בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
 
חגית
19:00 10.11.14
שלום רב מגיל 18(היום בת 35) סבלתי מתסמינים גופניים שונים ומצבי רוח שאובחנו מאוחר יותר כחרדה,רופאה אחרת הגדירה סומטזציה,לפני כשלוש שנים עברתי גירושים ומאז אני חווה תחושות קשות של אי שקט חוסר תאבון הפרעת שינה קשה וכו,לעיתים אני מרגישה כמעין התמוטטות,מחשבה שלי לא נקיה בי לבטל עז ותחושת חוסר אונים.פעם אחת זה חלף התחושה של הריק ולא להרגיש כלום,במלחמה שגבתה ממני כוחות רבים,אך לא וויתרתי ועכשיו זה שוב חזר,אני מטופלת אצל פסיכולוג בשיחות כשנה(זה סבב שלישי) כמו כן מקבלת טיפול של לוסטרל 50 מ״ג במידת הצורך לוקחת קלונקס לשינה ,כי כדור שינה(בונדרמין) לא משפיע עליי כלל.
אני לא מצליחה להבין,זו כימיה? זה העבר? זה דיכאון? מה עוד לעשות ?
אני מכריחה את עצמי לקום בבוקר הולכת בסבל רב לעבודה עושה ספורט ופוגשת חברים בכח,אין לי הנאה ולעיתים סבל רב עד כדי שבא לי להפסיק להלחם,כי אולי להרפות זו התשובה
והפחד הגדול הוא מלהתמוטט כי אני מעמיסה על עצמי ,האם אפשר להשתגע מדיכאון ואיך יוצאים מזה?
מתנצלת על אריכות הדברים הייתי חייבת לשתף.
אם מישהו מעוניין לחלוק ולשתף גם,אשמח.תודה רבה!
 
שרון לויט  
13:17 11.11.14
היי חגית,
אני מבינה שאת מרגישה דיכאון וכי קשה לך מאוד לתפקד בגלל מצב הרוח הירוד. קודם כל, חשוב לציין שאי אפשר להשתגע בגלל דיכאון (או חרדה, או מצב רוח ירוד). הפרעות פסיכיאטריות שקשורות ב"שיגעון", כלומר באובדן קשר עם המציאות (הזיות, מחשבות שווא וכו') אינן קשורות כלל לדיכאון ולחרדה, ואינן נגרמות בשום אופן כתוצאה מהם.
בנוסף, אם את מרגישה שהטיפולים שאת עוברת לא עוזרים לך מספיק, כדאי לבדוק האם זהו סוג הטיפול המתאים בותר עבור הבעיה שלך. לגבי התרופות, לפעמים הן עוזרות באופן חלקי בלבד (ולפעמים לא עוזרות כלל), אך שמירה על קשר עם הפסיכיאטר ודיווח על מצבך יכול לעזור לו להתאים את התרופה בצורה הטובה ביותר האפשרית, כלומר לעשות את המקסימום הניתן עבורך בתחום התרופתי.
בנוסף, כדאי שתבדקי לגבי סוג הטיפול הפסיכולוגי אותו את עוברת. האם את יודעת מהו סוג הטיפול? האם מדובר בטיפול פסיכולוגי "רגיל", שבו את מדברת עם הפסיכולוג על כל נושא שבעולם בלי להיות ממוקדת בבעיה שלך ובפתרונה? האם אתם מדברים בעיקר על העבר, ומנסים להבין מה קרה במהלך הילדות וההתבגרות שלך שהביא אותך למצב כזה? (טיפול כזה נקרא בדרך כלל "טיפול דינמי") או, האם אתם מדברים על הבעיה ומנסים למצוא דרכים קונקרטיות לפתרון?
אציין כי הטיפול המומלץ עבור הבעיה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול שבו מדברים על הבעיה, מנסים למצוא דרכים לפתרונה על ידי עשייה וקביעת סדר יום שיעזור לך להתרומם. בנוסף, מדברים על דפוסי החשיבה השליליים שלך ומשתמשים בטכניקות מחשבתיות שונות כדי לשנות אותם ולעזור לך לחשוב בצורה חיובית יותר. הטיפול בדרך כלל נמשך מספר חודשים, עד לפתרון הבעיה, ולא שנים.
במקרים קשים, ניתן לשלב במקביל לטיפול הפסיכולוגי גם טיפול בגירוי מגנטי למוח (TMS) הניתן באזור מרכז הארץ, ומהווה תחליף לטיפול התרופתי, העוזר בשיפור מלאכותי של מצב הרוח.

בהצלחה!
שלום.לפני כמה חודשים,נפרדתי מבן זוגי,והחברים ניתקו איתי את הקשר.בבוקר אני עובדת,אבל שאני חוזרת הביתה חוץ מלדבר אם הוריי בטלפון,אין לי אף חבר או חברה לדבר איתו או איתה ואפילו אין לי עם מי לצאת לבית קפה.מאז הפרידה אני מרגישה בדידות חברתית נוראה.הייתי רוצה להתחיל ללמוד משהו אבל משכורת גבוהה אני לא מקבלת והוריי לא יכולים לעזור,כי אין להם כסף לשלם לי ללימודים או חוגים יקרים,כי הם חיים מביטוח לאומי.אני מרגישה שכשאני בבית אני חסרת מוטיבציה,ולפסיכולוג ופסיכיאטר אני לא רוצה ללכת,התניסיתי בזה בעבר בלי שום קשר לפרידה,אבל זה לא עבד,אשמח עם תציעו לי הצעה איך להניע את עצמי מחדש ולהתמודד עם הבדידות והדיכאון החברתי,אודה לכם עם תענו לי בהקדם.ערב טוב.
 
דלית
14:38 30.10.14
אני מחכה לתשובה כבר 3 ימים ואתם לא עונים לי,אשמח עם תענו לי ותציעו לי מה לעשות זה חשוב לי,תודה מכל הלב ויום טוב.
 
שרון לויט  
17:43 02.11.14
היי דלית,
לא סיפרת מדוע, במקביל לפרידה מבני הזוג, התנתקת מכל הקשרים החברתיים שלך. אבל ברור שזה לא עושה לך טוב. נסי קודם כל לראות, אם יש חברים שאת יכולה לחדש איתם את הקשר. ייתכן מאוד, שלפחות חלק מהחברים שאת כבר לא מדברת איתם ישמחו לשמוע ממך שוב. ייתכן שחלקם חושבים שאת כבר לא מעוניינת בהם, ולכן ניתקת את הקשר, והם ישמחו לגלות אחרת.
את יכולה לנהל "יומן משימות", ובו תרשמי משימות שיש לעשות כל יום על מנת לחדש את הקשר עם חברים (רשימת חברים, למי פונים כל יום וכיצד- מייל/ טלפון וכו'). בנוסף, מומלץ להירשם לחוגים בתחומים שמעניינים אותך. כך תרוויחי גם פעילות נעימה ומספקת מחוץ לבית, שתשפר את מצב הרוח, וגם הזדמנות להכיר אנשים חדשים וליצור קשרים. בייחוד מומלצת פעילות גופנית, שמשפרת מאוד את מצב הרוח.
בנוסף, ניתן לנסות ליצור קשרים במקום העבודה אשר יימשכו גם מחוץ למסגרת העבודה: את יכולה, למשל, להזמין חברים מהעבודה לשתות קפה/ לטייל בקניון, או כל בילוי משותף אחר.
בקיצור, לא חסרות הזדמנויות להפעיל את עצמך וליצור קשרים, ישנים וחדשים.
אם אינך שוללת לחלוטין אפשרות של טיפול פסיכולוגי, כדאי שתבדקי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו טיפול שונה מטיפול פסיכולוגי רגיל, בכך שאינו מתמקד רק בשיחה חופשית ואסוציאטיבית, אלא עיקרו הוא נתינת משימות על מנת להניע את עצמך, וכן מציאת דרכים לשינוי הגישה והחשיבה, כך שהחשיבה ה"חדשה והמשופרת" שלך תקדם אותך ותהיה חיובית יותר.

בהצלחה!
 
דלית
20:50 02.11.14
עזרת לי מאוד ושיפרת לי את המצב רוח,מאחלת לך שבוע טוב.
 
שרון לויט  
15:42 03.11.14
שמחתי לעזור, שבוע טוב גם לך!
 
קרן
21:53 23.10.14
שלום אני נןתלת סרנדה כשנה וחצי עקב דיכאון לידה בזמן אחרון אני מורידה מינון ויש לי שאלה האם ניתן לשלב בין סרנדה במינון 150 ואשוונגה תודה
 
שרון לויט  
17:23 26.10.14
היי קרן,
לדעתי אין בעיה, מאחר שסוג התרופות שאת נוטלת (SSRIs) אינו נמצא בין התרופות שנחשבות בעייתיות לנטילה ביחד עם אשווגנדה, לפחות על פי העלון לצרכן. אסייג ואומר שאיני רופאה, ועדיף שתתייעצי עם הרופא שלך.

בברכה,
 
גד1
00:07 23.10.14
שלום ד״ר,
אני לוקח מדי בוקר (כבר כמה חודשים) 300 מ״ג וולבוטרין ו 100 מ״ג לוסטרל שרשם לי פסיכיאטר לדיכאון וחרדה חברתית. בתחילת הטיפול לקחתי 150 מ״ג וולבוטרין, לאחר שלא השפיע עברתי ל 300 מ״ג ומאחר והיה שיפור קל הוספנו את הלוסטרל. אני מרגיש ערני מהרגיל וקשה לי להירדם בלילות, הפסיכיאטר רשם לי לוריוון ולאחר מכן בונדורמין. אני מרגיש שאני מפתח תלות בתרופות ואם בהתחלה הן היו מרדימות בקלות והייתי לוקח מדי פעם, עכשיו אני מרגיש שאני צריך לקחת כל לילה. מדי פעם אני לוקח לוריוון ולפעמים בונדורמין (כדי לא לפתח תלות אם אקח תרופה אחת - לא יודע אם זה אכן כך). כמובן שאתייעץ עם הפסיכיאטר שלי בפגישה שלנו בעוד כחודש וחצי אך לפני זה רציתי לשאול את דעתך: מאחר ונראה בהתחלה שהוולבוטרין לא היה כזה יעיל ורק לאחר הוספת הלוסטרל הרגשתי את ההשפעה, האם כדאי לרדת ל 150 מ״ג וולבוטרין וכך אולי תפטר גם בעיית השינה (מאחר והוולבוטרין הוא המעורר)? רק אציין שבעבר לקחתי ציפרלקס, הטיפול עזר אך הפסקתי כתוצאה מירידה בחשק המיני וזו הסיבה שהפסיכיאטר חשב לנסות את הוולבוטרין שלא משפיעה על החשק.
תודה מראש.
 
שרון לויט  
17:20 26.10.14
שלום לך,
אם אילו היה פורום זה מנוהל ע"י רופאים (והוא לא), שום רופא ושום אדם לא יכול לתת לך המלצה רפואית אישית דרך פורום. זה לא אתי.
כל שינוי במינון של תרופת מרשם חייב להיעשות תוך התייעצות עם רופא המטפל בך.

בברכה,
שלום,
ילדה בת 11 מחיפה עם קשיים חברתיים , אנו מחפשים קבוצה לכישורים חברתיים ולא מוצאים.
ניסינו לפני כן , טיפול עם בע"ח , תרפיה באומנות, ללא שום שיפור במצב.
מה עוד ניתן לעשות?
תודה.
שלום ירון,
אני מחיפה, אך לא ידוע לי על קבוצה כזו המתנהלת באיזור.
טיפול בבע"ח ובאמנות יכולים לשפר את מצב הרוח ואת כושר הביטוי, אך איני רואה כיצד הם אמורים לשפר את כישוריה החברתיים מול בני אדם ולחזק את הביטחון העצמי בחברה. על מנת לעשות זאת, יש לפנות לטיפול שממוקד ספציפית בנושאים אלה, ונותן הכוונה ותרגול מסודר של כישורים חברתיים בסביבה החברתית בה היא נמצאת.
טיפול כזה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול פסיכולוגי ממוקד מטרה, המלמד כלים מעשיים להתמודדות.

בהצלחה!
 
בימי
17:14 15.10.14
ניתן לי אוקסיטוצין לשימוש מוגבל בארה"ב ומאד עזר לי. אני מרגיש שאני זקוק שוב לעזרה כזו. האם ניתן להשיג בארץ אוקסיטוצין (בצורת תרסיס)? האם נדרש מרשם של רופא?

תודה.
 
שרון לויט  
11:42 20.10.14
שלום לך,
ככל הידוע לי, אוקסיטוצין ניתן במהלך לידה ואחריה כדי להקל על הלידה ועל הפרשת חלב האם. לא ידוע לי על שימושים אחרים, בוודאי לא עבור חרדה או דיכאון. מאחר שמדובר בתכשיר שעלול לגרום לתופעות לוואי הקשורות ללב ולכלי הדם, אני מניחה שלא מוכרים אותו ללא מרשם.

בברכה,
 
אבי נקש
22:17 11.10.14
הי ::
סובל בימים האחרונים מעצב ודיכי כזה עמוק >> ללא סיבה מסוימת או
שקרה לי משו.
תודה
אהלן, אלרונה נחקרתח פלילית, החקירה אינה נכונה וכנראה התיק ייסגר, אם זאת אני מרגיש דכאון מאז, בעיות שינה, חוסר חשק לעשותתמשהו, מין פלות מעניין, במהלך החקירה נכלל חיפוש בבית הורי ומאז אני מפחד שיבואו לבית שאני שוכר, קולות בלילה שאני לא נרדם ורידים לי את הלב.

מה יש לעשות בנידון? אני מרגיש שנכשה לי עוול בעקבות החקירה,
 
אניה
15:20 22.09.14
היי, איני יודעת אם שאלתי רלוונטית לפורום הזה אבל אשאל בכל זאת...
אני בת 21 ,רציתי לדעת האם כדאי לפנות לרופא על מנת לקבל מרשם לקלונקס/ציפרלקס כתוצאה
מדיכאון ועצבות קשה שנמשך יותר משבוע. וזאת בעקבות פרידה מבן זוג שהיה כל חיי.
האם הכדורים יעזרו לי ?? כי אני מרגישה שאני לא יכולה להחזיק עוד.
יש לומר, שאף פעם לא חוויתי דיכאון , ולא ניסיתי שום תרופות מהסוג הזה.
אני מחפשת הקלה כלשהי ואיני יודעת אם כדאי בכלל להתחיל עם זה, בשל היותי
טיםוס די מתמכר. ואני קצת חוששת לנסות....
מה אפשר לעשות??? תודה.
 
שרון לויט  
22:25 30.09.14
היי שרית,
התגובה שאת חווה היא תגובה נורמלית וטבעית של אבל. תגובות כאלה נפוצות כאשר חווים פרידה ממישהו משמעותי, שהיה חשוב לך. בואי נאמר שאם לא היית מרגישה כך- יותר סביר לומר שבמקרה כזה משהו לא היה בסדר... לא מומלץ ליטול טיפול תרופתי מסיבה שכזו. בנוסף, לתרופה לוקח כחודש להתחיל להשפיע, ויותר מכך להגיע להשפעה האופטימלית. עד אז, סביר להניח שההרגשה כבר תשתפר מעצמה.
כמו כן, יש דברים בחיים, כמו רגשות שליליים מסוימים, שצריך ואף טוב לעבד ולקבל, ולא בריא לטשטש כל רגש, מאחר שעיבוד האבל עוזר להתגבר ולהתמודד טוב יותר בטווח הארוך.

בברכה,
 
מאיה
21:55 25.09.14
שלום, אני בת 16 וחצי וסובלת שנים מעצבות, נחיתות, חוסר בטחון,דימוי עצמי נמוך, חרדה חברתית ולא אוהבת את המראה שלי ואת האופי שלי בנוסף, איני מסתדרת עם אמא שלי , אף פעם לא היו לנו יחסי אם ובת ובקושי יש תקשורת, וגם כשיש היא מעבירה ביקורת או עצבנית דבר שהביא במשך השנים לחור גדול באישיות שלי וגרם לי לעצב רב מכוון שהיה חשוב לי מאוד לנהל עם אימי קשר טוב . קשה לי להתנהל בחברה, אני לא מצליחה לפתח שיחות עם אנשים ובכך אני נשארת לבד. אני מעבירה על עצמי ביקורת קשה, אני לא אוהבת את המראה שלי ואת האופי שלי בנוסף אני כל הזמן מאשימה את עצמי ומפתחת שנאה שהולכת וגדלה כלפי עצמי אני מרגישה רע, איני מצליחה לצאת מהדיכאון הזה שרודף אותי במשך שנים, אני רוצה להשתנות, להיות בן אדם שמח, אופטימי, בעל מחשבות טובות,לאהוב את עצמי להנות ולהעריך את עצמי אך איני יודעת מה לעשות, כל יום מחדש אני קמה עם מטרה שהיום הזה יהיה שונה שאני אהיה שמחה, שאני יחשוב מחשבות טובות אך פעם אחר פעם אני נופלת בעקבות חוסר תמיכה,חוסר הבנה,פגיעה של אנשים וכך במשך 3 שנים היני עובדת עצות וחשה עצבות רבה כיצד היני יכולה לצאת מהדיכאון? מה עליי לעשות?
 
שרון לויט  
22:22 30.09.14
היי מאיה,
כל הבעיות שציינת ניתנות לפתרון על ידי טיפול פסיכולוגי. קשה מאוד לפתור את הנושאים הללו לבד, מאחר שיש צורך בנקודת מבט חיצונית ואובייקטיבית ובמישהו ש"יאיר" את הדברים באור רציונלי יותר ושלילי פחות, ויראה לך את הדרך הנכונה.
הטיפול המומלץ הוא כמובן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לתת לך את הכלים לחשיבה חיובית יותר (וכן גם עשייה חיובית), דימוי עצמי וביטחון עצמי גבוהים יותר, ויתרום רבות לשיפור מצב הרוח.

בהצלחה!
 
לוסי
21:14 22.09.14
שלום לכולם ! אני חדשה פה אבל לצערי לא חדשה בנושא =( בחיים לא חויתי דיכאון אך לאחר לידע של בתי היחידה וראשונה נכנסתי לדיכאון לאחר לידה ובגלל שלא הובחנתי בזמן מבצ הדיכאון שלי הובחן כי קשה . טופלתי על ידי פסיכיאטרית שנתנה לי ציפרלקס שלא עזר ואז סרנדה (לוסטרל) במינון של 200 מ"ג ,ולאחר חודשיים הרשגתי הרבה הרבה יותר טוב ,לדעתי הרגשתי יותר טוב מהמצב שהיה לפני דיכאון לאחר 3 חודשים ירדתי למינון של 100מ"ג וכך המשחתי שנה ,קיבלתי ביטחון אצמי ענק ,התקדמתי בעבודה,הגעתי למקומות שלא חלמתי להגיעה ,הייתי שמחה כל הזמן בקיצור הכול היה טוב ויפה ואז רופא שלי החליט שצריך להפסיק את התרופה ירדתי למינון של 75 מ"ג הרגשתי טיפה שינוי אך בגלל לחץ בעבודה לא שמתי לב לזה ,לאחר 3 חודשיים ירדתי ל50 מ"ג והכל חזר ,שוב כל העולם צבוע בשחור נירא שהמצב החמיר עוד יותר ממשה היה .... הרופא שלי בחופש ויש לי תור רק בעוד חודש מה פחד חזרתי ל100מ"ג וגם זה כבר לא עוזר ? אני חייבת עזרה מה אלי לעשות לחזור ל100מ"ג ? לעלות ל200מ"ג ? כמובן שאני צריכה להתייץ עם רופא מטפל אבל חודש יותר מידי זמן ... אני חייבת לחזור לאצמי ....בקשה תעזרו עזרה ראשונה
 
שרון לויט  
22:19 30.09.14
היי לוסי,
איני רופאה, אך גם אם הייתי כזו, אסור בשום אופן לתת ייעוץ תרופתי מסוג זה דרך פורומים. עלייך לפנות לרופא המשפחה המטפל בך (במידה שהפסיכיאטר לא זמין), או רופא מחליף. באופן כללי, מומלץ שהפסיכיאטר ייתן לך כתובת לפנות אליה במקרים בהם הוא לא זמין או לא בארץ.

בברכה,
 
Skaly
15:29 29.09.14
שלום,
מה אחוזי ההצלחה של טיפול זה?
איך אני מגיעה להשתתף במחקר בטיפול זה?
למי הכי מומלץ ללכת?
תודה מראש
 
איה
15:25 15.09.14
לעיתים קרובות חשה עצב והפנים נאטמות ...מחשבות על העבר ועל עכשיו ..לא מצליחה להשתחרר יש בי כעס ולפעמים בא לי לבכות .לא חושבת שאי פעם הייתי שמחה באמת והייתי אני .
 
שרון לויט  
21:53 16.09.14
היי איה,
אם את שואלת אם את סובלת מדיכאון, כמובן שאי אפשר לאבחן בצורה כזו ודרושה שיחה מעמיקה עם איש מקצוע. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מתחום הפסיכותרפיה, על מנת להבין בדיוק מה הבעיה, וכמובן לקבל כלים לטפל בה ולשפר את מצב הרוח. ככל הנראה, קיימות אצלך מחשבות שליליות רבות, ויש צורך לשוחח עליהן כדי למתן אותן ולפתח נקודת הסתכלות מציאותית יותר, ואולי לשחרר עכבות שאת סובלת מהן ולא נותנות לך "להשתחרר".

בברכה,
 
לירון
00:20 14.09.14
היי, אני בת 23 עם עבר של חרדות וocd.
בתקופה האחרונה אני חווה ירידה חדה במצב הרוח, הכל נראה לי חסר טעם והדיכאון משתלט עליי. אין לי כוח לכלום כל דבר קטן מעצבן ומרתיח אותי וזה מקשה עליי מאוד במיוחד בעבודה. אין לי סבלנות לשום דבר ואני לא מצליחה להסתיר את זה. כל זה מתערבב עם הפרעות אכילה שמהן אני סובלת כ-5 שנים.
אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, יש לי חבר אוהב ותומך ואני כל הזמן באה אליו בטענות ואני אפילו לא יודעת אם בצדק.
מוצאת את עצמי פעמים רבות מהרהרת במחשבות אובדניות. אין שום סיכוי שאעשה לעצמי משהו אבל עדיין יש מחשבות.
פשוט לא מצליחה למצוא טעם בחיים.
מה עושים? איך יוצאים מזה?
חשוב לציין שכל החרדות וההפרעות אכילה שלי לא טופלו מעולם בצורה מקצועית.

תודה על התשובה ושבוע טוב לכולם...
 
שרון לויט  
21:52 16.09.14
היי לירון,
אם לא טיפת מעולם בבעיות שלך בצורה מקצועית, אין זמן טוב מן ההווה לעשות זאת, במיוחד כאשר בתקופה האחרונה יש ירידה במצב הרוח. אם את מעוניינת לקבל כלים מעשיים להתמודד עם בעיותייך, ולא רק לדבר עליהן, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הבעיות לא ייפתרו מעצמן אם לא תפני לעזרה מקצועית. בייחוד הפרעות אכילה, שלפעמים מתמתנות אבל לא עוברות לגמרי אם לא מטפלים בהן, ויש נטיה להדרדרות בתקופות קשות.
לגבי מצב הרוח, ייתכן שהוא ישתפר באופן ספונטני, כלומר ייתכן שזו רק תקופה קשה שתחלוף. יש דברים שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך לשפר את מצב הרוח, כמו: עיסוק בפעילויות אהובות הגורמות לך סיפוק והנאה, הימצאות בחברת אנשים אהובים והסתייעות בהם, עשיית פעילות גופנית ושמירה על הגוף באופן כללי (תזונה נכונה ושינה מספקת). נסי ליהנות מחברתו של בן זוגך, לעשות איתו דברים מהנים שיחזקו את הזוגיות שלכם במקום לעסוק בעיקר בביקורת שלילית, שלא תורמת למצב הרוח ולזוגיות.

בהצלחה!
 
רויטל
14:40 11.05.14
הנני בת 52 בגיל המעבר..בימים אלו התחלתי לקחת הורמונים. אני סובלת מחרדה שהבנתי מהרופא שזה חלק מהתסמינים. הרופא נתן לי ציפרלקס שעשה לי ממש רע ואח"כ וייפקס שהגעתי ממנו למיון עקב תופעות לוואי קשות. עד היום, כחודש לוקחת חצי וואבן (5 מ"ג) ומרגישה פתאום שזה לא מספיק לי...האם אפשר לעלות מינון לפעמיים ביום ועד כמה?
 
שרון לויט  
00:24 13.05.14
היי רויטל,
בדרך כלל נהוג לקחת כדור אחד, ולא חצי כדור. עם זאת, הסבילות לתרופה עולה (כלומר, השפעתה פוחתת עם הזמן), ולכן יש צורך להעלות את המינון כל תקופה. כמובן, רק תוך התייעצות עם הרופא המטפל. נטילה באופן קבוע של התרופה גורמת לתלות.
את יכולה לפנות גם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), על מנת ללמוד כיצד להתמודד עם החרדות ולהתגבר עליהן. לדעתי, חבל למלא את הגוף בתרופות שעושות לך רע, כאשר יש בנמצא דרכים יעילות יותר להתמודדות עם חרדות, ללא תופעות לוואי.

בברכה,
את אומרת שיש תופעות לוואי מאוד קשות לתחליפי הורמונים

ניסית לפתור את התופעות של גיל המעבר בשינוי התפריט שלך שילוב ספורט וכו?
אני לקחתי את התרופות מאוד קשה , היה בלתי אפשרי לחיות עם כדורים נגד דיכאון .
לכי לבית מרקחת יש תוספים תזונתיים מצוינים ללא תופעות לוואי כמו פמארל

חבל על כל מה שאת עוברת בעיניי שווה לנסות לנקוט צעדים קטנים יותר לפני כל הכדורים האלה שאת מכניסה לפה
אני בת 23 . בתקופה האחרונה אני פשוט איבדתי את כל שמחת החיים שלי,
בני משפחתי מתרחקים ממני ולא מדברים איתי

אני כל הזמן לבד אני מרגישה בודדה כל הזמן ולא מרגישה בנוח בחברת אנשים,
כל הסובבים אותי טוענים שאיבדתי את שמחת החיים שלי
עוברת עלי תקופה לא טובה, אני עצובה כל הזמן, מדחיקה את הכל, לא שלמה עם עצמי, עם הסטטוס שלי שנאר קבוע תקופה ארוכה ולא נראה שהולך להשתנות בקרוב
עצוב לי כי לא האמנתי שבגילי לא אהיה אפילו קרובה למטרה שלי בחיים, אני מרחיקה ממני את כולם אני נתקפת בחוסר ביטחון על יד אנשים, מאבדת את הצפון, מרגישה רע,
לא מצליחה לעצור את הדמעות ופשוט רע לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התחושות שלי, על החיים שלי.
בבקשה תנחו אותי מה לעשות, קשה לי לחיות אין לי חברים. ב

חיים לא הייתה לי אפילו חברה אחת. למה אין לי חברים???

למה לכולם יש חברים ולי אין? איך משיגים חברים?
לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלא מאירים לי פנים...
האם המצב שלי בלתי הפיך?

האם עדיף למות במצב שלי?

כי אני עצובה מאוד כל הזמן מרגישה רע ובדיכאון קשה.
אין לי עבודה

אין לי חברים

אין לי עבודה

אין לי חיים!!! אם אין חיים אז איך אפשר לחיות?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
23:10 06.09.14
דנה שלום,

בטיפול CBT הינו מאוד ממוקד מטרה, משימתי, מבוסס על תרגול ועבודה עצמית. במהלך הטיפול תוכלי לרכוש וליישם מיומנויות חברתיות. בנוסף, תלמדי כלים להתמודדות יותר טובה עם החיים, תוכלי ללמוד כיצד להשיג מטרות, לשפר מצב הרוח ועוד....... אם בעבדי מתוך אחריות ומחויבות לתהליך בטחון העצמי שלך ישתפר וכך תתקדמי לקראת המטרות שהינך מעריכה כחשובות.

בהצלחה מכל הלב,
 
לירון
00:11 14.09.14
אני אשמח להיות חברה שלך :)
קראתי את מה שכתבת ותיארת בדיוק רב את מה שאני מרגישה לאחרונה..
תגידי לי אם את רוצה שנדבר..
 
גיברת מצוקה
21:45 03.09.14
לא בטוחה שזה המקום הנכון. הבעיה שלי: יותר מידי חדשות. יותר מידי צוק איתן. מינהרות. דעאש וכריתת ראשים - אי אפשר בכלל להכיל את זה - כנופיות של חייזרים שצובאים על גבולותינו ועוד מעט יצלפו על כולנו או שישחטו אותנו או שיערפו ראשים - מה לעשות, זה מה שיש בחדשות כל היום. ערעור מוחלט של ביטחוננו. ואף מילה מרגיעה, מאף אחד. לא בטוחה אם כאן המקום לכתוב את זה, כי אתם עשויים עלולים לשלוח אותי לטיפול פסיכולוגי או לקחת ציפרלקס, ואלה עצות שאני יכולה לתת לעצמי לבד. גם להגיד לי להתרחק מהחדשות לזמן מה לא ממש יועיל. אני מנסה לעשות את זה אבל החדשות מגיעות בכל המדיות ואי אפשר להתעלם. יש לכם רעיון כלשהו? אולי לפחות תוכלו להפנות אותי לפורום שדן בדברים האלה ושאוכל אולי למצוא בו מילה מרגיעה כלשהו או תמיכה? קשה לי נורא. בתודה מראש.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
23:16 06.09.14
שלום לך,

הפתרון הוא בשליטה על מינונים. את זו שקובעת מה לראות / לשמוע וכמה. אשפר ללמוד להתעלם מהמידע שבה את לא מעוניינת. בנוסף, ניתן ללמוד הרגעות והרפיות שיאזנו את מצבך הרגשי. כל אלה ועוד כלים נוספים ניתן ללמוד במהלך טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT.

בברכה,
 
גיברת מצוקה
21:29 09.09.14
אני רואה שהתגובה שלכם היא קבועה, המלצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשם סי-בי-טי. אני מאוכזבת קצת. אבל אם נניח אני רוצה ללכת על פי המלצתכם, ולקבל היכנשהו את הטיפול הזה, לאן עלי לפנות? האם מדובר בטיפול פסיכולוגי פרטי - אני לא יכולה לממן משהו כזה בימים אלו - או שמדובר בטיפול שמקבלים בקופת חולים. מודה על תשובתכם.
אבל בכל זאת, הערה. מדובר בפורום דיכאון וחרדה והתגובות שלכם לבעיות ולמצוקות שאנשים מעלים פה הן קרירות ולא תומכות ומנותבות אך ורק להפנייה לטיפול הזה, cbt
ואיכשהו זה לא נראה טוב.
למה שימליצו לאנשים על טיפולים אחרים שלא עוזרים? טיפול דינמי, למשל, איך הוא אמור לעזור לחרדות? אם יש טיפול שעובד טוב ובאמת פותר את הבעיות, אין שום סיבה לא להמליץ עליו.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:44 11.09.14
שלום לך,

ראשית, אני מודה לך על הערה ופידבק חיוני לשיפור. שנית, הסיבה שאני ממליצה על טיפול CBT בגלל שהוא הוכיח את עצמו מבחינה קלינית ומחקרית בארץ ובעולם כיעיל בהשוואה לטיפולים פסיכותרפוייטים אחרים. במיוחד להפרעות חרדה ודיכאון אשר שומר על התוצאות למשך זמן רב לאחר תום הטיפול. בנוסף, אני ממליצה גם על טיפול בביוםידבק ונוירופידבק שגם הם הוכיחו את עצמם. ניתן לקבל טיפולים אלו באופן פרטי או במרפאות פסיכיאטריות ציבוריות שנמצאות באזור מגוריך.

אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה,
 
דנה
13:08 11.09.14
שלום לכולם בעבר היה לי דיכאון בשל מחלה שנמשכה זמן ממושך. בזמן המחלה ועדיין התאבון שלי גדל בצורה משמעותית אני לא אוכלת מאוזן ושמנתי כ10 קילו לאחר שהבראתי
התעוררו בעיות נפשיות.. עייפות דכדוך בכי בקיצור דיכאון!
טיפלתי בכדורים שנקראים סרנדה הם עזרו לי מאוד אז הפסקתי על דעת עצמי (כן כן יודעת שזה לא טוב) והיום אני בסדר מנהלת חיים נורמלים עבודה חבר

אבלללל אני סובלת מקשיי נשימה חרדות סטרסים נשירת שיער כאבים בבטן עלייה במשקל או יותר נכון תקיעות בירידה במשקל פשוט לא יורדת גרם מאז ששמנתי בעקבות המחלה הפיזית
יש לי פשוט כמיהה עזה לפחמימות מתוקים
יכולה להמשיך ולהמשיך ואם אני מצליחה להשתלט על עצמי יום יומיים מתישהו הבולמוס יגיע
חשוב לי לציין שאני לא שמנה אבל המקצוע שלי לחיים הוא מורה לספורט.אני מרגישה רע בנוגע לגוף שלי שהיה בעבר חטוב ומעוצב יש לי משקל עודף ולא הרבה והוא פשוט לא זז
אני יודעת מה הנוסחה לרדת במשקל בשל מקצועי
אבל אני מרגישה שהחרדה הזאת ממש מגבילה אותי להגיע למטרה שלי.
אז עכשיו חזרתי לטפל בחרדות עם אותה התרופה סרנדה

אז שאלותי הם:
האם מישהו מזדהה???
האםמתח נפשי פוגע בירידה במשקל?
האם זה הגיוני שאני מתאמנת אוכלת טוב ועדיין לא יורדת בגלל שהחרדה ממש מקשה כאילו היא שומרת את השומן?
האם יכול להיות שהתאבון שלי יתאזן בעזרת הטיפול התרופתי?
האם גם את/ה טיפלת בחרדה באמצעות תרופות וראית שאת פתאום מצליחה לרדת במשקל???
האם גם התרופה המדוברת מעוררת חשקים ורעב?
כי לא חסרים לי בעיות עכשיו ..אז עכשיו גם עודף משקל זה יהיה לי כבר ממש קשה.
 
סימה
20:17 05.09.14
שלום רב!
יש לי ילדה בגיל ההתבגרות שתולשת שיער מטופלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי כ - 5 טיפולים בינתיים אך איני רואה שום שינוי.
רציתי לדעת אם להיות אופטימית כי אני כבר ממש מיואשת מהמצב ואני בעצמי איני יודעת כיצד לנהוג .
לפעמים אני ממש מתעצבנת עלייה שהיא לא עוזרת לעצמה.
מה עושים?.....
 
ד''ר אירנה נתנאל  
23:24 06.09.14
סימה שלום,

לעיתים קרובות מאוד תלישת השער יכולה להיות הפרעה מאוד עקשנית. 5 טיפול זה לא מספיק כדי לראות תוצאות. מומלץ לשלב טיפול CBT עם טיפולים נוספים למשל, ביופידבק או נוירופידבק. במידה ושום דבר לא יעבוד יתכן ושווה לבדוק טיפול תרופתי.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה מכל הלב,
שלום שמי רם בן 22
שוקל 56 גובה 163
מטופל כבר כמה חודשים עם רסיטל 20 מג וגם ואבן.
שמעתי שיש בעיה לעשות כושר גופני ולשתות גיינר לעליה במסת שריר אבקת חלבון עם חלב ובמקביל לטול תרופות חרדה זה יכול לפגוע בצפיפות העצם ולעורר גם חרדה. רציתי לדעת אם יש בעיה בזה
 
שרון לויט  
00:28 09.09.14
היי רם,
למיטב ידיעתי אין בעיה, אבל כדאי שתשאל את הפסיכיאטר שלך.

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  198  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה