בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
גאיה
18:09 20.12.13
שלום. אני יילדתי את ביתי הבכורה לפני חודשיים וחצי ואני מניקה אותה. עקב דיכאון אחרי לידה( שאינו אובחן בצורה מקצועית אלא רק ע"י רופא משפחה ) ו2 נסיונות התאבדות בעברי( הרחוק יותר- לא עכשיו) הוא רשם לי כדור בשם פאקסט. ואמר שזהו הכדור היחידי הבטוח בהנקה. אומנם כאשר קראתי את העלון לצרכן נתקפתי חרדות ופחדים מהנזק שהכדור יכול לגרום לביתי. אודה לך מאו על התייחסות מהירה. ועל היתרונות לעומת החסרונות. בתודה מראש
 
ד''ר אירנה נתנאל  
10:42 21.12.13
היי גאיה,

לגבי השפעת הכדור על הנקה ניתן להתיעץ במרכז הטרטולוגי הארצי בבית חולים הדסה י״ם. יש מספר טלפון שלהם בגוגל.

בברכה,
 
אבי נקש
22:19 16.12.13
לאחרונה .. מזה שנים רבות .. כואב לי הגוף באופן כללי.
הערב גם נפלתי מרכב נוסע.. בקיצור
יש לי בלגאן בחיים.
גם לא עובד מסיבות אלו ואחרות מזה כחודש וחצי .
איני מוצא את עצמי .ומאוד קשה לי נפשית ופיזית.
מה עליי לעשות בכדי לשפר את המצב ???
נבקש המלצות ועזרה מכם .
תודה
הדפסת ההודעההוספת תגובה
 
ד''ר אירנה נתנאל  
10:39 21.12.13
אייל שלום,

אני ממליצה לעבור תהליך של שיקום. תתחיל מהגשת תביעת נכות בביטוח הלאומי. לאחר מכך תפנה לעובד/ת סוציאלי/ית ותבנה יחד איתם תוכנית שיקום. ניתן להתאים תוכנית לצרכים ויכולות שלך.

בהצלחה,
 
אירה
17:36 17.12.13
שלום רב,בעלי נוטל ציפרלקס כבר ארבעה חודשים בן 59 איש בריא ועובד.
שאלתי היא האם הוא צריך להמשיך לקחת את הכדור שנה,או שהוא יכול להפסיק בהדרגה
את הכדור?יש לציין שהוא מרגיש טוב אבל לא כל כך רוצה להמשיך עם הכדור.
אודה לכם מראש על התשובה.
יישר כח!
 
שרון לויט  
01:02 18.12.13
היי אירה,
חשוב לי להדגיש שכל שינוי בטיפול התרופתי חייב- אבל חייב, להיעשות בתיאום עם הפסיכיאטר המטפל (או רופא המשפחה המטפל). אסור לאדם להפסיק או להפחית את המינון על דעת עצמו. ייתכן, שהרופא יגיד שדרושים עוד כמה חודשים כדי לקבע את השפעת התרופה, וייתכן שיורה להפחית כבר עכשיו את המינון.
בברכה,
 
אבי נקש
00:57 15.12.13
הרופא הפחית לי מנון של לפונקס ל200 מ"ג בלבד .. וחש יותר חרדתי ודאגות .
אני שואל : מה עליי לעשות ? להמשיך כך ושעם הזמן זה יעבור ?
או ש.. ?
אשמח לתשובות .
תודה מראש
הדפסת ההודעההוספת תגובה
 
שרון לויט  
14:44 15.12.13
היי אייל,
קודם כל, אחריותך היא לעדכן את הפסיכיאטר בכל שינוי במצב הנפשי שחל בעקבות שינוי בטיפול התרופתי. הוא יוכל לדעת בצורה הטובה ביותר אם זה קשור לתרופה או לא, ומה עליך לעשות. יש כל מיני סוגים של חרדות, כשקיימת סכיזופרניה יש לבדוק מה טיבן של החרדות האלה והאם זה משהו זמני וחולף, או סימפטום שהוא בגדר החמרה במצב הנפשי.
בברכה,
 
ורדה
00:24 14.12.13
שלום רכ,
אני נוטלת יפרלקס 10 עד 15 מג" כבר יותר מ 8 שנים. כמה שנים עוד ניתן להמשיך עם התרופה הזו? אני עושה בדיקת דם כל 6 חודשים ובינתיים אין בעיה . איזה עוד בדיקות צריך לעשות על מנת לוודא שתרופה זו לא גורמת נזק באברים חיוניים כגון כבד, כליות וכול'.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
09:55 14.12.13
ורד שלום,

אני שמחה לשמוע שאת בודקת את השפעת התרופה. בדיקה של תפקודי כבד זה מספיק בהחלט. אם תרופה עוזרת אין סיבה להפסיק את נטילתה.

בברכה,
 
קרן
11:20 05.12.13
שלום
נראה לי שאני סובלת מדיכאון חורף, כשמתחיל האביב אני מרגישה איך המרץ והחיוניות חוזרת אליי ואני להוטה לעשות דברים, אך למרות המצב הזה, כשמתחיל החורף המצב הפוך לגמרי.
בחיי היום יום אני סטודנטית במקצוע שאני אוהבת מאוד, אך גם דורש ממני אנרגיה נפשית וגם מטלות ועבודות ברמה השוטפת ולעיתים גם לחץ, אני מנסה לעמוד בו, אבל כשאני יוצאת מהשגרה וחוזרת לביקור אצל ההורים למשל, הסדר שלי משתנה. ואני רוצה להניח ללימודים ולהנות מדברים אחרים, אבל החושך המוקדם והחורף מונעים זאת ממני, ואז אני מרגישה אשם אם אני בבית הוריי ולא עושה שום דבר ממשי אבל גם לא יושבת ללמוד.

הדיכאון חורף הזה גורם לי לרצות פחות לצאת מהבית וגם פחות לראות אנשים כי מעייף אותי להתאמץ כדי להפגש איתם. אני רואה חברים בלימודים וזהו
גם מפחיתה בפעילות הגופנית. למרות שניסיתי לקופ מוקדם כדי לצאת באור או להפך דווקא כשחוזרת מהיום ללכת להתאמן.

אציין גם שכשאני במחזור אז ההרגשה עוד יותר רעה. אז יש את היום הראשון שאני יכולה להיות עצבנית במיוחד ועייפה ואז מזכירה לעצמי שזה נורמלי אבל מה לעשות עם ההרגשה שזה גם קורה כמה ימים לפני המחזור ובמהלך הימים של המחזור. נוטלת גלולות אבל במינון הכי נמוך האפשרי כבר בדקתי עם הגניקולוג...

אז מה אפשר לעשות חוץ מלחכות שהאביב יגיע? :)
 
שרון לויט  
15:29 08.12.13
היי קרן,
אנשים רבים חשים ירידה במצב הרוח כשהחורף מגיע, או כשיש שינויים במזג האוויר. חשוב לשמור על רמת פעילות גבוהה יחסית, כדי להשאיר גם את מצב הרוח ברמה סבירה. מה שאומר להיות במצב של עשייה גם כשלא מתחשק, ואחד הדברים החשובים ביותר הוא להתמיד בפעילות הגופנית. לא כדאי ליצור מצב שבו יש ירידה בעשייה, שיכולה בהחלט לגרום לירידה נוספת במצב הרוח. מאידך, כאשר העשייה מתגברת, היא מעלה באופן טבעי את מצב הרוח. חשוב גם לעסוק בפעילויות מספקות ומהנות, ולהקיף את עצמך באנשים שאוהבים אותך. ניתן גם ליטול את תוסף התזונה אומגה 3 (או 6), הידוע כמסייע בשיפור מצב הרוח בנטילה לטווח ארוך.

בהצלחה!
סובלת מאותו הדבר ואכן גם לי המליצו על פעילות גופנית ואומגה 3, ואכן התחלתי ליישם - הולכת 3 פעמים בשבוע והתחלתי לקחת את החלופה לצמחונים של סופהרב לאומגה 3, זאת עם השמן זרעי צ'יה. תוך כמה זמן פחות או יותר אני צפויה לחוש בהטבה? כמו כן, שמעתי שמומלץ גם להחשף לאור יום כמה שיותר, האם ידוע לך על כך?
היי גליה,
פעילות גופנית משפיעה לא רק בטווח הארוך, אלא גם גורמת להרגשה טובה בטווח הקצר (בזמן הפעילות ולאחריה). להערכתי, ההשפעה ארוכת הטווח מורגשת לאחר מספר שבועות. לגבי חשיפה לאור, היא בהחלט מומלצת, וחשיפה בשעות הבוקר מסייעת גם לשינה טובה יותר בלילה.

בברכה,
 
אבי נקש
13:11 06.12.13
הענין הוא שמאוד קשה לי עם העייפות הנוראה מהלפונקס .. אני כבר לא יודע מה לעשות עם זה .
אני חייב עצה דחופה . כך אי אפשר להמשיך .
אני מאוד מתוסכל וכועס קשה קשה מאוד .
הדפסת ההודעההוספת תגובה
 
שרון לויט  
15:31 08.12.13
היי אייל,
אכן, קשה להתמודד עם תופעות הלוואי של תרופות כמו לפונקס. לצערי, אין כל כך מה לעשות בעניין מלבד לפנות לפסיכיאטר שלך ולהתלונן בפניו על תופעות אלה, להתעקש שיתייחס אליהן ויציע לך פתרון אפשרי- אולי על ידי שינויים בטיפול התרופתי.

בברכה,
 
אבי נקש
00:10 04.12.13
מזה כחודש לא עובד .. ולא יוצא לעבודה .
מעביר את היום בסידורים- פגישות עם ההוא וההיא.. לא משהו מוגדר .
מאוד קשה לי "להיות " במסגרת עבודה שמחייבת ודורשת .לכן מרגיש גם
פחות במתח והתעסקות עם העבודה .
לאחר שנים של התמודדות והתמדה ביומיום חלשתי מאוד ונמאס לי כבר עם ההתמודדות וההתעסקות הזו עם הדברים האלה וכמובן אוסידי בניהם .
זהו לבנתיים .
אני יודע שזו לא דרך וכיוון אבל כפי שכתבתי נמאס לי גם לא הכי מאוזן
נוטל לפונקס אשר מאוד מרדים ומחליש לי את הכוחות הרבים שייש לי .
 
 
ד''ר אירנה נתנאל  
11:22 04.12.13
אייל שלום,

כדאי לבדוק את הטיפול התרופתי. אתה מרגיש שאתה לא מאוזן וכן הדרך היא קודם כל לשפר את האיזון התרופתי. בנוסף, על מנת לשפר תיפקוד אני ממליצה על טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT. זהו טיפול קצר, ממוקד ומאוד יעיל.

אשמח לענות על שאלות נוספות.
תרגיש טוב,
ערב טוב.
אני סובלת מדיכאון גבולי. רוב הזמן אין לי כוח לאסוף את עצמי להיפגש או להזמין חברות.

מעסיקה אותי במשך כל היום שאלה חשובה ומרכזית: האם זה נכון להפגע מחברות בסיטואציה ..

אני כבת 50. אנחנו 3 חברות שחוגגות ביחד מזה כמה שנים טובות את ימי ההולדת . הרעיון: לא קונים מתנה. בעלת השמחה מוזמנת לארוחת צהרים. חברה נוספת, בקשה להצטרף, ולבסוף הודיעה אתמול שלא תגיע.

אני עברתי עקירה כירורגית של שתי שיניים ביום א' , דלקת חמורה, אנטיביוטיקה וחולשה נוראית..[הרופא צלצל למחרת משום שאמר שזו היתה עקירה קשה ביותר]. שוחחתי עם בעלת השמחה ואמרתי לה שתצא לחגוג עם החברה האחרת. [ידעתי שהחברה האחרת לא מתכוונת לדחות זאת]. ובאמת בסוף הן נסעו לאכול במסעדה נפלאה בתל אביב.

בעלת השמחה צלצלה רק לפני חצי שעה. והחברה הנוספת התקשרה בשעות אחרי הצהרים. ורק כששאלתי אם יצאו לאכול - נענתי בחיוב.אני מנסה לבקר פחות; להעלב פחות..אבל במקרה זה אני פגועה מאוד. במיוחד שמורה צעירה בבית ספרי, שאיננה חברתי כתבה בווטסאפ שאם אני צריכה משהו...

מה דעתכם??

תודה מראש על התשובה
 
שרון לויט  
22:19 03.12.13
היי מיכל,
אנחנו בדרך כלל נעלבים כאשר אנשים לא מתנהגים לפי סטנדרטים מסוימים של התנהגות, שאנחנו כביכול קבענו להם. כאשר אדם לא מתנהג כפי שהוא "צריך" להתנהג, לדעתנו, אנחנו נעלבים. השאלה היא, מה קובע שהסטנדרטים האלה אכן מחייבים? שמי שלא עומד בהם "מזלזל" בנו וחושב עלינו רעות, או שלא אכפת לו מאיתנו? אני לא חושבת שאפשר לצפות שכל האנשים שסביבנו יתנהגו לפי אותם סטנדרטים, עובדה שמורה שהיא פחות קרובה אלייך התנהגה "כמצופה" בעוד חברותייך לא. האמת היא, שלכל אחד כללי התנהגות משלו, ואי אפשר לצפות שהם יהיו זהים או אפילו דומים אצל אנשים שונים. לדעתי, עלבון הוא רגש ששואב מאיתנו אנרגיות מיותרות, וחבל לבזבז עליו את הזמן. פעמים רבות הוא נובע מפרשנות לא נכונה שלנו את מניעי האחר, או מציפיות שלא תמיד יכולות להתממש (מאחר שאחרים כלל אינם מודעים לציפיות שלנו מהם).

בברכה,
 
אוהד
22:22 01.12.13
שלום רב

אני בן 27 סובל מדיכאון עמוק מאד "אטיפקלי", התחלתי ליטול סימבלטה לפני חודש 120 מ"ג , והרופאה הציעה לי מינון נמוך 1 מ"ג רספרדל? ..מאובחן מגיל 14 כסובל מהפרעות קשב ונוטל ריטלין...האם הרספרדל מפחית את יעילות הריטלין? ומתי האפקט נוגד הדיכאון של הסימבלטה יורגש?
 
שרון לויט  
23:52 01.12.13
היי אוהד,
ייתכן שהריספרדל ניתן לך על מנת לתמוך בפעילות של הסימבלטה. תרופות מקבוצת התרופות של סימבלטה מתחילות להשפיע רק כחודש לאחר שמתחילים ליטול את המינון הפעיל, כלומר המינון המלא שניתן לאחר תקופת ההסתגלות, שבה ניתן מינון נמוך מאוד. כלומר, אם בשבוע או בשבועיים הראשונים של נטילת התרופה נטלת מינון מופחת, עליך לספור כחודש מאז שהתחלת לקחת את המינון המלא עד שהתרופה תתחיל להשפיע.
לא ידוע לי על הפחתה בפעולת הריטלין, אך עליך לשאול את הרופאה שלך.
בברכה,
 
שאלה
18:16 30.11.13
שלום אני בחודש האחרון יש לי תחושות לא טובות ומצב דיכאוני.הבוקר מתחיל בבכי ויש לי מידי פעם רעידות ברגליים .אני בן אדם מאוד חרדתי ומאוד לחוץ.הרופאת משפחה המליצה לי לקחת רסיטל חצי כדור ולאחר מכן לעלות לכדור אחד.אני מאוד מפחדת להתמכר לכדור.האם ניתן להתמכר לכדור?האם הכדור הזה באמת עוזר ללחצים וחרדות?אני מנסה להיכנס להריון והאם מוצר להשתמש בכדור בהריון?תודה
 
ד''ר אירנה נתנאל  
22:34 30.11.13
סיוון שלום,

רסיטל אכן עוזר לחרדות ולחצים והוא לא ממכר, עם זאת אני ממליצה להתיעץ עם רופא פסיכיאטר ולא עם רופאת משפחה. לגבי הריון מומלץ להיווץ במרכז הטרטולוגי בירושלים. ניתן לצלצל לשם.

בברכה,
שלום רב,

אני בן 30, בשנים האחרונות חוויתי הרבה משברים שהביאו לי דיכאונות קלים במהלך היום יום. (מצב רוח מאוד קשה וירוד)
לאורך כל הזמן הזה נמנעתי מטיפול תרופתי, וקשרתי את העצבות שלי כתגובה טבעית לבעיות שיש לי בחיים, וראיתי בזה משהו שאני יכול לטפל בו גם ללא תרופות.
במהלך השנה האחרונה מצב הרוח ביום יום קצת השתפר אבל אני חווה דיכאון מאוד קשה בזמן ההתעוררות משינה בבוקר. (דיכאון שכמובן לא קשור לאיזה מחשבה שבאה לי פתאום, שהרי ישנתי לפני.) זה מופיע מיד עם ההתעוררות ועובר אחרי כמה דקות.
האם הדבר הזה מצביע על בעיה רפואית?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
15:29 22.11.13
שלום לך,

שווה לבדוק תפקוד של בלוטת התריס. רופא משפחה יכול לתת הפניה לבדיקת דם פשוטה מאוד.

תרגיש טוב!
 
אינשם
00:09 08.11.13
אהלן, בן 28 ומאז שאני זוכר את עצמי אני במצב דפוק , אני נראה רע והתגובות של החברה אלי בהתאם תמיד, אבי הכה אותי בתור ילד הרבה שנים וכסף אף פעם לא היה לי יותר מידי, אין לי עבודה קבועה ובשנים האחרונות התלתי ללמוד משהו שמעניין אותי ומאז המצב עוד יור בקנטים , שנים סבלתי מדיכאונות קשים, אני חושב שאחד הראשונים היה בגיל 4 (אולי אפילו לפני) ובזמן האחרון הם חוזרים בעוצמה , יש לי הרבה פעמים מחשבותשאפשר להגדיר אותם ככפיתיות, ומלא פעמים דוקא מסתבר שהמחשבות הכפיתיות האלה הן לא פרי המצאה ובאמת יש לעולם משהו נגדי , בזמן האחרון נמאס לי מכל מה שמסביב כי הכל דפוק, בראש שלי כבר בתור בני אדם אין לנו זכות קיום כאן כי אנחנו מתייחסים אחד לשני מגעיל והכל נובע מאינטרסים אישיים, מה שברור לי כבר די מזמן שכל עיניין של אנשים בך זה רק אם הם מפיקים תועלת למעט בודדים ונדירים, בזמן האחרון כבר כל יומיים יש לי מחשבות לסיים הכל רק שאני לא רוצה שלאחים ולאמא שלי ידפק המוח בגלל זה , ועוד יותר פוחד שאני יחזור לעולם הזה שוב ויסבול אפילו יותר ניסיתי בעבר לקבל עזרה מקצועית ורק ניסו לדחוף לי כדורים והאמת שהמצב רק החמיר ובכלל כבר מלא זמן (מאז שנהייתי סטודנט) אין לי בכלל כסף , אני בקושי מסיים את החודש ואין מה לדבר בכלל על טיפול כלשהו במחירים הדפוקים האלה, עושה לי רושם שהחיים פה לא בשבילי והעולם והאנשים יורקים אותי החוצה, עולם שבו רק היפה (או לכל הפחות הסטנדרטי) והעשיר יכולים להסתדר, כל פעם שיש איזה יום שבו אולי סוףסוף יש לי איזו תקוה למשהו טוב ואולי להצליח לעשות צעד משמעותי כדי לצאת מזה ולהתקדם בחיי סופסוף מהר מאוד אחר כך משהו רע קורה לי , יש שיגידו קרמה ושהמחשבות שלי מזמנות את זה , טוב.., אני לא אומר את זה בריש גלי אבל תכלס נולדתי לתוך החרא הזה ואין לי מה לעשות יותר נגדו , טוב, אחרי כל ההתבכיינות פה , אשאל רק שאלה חשובה, אולי יש מקום שבו כן מתחשבים במי שלא יכול לשלם אבל חייו מספיק דפוקים בשביל שיוכל לקבל עזרה, ושלא קשור לממסד הדפוק שלנו שכל רצונו הוא לתייג אותך ולדכות אותך ולשעבד אותך? תכלס אני לא יודע עוד כמה זמן אוכל למשוך ככה , אני מרגיש כמו בגיהנום וכבר כמעט כל דבר מכאיב ושורף ועל התופעות הכימיות שהולכות לי בתוך המוח אין מה לדבר בכלל ..
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:30 08.11.13
שלום לך,

אני מאוד מצטערת לשמוע על החוויות הקשות שעברת בחיים והדבר מעיד על כך שאתה חזק, מתמודד ושורד. כך שלא הכל שחור, אני בטוחה שיש בך עוד תחונות טובות. אני חושבת שמאוד יועיל לך ללמוד כישורי חיים להתמודדות טובה יותר עם החיים כדי שתוכל להניע את עצמך לקראת המטרות שאתה מעריך כחשובות לך בחיים. כלים כאלה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי. ישנן מרפאות ציבוריות בהן ניתן לקבל עזרה ללא עלות או בעלות מופחתת.

חזק ואמץ!
בברכה,
 
אינשם
01:40 09.11.13
מרפאות ציבוריות זה להתעסק עם הממסד שיסמנו אותי וישליכו את הפרטיות שלי לפח, ואם זו הברירה היחידה שלי אז כנראה שזה אבוד, עזרה אני לא יוכל לקבל ממשהו בזמן הקרוב, אם המילים כישורי חיים את מתכוונת למניפולטיבי או לחלופין למלא קסם ומקסים נראה לי שפספסת את הנק' אין לי את הלוק המתאים ולאנשים מסביבי יש את הנטיה לזלזל בי מלכתחילה בשל כךונשים דוחות כל תקשורת איתי על הסף כמעט וגם אם כן ידברו הן אפילו לא מסתכלות עלי , חזק או לא חזק אני בדרך להישבר (כן בפעם המאה כבר ,אבל זה כבר די נמאס..) זה כאילו מיום ליום ברור לי שזה תמיד ישאר ככה וסביר להניח שאני תמיד ישאר לבד (במובן הזוגי של המילה ,הפנימי ) והדרך היחידה להפסיק את זה היא לחתוך את זה , כשאת אומרת התמודדות עם החיים זה מראה שלא הבנת את הנק' , ההתמודדות הזאת היא הסיפור חיים שלי, זה כמו לנסות לשחות בתוך שמן כשמישקולת מחוברת לך לראש , מלבד אנשים מסויימים כל מה שמסביב מכאיב, טוב.. זה ברור לי כבר שאין עצה טובה כי מרפאה ציבורית היא לא אלטרנטיבה ומסתבר שעבורי גם לא יכולה להוות גם ברירת מחדל , ובחרת לראות את הדברים שכתבתי כדברים שיש בהם תקוה, זה אני יכול לעשות וגם עושה את זה כבר הרבה שנים בסופו של דבר כי החלופה היא לעשות צעד שאין לו חזרה (ואם תהית למה עוד לא השתמשתי במילה הזאת זה כי אני לא מאמין בהגדרות-המשמעות ברורה - אבל ברור לי שהעולם שמסביבי כן, ) צריך מישהו שירגיש ויפתח את הלב ולא ינתח לפי הספר כי הרושם הריאשוני אם זה בדיבור בתנסחות או במראה בודאי יטעה אם יש אחד\ת שיבין שמחירים כאלו לא הגיוניים בכלל ושאדם (כמו הרבה אני מאמין) שהגיע שוב לקצה הרבה פעמים נמצא במצב שבטח לא יכול לדמיין אפילו להוציא סכומים בסדר גודל כזה במכה ואולי אפילו הסיבה שעד היום לא ממש הצליח לטפל בכך היא שהמחיר לא ריאליסטי עבורו , כמו איזו פנטזיה שיהיה פעם טוב, אם את מכירה מישהו טוב שיוכל לעזור והסטטוס שלו דומה למה שתואר פה שיש בו החיבור למציאות של אלה שלמטה אשמח לשמוע , בינתיים תודה בכל זאת
 
אינשם
16:40 12.11.13
אין רצון ויכולת לעזור ולתת פתרון , כמו כל דבר פה .. הכל שקר
 
ד''ר אירנה נתנאל  
12:43 15.11.13
אני יכולה להבין את התחושות שלך. אני רק מנסה להבהיר שדרך הפורום לא ניתן לפתור בעיות. אתה זרוק לתמיכה, ליווי, הכוונה של מטפל ממשי. יתכן ופניה לגורמי רווחה באזור מגוריך יכולים לתת מענה.

מצטערת!
אני לא בטוח שאת מבינה את התחושות , יש פה הרבה דברים .., ובזמן האחרון אני מבין לאט לאט שזה לא אני שדפוק זה מה שמסביב, אני זרוק כמו שאמרת או זקוק כמו שהתכוונת , זה למשהו שיצליח להקשיב למישהו שיוכל להתעלות מעל כל המצב הדפוק הזה שהעולם נמצא בו , של אוסף עצום של אנשים שיכולת התקשורת שלהם אחד עם השני אפסית ובטח לא בכיוון של שיפור (תנסי לחשוב על זה ואולי להקשיב לשיחה של שני אנשים מהצד , לראות כמה הבנה יש שם באמת , כי לא תמצאי הרבה מזה , אין תקשורת, אם אדם א' יגיד משהו ויתכוון להעביר מסר מסויים לאדם שאיתו הוא מתקשר האדם שמולו יבין את כל מה שאמר הפוך.. ויפגע ויתקוף וזה תמיד ככה ) אני ממש הרבה זמן מנסה להבין מה לא בסדר איתי , כן, אולי אני מעוצבן לפעמים ונשמע תקיף (בטח כמו ששמת לב לסגנון הכתיבה שלמעשה מכוון לזה) אבל צריך להקשיב למילים, ואת אומרת שאת לא יכולה לעזור ומתנצלת, שולחת לממסד שיגיש את ה"עזרה" שלו ויכריז עליך כדפוק עם תעודות.., אבל את כן יכולה לעזור יותר נכון אתם , אתם יכולים להוריד את המחירים שלכם יכולים להקשיב למה שמסביב (ולא רק מה שמסביבי) ואת כן יכולה לעזור כי יש לך את הכלים , את התחושות אולי יקח לך זמן להבין כי התרגלת לעולם הזה ולצורה העצומה של ההדחקה שהוא סיגל לעצמו כדי לעבור מחסומים שהוא בעצמו יצר ולחוסר הסבלנות שתמיד אפשר להבחין בה ולרצון להרויח יותר כסף כי ככה חונכנו שמי שיש לו יותר הוא יותר טוב והצלחה פירושה חשבון בנק יותר שמן מצב שנוצר משיעבוד של התודעה , אבל בסוף תביני , לעזור פרושו להגיש עזרה , ולכסף משמעות זניחה ביחס לאושר שאפשר לתת לאדם שאין לו , והקשבה והבנה היא הדרך שתוכלי להנחיל לעולם הזה , אני בטוח שאת בנאדם טוב , ולא חוסכת מעצמך טירחה בעזרה לאחרים אבל לבעיה שאני הצגתי פה אין פיתרון קונקרטי כמשתמע מהדברים שלך.., טוב.. זה באמת סוג של פורקן כל המילים האלה שיצאו כאן ממני , אחד שלא רוצה שידעו מיהוא, כי אני באמת כבר כל יומיים מתפוצץ פה , ומה שאני פוגש מסביב לרוב רק מוסיף שמן למדורה שבוערת כבר מספיק חזק.., אומרים שיש סיבה להכל .., אולי גם לכל ההתקשרות -ההתקשות -הקושיה-הנקישה הזאת שאני מציג בפנייך, בטח בקרוב האש תרגע קצת (אני מקוה) ואולי אפילו יקרה נס ולא אהיה כל כך לבד בראש שלי, ובגוף שלי, והעולם הזה יפסיק להראות לי כל כך מסריח , בינתיים אפסיק לכתוב , מקוה שהעברתי את המסר
משמו
אני בדיכאון 7 שנים האם זה יגרום להיזדקנות מוקדמת?
היי נחמה,
קיימים מחקרים המצביעים על קשר בין דיכאון ממושך (או סטרס ממושך) לבין סימני הזדקנות מוקדמת. אין זה אומר, כמובן, שדיכאון יכול לנבא ב- 100% הזדקנות מוקדמת, כשם שעישון אינו יכול לנבא סרטן ריאות ב- 100% (קיימים אנשים שעישנו שנים רבות ומתו בשיבה טובה). מה שהנתון אומר, הוא שהדיכאון מעלה את הסיכון לכך. כמובן שהזדקנות מוקדמת קשורה גם בגורמים נוספים, כגון גורמים גנטיים ומצב בריאותי כללי.

בברכה,
האם רסיטל מגביר תיאבון או מוריד את קצב חילוף החומרים
רוצה לדעת אם אפשר להתמודד עם ההשמנה
היי חני,
למיטב ידיעתי, רסיטל מגביר את התיאבון. אין הוכחה שהוא מוריד את קצב חילוף החומרים, אף על פי שהשערה זו הועלתה.
את יכולה לשאול את הפסיכיאטר שלך לגבי תרופות מקבוצה זו שאינן גורמות להשמנה, וכן להשגיח על האכילה שלך כך שלא תשתנה.

בברכה,
 
חני
14:26 18.11.13
שלום, אחי לוקח סרוקסט כעשר שנים ולכן מרגיש טוב. בחודש האחרון אחי לקח סרוקסט שתוקפו פג מזה 3-4 חודשים. החרדה חזרה אליו. האם זה קשור לכך? אם לא, האם הוא יכול להמשיך לקחת סרוקסט שפג תוקפו? תודה.
 
שרון לויט  
13:25 17.11.13
היי מיקי,
אני לא רופאה, אך כבת למשפחה של רופאים ידוע לי כי הדיעה המקובלת בקרב רופאים היא, שמותר להשתמש בתרופות שפג תוקפן עד חצי שנה לאחר פקיעת התוקף. זאת, כמובן, אם התרופה נשמרה בתנאים טובים והיא נראית טוב. ייתכן שהחרדה חזרה אצל אחיך עקב אפקט פסיכולוגי. כלומר, הוא יודע שפג תוקף התרופה, ולכן הוא חושב כי היא תועיל לו במידה פחותה, מה שיוצר "אפקט פלסבו הפוך". ייתכן גם, כי החרדה חזרה ללא שום קשר. זה דבר שיכול לקרות גם במהלך טיפול בתרופה שנלקחת לתקופה ארוכה.

בברכה,
שלום.
אני בת 22 ויוצאת בשנה האחרונה עם בן גילי שאני מאוד אוהבת. הוא סובל מדיכאון מג'ורי כבר קרוב ל10 שנים
לאחר כמה חודשים של טיפול תרופתי הוא החליט( באישור המטפל) להוריד המינון עד הפסקתו המוחלטת.
אני גאה בו ותומכת בו על ההחלטה אך יחד עם זאת נורא חוששת שזה ישפיע על הרגשות שלו כלפיי. האם לפחד זה יש בסיס? האם הפסקה של נטילת התרופות משפיע בצורה דרסטית או אופיו של אדם או רגשותיו לאחרים?
תודה, אשמח לתשובה.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
12:39 15.11.13
שלום לך.

אני לא חושבת שיש בסיס לחששות שלך. אם חברך אוהב אותך הוא ימשיך לאהוב אותך בכל מצב. אני שמיה שאת תומכת בו וזה מעיד על כך שהקשר טוב וחזק.

בהצלחה!
 
אור
21:08 12.11.13
בתור סובלת חרדה כבר 9 שנים טופלתי במספר תרופות - דווקא נוגדות דיכאון וביניהן: ציפרלקס, רסיטל, ויפקס, סרטרלין. נתקלתי לאחרונה בתרופות נוגדות חרדה (ולא נוגדות דכאון) כגון: לוריבן, ואבן, ואליום וקלונקס. מדוע אם כך כל פסיכיאטר שנתקלתי בו העדיף לרשום את התרופות נוגדות הדכאון ולא נוגדות החרדה? חשוב לציין שאיני סובלת מדכאון ברוך השם - החרדה מספיקה לי די והותר.
כבר כמעט חודשיים ללא טיפול בתרופה סינתטית - את תקופת הגמילה עברתי עם תופעות לוואי כמו זרמים בראש, ורטיגו וכיוצ"ב - כרגע מטופלת ב"רמוטיב" ע"פ בקשתי, קשה לי עם תופעות הלוואי הנלוות לטיפול הכימי. האם יש לצפות מה"רמוטיב" שיעשה את העבודה נאמנה ויעזור להתגבר על החרדה?
תודה.
 
שרון לויט  
17:39 13.11.13
היי אור,
התרופות נוגדות הדיכאון שתיארת מטפלות גם בחרדה בטווח הארוך. מאידך, התרופות נוגדות החרדה, כמו ואבן, קלונקס, לוריוון וכו', אינן מפחיתות סימפטומים בטווח הארוך אלא רק בטווח הקצר. כלומר, בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון, שאינך חשה את השפעתן מיד לאחר נטליתן, התרופות נוגדות החרדה משפיעות באופן מיידי, ולמשך מספר שעות בלבד. בניגוד לתרופות נוגדות הדיכאון, התרופות נוגדות החרדה יוצרות תלות- כלומר ממכרות, יוצרות תחושה של נמנום (ולכן נלקחות פעמים רבות כעזר לשינה, ולא מומלץ לנהוג ברכב לאחר נטילתן), ובנוסף לאחר זמן מה שבו נוטלים אותן ברצף, הן אינן משפיעות באותה המידה. כלומר, יש צורך להעלות את המינון כדי לקבל את אותו האפקט. התרופות האלה אינן מטפלות בחרדה, ואפילו עשויות להחמיר את המצב בטווח הארוך. זאת מאחר, שנטילת תרופה כזו מהווה הימנעות ו"בריחה" מהחרדה, מה שגורם לחרדה לחזור בעוצמתה המלאה מאוחר יותר. אלו הסיבות שבגללן רופאים בדרך כלל מעדיפים לטפל בחרדה בתרופות נוגדות דיכאון.
התרופות נוגדות הדיכאון בדרך כלל גורמות לשיפור, חלקי או מלא, בטווח ארוך. שיפור זה נמשך בדרך כלל כל עוד נוטלים את התרופה. לאחר הפסקת התרופה, יש סיכוי לא קטן שהסימפטומים יחזרו. "רמוטיב" אינו שונה מהתרופות האחרות נוגדות הדיכאון בפרמטרים שציינתי, מלבד העובדה שהיא ידועה כתרופה "קלה" יותר, שהשפעתה עדינה יותר. קיימים אנשים שהתרופה הזו מועילה להם יותר מתרופות אחרות, כך לגבי כל תרופה.
"התגברות" של ממש על החרדה נעשית רק כאשר האדם הסובל ממנה לומד להתמודד איתה, ומפסיק לפחד מפני חזרתה. אפשר ללמוד לעשות זאת באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שמלמד את שיטות ההתמודדות תוך זמן קצר. ניתן בהחלט לשלב אותו עם הטיפול התרופתי, על מנת שאפשר יהיה להפסיק את הטיפול בתרופה בלי שהסימפטומים יחזרו.

בהצלחה!
שלום, אני רוצה לשתף במצב שלי. אני כבר במצב לא טוב הרבה זמן, והדיכאון רק משתלט עליי.
התרופות לא עוזרות לי, וניסיתי כל כך הרבה סוגים. לפני עשר שנים ניסיתי טיפול בחשמל, והוא עזר אבל אני לא רוצה עדיין לעשות שוב, כי אני מפחדת מהתופעות לוואי שלו. קראתי בפורומים על גירוי מגנטי. האם יש מישהו שעבר ויכול טיפה לספר לי מהניסיון האישי שלו?
 
יעל
20:53 12.11.13
שלום,
אשמח לקבל המלצה לפסיכולוג/ית מומחה בחרדות.
תודה
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  201  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה