בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
מירב
23:34 08.06.13
שלום,
רציתי לדעת האם תרופות פסיכיאטריות שנלקחות במשך שנים יכולות לגרום גורמות לירידה בזיכרון?
תודה,מירב
 
שרון לויט  
14:12 09.06.13
היי מירב,
תלוי אילו תרופות. יש ראיות לכך שנטילת תרופות אנטי פסיכוטיות מ"הדור הישן" במשך שנים רבות (ואף בטווח הקצר), יכולה לגרום לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים. לגבי תרופות נגד דיכאון וחרדה, למיטב ידיעתי אין עדיין מספיק מידע, שכן רוב התרופות פותחו בעשורים האחרונים. לא ידוע לי על ירידה בזיכרון שנגרמת מנטילת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ישנות יותר (כמו פרוזאק). התייעצי עם הרופא שלך.

בברכה,
 
שוש
14:17 03.06.13
מזה 3 שבועות שהנני נוטלת כדור רומטיב 500 מג ואין שיפור משמעותי..

בימים האחרונים אני מרגישה יותר קשה מתי אני אמורה להרגיש את ההשפעה. ברצוני לציין שלפני 5 שנים לקחתי ציפרלקס ולקח לי מעל חודש עד שזה התחיל להשפיע. אולי יש קשר.
 
שרון לויט  
11:00 04.06.13
היי שוש,
אכן, ייתכן שייקח קצת יותר זמן עד שתתחילי ממש לחוש את השפעתה של התרופה. חכי עוד מספר שבועות, ואם אין שינוי, פני לרופא שרשם לך את התרופה והתייעצי איתו.
בברכה,
 
חרדתית?
17:33 02.06.13
שלום,
לפני כשנתיים לראשונה בחיי התנסיתי בעישון ג'וינט ווייט הידרו במסגרת טיול לאמסטרדם.
ערב אחד לקראת 9 בערב, עישנתי 3 שאכטות וכעבור כחצי שעה היו לי זרמים בידיים ותקף אותי פחד נוראי, עד כדי כך חשבתי שאני הולכת למות. חזרתי לחדר במלון עם חברתי ורציתי לשטוף פנים ופחדתי שהמים יהיו רותחים ואקבל כוויה. פחדתי מכל דבר שזז. פחדתי לשכב על המיטה ולהתכסות בפוך, שמא לא אחנק ואמות. מצד שני היו לי תחושות של לקפוץ מהחלון ותחושות עצבים בגוף. רק כעבור כשלוש שעות של סיוט זה עבר, אך לא ב 100%. למחרת בצהרי היום זה עבר לחלוטין, אבל הטראומה וכל פרטי מופע האימים נחקק בזכרוני.
ביום חמישי האחרון, חגגנו אצל חברים ושתיתי שוט אחד (שליש כוס חד פעמית) של אלכוהול ומיד לאחר מכן שתיתי קולה (קפאין) וקיבתי לא היתה ריקה.
כעבור כחצי שעה (שוב..) משתיית האלכוהול וכנראה ערבוב עם הקפאין, שוב אותה תחושה של כבדות בדיבור, חוסר פוקוס, בלבול במילים, ופחד... פחד פנימי משתק!
הלכתי לשירותים ושטפתי פנים, ראיתי שאני חיוורת ולא הייתי מסוגלת לדבר.
הלב שלי פעם בחוזקה, הפה היה יבש ונצמדתי לכוסות של מים ללא הפסקה ושלשולים שלא פסקו. ושב היו לי פחדים, אבל לא ברמה שהיו לי באמסטרדם. הרגעתי את עצמי ואמרתי לעצמי שהכל בסדר, נשמתי נשימות של יוגה (אבל פחדתי להיחנק), הלכתי יחפה על הריצפה כדי להירגע. לא היו לי תחושות שאני הולכת למות, אלא של פחד כלשהו ועצבים... הרבה עצבים היו לי בגוף. אמנם לא ניתן היה להבחין בזה, כי רק התהלכתי ושתיתי מים, אבל כל מי שמהחברים היה פונה אליי בשאלה האם הכל בסדר, הייתי מתעצבנת מבפנים, אבל עניתי בעדינות "עוד לא".
ההתקף או מה שזה לא היה, החל בשעה 10 בלילה לערך עד לשעה 1.30 בלילה !! שעות של סבל....
משהו בתוכי אמר לי שכנראה זה התקף חרדה, קראתי באינטרנט על כך, וכל הסממנים
שרשומים להתקף, היו לי. אבל, בכל מקום כתוב שההתקף הוא דקות, עד חצי שעה. בשני המקרים שחוויתי את החוויה הזו (אחרי ג'וינט ואחרי אלכוהול שאת שניהם אני לא "עושה" והם לא חלק מחיי), זה נמשך שעות!!
מה זה אומר לגבי? האם אני חרדתית? האם אסבול מכך בעתיד? מה עליי לעשות?
האם זה רק כתוצאה מתמהיל אלכוהול וקולה (קפאין), כי קראתי שזה "קטלני" ביחד?
חייבת לציין שלאחרונה היו לי לחצים בחזה (לפני ההתקף), ויום אחרי ההתקף (יום שישי) היו
לי כאבים בעצמות, בכתפיים. וגם היום (יום ראשון) היו לי לחצים בחזה.
אשמח מאוד להכוונה כלשהי ולהרגעה..... :-)
תודה רבה
 
שרון לויט  
18:22 02.06.13
שלום לך,
אני חושבת שלפחות רוב הסימפטומים (אם לא כולם) נבעו מחרדה. אם היה משהו שנבע מחומרים לא טובים שהכנסת לגופך, ודאי לא חווית שום תחושה שסיכנה את חייך או עשתה לך נזק בלתי הפיך בסופו של דבר. צריך לזכור שהכל עובר, גם אם לפעמים התחושות הן מאוד לא נעימות.
חרדה הופכת לבעיה מתמשכת או קבועה כאשר פוחדים ממנה. כלומר, הכל תלוי בצורה בה את רואה את הדברים, איך את מפרשת את האירוע, ומה את אומרת לעצמך לאחריו. כדי שהחרדה לא תחזור, צריך, פשוט מאוד, לא לפחד ממנה. לומר לעצמך דברים כמו: "זה שום דבר, זו רק חרדה, למרות שהחוויה מאוד לא נעימה, היא לא מסוכנת ולא מזיקה בשום צורה". "אני לא פוחדת שהחרדה תחזור, אני אתמודד איתה" ואפילו "נראה אותה מנסה לתקוף אותי". זה סוג הדברים שמחסנים מפני הפרעת חרדה, ואף עוזרים לבעיות קיימות לחלוף.
דבר נוסף, אין מושג כזה "חרדתית". יש אנשים הסובלים מחרדה, חלקם באופן טבעי ונורמלי (שהרי חרדה הוא רגש טבעי ואפילו הישרדותי, כשאנחנו פוחדים מדברים מסוכנים באמת) וחלקם בצורה מוגזמת, עד כדי הפרעת חרדה.
בברכה,
 
שוב אני
00:24 03.06.13
שרון תודה על התשובה.
האם אני צריכה לטפל בבעיה? או שזה מוקדם?
 
שרון לויט  
11:50 03.06.13
את יכולה לפנות כבר עכשיו, אם העניין מציק לך, או לחכות עוד קצת ואולי אם לא "תעשי מזה עניין" זה פשוט יחלוף. תלוי בהרגשה שלך.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
שלום רב ..אני בן 35 עובד ומתפקד סובל מנדודי שינה ונוטל תרופות כ5 שנים ברצף 12 מג" מירו וכמוסה של מודאל 50 מג" ..האם אני צפוי לסבול בעתיד מהרס הכבד או איברים אחרים בשל נטילת התרופות במשך זמן רב ..בעבר הנורולוג אמר לי שהתרופה מודאל הורסת את הכבד וזוהי תרופה רעה שרצוי להחליף התייעצתי עם הפסיכיאטרית על כך ונאמר לי לא להחליף את התרופה ....אשמח לשמוע את דעתכם על כך ...2 .האם כדאי לי לנסות להיגמל מהתרופות אם זה אפשרי בכלל ?
שלום לך,
ייתכן שהתרופות שאתה נוטל משפיעות לרעה על הכבד. אולם, לא ברור לי בדיוק ממה אתה סובל ומהי בעייתך (מודאל משמשת לטיפול בסוגים שונים של בעיות), כך שלא מומלץ לנסות "להיגמל" (במרכאות מאחר שתרופות כמו מודאל אינן ממכרות) מתרופות מרשם שהרופא ממליץ לך לקחת. יש בעיות נפשיות מסוימות המצריכות נטילת תרופות למשך תקופות ארוכות, לעיתים אפילו כל החיים. אם מדובר בבעיות כדיכאון וחרדה, ניתן לפתור אותן באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (במקביל לתרופות) ולאחר מכן להפחית בהדרגה את נטילת התרופות עד להפסקתן, אולם, לא כל בעיה נפשית/ מוחית ניתנת לפתרון, וקיימות בעיות נוירולוגיות כרוניות.
אני מציעה להתייעץ עם הרופא כדי לשקול את האפשרות של החלפה לתרופה אחרת- קיימות תרופות חדשות יותר בשוק כיום, שגורמות פחות תופעות לוואי. אם הפסיכיאטרית אינה מסכימה, ניתן להביא לה מכתב מהנוירולוג, ו/או להתייעץ עם פסיכיאטר נוסף לחוות דעת שנייה. ייתכן שהעמדה שלה נובעת מהיכרותה איתך וידיעתה, אולי, שתרופות אחרות לא עוזרות לך באותה מידה (כלומר, אם ניסית כבר בעבר תרופות אחרות).
בנוסף, מומלץ לעשות פעם בתקופה בדיקת תפקודי כבד, וכמובן בדיקות כלליות.
בברכה,
מהניסיון שלי- זה בהחלט אפשרי. אפשר לשאול למה אתה לוקח כדורים? האם בגלל נדודי השינה? אם כן- חשבת להבין *למה* יש לך נדודי שינה? אני הפסקתי עם הכדורים וזה נהדר. אבל כל אחד עושה מה שטוב לו, ובזמן שטוב לו. אם תרצה עזרה- בשמחה.
הי. אני אשתדל לקצר, כי גם ככה אני מרגישה מעט אהבלה :)

אני בחרדה!!!!!
אחרי מלא זמן שאני גרה בדירה שכורה, ורוב הזמן הזנחתי אותה- כלומר ניקיתי מדי פעם אבל לא הרבה ולא הכל, וחייתי חלק מהזמן בזוהמה שלא כדאי לכם שאתאר אותה-
התחלתי לנקות מלא דברים. הפשרתי וניקיתי את המקרר, מתחת למיטה, ועוד כל מני. גיליתי שחרק כלשהו אוכל את המשקוף שלי, פגשתי למרבה הזוועה בג'וק, גיליתי שהמקרר לא עובד טוב וצריך להזמין טכנאי, ובלי קשר הצטברו הרבה תיקונים לבקש עזרה בהם מבעל הבית שלי: לחצן האסלה שנשבר, הניאגרה שמרעישה מדי פעם ספונטנית, ידית הברז במקלחת שהתפרקה, תריס שנשבר בו חלק, ואולי יש עוד!
בקיצור, אני הולכת לקרוא לבעל בת שלי ולספר לו שחצי הבית מתפרק והחצי השני נאכל ע"י טרמיט/ג'וק! בנוסף הבעל בית גר מעלי והעיר לי מדי פעם על הבלגן ופעם גם נכנס בלי שאמר לי וראה את זה בעצמו.
נראה לי שהוא יעשה אחד ועוד אחד וידע להאשים אותי על הטרמיטים, הג'וק, על המקרר שהזנחתי וגם על כל השאר. נדמה לי שאי אפשר לפספס את ההזנחה. מקווה שאני טועה.

יש לי רגשות אשמה עצומים. אני יודעת שקיבלתי דירה חדשה ומקסימה וזיהמתי אותה כראוי על ידי הזנחה פושעת. זה שאני "חוזרת בתשובה" עכשיו זה יפה, אבל אני מפחדת שבעל הבית שלי יאשים אותי, שאצטרך לשלם מלא כסף, שהוא יצחק עלי, או יכעס עלי,
אני מפחדת שהרסתי את הדירה אני מתביישת.. אני גם מפחדת מהג'וק שלא הצלחתי לתפוס, אני ממש מבועתת!
שלום לך,
ייתכן שבעל הבית אכן יאשים אותך בחלק מהדברים, יכול להיות שלא בצדק (נשמע לי קצת מופרך שלכלוך ובלגן גורמים לדירה במצב טוב להתפרק לגמרי). בהחלט ייתכן שהחרדות שלך מוגזמות, שכן מדובר בדברים לא נעימים, אבל זה בהחלט לא "סוף העולם". אם היית מכניסה את הדברים לפרופורציות נכונות, כנראה שלא היית מרגישה מבועתת.
אם קורה לך בתחומים נוספים בחיים, ובסיטואציות נוספות, שאת חשה חרדה מוגזמת מדברים שאינם באמת מסוכנים לך, הייתי מציעה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודדות עם החרדה וראיית הדברים בפרופורציות הנכונות. אם מדובר רק בסיטואציה הזו, את יכולה לנסות למצוא לעצמך אמירות הגיוניות לומר במקום אלה המוגזמות שעוברות לך בראש. בכל אופן, אני מאמינה שכשתתעמתי עם בעל הבית בסופו של דבר, תיווכחי לדעת כי השד אינו נורא כל כך כמו שחשבת- וכך הדבר ברוב המצבים בחיים, מהם אנו פוחדים בצורה מוגזמת.
בברכה,
 
,
18:49 02.06.13
אני בטיפול אחר, תודה על ההצעה.
מכיוון שאני מסכימה אתך-והרי זה כל העניין עם חרדה- היא משנה לנו את תחושת המציאות ואז לא בטוחים מה מסוכן ומה רק קצת לא כדאי, מה נוראי ומה רק קצת לא נעים..
מהסיבה הזו אני חושבת שאני לא יודעת להעריך האם אני לא בסדר. האם לא בסדר שלא קראתי לבעל הבית שלי במשך למעלה משנה וחצי- כשידעתי שצריך לתקן כל מני תיקונים?

בעצם לא אמרתי את הדבר הכי חשוב ושהכי גורם לי להרגיש לא בסדר: היו בדירה שלי דברים לתקן, ולא זימנתי את בעל הבית לתקן אותם כי זה היה מצריך אותי לנקות ולסדר. וכך נוצרה הזנחה כפול שתיים

ברור לי שאולי הגיע ג'וק באשמתי- אבל לגבי שאר הדברים אני מסכימה אתך- הם התפרקו מעצמם, והחומרים של הדירה כנראה לא הכי איכותיים.

במה אני אשמה/אחראית ובמה לא? זה כן חשוב לי לדעת.
 
שרון לויט  
18:58 02.06.13
אני חושבת שכדאי להביא בעל מקצוע מתחום הבניין, חשמל, אינסטלציה וכדומה כדי שייתן את חוות דעתו לגבי הגורמים האפשריים לנזק. אני כמובן לא יכולה להעריך...
בכל מקרה, שום דבר הוא לא "נוראי". המילה הזו מאוד מלחיצה וגורמת לסיטואציות להיראות מפחידות בצורה מוגזמת. אין שום סכנה לחייך או לשלמותך הפיזית. יש רק אי נעימות קטנה, אי נעימות בינונית ואי נעימות גדולה... כדאי לדבר על זה בטיפול ולהעלות זאת, לדעתי רצוי שטיפול יספק לך כלים להתמודדות עם החרדות (שכנראה מלוות אותך גם בתחומים אחרים).
בברכה,
אגב הייתי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וזה ממש לא התאים לי. זה לא מתאים לכל אחד.

תודה על התשובות
קצת עצבנה אותי למען האמת.

קודם כל- ציפיתי למעט אמפתיה. נדמה שמיד קפצת לתת את תשובותייך המלומדות, ואני סתם רציתי קצת תמיכה. זה לא רק את, הרבה מטפלים טועים בעניין הזה- קופצים ישר לומר לך מה בעצם הבעיה שלך לפי הדברים הנורא חכמים וחשובים שהם יודעים. שוכחים שמדובר בשני אנשים בעולם- שמדברים, ואחד רוצה תמיכה.
שנית- התייחסת למילה "נוראי"- אותך אולי היא מלחיצה, אותי אולי לא, ובכל מקרה נתתי אותה כדוגמה למלים שמבטאות חרדה. אל תחליטי לי מה מלחיץ ומה לא.
דבר שלישי- ההתיימרות שלך לדעת אם אני סובלת מחרדה בתחומים אחרים קצת לא במקום. את לא מכירה אותי, בסך הכל כתבתי הודעה בפורום וביקשתי עצה/עזרה/תשובה לגבי נושא מסויים.
ולסיום- ניכר שחשוב לכם מנהלי הפורום לתקוע בכל מקום את עניין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המהולל. זה ממש לא מתאים. זה מספיק שבכל הודעה מצורפת החתימה שלך עם מעין פרסומת לשרותייך. לא כל עצה צריכה להסתיים בהמלצה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. יש הרבה טיפולים, שיטות ודרכים לצאת ממצבים ולטפל, לכל אחד מתאים משהו אחר.
יהיה יותר מקצועי מצדכם לציין את זה.
זה מרגיש שלאן שלא תפנה בעולם הזה- אתה נמצא בתוך פרסומת אחת גדולה. זה לא לעניין. לא בפורום תמיכה.

אני מאוד מודה לך על התשובות. שלום.
חג שמח. לפני כמה זמן ישבתי בבית קפה,והכרתי בחור כובש יפה תואר ממוצא בדואי.כשדיברתי איתו הרגשתי שאני ממש מתאהבת בו,והוא נתן לי את המספר טלפון שלו.כשהתקשרתי אליו התברר לי שהוא בכלל נשוי.מאז אני מפחדת להתקשר אליו עוד פעם כי אני מפחדת איך אשתו תגיב.ומצד שני בא לי להתקשר אליו ולהגיד לו שלמרות שהוא נשוי אני רוצה קשר ידידותי גם עם אשתו.אני ממש מאוהבת בו ולא מפסיקה לחשוב עליו,אנא בבקשה אשמח עם תציעו לי מה לעשות,זה מאוד חשוב לי,אני מיואשת תודה מראש וחג שמח לכולכם.
 
שקד
21:12 26.04.13
שלום,
רציתי לדעת למה לכל דיכאון אצל אותו אדם מתאימה תרופה שונה?
אשמח לתשובה מפורטת אם זה אפשרי.
תודה!
 
שרון לויט  
11:28 29.04.13
היי שקד,
לא הבנתי את השאלה...
ומוח שונה. אין באמת אותו דיכאון לכל אחד. לתפיסתי, דיכאון מורכב משילוב של הרגש הגוף הנפש והרוח שלנו (והקשר שלהם יחד, ועם העולם, ועוד דברים אולי). כל אדם הוא שונה ומורכב. כמו שאין שני אנשים אוותו דבר אין שני דיכאונות אותו דבר. דיכאון זו לא מחלה, כמו שפעת נניח. זה סימפטום לדבר שעובר על האדם ומגיע עמוק עמוק מתוכו. לנסות לתת מרפא לזה זה כמו לפתור את סוד היקום. אפילו הרופאים הפסיכיאטרים לא יודעים להתאים תרופה. הם סתם מנחשים. תרופות הן עזרה ראשונה עקומה, שלאחריה צריך לעשות עבודה עמוקה של להבין מה קורה איתי מה אני רוצה איפה אני ולמה אני מרגיש מה שאני מרגיש. אדם הוא יקום.

אלו היו שלושים שניות רוחניקיות בשקל תשעים, שכולן אמת

בי.
שלום,שמי יצחק,אני בן 35 נשוי+2.אני ראשית אציין שאני אדם מאוד רגיש שלוקח הכל ללב כמו שאומרים.שאלתי היא כזאת,כבר מעל שנתיים אני נמצא במצב רוח ירוד עד מאוד אם כי משתנה(לפעמיים שמח),אני מרגיש בדידות בחיים,חוסר ביטחון והערכה עצמית,תחושה של כישלון אל מול ילדי ופחד שאין בי את היכולת לתמוך בהם.אני כמה שנים כבר סובל מקושי אדיר בלהרדם(לפעמיים אני שוכב ומתהפך במיטה 3\4\5 שעות)כל דבר מפריע לי,משב של רוח,אפילו הלד של הטלוויזיה מפריע לי.יש לי התקפות של זיעה קרה ולפעמיים גם צמרמורות.המון מחשבות על האם אני הולך למות וכאלה.המון התפרצויות של עצב עמוק ,כעוס רוב הזמן ומרגירש תחושת רחמים עצמים.בשנה האחרונה התתחלתי לפתח מין ריחוק מהסביבה וגם שאני יוצא מהבית אני רק חושב על איך אני חוזר לחדר ומסתגר.אני נוטה לסגור עצמי ושוב,בשנה האחרונה אני מעדיף להיות בחושך כמה שיותר שזה אומר שאני מגיף את כל הבית בשביל שלא יכנס אור במהלך היום.בכלל,מעדיף להיות בחושך רוב זמני.לפני מספר ימים הלכתי לרופא שיתן לי כדורי שינה,הוא שאל אותי שאלות ונתן לי כדור בשם"זורדום"על מנת להרדם מהר וקבע לי תור לנוירולוג לחודש הבא.לצערי לא פעם ולא פעמיים אני שרוי במחשבות אובדניות(לא מימשתי לעולם)אבל מצד שני מאוד מפחד מהמוות ולפעמים אני בוכה מהמחשבה על הגעגוע ליקירי.הדבר שהכי מכאיב לי זה שאיני מסוגל לבכות יותר,מעולם לא הייתי ככה ובשנים האחרונות אני פשוט לא מסוגל לבכות לא משנה עד כמה אני רוצה.יש בי מין קול שמתחנן שאישתי או מישהו מקרובי יבחין במצוקתי אבל אני נופל על אוזנים ערלות ולא מוצא בי את הכוח להתמודד לבד עם מצבי שמדרדר מיום ליום.איני יודע מה לעשות ואני חושש לעצמי יותר מתמיד כי אני רואה את ההדרדרות במצבי.למען האמת אני הבנתי את מצבי רק לפני כמה ימים עקב הביקור אצל הרופא ומתן הכדור שהוא למעשה כדור פסיכאטרי למיטב הבנתי.הכדור עוזר לי להרדם אבל עם זאת מוסיף לעצב שגם ככה קיים ומגביר אותו עד כדי הרגשת שיגעון.לאחרונה התחלתי להמצוא עצמי במצבים של ריחוף,איבוד זיכרון מהיר,ואפילו איבוד כושר התמצאות.איני יודע לאן לפנות ותחושת "אני בודד בעולם"רק מוסיפה לכאבי,כמו שציינתי ניסיתי לשדר אותות מצוקה כלפי אישתי ומשפחתי אבל כנראה שהם לא רואים אותי.האם "נגזר דיני"??האם מישהו יוכל להאיר את עיני משפחתי\אישתי?תודה על ההקשבה.
יצחק.
 
שרון לויט  
15:57 05.05.13
היי יצחק,
בהחלט ייתכן שאתה סובל מדיכאון, אם כי צריך שיחה מעמיקה כדי לאבחן בדיוק ממה אתה סובל.
אני מציעה לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר בהקדם האפשרי, ולאחר מכן רצוי להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי (רצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית).

בברכה,
 
יצחק
02:30 07.05.13
המענה.אנסה לאסוף את עצמי וללכת לפסיכיאטר בהקדם אם כי לא בשביל עצמי,אלא עבור משפחתי.אני מרגיש ככישלון מולם והרגשת "איכזבתי אותם".אציין שגם יש בי ממש פחד מזה שאני לא יוכל לכלכל את משפחתי ואני יאכזב אותם בתור אבא\בעל.אנחנו לפני מעבר דירה ויש בי פחד ממשי מהנושא,אני רואה סוג של הכל שחור.תודה שוב.

יצחק.
 
יניב
14:45 13.05.13
קראתי את מה שכתבת. מאוד עצוב ומרגש. מקווה ומאחל לך להרגיש טוב. אני יכול לומר לך מתוך הקרה של מצב דומה, צריך הרבה סבלנות. תציב לך מטרה אטגרית, רצוי בספורט, ריצה למרחק ארוך ותתחיל להתאמן. זה עוזר.

בהצלחה עם הרבה אנרגיות חיוביות.
 
אליאנה
21:49 14.05.13
תיגש לטיפול תתן צ'אנס לפסיכולוגיה וגם אולי לטיפול תרופתי צריך סבלנות
אבל לאחר כחודשיים רואים אור סוף סוף
מניסיון תאמין לי גם אני הייתי בתוך בור שחור אך הטיפולים והתרופות עזרו
תתעודד
בהצלחה
ומקום לפרוק בו, לבכות ולקבל חיבוק
זו תחושתי
ממליצה על טיפול במגע-ביוסינטזה
 
פומיקי
14:59 21.05.13
מחפשת את התרופות הבאות:
קלונקס 0.5-2 מ"ג
לוריוון 1 מ"ג
גם קסנקס יתקבל בשימחה.

ניתן ליצור קשר במייל: keren_ariel@hotmail.com

בתודה גדולה על העזרה.
מזה, סחר בסמים?
 
ליטל
20:56 30.05.13
שלום,
התחלתי לפני כשלושה שבועות טיפול ברמוטיב 250 מ"ג, הכדור הוא ורוד עגול, דיי גדול, פסיכולוגית יש לי בעיה לבלוע אותו, ועוד פעמיים ביום, מה שמגביר לי את החרדה במקום להיפך.
רציתי לשאול אם יש לכם מושג לגבי החבילה של ה-500 מ"ג, באיזו צורה מגיע הכדור, אולי ניתן לחצייה, שלא כמו של ה-250 מ"ג.
מה גם שבינתיים אני לא מרגישה שינוי משמעותי בהרגשה הכללית, אולי כי בגדול מתנגדת לכדורים כטיפול, או שיש להמתין עוד קצת זמן ולתת צ'אנס.
בכל מקרה, תודה
:)
שלום ,
אני בחורה בת 24,יש לי כמה אנשים במשפחה(דודות,אבא שלי ואמא שלו) שלקו בגילי בערך בחרדה ומטופלים ע"י כדורים כבר כמה שנים.
סימפטומי החרדה שיש לי בעיקר הם : קשיי נשימה ושיעול טורדני יבש.

ב10.3.13 היתי אצל פסיכיאטרית פעם ראשונה בחיי והיא נתנה לי את התוכנית הבאה:
-שבוע ראשון: 10 מ"ג רסיטל ליום ו0.25 מ"ג אלפרוקס ליום
- שבוע שני : 10 מ"ג רסיטל ליום ובעת הצורך 0.25 אלפרוקס ליום(והיה צורך)
-שבוע שלישי והלאה עד הודעה חדשה: לעלות 20 מ"ג רסיטל ליום ולא לגעת באלפרוקס.
הבנתי כי האלפרוקס ממכר ,לכן החלטתי כי אטול רק בעת הצורך, יוצא מכך שבחודש הראשון היתי לוקחת בין 0.25 - 0.75 אלפרוקס.
בחודש השני התחלתי לקחת באמת במינון נמוך 0.25 -0.5 אלפרוקס ליום, ולאחרונה אפילו היה שבוע שלא לקחתי אלפרוקס כלל אבל עדיין היו לי קשיי נשימה אבל עם הקלה , פתאום קבלתי לאחר השבוע ללא האלפרוקס התקף חרדה קטן וחזרו לי השיעולים היבשים(!) רק שהפעם יותר מטרידים וקולניים .
חשל"צ כי עשיתי בדיקת תפקודי ריאות+CT חזה +בדיקת דם לשעלת והן יצאו תקינות למעט בדיקת הct חזה שבה גילו כי יש לי שרידים/זיהום דלקתי ונתנה לי במשך 10 ימים אנטיביוטיקה והיא לא עזרה, לכן היום ממש רופא המשפחה הגיע למסקנה כי הכל נובע מהחרדה ועלי לקחת מעתה והלאה 1 מ"ג אלפרוקס עד שארגיש מצויין כמו בעבר.

שאלותיי הן:
1. האם רופא משפחה יכול לקבוע כזה דבר בלי התיעצות מפסיכיאטרים?
2. האם עלי לקחת 1 מ"ג בבוקר בבת-אחת או שמא לחלק במשך היום?
3. האם יש מצב שלא אתמכר (ראו את שרשמתי מעלה , אני הצלחתי להתמודד עם 0.25 , לפעמים בין 0.25-0.5 ואפילו שבוע הצלחתי להיות בלי אלפרוקס)

תודה על תשובתכם, ליבי
 
יגאל
18:25 21.05.13
שלום רב.אני סובל כבר הרבה שנים,למעלה מ30 שנה מדיכאון, חרדות,ועצבנות,מוכר כנכה נפשית בביטוח לאומי,לפני 10 שנים המצב היה בלתי נסבל,למרות טיפולים ואישפוז,הגעתי לשימוש באופייטים,קשים,כעת אני מטופל ב180 מג מתדון ו20 מיליגרם סרוקסט,ןמצבי יציב,לשאלתי,אני מאד מעונין להפסיק בהדרגה מהאופייטים,אבל מאד פוחד מחזרה של המצב הקודם,האם,יש סיכוי כלשהו להרגיש טוב גם בלי מתדון?אני כבר בן 49,ואובד עצות,אודה על תשובה!!
 
....
22:44 20.05.13
עברתי טיפול מאוד מוצלח בגלל טראומות בעברי. בזכות הטיפול "יצאתי" מדיכאון ומאנורקסיה. משך הטיפול - 5 שנים. הבעיה היא שניסיתי להפסיק את הטיפול וההחמרה במצבי הייתה מיידית ואקוטית. לאחר 4 חודשים חזרתי לטיפול ומאז אני שלווה ורגועה.
יש לציין שטוב לי בחיים - יש לי זוגיות טובה, עבודה שאני אוהבת אבל אני לא מסוגלת להיפרד מהפסיכולוג שלי. עצם הידיעה שיש לי שעה אחת בשבוע שהיא כולה שלי ובשבילי "מחזיקה" אותי. האם יש בכך פסול? האם זה אומר שהטיפול לא באמת מוצלח? האם לנסות להילחם בכך וכן להיפרד מהמטפל?
יש לציין, שביני לבין הפסיכולוג יש קשר מאוד מאוד מיוחד. כיצד נפרדים מבן אדם כל כך משמעותי?
 
שרון לויט  
00:25 21.05.13
היי ענבל,
אכן, לא קל להיפרד מאדם שהיה כל כך משמעותי בשבילך, ומקשר כל כך ארוך. לדעתי, בטיפול מוצלח, כאשר התהליך הטיפולי קרוב לסיומו, המטופל חש שיש לו כלים להתמודדות עם מצבים בעייתיים בחייו. אם עובר זמן רב והמטופל חש שאין לו כלים, ושללא המטפל הוא חסר אונים, משהו לא כשורה. אני ממליצה בחום לפתוח את הנושא עם המטפל שלך, ולשאול אותו כמה זמן אמור לארוך הטיפול, והאם הטיפול נועד לתת לך כלים להתמודד בכוחות עצמך (ייתכן שלא, והמטרה היחידה היא לספק לך אוזן קשבת ותמיכה רגשית- יש גם טיפולים כאלה).
בנוסף, אם את חשה שיש מקום לשינוי ולפרידה, יש בהחלט מקום לפתוח את הנושא בטיפול, לדבר עליו ולהכין אותך לפרידה, כך שתהיה לך פחות קשה. מטפלים טובים יודעים לגשת לנושא הפרידה בטיפול בצורה טובה, ולהכין את הקרקע לכך, כך שהמטופל לא יחוש חסר אונים או "מפורק".
בהצלחה!
בת 30.כבר שנים סובלת מהפרעת אישיות גבולית.בילדותי עברתי טראומות קשות מההורים .שמשפיעות עליי עד היום.התיפקוד שלי נמוך.חוויתי אנורקסיה קשה בעבר.כיום המשקל התייצב.רק הנפש שלי פצועה.קשה לי לתפקד בחיים האילו.כל התמודדות עם אנשים הכי קטנה ממוטטת אותי.אין לי הרבה אנשים בחיים.יש רק את בן זוגי.שגם הוא חולה.ואת אחותי.עם ההורים אני לא בקשר.חברות אין לי.קשה לי ואני מרגישה לבד.יש לי עובדת סוציאלית שאני רואה פעם בשבוע.וטיפול תרופתי.ויאפקס 150 מיליגרם.
אבל ההרגשה הפנימית הזאת שאני לא שייכת לעולם הזה.ההרגשה שהיא מילדות.איתה אני לא יכולה להתמודד.
אני עובדת כיום חצי משרה.זו תעסוקה שיקומית.חוץ מזה איני יוצאת מהבית..
אני יודעת שזו שאלה מורכבת מאוד .
אך מה עליי לעשות ?
הדס.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
21:15 17.05.13
היי הדס, האם ניסית טיפול ב DBT) Dialectical behavior therapy). זהו טיפול שמיועד במיוחד לסובלים מהפרעת אישיות גבולית. בנוסף, מומלץ גם טיפול בכמה תרפיה גישתו של ג׳פרי ינג.
הרבה בהצלחה!
פסיכולוגיים.וגם טיפול התנהגותי קוגנטיבי.
המצב הכלכלי שלי לא מאפשר לממן טיפולים יקרים אילו.
אך מה הם עוזרים?
זה כל החיים שלי אני ככה מרגישה.
דפוסי התנהגות שבן אדם משמר לעצמו לאורך כל חייו.כמעט ואי אפשר לשנות לא?
היי הדס,

דפוסי התנהגות שאנו מסגלים לעצמנו ניתנים בהחלט לשינוי. לא קל לשנות דפוסי התנהגות מושרשים אך כוח רצון, התמדה ומחויבות לשינוי מהווים בסיס טוב לשינוי. מדובר בתהליך ובעבודה עצמית. אינני יודעת איפה את גרה, במחלקה פסיכיאטרית של בית החולים תל השומר מנהלים טיפול בגישה של DBT.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה מכל הלב!
 
פומיקי
15:18 16.05.13
מאז שאובחנתי כלוקה בדיכאון וחרדה איני מצליחה לישון בצהריים. מה שלא ניסיתי אני לא מצליחה. אני מטופלת בציפרלקס 20 מ"ג, לוריוון 1 מ"ג במידת הצורך ואמביאן 12.5 מ"ג למקרה שאיני מצליחה להרדם בלילה. השינה בלילה דווקא די טובה אך בנוגע לשינת צהריים אין כזאת מאז שהתחילו התקפי החרדה. האם יש קשר בין הדברים? בנוסף, גם רמת התאבון שלי ירודה, אני פשוט לא רעבה, מה יכול להיות הגורם לכך?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
22:09 16.05.13
שלום לך,

אני לא רופאה ותשובתי מבוססת על ידע אישי וניסיון קליני. יתכן ותופעות שאת מתארת קשורות להשפעת ציפרלקס. בנוסף, אני לא יודעת בת כמה את, במידה ואינך אישה מבוגרת לא מומלץ לישון בצהרים כי זה עלול לגרום לקשיי הרדמות בלילה.

תרגישי טוב,
 
פומיקי
15:07 16.05.13
האם מותר לקחת את התרופות הבאות במקביל: ריטלין, ציפרלקס, לוריוון ואמביאן? איך מחשבים מינון של ריטלין? אם אני שוקלת 60 ק"ג כמה אני אמורה לקחת?
 
פומיקי
14:59 16.05.13
מחפשת כדורי קלונקס במינון 0.5-2 מ"ג. לייצירת קשר: keren_ariel@hotmail.com
אשמח לעזרתכם, בתודה גדולה מראש.
שלום רב ...
אני בחור ערבי בן 30 , נשוי כבר 4 שנים ואבא לתינוקת בת שנתיים , אני אוהב מאוד את אישתי ובתי , רק שאני חיי במצב לא נורמלי מלפני 3 שנים כמעט .
הבעיה שאני סובל ממנה היא " פחד מהעבר " , כלומר אני כל הזמן מתחרט על כל דבר רע שעשיתי לאחרים ומפחד שיגלו את זה ...
לפני 7 שנים הייתי בקשר עם בחור שהיקרתי דרך האינטרנט "ידיד " , רק שאני לא אמרתי אז את שמי האמיתי , והקשר איתו נפסק מלפני 7 שנים .. אבל כל יום , אבל באמת כל יום , אני נזכר במה שעשיתי , ושוב ושוב עולה אצלי המחשבה שאותו בחור מחפש אותי וירצה להתנקם בי ... וכמוהו אחרים ...
אני מפחד שיום יבוא והוריי ואישתי ידעו ששיקרתי , כל הזמן אני במתח , כשאני נמצא בין אנשים " בחתונה לדוגמא " או לא משנה מה אני תמיד מחפש אם מישהו רודף אותי , כך גם כשאני נוהג , חושב כל הזמן שמי שנוסע אחריי רודף אותי .
אני מנסה לא להראות לאישתי שאני במתח , רק לא מצליח כל הזמן לשמור על ההרגשה החונקת , אני בוכה הרבה , אם מישהו שואל עליי ואני לא יודע זהותו אני לא יושן כמה לילות ממחשבות ...
 
ד''ר אירנה נתנאל  
00:18 16.05.13
שלום לך,

אני ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי יכול מאוד לעזור לך להתגבר על המחשבות שחודרות לראשך וגורמות לך למצוקה רבה. במהלך הטיפול תלמד כלים לשלוט במחשבות וכך לצמצם את החרדה. יתכן ושווה גם להתיעץ עם רופא פסיכיאטר.

תרגיש טוב,
האם ניתן להחליף כדור מיידית יום אחר אחרי שהפסקתי כדור מסוג אחר?
לדוגמה מרמוטיב לציפרלקס? האם להמתין מספר ימים?
אני עובר כדור משום שרמוטיב לא סייע לי.

תודה
דחוף!!!שלום רב, אני בן 38 , התחלתי טיפול באסטו 10 חצי כדור ביום לפני 3 ימים עקב דיכאון וחרדה (אחרי התייעצות עם רופא המשפחה) מאז אני לא מצליח לישון יותר משעתיים בכל היום , גם לאחר שאני לוקח כדור שינה (אמבין) , מה עושים? איך מצליחים לישון , אני כבר באפיסת כוחות! האם אפשר לקחת 2 כדורי שינה? או שיש פתרון אחר?
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  195  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה