בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
גל
11:12 15.07.13
שלום רב,

אני בן 75. לפני מספר שנים נטלתי cipralex למשך 3 שנים 10 מ"ג והפסקתי. התרופה השפיעה עלי לטובה. כיום לאחר שנתיים הפסקה קיבלתי שוב cipralex באותו מינון ואני נוטל את התרופה כבר 22 יום ואין שום שינוי במצבי !

הרופאה רשמה לי pertaline ואמרה שזה מאותה קבוצה 50 מ"ג ליום.

האם חלף מספיק זמן כדי לבדוק את השפעת התרופה הראשונה עלי?
האם כדאי להתחיל את התרופה השניה ואם היא מאותה קבוצה, מתי היא תתחיל להשפיע?

אנא תשובתכם. המצב מייאש...
תודה
 
שקד
19:33 11.07.13
שלום, רציתי לדעת האם יש מצב שלא יוצאים מהדיכאון לגמרי?
תודה!
 
שרון לויט  
19:45 14.07.13
היי שקד,
האם אתה מתכוון למצב שבו הדיכאון יכול לחזור לאחר שעבר, או להתקף/ אפיזודה?
אפיזודות בדרך כלל חולפות בשלב מסוים, אך בהחלט ייתכן מצב של דיכאון קל (יחסית) שנמשך זמן רב.
בברכה,
 
קרן
12:56 14.07.13
שלום
אציין שאני מטופלת 4 חודשים אצל פסיכולוגית
אני לא שקטה עם עצמי אני בזוגיות ולא בטוחה לגביה
אין לי כמעט חברים אלו שיש לי רואה פעם בחודש בערך בתקופה האחרונה
אני לומדת ובחרדה מהם כי החלפתי כבר תחום לימוד ומפחת לא להצליח בו
כל דבר יכו להלחיץ אותי בקשר לזה ותחושת כישלון כללית
אין לי מוטיבציה וכל הזמן מרגישה שלא מצליחה גם אם בצורה יבשה הציונים שלי לא רעים
עדיין תהייה לי את התחושה שמאוד מאוד קשה לי ואין לי כח לזה כבר

כשאני מפנה לעצמי זמן פנוי אני חווה שיעמום ועצבנות גם אם מתעסקת בדברים שחושבת שאוהבת, עדיין מרגישה מתח שלא לומדת מספיק טוב
וגם ההרגשה שאין לי הנאה מהחיים שלא עושה שום דבר כיף בגלל הלימודים
כשאין לי ביטחון ביכולות שלי בהם.

לפעמים פשוט רוצה לעזוב הכל ולנסוע לאיזו שנה לא לעשות כלום רק לחוות חוויות
נמאס לי לוותר כל הזמן על הכל בשביל כלום בעצם
 
שרון לויט  
13:18 14.07.13
היי קרן,
אני מבינה שאת חווה לחץ ותחושה של כישלון עקב הלימודים, שמפריעים לך ליהנות מחוויות טובות שאולי יש בחייך. כמו כן, קיים נושא הזוגיות שגורם לך ללחץ. בעיקרון, הטיפול שאת עוברת אמור לעזור ולשפר את המצב. לטיפול בנושא של לחץ בעקבות לימודים (ונושאים אחרים) וחשש לא להצליח, בדרך כלל יש תוצאות טובות תוך זמן קצר יחסית. זאת, כל עוד קובעים מטרות ספציפיות ודרכי פעולה כדי להשיג אותן, ואת יודעת בדיוק מה מצופה ממך בטיפול ומהן המשימות שניתנות לך. בדרך כלל, המרכיבים האלה נמצאים בטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. אם את מרגישה שלא התקדמת מספיק בנושאים המפריעים לך מאז תחילת הטיפול, את יכולה לשקול שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לתקופה קצרה, עד שהמצב ישתפר. ניתן גם להיעזר בטיפול תרופתי, שיכול לשפר את מצב הרוח ולעזור לך להפחית חרדות, עד שתשיגי את מטרתך.
בהצלחה!
 
קרן
17:00 14.07.13
תודה על התגובה ועל מהירות התגובה!
אני הולכת לטיפול אצל הפסיכולוגית כי בלימודים (תחום טיפולי), המליצו לי,
אני מעלה נושאים שונים בשיחות ,אני יודעת שהדברים האלה אמורים לקחת זמן ול
אבל לא תמיד יודעת להתמקד בדברים שבעייתיים, או שכל שבוע יש נושא מכוון אחר
חשבתי על CBT בעבר אבל מה בעצם ההבדל בין זה לבין קואצ'ינג?
גם מוזר לי להפסיק את הטיפול אצל המטפלת...
 
שרון לויט  
19:43 14.07.13
היי קרן,
את לא חייבת להפסיק את הטיפול אצל המטפלת שלך, אלא אפשר לשלב בין הטיפולים.
קואוצ'ינג הוא, למעשה, אימון ולא טיפול. הוא מושפע רבות מה- CBT ומתחומים קרובים. האימון מיועד להשגת מטרות אישיות (כגון זוגיות, הצלחה בעסקים וכדומה), ופחות להתמודדות עם חרדות ובעיות נפשיות. CBT מכוון ספציפית לטיפול בבעיות כאלה, ועושה זאת בצורה מעמיקה. מעבר להתמקדות בהתנהגויות, מתמקדים גם במחשבות וברגשות.
כשממוקדים בחרדות או לחצים סביב נושאים ספציפיים, הטיפול לא לוקח "המון" זמן, אלא מספר חודשים בדרך כלל.
בברכה,
 
יום טוב
17:18 11.07.13
ב"ה
דחוף !
אני סובל מחרדה כבר כשלוש שנים ומקבל ווליום 20 מ"ג 5 מ"ג 4 פעמים ביום ולמרות המינון הנ"ל יש לי פעמיים ביום בינתיים חרדה שכוללת רעידות ידיים האם להציע לפסיכיאטר להעלות את המינון של האסיול תודה
 
שרון לויט  
13:10 14.07.13
שלום לך,
התרופה שאתה נוטל היא תרופה נוגדת חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים. לגבי תרופות מהקבוצה הזו, קיימת הסתגלות לתרופה, עם הזמן, כך שהשפעתה יורדת. כלומר, המינון שהשפיע עליך לטובה בעבר, משפיע במידה פחותה, ולכן צריך להעלות מינונים כל תקופה. הבעיה היא, שהדבר חוזר על עצמו וקורה שוב, כך שגם אם תעלה במינון, ככל הנראה, בשלב מסוים השפעת המינון הגבוה יותר תפחת גם היא. לכן, בדרך כלל מטפלים בחרדה בטווח הארוך בתרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט וכו' (תרופות מקבוצת ה- SSRIs), שבהן אפקט ההסתגלות אינו מתרחש כפי שקורה עם תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. בנוסף, בניגוד לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות מקבוצת ה- SSRIs אינן גורמות להתמכרות, והשפעתן ניכרת בטווח הארוך (כל הזמן) ולא רק לאחר שנוטלים את התרופה (בטווח הקצר). עם זאת, לוקח כשלושה שבועות (לפחות) עד שהשפעתה של התרופה מורגשת.
לכן, כדאי לנסות לפנות לרופא ולשאול על טיפול בתרופות מקבוצת ה- SSRIs, לטווח ארוך. בנוסף, אני מציעה לבדוק סוגי טיפול נוספים בחרדה, שיכולים לעזור לך להתמודד עם החרדה, להיפטר ממנה בסופו של דבר ולהיות חופשי מטיפול תרופתי.
בברכה,
 
גל
20:23 07.07.13
שלום רב

אני סובלת מחרדות מעל עשר שנים. ולוקחת נוגדי דיכאון מההתחלה. בשנים האחרונות נטלתי 20 מג ציפרלקס, אבל אני מרגישה בחודשים האחרונים שהחרדות חוזרות וגם ההימנעות מהן.
רופאת המשפחה הציעה להעלות את המינון ל 30 מ״ג ורציתי לשאול לדעתכן. מה הניסיון שלכם עם מטופלים, כי מחיפוש בגוגל הדעות חלוקות.
תודה
 
שרון לויט  
19:16 09.07.13
היי גל,
תרופות נגד חרדה עוזרות לחלק מהאנשים באופן מלא, ולחלקם באופן חלקי. הרופאה יכולה להעלות את המינון, ועקב כך להגיע לתוצאות טובות יותר (כלומר פחות חרדה), אך יהיה קשה לשנות את ההתנהגות בעזרת טיפול תרופתי בלבד. כמו כן, הטיפול התרופתי עוזר רק כל עוד נוטלים אותו, ואינו פותר את הבעיה. לדעתי, העלאת מינון כל פעם שהחרדות מתגברות אינה פתרון טוב. הבעיה היא, שאנשים שמסתמכים על טיפול תרופתי בלבד לא לומדים להתמודד עם החרדה שלהם, ובדרך כלל מחכים שהחרדה תיעלם כדי להפסיק את התנהגויות ההימנעות- וזו טעות גדולה שרק משמרת את הבעיה. על חרדות אפשר להתגבר בקלות יחסית, באמצעות הטיפול הפסיכולוגי המתאים, שהוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול עוזר הן לשינוי מחשבות שמעוררות חרדה והן להפחתת התנהגויות ההימנעות עד להיעלמותן, ורק בעקבות כך החרדה תיעלם לחלוטין.
בכל מקרה, זו החלטה שלך אם ללכת על העלאת המינון או לא, ואם להיעזר בנוסף להעלאת המינון (או ללא העלאתו) בטיפול שיכול לפתור לך את הבעיה.
(צירפתי לך סרטון על טיפול בחרדות)

בהצלחה!
 
גל
12:41 10.07.13
אני גם בטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים טובות. ובהחלט חל שיפור ניכר. אבל לאחרונה בגלל חוסר ודאות בתחום מסוים, החרדות התגברו ואיתן גם הרצון להימנע....
 
אורן
20:59 08.07.13
ד״ר שלום רב, יש לי בעיה שמלווה אותי שנים רבות ולא הצלחתי לטפל בה (בעקבות הקושי בלשתף). אני נורא מחפש מגע/אהבה/אקטים מעוררי תשוקה. בתקופת התיכון, בעיקר, הייתי יוזם מפגשי סקס עם כל מיני בנות וממש התמכרתי לחוויה. הקושי העיקרי היה להתמודד עם הצורך שלהן להתמסר/למסד קשר. קשה לי עם זה כי אני רוצה את התשוקה והחיבה הרבה לפני ההיקשרות. זה לא באמת קורה עם נשים זה ממש קשה לי שאין בהן את הקטע הזה של ״תמיכה חברית״ פשוט לעשות כי נעים לשתף. הצורך למגע כל כך התגבר עליי ומשהתקשיתי להשיג ידידות חרמניות התחלתי לחפש ריגושים עם חבר טוב שהוא גם נשי כזה ועדין. אני חייב להודות שהיה נעים אבל היה לי מאוד ברור שזה רק בגלל שהוא נשי. פשוט ניתקתי את עצמי מהעובדה שזה אקט חד מיני (ע״ב אוראלי) ואני זוכר שבפעם הראשונה עצמתי את העיניים ודמיינתי חזה של בחורה כוסית. אני לא מבין מה קורה לי. אובססיה לריגושים? או ניתוק מעצמי. או שזאת פסיכוזה? או שזה פשוט בריחה יזומה מהמציאות? אני פשוט מרגיש שבא לי להתנסות בכל מיני דברים כי הנושא המיני מרגיע אותי באופן ניכר. ייתכן שזה קשור לזה שבגיל 11 מישהו הניע אותי למצוץ לו וזה גרם לי להתמכרות? מה עושים?
 
שרון לויט  
19:08 09.07.13
היי אורן,
עניתי לך על שאלה זו בפורום האחר שבו שאלת אותי (סליחה על העיכוב בתשובה, לא הייתי בארץ). אני יכולה רק להוסיף שמאוד קשה לאתר את הסיבות המדויקות להתמכרות, אך לצורך העניין זה לא ממש משנה- מאחר שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולשנות את הגורם. השאלות החשובות באמת הן "מה גורם לכך להמשיך להתקיים?" (כלומר מה משמר את הבעיה) ו"איך אפשר להפסיק את זה?" אני מאמינה שהטיפול המתאים יוכל לעזור לך לענות על שאלות אלה ולהתמודד בהצלחה עם הבעיה.

בהצלחה!
 
חלי
17:20 08.07.13
שלום שרון
בעבר נעזרתי הרבה באתר זה שלכם, וחזרתי שוב .
התגרשתי לאחר 38 שנות נשואים, לא ביוזמתי , חייתי עם אדם
שהינו מהמר כפיתי, אך אדם , אדיש אך טוב לב, רגוע מטבעו, מאוד מטעה את הסביבה.
הייתי בטיפול פסיכולוגי, לא יצאתי מזה.
לפני כ-5 חודשים נפטר בעלי לשעבר. קיבלתי את זה קשה.
מסיבה שעשרים שנה סבלתי , מחוסר התייחסות, פירגון, חוסר הערכה מוחלט
ילדי ליוו אותי וידעו הכל (4 ילדים יש לי כולם נשואים). והיום שהוא איננו איתו שניים מילדי פשוט שינו את התמונה, ותומכים באבא בכל מובן המילה.
למרות שכל השנים אני החזקתי את הבית ודאגתי ללימודים ילדים טובים כולם אקדמאים היום.
מצבי היום אין לי מטיבציה, לא יוצאת אין גם חברות ולא מוצאת את עצמי מעבודה הביתה.
רופא משפחה נתן לי כדורים להחזיק אותי בפוקוס ,אך חוששת לקחת אותם שלא יפגע בזיכרון או כל דבר אחר שיזיק בתיפקוד היום יומי.
אני מרגישה אבודה, איבדתי את שמחת החיים,
אנא תגובתכם
בתודה רבה רבה רחלי
 
שרון לויט  
19:03 09.07.13
היי רחלי,
הדבר החשוב ביותר כאשר מתמודדים עם דיכאון, הוא "למצוא" את החיים שלך מחדש, בעיקר כשאת חשה שאיבדת אותם. העובדה שאת לא יוצאת עם חברות ולא פעילה, רק מחזקת את הדיכאון במקום לשפר את המצב. חשוב מאוד לעסוק בפעילויות מהנות ככל האפשר, או פעילויות שנותנות לך סיפוק מעצם עשייתן, עם דגש על פעילויות שנעשות מחוץ לבית וכוללות אינטראקציה עם אנשים אחרים. מגע עם אנשים הוא חשוב ותורם רבות לשיפור. בנוסף, שמירה על הבריאות, תזונה נכונה וכמובן פעילות גופנית יכולים לעזור מאוד.
לגבי טיפול תרופתי, אין מה לדאוג- התרופות לא גורמות לפגיעה בזכרון או בתפקודים קוגניטיביים. תופעות הלוואי שלהן הן מעטות, ורובן לפחות חולפות לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה. ניתן ורצוי לשלב טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי. ייתכן שהטיפול שלא עזר לך, לא היה בגישה זו, לכן חשוב מאוד לברר לגבי הגישה הטיפולית לפני תחילת הטיפול, לשמוע על טכניקות העבודה והאם הן מדברות אלייך ומתאימות לתפיסת העולם שלך.

תרגישי טוב,
 
אבי נקש
21:48 30.06.13
הגעתי להבנה שאני זקוק לרופא מומחה במצבים כשלי..
לכן אני מתעניין ברופא גדול בעל שם עולמי אותו אני רוצה
אך הסכומים לפגישה 1 הם אסטרונומיים מדאיי .. >> לכן ארצה לדעת מאיפה ואיך אעשה כי מדובר כאן בחיי אדם .
תודה
 
 
ד''ר אירנה נתנאל  
21:31 03.07.13
שלום לך,

כאשר מדובר בפרופסור או מנהל מחלקה, תוכל לקבל החזר חלקי של כסף דרך קופת חולים (במידה ויש לך ביטוח מתאים). החזר זה מגיע על התיעצות עם רופא מומחה שלוש פעמים בשנה. אם לא השתמשת באפשרות זו תוכל לממש אותה על התיעצות עם מומחה זה.

בהצלחה,
 
אבי נקש
22:23 06.07.13
אכן כן רוצה להיות מטופל אצל רופא זה או אחר.. אך מה יהיה עליי לאחר 3 הטיפולים בשנה אותם אנצל מאיפה אשיג כסף להמשך ..? ?
תודה
 
אבי נקש
22:24 06.07.13
אכן כן רוצה להיות מטופל אצל רופא זה או אחר.. אך מה יהיה עליי לאחר 3 הטיפולים בשנה אותם אנצל מאיפה אשיג כסף להמשך ..? ?
תודה
לוקה בסכיזופרניה ואוסידי .. יש המון סבל ברקע .. אך מצליח איכשהו להתמודד לא רע..
אפילו דיי בהצלחה .
ברקע קיים סבל אישי מוגבר מאוד .והתמודדות גדולה וקשה .. >>
מזה כחודש לא מטופל בשיחות . אך כל השנים כן הייתי מטופל . וכן אני מאוד נתרם מטיפול..
לא רואה שינוי לאחרונה מהטיפול הנוכחי ..>> עזבתי כי קרה אסון למטפל ולא חזרתי אליו .
מאוד רוצה להיות במסגרת שכזו אך חש שלא מתקדם לשומקום .
מה עליי לעשות ? אני שואל כי כל תקופה זה קורה לי וחוזר על עצמו .
תודה מראש
היי אייל,

הינך סובל ממחלה כרונית וללא ספק אתה זקוק לליווי קבוע. לפי מה שאתה מתאר אתה מאוד נתרם ממסגרת של טיפול. הטיפול עוזר לך להתמודד עם מצבים קשים, להתגבר על לחצים ועל הסבל. אם אתה לא יכול לחזור למטפל הקודם שלך, נסה לחפש לך מטפל אחר. אני בטוחה שתמצא מטפל מתאים שיכול להמשיך לעזור, ללוות, לעודד ולתמוך בך.

בהצלחה מכל הלב,
 
אבי נקש
22:20 06.07.13
תודה לך על תשובתך.. אך אני צריך עזרה במציאת מטפל-ת מתאים וטוב לבעיות מהם אני סובל .
תודה
שלום רב

אני סובלת מחרדות מעל עשר שנים. ולוקחת נוגדי דיכאון מההתחלה. בשנים האחרונות נטלתי 20 מג ציפרלקס, אבל אני מרגישה בחודשים האחרונים שהחרדות חוזרות וגם ההימנעות מהן.
רופאת המשפחה הציעה להעלות את המינון ל 30 מ״ג ורציתי לשאול לדעתכן. מה הניסיון שלכם עם מטופלים, כי מחיפוש בגוגל הדעות חלוקות.
תודה
 
נחמה לנגפלד
15:58 04.07.13
אני בדיכאון קשה 7 שנים. לא יצאתי מהבית. לא אוכלת ושותה כמו שצריך. התרופות לא עוזרות לי בכלל. למי עלי לפנות. כולם נטשו אותי.לא חייכתי כבר שנים. אין לי חשק לצאת מהמיטה. א ני מוזנחת. לא מתקלחת לא מחליפה בגדים. יש לי מלא מחלות ברקע
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:46 04.07.13
נחמה שלום,

יש היום הצלחות משמעותיות בטיפול בדיכאון הן מחבחינת התרופות והן טיפולים לא תרופתיים כגון: גרייה מגנטית למוח, נוירופידבק, פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית. ראשית, יש צורך למצוא את התרופות שכן ישפרו את המצב. זה דורש מעקב רפואי צמוד. יתכן ודיכאון נובע מסיבות גופניות לכן, את צריכה לעשות דביקות דם כדי לשלול בעיות בריאותיות הגורמות לתחושת דיכאון. אם לא מטפלים בדיכאון המצב רק הולך ומחמיר. ראשית, עשי בדיקות גופניות דחוף ככל האפשר.

החלמה מהירה מכל הלב!
 
רמי
09:49 03.07.13
שלום
לאחרונה אני מרגיש מאוד חלש ועייף
לאחר בדיקה של הנושא הבנתי שככל הניראה מדובר בדחק נפשי כל שהוא
השאלה היא איך אני יכול לדעת מה מציק לי? ומה הטיפול לכך?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
21:22 03.07.13
היי רמי,

האם עשית בדיקות גופניות? לתחושת עייפות יכולות להיות סיבות גופניות. רק אחר שהן נשללות ניתן לחשוב על סיבות נפשיות.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
 
רמי
22:12 03.07.13
כן.
הרבה בדיקות דם שלא מצאו כלום.
הרופא שבדק אותי העלה רעיון זה אולי מצב של הדחקה(אולי דיכאון מודחק)
 
ד''ר אירנה נתנאל  
22:27 03.07.13
במקרה כזה עדיף לעזר בשיחה עם פסיכולוג. כדי שביחד תנתחו את חייך ואת המצבים שהיו קשים לנפשך, שאולי אותם הדחקת. כדי להבין את מצבך נדרשת חקירה עמוקה ומקצועית.

בהצלחה!
 
עירית
09:24 01.07.13
שלום רב,
אבי בן ה- 70 + . הוא קיבל סיפרלקס וחלף שבוע מאז שהחל לקחת אותו.
הוא לקח כבר בעבר למשך שנה והפסיק לפני שנתיים שלוש.
שנה שעברה הוא גם עבר ניתוח להסרת רוב הקיבה בעקבות גידול סרטני
הוא נוטל תרופות לדילול הדם ונגד לחץ דם גבוה.
בשבוע שחלף הוא מרגיש לא טוב. בחילות, קושי בהרדמות, פאניקה, חוסר תאבון
האם אלו תופעות לוואי מוכרות?
מה צריך לעשות?
האם כדאי/ניתן להוסיף כדור הרגעה במקביל?
מתי יחל הסיפרקלס להשפיע ????
 
dor
13:34 29.06.13
היי,
עד לפני 8 שנים בהיותי בחטיבת ביניים מצבי היה בסדר גמור.
למרות שהיה לי תמיד די קשה מבחינה חברתית, הייתי ילד שמח ומאושר בחלקי.
בסוף כיתה ח ביום האחרון ללימודים פתאום התחלתי להרגיש מן מועקה דבר אשר לא הרגשתי בעבר. לאחר מכן הימים נהיו ימי סבל הייתי בוכה יושב בבית לא הולך לשחק עם חברים כדורסל לא יוצא כל כך. עד שהתחלתי ללכת לפסיכיאטר שאמר שיש לי ocd.
לא ידעתי מזה אבל לאחר כמה שנים הבחנתי שאני לא באמת עושה טקסים האוסידי או לפחות כך אמרו לי זה רק במחשבה אצלי מחשבות מעצבנות שגורמות לחרדה.
לאחר כמה שנים עברתי לפסיכיאטר אחר שאמר לי שאין לי אוסידי קלאסי זה יותר פוביה חברתית. תמיד הרגשתי איזשהו סטרס או חרדה מלווים אותי בהימצאותי בחברה היה לי קשה להיות רגוע. בכל התקופה הזת טופלתי בכדורים כגון: ריספרדל ופאבוקסיל אסטו אביליפיי זייבן. עכשיו מטופל בפריזמה. תמיד היתה לי בעיה שכל כדור שלקחתי היה יכול לעזור לי להפחית במידה מסויימת את החרדה אך מאידך גרם לי לתופעות לוואי- (חשק מיני ריכוז השמנה וכו), וכאשר הייתי מפחית מינונים החרדה טיפה התגברה וגם אז היו בעיות בתפקוד בגלל החרדה. מאוד רוצה את עצתכם מפני ששום דבר לא באמת היווה שינוי משמעותי שיכולתי להגיד שאני מסתפק בו ולהמשיך לטווח הארוך את הטיפול.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:07 29.06.13
היי דור,

האם ניסית פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT? אני ממליצה לשלב גם ביופידבק. במהלך טיפולים אלה תוכל לרכוש כלים להתמודדות עם מחשבות, כלים של שלטיה בחרדה, מיומנויות של הרפיות והרגעות וכן תוכל לשפר ולתרגל מיומנויות חברתיות. כאשר תהיה לך שליטה טובה יותר תוכל לצמצם בטיפולים תרופתיים. בנוסף, ניתן לשקול גם טיפול בנוירופידבק.

בהצלחה,
 
dor
21:12 29.06.13
הייתי בטיפול cbt. היה שלב שכבר ירדתי מהכדורים והגעתי לאיזשהו פיק שממנו לא יכולתי להמשיך ולהחשף כי החרדה היתה ברמה גבוהה. בכל מקרה, אברר לגבי ביופידבק ונוירופידבק.

תודה רבה,
דור :)
 
שירה
23:01 25.06.13
סיימתי היום טיפול פסיכולוגי אחרי שנתיים .
הבעיה כשה מאוד גבר כחצי שנה אני מנסה בעזרתה של הפסיכולוגית להכין את עצמי לפרדה . לא מסוגלת לכבל זאת נקשרתי אלה מאוד גם מבכינת הגיל אפרש של שנתיים וגם היא נכנסה לי עמוק ללב היא אמרה שגם לה כשה הפרדה . אני כול כך אוהבת אותה וזה לא תלות אלה היא ממש חשובה לי באמת האופי שלה .
אני כבר חודש לא מצליחה להתגבר על הפרדה ובכי כול הזמן גם היום מהבוקר חבילות שלמות של תישו אני בת30 וכשה לי מאוד אם זה טיפול שמראש ידעתי שהוא לתקופה קצובה מראש אבל לא חשבתי שאמי אקשר כך אלה ממש לא .
שאלתי אוכל להתקשר אוד חצי שנה ואולי נוכל להיות חברות היא אמרה ובצדק שזה לא אפשרי בשל הכשר הקודם שיעמוד בניניו .

מה אני עושה כול כך כשה לי נישבר לי אוף
 
שירה
20:10 26.06.13
אני עצובה מאוד גם משעמם לי נוראה וגם כשה לי אם פרדות נימאס לי לפכות כול היום אני במצב כשה להמשיך טיפול זה כך זמן של שלושה חודשים לפחות .
 
שירה
22:03 28.06.13
הזמן חולף ומיניה לי כשה יותר לפני שנפרדתי מימנה הפסיכולוגית שלי בארך 4 חודשים הרבה מאוד דברים התגלו לפני וגם שבועיים לפני הסוף כיבלתי תוצאות של אבחון פסיכולוגי היא כבתה יחד איתי וליבתה אותי וגם במהלך השבועה יכולתי ל שאמס ולקבל אצה . היא ממש יקרה לי וחשובה לי אני יודעת שהיא לא חברה שלי אבל אני אוהבת אותה מאוד.
אחשב שניגמר הטיפול נשארתי לבד אם החדשות המורכבות על חיי .
אני אמורה רק אוד שלושה אולי יותר חודשים להיקנס למכון סאמט אוד דבר חדש שנפל אלי מה אני עושה אני מטופלת בתחנה לבריאות הנפש אבל הם אמרו לי שאני צריכה לחקות לסאמט ושמידיי פעם בחודש אני אבו לפגישה כללית בשביל ישמור על רצף כל שהוא.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:20 29.06.13
היי שירה,

נשמע שמטפלת שלך היתה דמות מאוד משמעותית בחייך. עם זאת, עליך להיות חזקה כדי להתמודד עם הפרידה. הזמן יעבור ויקל עליך. אין לי ספק שתמיד תזכרי אותה לטובה. כעת, נסי להעסיק את עצמך, עשי דברים שאת אוהבת. דברי עם המטפלת על הקושי, היא אמורה לעזור לך.

חזקי ואמצי!
 
קובי
04:05 26.06.13
שלום, שמי קובי (25) ואני לפי מה שהרופאה האחרונה אבחנה סובל מדיסתימיה. כל חיי סבלתי מדיכאון תמיד הייתי עצוב תמיד חוויתי חוסר חשק בנוגע להכל. לאחר שלפני שנתיים התחלתי ליטול סימבלתה (זאת לאחר שניסיתי לפחות 3 אחרות) חיי התייצבו מעט התחלתי ללמוד לתואר והיה קצת אור. לאחרונה אני שוב מבלה ימים שלמים במיטה בדיכאון בוכה המון ומדמיין אינספור פעמים את התאבדותי והמוות שלי.
הרופאה שאבחנה דיסתימיה רשמה לי גם וולבוטרין אבל זה עשה לי חום וכאבים והחלטנו להפסיק. לאחר פעמיים שהתכתבתי איתה היא פשוט נעלמה.
האם עליי להמשיך להציק או לקבוע פגישה נוספת או שפשוט לוותר כי זה מה שהפסיכיאטרית גורמת לי לחוש שאין טעם להמשיך לנסות?
אשמח לעיצות נוספות על איך לא לאבד את המהות לחיות.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:09 29.06.13
שלום לך,

ראשית אל תוותר, קבע פגישה מסודרת עם הרופא שלך. שנית, הדרך הטובה ביותר להתמודד היא לשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT. בנוסף, אפשר לשקול טיפולים לא תרופתיים כגון: גרייה מגנטית למוח או נוירופידבק.

בברכה,
שלום
הבת שלי בת 25 מאובחנת כגבולית מניה די פרסיה קיבלה ציטאלופרם כשהיא מרגישה טוב מפסיקה לקחת את התרופה בלי התייעצות עם הרופא וכשהיא בדפרסיה חוזרת לקחת שוב בלי התייעצות עם רופא , זה יכול להיות בהפרש של חודשים. מה זה עושה לה צורה כזאת של שימוש בתרופה?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:00 29.06.13
שלום לך,

לא כדאי לשחק עם תרופות ובמיוחד במצבה של הבת. אנשים שסובלים מהפרעה דו - קוטבית חייבים להיות במעקב פרואי קבוע ומתמיד. לפי מה שאת מתארת נראה, שהבת כלל לא מאוזנת אם יש לה נפילות. הטיפול המקובל בהפרעה זו הינו על ידי תרופות מייצבות מצב רוח. כדאי מאוד לפנות לרופא פסיכיאטר.
בברכה,
 
קשת
21:57 04.06.13
שלום,
רציתי לדעת האם התרופות סרוקסט וזיפרקסה יכולות להשפיע על ערכי ck ובלוטת התריס בבדיקות דם?
תודה,קשת
 
מירב
00:28 11.06.13
שלום,
אפשר לקבל התייחסות לשאלה שלי?
תודה!
 
מירב
01:25 26.06.13
תודה!
 
טט
02:26 25.06.13
אני נוטל 30 מ"ג רסיטל כבר חודש בערך לאחר שנטלתי 20 מ"ג במשך מספר חודשים. כשנטלתי 20 מ"ג לא חשתי בתופעות לוואי משמעותיות וגם במעבר ל30 מ"ג לא היו תופעות לוואי נוספות/גרועות יותר. השאלה שלי במידה ועולים (בהמלצת הרופא המטפל) ל40 מ"ג רסיטל אמורים להיות תופעות לוואי נוספות או גרועות יותר? למשל, תופעת לוואי שנמצאת אצל הרבה מטופלים זה תופעה שפוגעת בכל מה שנקרא "החשק המיני" ואצלי זה לא פגע בכלל(רק ביום הראשון זה פגע), השאלה אם בעלייה ל40 זה עלול להופיע או תופעות אחרות עלולות להחמיר? תודה.
שלום רב,
בת 50 במצב גופני מעולה ונראית מעולה.
בחודשים האחרונים:
מצב רוח דכאוני, חוסר חיוניות, קושי להתמודד עם מטלות יומיומיות, נטייה למצבי רוח משתנים, לאחרונה קושי בשינה. וכן, קושי בריכוז וזיכרון ירוד.
לפני כשנה וחצי הסרת רחם ללא הסרת שחלות.
אדגיש - לא יכולה!- לקחת הורמונים עקב רקע קרישיות יתר. (לכן לא מיהרתי לבדוק מצב הורמונלי).
לוקחת ציפרלקס 10 - מזה 7 שבועות ללא הטבה.
רופא נשים המליץ על ויפאקס 75.

האם יש מקום לשקול זאת בחיוב?
קראתי שהגמילה מויפאקס קשה.
האם תרופות אלו יכולות לסייע לסימפטומים אלו - ומה "המחיר"? ?
אודה על תשובה מפורטת. אני די מיואשת ומודאגת..
תודה מכל הלב.
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  197  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה