בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
 
אמיר
18:48 27.07.13
שלום דוקטור ,
אני מטופל בפאבוקסיל 200 מג ובאפקסור XR 300 מג
שאלתי היא האם יש ו/או רצוי לחלק את הפבוקסיל לשתי מנות יומיות והאם גם את האפקסור (למרות שאת האפקסור אני יודע כי ניתן לקחת בפעם אחת כיוון שזו תרופת XR) ?
תודה,
יום נעים
שלום.

אני רוצה לשתף אתכם בבעיה ענקית, שהחמירה עם השנים, וקשורה לפחד שלי להתעוור מפגיעת לייזר בעין.

כידוע, אור לייזר הפוגע בעין עלול לגרום לכוויה ברשתית העין ולגרום לאיבוד הראיה-
.
כיום ניתן למצוא את הלייזרים, שחלקם בעוצמות גבוהות מאוד, במקומות ציבוריים:

1. מכונים להסרת שיער בלייזר.
2. טיפולי שיניים בלייזר.
3. מכשיר למדידות שטחים (מכשיר הנקרא: תחנה כוללת המשתמשת בקרן לייזר בלתי נראית לעין של האדם).
4. סריקות מיפוי ממטוסים (לייזר בלתי נראה).
5. סמני לייזר שנמצאים בידי נוער מופרע וחסר מוסר.
6. מועדוני ריקודים (שם התעוורו כבר שלושה נערים).
7.מוצרים ביתיים לשיכוך כאב המשדרים לייזר בלתי נראה בעוצמה מאוד גבוהה.
ועוד...

נוצר מצב שהלייזר הפך להיות מאוד נגיש לציבור ואני חושש מפני התוצאות הרות האסון של שימוש קל דעת במוצרי הלייזר ללא מודעות מקצועית.

1. מה מבינה קוסמטיקאית בהפעלה ובזהירות במכשיר לייזר להסרת שיער? (שום הבנה). אני בספק מאוד מאוד גדול אם היא מודעת לכך שייתכן שקרינת לייזר, שחלקה בלתי נראית לעין האדם, עלולה להתפשט לרחוב הסמוך.
2. מה מבין ילד/נער שרכש סמן לייזר ומתכוון להשתעשע בכיוון לעבר עוברי אורח?
3. מה מבין אותו אדם שקנה מכשיר ביתי לשיכוך כאבים ויושב כרגע במרפסת ביתו ומשתמש במכשיר הפולט לייזר בלתי נראה כשלמטה עוברים אנשים וילדים?

בקיצור, נוצר מצב שמטריד אותי מאוד! המצב כה חמור עד מצב של קושי לחיות חיים נורמליים ודיכאון כתוצאה מהמוגבלות הזו.

מה ניתן לעשות? אני פשוט מרגיש שהעולם נסגר בפניי והחיים פשוט איבדו עניין וטעם.

האם יש אפשרות לעשות משהו? החרדה מאוד מאוד גדולה.

תודה.
שלום לך,
נוצר, למעשה, מצב שבגלל החרדה מהיתקלות בקרן לייזר, אתה נמנע מדברים רבים והדבר לא מאפשר לך לנהל חיים נורמליים. בנוסף לכך, ההימנעות רק מזינה את החרדה. כלומר, מאחר שאתה, כביכול, "נכנע" לחרדה ולא מתמודד עם הפחד- העניין רק נשאר אותו דבר, או אפילו גדל. הדיכאון שאתה מתאר הוא, למעשה, "תוצר לוואי" של עצירת מהלך החיים בעקבות ההימנעויות האלה. מאידך, התמודדות עם הפחד (בכל סוג של פחד!) גורמת לו לדעוך באופן הדרגתי, ולאדם הסובל לחזור לחיים נורמליים בסופו של דבר. נכון שזה לא פשוט, אבל בפועל רובם ככולם של האנשים מודעים לכל הדברים שכתבת כאן, ובכל זאת מחליטים ששווה לקחת את הסיכון הזה כדי לא לעצור את מהלך החיים.
יכול מאוד להיות שמדובר ב- OCD, ומכל מקום מאוד לא פשוט להתגבר על מצב כזה לבד. לכן, אני ממליצה לפנות בהקדם לאיש מקצוע, העוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, לאבחון מדויק וטיפול. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע לך להיחשף לסיטואציות שמעוררות אצלך חרדה- וזו, למעשה, הדרך הטובה ביותר לחזור לחיים נורמליים בטווח הארוך.
בהצלחה!
שלום שרון.

תודה על תשובתך.

בעבר הייתי בטיפול תרופתי וטיפול חשיפתי וללא הועיל, החרדה משתקת אותי לגמרי ואין לי יכולת לשלוט בה. השאלה האם יש אפשרויות נוספות.

תודה
שלום לך,
בדרך כלל, שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי הוא השילוב המנצח והוא היעיל ביותר. אפשרויות נוספות הן פחות יעילות, מאחר שהן לא מכוונות ישירות לבעיה ממנה אתה סובל. אני אומרת, שאם טיפול אצל מטפל מסוים לא עזר, אין זה אומר שאצל מטפל אחר זה לא יעבוד. ישנם גורמים רבים להצלחת טיפול, חלק מהם קשורים בקשר עם המטפל ובאמון שיש לך בו. מניסיוני, כאשר המטפל עוזר למטופל להאמין בו ובטיפול, להבין את עקרונותיו ולהאמין שהוא מסוגל להיחשף לחרדה (באופן הדרגתי ופחות מאיים)- זה עובד.
בנוסף, יכול להיות שהתרופה הספציפית שנטלת לא התאימה לך, או שהמינון אותו נטלת היה קטן מדי (כשמדובר בהפרעות אובססיביות, בדרך כלל דרוש מינון גבוה יותר מאשר נהוג בטיפול בחרדות אחרות או בדיכאון). ייתכן גם, שניסית את התרופה למשך זמן קצר מדי והיא לא הספיקה להשפיע.
כשבודקים בצורה מדוקדקת מה לא עבד בטיפולים שניסית, אפשר לדעת בצורה טובה יותר כיצד לבחור טיפול ומטפל שיכולים לעזור.
בהצלחה!
שלום,

לפני כחודשיים וקצת בן הזוג שלי, איתו הייתי חודש, חזר חזרה לארה"ב, ואנחנו אמורים להיפגש עוד כחודש. בחודש וחצי הראשונים הייתי מאוהבת מעל הראש, חושבת עליו כל הזמן, בשילוב של חרדות כאלה ואחרות - כאשר הוא לא היה עונה להודעה הרבה זמן בגלל הפרש השעות, הייתי חושבת שקרה לו משהו, היו לי סיוטים בלילה על פרידה ממנו, על סיכון חיים. הדופק שלי היה מואץ, מלווה בכאבי בטן, הייתי במצב דיי רע, אבל עדיין הייתי מצליחה להרגיש רגשות. לאחר חודש וחצי, נהייתי ממש עצובה כמה ימים, ולא ממש יצא לנו לדבר בגלל אילוצים, ויום אחד, פשוט הפסקתי להרגיש. היה לי התקף של כמעט חודש, עם בחילות, כאבי בטן, הקאות, חוסר תיאבון שגרר ירידה של 5 קילוף דיכאון, והכי גרוע - נתק רגשי. הייתי במצב שפשוט הרגשתי שאני לא מכירה את עצמי... היו לי מחשבות נוראיות בראש, חשבתי שאני לא אוהבת אותו, הייתי מתקשרת אליו ואומרת לו שאני לא מרגישה שומדבר... והוא היה נעלב ממני, ונפרדנו וחזרנו יום אחרי יום למשך כמה ימים, כי הייתה לי הרגשה שאני לא צריכה לעשות את זה, למרות שבאמת שפשוט לא הרגשתי כלום. לפני כמה ימים ההתקף הזה עבר.. אני הולכת לטיפול פסיכולוגי.. הבנתי דרך רמיזות של הפסיכולוגית שלי שזה כנראה היה התקף של חרדת נטישה... הייתי בדיוק בתקופת מבחנים ולא הצלחתי כמעט לתפקד, לא רציתי לראות אנשים, לא היה לי חשק מיני, ולא רציתי לצאת מהבית. אני יודעת ברציונל שזה מישהו שאני רוצה להיות איתו, שזה קשר שמאוד חשוב לי.. אבל גם אחרי שנגמר התקף החרדה הארוך מאוד, אני עדיין לא מצליחה להרגיש.. ואני עדיין בדיכאון קל... עדיין אין לי חשק מיני ואין לי חשק לצאת מהבית...

אני מאוד מפחדת שאני אראה אותו ופשוט לא ארגיש שומדבר, זה ממש פחד שתוקף אותי כל הזמן וגם מעורר חרדות. אני בנאדם חרדתי באופן כללי - אבל ההתקף הזה שהיה לי, לא קרה לי מעולם, ממש הרגשתי כאילו אני לא מכירה את עצמי..

רציתי לשאול מה פשר הנתק הרגשי שנשאר? האם אני ארגיש משהו כשאראה אותו? אני מפחדת שהייתי בטראומה שתמנע ממני מלהרגיש וזה מדכא אותי וגורם לי לחשוב שאולי הפחדים שלי יהרסו את הקשר... משום מה אני לא מצליחה להירגע, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה ולהריץ בראש סצינה שלי ושלו נפגשים בה אני לא מרגישה שום דבר... יש לי חרדה מהפחד שלא ארגיש.. אני באמת לא יודעת מה לעשות... החודש שנותר יהיה פשוט נוראי.

רציתי לשאול אם זה אומר שהפסקתי להרגיש? אולי שהפסקתי לאהוב אותו? איך אני יכולה לדעת מה אני מרגישה? ואיך אני מתמודדת עם הפחדים?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:52 24.07.13
ענבר שלום,

ניתוק רגשי יכולה להיות הדרך שלנו להתמודד עם מצבים שקשה לנו להתמודד איתם. תהליך הנעתוק רורה באופן לא מודע. זאת הדרך דל הנפש להתמודד עם מצב שנתפס כקשה. אני מקווה שכשתפגשו שוב הרגשות שלך יפשירו. כדאי לדבר עם הפסיכולוגית על דרכי התמודדות שלך במצבי נטישה. כאשר תיהי מצוידת בכלים אחרים וטובים יותר להתמודדות עם מצבי נטישה הניתוק פשוט לא יפעל.

בהצלחה,
 
יעל
08:39 24.07.13
שלום רב,
אני התחלטי סימבאלתה 30 מ"ג לפני שבוע, כבר מרגישה יותר טוב.
מה שמציק לי זה יובש ועייפות בעיניים ואישונים מוגדלים (כולם שמים לב).
שאלה: זה תופעת לוואי זמנית או כך יהיה לאורך כל הטיפול?
זה חשוב.
תודה.
יעל
 
דני
20:50 22.07.13
ד"ר שלום

האם ישנן תרופות שעוזרות במצבים של רגישות יתר . פגיעות גבוהה וכו'

מלבד SSRI ו SNRI

תודה
 
שרון לויט  
11:58 23.07.13
היי דני,
קיימות תרופות גם מקבוצות אחרות לטיפול בדיכאון וחרדה. קבוצת התרופות הזו נמצאת בשימוש מאוד גבוה בגלל יעילותה היחסית, ועצם העובדה שתרופות מקבוצה זו אינן ממכרות והסבילות אליהן לא עולה בדרך כלל (כלומר, השפעת המינון הנוכחי לא יורדת).
בנוסף, אם קיימת רגישות לחרדה ופחד לחוות אותה- הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה היא לקבל כלים להתמודדות, הדבר מחסן מפני חרדות בטווח הארוך ללא צורך בתרופות.
בברכה,
אהלן,
לאחרונה התחלתי להתאמן בחדר כושר. ראיתי מתאמנים אשר שותים שייק חלבון לאחר האימון אשר גורם לתוצאות יותר טובות. רציתי לשאול האם מותר לקחת כדור פסיכיאטרי וגם לשתות שייק לאחר אימון כושר?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
10:35 18.07.13
היי דור,

אני לא רופאה, לכן עונה מתוך ידע אישי, הבנה והגיון. לדעתי לא אמורה להיות בעיה בשילוב של תרופות פסיכיאטריות מסוג כלשהו ושייק של חלבון.

בברכה,
שלום רב,

שאלה קצרה.

לאחר שפניתי לפסיכיאטרית עם תלונות על התקפי חרדה היא רשמה לי סימבאלתה 30 מ"ג. החלטתי לקרוא על תופעות לוואי באלון מאריזה וגיליתי שצריך להיזהר עם אתה מקבל תרופות לדילול דם (אני מקבל אחרי צינתור גם אספירין וגם פלאביקס).

שאלה שלי - מה קשר בין דילול דם לפעולה של כדור נגד חרדה והאם זה כ"כ מסוכן? פסיכיאטרית שלי בחופש שבועיים ואני רוצה להתחיל בטיפול.
תודה רבה
 
גל
11:12 15.07.13
שלום רב,

אני בן 75. לפני מספר שנים נטלתי cipralex למשך 3 שנים 10 מ"ג והפסקתי. התרופה השפיעה עלי לטובה. כיום לאחר שנתיים הפסקה קיבלתי שוב cipralex באותו מינון ואני נוטל את התרופה כבר 22 יום ואין שום שינוי במצבי !

הרופאה רשמה לי pertaline ואמרה שזה מאותה קבוצה 50 מ"ג ליום.

האם חלף מספיק זמן כדי לבדוק את השפעת התרופה הראשונה עלי?
האם כדאי להתחיל את התרופה השניה ואם היא מאותה קבוצה, מתי היא תתחיל להשפיע?

אנא תשובתכם. המצב מייאש...
תודה
 
שקד
19:33 11.07.13
שלום, רציתי לדעת האם יש מצב שלא יוצאים מהדיכאון לגמרי?
תודה!
 
שרון לויט  
19:45 14.07.13
היי שקד,
האם אתה מתכוון למצב שבו הדיכאון יכול לחזור לאחר שעבר, או להתקף/ אפיזודה?
אפיזודות בדרך כלל חולפות בשלב מסוים, אך בהחלט ייתכן מצב של דיכאון קל (יחסית) שנמשך זמן רב.
בברכה,
 
קרן
12:56 14.07.13
שלום
אציין שאני מטופלת 4 חודשים אצל פסיכולוגית
אני לא שקטה עם עצמי אני בזוגיות ולא בטוחה לגביה
אין לי כמעט חברים אלו שיש לי רואה פעם בחודש בערך בתקופה האחרונה
אני לומדת ובחרדה מהם כי החלפתי כבר תחום לימוד ומפחת לא להצליח בו
כל דבר יכו להלחיץ אותי בקשר לזה ותחושת כישלון כללית
אין לי מוטיבציה וכל הזמן מרגישה שלא מצליחה גם אם בצורה יבשה הציונים שלי לא רעים
עדיין תהייה לי את התחושה שמאוד מאוד קשה לי ואין לי כח לזה כבר

כשאני מפנה לעצמי זמן פנוי אני חווה שיעמום ועצבנות גם אם מתעסקת בדברים שחושבת שאוהבת, עדיין מרגישה מתח שלא לומדת מספיק טוב
וגם ההרגשה שאין לי הנאה מהחיים שלא עושה שום דבר כיף בגלל הלימודים
כשאין לי ביטחון ביכולות שלי בהם.

לפעמים פשוט רוצה לעזוב הכל ולנסוע לאיזו שנה לא לעשות כלום רק לחוות חוויות
נמאס לי לוותר כל הזמן על הכל בשביל כלום בעצם
 
שרון לויט  
13:18 14.07.13
היי קרן,
אני מבינה שאת חווה לחץ ותחושה של כישלון עקב הלימודים, שמפריעים לך ליהנות מחוויות טובות שאולי יש בחייך. כמו כן, קיים נושא הזוגיות שגורם לך ללחץ. בעיקרון, הטיפול שאת עוברת אמור לעזור ולשפר את המצב. לטיפול בנושא של לחץ בעקבות לימודים (ונושאים אחרים) וחשש לא להצליח, בדרך כלל יש תוצאות טובות תוך זמן קצר יחסית. זאת, כל עוד קובעים מטרות ספציפיות ודרכי פעולה כדי להשיג אותן, ואת יודעת בדיוק מה מצופה ממך בטיפול ומהן המשימות שניתנות לך. בדרך כלל, המרכיבים האלה נמצאים בטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית. אם את מרגישה שלא התקדמת מספיק בנושאים המפריעים לך מאז תחילת הטיפול, את יכולה לשקול שילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לתקופה קצרה, עד שהמצב ישתפר. ניתן גם להיעזר בטיפול תרופתי, שיכול לשפר את מצב הרוח ולעזור לך להפחית חרדות, עד שתשיגי את מטרתך.
בהצלחה!
 
קרן
17:00 14.07.13
תודה על התגובה ועל מהירות התגובה!
אני הולכת לטיפול אצל הפסיכולוגית כי בלימודים (תחום טיפולי), המליצו לי,
אני מעלה נושאים שונים בשיחות ,אני יודעת שהדברים האלה אמורים לקחת זמן ול
אבל לא תמיד יודעת להתמקד בדברים שבעייתיים, או שכל שבוע יש נושא מכוון אחר
חשבתי על CBT בעבר אבל מה בעצם ההבדל בין זה לבין קואצ'ינג?
גם מוזר לי להפסיק את הטיפול אצל המטפלת...
 
שרון לויט  
19:43 14.07.13
היי קרן,
את לא חייבת להפסיק את הטיפול אצל המטפלת שלך, אלא אפשר לשלב בין הטיפולים.
קואוצ'ינג הוא, למעשה, אימון ולא טיפול. הוא מושפע רבות מה- CBT ומתחומים קרובים. האימון מיועד להשגת מטרות אישיות (כגון זוגיות, הצלחה בעסקים וכדומה), ופחות להתמודדות עם חרדות ובעיות נפשיות. CBT מכוון ספציפית לטיפול בבעיות כאלה, ועושה זאת בצורה מעמיקה. מעבר להתמקדות בהתנהגויות, מתמקדים גם במחשבות וברגשות.
כשממוקדים בחרדות או לחצים סביב נושאים ספציפיים, הטיפול לא לוקח "המון" זמן, אלא מספר חודשים בדרך כלל.
בברכה,
 
יום טוב
17:18 11.07.13
ב"ה
דחוף !
אני סובל מחרדה כבר כשלוש שנים ומקבל ווליום 20 מ"ג 5 מ"ג 4 פעמים ביום ולמרות המינון הנ"ל יש לי פעמיים ביום בינתיים חרדה שכוללת רעידות ידיים האם להציע לפסיכיאטר להעלות את המינון של האסיול תודה
 
שרון לויט  
13:10 14.07.13
שלום לך,
התרופה שאתה נוטל היא תרופה נוגדת חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים. לגבי תרופות מהקבוצה הזו, קיימת הסתגלות לתרופה, עם הזמן, כך שהשפעתה יורדת. כלומר, המינון שהשפיע עליך לטובה בעבר, משפיע במידה פחותה, ולכן צריך להעלות מינונים כל תקופה. הבעיה היא, שהדבר חוזר על עצמו וקורה שוב, כך שגם אם תעלה במינון, ככל הנראה, בשלב מסוים השפעת המינון הגבוה יותר תפחת גם היא. לכן, בדרך כלל מטפלים בחרדה בטווח הארוך בתרופות כמו ציפרלקס, סרוקסט וכו' (תרופות מקבוצת ה- SSRIs), שבהן אפקט ההסתגלות אינו מתרחש כפי שקורה עם תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. בנוסף, בניגוד לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות מקבוצת ה- SSRIs אינן גורמות להתמכרות, והשפעתן ניכרת בטווח הארוך (כל הזמן) ולא רק לאחר שנוטלים את התרופה (בטווח הקצר). עם זאת, לוקח כשלושה שבועות (לפחות) עד שהשפעתה של התרופה מורגשת.
לכן, כדאי לנסות לפנות לרופא ולשאול על טיפול בתרופות מקבוצת ה- SSRIs, לטווח ארוך. בנוסף, אני מציעה לבדוק סוגי טיפול נוספים בחרדה, שיכולים לעזור לך להתמודד עם החרדה, להיפטר ממנה בסופו של דבר ולהיות חופשי מטיפול תרופתי.
בברכה,
 
גל
20:23 07.07.13
שלום רב

אני סובלת מחרדות מעל עשר שנים. ולוקחת נוגדי דיכאון מההתחלה. בשנים האחרונות נטלתי 20 מג ציפרלקס, אבל אני מרגישה בחודשים האחרונים שהחרדות חוזרות וגם ההימנעות מהן.
רופאת המשפחה הציעה להעלות את המינון ל 30 מ״ג ורציתי לשאול לדעתכן. מה הניסיון שלכם עם מטופלים, כי מחיפוש בגוגל הדעות חלוקות.
תודה
 
שרון לויט  
19:16 09.07.13
היי גל,
תרופות נגד חרדה עוזרות לחלק מהאנשים באופן מלא, ולחלקם באופן חלקי. הרופאה יכולה להעלות את המינון, ועקב כך להגיע לתוצאות טובות יותר (כלומר פחות חרדה), אך יהיה קשה לשנות את ההתנהגות בעזרת טיפול תרופתי בלבד. כמו כן, הטיפול התרופתי עוזר רק כל עוד נוטלים אותו, ואינו פותר את הבעיה. לדעתי, העלאת מינון כל פעם שהחרדות מתגברות אינה פתרון טוב. הבעיה היא, שאנשים שמסתמכים על טיפול תרופתי בלבד לא לומדים להתמודד עם החרדה שלהם, ובדרך כלל מחכים שהחרדה תיעלם כדי להפסיק את התנהגויות ההימנעות- וזו טעות גדולה שרק משמרת את הבעיה. על חרדות אפשר להתגבר בקלות יחסית, באמצעות הטיפול הפסיכולוגי המתאים, שהוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול עוזר הן לשינוי מחשבות שמעוררות חרדה והן להפחתת התנהגויות ההימנעות עד להיעלמותן, ורק בעקבות כך החרדה תיעלם לחלוטין.
בכל מקרה, זו החלטה שלך אם ללכת על העלאת המינון או לא, ואם להיעזר בנוסף להעלאת המינון (או ללא העלאתו) בטיפול שיכול לפתור לך את הבעיה.
(צירפתי לך סרטון על טיפול בחרדות)

בהצלחה!
 
גל
12:41 10.07.13
אני גם בטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים טובות. ובהחלט חל שיפור ניכר. אבל לאחרונה בגלל חוסר ודאות בתחום מסוים, החרדות התגברו ואיתן גם הרצון להימנע....
 
אורן
20:59 08.07.13
ד״ר שלום רב, יש לי בעיה שמלווה אותי שנים רבות ולא הצלחתי לטפל בה (בעקבות הקושי בלשתף). אני נורא מחפש מגע/אהבה/אקטים מעוררי תשוקה. בתקופת התיכון, בעיקר, הייתי יוזם מפגשי סקס עם כל מיני בנות וממש התמכרתי לחוויה. הקושי העיקרי היה להתמודד עם הצורך שלהן להתמסר/למסד קשר. קשה לי עם זה כי אני רוצה את התשוקה והחיבה הרבה לפני ההיקשרות. זה לא באמת קורה עם נשים זה ממש קשה לי שאין בהן את הקטע הזה של ״תמיכה חברית״ פשוט לעשות כי נעים לשתף. הצורך למגע כל כך התגבר עליי ומשהתקשיתי להשיג ידידות חרמניות התחלתי לחפש ריגושים עם חבר טוב שהוא גם נשי כזה ועדין. אני חייב להודות שהיה נעים אבל היה לי מאוד ברור שזה רק בגלל שהוא נשי. פשוט ניתקתי את עצמי מהעובדה שזה אקט חד מיני (ע״ב אוראלי) ואני זוכר שבפעם הראשונה עצמתי את העיניים ודמיינתי חזה של בחורה כוסית. אני לא מבין מה קורה לי. אובססיה לריגושים? או ניתוק מעצמי. או שזאת פסיכוזה? או שזה פשוט בריחה יזומה מהמציאות? אני פשוט מרגיש שבא לי להתנסות בכל מיני דברים כי הנושא המיני מרגיע אותי באופן ניכר. ייתכן שזה קשור לזה שבגיל 11 מישהו הניע אותי למצוץ לו וזה גרם לי להתמכרות? מה עושים?
 
שרון לויט  
19:08 09.07.13
היי אורן,
עניתי לך על שאלה זו בפורום האחר שבו שאלת אותי (סליחה על העיכוב בתשובה, לא הייתי בארץ). אני יכולה רק להוסיף שמאוד קשה לאתר את הסיבות המדויקות להתמכרות, אך לצורך העניין זה לא ממש משנה- מאחר שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולשנות את הגורם. השאלות החשובות באמת הן "מה גורם לכך להמשיך להתקיים?" (כלומר מה משמר את הבעיה) ו"איך אפשר להפסיק את זה?" אני מאמינה שהטיפול המתאים יוכל לעזור לך לענות על שאלות אלה ולהתמודד בהצלחה עם הבעיה.

בהצלחה!
 
חלי
17:20 08.07.13
שלום שרון
בעבר נעזרתי הרבה באתר זה שלכם, וחזרתי שוב .
התגרשתי לאחר 38 שנות נשואים, לא ביוזמתי , חייתי עם אדם
שהינו מהמר כפיתי, אך אדם , אדיש אך טוב לב, רגוע מטבעו, מאוד מטעה את הסביבה.
הייתי בטיפול פסיכולוגי, לא יצאתי מזה.
לפני כ-5 חודשים נפטר בעלי לשעבר. קיבלתי את זה קשה.
מסיבה שעשרים שנה סבלתי , מחוסר התייחסות, פירגון, חוסר הערכה מוחלט
ילדי ליוו אותי וידעו הכל (4 ילדים יש לי כולם נשואים). והיום שהוא איננו איתו שניים מילדי פשוט שינו את התמונה, ותומכים באבא בכל מובן המילה.
למרות שכל השנים אני החזקתי את הבית ודאגתי ללימודים ילדים טובים כולם אקדמאים היום.
מצבי היום אין לי מטיבציה, לא יוצאת אין גם חברות ולא מוצאת את עצמי מעבודה הביתה.
רופא משפחה נתן לי כדורים להחזיק אותי בפוקוס ,אך חוששת לקחת אותם שלא יפגע בזיכרון או כל דבר אחר שיזיק בתיפקוד היום יומי.
אני מרגישה אבודה, איבדתי את שמחת החיים,
אנא תגובתכם
בתודה רבה רבה רחלי
 
שרון לויט  
19:03 09.07.13
היי רחלי,
הדבר החשוב ביותר כאשר מתמודדים עם דיכאון, הוא "למצוא" את החיים שלך מחדש, בעיקר כשאת חשה שאיבדת אותם. העובדה שאת לא יוצאת עם חברות ולא פעילה, רק מחזקת את הדיכאון במקום לשפר את המצב. חשוב מאוד לעסוק בפעילויות מהנות ככל האפשר, או פעילויות שנותנות לך סיפוק מעצם עשייתן, עם דגש על פעילויות שנעשות מחוץ לבית וכוללות אינטראקציה עם אנשים אחרים. מגע עם אנשים הוא חשוב ותורם רבות לשיפור. בנוסף, שמירה על הבריאות, תזונה נכונה וכמובן פעילות גופנית יכולים לעזור מאוד.
לגבי טיפול תרופתי, אין מה לדאוג- התרופות לא גורמות לפגיעה בזכרון או בתפקודים קוגניטיביים. תופעות הלוואי שלהן הן מעטות, ורובן לפחות חולפות לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה. ניתן ורצוי לשלב טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי. ייתכן שהטיפול שלא עזר לך, לא היה בגישה זו, לכן חשוב מאוד לברר לגבי הגישה הטיפולית לפני תחילת הטיפול, לשמוע על טכניקות העבודה והאם הן מדברות אלייך ומתאימות לתפיסת העולם שלך.

תרגישי טוב,
 
אבי נקש
21:48 30.06.13
הגעתי להבנה שאני זקוק לרופא מומחה במצבים כשלי..
לכן אני מתעניין ברופא גדול בעל שם עולמי אותו אני רוצה
אך הסכומים לפגישה 1 הם אסטרונומיים מדאיי .. >> לכן ארצה לדעת מאיפה ואיך אעשה כי מדובר כאן בחיי אדם .
תודה
 
 
ד''ר אירנה נתנאל  
21:31 03.07.13
שלום לך,

כאשר מדובר בפרופסור או מנהל מחלקה, תוכל לקבל החזר חלקי של כסף דרך קופת חולים (במידה ויש לך ביטוח מתאים). החזר זה מגיע על התיעצות עם רופא מומחה שלוש פעמים בשנה. אם לא השתמשת באפשרות זו תוכל לממש אותה על התיעצות עם מומחה זה.

בהצלחה,
 
אבי נקש
22:23 06.07.13
אכן כן רוצה להיות מטופל אצל רופא זה או אחר.. אך מה יהיה עליי לאחר 3 הטיפולים בשנה אותם אנצל מאיפה אשיג כסף להמשך ..? ?
תודה
 
אבי נקש
22:24 06.07.13
אכן כן רוצה להיות מטופל אצל רופא זה או אחר.. אך מה יהיה עליי לאחר 3 הטיפולים בשנה אותם אנצל מאיפה אשיג כסף להמשך ..? ?
תודה
לוקה בסכיזופרניה ואוסידי .. יש המון סבל ברקע .. אך מצליח איכשהו להתמודד לא רע..
אפילו דיי בהצלחה .
ברקע קיים סבל אישי מוגבר מאוד .והתמודדות גדולה וקשה .. >>
מזה כחודש לא מטופל בשיחות . אך כל השנים כן הייתי מטופל . וכן אני מאוד נתרם מטיפול..
לא רואה שינוי לאחרונה מהטיפול הנוכחי ..>> עזבתי כי קרה אסון למטפל ולא חזרתי אליו .
מאוד רוצה להיות במסגרת שכזו אך חש שלא מתקדם לשומקום .
מה עליי לעשות ? אני שואל כי כל תקופה זה קורה לי וחוזר על עצמו .
תודה מראש
היי אייל,

הינך סובל ממחלה כרונית וללא ספק אתה זקוק לליווי קבוע. לפי מה שאתה מתאר אתה מאוד נתרם ממסגרת של טיפול. הטיפול עוזר לך להתמודד עם מצבים קשים, להתגבר על לחצים ועל הסבל. אם אתה לא יכול לחזור למטפל הקודם שלך, נסה לחפש לך מטפל אחר. אני בטוחה שתמצא מטפל מתאים שיכול להמשיך לעזור, ללוות, לעודד ולתמוך בך.

בהצלחה מכל הלב,
 
אבי נקש
22:20 06.07.13
תודה לך על תשובתך.. אך אני צריך עזרה במציאת מטפל-ת מתאים וטוב לבעיות מהם אני סובל .
תודה
שלום רב

אני סובלת מחרדות מעל עשר שנים. ולוקחת נוגדי דיכאון מההתחלה. בשנים האחרונות נטלתי 20 מג ציפרלקס, אבל אני מרגישה בחודשים האחרונים שהחרדות חוזרות וגם ההימנעות מהן.
רופאת המשפחה הציעה להעלות את המינון ל 30 מ״ג ורציתי לשאול לדעתכן. מה הניסיון שלכם עם מטופלים, כי מחיפוש בגוגל הדעות חלוקות.
תודה
 
נחמה לנגפלד
15:58 04.07.13
אני בדיכאון קשה 7 שנים. לא יצאתי מהבית. לא אוכלת ושותה כמו שצריך. התרופות לא עוזרות לי בכלל. למי עלי לפנות. כולם נטשו אותי.לא חייכתי כבר שנים. אין לי חשק לצאת מהמיטה. א ני מוזנחת. לא מתקלחת לא מחליפה בגדים. יש לי מלא מחלות ברקע
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:46 04.07.13
נחמה שלום,

יש היום הצלחות משמעותיות בטיפול בדיכאון הן מחבחינת התרופות והן טיפולים לא תרופתיים כגון: גרייה מגנטית למוח, נוירופידבק, פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית. ראשית, יש צורך למצוא את התרופות שכן ישפרו את המצב. זה דורש מעקב רפואי צמוד. יתכן ודיכאון נובע מסיבות גופניות לכן, את צריכה לעשות דביקות דם כדי לשלול בעיות בריאותיות הגורמות לתחושת דיכאון. אם לא מטפלים בדיכאון המצב רק הולך ומחמיר. ראשית, עשי בדיקות גופניות דחוף ככל האפשר.

החלמה מהירה מכל הלב!
 
עירית
09:24 01.07.13
שלום רב,
אבי בן ה- 70 + . הוא קיבל סיפרלקס וחלף שבוע מאז שהחל לקחת אותו.
הוא לקח כבר בעבר למשך שנה והפסיק לפני שנתיים שלוש.
שנה שעברה הוא גם עבר ניתוח להסרת רוב הקיבה בעקבות גידול סרטני
הוא נוטל תרופות לדילול הדם ונגד לחץ דם גבוה.
בשבוע שחלף הוא מרגיש לא טוב. בחילות, קושי בהרדמות, פאניקה, חוסר תאבון
האם אלו תופעות לוואי מוכרות?
מה צריך לעשות?
האם כדאי/ניתן להוסיף כדור הרגעה במקביל?
מתי יחל הסיפרקלס להשפיע ????
 
רמי
09:49 03.07.13
שלום
לאחרונה אני מרגיש מאוד חלש ועייף
לאחר בדיקה של הנושא הבנתי שככל הניראה מדובר בדחק נפשי כל שהוא
השאלה היא איך אני יכול לדעת מה מציק לי? ומה הטיפול לכך?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
21:22 03.07.13
היי רמי,

האם עשית בדיקות גופניות? לתחושת עייפות יכולות להיות סיבות גופניות. רק אחר שהן נשללות ניתן לחשוב על סיבות נפשיות.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
 
רמי
22:12 03.07.13
כן.
הרבה בדיקות דם שלא מצאו כלום.
הרופא שבדק אותי העלה רעיון זה אולי מצב של הדחקה(אולי דיכאון מודחק)
 
ד''ר אירנה נתנאל  
22:27 03.07.13
במקרה כזה עדיף לעזר בשיחה עם פסיכולוג. כדי שביחד תנתחו את חייך ואת המצבים שהיו קשים לנפשך, שאולי אותם הדחקת. כדי להבין את מצבך נדרשת חקירה עמוקה ומקצועית.

בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  197  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה