בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
עדי
10:58 18.06.15
שלום שרון.אני סובלת מחרדה חברתית.זה מתבטא בזה שקשה לי לבטא את עצמי כלפי מישהו או מישהי שמכעיס/ה אותי,או פוגע/ת בי,עם אני מבטאה את עצמי אחר כך יש לי דפיקות לב של חרדה ומחשבה אובססיבית על מה שאמרו לי או יאמרו לי .אני עברתי בעבר השפלה מאוד גדולה מבחינה חברתית ולכן יש לי את החרדה הזאת.אשמח לעזרתך מה עושים אפילו כטיפול ראשוני איך להתגבר על הדפיקות לב ועל המחשבה האובססיבית,ואולי עם את יודעת על איזה אתר אינטרנט בנושא הזה של חרדה חברתית שאת יכולה להפנות אותי אליה אני אשמח.אני מאוד מודה לך על עזרתך,יום ניפלא.
 
שרון לויט  
20:03 18.06.15
היי עדי,
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה חברתית, היא להיחשף לסיטואציות חברתיות (שקל לך יותר להתמודד איתן, בתחילה) ולראות שהשד אינו נורא כל כך. המחשבות המלוות את החרדה החברתית אינן מחשבות אובססיביות/ טורדניות, אלא מחשבות מעוררות חרדה הקשורות בביטחון עצמי נמוך. עקב כך, האנשים הסובלים מחרדה חברתית מייחסים חשיבות יתר ל"מה יגידו" ומה חושבים עליהם אחרים. כמובן שאפשר להתמודד עם כל הנושאים הללו ולפתור אותם בטיפול, ובינתיים את יכולה לנסות להפחית את ההימנעויות מסיטואציות חברתיות- כלומר, מומלץ מאוד כן להיחשף, לסיטואציות שקל לך יותר להתנהל בהן כרגע. חשוב לזכור שהדופק המהיר וכל שאר הסימפטומים המלווים את החרדה אינם מסוכנים, ואין להם שום משמעות מלבד העובדה שהגוף מזהה סכנה (מצב חברתי) שאינה אמיתית. זהו, למעשה, סוג של "אזעקת שווא".
לגבי אתר העוסק בחרדה חברתית, אסור לי להפנות מפורום זה לאתרים אחרים, לצערי.

בהצלחה!
 
איריס
09:39 10.06.15
שלום שרון.אשמח לקבל את עזרתך במשהו שמפריע לי כבר הרבה זמן.אני סובלת מאובססיביות,במיוחד למה שקשור למדיה,אני מתעסקת בזה הרבה וזה מביא אותי בסופו של דבר לדיכאון.מה אני צריכה לעשות כדי להשתחרר מהאובססיה הזאת?תודה רבה לך.
 
שרון לויט  
00:04 12.06.15
היי איריס,
השאלה שלך היא מאוד כללית. מה פירוש אובססיה הקשורה במדיה? מה היא כוללת? רק כשאדע יותר פרטים אוכל לעזור.

בברכה,
שלום,
קצת רקע
לפני כחודשיים בעלי (בן 40+)עבר אפיזודה של היפומניה כתוצאה מטראומה שחווה
בעזרת תמיכה שלי ושל אמו, בצירוף טיפול תרופתי אלטרנטיבי הוא חזר לעצמו.
אך כעת הוא חווה דכאון, יש לציין שלא ברור אם זה בקשר ישיר להיפומניה, כי יש גם טריגרים עדכניים, הוא עצמאי, וכרגע אין לו כ"כ עבודה , אבל הוא גם לא ממש מסוגל להביא את עצמו לצאת ולחפש פרויקטים חדשים, מה שהיה עושה במצב רגיל שלו, כך שזה ביצה ותרנגולת.
הוא הסכים לקבל טיפול תרופתי אך לא הסכים לדבר עם איש מקצוע, הוא מדבר המון עם אמא שלו ואיתי, שהיינו איתו ולצידו גם בתק' ההיפו.
היום הוא הולך לרופא לקבל כדורים, מקווה שזה יעשה את שלו.
אשמח לדעת איך אוכל לעזור לו , מלבד שיחות שאנחנו מנהלים (יש לנו קשר חברי מאוד חזק )
אבל באינטואיציה שלי צריך גם לעשות משהו פיזי כדי "להעיר" אותו (הוא ADHD מאובחן, לכן כשהוא הופך מול עיני לבטטת כורסא זה פשוט נורא).
חשבתי אולי לצאת להליכות בערב (למרות שאני לא יודעת אם זה יילך כי יש לו בעיה בברך)- כי פעילות גופנית יכולה להעלות את ההידרופינים במוח.
הוא התרחק מהחברים שפעם היו כל עולמו
תודה על העזרה
שלום לך,
את מאוד צודקת בטענה שיש צורך גם בפעילות כדי להחזיר אדם הסובל מדיכאון לחיים רגילים. אפשר לחשוב על פעילות גופנית אותה הוא כן יכול לבצע (אולי שחייה או אימוני כוח ללא שימוש בברך). בנוסף, כדאי מאוד למלא את הלו"ז בפעילויות שיתנו לו סיפוק ותחושת יעילות. כמובן שרצוי פעיילויות מהנות, אך גם "להפעיל" אותו בנושאים של סידור הבית, תשלום חשבונות, סידורים וכו' יכול להיות מועיל. כמובן, כל מה שקשור לחיי חברה יכול גם הוא לתרום בהרבה (ואולי אף קשר עם בעל חיים, אם זה מדבר אליו), לכן יש לעודד אותו לחיי חברה ולדאוג להקיף אותו באנשים אוהבים ואכפתיים. אם אין עבודה כרגע, גם עבדה זמנית או התנדבות יכולים להועיל. וכמובן, אפשר גם לפנות לטפול פסיכולוגי על מנת לתרום לשיפור.

בברכה,
 
גבי
12:28 29.05.15
שלום רב,
מזה 8 שנים בערך אני לוקחת אפקסור בהתחלה מינון של 75 ולאחר שנה בערך עלה המינון ל 150.
בשנה האחרונה אני מרגישה שהוא כבר לא משפיע עלי...את תופעות הלוואי אני מרגישה מיד אם שכחתי לקחת כדור (קצרים במוח) אבל בתכלס את העבודה אני כבר מרגישה הרבה זמן שהוא לא עושה.
אני רוצה להחליף את הכדור אך שמעתי שתופעות הלוואי הם קשות מאוד מאוד.
נכנסתי למלא פורומים בהם נאמר שהכדור הזה הוא הקשה ביותר בהתמודדות עם התופעות של הפסקתו...
מה אני אמורה לעשות אני מאוד פוחדת?
 
שרון לויט  
21:55 29.05.15
היי גבי,
קודם כל, אם התרופה כבר לא עוזרת לך, הפסיכיאטר שלך צריך להיות מיודע על כך ומעורב בנושא. אני בטוחה שהוא יידע כיצד לנהל את הטיפול התרופתי שלך בצורה שתגרום לך מינימום של נזקים. גמילה מתרופה פסיכיאטרית מקבוצת התרופות הזו, כאשר היא מאוד הדרגתית ומבוקרת, אינה סוף העולם וייתכן אפילו שלא תרגישי סימפטומים כלל.

בברכה,
נוראיות וקשות
וזה למה זאת טעות בכלל להתחיל ...


אנשים נהפכים לשפנים של הפסיכיאטרים בלי לשים לב בכללל...
למה לך ללכת לפסיכיאטר כדי שיוסיף לך עוד תרטפה שתגרום לך להתמכרות ולאחר כמה זמן תתרגלי אליה והיא תפסיק להשפיע?

אתם כאילו באמת חא שמים לב מה הולך כאן?
הפסיכיאטרים הם רוצחים! הם משצקים תמטופלים עם תרופות! וזה לא הפתרון לחרדות ולדיכאון תפנימו כבר!
אם היתה יות4 מודעוץ בארץ לנושא הפרעות בנפש היתי יכולה לפרסם פוסט ענק בפייסבוק שאומר בדיוק מה אני חושבת אסל בגלל שזה בדור שלנו עדיין משהו ש"בושה " לדבר עליו , אנשים ממשיכים לעשות טעויות עם תרופות וכדומה בגלל חוסר מודעות ..בגלל שלא מדברים מספיק על הדיכאון והחרדות!
הוא לא להתחיל בשום פנים ואופן עם תרופות פסיכיאטריות
זה כבר צעד אחד בדרך לפתרון
מכאן כבר תחשבו על פתרונות אחרים....

אל תתחרטו כשיהיה מאוחר מדי וכבר לא תוכלו להפסיק!
פשוט לא להתחיל! אני התחלתי עם חשש ושאלתתי כל הזמן את הפסיכיאטר אם זה מסוכן לבריאות או עושה נזקים בלתי הפיכים והוא ענה לי " להישאר במצב כמו שלך בלי לטפל בו זה מסוכן" אז הקשבתי לו וטיפלתי...כי לא ראיתי עוד פתרונוץ אחרים חוץ מתרופה כימית באותה תקופה קשה שהייתי בה ....כיום לאחר כמה שנים טיפול אני עדיין בתקופה קשה...גם עם חרדות וסטרס בלתי פוסקים ושינה לקויה כתוצאה מכדורים ממשפחת הssri בשם ציפרלקס . הכדורים האלה לא ידידוץיים לסביבה יקיריי. הם פותרים את בעית הדיכאון ....אבל גורמים ל1000 בעיות אחרות נוספות..והגרוע מכל הוא שהדרך להפסיק איתם היא ארוכה ומייגעת מכיוון שחוזרים למשבר ענקי וגדול ולדיכאון גדול יותר לאחר חודשיים שלוש הפסקה ..
בשביל מה אתם צריכים את זה?
כצעירה לא הבנתי מה זה המילה "התמכרות"...אמרתי לעצמי " שטויות אני לא אתמכר..גם לסיגריות לא התמכרתי .. אז לזה אתמכר ? אני לא בן אדם שאתמכר ..אם ארצה אפסיק" והנה אני לא מסוגלת להפסיק....עם כל כמה שזה גורם לי נזקים..

לא להתחיל עם תרופות כימיות. נקודה!
שלום וברכה,
אני סובלת מחרדות מזה כשלוש שנים כתוצאה מזה שאחותי חטפה אפילפסיה והמראה של ההתקפי אפילפסיה של אחותי החמירו אצלי את המצב אך אפשר להגיד שתמיד מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי חרדות אך כיום החרדות זה משהו שממש משפיע לי על החיים ומלווה אותי במהלך כל היום שלי, מלווה במחשבות, מיגרנות כאבי ראש בחילות סחרחורות ועוד , החרדה הרצינית היא שאולי קיימת בגופי המחלה הידועה חלילה.
אף פעם לא טיפלתי באופן רציני וכעת החלטתי לקחת את עצמי בידיים.
אני מאוד מתלבטת בין לקחת כדור (כגון ציפרלקס וכד') שמעתי שזה מאוד משפר את איכות החיים אך חוששת מאוד מאוד מתופעות הלוואי ומהשלכות ומהתמכרות לכדור, חשבתי גם על טיפול פסיכולוגי על מנת לטפל בשורש הבעיה אך אני יודעת שזה מצריך המון סבלנות ועבודה עצמית ולאורך זמן ואינני יודעת אם באמת יניב תוצאות.

אשמח מאוד לעצתכם.
 
שרון לויט  
19:09 28.05.15
היי יעל,
קודם כל, ניתן לשלב בין שני הטיפולים (תרופתי ופסיכולוגי), וממש אין צורך לבחור רק באחד מהם ולא באחר.
לגבי טיפול פסיכולוגי, יש לפנו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), המניב את התוצאות הטובות ביותר בטיפול בחרדות. זהו טיפול שאורך מספר חודשים, ונותן לך כלים מעשיים להתמודדות, הכולל תרגול ושיעורי בית בין הפגישות, שבסופו של דבר פותרים את הבעיה מן השורש ולא רק משפרים את מצב הרוח באופן מלאכותי.
אם יש לך שאלות נוספות על דרך הטיפול וכיצד הוא עוזר- אשמח לענות.

בברכה,
 
דניאל לוי
16:01 18.08.10
שלום,מלאו לי 30 לפני חודש וניכנסתי להתקף דיכאון ופחד מזיקנה,ולא הגעתי לכלום בחיים שלי,אולצתי לחזור להורים אחרי שגרתי ברמת גן בגלל התקפי דיכאון ופרידה מחברה,והפחד שאף אחת לא תירצה גבר בן 30 שגר עם ההורים ולא יכול לעבוד משתק אותי,אני כל היום בבית כמעט לא מסוגל לעשות כלום,לוקח כדורים סרנדה וטיפולים ב SOMATIC EXPREINCE,אבל אין שינוי משמעותי,אני כבר לא יודע מה לעשות,מתחיל להתייאש מהכל ואין לי רצון לחיות כבר.....
כל מי שיודע/שמע על מוצא מהמצב הזה אני מאוד אשמח לשמוע,תודה :)
 
ד''ר אלונה גוברמן  
21:44 18.08.10
שלום. . נראה שאתה מאוד סובל, מיואש וחסר תקווה. חשוב שתדע שהאושר הוא בידיים שלך. נסה לאסוף כוחות כדי לעזור לעצמך. חשוב שתשתף מישהו קרוב בתחושותיך.טיפול בזמן משבר מסייע להתמודד עם סמפטומים שמעידים על מצוקה נפשית.
אני מאוד ממליצה לפנות לאיש מקצוע: פסיכולוג, פסיכותרפיסט / ית, ניתן גם להתיעץ עם רופא פסיכיאטר. אתה יכול לפנות דרך קופת חולים, מרפאה פסיכיאטרית ששיכת לאזור מגוריך או באופן פרטי.

תרגיש טוב,
אשמח לענות על שאלות הנוספות,

הצחיק אותי לקרוא מה שכתבת כי זה נשמע ממש כמוני, אני ממש סובל אני לא יושן ויש לי אפים ודאונים אדירים אני במערבולת של שואה אני מרגיש נורא והכי נוראי זה שאין סיכוי שמישהוא יבין כי רוב האנשים נורמלים וזה גם לא מעניין אף אחד, צברתי ידע אדיר על החיים יותר מדי אם תשאל אותי פסיכולוגיה אבולוציונית לדוגמא-מדע יחסי גבר אשה -בקשר למה שאמרת עם אשה שלא תרצה גבר שגר עם ההורים ואגב אתה צודק במאה אחוז אבל יש דרכים להתגבר, אם אתה רוצה לדבר,(אני לא גיי) פשוט מדוכא ולמרות שיש לי חברים אני מרגיש לבד כי הם לא מבינים את הדיכאון ואני משחק אותה בסדר אבל חושב על להתאבד 15 פעם ביום.
אם אתה רוצה לדבר תגיד אל תתבייש, אני מת לדבר עם מישהוא מדוכא כמוני אתה לא יודע כמה זה מקל על ההרגשה דבר איתי אם בא לך בי אחי
 
פנינית
00:08 28.05.15
גמני בת 30 אשמח ליצור איתכם קשר
 
אמיר
03:27 16.01.11
אחד לאחד
 
אמיר
03:26 17.01.11
תחזיק מעמד
שלום, אני בתחילת טיפול של חרדה ודיכאון ולוקח ציפרלקס מספר ימים. איןלי תיאבון כלל אך אני מקפיד לאכול (קורנפלקס שיבולת שועל בבוקר ןלפחות עוד כריך בצהריים וכריך בערב ואולי איזה חטיף אנרגיה באמצע). אני אוכל לחם מלא, גבינות וגם משתדל קצת חזה עוף בצהריים. אני שוקל לשלב אבקת גיינר עשירה בפחמימות וחלבונים כדי לא לרזות, האם כדאי או רצוי להימנע מכך בשלב זה?
 
שרון לויט  
00:07 19.05.15
היי דודי,
לדעתי תזונאי יוכל לתת לך תשובה מוסמכת יותר. בכל אופן, לא ציינת ירקות ופירות, שגם בהם רכיבים תזונתיים חשובים מאוד.

בברכה,
 
ליאור
18:03 12.05.15
על משהו שקרה והוא גורלי.
 
שרון לויט  
17:51 14.05.15
היי שירן,
בהחלט אפשר להקל על דיכאון שיש לו "טריגר", כלומר קרה בעקבות אירוע מסוים. טיפול פסיכולוגי (וגם פסיכיאטרי) יכול לתת מענה לכל סוג של דיכאון, ללא קשר לגורם החיצוני שקשור בו.

בברכה,
היי שירן,
אני פסיכותרפיסטית המטפלת בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). את יכולה לקרוא את כל המידע עליי בראש הפורום- לחצי על התמונה.

בברכה,
 
ליאור
03:27 10.05.15
קראתי אודותייך אבל עדיין לא הבנתי מה זה פסיכותרפיסטית. אשמח אם תבהירי זאת. וגם את שיטות הטיפול שלך. תודה ושבוע טוב.
 
שרון לויט  
15:03 10.05.15
קודם כל, פסיכולוג הוא כל מי שלמד לתואר שני בפסיכולוגיה, והוא לאו דווקא מטפל. יש פסיכולוגים ארגוניים, תעסוקתיים, מחקריים וכו'.
פסיכותרפיסט הוא כל מי שעוסק בטיפול נפשי. הוא יכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי, או כל מי שלמד טיפול נפשי במסגרת תואר שני ואחריו.
אם אינך מכירה טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יש בנושא המון מידע באינטרנט, ובאתר שלי קיים מידע רב המובא בצורה מרוכזת ומפורטת ככל האפשר. אסור לי לתת קישור כאן, את מוזמנת לחפש אותו בגוגל (כאן קצרה היריעה מלספר בהרחבה). באופן כללי, אני יכולה לומר שזהו טיפול הנותן כלים מעשיים להתמודדות, ואינו מבוסס על שיחות בלבד אלא גם על תרגול מעשי, בתוך הפגישות וביניהן. המטרה היא לפתור את הבעיה שיש למטופל (חרדה, דיכאון, אובססיה וכו'), באמצעות תרגול של התנהגויות חדשות ושל דפוסי חשיבה מציאותיים וחיוביים יותר.

בברכה,
שלום, רציתי לקבל מידע על ערכה להתאמה גנטית של תרופות בשם נוירופרמג'ן. קראתי עליה ואשמח לדעת עוד. תודה.
 
איילה
10:02 06.05.15
אני כבר מחפשת התנדבות הרבה זמן וסוף סוף מצאתי מקום התנדבות דרך העירייה התקשרתי למקום התנדבות שהציעו לי והם אמרו שהם יחזירו לי טלפון ובאמת החזירו לי טלפון ממקום ההתנדבות והזמינו אותי להיכרות למחר יום חמישי.רציתי לשאול אותך עם כדאי להגיד להם את האמת על המסגרת שהייתה בה המסגרת הפסיכיאטרית או לא.אני בלחץ שעם אני אגיד את האמת הם לא יקבלו אותי.מה אני עושה? איך להתגבר על הלחץ? תודה רבה שרון ומאחלת לך יום ניפלא.
 
שרון לויט  
00:53 07.05.15
היי אנה,
לדעתי כדאי לשתף רק אם זה רלוונטי להתנדבות שלך ויכול להשפיע עליה, ו/או אם תישאלי לגבי הרקע שלך, מחלות וכו'.

בברכה,
 
איילה
09:13 07.05.15
קודם כל תודה רבה על התמיכה ודבר שני כמו שכתבת רק עם זה רלוונטי אני אספר כמובן לא הכל כמו שכתבתי לשירן אבל רק מה שנכון לי לספר,מאחלת לך שרון גם חג שמח.
 
ליאור
06:46 07.05.15
תלמדי שבחיים את לא צריכה לנדב יותר מידי מידע על עצמך..בייחוד אם הוא לא רלוונטי. יש סטיגמה על מי שמטופל בכדורים פסיכיאטרים. כמו מישהו שיש לו תיק פלילי. אם זה לא משהו שיכול לפגוע בתפקוד שלך בעבודה אז זה לא צריך להפריע להם. שיהיה לך.בהצלחה ושתהיי מאושרת.
 
איילה
09:10 07.05.15
רציתי לשאול את פסיכולוגית? או לומדת פסיכולוגיה? דבר שני לגבי הסטיגמה ברור שאת צודקת בגלל זה שאלתי את שרון עם לספר להם,או לא כי אני יודעת שאנשים רק שומעים דבר כזה אומרים,משוגע או דברים כאלה,בכל אופן היום ב11 בבוקר יש לי את הראיון ורק עם זה יהיה רלוונטי אני אספר להם,כמובן לא הכל חס וחלילה אבל רק מה שאני חושבת לנכון לספר.מאחלת לך בוקר טוב ותודה על התמיכה.
 
איילה
09:14 07.05.15
גם לך אני מאחלת חג שמח.
 
ליאור
17:14 07.05.15
לא אני לא פסיכולוגית.למה חשבת כך? איך עבר הריאיון? מקווה שאת בסדר. שיהיה לך סוף שבוע נעים ונפלא
 
איילה
18:12 07.05.15
אני שאלתי אותך עם את פסיכולוגית או לומדת פסיכולוגיה כי אני רואה שאת מייעצת לאנשים מה לעשות וגם עם את לא פסיכולוגית כל הכבוד לך על זה שאת עוזרת מייעצת ותומכת לפחות אותי חיזקת ודבר שני כן התקבלתי להתנדבות אני אתנדב 3 פעמים בשבוע אני סיפרתי להם מה שהיה נכון לי לספר,ושוב תודה על התמיכה ואני גם מודה לך שרון על התמיכה ומאחלת לכם שרון ושירן חג שמח.
 
ליאור
00:22 08.05.15
לצאת מהבית להתלבש יפה ולתרום מזמנך ולעשות טוב לנפש. באיזה נושא ההתנדבות? בעברי הרחוק לקחתי קורסים בפסיכולוגיה במסגרת התואר שלי. אני שמחה לשמוע שדבריי תרמו לך ואני מקווה שהם תרמו גם לגולשות אחרות. כל טוב ולילה טוב. גאה בך!!!
 
ליאור
00:47 08.05.15
מקווה שתקחי את זה כהערה בונה. לא יודעת אם זה טעות כתיב או הקלדה. אבל אם כמילת תנאי זה בא'.ועם בע' זה להיות עם מישהו. אתיכולה לזכור את זה לפי תנועת הידים שמסמלים עין ביחד. ומילת תנאי תמיד להגיד אלף כל יש לי תנאי.
 
ליאור
01:18 05.05.15
שאדם בדכאון וזקוק לסביבה תומכת הרבה אנשים מתרחקים ממנו?
 
שרון לויט  
23:49 05.05.15
היי שירן,
יכולות להיות לכך סיבות שונות.
ראשית, האדם הסובל מדיכאון נוטה פעמים רבות להסתגר ולהרחיק מעליו אנשים, דווקא בזמן שבו הוא זקוק לתמיכה.
שנית, אנשים רבים מעדיפים להיות בחברת אנשים אופטימיים ושמחים, מאחר שזה עושה להם עצמם הרגשה טובה יותר.

בברכה,
 
אוסנת
19:05 04.05.15
זה התחיל לפני 5 שנים שהכרתי אותו הייתי בחורה מלאת שמחת חיים מאז שהוא נכנס לחיי אני בדיכאון שהולך ומחמיר, למה לא אמרתי לו שיצא מחיי מהשקר הראשון שלו ? זה מה שאני שואלת את עצמי שבוע אחרי היכרותי עם הבחור קפץ השקר הראשון ואני מרגישה אוףףףף חזק מרגישה כשמשקרים לי אולי הייתי מעדיפה שלא להרגיש אבל זה נמצא בי. וזה נמתח כמו גומי ואולי בכלל הוא לא יודע שכך אני בדיכאון ואולי כן לדעתי. ופתאום ההורים מזדקנים ואין לך עם מי לדבר לא שדיברתי אתם לפני שהם הזדקנו ההרגשה היא שאני לבד לבד בעולם הזה. יש לי שני בנים אחד גדול והשני עוד קצת קטן שזקוק לי אם לא הוא לא יודעת איפה הייתי. 5 שנים עומדת במקום !!! פיטרו אותי מהעבודה בגללו נדבקת במחלות בגללו כי הוא שוכב עם אחרות וכן תגידו אני חסרת עמוד שידרה וזה נכון. אין לי אופי. תלויה בו ולא הוא לא עוזר לי לא נותן לי דבר. כל החברות ניתקו איתי את הקשר כי אני בדיכאון. גם לא מפנק וגם לא מפרגן. מקפיד תמיד לשקר, אולי משקר לכולן. בטוחה !!! אבל למה לשקר למה לא להיות אמיתי גלוי. מה המטרה של השקר. יש אנשים כמוני שהשקר גורם להם לעיוותים. גם הכדורים כבר לא עוזרים. בכי פתאומי, והגרון חונק חונק חונק. אין אויר ומועקה וחרדה קשה ואין עם מי לדבר רק עם עצמי ואוייי זה קשה קשה מאוד. בלילות אני חולמת שאני קמה בבוקר מחייכת.
 
שרון לויט  
23:59 04.05.15
היי אסנת,
את מציגה תמונה מורכבת, שככל הנראה חסרים בה פרטים רבים מכדי להבין את המצב לעומק. מציעה שתפני לטיפול פסיכולוגי- התרופות לבדן אינן פותרות את הבעיה, וכמובן אינן מספקות לך מישהו לדבר איתו, הכלה ותמיכה רגשית.

ברכה,
שלום שרון.לפני שנתיים עברתי משבר נפשי קשה,ובעקבות זה הלכתי לפסיכיאטר פרטי השנה הפסיכיאטר יצא לפנסיה הוא טוען שמצבי מצויין ורק עם אצטרך מרשמים או עזרה אז מספיק שאני אפנה לרופאת משפחה כיום אני במצב מצויין מתנדבת למען קשישים אני לא בדיכאון לא בחרדות יש לי שמחת חיים עברתי את המשבר,רק יש לי בעיה אחת.בתחילת הטיפול לפני שנתיים הרופא הביא לי כדור שניקרא כדור דקינט נגד תופעות לוואי.כשלקחתי את הכדור הזה הרגשתי על גג העולם כאילו סליחה שאני אומרת את זה כיף בגוף כמו שלוקחים סמים חס וחלילה.במשך הזמן הרופא טען שאני לא צריכה את הכדור הזה יותר.ניסיתי לשכנע אותו להמשיך עם הכדור והוא לא הסכים,ניסיתי גם לשכנע את הרופאת משפחה והיא לא הסכימה,אני גרה אצל הוריי וכל פעם שהוריי היו יוצאים מהבית הייתי רצה לארון בחדר שלהם ומחפשת את הכדור.בסוף הם קלטו את זה כעסו עלי והחביאו את הכדור כדי שאני לא אקח ולא אמצע אותו.חוץ מההתמכרות מצבי מצויין.רציתי לדעת איך אני יכולה להפסיק להתמכר לכדור בלי עזרה חיצונית?
 
שרון לויט  
23:57 04.05.15
היי הלה,
נראה שאין ברירה, אלא פשוט להפסיק ליטול את הכדור. מדובר בכדור שסותר את פעולת התרופות האנטי פסיכוטיות שכנראה נטלת (הוא מיועד להפחית את תופעות הלוואי שלהן, לכן אני מניחה שנטלת תרופות אלה). ככזה, הוא למשה סותר את פעולתן ועושה פעולה הפוכה. הוא מעלה את רמות הדופאמין במוח, כאשר התרופות האנטי פסיכוטיות מנסות להורידן. לכן, המשך נטילתו ללא התרופות האנטי פסיכוטיות יכולה להיות מסוכנת ביותר, גם כאשר מצבך טוב. גם כך אי אפשר לקבל את הכדור ללא מרשם רופא, לכן איני מבינה למה הורייך לא זרקו אותו פשוט לפח, כך לא תהיה לך גישה אליו יותר. כדאי שתעשו זאת.

בברכה,
 
רון
10:01 30.04.15
איפה עובר הגבול בין הצורך לדעת מה קורה לילד שלך לבין הצורך שלו בפרטיות ???
מה נכון וראוי לעשות כאשר אתה חושב שהוא מתנהג באופן שאינו ראוי לו, וכאשר אתה יודע בוודאות שהוא לא אומר לך את האמת... שהוא מתנהג בצורה שתגרום לו להתחרט על מעשיו ?
אני חרד לאושרו של בני ורוצה שיהיה לו רק טוב
אך מתקשה לסמוך על הבחירות שלו, בזוגיות, ובסגנון הבילוי.
אני מניח שחלק גדול מהבעיה הוא שלי, הפחד ממה יגידו אם ידעו... או התחושה שכהורה לא ממש מילאתי את תפקידי כראוי ואולי לא כיוונתי אותו מספיק טוב לחיים.
איך מתמודדים ?
 
שרון לויט  
00:36 01.05.15
היי רון,
בשאלה שלך חסר גורם מרכזי אחד- גילו של בנך.
אם מדובר בנער מתבגר, המעורבות שלך כמובן צריכה להיות הרבה יותר גדולה, והגבול הרבה פחות ברור (אפשר לומר שכל בחירה "לא נכונה" של מתבגר יוצרת דילמה אצל ההורה, שהתשובה לה אינה חד משמעית).
אם מדובר באדם מבוגר, אני מבינה שקשה להתמודד עם בחירות שלדעתך הן לא נכונות. אתה יכול לומר לו את דעתך ("אני חושב שזו טעות", "אני לא הייתי עושה כך") ומעל לכל, להיות שם בשבילו ולשדר לו שתמיד תספק לו תמיכה רגשית, גם כאשר ישלם את המחיר על טעויותיו. זו ההורות הכי טובה שאתה יכול לספק לו כרגע.
מעבר לכך, אי אפשר ממש להתערב בבחירות שלו כאדם מבוגר, ואין ברירה אלא לתת לו ללמוד מהניסיון- זו הלמידה הטובה ביותר בשלב זה. הרי אם הוא יתחרט על מעשיו- המטרה הושגה, לא?
אתה יכול, כמובן, לפנות לייעוץ כדי להתמודד עם הקושי שלך (שאתה מודה בו) לשמור על הגבולות שלך ולכבד את המרחב הפרטי שלו.

בברכה,
 
רון
06:33 01.05.15
הבן שלי אינו קטין, הוא חייל כרגע.
לא מזמן נסתיימה לו זוגיות של שנתיים וחצי ועכשיו הוא מתנהג כמעט ההיפך מכל מה שהיה מקובל ונכון לגביו אז... אני יודע שאין לי הרבה מה לעשות, כי הוא אינו קטין.
השאלה איך אני מעביר לו נכון את המסר, חוץ מאשר המנטרות שאני אומר ללא הרף.
אולי זו דרכו להתמודד, אך אני עדיין חושב שצריך גבולות.
ומה אני עושה עם עצמי ותחושותיי ?
 
שרון לויט  
23:52 04.05.15
הבן שלך נמצא בגיל שהוא "גבולי"- מצד אחד כבר לא קטין, ומצד שני עדיין אינו לגמרי אדם מבור הנמצא ברשות עצמו. השאלה היא, איך הוא מתנהג ובאילו מקומות צריך להציב לו גבולות. אם הוא גר בביתך, אתה יכול לומר לו שהתנהגויות מסוימת אינן מקובלות בבית (כמו צריכת סמים ואלכוהול), וכמובן גם לא לאפשר התנהגויות בלתי חוקיות. אתה יכול לקחת אותו לשיחה (אחת או יותר, אם צריך) ולהסביר לו מה אתה חושב ומה אתה חש כלפי התנהגותו, לדבר מהלב ולא ב"מנטרות", כדי שיחוש את הכנות שלך ואולי זה ישפיע עליו יותר.

בברכה,
האם דיכאון יכול להביא לפאסיביות
היי רן,
דיכאון אכן מלווה בדרך כלל בפאסיביות, אך גם הפאסיביות עצמה תורמת רבות לתחושת הדיכאון.
בדרך כלל, אנשים חושבים שכאשר הם ירגישו טוב יותר הם יתחילו להיות פעילים יותר, אך למעשה, זה עובד טוב יותר בדרך ההפוכה: התחלה יזומה של עשייה ופעילות עוזרת להפחית את הדיכאון.

בברכה,
אני לא חושבת, זה נשמע לי כמו תיוג שאין לו שום משמעות.
 
בטי
21:58 28.04.15
שלום רב,

ברצוני בבקשה לשאול האם גיהוקים מרובים יכולים להיות גם בגלל מצב נפשי כלומר בגלל סטרס.

נ.ב אני בת 48 בריאה בדרך כלל ולא נוטלת תרופות.

לתשובתכם אודה מראש.7665
 
שרון לויט  
16:28 29.04.15
היי בטי,
לא ידוע לי על תופעה כזו כתוצאה מסטרס. כדאי לפנות לרופא המשפחה שלך, סביר יותר שיש לכך סיבה פיזית.

בברכה,
הי,יש לי בעיה בריאותית והרופאה נתנה לי תרופה שהיא מאוד מחלישה ומרדימה ובנוסף אני לוקחת כדורים פסיכיאטרים ובעקבות זה אני מרגישה חלשה מאוד ומדוכדכת,לפעמים מרוב שאני ישנה ביום אני קמה באמצע הלילה ולא יכולה לישון הרופאת פסיכיאטרית שלי בחופש ובגלל זה הייתי שמחה לפחות עד שהרופאה תחזור מהחופש לקבל טיפ איך להקל על עצמי להתחזק יותר מבחינה פיזית ונפשית תודה רבה ושבוע טוב.אגב התרופה הבריאותית שכחתי לציין היא מבעיה הורמונלית.
היי חני,
קודם כל, תמיד אפשר לפנות לרופא מחליף אם יש בעיה משמעותית עם התרופה שאת לוקחת.
בנוסף, כל הדברים שעוזרים בדרך כלל לשיפור מצב הרוח יכולים לעזור לך במקרה זה- עיסוק בפעילויות נעימות, פעילות גופנית אם אפשר, כמה שיותר יציאה מהבית וטיולים בחוץ, מפגשים עם אנשים קרובים או אנשים שנעים לך להיות איתם.

בברכה,
לפני חצי שנה יצאתי משנתיים מעוד קשות בחיים שלי. שנתיים של סבל ודיכאון. היום כשזה מאחורי אני מוצאת את עצמי כלא שולטת על הבכי שלי. מנהלת שיחה רגילה עם אנשים וקצת נזכרת במה שעברתי והבכי פורץ החוצה. האם אני צריכה לבדוק את הנושא?
 
שרון לויט  
22:37 27.04.15
היי עדי,
זה תלוי- האם התופעה התחילה בפתאומיות, או שהיתה קיימת כל הזמן מאז שיצאת מקשר זה? יכול להיות שדווקא כשסיימת את הקשר היה גרוע יותר, ועכשיו המצב טוב יותר לאחר שיפור הדרגתי? אם יש הרעה פתאומית, כדאי לבדוק עם עצמך האם קרה משהו בחייך כרגע שהזכיר לך את הסיטואציה, או משהו בריאותי, הורמונלי וכו' שיכול היה לגרום לנסיגה.

בברכה,
 
עדי
10:42 28.04.15
זה לא היה קשר. אלא יותר תקופה של שנתיים שחוויתי אכזבות אחר אכזבות. ונכנסתי לדיכאון. איבדתי את כל התקווה והאמונה במין האנושי. הייתי פעם בנאדם מאוד מאוד אופטימי וחברתי. היום אני לא סומכת על יותר מדי אנשים. אני מוצאת את עצמי בוכה במקרים שלא הייתי בוכה מעולם. פשוט לא מסוגלת לשלוט בזה. לא יודעת מה לעשות
 
שרון לויט  
16:27 29.04.15
עדיין, צריך לבדוק בדיוק מה קרה בתקופה הזו שהוביל להדרדרות, ואם היא היתה פתאומית או הדרגתית. כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעשות את ההערכה הזו וכן כדי לקבל כלים שיוכלו לעזור לך לצאת מזה.
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  212  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה