסף ללכת כמה פעמים בשבוע לפסיכולוגית פרטית, ואני יודעת שבלי הטיפול, בני יאבד את אמו ואני אאבד את חיי או את שפיותי. תעזרו לי בבקשה!!!
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
13:02 06.03.10
לרגישה שלום
אין ספק שהיחסים ביינכם מורכבים. את מאוד רגישה, חסרת ביטחון, ועם מערכת תומכת דלה, והוא סגור יותר, כנראה מתקשה להתקשר, ולא כ"כ טוב ביצירת אינטימיות. השילוב בנכם נראה שמצריך הרבה עבודה כדי שיצליח. להיכנס לדיכאון ממש לא יעזור לך וזה עוד יכביד על סיכויי ההצלחה. תאספי את עצמך, תבדקי מה באמת את רוצה ותנסו להתקדם לכיוון.
שלום . אני חולה ולוקה בנפשי ואני נורא סובל גם מהלקאה עצמית וכמובן נוטל תרופות . שאלתי היא : האם יש מקום ללכת לכיוון של צמחי מרפא שיוכל לעזור לי ?
תודה .
 
פרופ' לאון גרינהאוס  
12:53 06.03.10
לאייל שלום
עדיף שתפנה למשהו שיעשה הערכה על מצבך וימליץ לך מה כדי יותר. תצליח
שלום וברכה.
האם מי שסובל מדיכאון קשה זכאי לקבל ימי חופשת מחלה
מרופא המשפחה או מהפסיכיאטר המטפל בו עקב מצבו?
כי הרי אסור להיעדר ממקום העבודה ללא אישור מחלה
ולא מקבלים שכר ללא אישור מהרופא לחופשת מחלה.
תודה.
 
ד''ר אלונה גוברמן  
11:54 05.03.10
שלום. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר המטפל או לרופא משפחה.
בברכה,
שלום וברכה.
אם מגיעים עם אדרונקס למינון מקסימאלי ואין הטבה
משמעותית, אילו כדורים ניתן לשלב איתו במצב של
דיכאון חזק וחרדות?
תודה
 
ד''ר אלונה גוברמן  
11:53 05.03.10
שלום. אינני מכירה אותך ואת האיסטוריה שלך. אני ממליצה לך לפנות שוב לפסיכיאטר המטפל אשר יוכל לאבחן קלינית את מצבך כעת ובהתאם לאבחון יוכל להמליץ על טיפול בהתאם.
בברכה,

 
בתיה
17:32 01.03.10
שלום
התחלתי טיפול בכדור הנ"ל אסטרו 10 .מאחר ואחרי חודשים בערך עדין .היו לי עקצוצים.רעידות ברגלים
וחוסר תיאבון .הפסכיאטר החליט לעלות את המינון לאסטרו 20 .ואני כבר 3 חודשים וחצי לוקחת את הכדור .יש ימים יותר טובים ופחות .מתבטא בחוסר תיאבון.חוסר אנרגיה.ועקצוצים ברמה מאוד נמוכה.
בסך הכל אני יותר טוב.כמה זמן הכדור צריך לפעול בצורה יעילה.בלי תופעות נלוות.
תודה
 
ד''ר אלונה גוברמן  
00:45 03.03.10
שלום. לפעמים צריך להתאים את המינון של התרופה. לפעמים צריך להחליף. תתייעצי עם הרופא.
לא להתאייש!
תרגישי טוב,
אני לוקחת לוסטרל נגד חרדה, ולעיתים, בשל שחיקת סחוס וכאבים בברכיים, ארקוקסיה 90 מ"ג. כל פעם יוצאת הודעה בבית המרקחת שיש ניגוד בין שתי התרופות. מה מקורו. כמובן שהתרופות נרכשות עם מרשם של רופא. מה הסיבה לניגוד בין התרופות?
+ הוספת הודעה
   1 ...  101  102  103  104  105  106  107  108  109  ...  200  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה