בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 12

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
שלום
הבת שלי בת 25 מאובחנת כגבולית מניה די פרסיה קיבלה ציטאלופרם כשהיא מרגישה טוב מפסיקה לקחת את התרופה בלי התייעצות עם הרופא וכשהיא בדפרסיה חוזרת לקחת שוב בלי התייעצות עם רופא , זה יכול להיות בהפרש של חודשים. מה זה עושה לה צורה כזאת של שימוש בתרופה?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:00 29.06.13
שלום לך,

לא כדאי לשחק עם תרופות ובמיוחד במצבה של הבת. אנשים שסובלים מהפרעה דו - קוטבית חייבים להיות במעקב פרואי קבוע ומתמיד. לפי מה שאת מתארת נראה, שהבת כלל לא מאוזנת אם יש לה נפילות. הטיפול המקובל בהפרעה זו הינו על ידי תרופות מייצבות מצב רוח. כדאי מאוד לפנות לרופא פסיכיאטר.
בברכה,
 
קשת
21:57 04.06.13
שלום,
רציתי לדעת האם התרופות סרוקסט וזיפרקסה יכולות להשפיע על ערכי ck ובלוטת התריס בבדיקות דם?
תודה,קשת
 
מירב
00:28 11.06.13
שלום,
אפשר לקבל התייחסות לשאלה שלי?
תודה!
 
מירב
01:25 26.06.13
תודה!
שלום רב,
בת 50 במצב גופני מעולה ונראית מעולה.
בחודשים האחרונים:
מצב רוח דכאוני, חוסר חיוניות, קושי להתמודד עם מטלות יומיומיות, נטייה למצבי רוח משתנים, לאחרונה קושי בשינה. וכן, קושי בריכוז וזיכרון ירוד.
לפני כשנה וחצי הסרת רחם ללא הסרת שחלות.
אדגיש - לא יכולה!- לקחת הורמונים עקב רקע קרישיות יתר. (לכן לא מיהרתי לבדוק מצב הורמונלי).
לוקחת ציפרלקס 10 - מזה 7 שבועות ללא הטבה.
רופא נשים המליץ על ויפאקס 75.

האם יש מקום לשקול זאת בחיוב?
קראתי שהגמילה מויפאקס קשה.
האם תרופות אלו יכולות לסייע לסימפטומים אלו - ומה "המחיר"? ?
אודה על תשובה מפורטת. אני די מיואשת ומודאגת..
תודה מכל הלב.
 
טט
02:26 25.06.13
אני נוטל 30 מ"ג רסיטל כבר חודש בערך לאחר שנטלתי 20 מ"ג במשך מספר חודשים. כשנטלתי 20 מ"ג לא חשתי בתופעות לוואי משמעותיות וגם במעבר ל30 מ"ג לא היו תופעות לוואי נוספות/גרועות יותר. השאלה שלי במידה ועולים (בהמלצת הרופא המטפל) ל40 מ"ג רסיטל אמורים להיות תופעות לוואי נוספות או גרועות יותר? למשל, תופעת לוואי שנמצאת אצל הרבה מטופלים זה תופעה שפוגעת בכל מה שנקרא "החשק המיני" ואצלי זה לא פגע בכלל(רק ביום הראשון זה פגע), השאלה אם בעלייה ל40 זה עלול להופיע או תופעות אחרות עלולות להחמיר? תודה.
 
ג'ובניק דחוי
09:55 21.06.13
שלום, יש לי בעיה שאני מרגיש כמו אדם מבוגר יותר מהגיל בו אני נמצא, כלומר אדם שעבר הרבה בחיים, וראה הכל בחיים. אני מרגיש כמו אדם בן 60+ ואני לא יודע איך וכיצד להעביר את התחושה הזאת.
האם זה מעיד על דיכאון? ומה אני צריך לעשות כדי להבין שיש לי עוד הרבה דברים לעבור בחיים.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:06 21.06.13
שלום לך,

יש לך מיסיון חיים ואפשר להתחייב עליו ככוח ומשאב אישי תשתמש בזה בתבונה ותמשיך להתפתח עם התובנות שהגעת אליהם. כעת אתה יכול להינות מכול רגע בחיים, מדברים הכי קטנים: מוזיקה שאתה אוהב, אוכל אהוב עליך, חברים, טבע ועוד....
האם מדובר בדיכאון אינני יודעת. על מנת לאבחן ולהבין נדרשת בדיקה מעמיקה ומקצועית.
מאחלת לך בהצלחה מכל הלב בהמשך דרכך!
עד לפני 3 שבועות לקחתי 300 מ"ג אפקסור + ~0.5 מ"ג קלונקס ליום. לאור הדרדרות הרופא הוסיף לי 5 מ"ג אביליפיי כאוגמנטציה לדיכאון/חרדה.
אני חייב לציין שהשיפור היה משמעותי ומהיר. בכל זאת יש לי כרגע מספר שאלות:
1. האם תרופה בשם אריפלי יכולה להיות גנריקה מלאה לאביליפיי ? זה מה שמכבי מתעקשים לנפק לי.
2. תופעת לוואי משמעותית הייתה חוסר שקט גופני מצד אחד עד כדי ירידה חדה באיכות וכמות השינה יחד עם עייפות כבדה מאוד במהלך היום
היי גדי,
מקובל שתרופה נמכרת בשמות שונים על ידי חברות שונות- וזה הגיוני, שהרי מדובר בחברות שונות, והן אינן יכולות לתת את אותו שם למוצר, גם אם מדובר במוצר זהה. החומר הפעיל בשתי התרופות הוא אריפיפרזול.
לגבי תופעות הלוואי, אני ממליצה להתייעץ עם הרופא שלך. אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לאותה תרופה, ואם תופעות הלוואי קשות מדי, הרופא המטפל משנה מינונים או מחליף תרופה.
בברכה,
 
גדי
07:50 17.06.13
ראשית תודה על התשובה.
אני ממשיך לחפור כי הרופא שלי לא בארץ ונמצא בחופשה ללא תקשורת סדירה. לפני שנסע המליץ לי לרדת במינון של האפקסור ל150 מ"ג מ300 מ"ג. האם עייפות כבדה לאורך היום יכולה להיות מוסברת בשינוי הזה ? אם כן מה זמן ההסתגלות הסביר למינון החדש ?
אני מבין לגבי הגנריקה שאני יכול בראש שקט לקחת את אריפלי, נכון ?
 
שרון לויט  
16:58 17.06.13
היי גדי,
אכן כן, אתה יכול לקחת את התרופה ללא חשש.
בנוגע לאפקסור, אינני רופאה, אך ידוע לי כי אחת מתופעות הגמילה (שמופיעות גם בעקבות הפחתת מינון) יכולה להיות תשישות. תופעות גמילה יכולות לחלוף לאחר מספר שבועות לכל היותר. בכל אופן, עדיף שיהיה רופא כלשהו (אולי רופא המשפחה או פסיכיאטר מחליף), שתוכל להתייעץ איתו במקרה הצורך.
בברכה,
אובחנתי בבעל הפרעות קשב וריכוז
בלי קשר לכך לקחתי כדורים נגד דיכאון והם עשו אותי מרוכז ב100 אחוז
המחשבה נהייתה צלולה פתאום הזיכרון נהיה מעולה פתאום הרגשתי שהמוח התחיל לעבוד בצורה אופטימלית מה שלפני כן סבלתי מבעיות ריכוז וזיכרון קשות.
רטלין לאחר מספר פעמים הפסיק להשפיע לי על הריכוז האם ייתכן שהפסיכיאטרית טעתה באבחנתה?
ובעצם הבעיית ריכוז היא משנית לדיכאון?
שלום לך,
זה ייתכן, שהרי דיכאון וחרדה יכולים להפוך אדם לפזור דעת ולא מרוכז, כל עוד הוא סובל מהם, מה שיכול להתפרש בטעות כהפרעת קשב וריכוז. תלוי מאוד מתי התחילה אצלך בעיית הריכוז, והאם התחילה לפני או במקביל להפרעת מצב הרוח. הפרעות קשב וריכוז בדרך כלל מתחילות בגיל ילדות ומלוות את האדם לאורך חייו. אם תמיד סבלת מבעיית קשב וריכוז (גם אם לא מאובחנת), ייתכן שהיא החמירה בעקבות דיכאון (או חרדה), וכאשר לקחת תרופה המשמשת לטיפול בבעיות הללו, חשת הקלה משמעותית.
בברכה,
 
ליבי
00:17 07.06.13
שלום,
אני לוקחת כבר 3 חודשים רסיטל 20 מ"ג ליום ואלפרוקס לפי הצורך ,
היתי חודשיים בבית בגלל זה, יש הרגשת שיפור וחזרתי לעבודה ב1.5 אך עד היום אני ממשיכה לנשום בכבדות עד כדי כך שאנשים שומעים את הנשימות שלי וזה מאוד מפריע לי , בנוסף יש לי גם שיעול יבש( לאחר בדיקות הבנו כי זה נובע מהחרדה)
ביום שני האחרון היתי אצל הפסיכיאטרית העלתה לי ל30 מ"ג ביום ו0.5 אלפרוקס ליום.
שאלותיי:
1. האם 3 חודשים לא מספיקים כדי שהכדור רסיטל יקלט בדם שלי ואחזור לעצמי?
2. היא הציעה לי לשלב טיפול CBT , אשמח שתמליצו על אחד מהבאים:
דר' אביב אוריס
דר' אברהם שולמית
דר' נחמיאס שושנה
דר' טייטלבויים ורד
דר' נוי יצחק

בתודה, ליבי
 
שרון לויט  
18:26 10.06.13
היי ליבי,
בדרך כלל, לאחר שלושה חודשים של טיפול בתרופות מהסוג של רסיטל, מרגישים שיפור במצב. השיפור הוא ברוב המקרים חלקי, אף על פי שלעתים יש אנשים שמדווחים על היעלמות מוחלטת של הסימפטומים בעקבות נטילת התרופה. כנראה שמה שאת חשה הוא שיפור חלקי. הסיבה שהציעו לך לשלב טיפול CBT היא, שהשיפור אינו מלא וכן הוא אינו עמיד בדרך כלל. כלומר, לאחר הפסקת התרופה, הסימפטומים חוזרים, אלא אם כן למדת להתמודד עם החרדה על ידי טיפול CBT.
איני יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים על גבי הפורום, מה גם שאיני מכירה את השמות שציינת.
בברכה,
 
ראובן
18:01 10.06.13
שלום רב. האם קסנקס שנלקח לפני השינה יכול לגרום לדום נשימתי לבן אדם נוחר? אני בחור בריא בד"כ, מטופל בציפרלקס בעקבות התקפי פאניקה ולאחרונה נמצא בתקופת לחץ ויש לי קושי להירדם.
 
מירב
23:34 08.06.13
שלום,
רציתי לדעת האם תרופות פסיכיאטריות שנלקחות במשך שנים יכולות לגרום גורמות לירידה בזיכרון?
תודה,מירב
 
שרון לויט  
14:12 09.06.13
היי מירב,
תלוי אילו תרופות. יש ראיות לכך שנטילת תרופות אנטי פסיכוטיות מ"הדור הישן" במשך שנים רבות (ואף בטווח הקצר), יכולה לגרום לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים. לגבי תרופות נגד דיכאון וחרדה, למיטב ידיעתי אין עדיין מספיק מידע, שכן רוב התרופות פותחו בעשורים האחרונים. לא ידוע לי על ירידה בזיכרון שנגרמת מנטילת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ישנות יותר (כמו פרוזאק). התייעצי עם הרופא שלך.

בברכה,
 
שוש
14:17 03.06.13
מזה 3 שבועות שהנני נוטלת כדור רומטיב 500 מג ואין שיפור משמעותי..

בימים האחרונים אני מרגישה יותר קשה מתי אני אמורה להרגיש את ההשפעה. ברצוני לציין שלפני 5 שנים לקחתי ציפרלקס ולקח לי מעל חודש עד שזה התחיל להשפיע. אולי יש קשר.
 
שרון לויט  
11:00 04.06.13
היי שוש,
אכן, ייתכן שייקח קצת יותר זמן עד שתתחילי ממש לחוש את השפעתה של התרופה. חכי עוד מספר שבועות, ואם אין שינוי, פני לרופא שרשם לך את התרופה והתייעצי איתו.
בברכה,
 
חרדתית?
17:33 02.06.13
שלום,
לפני כשנתיים לראשונה בחיי התנסיתי בעישון ג'וינט ווייט הידרו במסגרת טיול לאמסטרדם.
ערב אחד לקראת 9 בערב, עישנתי 3 שאכטות וכעבור כחצי שעה היו לי זרמים בידיים ותקף אותי פחד נוראי, עד כדי כך חשבתי שאני הולכת למות. חזרתי לחדר במלון עם חברתי ורציתי לשטוף פנים ופחדתי שהמים יהיו רותחים ואקבל כוויה. פחדתי מכל דבר שזז. פחדתי לשכב על המיטה ולהתכסות בפוך, שמא לא אחנק ואמות. מצד שני היו לי תחושות של לקפוץ מהחלון ותחושות עצבים בגוף. רק כעבור כשלוש שעות של סיוט זה עבר, אך לא ב 100%. למחרת בצהרי היום זה עבר לחלוטין, אבל הטראומה וכל פרטי מופע האימים נחקק בזכרוני.
ביום חמישי האחרון, חגגנו אצל חברים ושתיתי שוט אחד (שליש כוס חד פעמית) של אלכוהול ומיד לאחר מכן שתיתי קולה (קפאין) וקיבתי לא היתה ריקה.
כעבור כחצי שעה (שוב..) משתיית האלכוהול וכנראה ערבוב עם הקפאין, שוב אותה תחושה של כבדות בדיבור, חוסר פוקוס, בלבול במילים, ופחד... פחד פנימי משתק!
הלכתי לשירותים ושטפתי פנים, ראיתי שאני חיוורת ולא הייתי מסוגלת לדבר.
הלב שלי פעם בחוזקה, הפה היה יבש ונצמדתי לכוסות של מים ללא הפסקה ושלשולים שלא פסקו. ושב היו לי פחדים, אבל לא ברמה שהיו לי באמסטרדם. הרגעתי את עצמי ואמרתי לעצמי שהכל בסדר, נשמתי נשימות של יוגה (אבל פחדתי להיחנק), הלכתי יחפה על הריצפה כדי להירגע. לא היו לי תחושות שאני הולכת למות, אלא של פחד כלשהו ועצבים... הרבה עצבים היו לי בגוף. אמנם לא ניתן היה להבחין בזה, כי רק התהלכתי ושתיתי מים, אבל כל מי שמהחברים היה פונה אליי בשאלה האם הכל בסדר, הייתי מתעצבנת מבפנים, אבל עניתי בעדינות "עוד לא".
ההתקף או מה שזה לא היה, החל בשעה 10 בלילה לערך עד לשעה 1.30 בלילה !! שעות של סבל....
משהו בתוכי אמר לי שכנראה זה התקף חרדה, קראתי באינטרנט על כך, וכל הסממנים
שרשומים להתקף, היו לי. אבל, בכל מקום כתוב שההתקף הוא דקות, עד חצי שעה. בשני המקרים שחוויתי את החוויה הזו (אחרי ג'וינט ואחרי אלכוהול שאת שניהם אני לא "עושה" והם לא חלק מחיי), זה נמשך שעות!!
מה זה אומר לגבי? האם אני חרדתית? האם אסבול מכך בעתיד? מה עליי לעשות?
האם זה רק כתוצאה מתמהיל אלכוהול וקולה (קפאין), כי קראתי שזה "קטלני" ביחד?
חייבת לציין שלאחרונה היו לי לחצים בחזה (לפני ההתקף), ויום אחרי ההתקף (יום שישי) היו
לי כאבים בעצמות, בכתפיים. וגם היום (יום ראשון) היו לי לחצים בחזה.
אשמח מאוד להכוונה כלשהי ולהרגעה..... :-)
תודה רבה
 
שרון לויט  
18:22 02.06.13
שלום לך,
אני חושבת שלפחות רוב הסימפטומים (אם לא כולם) נבעו מחרדה. אם היה משהו שנבע מחומרים לא טובים שהכנסת לגופך, ודאי לא חווית שום תחושה שסיכנה את חייך או עשתה לך נזק בלתי הפיך בסופו של דבר. צריך לזכור שהכל עובר, גם אם לפעמים התחושות הן מאוד לא נעימות.
חרדה הופכת לבעיה מתמשכת או קבועה כאשר פוחדים ממנה. כלומר, הכל תלוי בצורה בה את רואה את הדברים, איך את מפרשת את האירוע, ומה את אומרת לעצמך לאחריו. כדי שהחרדה לא תחזור, צריך, פשוט מאוד, לא לפחד ממנה. לומר לעצמך דברים כמו: "זה שום דבר, זו רק חרדה, למרות שהחוויה מאוד לא נעימה, היא לא מסוכנת ולא מזיקה בשום צורה". "אני לא פוחדת שהחרדה תחזור, אני אתמודד איתה" ואפילו "נראה אותה מנסה לתקוף אותי". זה סוג הדברים שמחסנים מפני הפרעת חרדה, ואף עוזרים לבעיות קיימות לחלוף.
דבר נוסף, אין מושג כזה "חרדתית". יש אנשים הסובלים מחרדה, חלקם באופן טבעי ונורמלי (שהרי חרדה הוא רגש טבעי ואפילו הישרדותי, כשאנחנו פוחדים מדברים מסוכנים באמת) וחלקם בצורה מוגזמת, עד כדי הפרעת חרדה.
בברכה,
 
שוב אני
00:24 03.06.13
שרון תודה על התשובה.
האם אני צריכה לטפל בבעיה? או שזה מוקדם?
 
שרון לויט  
11:50 03.06.13
את יכולה לפנות כבר עכשיו, אם העניין מציק לך, או לחכות עוד קצת ואולי אם לא "תעשי מזה עניין" זה פשוט יחלוף. תלוי בהרגשה שלך.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
שלום רב ..אני בן 35 עובד ומתפקד סובל מנדודי שינה ונוטל תרופות כ5 שנים ברצף 12 מג" מירו וכמוסה של מודאל 50 מג" ..האם אני צפוי לסבול בעתיד מהרס הכבד או איברים אחרים בשל נטילת התרופות במשך זמן רב ..בעבר הנורולוג אמר לי שהתרופה מודאל הורסת את הכבד וזוהי תרופה רעה שרצוי להחליף התייעצתי עם הפסיכיאטרית על כך ונאמר לי לא להחליף את התרופה ....אשמח לשמוע את דעתכם על כך ...2 .האם כדאי לי לנסות להיגמל מהתרופות אם זה אפשרי בכלל ?
שלום לך,
ייתכן שהתרופות שאתה נוטל משפיעות לרעה על הכבד. אולם, לא ברור לי בדיוק ממה אתה סובל ומהי בעייתך (מודאל משמשת לטיפול בסוגים שונים של בעיות), כך שלא מומלץ לנסות "להיגמל" (במרכאות מאחר שתרופות כמו מודאל אינן ממכרות) מתרופות מרשם שהרופא ממליץ לך לקחת. יש בעיות נפשיות מסוימות המצריכות נטילת תרופות למשך תקופות ארוכות, לעיתים אפילו כל החיים. אם מדובר בבעיות כדיכאון וחרדה, ניתן לפתור אותן באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (במקביל לתרופות) ולאחר מכן להפחית בהדרגה את נטילת התרופות עד להפסקתן, אולם, לא כל בעיה נפשית/ מוחית ניתנת לפתרון, וקיימות בעיות נוירולוגיות כרוניות.
אני מציעה להתייעץ עם הרופא כדי לשקול את האפשרות של החלפה לתרופה אחרת- קיימות תרופות חדשות יותר בשוק כיום, שגורמות פחות תופעות לוואי. אם הפסיכיאטרית אינה מסכימה, ניתן להביא לה מכתב מהנוירולוג, ו/או להתייעץ עם פסיכיאטר נוסף לחוות דעת שנייה. ייתכן שהעמדה שלה נובעת מהיכרותה איתך וידיעתה, אולי, שתרופות אחרות לא עוזרות לך באותה מידה (כלומר, אם ניסית כבר בעבר תרופות אחרות).
בנוסף, מומלץ לעשות פעם בתקופה בדיקת תפקודי כבד, וכמובן בדיקות כלליות.
בברכה,
מהניסיון שלי- זה בהחלט אפשרי. אפשר לשאול למה אתה לוקח כדורים? האם בגלל נדודי השינה? אם כן- חשבת להבין *למה* יש לך נדודי שינה? אני הפסקתי עם הכדורים וזה נהדר. אבל כל אחד עושה מה שטוב לו, ובזמן שטוב לו. אם תרצה עזרה- בשמחה.
הי. אני אשתדל לקצר, כי גם ככה אני מרגישה מעט אהבלה :)

אני בחרדה!!!!!
אחרי מלא זמן שאני גרה בדירה שכורה, ורוב הזמן הזנחתי אותה- כלומר ניקיתי מדי פעם אבל לא הרבה ולא הכל, וחייתי חלק מהזמן בזוהמה שלא כדאי לכם שאתאר אותה-
התחלתי לנקות מלא דברים. הפשרתי וניקיתי את המקרר, מתחת למיטה, ועוד כל מני. גיליתי שחרק כלשהו אוכל את המשקוף שלי, פגשתי למרבה הזוועה בג'וק, גיליתי שהמקרר לא עובד טוב וצריך להזמין טכנאי, ובלי קשר הצטברו הרבה תיקונים לבקש עזרה בהם מבעל הבית שלי: לחצן האסלה שנשבר, הניאגרה שמרעישה מדי פעם ספונטנית, ידית הברז במקלחת שהתפרקה, תריס שנשבר בו חלק, ואולי יש עוד!
בקיצור, אני הולכת לקרוא לבעל בת שלי ולספר לו שחצי הבית מתפרק והחצי השני נאכל ע"י טרמיט/ג'וק! בנוסף הבעל בית גר מעלי והעיר לי מדי פעם על הבלגן ופעם גם נכנס בלי שאמר לי וראה את זה בעצמו.
נראה לי שהוא יעשה אחד ועוד אחד וידע להאשים אותי על הטרמיטים, הג'וק, על המקרר שהזנחתי וגם על כל השאר. נדמה לי שאי אפשר לפספס את ההזנחה. מקווה שאני טועה.

יש לי רגשות אשמה עצומים. אני יודעת שקיבלתי דירה חדשה ומקסימה וזיהמתי אותה כראוי על ידי הזנחה פושעת. זה שאני "חוזרת בתשובה" עכשיו זה יפה, אבל אני מפחדת שבעל הבית שלי יאשים אותי, שאצטרך לשלם מלא כסף, שהוא יצחק עלי, או יכעס עלי,
אני מפחדת שהרסתי את הדירה אני מתביישת.. אני גם מפחדת מהג'וק שלא הצלחתי לתפוס, אני ממש מבועתת!
שלום לך,
ייתכן שבעל הבית אכן יאשים אותך בחלק מהדברים, יכול להיות שלא בצדק (נשמע לי קצת מופרך שלכלוך ובלגן גורמים לדירה במצב טוב להתפרק לגמרי). בהחלט ייתכן שהחרדות שלך מוגזמות, שכן מדובר בדברים לא נעימים, אבל זה בהחלט לא "סוף העולם". אם היית מכניסה את הדברים לפרופורציות נכונות, כנראה שלא היית מרגישה מבועתת.
אם קורה לך בתחומים נוספים בחיים, ובסיטואציות נוספות, שאת חשה חרדה מוגזמת מדברים שאינם באמת מסוכנים לך, הייתי מציעה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודדות עם החרדה וראיית הדברים בפרופורציות הנכונות. אם מדובר רק בסיטואציה הזו, את יכולה לנסות למצוא לעצמך אמירות הגיוניות לומר במקום אלה המוגזמות שעוברות לך בראש. בכל אופן, אני מאמינה שכשתתעמתי עם בעל הבית בסופו של דבר, תיווכחי לדעת כי השד אינו נורא כל כך כמו שחשבת- וכך הדבר ברוב המצבים בחיים, מהם אנו פוחדים בצורה מוגזמת.
בברכה,
 
,
18:49 02.06.13
אני בטיפול אחר, תודה על ההצעה.
מכיוון שאני מסכימה אתך-והרי זה כל העניין עם חרדה- היא משנה לנו את תחושת המציאות ואז לא בטוחים מה מסוכן ומה רק קצת לא כדאי, מה נוראי ומה רק קצת לא נעים..
מהסיבה הזו אני חושבת שאני לא יודעת להעריך האם אני לא בסדר. האם לא בסדר שלא קראתי לבעל הבית שלי במשך למעלה משנה וחצי- כשידעתי שצריך לתקן כל מני תיקונים?

בעצם לא אמרתי את הדבר הכי חשוב ושהכי גורם לי להרגיש לא בסדר: היו בדירה שלי דברים לתקן, ולא זימנתי את בעל הבית לתקן אותם כי זה היה מצריך אותי לנקות ולסדר. וכך נוצרה הזנחה כפול שתיים

ברור לי שאולי הגיע ג'וק באשמתי- אבל לגבי שאר הדברים אני מסכימה אתך- הם התפרקו מעצמם, והחומרים של הדירה כנראה לא הכי איכותיים.

במה אני אשמה/אחראית ובמה לא? זה כן חשוב לי לדעת.
 
שרון לויט  
18:58 02.06.13
אני חושבת שכדאי להביא בעל מקצוע מתחום הבניין, חשמל, אינסטלציה וכדומה כדי שייתן את חוות דעתו לגבי הגורמים האפשריים לנזק. אני כמובן לא יכולה להעריך...
בכל מקרה, שום דבר הוא לא "נוראי". המילה הזו מאוד מלחיצה וגורמת לסיטואציות להיראות מפחידות בצורה מוגזמת. אין שום סכנה לחייך או לשלמותך הפיזית. יש רק אי נעימות קטנה, אי נעימות בינונית ואי נעימות גדולה... כדאי לדבר על זה בטיפול ולהעלות זאת, לדעתי רצוי שטיפול יספק לך כלים להתמודדות עם החרדות (שכנראה מלוות אותך גם בתחומים אחרים).
בברכה,
אגב הייתי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וזה ממש לא התאים לי. זה לא מתאים לכל אחד.

תודה על התשובות
קצת עצבנה אותי למען האמת.

קודם כל- ציפיתי למעט אמפתיה. נדמה שמיד קפצת לתת את תשובותייך המלומדות, ואני סתם רציתי קצת תמיכה. זה לא רק את, הרבה מטפלים טועים בעניין הזה- קופצים ישר לומר לך מה בעצם הבעיה שלך לפי הדברים הנורא חכמים וחשובים שהם יודעים. שוכחים שמדובר בשני אנשים בעולם- שמדברים, ואחד רוצה תמיכה.
שנית- התייחסת למילה "נוראי"- אותך אולי היא מלחיצה, אותי אולי לא, ובכל מקרה נתתי אותה כדוגמה למלים שמבטאות חרדה. אל תחליטי לי מה מלחיץ ומה לא.
דבר שלישי- ההתיימרות שלך לדעת אם אני סובלת מחרדה בתחומים אחרים קצת לא במקום. את לא מכירה אותי, בסך הכל כתבתי הודעה בפורום וביקשתי עצה/עזרה/תשובה לגבי נושא מסויים.
ולסיום- ניכר שחשוב לכם מנהלי הפורום לתקוע בכל מקום את עניין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המהולל. זה ממש לא מתאים. זה מספיק שבכל הודעה מצורפת החתימה שלך עם מעין פרסומת לשרותייך. לא כל עצה צריכה להסתיים בהמלצה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. יש הרבה טיפולים, שיטות ודרכים לצאת ממצבים ולטפל, לכל אחד מתאים משהו אחר.
יהיה יותר מקצועי מצדכם לציין את זה.
זה מרגיש שלאן שלא תפנה בעולם הזה- אתה נמצא בתוך פרסומת אחת גדולה. זה לא לעניין. לא בפורום תמיכה.

אני מאוד מודה לך על התשובות. שלום.
חג שמח. לפני כמה זמן ישבתי בבית קפה,והכרתי בחור כובש יפה תואר ממוצא בדואי.כשדיברתי איתו הרגשתי שאני ממש מתאהבת בו,והוא נתן לי את המספר טלפון שלו.כשהתקשרתי אליו התברר לי שהוא בכלל נשוי.מאז אני מפחדת להתקשר אליו עוד פעם כי אני מפחדת איך אשתו תגיב.ומצד שני בא לי להתקשר אליו ולהגיד לו שלמרות שהוא נשוי אני רוצה קשר ידידותי גם עם אשתו.אני ממש מאוהבת בו ולא מפסיקה לחשוב עליו,אנא בבקשה אשמח עם תציעו לי מה לעשות,זה מאוד חשוב לי,אני מיואשת תודה מראש וחג שמח לכולכם.
 
שקד
21:12 26.04.13
שלום,
רציתי לדעת למה לכל דיכאון אצל אותו אדם מתאימה תרופה שונה?
אשמח לתשובה מפורטת אם זה אפשרי.
תודה!
 
שרון לויט  
11:28 29.04.13
היי שקד,
לא הבנתי את השאלה...
ומוח שונה. אין באמת אותו דיכאון לכל אחד. לתפיסתי, דיכאון מורכב משילוב של הרגש הגוף הנפש והרוח שלנו (והקשר שלהם יחד, ועם העולם, ועוד דברים אולי). כל אדם הוא שונה ומורכב. כמו שאין שני אנשים אוותו דבר אין שני דיכאונות אותו דבר. דיכאון זו לא מחלה, כמו שפעת נניח. זה סימפטום לדבר שעובר על האדם ומגיע עמוק עמוק מתוכו. לנסות לתת מרפא לזה זה כמו לפתור את סוד היקום. אפילו הרופאים הפסיכיאטרים לא יודעים להתאים תרופה. הם סתם מנחשים. תרופות הן עזרה ראשונה עקומה, שלאחריה צריך לעשות עבודה עמוקה של להבין מה קורה איתי מה אני רוצה איפה אני ולמה אני מרגיש מה שאני מרגיש. אדם הוא יקום.

אלו היו שלושים שניות רוחניקיות בשקל תשעים, שכולן אמת

בי.
שלום,שמי יצחק,אני בן 35 נשוי+2.אני ראשית אציין שאני אדם מאוד רגיש שלוקח הכל ללב כמו שאומרים.שאלתי היא כזאת,כבר מעל שנתיים אני נמצא במצב רוח ירוד עד מאוד אם כי משתנה(לפעמיים שמח),אני מרגיש בדידות בחיים,חוסר ביטחון והערכה עצמית,תחושה של כישלון אל מול ילדי ופחד שאין בי את היכולת לתמוך בהם.אני כמה שנים כבר סובל מקושי אדיר בלהרדם(לפעמיים אני שוכב ומתהפך במיטה 3\4\5 שעות)כל דבר מפריע לי,משב של רוח,אפילו הלד של הטלוויזיה מפריע לי.יש לי התקפות של זיעה קרה ולפעמיים גם צמרמורות.המון מחשבות על האם אני הולך למות וכאלה.המון התפרצויות של עצב עמוק ,כעוס רוב הזמן ומרגירש תחושת רחמים עצמים.בשנה האחרונה התתחלתי לפתח מין ריחוק מהסביבה וגם שאני יוצא מהבית אני רק חושב על איך אני חוזר לחדר ומסתגר.אני נוטה לסגור עצמי ושוב,בשנה האחרונה אני מעדיף להיות בחושך כמה שיותר שזה אומר שאני מגיף את כל הבית בשביל שלא יכנס אור במהלך היום.בכלל,מעדיף להיות בחושך רוב זמני.לפני מספר ימים הלכתי לרופא שיתן לי כדורי שינה,הוא שאל אותי שאלות ונתן לי כדור בשם"זורדום"על מנת להרדם מהר וקבע לי תור לנוירולוג לחודש הבא.לצערי לא פעם ולא פעמיים אני שרוי במחשבות אובדניות(לא מימשתי לעולם)אבל מצד שני מאוד מפחד מהמוות ולפעמים אני בוכה מהמחשבה על הגעגוע ליקירי.הדבר שהכי מכאיב לי זה שאיני מסוגל לבכות יותר,מעולם לא הייתי ככה ובשנים האחרונות אני פשוט לא מסוגל לבכות לא משנה עד כמה אני רוצה.יש בי מין קול שמתחנן שאישתי או מישהו מקרובי יבחין במצוקתי אבל אני נופל על אוזנים ערלות ולא מוצא בי את הכוח להתמודד לבד עם מצבי שמדרדר מיום ליום.איני יודע מה לעשות ואני חושש לעצמי יותר מתמיד כי אני רואה את ההדרדרות במצבי.למען האמת אני הבנתי את מצבי רק לפני כמה ימים עקב הביקור אצל הרופא ומתן הכדור שהוא למעשה כדור פסיכאטרי למיטב הבנתי.הכדור עוזר לי להרדם אבל עם זאת מוסיף לעצב שגם ככה קיים ומגביר אותו עד כדי הרגשת שיגעון.לאחרונה התחלתי להמצוא עצמי במצבים של ריחוף,איבוד זיכרון מהיר,ואפילו איבוד כושר התמצאות.איני יודע לאן לפנות ותחושת "אני בודד בעולם"רק מוסיפה לכאבי,כמו שציינתי ניסיתי לשדר אותות מצוקה כלפי אישתי ומשפחתי אבל כנראה שהם לא רואים אותי.האם "נגזר דיני"??האם מישהו יוכל להאיר את עיני משפחתי\אישתי?תודה על ההקשבה.
יצחק.
 
שרון לויט  
15:57 05.05.13
היי יצחק,
בהחלט ייתכן שאתה סובל מדיכאון, אם כי צריך שיחה מעמיקה כדי לאבחן בדיוק ממה אתה סובל.
אני מציעה לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר בהקדם האפשרי, ולאחר מכן רצוי להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי (רצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית).

בברכה,
 
יצחק
02:30 07.05.13
המענה.אנסה לאסוף את עצמי וללכת לפסיכיאטר בהקדם אם כי לא בשביל עצמי,אלא עבור משפחתי.אני מרגיש ככישלון מולם והרגשת "איכזבתי אותם".אציין שגם יש בי ממש פחד מזה שאני לא יוכל לכלכל את משפחתי ואני יאכזב אותם בתור אבא\בעל.אנחנו לפני מעבר דירה ויש בי פחד ממשי מהנושא,אני רואה סוג של הכל שחור.תודה שוב.

יצחק.
 
יניב
14:45 13.05.13
קראתי את מה שכתבת. מאוד עצוב ומרגש. מקווה ומאחל לך להרגיש טוב. אני יכול לומר לך מתוך הקרה של מצב דומה, צריך הרבה סבלנות. תציב לך מטרה אטגרית, רצוי בספורט, ריצה למרחק ארוך ותתחיל להתאמן. זה עוזר.

בהצלחה עם הרבה אנרגיות חיוביות.
 
אליאנה
21:49 14.05.13
תיגש לטיפול תתן צ'אנס לפסיכולוגיה וגם אולי לטיפול תרופתי צריך סבלנות
אבל לאחר כחודשיים רואים אור סוף סוף
מניסיון תאמין לי גם אני הייתי בתוך בור שחור אך הטיפולים והתרופות עזרו
תתעודד
בהצלחה
ומקום לפרוק בו, לבכות ולקבל חיבוק
זו תחושתי
ממליצה על טיפול במגע-ביוסינטזה
 
פומיקי
14:59 21.05.13
מחפשת את התרופות הבאות:
קלונקס 0.5-2 מ"ג
לוריוון 1 מ"ג
גם קסנקס יתקבל בשימחה.

ניתן ליצור קשר במייל: keren_ariel@hotmail.com

בתודה גדולה על העזרה.
מזה, סחר בסמים?
שלום ,
אני בחורה בת 24,יש לי כמה אנשים במשפחה(דודות,אבא שלי ואמא שלו) שלקו בגילי בערך בחרדה ומטופלים ע"י כדורים כבר כמה שנים.
סימפטומי החרדה שיש לי בעיקר הם : קשיי נשימה ושיעול טורדני יבש.

ב10.3.13 היתי אצל פסיכיאטרית פעם ראשונה בחיי והיא נתנה לי את התוכנית הבאה:
-שבוע ראשון: 10 מ"ג רסיטל ליום ו0.25 מ"ג אלפרוקס ליום
- שבוע שני : 10 מ"ג רסיטל ליום ובעת הצורך 0.25 אלפרוקס ליום(והיה צורך)
-שבוע שלישי והלאה עד הודעה חדשה: לעלות 20 מ"ג רסיטל ליום ולא לגעת באלפרוקס.
הבנתי כי האלפרוקס ממכר ,לכן החלטתי כי אטול רק בעת הצורך, יוצא מכך שבחודש הראשון היתי לוקחת בין 0.25 - 0.75 אלפרוקס.
בחודש השני התחלתי לקחת באמת במינון נמוך 0.25 -0.5 אלפרוקס ליום, ולאחרונה אפילו היה שבוע שלא לקחתי אלפרוקס כלל אבל עדיין היו לי קשיי נשימה אבל עם הקלה , פתאום קבלתי לאחר השבוע ללא האלפרוקס התקף חרדה קטן וחזרו לי השיעולים היבשים(!) רק שהפעם יותר מטרידים וקולניים .
חשל"צ כי עשיתי בדיקת תפקודי ריאות+CT חזה +בדיקת דם לשעלת והן יצאו תקינות למעט בדיקת הct חזה שבה גילו כי יש לי שרידים/זיהום דלקתי ונתנה לי במשך 10 ימים אנטיביוטיקה והיא לא עזרה, לכן היום ממש רופא המשפחה הגיע למסקנה כי הכל נובע מהחרדה ועלי לקחת מעתה והלאה 1 מ"ג אלפרוקס עד שארגיש מצויין כמו בעבר.

שאלותיי הן:
1. האם רופא משפחה יכול לקבוע כזה דבר בלי התיעצות מפסיכיאטרים?
2. האם עלי לקחת 1 מ"ג בבוקר בבת-אחת או שמא לחלק במשך היום?
3. האם יש מצב שלא אתמכר (ראו את שרשמתי מעלה , אני הצלחתי להתמודד עם 0.25 , לפעמים בין 0.25-0.5 ואפילו שבוע הצלחתי להיות בלי אלפרוקס)

תודה על תשובתכם, ליבי
 
ליטל
20:56 30.05.13
שלום,
התחלתי לפני כשלושה שבועות טיפול ברמוטיב 250 מ"ג, הכדור הוא ורוד עגול, דיי גדול, פסיכולוגית יש לי בעיה לבלוע אותו, ועוד פעמיים ביום, מה שמגביר לי את החרדה במקום להיפך.
רציתי לשאול אם יש לכם מושג לגבי החבילה של ה-500 מ"ג, באיזו צורה מגיע הכדור, אולי ניתן לחצייה, שלא כמו של ה-250 מ"ג.
מה גם שבינתיים אני לא מרגישה שינוי משמעותי בהרגשה הכללית, אולי כי בגדול מתנגדת לכדורים כטיפול, או שיש להמתין עוד קצת זמן ולתת צ'אנס.
בכל מקרה, תודה
:)
+ הוספת הודעה
   1 ...  8  9  10  11  12  13  14  15  16  ...  196  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה