בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
קרן
08:01 06.11.13
שלום. ברקע של חיי יש מצב מאוד מלחיץ.
לא מעוניינת לכתוב מה הוא. אבל זה משהו שעלול
לפגוע בשגרת חיי. שאאלץ להגיע לאזור אחר בארץ
לצורך כך וזה גורם לי ללחץ וחרדה
אני לא יכולה לדבר על כך עם אנשים אלא בקווים כלליים. אני כועסת ומתוסכלת מהוריי שגרמו למצב
כך שאני משתדלת לא לחזור הביתה. איתם אני יכולה
לדבר על העניין אבל הם מזלזלים בלחץ בו אני נתונה
אני לא מרגישה שהחבר שלי מגיב כמו שאני צריכה לעניין. ומרגישה ביתר שאת את העובדה שאין לי כמעט חברים שלא להזכיר אמיתיים. כולם אנוכיים ודוחים.
אני צריכה דרך להתמודד עם המצב
יש לי מחשבות אובדניות לפעמים.
למי אפשר לפנות לתרופות. כבר שנים אני חושבת שיש לי סוג של מניה דפרסיה אבל משליכה את זה על גיל ההתבגרןת או על הימים שלפני המחזור או על המחזור עצמו שזו גם התקופה בחודש עכשיו. אני בשנות ה20 אני בטיפול ולא דיברתי על הדברים
 
ד''ר אירנה נתנאל  
09:52 06.11.13
קרן שלום,

לפי מעתבך אני מבינה שאת נמצאת בטיפול. אני ממליצה לשתף את המטפל/ת שלך במה שאת חווה. כדי לקבל עזרה תרופתית כדאי לפנות לרופא פסיכיאטר. מכווה שאנשי מקצוע יעזרו לך לחזק את כוחותיך ולהתמודד עם מצבך.

חזקי ואמצי!
אני כאן בשבילך!
 
shay
17:32 01.11.13
שלום, התחלתי לקחת טיפול של אסציטאלופרם למשך חודשיים וחצי. עקב דיכאון קל..
כיום המצב הרבה יותר טוב, והודעתי למטפל שלי שאני לא כ"כ מעוניינת להמשיך טיפול תרופתי אלא רק דרך שיחות .. הוא הסכים שאפסיק בהדרגה, ע"פ שהצהיר בפניי שזה לא מקובל וכדאי שאמשיך. הפסקתי בהדרגה את הכדור וכיום אני כבר שבוע ללא כדורים בכלל. שאלתי היא מתי אהיה נקייה מתופעות הלוואי שנלוו בעת הנטילה? תופעות כמו התשוקה לפחמימות, תחושת ה"היי" .. בקיצור מתי אחזור לעצמי לחלוטין? אני יודעת שזה אינדיבידואלי, אני שואלת באופן תיאורטי.. תודה מראש.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
16:10 02.11.13
שלום לך,

אני לא רופאה, אני יודעת מניסיוני הקליני וידע ישי שזה יכול לקחת שבועיים עד שלוש.

בהצלחה!
היי, רציתי לשתף מעט ולברר האם מה שעובר עליי לאחרונה מתפרש כהתקפי חרדה.
אני בן 26, סטודנט ולהנדסה ועובד במקביל.
כבר שנתיים שיש משבר לא קל במשפחה כאשר אני זה שתומך בשני הצדדם ברגעי משבר בניהם, לאחרונה הגעתי למצב של תסכול כתוצאה מחוסר הצלחה ליצור איחוד מחדש בדבר הכי יקר לי, המשפחה שלי.
הלימודים הם מאוד תובעניים שלא נדבר על שילוב עבודה (מצב כלכלי לא מאפשר אחרת) כך שמעבר למה שהראש שלי עסוק, כל עול ההמשפחה מוטל על כתפיי גם כן.
מטפל בכולם ואין מטפל למטפל, עד שלאחרונה נכנסתי לדכאון בו לא דיברתי 3 ימים ולא יצאתי מהמיטה, ופעם פעמיים ביום אני מרגיש בחילות ורצון להקיא (ומדי פעם מקיא) כל פעם אחרי האוכל, אני נתקף נשימה כבדה דופק מהיר ורצון להקיא.
שמתי לב שכל פעם שיש מאורע מסוים כמו לפני מבחן, שיעור פרטי או דייט אני נתקף שילשולים בחילות ורצון להקאות.
עשיתי בדיקות דם ואבחון רפואי שנראו תקינים, אני גם מסיק כי עקב החוויה אותה אני חווה לפני מאורעות מסויימים, כי קרוב לוודאי מדובר בחרדות.
אני לא יודע האם זו השפעת פלסיבו אבל לקחתי על דעת עצמי כדורי לוריוון לכמה ימים בהם שהיתי בחו"ל על מנת שלא ייהרס הטיול והרגשתי נורמלי.
אני לא מוכן לחיות מכדורים, ואני רוצה לדעת האם אכן האבחון שעשיתי לעצמי הוא נכון ואכן מדובר בהתקפי חרדה ולאן ולמי לפנות כי הדבר הזה משבש לי את חיי היומיום ופוגע לי בעבודה, בלימודים ובחיי החברה.
אודה לעזרה או הפנייה כלשהי, תודה!
 
ד''ר אירנה נתנאל  
16:07 02.11.13
היי שי,

אני גאה בך לשמוע שאתה עוזר ותומך במשפחתך ובמגביל גם עובד ולומד ! כאשר כל הבדיקות יוצאות תקינות, סביר להניח שהסיבה היא נפשית לתחושות שאתה מרגיש. עברת תקופות של לחץ ומתח ולפיכן יתכן ומדובר בהתקפי חרדה. הדרכים הטובות והיעילות לטיפול בהתקפי חרדה ללא תרופות הן טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT, ביופידבק, נוירופידבק. ניתן גם לשלב את שלושתם יחד.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
 
רואנה
11:33 25.10.13
היי
אני בת 27 ומטופלת כרגע בציפרלקס וקסנאגיס.
יש כמה דברים שאני רוצה לקחת ואני לא יודעת אם מותר ואם זה מתנגש עם התרופות
כגון: ברזל, האם מותר?
חומצה פולית שעליה יצאה הנחיה של משרד הבריאות להתחיל לקחת...
ובכללי-כדורים משכחי כאבים במידה ואני צריכה.

אשמח לקבל מענה
תודה.
 
שרון לויט  
17:55 27.10.13
היי רואנה,
תרופות משככות כאבים ניתנות ללא מרשם, וכן תוספי התזונה שציינת. לא נראה לי שיש בעיה, אולם כדאי מאוד להתייעץ עם הרופא שלך.

בברכה,
 
אנונימית
18:03 26.10.13
אני רוצה למות.
נמאס לי מהחיים האלה. אני פשוט רוצה להיעלם ולמות.
אני תמיד מרגישה אשמה על מה שיש לי, אבל רוצה את מה שאין לי.
אני חסרת כל אמפתיה לרוב האנשים, אני מגעילה, רעה וטיפשה.
אני יודעת בדיוק איך אני צריכה להגיב למצבים שונים ומה לעשות במקום להתלהם, אבל אני לא באמת שולטת במה שאני עושה, אלא רק במה שאני חושבת.
ומשום כך, אני תמיד עושה טעויות.
אין לי שום מוטיבציה ללמוד יותר, אני בדיכאון ברמות משתנות מתקופה לתקופה ויש לי חרדה חברתית.
ולא רוצים לתת לי כדורים, כי אני בת 14.
אני רוצה להתאבד אבל מפחדת מהכאב, גם אם הוא יהיה רגעי.
אני רוצה להצליח - להצליח, מבחינתי - כשכל האפשרויות האחרות הן בלתי מושגות - זה למות.
לומר, אני חזקה מכדי להצליח, אבל חלשה מכדי להפסיד.
ונמאס לי.
אני פשוט רוצה הפסקה. פשוט רוצה להיות לבד. רחוק. חופשיה. בלי להצטרך לחיות לפי הנורמות של החברה, בלי להיות אחראית, בלי מחויבויות.
ואני חושבת על לקפוץ מהגשר שליד הבית שלי בכל פעם שאני עולה עליו, שזה כל יום.
נמאס לי לפחד מהחברה השיפוטית הזאת, נמאס לי מאינטראקציה עם אנשים, נמאס לי לפחד לפגוע בהם ולשנוא אותם בו זמנית.
וכשאני חושבת על זה, גם עם כל הכדורים שבעולם, החיים האלה לא שווים כלום.
כי במקום פשוט לעזור אחד לשני וליהנות, אנחנו מבזבזים את כל החיים שלנו על לימודים ועבודה, כדי שנוכל ליהנות רק בסופם, וגם זה לא קורה לרוב.
אז מה הטעם?
מה הטעם לחכות שבעים, שמונים שנה כדי לעזוב את העולם הזה?
ולמה אני כזאת פחדנית מפגרת?
אני רוצה למות.
 
שרון לויט  
17:53 27.10.13
שלום לך,
האם יש לך למי לפנות? עם מי לדבר על זה (הורים, יועצת בית הספר, חברות, אולי אפילו מורים)? חשוב מאוד שתקבלי עזרה נפשית, אולם בהיותך קטינה את ככל הנראה לא יכולה לפנות בכוחות עצמך, וצריכה תיווך של מבוגר לשם כך. במצבים כאלה, החשוב ביותר הוא שיהיה לך על מי לסמוך ועם מי לדבר.

בברכה,
 
רויטל
11:08 25.10.13
היי
אני כבר כתבתי כאן בערך לפני כ 3 שבועות.
קוראים לי רויטל ואני כבר כמה שנים סובלת מ dysthymia double depression
אני מטופלת בכדור אחד ליום של ציפרלקס ועוד כדור של אדרונקס.
בתקופה האחרונה בערך כחודש ההרגשה הכללית שלי לא טובה, מרגישה מין חרדות כאלה שמלוות בהזעה , חוסר חשק , חוסר תאבון , מין סחרחורות כאלה , שיווי משקל.
הלכתי לפסיכאטרית שלי שהעלתה לי את המינון של הציפרלקס לכדור לחצי לפני כשבועיים וחצי אבל אני לא מרגישה שינוי בהרגשה , יש ימים שהם יותר טובים וימים שפחות טובים.
איזה חלופות ניתן להציע על מנת שהמצב ישתפר?
האם הציפרלקס גורם לסחרחורות ושיווי משקל?
 
שרון לויט  
17:50 27.10.13
היי רויטל,
ציפרלקס נקשר בדרך כלל לסחרחורות, בעיקר כתופעת גמילה (כאשר מפחיתים או מפסיקים את הכדור). סחרחורות יכולות לנבוע גם מחרדה, ויש סיכוי טוב שאכן הדבר כך, אם את חווה חרדה. את יכולה להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלך לגבי שינויים בטיפול התרופתי, יש הרבה תרופות חלופיות מאותה משפחה של הציפרלקס וגם מזו של האדרונקס, אשר מדגישות יותר את הטיפול במרכיב החרדתי. מאחר שאת כבר לוקחת שני סוגים של תרופות, כדאי לחשוב גם על טיפולים שאינם תרופתיים. אני מאוד ממליצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), בעיקר כאשר מדובר בחרדות, מאחר שהוא יכול לפתור את הבעיה תוך זמן קצר וללא כל צורך להיעזר בתרופות. הטיפול יכול לעזור מאוד גם בהקלת הדיכאון.

בברכה,
 
עוז
01:04 27.10.13
שלום וברכה

בן 39
סובל מקשיי שינה - גם בהירדמות וגם באיכות השינה.
כמו כן הולך לישון מאוחר (בסביבות 3) ולעיתים נרדם רק בשעות הבוקר המוקדמות.
אני נוטל לוסטרל בגלל חרדה, במינון של 150-200 מ"ג.
וכן הומלץ לי ע"י הרופא להיעזר במירו רבע או חצי כדור של 30 מ"ג בכדי לשמור על אורך השינה.
לפעמים המירו עוזר, לפעמים לא, אך הוא לא עוזר לי להירדם מוקדם.

1. האם יש קשר בין הלוסטרל לבעיות השינה (אני לוקח את זה בבוקר) ?
2. האם אין בעיה בנטילת מירו על בסיס קבוע לבעיות שינה ?
3. האם מירו פוגע בשינה הטבעית והשלבים שלה ?
4. בימים האחרונים ניסיתי לקחת לפני השינה 2 כדורים מלטונין למציצה 3 מ"ג של חברת NOW, ולא הרגשתי שזה מסייע.
הבעיה היא בכדורים ? או בשעות שאני לוקח את זה ? (אני לוקח את זה מאוחר)

אשמח מאוד למענה על השאלות הנ"ל

תודה ושבוע טוב
 
רואנה
11:13 25.10.13
שלום רב,
אני בת 27 ומטופלת מזה כחודשיים בקסנאגיס 0.5 ביום וכשלושה שבועות בציפרלקס 10 מ"ג עקב כך שכנראה התחלתי לסבול מחרדות/דיכאון.
אני מרגישה יותר טוב וחושבת על אירוע שיש לי בעוד כחודש, חתונה של חברים.
אני יודעת שאסור בתכלית האיסור לערבב אלכוהול עם תרופות כאלו.
השאלה אם יש פיתרון בכל זאת כן לשתות אלכוהול ולהנות באירוע ולא לפגוע בטיםול, האם אפשר להוריד את הכדורים ליום אחד באותו יום או שמא אסור? או שיש פיתרון אחר?
אשמח לקבל תשובה.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:00 26.10.13
עד כמה שאני יודעת מותר כוס של יין, פחית של בירה..... לא להגזים ולא להשתקר!
לפני כשלושה חודשים עשיתי שימוש בסם מסוג MDMA (אקסטזי), ויומיים לאחר השימוש חוויתי התקף חרדה מאוד חזק- דופק מואץ, נשימות מהירות, רעידות בידיים. חודש וחצי לאחר המקרה עוד המשכתי לחוות התקפים, נוסף על כך חשתי מתח נפשי שגרם לחוסר תיאבון, נשירת שיער, סיוטים בלילה, נעילת לסתות מתוך שינה לפעמים.
עקב דאגתי לנוכח התסמינים, חשתי שעליי למצוא פיתרון מהיר לפני שמצבי יתקבע או יותר גרוע יחמיר. הבנתי שהסכומים הדרושים לטיפול קוגנטיבי הם לא קטנים והחלטתי להשאיר זאת כברירה האחרונה. לאחר קריאה והתעניינות בתופעה הבנתי שהמקור שלה הוא פסיכולוגי בעיקרו ולא פיזיולוגי כמו שטעיתי לחשוב. תמיד הייתי אדם עם משמעת מנטלית חזקה והייתי נחוש למצוא פיתרון. תקופה קצרה לפני שהחלו התקפי החרדה יצא לי להשתתף בקבוצות מדיטציה ולתרגל מדי פעם. החוויות שלי מהתרגול לא היו יוצאות מהכלל ולא אהבתי את כל ההילה "הרוחנית" כביכול שהלוותה לו.
למרות זאת, בהיעדר רעיונות אחרים, החלטתי להקדיש את עצמי שנית, הפעם ביתר רצינות והתמדה לתרגול מדיטציה. כל יום ישבתי בחדרי בבוקר, במשך 40 דקות, ולא חשבתי על כלום. כמובן שבהתחלה המחשבות רצו ללא הפסקה אבל אט אט למדתי לשחרר.
כבר לאחר השבוע הראשון חשתי הפחתה בתסמיני החרדה וחודש לאחר מכן הם נעלמו כמעט לגמרי. זאת הייתה הקלה עצומה בשבילי. אני לא יכול אפילו לתאר את זה במילים.
לכן, אני ממליץ למי מכם שסובל מהתקפי חרדה, לתרגל מדיטציה בעקביות ובהתמדה.
תנו לזה צ'אנס אמיתי. תרגלו בקבוצות, תרגלו לבד. העיקר שתעשו את זה.
אני לא גיליתי את אמריקה, מסתבר(: והמון אנשים עושים שימוש במדיטציה לצרכים דומים. בהצלחה!!
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:59 26.10.13
היי חן,

אני שמחה לשמוע שמדיטציה עזרה לך. אכן כן היא באמת עוזרת להתמודד עם חרדה, לווסת רגשות ועוד.....

תודה ששיתפת!
 
יוליה
18:28 22.10.13
שלום רב.

אשמח בבקשה להמלצה על מומחה בהתקפי חרדה שדובר רוסית.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:57 26.10.13
את יכולה לפנות אלי, אשמח לעזור.

054-4593950

 
רואנה
11:16 25.10.13
היי
בגיל 21 עברתי דיכאון וטופלתי בויאפקס ונאמר לי כי כאשר ארגיש טוב עליי לקחת את הכדור הזה למשך שנה שלמה כדי לאזן את הגוף וכך קרה עד שהורדתי אותו לגמרי.
7 שנים הרגשתי טוב כשלפתע בגיל 27 עברתי חרדה/דיכאון- יותר נוטה לחרדה ואני מטופלת בציפרלקס וקסנקס, האם כל פעם שמטופלים בכדורים מסוג אלה יש לקחת אותם במשך שנה ברצף לאחר שמרגישים טוב או שיש מקרים שבהם ניתן להפסיק כשמרגישים שלא צריכים אותם יותר?
אשמח לקבל תשובה
 
דבורה
17:43 25.10.13
היי רואנה,

מניסיון שלי לא כדאי להפסיק על דעת עצמך את הטיפול בכדורים, כי הרבה פעמים זה יכול ליצור השפעה שלילית או אפילו נסיגה... גם ההפסקה של התרופות צריכה להיות מבוקרת ועל ידי השגחה של הרופא המטפל שלך.
את מטופלת אצל פסיכיאטר? כי במידה והחרדות חזרו לך לאחר שבע שנים הייתי שוקלת להתחיל טיפול אצל מישהו כדי להבין קצת איך החרדות חזרו ואם זה קשור לאירועים מסויימים שהיו בזמן האחרון... יש את פרופ' לבקוביץ שמקבל ברמת אביב ומומחה בחרדות ודכאון. אם את מהמרכז אז אני ממליצה לך עליו, הוא ידע לתת לך את הטיפול הנכון, אם להפסיק או לא את התרופה. מה שהכי חשוב זה לא להפסיק על דעת עצמך.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:54 26.10.13
שלום לך,

כל מקרה לגופו של עניין. לפעמים כשמפסיקים את התרופה ההפרעה לא חוזרת ולפעמים כן. על מנת למנוע הישנות של ההפרעות (דיכאון / חרדה) מומלץ לעבור פסיכותרפיה התנהגותית- קוגניטיבית CBT. במהלך הטיפול רוכשים כלים שעוזרים לזהות סימנים מקדימים ולהקדים תרופה למקה. מחקרים מראים שזאת השיטה הטובה ביותר כדי למנוע חזרתיות של ההפרעות.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
 
אלה
20:33 22.10.13
היי, לא יודעת אם פניתי לפורום הנכון- אבל רציתי להתייעץ: אמי בת 65 גרה בהוסטל לבד, אני בת יחידה וזהו בעצם כל המשפחה - אני ואמא... אני נשואה ואמא ל2 ובחודש 9 להריון, גרה במרחק כשעה נסיעה ......לאחרונה השתלטו על אמי רעיונות שהכל לא בסדר אצלי במשפחה, שאני חייבת להתגרש, היא מופיעה אצלי ב7 בבוקר, מתקשרת ב12 בלילה כדאי לבדוק מה קורה, רבה עם בעלי וכו'...........המצב נמשך כבר כחודש ומדרדר........מה אני יכולה או צריכה לעשות?........... ניתן לציין שמצב דומה היה כבר לפני כשנתיים ואז הוא השתפר והכל חזר לקדמותו .........כיצד עליי לנהוג כלפי אמי? אני כועסת מאוד, אין לי סבלנות לשמוע את הדברים הלא נכונים שהיא אומרת ול רוצה לעבור בדיקה "ביטחונית" כל פעם מחדש........בבקשה תעזרו לי
 
אלה
14:42 24.10.13
 
שרון לויט  
17:12 25.10.13
היי אלה,
כדאי מאוד להפנות את אמך לבדיקה נוירולוגית. יכול להיות שהיא סובלת מבעיה קוגניטיבית כלשהי, שאופיינית בדרך כלל לקשישים מבוגרים יותר. ייתכן שהיא סבלה מכך בעבר, והמצב השתפר באופן ספונטני וכעת הורע שוב. במקרים כאלה, מאוד לא כדאי להזניח את המצב ולתת לו לעבור לבד, מאחר שאם אכן קיימת בעיה נוירולוגית, המצב יכול להחמיר. גם אם לא יהיו ממצאים בבדיקות, הרופא יוכל לתת לכם הנחיות להמשך.

בברכה,
 
אבי נקש
09:15 21.10.13
כאמור סובל מסכיזופרניה =+ הפרעת אוסידי מחשבתי קשה מאוד .
רוצה להמשיך ולהתקדם ובעיקר להתמקצע.. > אך ישנו לי אי- וחר ריכוז .
וזה תוקע אותי מללמוד מקצוע זה או אחר .
מה עליי לעשות ולפרוץ החוצה כי יש בי יכולות .
תודה
 
שרון לויט  
13:17 21.10.13
היי אייל,
חשוב להיות בעשייה למרות המגבלות. אם המגבלה שלך תגרום לך לחשוב שאינך יכול ללמוד ולעבוד, וכתוצאה מכך לא תעשה זאת (או תוותר מהר), הרי צדקת, כי נכנעת למחשבה הזו ולא עשית דבר. מצד שני, אם המחשבה היא שאפשר להצליח לעשות משהו יחד עם המגבלות (ובדרך כלל אפשר. אני לא מכירה אנשים רבים שממש לא יכולים לעבוד), צריך רק לחפש ולראות מה אפשר לעשות ובמה אתה יכול לעבוד. הציפיות צריכות להיות מציאותיות, אך מצד שני חשוב לא לוותר ולא להתייאש, ולהיות כל הזמן בעשייה.
אפשר להיעזר בביטוח לאומי/ מסגרות שיקום תעסוקתיות על מנת לקבל הכוונה תעסוקתית.
בברכה,
 
אבי נקש
17:54 21.10.13
אציין שאני כן עובד וכן מעסיק את עצמי במהלך היום וכך כל יום ברוך ה..
אני פשוט התכונתי להעשיר ולקדם אותי במיוחד בנושא התעסוקתי .
לא יודע מה ללמוד ואיפה .
חש יכולות חיוביים טובים וחזקים .
התיסכול שאיני יכול להוציא מהכח אל הפועל .
תודה
 
שרון לויט  
18:51 21.10.13
היי אייל,
תנסה לחשוב על תחומים שעשויים לעניין אותך, על פי תחומי העניין שלך והדברים שאתה טוב או מוכשר בהם. הביצוע הוא כבר שאלה אחרת, כדאי קודם כל להתמקד ולהחליט על מספר תחומים אפשריים שלהערכתך יהיה לך מעניין וטוב לעסוק בהם. אחר כך עושים את הבחירה גם לפי שיקולים מעשיים.
לדעתי חברה שלי בדיכאון
קשה וזה ממש מדאיג לשמוע שיש לה מחשבות אובדניות .
ממה שהבנתי עקב כמה נסיבות. גם עקב פטירה של קרובים וגם
חוסר תקשורת חיובית עם הבעל והילדים.
ורוצה רק שקט ולהיות לבד עם עצמה
אין לה פתרון כלכלי להתנתק
דהיינו להתגרש ולרכוש דירה ולחיות ברמת
החיים שחיה כעת. לא רמה גבוהה
ברמה ממוצעת של אדם שיש לו רכב
מדור ומחיה עם מינוס סביר, אך
באם הבעל בכלל יסכים להתגרש
ותחולק הדירה עין בעין, תחיה מתחת לקו העוני
דבר שיביא אותה בטוח לביצוע מחשבה אובדנית.
בילדותה באה מבית שלא חסר בו כלום כלכלית.
כרגע חדלה לדבר בטלפון לא רוצה לשמוע כלום
בקושי הולכת לעבוד [מזה שנים עובדת חצי משרה
לא מסוגלת לעבוד יותר שעות. אשה שלא היתה
מחסירה כלום בבית הכל בבית במשך שנים תיקתק כמו שעון
עקב האיכפתיות שהכל ייעשה כראוי וכלום לא יוזנח]
כעת מקבלת תרופות הרגעה מרופא
משפחה ומפחדת ללכת לטיפול פסיכיאטרי בגלל
סטיגמות. רופא המשפחה עדיין לא יודע
את כל הסיפור שהביא אותה לחוסר שינה
ודאגה. איבדה תיאבון ואת הרצון לחיות
פשוט כך ולי מאד כואב. מה אני כחברה יכולה לעזור לה.
למרות שגם איתי חדלה כמעט לדבר.גם עקב פטירה של קרובים וגם
חוסר תקשורת חיובית עם הבעל והילדים.
ורוצה רק שקט ולהיות לבד עם עצמה
אין לה פתרון כלכלי להתנתק
דהיינו להתגרש ולרכוש דירה ולחיות ברמת
החיים שחיה כעת. לא רמה גבוהה
ברמה ממוצעת של אדם שיש לו רכב
מדור ומחיה, אך
באם הבעל בכלל יסכים להתגרש
ותחולק הדירה עין בעין, תחיה מתחת לקו העוני
דבר שיביא אותה בטוח לביצוע מחשבה אובדנית.
בילדותה באה מבית שלא חסר בו כלום כלכלית.
כרגע חדלה לדבר בטלפון לא רוצה לשמוע כלום
בקושי הולכת לעבוד [מזה שנים עובדת חצי משרה
לא מסוגלת לעבוד יותר שעות. אשה שלא היתה
מחסירה כלום בבית הכל בבית במשך שנים תיקתק כמו שעון
עקב האיכפתיות שהכל ייעשה כראוי וכלום לא יוזנח]
כעת מקבלת תרופות הרגעה מרופא
משפחה ומפחדת ללכת לטיפול פסיכיאטרי בגלל
סטיגמות. רופא המשפחה עדיין לא יודע
את כל הסיפור שהביא אותה לחוסר שינה
ודאגה. איבדה תיאבון ואת הרצון לחיות
פשוט כך ולי מאד כואב. מה אני כחברה יכולה לעזור לה.
למרות שגם איתי חדלה כמעט לדבר.
 
שרון לויט  
20:47 01.10.13
היי אורית,
הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עבור חברתך הוא לנסות לשכנע אותה, בשיחות המעטות שלכן, לקבל את העזרה שמתאימה לה. תרופות נגד דיכאון יכולות להינתן גם על ידי רופא משפחה, למרות שמומלץ מאוד לשלב פסיכיאטר, שיכול להמליץ על שילובים מסוימים של תרופות שאולי יועילו לה, ועל טיפולים נוספים (כמו גרייה מגנטית למוח). אין טעם להסתיר את המידע מרופאים, וגם אין כל סיבה להתבייש. אפשר להמליץ לה לפנות גם לטיפול פסיכולוגי, ובנוסף לבדיקות דם כדי לברר האם חסרים לה רכיבים תזונתיים, או שקיימות בעיות רפואיות שעשויות להסביר את הסימפטומים שלה. בנוסף, את כמובן יכולה לשדר לה שאת תמיד שם בשבילה, מספקת לה תמיכה ואוזן קשבת, ולכך יש חשיבות לאין ערוך.
בברכה,
 
ברוריה
01:12 02.10.13
שלום לך,
כפי שאת כותבת, הסיבות למצבה של חברתך הן פטירת קרובים, ותקשורת לקויה עם הבעל והילדים.
לצערי, אנשי מקצוע ממליצים על כדורים ועל מגנטים למוח, במקום לטפל ישירות בבעיה שקיימת בחיים של האדם.
הדרך לעזור לחברתך היא כזו: לעזור לה להתגבר על מות הקרובים. היא צריכה לעבור תהליך של אבל, ולהתגבר עליו. לבכות ולשחרר! ולעשות החלטה להמשיך הלאה בחיים.
בנוסף, צריך לראות מה הבעיה עם הבעל והילדים, ולהחזיר את התקשורת לתחום הזה.
תארי לך איך חברתך תשמח להיות שוב ביחסים טובים עם הילדים!
אם כבר עזרה מקצועית - אז עזרה שתעזור לחברתך להתמודד עם המצב המורכב בחייה, ועם האנשים שסביבה.
ואם בעלה ממש בלתי נסבל, אז אולי אין ברירה אלא להיפרד ממנו. אי אפשר לחיות חיים של סבל שקט עם אדם שפוגע בך. עדיף רמת חיים יותר נמוכה, אבל עם חופש רגשי והרגשה של שליטה בחיים שלך.
בהצלחה.
 
שרון לויט  
15:46 20.10.13
מחשבות אובדניות דורשות התייחסות של איש מקצוע, מאחר שאינן מהוות חלק מתגובה נורמלית של אבל. הזנחה של העניין יכולה לסכן חיים.
בברכה,
שלום רב,
בעצתו של הרופא קיבלתי מרשם לרמוטיב. בעלון התרופה רשום שנטילת תרופה זו למי שיש בעיות בתפקודי כבד זו בעייה.
שאלתי היא האם רמות:
AST 54
ALT 118

אכן עונות על ההגדרה של ליקוי בתפקודי כבד.האם זה בסדר ליטול תרופה זו?
אציין שאני בן 40
תודה מראש,
 
שיר
09:24 02.10.13
שלום,
אני בתקופה קשה בחיי. חוויתי דחיה מאוד קשה ופרידה כואבת מבחור שאני אוהבת כבר שנים, בנוסף היו לי בעיות עם השוכר בדירה שלי שהלכו והדרדרו עד לכדי איומים מצידו על חיי. כל זאת קרה במקביל ואני מצאתי עצמי מתמודדת עם הכל לבדי. אני בת 33 וחשה כי חיי אינם כפי שהיית ירוצה שייראו, וזה הציף לי המון דברים על פני השטח. בשבועיים האחרונים אני קמה בוכה כל בוקר, מצב רוחי ממש ירוד ואני מרגישה אומללה. אני אוכלת כרגיל, משתדלת להתעמל אם כי הפחתתי מעט את התדירות, עייפה רוב הזמן, ישנה טוב לסירוגין ורע לסירוגין, מכריחה עצמי לצאת עם חברים הרבה כדי לא להיות לבד, עושה הכל עם מעט מאוד חשק. עשיתי עכשיו שלושה מבדקי דיכאון באינטרנט - מבדק בק שעשיתי פעמיים ומבדק הדיכאון של ברנס. בשניהם יצא שאני סובלת מדיכאון קליני בינוני-חמור. האם ניתן להסתמך על מבדקים אלו? יש לציין כי התחלתי לפני חודש וחצי טיפול פסיכותרפיה גופנית ומחר בפגישה אני מתכוונת להעלות בפני המטפל שלי את ממצאי המבדק. האם זה הטיפול הנכון עבורי כעת?

תודה, שיר
 
ד''ר אירנה נתנאל  
11:57 03.10.13
היי שיר,

אני מאוד מצטערת לשמוע על החוויות הקשות שעברת. שאלונים שמלאת אמינים ולכן, טוב שאת מתחילה טיפול. בנוסף, כדאי לשקול סיוע תרופתי אנטי דיכאוני.

בהצלחה ותרגישי טוב!
 
אחיות
15:10 01.10.13
שלום רב,
לפני למעלה משנה החליטה אחותי הגדולה (50+)על נתק מהמשפחה. זה החל לאחר מות אבי שהיינו אז בקשר אינטנסיבי עד אז סביב הטיפול בו. התחיל מנתק מאימי וכשניסינו אנו שאר המשפחה לברר למה - היא התנתקה גם מאיתנו.
ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק איתה מה קורה ובכל שיחה עלו וצפו אירועים קשים שהיא העלתה מאז הילדות ועד השנים האחרונות. בהתחלה הדפה את.נסיונותינו בנימוס ועכשיו זה הולך ונעשה יותר תקיף ואגרסיבי על סף קללות וגידופים.
היא חיה ללא בן זוג וילדיה עתה גם עוברים לגור בנפרד ואנו די חוששים שלא תהיה לנו שום דרך לבדוק מה קורה איתה.
לצערנו השלמנו עם רצונה בנתק ואנו לא מנסים לחדש את הקשר. אנו רק רוצים לוודא שהיא לא נקלעה למשבר שהיא לא יכולה לצאת ממנו ואולי היא זקוקה לעזרה כלשהיא?
נשמח לקבל עצות או כלים להתמודד עם הבעיה.
 
שרון לויט  
20:41 01.10.13
שלום לכן,
יהיה לכן קשה לברר מה קורה עם האחות ולסייע לה במידת הצורך, מאחר שהיא נמצאת בנתק מן המשפחה. אפשר לנסות לשאול אנשים שהיא נמצאת בקשר איתם אם קרה משהו, ולהסביר שאתם מעוניינים במידע כדי לנסות לעזור לה. אתן יכולות גם לפנות אליה באמצעות מכתבים/ מיילים ולהסביר שאתן רוצות בטובתה, יחד עם הכבוד להחלטתה ולפרטיותה.
בהצלחה!
 
אחיות
09:42 02.10.13
היי שרון. תודה על התשובה.
לצערי ניסינו את מה שהצעת, במהלך השנה החולפת אך ללא הועיל.
בפעם האחרונה היא העבירה מסר שכל פניה אליה או איזכור של מישהו מאיתנו מציף בה שוב את כל הכעסים ומכניס אותה לסחרור של התחושות עד כדי תחושת דכאוןן אבל חוץ מזה היא אומרת שהכל בסדר
האם יכול מישהו להיות ככ נסער ומדוכא מאיזכור של שם ומצד,שני ממשיך בחייו כאילו הכל כ רגיל?
ויכול להיות שהיא שוקעת בדכאון ואלה התסמינים והתגובות שלה?
אם נניח לה האם היא תצליח לצאת מהמצב הזה בכוחות עצמה?
תודה.
 
שרון לויט  
00:34 03.10.13
אכן, ייתכן שההימנעות מכל מה שמכעיס ו/או מעציב אותה מאפשרת לה להמשיך בחייה כרגיל. אם לא קיימים גורמים אחרים בחייה שגורמים לה לתגובות רגשיות קיצוניות, בהחלט ייתכן שהיא מתפקדת כרגיל.
איני מכירה אותה, אך באופן תיאורטי ודאי שאדם יכול לצאת מהמצב אליו נקלע בכוחות עצמו, ייתכן שהיא מסתייעת בגורמים אחרים שאינם קשורים בכן.
בכל מקרה, אם אינה רוצה את התערבותכן בשום צורה שהיא, לא ניתן לכפות זאת עליה, ואפשר רק לכבד את החלטתה ולתת לה להמשיך לחיות את חייה ולהסתדר בכוחות עצמה, היא אדם מבוגר ואני מניחה שאינה חסרת אונים. סביר להניח, שהיא יצרה לעצמה מערכת תמיכה שאינה קשורה במשפחה.
בברכה,
 
אחות
09:44 03.10.13
 
רויטל
14:06 01.10.13
שלום,
אני בת 33 ומטופלת מס' שנים בציפרלקס ובשנתיים האחרונות הוספתי כדור נוסף בשם edronax לטיפול בדכאון . בזמן האחרון ולא רק תקופות שבאות וחולפות אני מרגישה שאני חווה התקפי חרדה שמתבטאות בדפיקות לב, סחרחורות , זיעה לפעמים אני מתעוררת בבוקר עם זיעה ודפיקות לב בלי שום סיבה מיוחדת אני מנסה להתגבר על זה אבל לפעמים אני מרגישה שזה משתלט עליי מין הרגשת חוסר אונים כזו אם זה בעבודה או סתם עם חברות , אני מרגישה מין תחושת בלבול כזו כאילו לפעמים לא יוצאות המילים , כאילו אני בוהה באוויר . זה דבר שמאד מפריע לי ואני יכולה להעיד על עצמי שאני בן אדם חברותי ומנסה להתגבר על זה אבל לפעמים זה תוקף אותי ומוריד אותי כלפי מטה.
רציתי לציין שאני נמצאת במקום העבודה הנוכחי שלי כבר 6 שנים ומרגישה שלא טוב לי שם, שמיציתי את עצמי ואני צריכה שינוי האם יכול להיות שיש קשר לעניין החרדה?
כמו כן רציתי לברר יכול להיות שהכדורים שאני לוקחת גורמים להתקפי החרדה האלה?
מה כדאי לי לעשות?
 
שרון לויט  
20:38 01.10.13
היי רויטל,
הכדורים שאת לוקחת אינם גורמים להתקפי החרדה (אם לא היו שינויים קיצוניים בנטילת התרופות בזמן האחרון). הם עשויים אף לתרום להפחתה של החרדות. בהחלט ייתכן שלחצים בחיי היום יום תורמים להתקפי החרדה (כמו לחצים בעבודה). עם זאת, הגורם שמשפיע בצורה הרבה ביותר על התקפי החרדה הוא הפחד שהם יופיעו, כלומר "הפחד מהפחד". כשאר מופיע התקף אחד, נוצר אפקט של "כדור שלג" שגורם להתקפים אחרים לבוא אחריו. זאת מאחר, שההתקף עצמו מלחיץ מאוד בשל תחושת חוסר השליטה, ובדרך כלל האנשים החווים אותו לא מבינים מה קורה להם, ואומרים לעצמם דברים שליליים מאוד לגבי ההתקף (כמו: "אני לא יכול לעמוד בזה", "אני אשתגע", "אני אתעלף" וכו'). לכן, הפתרון הטוב ביותר עבור התקפי חרדה היא למידת כלים שיעזרו לך לקבל אותם, להתמודד איתם ולא לפחד מהם. זאת ניתן לעשות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), תוך כ-12 פגישות טיפוליות. בנוסף לכך, אם התרופות לא עוזרות להפחית את התקפי החרדה (למרות שתרופות מסוג זה בהחלט אמורות לעשות זאת), אפשר בהחלט לבדוק אפשרות של שינויים בטיפול התרופתי- בתיאום עם הפסיכיאטר שלך, כמובן.
בהצלחה!
 
שי 32
07:19 28.09.13
הי אני מאוד סובל מחרדות ודיכאון ואני בפחדים ברחוב וכל הזמן שיש לי משהו אז לפניי זה אני בלחץ ומתח והלב דופק מאוד חזק ניסיתי המון המון כדורים וכלום לא עזר חשבתי אולי לקחת כדור טיבעי יש כדור טיבעי טוב שעוזר? ומה עליי לעשות אני מתחרפן מהמצב הזה תודה רבה
 
תמרה
12:02 28.09.13
שלום שי,
יש רופאים ומטפלים אלטרנטיביים בעלי ניסיון בטיפול ללא תרופות פסיכיאטריות.
צירפתי סרטון של אחד מהם. אתה יכול לדבר איתו ולראות אם הוא יכול לעזור לך.
בהצלחה.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
12:03 28.09.13
שלום לך, אני ממליצה על טיפולים לא תרופתיים כגון, ביופידבק, נוירופידבק, פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית. טיפולים אלה הוכיחו את עצמן כמאוד יעילים לטיפול בדיכאון ובחרדה.

בהצלחה,
 
שלומי
03:03 29.09.13
שלום

שמי שלומי, בן 28 כיום תלמיד בבצלאל האקדמיה לעיצוב בירושלים.
לפני כשלוש שנים ערכתי איבחון במכון רום ברמת גן... האבחון לא היה אמור לאתר באופן נקודתי בעיות קשב וריכוז, אך המאבחנים לא יכלו להתעלם מן הסימפטומים הברורים.
נאמר לי בשיחת הסיכום את מה שידעתי מזה שנים, יש לי בעיות קשב וריכוז קשות, אני לקוי למידה.

כל הילדות שלי תמיד הייתי ילד מעט יותר "איטי", "בעייתי", וכל הסטריאוטיפים המלווים להגדרה של לקוי למידה...
התחלתי לקחת ריטלין לפני כשלוש וחצי שנים, התרופה ללא ספק שינתה את חיי, אך היא גובה ממני מחיר יקר, דיכאונות עזים וקיצוניים. הפרדוקס האבסורדי הוא, שגם ללא שימוש בריטלין אני מדוכא.
כל כך נמאס לי... אני אדם אינטיליגנט, אך אני מרגיש שאני נמצא בכלוב קוגנטיבי, אני לא מצליח למצות את הפוטנציאל שבי, אני אדם כה מוכשר... אך אני מרחף רוב הזמן, לא מבין על מדברים איתי רוב הזמן, ממש בדיכאון... אני רוצה לבלוע את העולם התרבותי, לקרוא ספרים, לצייר בכדי להתאמן ולהתקדם בתחום שלי... אך אני לא יכול... ללא ריטלין אני לא מסוגל, ואם אני כן לוקח ריטלין אז אני מדוכא עוד יותר ולא בא לי לעשות דבר... זה מעגל עינוי נוראי. אני נכנס לספריות ונכנס לדיכאון, כל כך הרבה ידע, וכל כך הרבה תרבות, אני רוצה לגמוע את כל הידע הזה... אך איני יכול. לא מצליח להתרכז בדבר אחד, לא מצליח לסיים ספר כבר שנתיים, לא מצליח לסיים ציור, לא מצליח לראות סרט ברצף. לוקח לי עשר דקות לחשוב על ניסוח לסטטוס בפייסבוק, זה ממש פתטי. אני כל הזמן עייף, עייף מלהשקיע כל כך הרבה מאמץ בלחשוב, זה לוקח ממני כל כך הרבה כוחות. נמאס לי.
אני לא אעשה מעשה קיצוני, אך אני ממש מתחיל לחשוב מחשבות אובדניות, ממש לא טוב לי. אני הולך לפסיכותורפ מזה 3 שנים... לא עוזר לי דבר, התבנית האישיותית שלי כבר חקוקה, אני לא מצליח לצאת מהמעגל הנוראי הזה... אני סובל. מה עלי לעשות??
לשנות סוגי ריטלין? לקחת בכל יום? לא לקחת? אני כבר לא יודע... זה לא רק בלימודים, זה גם בעבודות.. אני לא מצליח לשמור על מקום עבודה, כי אני מתקשה כל הזמן, מתקשה לשמור על סטנדרט עבודה גבוה, מתקשה ללמוד, מתקשה לזכור... מה זה שווה? איך אני אמור לפרנס משפחה בעתיד באופן זה? מאז חופשת הלימודים (חודשיים) אני יושב בבית אימי וגולש בפייסבוק, זה הדבר היחידי שעשיתי! פתטי, איני יודע מה לעשות.... כבר לא רואה טעם... לא רוצה להיות אדם רדוד ובינוני.
 
שרון לויט  
13:42 29.09.13
היי שלומי,
קודם כל, הייתי ממליצה לפנות לרופא בקשר לנטילת התרופה. מומלץ לפנות לנוירולוג ובמקביל לפסיכיאטר, בגלל הסימפטומים של הדיכאון שאותם אתה חווה. קיימים רופאים שעוסקים בשני התחומים ונקראים נוירופסיכיאטרים, ובפנייה לרופא כזה אתה למעשה תופס שתי ציפורים במכה אחת. כך, תוכל לקבל טיפול תרופתי שמתאים לך ושיוכל לסייע לך במקום להגביל אותך.
בנוסף, קיימים גורמים רבים שמשפיעים על יעילות הטיפול הפסיכולוגי: קשר עם המטפל, גישה טיפולית, שיתוף פעולה עם הטיפול ועם משימות שניתנות לך בטיפול ועוד. באופן כללי, לבעיות כמו אלה שציינת ניתנות לפתרון בגישה קוגניטיבית התנהגותית, שעוסקת במתן כלים מעשיים למטופל להתמודד עם הבעיות, ולא רק לדבר עליהן ולהבין מדוע נוצרו. המטפל בגישה זו מכוון אותך לפעולות ספציפיות שיעזרו לך לשפר את עמדתך בחיים ולגרום לך להרגיש טוב יותר. תוך מספר פגישות, בדרך כלל, כבר מתחילים לחוש את השינוי. עצוב לשמוע שאחרי שלוש שנים של פסיכותרפיה אתה חושב שהאישיות שלך מקובעת ואינה ניתנת לשינוי, משום שטיפול אמור לשנות ולגרום לך להאמין שאתה יכול להשתנות. אני מאוד מאמינה שדרכי חשיבה והתנהגויות ניתנות לשינוי, באמצעות תרגול דרכים חדשות, ורצון ואמונה שניתן לעשות זאת.

בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  200  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה