בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
שירה
06:58 05.08.15
מה שלומך ?
 
אנונימית
10:25 05.08.15
אני מרגישה שאני קצת מתאוששת,אני חייבת לקחת את עצמי בידיים,זה מאוד קשה,אבל היום אני מרגישה טיפה התאוששות.אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריכה את הדאגה והתמיכה שלך ובכלל גם גלית גם שרון המנהלת של הפורום אני כל כך מודה לכם על כול ההתעניינות והאכפתיות,מאחלת לכם רק אושר בחיים,אתם מדהימים.אוהבת אתכן.
 
שירה
10:51 05.08.15
אין לך מה להודות לי. תני לעצמך זמן. לא סתם יש שנת אבל. אבל את קחי את הזמן שלך אבל אל תשקעי בזה כי היא לא תחזור. תשקיעי בעתיד שלך . לכי להצגות מסעדות טיולים. ההני מהחיים. לכי לבריכה זה כיף אדיר. תרשמי לקורס או סדנא תלמדי משהו. תקראי ספרים. תנסי להכיר חברות חדשות. יהיה טוב מותק. חייכי ועוחם יחייך אלייך. ☺
 
אנונימית
12:04 05.08.15
אין לי מילים,את מרגשת אותי,שולחת לך הרבה חיבוקים.
 
שירה
03:57 04.08.15
אני מקווה שאת מתאוששת. צאי לטבע לחיים. תהני מכל יום שיש. עוטפת אותך באהבה ושמחה. יום טוב☺
 
שירה
08:33 04.08.15
אז מי ידאג לילדה עכשיו?
 
אנונימית
09:11 04.08.15
היא נמצאת אצל סבתא שלה,אין לי מושג בינתיים.אבל כרגע היא אצל סבתא.מאחלת לך יום נפלא,אוהבת אותך.
 
שירה
09:18 04.08.15
תהיי בקשר עם הילדה זה יכול לעזור לך. נקווה לטוב.
 
אנונימית
11:47 04.08.15
בוודאי שאני אתמוך בילדה,ובמשפחה אני אשמור איתם תמיד על קשר,הם בשבילי כמו משפחה.
 
אנונימית
13:25 03.08.15
הי שרון.אני מצטערת שאני כותבת לך יותר מדי,היום ההלוויה לפנות ערב,אני יושבת בבית כולי אם רעידות ויש לי כאבים פיזיים בגוף,אני כמובן אלך להלוויה אבל רציתי לשאול וזה באמת מאוד דחוף לי וגם אודה לך על זה אם תוכלי לייעץ לי מה אני עושה אם התחושות הפיזיות והרעידות בגוף לפני ההלוויה,זאת הרגשת טראומה וחרדה נראה לי.אשמח לתשובה מהירה לפני ההלוויה אני מקווה,תודה מכל הלב.
 
שירה
16:45 03.08.15
הלוויה מעוררת רגשות קשים לכל אחד. אבל את בחורה בוגרת ויכולה לשלוט בזה. אולי תקחי כדור הרגעה ותלכי עם מידהו קרוב. יכולה לספר לך שלפני 12 שנה אח שלי מת באופן הכי מפתיע והרגשתי שהשמים נפלו עליי. לא ידעתי את נפשי מרוב פחד ולחץ לקראת ההלוויה. פחדי מאיך שאמא שלי תגיב. פחדתי שלא אעמוד בזה. אבל עם כל.הכאב והצער הלכצי לעפרד ממנו באופן אישי. אני שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה וחוזק. אלוהים יהיה איתך וישמור עלייך. נשיקות😙
 
אנונימית
19:42 03.08.15
קודם כול אני ממש מודה לך על כול הדאגה והתמיכה.אני מצטערת לקרוא שאיבדת את אח שלך אני מצטערת לשמוע על זה.באמת זה קשה והכי כואב בעולם לאבד אח וזה מצער אותי שעברת דבר כל כך כואב ונורא.אני חזרתי עכשיו מההלוויה היה לי מאוד קשה היינו חברות המון שנים גם גרנו אם עוד שותף ביחד.ולא תאמיני אבל השותף שלי עזר לקבור אותה.זה היה קשה מאוד,אני עדיין לא מאמינה שהיא איננה קשה לי לקלוט את זה,לא מפסיקה לחשוב עליה ולבכות,זאת פעם ראשונה שאני חווה אובדן של חברה כל כך קשה.אבל איך אומרים?כמה שזה כואב החיים ממשיכים וצריך להעריך את החיים.צריכים להגיד תודה לקדוש ברוכו שכול יום אנחנו קמים בבוקר בריאים.זה יקח לי זמן להשתחרר.שלא נדע צער יותר,אמן.שולחת לך הרבה אהבה ושוב תודה.
אבל המוות הוא חלק מהחיים. אבל הכי עצוב זה.שיש אנשים שחיים כמו מתים ולא נהים מהחיים. אני מקווה שאת מעריכה את החיים וממצה אותם. ודרך אגב הת כמה הייתה החברה שלך? תרגישי טוב.
 
אנונימית
23:20 03.08.15
אני יושבת וכותבת לך וכול הזמן בוכה.חברתי היתה צעירה בסך הכול בת 49.היא היתה מדהימה,תמכה פרגנה אהבה לעזור אין דבר יותר כואב מזה.וכמו שאימא שלי אמרה אם הזמן זה יעבור.אבל מאוד קשה לי כרגע.אני במשבר נוראי.שלא נדע עוד דברים כאלה.תודה על תמיכתך גלית ושולחת לך הרבה אהבה.
יש לה ילדים?
 
אנונימית
06:06 04.08.15
היא היתה אם חד הורית לבת אחת.
 
שרון לויט  
11:10 04.08.15
שלום לך,
לגבי התחושות הפזיות, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לא "להתרגש" מהן יותר מדי. חשוב לזכור שאלו תחושות טבעיות ונורמליות של חרדה ואף של התרגשות (גם לפני התרגשות חיובית הן עשויות להופיע באותה מידה!). התחושות האלה אינן מסוכנות לגוף, והן דרכו של המוח להתריע בפנינו על אירועים חשובים, ואולי כאלה שמכילים סכנה (גם אם הסכנה אינה אמיתית אלא נתפסת). הן כמובן יחלפו כשהאירוע הקשה יעבור, והדבר הטוב ביותר לעשות הוא לקבל אותן ולהיעזר בסביבה תומכת במהלך האירוע הקשה.

בברכה,
יום טוב.
רציתי להציע לשנות את שם הפורום לטיפול בדכאון ןחרדה. ככה זה נותן תקווה שיש טיפול. השם דכאון וחרדה מן.הסתם.מכניס עוד דכאון. הלוואי ולא נדע רוע כזה אמן!!!
היי שירה,
את יכולה לפנות להנהלת האתר BEOK אם יש לך הצעות כאלה. זהו אינו פורום "שלי", אלא של האתר ואני רק עונה כאן לשאלות...

בברכה,
 
אנונימית
17:22 02.08.15
הי שרון.אתמול בבוקר התקשרו אלי עם בשורה לא טובה,שחברה הכי טובה שלי,קיבלה דום לב והיא נפטרה.קשה לי לעקל את זה,אני כול הזמן לא מפסיקה לחשוב עליה,בוכה כול היום ביטלתי ללכת לעבודה השבוע מחר ההלוויה וקשה לי לעמוד בהלוויות.מה עושים במצב כזה?זאת פעם ראשונה שאני חווה אובדן של בן אדם כל כך קרוב.תודה על התמיכה.
 
שרון לויט  
22:24 02.08.15
שלום לך,
מצטערת לשמוע על חברתך. זה אכן מאוד עצוב וקשה להתמודד עם מוות של אדם כה קרוב. התגובה שלך היא טבעית ונורמלית, ובשלב זה הייתי ממליצה בעיקר לתת לזה להיות. עם הזמן, התחושה תשתנה ותיעשה קהה יותר, אך כרגע תני לזה מקום והשתדלי לדבר על כך עם אנשים קרובים ולא "לשמור בבטן". אפשר גם לתת לזה ביטוי בכתב, בבכי או בדרך יצירתית כלשהי. לגבי הלוויה, לדעתי חשוב ללכת מאחר שזו ההזדמנות שלך להיפרד ממנה. אם לא תלכי, את עשויה להתחרט על כך מאוחר יותר. נכון שזה קשה, אך זו ההזדמנות לתת ביטוי לרגשות ו"לשפוך" הכל, יחד עם עוד אנשים קרובים אליה (ואולי גם אלייך) שהכירו אותה.

בברכה,
 
אנונימית
23:18 02.08.15
זאת פעם ראשונה שאני חווה אובדן כזה קשה,אני לא מפסיקה לחשוב עליה זה קרה בפתאומיות,אבל אני מקווה שאתגבר בבוא הזמן ואחזור לשגרה,תודה על תמיכתך.
 
שירה
02:32 03.08.15
תני לעצמך זמן להתאבל. דברי עליה עם אנשים שמכירים אותה. תכתבי לה מכתבים זה מנקה את הנפש. תשתדלי להעסיק את עצמך בעדייה. אם את עובדת זה מצןין. אז בנוסף אולי תלכי לחוג או קורס שיתן לך משמעות. ואל תשכחי את כיף.הקיץ מקלחות רעננות. בריכה וים. גלידות ארטיקים. שתיה מרובה. ופירות קיץ אבטיח מלון. תאנים. סברס. אפרסקים ועוד ועוד. אבטיח הוא הכי. החים חזקים מהכל. נאמר על המתים במותם ציוו לנו את החיים. תחיי את החיים!!!!!!!!!
 
אנונימית
07:26 03.08.15
מחמם את הלב,תודה על התמיכה,שירה.
לגרום דכאון?
היי שירה,
שיבוש בשעות השינה בהחלט יכול להשפיע על מצב הרוח. הוא אינו הגורם הבלעדי לדיכאון, אך הוא יכול להצטרף לגורמים נוספים ולהשפיע. יש לשים לב היכן הביצה והיכן התרנגולת, שכן גם דיכאון עשוי לגרום לשיבוש בשעות השינה...

בברכה,
 
אנונימית
10:51 30.07.15
האם קיים דבר כזה דיכאון קיץ? אני מרגישה שקשה לי לצאת מהבית בתקופת הקיץ ומרגישה דיכדוך,מרגישה שזה מפריע לי בחיי היום יום,אשמח לתשובה תודה.
 
שרון לויט  
16:35 01.08.15
שלום לך,
דיכאון עונתי בהחלט יכול להיות קיים בקיץ. אין הכרח שיהיה דווקא בחורף. הוא נקרא "עונתי", מאחר שהוא תלוי בעונת שנה מסוימת.

בברכה,
 
אורית
21:15 27.07.15
ערב טוב.רציתי לדעת איך להתמודד אם לחץ נפשי וחרדה באופן מיידי בלי ללכת לפסיכיאטר.תודה רבה.
 
שרון לויט  
22:21 29.07.15
היי אורית,
באופן מיידי, הדבר הכי טוב שניתן לעשות הוא לקבל את החרדה.. במצבים של לחץ נמוך, מה שנקרא "סטרס", אפשר להשתמש בתרגילי הרפיה למיניהם ופעילות גופנית. אולם, יש לשים לב כי תרגילי הרפיה אינם יעילים במצבים של חרדה עזה והתקפי חרדה. במצבים כאלה, צריך ללמוד לקבל את הפחד ולהישאר איתו עד אשר חולף מעצמו.
ממש אין צורך ללכת לפסיכיאטר במצבי חרדה. התרופות המשמשות להקלה על חרדה יכולות להחמיר את המצב בטווח הארוך, והתרופות שמקלות בטווח הארוך (ולא הקצר) אינן פותרות את הבעיה. עדיף להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול ללמד כלים מאוד יעילים להתמודדות עם החרדה ולפתרון הבעיה מן השורש.

בברכה,
 
אני
18:33 28.07.15
בת 40 נשואה פלוס שלושה ילדים, מטופלת יותר מעשר שנים בכדורים נגד דיכאון בעקבות דיכאון אחרי לידה, לפני כשנה החלפתי טיפול תרופתי לאחר ששוב נכנסתי לדיכאון לאחר פיטורים(מרסיטל לויפאקס), הרגשתי הטבה,ושבוע שעבר לאחר מקרה שקרה שוב אין לי מצב רוח אין לי חשק לדבר או לראות אנשים, האמת שאני מרגישה שאין לי כבר כח יותר, נמאס לי ליפול כל הזמן לדבר הזה, כל החיים שלי כמעט הם ככה, אם לא הילדים לא חושבת שהייתי רוצה לחיות בכלל, הייתי גם בטיפול פסיכולוגי כשנה, אפשר להגיד שדי הרמתי ידיים, אם אלה החיים שצפויים לי? האם אפשר לצאת מזה בכלל או שכל פעם שקורה משהו רע אני אחזור למקום הריק והרע הזה?
 
שרון לויט  
23:19 28.07.15
שלום לך,
בהחלט יש מה לעשות, אל תאמרי נואש. ראשית, יש לבדוק באיזה טיפול פסיכולוגי היית, ואם את מרגישה שהוא נתן לך כלים להתמודדות. ייתכן שלא ניסית טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לתת לך כלים מאוד יעילים להתגבר על הדיכאון. הוא יכול לעזור לך לשנות את החשיבה השלילית וללמוד לחשוב בצורה רציונלית יותר, וכן לתת לך כלים התנהגותיים שיעזרו לך לשמור על "ראש מעל המים" ולא ליפול למצבי רוח רעים. בנוסף לכך, קיים טיפול בגרייה מגנטית למוח, שתופס תאוצה בשנים האחרונות כטיפול יעיל לדיכאון.
ממליצה מאוד לעסוק בפעילות גופנית, אני מכירה אנשים שיצאו מדיכאון רק בזכות הפעילות. כמובן ששמירה על תזונה נכונה (יש אפילו טיפול בתזונה לדיכאון), שינה טובה והרגלים בריאים באופן כללי יכולים לעזור מאוד לשיפור ההרגשה.

בהצלחה!
הי למנהלת הפורום.בשבוע האחרון אני מרגישה מצב רוח ירוד עקב משהו שחיכיתי לו מאוד,ובסוף זה לא מומש.אני מרגישה חוסר אנרגיה אין לי חשק לדבר אם אף אחד אני רוצה לחזור למצב רוח טוב ולחיזוק האנרגיה.אני אשמח לעזרתך תודה רבה.
 
שרון לויט  
23:15 28.07.15
היי הילה,
אני מאמינה שהאכזבה תתמתן בסופו של דבר ומצב הרוח ישתפר מעצמו. בינתיים, את יכולה להעסיק את עצמך בפעילויות נעימות למיניהן, על מנת שלא לשקוע בחוסר מעש המעודד מחשבות שליליות. חשוב גם לזכור שעם כל הצער שבדבר, פעמים רבות אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים. כל עוד לא נחשוב שאנחנו חייבים לקבל את רצוננו, הציפיות קצת יתמתנו והאכזבה לא תשתק אותנו.

בברכה,
 
על כאב כרוני?
12:07 25.07.15
שלום

אני לוקחת עשרה ימים סימבלטה, שבוע 30 ו4 ימים 60.
לקחתי מלכתכילה בלל דיכאון וחרדות יחסית קלים אבל בעיקר בגלל כאב כרוני בגב התחתון וברגל בעיקר סביב המחזור החודשי בתקווה שזה יפחית את הכאב למרות שהוא ממקור שרירי ולא בהכרח עצבי.

במידה ולא יעזור לכאב אחרי תקופה לא ארצה להמשיך עם כדור זה בגלל מחירו ובגלל שאין טעם אך למרות זאת כן ארצה כדור שעוזר למצב הנפשי ועדיף לי כדור דומה לסימבלטה מבחינת ההשפעה כי אני שמה לב כבר עכשיו על המצב רוח שהשתפר ועל כך שהכדור לא מעלה לי כלל את התיאבון ואפילו קצת רזיתי עובדה שבגללה מלכתכילה סירבתי לקחת ssri.

מה אתה מציע מאותה משפחה? איזה כדור חוץ מויפאקס?

תודה
 
שרון לויט  
12:50 25.07.15
היי מיה,
אינני יכולה להציע לך תרופות פסיכיאטריות מסוימות על גבי הפורום, המלצות כאלה תוכלי לקבל רק מהפסיכיאטר המטפל בך!

בברכה,
 
על כאב כרוני?
10:01 27.07.15
שאלות על כדורים שרק הפסיכיאטרית תענה בבקשה.

תודה
 
שרון לויט  
11:44 27.07.15
מנהלות הפורום אינן פסכיאטריות.
אני ממליצה להפנות את השאלה לפסיכיאטר, אך לדעתי זו חוסר אחריות להציע תרופות ספציפיות על גבי פורום בלי לפגוש את המטופל, וקשה לי להאמין שיש פסיכיאטר שיעשה זאת.

בברכה,
 
אבי
10:58 21.07.15
שלום !
אחי 40 גרוש .. עבר תאונת דרכים קשה לפני כשנתיים וחצי ..
פגיעה קשה רב מערכתית +פגיעת ראש חזקה אושפז בזמנו כשנה וחצי בביה"ח .
כיום הוא מתגורר בבית ההורים ונורא קשה לנו איתו הוא הפך לפקעת עצבים נוא עצבני וביקורתי על כל דבר
המצב בביית הוא בלתי ניסבל איננו ידועים מה לעשות איתו הוא לא מעוניין ללכת לטיפול ונהיה נורא קשה עם עצמו ומסובך .
מה עלינו לעשות ???אגב יש לו רופא פסיכאטר אך איני יודע עד כמה הוא עוזר לו ..
תודה
 
שרון לויט  
14:38 21.07.15
שלום לך,
מצבו של אחיך נובע מפגיעת ראש, כלומר המצב הוא על בסיס אורגני ולא על בסיס פסיכולוגי, לפחות ברובו. טיפול פסיכולוגי יכול להועיל, אך יש גם דרכים אחרות שבהן אפשר לעזור.
אם אחיך אינו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו, אפשר לחפש מסגרת מגורים שמתאימה לו ושבה יכולים לסייע לו בתפקודי היום יום. קיימת גם האופציה שיגור לבד (תלוי ברמת תפקודו) ושיקבל סיוע לביתו. כדאי לפנות לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה ולברר לגבי כל הזכויות שמגיעות לו!
הייתי מציעה גם לפנות לנוירולוג, כדי לברר האם יש דרך שבה יוכל לעזור.
אם אין בעיה בתפקודי היום יום, בכל מקרה הייתי מציעה להוציאו מן הבית למגורים בנפרד מן ההורים- מאחר שהם צריכים לשים לו גבולות כדי שישנה את התנהגותו בבית.

בברכה,
 
אבי
08:37 22.07.15
אך אני צריך הדרכה מ א מה ואיך לעשות ולקדם את העניין.
תודה
 
שרון לויט  
11:11 23.07.15
אם אכן יש בעיה בתפקוד כפי שציינתי, ממליצה לפנות לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. הם יכולים לכוון אתכם במדויק מה צריך לעשות ואיזו עזרה אפשר לקבל.
 
הילה
21:20 22.07.15
שלום האם כאב פסיכוסומטי הוא תסמין של דכאון או חרדה ?
 
שרון לויט  
11:09 23.07.15
היי הילה,
"כאב פסיכוסומטי" הנו כאב אמיתי הנובע מבעיה פיזית,שנגרמה ממצב נפשי. לכן, יכול להיות תסמין של חרדה או של דיכאון, תלוי באדם ובמצבו. דוגמא טובה לכך היא אולקוס הנוצר כתוצאה ממתח וחרדה. אם יש כאב בחזה שהוא עצמו סימפטום ישיר של החרדה, ולא נובע מבעיה פיזית כלשהי, המונח המדויק יותר הוא "כאב פסיכוגני".

בברכה,
 
בת 38
20:20 17.07.15
אני רווקה בת. 38, עשיתי טיפולים במשך שנתיים וחצי כדי להיכנס להריון, לאחר שנתיים וחצי ולאחר שני הפלות, מזרע, הצלחתי להכנס להריון והייתי הכי מאושרת, היום אני כבר בתחילת חודש רביעי סוף שבוע 16, מחזור אחרון 23.3.2015, לאחר ששמעתי מרופא שיש לי בן נכנסתי לדכאון, רציתי מאוד בת, כרגע אני בלי מצב רוח ולא יודעת מה לעשות?
 
שירה
00:21 18.07.15
לרגל ההריון. מבינה את הציפייה שלך. בטיפולי פוריות יש אפשרות מסוימת לבחור את מין הילוד. צריך לדבר על זה עם הרופא המטפל. אבל עם יד על הלב הכי חשוב זה שיהיה לך ילד בריא שיתפתח כראוי ויהיה מאושר למרות שהוא בן. במידה ואת שוקלת היריונות נוספים אז אולי בפעם הבאה תהיה בת. אם ההריון שלך תקין אז למה לא להמשיך עם זה. בן יכול להיות גם מאוד כיף.הוא יהיה המעריץ מס.1 שלך. אלוהים ברך אותך תודי לו. שיהיה בהצלחה ובשעה טובה ומוצלחת אמן.
לפני שנכנסת להיריון ואת מאוכזבת שזה לא הצליח?
 
שרון לויט  
00:06 20.07.15
שלום לך,
יש להבדיל בין ההפרעה שנקראת דיכאון לבין רגש הדיכאון, שיכול להיות מוגדר גם כעצב, ייאוש או מצב רוח ירוד. הרגש הוא בדרך כל זמני ואינו מצביע על קיומה של ההפרעה. דברים רבים עשויים לגרום לנו לחוש דיכאון, ועל רובם אנחנו מתגברים עם הזמן, כשאנחנו מקבלים קצת יותר פרופורציות ורואים את הדברים בפרספקטיבה ארוכת טווח יותר. אני מניחה שזה יקרה גם לך, שהרי רוב הנשים לא היו מוותרות על ילד רק מפני שאינו מהמין הרצוי להן (ואם זה כל כך חשוב להן, היו קובעות את המין במהלך ההפריה). חשוב גם לזכור, שבמהלך ההריון נשים נתונות יותר למצבי רוח ולחשיבה קיצונית.

בברכה,
רוח, עצבנות, עייפות יש הרגשה כל הזמן שאין לי כח לעשות כלום ואין חשק.
קראתי שיש דבר שנקרא סרוטונין שמשפיע לטובה על מצב רוח במוח. אני ממש רוצה לבדוק אם חסר לי ממנו איך עושים זאת ? והאם יש סיכונים שאקח ויטמינים שיוסיפו לי ממנו ומה הם ?
מחכה לתשובה תודה רבה.
היי רוני,
אין שום דרך לבדוק אם אכן חסר לך סרוטונין במוח. התיאוריה לגבי חוסר בסרוטונין היא תיאוריה בלבד. הדיעה הרווחת בציבור הרחב היא שיש חוסר, מאחר שתרופות ששולטות על ויסות הסרוטונין במוח משפרות את מצב הרוח. עצם העובדה שתרופה שגורמת לך לנצל יותר מן הסרוטונין שמערכת העצבים שלך מפרישה מעלה את מצב הרוח, אין פירושה שהתחלת במצב של חוסר. (יכול להיות שעודף, או שניצול טוב יותר של מה שיש, פשוט גורם להרגשה טובה)
אין ויטמינים שעשויים מסרוטונין... קיימות תרופות פסיכיאטריות שיכולות לעזור לניצול טוב יותר של הסרוטונין שמופרש במערכת העצבים, אך הם ניתנות רק במרשם על ידי פסיכיאטר או רופא משפחה. יכולות להיות להן תופעות לוואי כמו: עייפות יתר, חוסר חשק מיני, שינויים בתיאבון (בעיקר הגברתו).

בברכה,
 
יורם
22:27 12.07.15
אני סובל כ12 שנים מדכאון וחרדה עם עליות ומורדות לאחרונה עקב פיסורה התעורר הדכאון והחרדה עקב צריבות וגירויים הפסיכיאטרית הגדילה מינון של פקסט לפני שבועיים אך עדין אין שיפור איני יודע מה לעשות
לא עברתי טיפול פסיכולוגי אלא רק פקסט
 
שרון לויט  
01:47 14.07.15
היי יורם,
טבעי מאוד שעקב בעיה פיזית גם הרגשות השליליים יחמירו.
תרופות אינן פותרות את הבעיה, אלא הן בבחינת "פלסטר" שמשפר את המצב כל עוד נוטלים אותן. על חלק מהאנשים ההשפעה אינה אופטימלית, על כשלושים אחוזים אינן משפיעות כלל. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי, רצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). תוכל לקבל כלים להתמודד עם בעיותיך ולהשיג שיפור אמיתי.

בברכה,
 
יורם
23:26 14.07.15
שרון תודה לך אבל כאשר נמצאים במצב גרוע האם טיפול שאת ממליצה יכול לעזור
 
שרון לויט  
01:10 15.07.15
בוודאי. הגיע הזמן לוותר על ההנחה השגויה שרק טיפול תרופתי עוזר במקרים כאלה, ואם אינו עוזר אין מה לעשות. הכלים ההתנהגותיים והקוגניטיביים הם רבי עוצמה ועוזרים לעשות שינוי בטווח הארוך, שמחזיק מעמד מאחר שמדובר בשינוי של הרגלים ותפיסת עולם.
 
איריס
23:25 12.07.15
היי רציתי לשאול .אני סובלת מהתקפי פאניקה כבר שנים טופלתי בתרופות שונות שכן עזרו תקופה ושוב הפסקתי עקב פחד התמכרות שבדיאבד דיי היה טיפשי אבל כיום אני מטופלת ברסיטל 20 מ'ג ליום כבר שבועיים וחצינקלונקס ליום לפי צורך.זה הרקע פחות או יותר.אני קראתי הרבההעל המצב שלי ויודעת שיש כמוני מלא אבלנזה עדיין לא מנחם אותי .מתי יהיה לי טוב ?מתי ארגיש כמו אחרים שטוב להם?ומה בנוגע לגיל מאוחר הרבההיותר האים מצב זה מחריף או נחלש .נימאס לי ממש מזה .זה תמיד תופסבאותי ברגעים שלא צריך .בבקשה תשובה ועצה .תודה מראש
 
שרון לויט  
01:44 14.07.15
היי איריס,
כאשר תמצאי את הפתרון המתאים לך, תרגישי שיפור הדרגתי שהולך וגובר. נשמע שהתרופות לא נותנות לך מענה מספק, ואני ממליצה בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי (רצוי בגישה קוגניטיבית התנהגותית). התקפי פאניקה הם בעיה יחסית קלה לטיפול, ואין שום סיבה שתסבלי מהם כל החיים!
המצב אינו משתפר מעצמו, בכל מקרה לא לאורך זמן. את זקוקה לכלים על מנת לשפר את מצבך. תרופות אינן "פתרון קסם" ואין שום דבר שמישהו אחר יכול לעשות לך, כביכול, שיפתור את הבעיה- רק עבודה משתפת שלך ושל המטפל, שבה גם את תעשי מאמץ.

בהצלחה!
בן 23. משקל 60. נוטל תרופות פסיכיאטריות מגיל 20.
סובל מהתקפי היפר ונטליציה חריפים מלווים בהמון חרדה .

טופלתי בעבר באסטו, רסיטל וסרוקסט אך ללא הצלחה.
טיפולי ה-SSRI לא המענה שלי כך הבנתי ביחד עם הפסיכיאטר.
ולכן כיום אני 3 חודשים בלי תרופות בכלל. מרגיש בסדר יחסית
אך הבעיה לכתחילה נשארה.

אני חווה ביום יום סטרס יומ יומי שמתבטא:
כאבי ראש כרוניים
גמגמום בדיבור\דיבור לא שוטף
בעיות במערכת העיכול
חשיבה חרדתית וסגורה (נמנע מסיטואציות חברתיות, רואה כל דבר שלילי, חוסר ביטחון)
זיכרון לקוי (לא מסוגל לשחזר במוחי זיכרון אחד בשלמותו)
לא מצליח לעשות חישובים במוח
מרגיש שאני לא מנצל את המוח במלוא הפוטנציאל שלו
אין דמיון
חוסר שיווי משקל

השבוע לאחר תקופה לא קצרה, קיבלתי התקף היפר ונטליציה מלווה בחרדה חזק מאוד, שכלל:
הרגשת חשמל ונימולים חריפה מאוד בכל הגוף
מכפות הידיים, רגליים, בטן, ידיים וראש.
הרגשתי כאילו נותנים לי מכות בבטן.
אצבועות הידיים שלי פשוט ננעלו פנימה.
לא יכולתי להוזיז את האצבעות בשני הידיים לא הצלחתי להחזיק כדור הרגעה
אז פשוט הכניסו לי אותו לתוך הפה.
שריפה בחזה.
קוצר נשימה
סחרחורת.
וכל פעם שעצמתי את העיניים,
התחלתי לראות הזיות ויזואליות ממש מפחידות ומלחיצות שפחדתי לעצום את העינים.

אחרי כדור לוריבאן, נרגעתי. והכל היה בסדר

ביצעתי בעבר בדיקות רפואיות מקיפות כולל צילום חזה, CT מוח, בדיקות דם מקיפות,
ונמצאו תקינים.

נקודת האור תמיד קוראת אחרי התקף של היפר ונטילציה, כשהוא נגמר..
אני מרגיש נורא נקי וצלול, אחרי שרמות הפחמן והחמצן הופכות להיות מאוזנות בגוף,
חוזר לי כל הביטחון העצמי כל השמחת חיים, אני לא מרגיש שום שמץ של לחץ וחרדה
אם למשל לפני 30 דקות לא יכלתי לשלוף מהזיכרון מה עשיתי אתמול, אני בקלות יכול לשלוף מהזיכרון זיכרון של ילדות מלפני 14 שנה ולראות אותו בבירור במוחי כמו סרט,
אני יכול לחשוב בצורה בהירה פתאום כל המאגרי ידע פתוחים אני כבר לא מרגיש סנילי
זה בעצם איך שאני אמור לתפקד וככה אני זוכר את עצמי בעבר הרחוק, לפני שכל הדברים הללו צצו אל חיי.
רציתי לדעת למה זה קורה לי דוקא אחרי היפר ונטילציה, באיזה מצב נמצא הגוף שמאפשר את זה? ואיך אני יכול לשמר את זה ולא שיום למחרת הכל חוזר לי.
(כי זה פשוט כל פעם אחרי התקף כזה מגיע השחרור המדהים ואז חוזר חלילה)
אולי יש לי בעיה ברמות הפחמן והחמצן בגוף שגורמות לכל זה
ואני צריך אולי משאף או משהו או לעשות בירור נשימתי.
בירורים שלא בדקתי עד כה שיכולים להיות המקור לבעיה
או שזה הכל דיכאון.
היי אור,
הסימפטומים שאתה מתאר אינם קשורים בדיכאון אלא בחרדה.
אני ממליצה להפסיק עם הבירורים הרפואיים, הם אינם תורמים לך דבר! בנוסף, הבדיקות הללו מהוות סוג של אישור והרגעה, שבטווח הארוך רק מחמירה את החרדות. זאת מאחר, שההרגעה טובה לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן החרדה חוזרת ואתה נעשה תלוי בהרגעה מסוג זה על מנת להבין (כביכול) מה יש לך ולהירגע שוב.
את הדפוס השלילי הזה ניתן לשבור רק כשלומדים להתמודד עם החרדה ולא לחפש הרגעות. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) לומדים איך לעשות זאת. עם ההתמודדות, החרדה הולכת ופוחתת עד שנעלמת כליל, ואין צורך בתרופות.
אגב, לשאלתך, אין הסבר מדוע הצלילות מתרחשת דווקא אחרי היפר ונטילציה. כל אדם הסובל מחרדה חווה את הסימפטומים קצת אחרת, ובסדר שונה, ייתכן שאחרי "שיא" החרדה, כלומר עוצמתה המקסימלית, מתחילה ההקלה ולכן ההרגשה הטובה.

בברכה,
אני בת 21 די מרוחקת מהמשפחה המורחבת בני דודים למשל למשפחה הקרובה לאחים ולהורים אני קרובה,אבל הייתי מאוד רוצה לחדש קשר עם בני דודים שלי דודים שלי למשפחה היותר מורחבת,בנוסף אני מרגישה שמשהו חסר לי וזה בן זוג ואני לא יודעת איפה להכיר כי אין לי הרבה חברים וגם אני רוצה לחזור לחשק לעשות דברים שאהבתי פעם.בגלל החוסר חשק הזה והחוסר קשר עם הבני דודים והדודים שפעם הייתי בקשר טוב איתם וגם זה שאין לי בן זוג זה מכניס אותי לדיכאון.איך חוזרים לשמחת חיים שהיתה לי?תודה.
1. של חוסר בבן זוג. 2. בדידות 3. חוסר חשק לעשייה. זה נשמע שאת בדכאון. אבל את רק בת 21 כל העולם לפנייך. זה אושר גדול להיות צעיר. תקחי לך מאמן אישי או פסיכולוג טוב שיעזור לך להביא את החיים למקום טוב יותר. את יכולה להצליח. לכי הרבה לטבע. תאהבי את עצמך. אל תשאבי למקום של האומללות. יום מקסים.
 
שרון לויט  
21:14 10.07.15
היי דנה,
קודם כל, ההמלצה שקיבלת פה ללכת לטיפול היא המלצה טובה. מעבר לכך, ככל שתעשי יותר- כך חייך יהיו מלאים יותר, וככל שתהיי פסיבית יותר- כך יהיה פחות סיכוי שיהיו לך קשרים חברתיים, קשרים עם המשפחה ובן זוג. הכל תלוי בך! מציאת זוגיות אולי נראית קשה, אך יש הרבה דברים שניתן לעשות בנידון (להכיר דרך האינטרנט, ללכת למפגשים המיועדים להיכרויות, לבקש ממכרים שיכירו לך ועוד).
בנוסף, אל תחכי שהמשפחה תחדש איתך את הקשר, כי אולי הם לא ייקחו יוזמה, ואת תישארי עם עגמת הנפש. קחי את את היוזמה לידייך, ודברי איתם.
ואם הסבה שאת לא עושה את הדברים היא שאין לך חשק לעשותם, החשק לא יבוא מעצמו... העשייה באה לפניו. אם עושים, גם בלי חשק, החשק מגיע בסופו של דבר- וכמובן גם התוצאות!

בברכה,
 
דנה
22:02 10.07.15
שבת נפלאה.
 
שני
16:05 08.07.15
הי, מקווה שהגעתי לפורום הנכןו, אשמח אם תוכלו לעזור לי, שמי שני ואני בת 22. יש לי חבר כבר שנתיים וקצת, והקשר שלנו מושלם, או שמא כמעט מושלם. הוא באמת הבן אדם הכי מיוחד וטוב שפגשתי, ובאמת אולי קצת כמו בסרטים די ידענו מהפגישה הראשונה שזה זה. אנחנו מדברים כל הזמן על חיים משותפים, לעבור לגור ביחד, ואף על חתונה. הוא אוב אותי מאוד, וסבלני אלי מאוד.
העינין הוא בעייה שלי, או שלא, וכאן אני צריכה את העצה שלכם. בילדותי הייתי בחורה מאוד חסרת ביטחון, והוא יודע את זה. העיינין הוא שהוא אדם מאוד סקרן אוהב להסתכל על הסביבה- וכך גם על נשים ארחות. הוא כל הזמן מסתכל, גם הרחוב כשהוא איתי, כמובן שעם חברים, בפייסבוק ובכל הרשתות החברתיות. הדבר פשוט משגע אותי. מאוד מאוד קשה לי! אף פעם לא הייתי בחורה קנאית, אבל איתו אני כל הזמן מקנא. וזה קשה- גם לי וגם לו. מצד אחד אני יודעת שלהסתכל זה משהו נורמאלי ושכולם עושים את זה, וכשאני מונעת את זה ממנו זה כמו לקחת לו את החופש לו, אך מצד שני זה מכאיב לי מאוד, אני נכנסת לדיכאון מזה, התגובות שלי קיצוניות מאוד, ואני מץחילה להתחרפן. מרגישה שזה כמו אקט של חוסר כבוד כלפי, זלזלול והשפלה, וכל פעם שאני אומרת לו את זה הוא אומר לי שזאני לא צריכה להרגיש ככה, שזה טיבעי ושאני לא יכולה להגיד לו מה לעשות. בתחילת הקשר הוא באמת ניסה לנסות ולפשר, והצליח, אך המצב אצלי החמיר ודרשתי עוד ועוד ובסוף הוא התייאש ופשוט עכשיו עושה סליחה על הביטוי "מה שבזין שלא" אני יודעת מאיפה הסבלנות הזאת. שנינו ביחד מבחירה, הוא בן אדם עם המון ביטחון ויודע שיכול להכיר כל בחורה, וכך גם אני ( עם השנים הביטחון שלי השתפר). אנחנו משתדלים לעבוד על זה, אך נכשלים כל פעם מחדש, בעיקר אני.
חשוב לי לציין שהייתי הבחורה הכי חייכנית, חמודה, אופטימית ומלאת שמחת חיים ועכשיו אני דכאונית, חסרת כוחות ועצובה כל הזמן! שקלתי להתאבד מספר פעמים ופעם אחת באמת ניסיתי.
עכשיו גם אם אני לא יתו כל הזמן יש לי בראש את התמונה שהוא מסתכל על מישהי "כוסית" ברחוב או במחשב, וזה מוציא אותי מדעתי. כשאנחנו הולכים יחדיו אני כל הזמן מסתכלת לאן הוא מסתכל. חשוב לי לציין שאני מאוד מנסה שזה לא יקרה, אך כל הזמן מצליחה לתקופה ואז נשברת וה חוזר..
אני אשמח לקבל מכם עצות לגבי הנושא..? האם זה משהו נורמטיבי שבחור מסתכל כך? כל כך הרבה? ואומר לי שהוא נהנה להסתכל על אחרות?? דבר שפוגע בי כל כך. (נ.ב אני בחורה מאוד יפה, חבר שלי אומר לי שאני הכי יפה, וזה שהוא מסתכל זה לא קשור אלי. אני רואה מבטים של בחורים ארחם אלי...ועדיין כאובה...)
מצטערת על החפירה, הייתי חייבת לפרוק
 
שרון לויט  
21:19 10.07.15
היי שני,
קיים סיכוי שהתנהגותו של בן זוגך אכן עוברת את גבול הטעם הטוב. מנין לך ש"כולם מסתכלים?" אינני מכירה גברים רבים הנמצאים בזוגיות שמסתכלים בצורה חוזרת ונשנית, יום יומית, בנשים אחרות. עם זאת, ייתכן שנדמה לך שהוא מסתכל יותר מאשר הוא באמת עושה זאת. הייתכן?
אם הוא אכן מסתכל וזה לא "בראש שלך", זוהי בעיה של בן זוגך ולא שלך. את יכולה להחליט אם לקבל אותו עם התנהגותו זו ולנסות להציב לו גבולות, או לא לקבל אותו. אין טעם שתתפרצי בזעם, זה לא ישיג דבר פרט למריבה ביניכם. עדיף שתבהירי לו את עמדתך בצורה אסרטיבית (אם את יודעת לעשות זאת), ותאמרי לו שהתנהגות זו אינה מקובלת עלייך.
בוודאי שהתנהגות קלוקלת מצד האחר אינה סיבה שתוותרי על חייך, ואם יש לך מחשבות אבדניות אני ממליצה בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי (ו/או פסיכיאטרי) בהקדם האפשרי! טיפול גם עשוי לעזור לך ללמד למתן את תגובותייך ולהגיב בצורה מתונה ויעילה יותר מאשר התפרצויות זעם.

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  205  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה