בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שלום רב,
רציתי לבדוק בנוגע לכדורים אנטי דכאוניים... האם הם יעילים גם במקרה של דיכאון הנובע מסיבות אוביקטיביות לחלוטין, דוגמת מצב כלכלי קשה, גירושין וכו' ? שהרי למיטב הבנתי, כדורים אלו מסדרים את האיזון הכימי במוח, ולכן לא ברור לי כיצד יוכלו לעזור כאשר מדובר במצב אוביקטיבי, שלעניות דעתי אינו קשור לשיבוש כימי של המערכות.. תודה.
היי גלית,
האמירה כי "כדורים אלה מסדרים את האיזון הכימי במוח" היא אינה מדוייקת, לכל הפחות. התרופות הללו משפרות את מצב הרוח אצל כל אדם המגיב להן, בדומה לכך שסמים פועלים על כל אדם. התפקיד שלהן הוא לגרום למוח לנצל את הסרוטונין שמערכת העצבים מפרישה בצורה טובה יותר, כלומר להשתמש גם בסרוטונין שלא נוצל (בגוף מופרשת כמות מסוימת של סרוטונין, שרק חלק ממנו מנוצל). גם אדם שאינו נמצא בדיכאון עשוי לחוש שיפור במצב רוחו בעקבות נטילת התרופות.

בברכה,
 
גלית
13:58 07.01.16
על תגובתך :)
 
סיוון
09:23 06.01.16
אני בראשית העשור השישי לחיי.
בדיוק לפני עשור עברתי התעללות נפשית קשה ביותר וממנה איני מצליחה להתאושש. אני חיה אותה. ההתעללות הייתה מצד הבוס שהעסיק אותי 11 שנים, 16 שעות ביום ושילם שכרי בגין 8 שעות בלבד. [נאלצתי לשתוק]. כשהחליט שדי לו להעסיק אותי, אימץ לעצמו שיטה. להתעלל בי נפשית באופן קשה כדי לשבור את רוחי ושאלך הביתה מרצוני, כדי לא לקחת פיצויים. הדבר מאוד מובן וניכר שזו הסיבה [אני מכירה אותו יותר מדי טוב כדי לא לדעת את האמת]. הוא היה נצמד לי לפרצוף וצורח עלי אימים ומטיח בי ללא כל סיבה מוצדקת הקשורה לעבודתי. זה קרה 5 ימים בשבוע במשך שנתיים, כמה וכמה פעמים ביום. בכיתי שנתיים בשביל כל החיים על הצער והסבל הנפשי שנגרם לי. אני מזכירה בכירה מאוד שנים רבות, משכילה ומכירה היטב את עבודתי, מסורה, אחראית, נאמנה, בעלת מוסר, מתורבתת. הוא ידע שאני כזו. מאז יש לי "פחד בוס". אני נכנסת ללחץ וסובלת מחרדות קשות בעבודה רק כשהבוס קורא לי למשימה, זאת על אף שאני יודעת היטב מה עלי לעשות ולבצע. אין מצב שאעשה טעויות בשל האחריות הגדולה שלי בעבודה. החרדה קשה, בלתי נסבלת. הלב דופק, כאב הראש ענק ובלתי נסבל. כך אני חיה. אפילו הבנות לעבודה גורמות לי לחרדות קשות בשל העובדה שעל פי רוב אינן מדברות אלי יפה מטבעי, אני מאוד רגועה, שקטה ובעלת שלוות נפש. כולם יודעים שאני כזו. טיפוס שלא עונה כשמעליבים אותי, אלא בוכה בשקט עד שאני נרגעת. עבודה קשה להחליף בשל גילי המופלג והפרנסה לה אני זקוקה. אני מאוכזבת עד מאוד מההתנהגות של האנשים, חסרי הנימוס וההתחשבות באדם. חינוך ותרבות, איני מצפה, נכון להיום להתנהגות הולמת. בינתיים כל אימת שיש לי חרדה בעבודה, אני חיה במרה שחורה. לחלוטין לא מגיע לי, שכן, אני מאוד משקיענית ומסורה לעבודתי. אף אחד לא רואה ולאף אחד לא אכפת. היש פתרון כלשהו? תרופות נגד דיכאון לא אקח. אין לי דיכאון. יש לי חרדות וכעסים עצומים על התנהגות האנשים בעבודה, נכון להיום.
תודה רבה למתן תשובה באתר.
 
שרון לויט  
00:20 07.01.16
היי סיוון,
אין ספק שכדאי לך לשנות את הגישה כלפי האנשים בעבודה. לדעתי, לא כדאי לחוש תחושות קשות כל כך בגלל אנשים אחרים, שאינם אפילו קרובים אלייך ולא אכפת לך מהם. נראה שגם החוויה הקשה שעברת עם הבוס בעבודה השפיעה מאוד על תגובותייך. אני ממליצה להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). לאחר מספר לא רב של פגישות, תוכלי להגיע בעזרתו לשינוי הגישה הרצוי ולחוש הקלה גדולה בתחושותייך, לעבד את הטראומה שעברת ולהתגבר על החרדות. בנוסף, בעזרת הטיפול תוכלי ללמוד להיות אסרטיבית יותר, מאחר שנראה שהתנהגותך הפסיבית גורמת לך "לאכול" את עצמך מבפנים ולהתבוסס בתחושותייך בלי לתת להן ביטוי חיצוני, מה שיכול להיות הרסני פיזית ונפשית.

בברכה,
 
אבי
21:28 28.12.15
הי לכולם!!!
למה אני חושב ומרגיש שכאילו אני לא מטופל וכביכול לא נמצא בידיים טובות???
כיום..ומאז ומתמיד הייתי כן בטיפולים ובידיים כן טובות ועשו איתי עבודה דיי טובה ומספקת ..
נכון...>>> כיום.+ אני מתמודד עם זה בפחות עוצמות כיום אני משתדל ושומר על המסגרת והמטפלים לעצמי ..
לא ממהר להחליף ואני מאוד נתרם מהמצב בו אני מחזיק את עצמי .
כאילו תחושה ש.. שם יותר טוב ש..שם להחליף מטפל יהיה לי יותר טוב הכל זה אשליה אחת גדולה .
אני מודע וער לנטייה זו שפעם היתה יותר בעוכריי..ומשתדל להישאר על הקרקע ןממשיך בשיקום הארוך והמייגע אליו זכיתי ונחשפתי..
תודה רבה לקוראים..
המשך שבוע טוב לכולם .
להשתמע ולילה טוב לנו אמן..
אבי
 
שרון לויט  
01:18 01.01.16
היי אבי,
אנשים רבים חיים בציפייה (שלא לומר פנטזיה) שתהיה "תרופת פלא" שתציל אותם. אנחנו לא אוהבים לעבוד קשה, וקשה לנו לקלוט שלעתים צריך לעבוד קשה כדי לקבל אפילו הקלה חלקית ומעטה. זה נראה כמו אופציה לא טובה במיוחד, ולחלק מהאנשים קשה לקבל את העובדה שאין ממש אופציות אחרות. ככל הנראה, מאחר שהדרך שלך עוד ארוכה, ועדיין לא הגעת לאן שרצית, אתה מרגיש כך. ייתכן שכל חייך תצטרך להתמודד, אך בזכות עבודה קשה והתמדה תוכל לפחות לשפר את המצב.

בברכה,
 
אבי
22:19 02.01.16
תשובתך מאוד מובנת לי...
אני מאוד "עובד" קשה להגיע להישגים בחיים שלי..
ומאוד קשה להבין ולדעת שאני אצטרך להתמודד עם "המצב" --- המחלה שלי
לאורך כל חיי..
טוב שייש לילה ושברוך ה אני כן ישן טוב
זה מרגיע אותי ונותנת לי כוחות ליום הבא ..
שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולנו אמן...
 
אנוינימית
20:06 30.12.15
היי שרון.
איך אפשר להחזיר מוטיבציה למרות שאין חשק לתפקד ולעשות כלום?
ובהזדמנות הזאת אני גם רוצה לאחל לך שנה אזרחית נפלאה שתהיה לך.
 
שרון לויט  
01:23 01.01.16
שלום לך,
אני חושבת שעניתי על השאלה הזו לא פעם: למצוא תחומי עניין ועיסוק, להקיף את עצמך במערכות תמיכה (משפחה וחברים), לדאוג לגוף- שינה טובה, אכילה מסודרת, פעילות גופנית. לעשות מה שעושה לך טוב. "להכריח" את עצמך לקום ולעשות, חוסר חשק הוא לא תירוץ!

מקווה שתהיה לך שנה של עשייה והרגשה טובה.
 
אנוינימית
11:30 01.01.16
סוף שבוע נפלא שיהיה לך.
היי שרון.וסליחה על ריבוי השאלות,אבל מאוד חשוב לי לשאול:כמו שכתבתי איבדתי השנה חברה מאוד טובה והייתי יוצאת איתה כל שנה בסילבסטר וזה מאוד כואב לי שזה כבר לא יקרה ושהיא איננה. רציתי לשאול איך אפשר להתחיל את השנה למרות מה שקרה,שתהיה לי שנה שמחה וטובה ואיך מתמודדים במיוחד בחגים עם המחשבה שלא אוכל לצאת איתה יותר בחגים בשבתות,היום הסילבסטר וזה פעם ראשונה שאני לא יוצאת לבלות כי היא היתה מארגנת תמיד את כל הבילויים גם בסילבסטר ומאז הקשר שלי עם שאר החברים נותק.אשמח לתשובה,ומאחלת לך שנה אזרחית נפלאה.
שלום לך,
שנה אזרחית טובה ושמחה גם לך!
אני לא חושבת שהשנה כולה תלויה בדרך שבה התחלת אותה. קורה שאנשים לא חוגגים בכלל את השנה האזרחית, ולמרות זאת יש להם שנה נפלאה. יש גם אנשים רבים שחשים צורך לחגוג ו"להתפרע", דווקא משום שחייהם ריקים. את יכולה, כמובן, לחדש קשר עם חברים ישנים או ליצור קשרים חדשים, כדי שיהיה לך עם מי לבלות, וכך חסרונה של החברה יכביד עלייך פחות. מכל מקום, לא טוב להיות תלוי באדם אחד.

בברכה,
 
אנוינימית
11:02 01.01.16
שבת נפלאה.
 
חני
21:05 25.12.15
שבת שלום.איך אפשר להתמודד עם דיכאון? מה הכלים של cbt לטיפול בדיכאון חוץ מתרופות? תודה.
 
שרון לויט  
11:40 27.12.15
היי חני,
טיפול CBT בדיכאון כשמו כן הוא- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול משתמשים הן בכלים קוגניטיביים, המסייעים לשינוי חשיבה והפיכתה משלילית לרציונלית וחיובית יותר, והן בכלים התנהגותיים, המעודדים את האדם לעשייה.
האדם הסובל מדיכאון מתאפיין בדרך כלל בירידה בפעילות, חוסר מוטיבציה וחוסר חשק לעשות. מטרתם של הכלים ההתנהגותיים בטיפול בדיכאון הוא לשפר את מצב הרוח על ידי עשייה- של פעולות נעימות ושל פעולות בכלל. ככל שהאדם יעשה יותר, כך ירגיש טוב יותר. קיימים דברים רבים שניתן לעשות, למשל: לעבוד, לעסוק בתחביבים, לעשות פעילות גופנית, להקיף ת עצמך במערכות תמיכה (משפחה, חברים וכו'), לדאוג לזמני שינה מסודרים ואכילה מסודרת, ועוד.
שינוי החשיבה מתבצע על ידי איתור האמונות והאמירות השליליות שהאדם אומר לעצמו, והעמדתן בסימן שאלה. למשל: "אני כישלון מוחלט ואף פעם לא אצליח בכלום". המטפל עשוי לשאול: "איך אתה יודע זאת? כיצד אתה מגדיר "כישלון"? מה ההוכחות בחייך שתומכות באמירה זו?" מתוך כך, ניתן לבצע תהליך של הפרכת האמונות השליליות הללו ופיתוח אמירות חיוביות יותר. למשל: "אני לפעמים מצליח ולפעמים לא מצליח, אבל בדרך כלל קל לי להתעלם מהצלחות ולהדגיש את הכישלונות. לכן אני קורא לעצמי "כישלון", אבל אין לכך באמת בסיס הגיוני. סביר להניח שבהמשך חיי אצליח בחלק מהדברים שאעשה".
לסיכום, טיפול CBT בדיכאון הוא מאוד קונקרטי, ממוקד מטרה ומכוון את המטופל לפעולות ספציפיות שהוא יכול לעשות כדי להרגיש טוב יותר.

בברכה,
 
מיראל
23:41 21.12.15
שלום, בזמן האחרון בעקבות פרידה מבן הזוג שלי, אני מעט יותר לחוצה ומצוברחת, שמעתי על כמוסות גאבא תוסף שניתן לקחת פעם ביום והוא טבעי לחלוטין ומסייע במצבים כאלו, איך אדע אם נכון לי לקחת את הכמוסות הללו??
תודה
 
שרון לויט  
11:28 27.12.15
היי מיראל,
אין דרך לדעת אם התוסף יעזור לך או לא, רק על ידי ניסוי וטעייה.
לגבי תוספים שאינם תרופות, אני אומרת שאם לא יועיל- לא יזיק.

בברכה,
הי
לאחרונה אני מאוד סובלת בחיי. אין לי כוחות נפשיים לכלום. לא לעבודה, לא לעשיה בבית לא לשיחות עם חברים. אני פשוט שוכבת במיטה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מאוד רוצה עזרה אבל גם לזה אין לי מספיק כוחות נפשיים.
היכן אני מוצאת את העזרה המתאימה?
כיצד מוצאים פסיכולוג שהוא מתאים לי? איפה מחפשים?
אני מרגישה שאין לי כוחות נפשיים אפילו להרים טלפון.
מה אני יכולה לעשות במצב כזה?

תודה.
היי לילי,
כשחשים מצב רוח ירוד וירידה באנרגיות, התחושה היא שכביכול "אין כוח" לעשות דברים. הדבר, למעשה, נובע מחוסר מוטיבציה וחוסר חשק. במצבים כאלה אין ברירה, אלא "להכריח" את עצמך לעשות אפילו פעולה קטנה כמו להרים טלפון. אפשר, כמובן, להיעזר באדם קרוב שיהיה איתך ויעודד אותך במהלך העשייה.
נשמע שאת זקוקה לטיפול שייתן לך כלים להשבת הכוחות והמוטיבציה לחייך. ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו לא רק מקיימים שיחות באופן חופשי אלא גם מדברים על מה לעשות ואיך לעשות. את יכולה לבקש המלצות מרופא משפחה או מפסיכיאטר, משפחה או חברים, ואפשר כמובן גם לחפש באינטרנט. כל המידע נגיש וזמין.

בהצלחה!
 
רויטל
14:30 18.12.15
שלום אני בת 30 בחצי שנה אחרונה סובלת מהתקפי חרדה שמלווים בלחץ בחזה יובש חמור בפה עד כדי מחנק, התחלתי לפני שבוע טיפול של ציפרלקס 10 מ"ג חצי כדור ואחרי 10 ימים כדור 1, לפני יומיים התחלתי כדור שלם מעבר ליובש בפה יש לי כל הזמן תחושה בלשון שכאילו אני הולכת לבלוע אותה, זה מלווה אותי כמעט כל הזמן האם זה נורמלי? ורציתי לדעת אם יש עוד משהו חוץ מציפרלקס שאני יכולה לעשות? תודה.
 
שרון לויט  
12:28 21.12.15
היי רויטל, מה שאת חווה הוא סימפטום נורמלי של חרדה. ייתכן שהתרופה גם גורמת ליובש כלשהו בפה (כדאי לשאול את הרופא). המחשבה שאת עומדת לבלוע את הלשון היא דבר שיכול לקרות במצבים של חרדה.
מעבר לטיפול התרופתי, שהוא רק "פלסטר" ואינו מטפל בבעיה באמת אלא רק מקל עליה, מומלץ כמובן לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT). חרדה היא בעיה פסיכולוגית, ולכן יש לטפל בה באמצעות טיפול פסיכולוגי שנותן כלים לפתרונה. מה שגורם לחזרתה של החרדה שוב ושוב הוא הפחד ממנה, ולכן עלייך ללמוד כיצד לא לפחד מן הפחד, לקבל את הסימפטומים הפיזיים ולפרש אותם בצורה נכונה, כך שהם לא ירתיעו אותך, וכתוצאה מכך החרדה כבר לא תופיע עוד כלל.

בהצלחה!
אנשים עם דיכאון או מניה דיפרסיה מוזמנים להצטרף לקבוצת תמיכה להפרעות מצב רוח. אנחנו נפגשים בימי ראשון ב-19:00 במועדון הגימלאים שברחוב האם 2 ברמת גן.
משרד הבריאות קיצר לאחרונה את אורך חיי המדף של התרופה "לוריוון" מ-5 שנים (60 חודשים) לשנתיים (24 חודשים). מישהו יודע למה? האם זה רציני או שהתרופה תהיה יעילה גם 5 שנים לאחר מועד היצור שלה?
מה עומד מאחורי שינוי דרמתי כזה? פארמקולוגיה או עניין זר?
 
אנוינימית
16:16 09.12.15
היי שרון.רציתי לדעת מה הכלים שאפשר להקל על חרדה פתאומית בצורה מיידית?
אני ממש מודה לך,ערב נפלא.
 
שרון לויט  
14:01 13.12.15
שלום לך,
כאשר חרדה חזקה תוקפת אותנו, בדרך כלל אין לנו שליטה עליה. הניסיונות לשלוט בה עשויים להגביר אותה ולהכניס אותנו ליותר לחץ, מאחר שאינם מוצלחים. כשהחרדה היא ברמות מתונות ואפשר לקרוא לה "לחץ" או "סטרס", אפשר לשלוט בה האמצעות תרגילי הרפיה למיניהם או פעילות גופנית. כאשר החרדה היא בעוצמה גבוהה, הדבר הנכון לעשות הוא "ללכת עם הזרם", כלומר לקבל אותה ול לנסות לשלוט בה בשום צורה. היא חולפת מעצמה, בסופו של דבר, וצריך לסמוך על הגוף שייתן לה לחלוף לבד, כאשר המוח יבין שאין שם שום סכנה. הניסיונות לשלוט אף יכולים לגרום לה "לבוא בגלים", כלומר לחזור שוב אחרי שהתחושה מתמתנת, ולכן אנשים מסוימים חשים שהם נמצאים בחרדה בעוצמה גבוהה במשך זמן רב (כאשר למעשה זה אינו נכון, והם חווים "גלים"). כשמפסיקים את ההתנגדות, עשויים לחוות גל אחד בלבד, שחולף מעצמו.

בברכה,
 
אנוינימית
16:16 13.12.15
שבוע נפלא.
 
מיראל
13:19 09.12.15
אני מעוניינת לדעת מה עליי לעשות, אני אדם מאוד פרפקציוניסט במידה והדברים לא נעשים בדיוק כמו שכתוב בהוראות אני מאוד נלחצת מכך, לעיתים אני אף דוחה משימות ונמנעת מלבצע אותם מאחר ואני חוששת להיכנס ללחץ מהמטלה והדבר לעיתים פוגע בי, אני משתדלת להרגיע את עצמי המון ולדבר עם עצמי ולהסביר שהכל בסדר גם אם הדבר שביצעתי איננו מושלם, אני מפחדת שאם מה שביצעתי לא יהיה מושלם אז יכעסו עליי, ויגידו לי שאני לא בסדר, אני מאשימה את עצמי בדברים שונים ומאוד קשה עם עצמי מאוד מבקרת את עצמי וחושבת לעיתים קרובות שהדברים שאני עושה לא בסדר. למרות שאני כן יודעת שמה שעשיתי בסדר גמור. בזמן האחרון התחלתי להיות מאוד מודעת לבעיה שלי והדבר מלחיץ אותי אף יותר, ואף מחמיר את הלחץ שלי. כל דבר קטן מלחיץ אותי ונראה לי כאיום ממשי . לאחר שאני נרגעת אני מבינה שהכל בראש שלי ואני מגזימה בתגובותיי
מה עליי לעשות? אינני רוצה להמשיך להילחץ מכל דבר קטן!
 
שרון לויט  
13:56 13.12.15
היי מיראל,
ככל הנראה, הפרפקציוניזם טבוע בך עוד מגיל צעיר. זוהי תכונה שאנחנו גדלים איתה, ובדרך כלל מתפתחת כתגובה לסביבה הקרובה אלינו (בני משפחה). כאשר ההורים הם פרפקציוניסטים ודוחפים את הילד להישגים, ואולי אפילו מעבירים עליו ביקורת, הילד גדל להיות פרפקציוניסט. במידה מסוימת זה חיובי, אך פרפקציוניזם יכול לחרוג מגבולות הסביר ולגרום ללחץ רב כאשר הוא מוגזם. אני מציעה להיעזר בטיפול פסיכולוגי (רצוי קוגניטיבי התנהגותי) כדי לעבוד על מיתון הפרפקציוניזם והפחתת הלחץ הנגרם בעקבותיו.

בהצלחה!
 
אבי
10:14 20.11.15
לאחרונה ..חש הרעה במצבי .. יש יותר מחשבות מעצבנות וחוסר מצב רוח.. הייתי בחדר מיון השבוע שם הביא לי הרופא איטומין שעשה לי רק כאב ראש .איני יודע מה לעשות.
יש מצב שהתרופות אינם מסייעות כמקודם.??.
ואיך אסביר זאת לרופא שלי שייש לי אליו תור ביום א הקרוב .
תודה ושבת שלום לכולם.
 
שרון לויט  
12:21 20.11.15
היי אבי,
איני יודעת מה הרקע לתיאור שלך וממה אתה סובל (אלא אם כן אתה אותו אבי שכותב פה לפעמים), אך בהחלט כדאי להסביר לרופא את המצב בדיוק כפי שהסברת אותו פה. זה מאוד מובן וברור. ייתכן שהתרופות אינן מסייעות כמקודם, וייתכן גם שקרו דברים שאינם קשורים בתרופות שתרמו לשיפור בעבר- או לחלופין נסיבות שאינן קשורות בתרופות שגרמו לירידה.

שבת שלום,
 
אבי
21:46 21.11.15
אכן זה אני אבי שכותב ומתייעץ כאן בפורום..
קבעתי תור למחר לרופא שלי ..
באמת אני חש פחות טוב ומקווה שהרופא כן יתיחס לזה ברצינות..
תודה רבה ושבוע טוב
 
אבי
21:05 22.11.15
אז היום נפגשתי עם הרופא שלי ככה שיחה פתוחה וגלויה מאוד ..>>
העליתי רעיון לאיזון תרופתי במסגרת אישפוז יום שככל הנראה אתחיל אותו בשבוע הבא ..
מה אתם חושבים ע"ז ? עשיתי טוב ?
תודה ולילה טוב ונמשיך ב עידכון
 
אבי
08:02 25.11.15
הי !!
מחר יש לי פגישת אינטק במח" אישפוז יום..
לבדוק אפשרות כניסה לשם לצורך איזון תרופתי .
תודה לכם..
יום טוב ומבורך לכולם..
 
שרון לויט  
22:49 26.11.15
אם לדעתך ולדעת הפסיכיאטר יש צורך לעשות את השינוי במסגרת אשפוז יום, זה בסדר גמור. אני לא יכולה לשפוט במקרה כזה. לא תמיד יש צורך בכך, אבל לפעמים יש.

בברכה,
 
אבי
14:30 27.11.15
הי שרון !!
אכן את צודקת הרופא באישפוז יום התרשם ממני לטובה וחושב שאין צורך בלבוא לאישפוז יום לעשות את השינוי התרופתי ..>>כי אני עובד בצורה מסודרת ומטופל בקהילה עם מטפלת שאנו עושים ממש עבודה טובה ונפלאה עם עצמי..
אז השינוי עליו המליץ יכול להעשות יחד עם הרופא האישי שלי .
אשמח להמשיך לעדכן..
שבת שלום לך ולכולנו..
הי!!
רציתי לשאול >> אני נוטל מזה מספר שנים לפונקס עם הטבה משמעותית ..
אך ישנם "המון" בעיות נילוות אליה וזה ממש ממש קשה לי מאוד עם זה .
הרופא לא מעוניין להפחית מינון בטענה שהתרופה "עושה" לי רק טוב ושהתרופה הפחיתה לי את החרדות..
אבל לי מאוןד קשה הת . לווואאייי קשות כמו עייפות וכבידות כרונית ..>
מאוד קשה לי עם זה .
האם ומה כן יש לעשות במצב שכזה והאם יש תחליף ללפונקס ?.
תודה רבה ויום טוב ומבורך לכולם.
 
שרון לויט  
21:43 03.12.15
היי אבי,
לפונקס הינה תרופה אנטי פסיכוטית, הניתנת בדרך כלל לאנשים שלא מגיבים מספיק לתרופות אחרות. היא יכולה לעזור במקומות שתרופות אחרות כשלו, אך יש לה תופעות לוואי לא קלות, ולכן נותנים אותה כסוג של מוצא אחרון. רק הפסיכיאטר יוכל לומר לך אם טיפול בתרופה אחרת אפשרי, אך מהידע שלי לגבי תרופות פסיכיאטריות (ואני לא רופאה)- כנראה שלא.

בברכה,
 
אבי
21:34 05.12.15
הי שרון !!
את צודקת...!!!
הרופא רשם לי תרופה זו לאחר שלא הגבתי מספיק לאחרות ..
אבל ..עדיין אני בבעיה מאוד קשה ורצינית..
אשדח לרעיונות מקוריים וטובים מספיק ..
תודה לך שרון.. ושבוע טוב לכולנו..
 
אמיר
06:31 22.11.15
לפני כ 8 חודשים נפרדתי מהחברה אחרי 3 וחצי שנה שההינו צריכים לעבור לגור ביחד דרך אגב בן 22 נפרדנו בצורה מאוד לא יפה שהיא התלוננה עליי שהרבצתי לה והוציא לי צו הרחקה ממנה ללא שום סיבה בעיקבות זה ההיתי בדכאון תקופה ארוכה נהגתי לצאת ולשתות נהגתי בעיקבות זה בשיכרות קיבלתי שלילה לחודש וחזר לי הרשיון התקפי הגעגוע והפגיעה לא עוברים ממנה לא מוצא מישהי שבאמת בשבילי עברתי המון בנות מאז ועדיין תקוע אלייה אולי יום אחד נחזור איזה יום חזרתי הביתה בדכאון חזק ממנה ממועדון ישבתי באוטו ושמעתי שירים הגיעו אליי שוטרים ולקחו לי שוב תרשיון הפעם על כלום מאותו יום אני נמצא במעצר בית חושב על מה יהיה איך אני יחייה 4 שנים בלי רשיון נהיגה שהוא היה מאוד חשוב לי ומי תרצה אותי בלי רשיון אני מרגיש שירדתי לתחתית ואין אף אחד שמבין או שומע אותי בנתיים אני מחכה למשפט שעומד להיות עוד חודשיים בגלל ״התקיפה״ ועוד חודש משפט על השלילה אני כל היום במחשבות מה יהיה ..
 
שרון לויט  
22:57 26.11.15
היי אמיר,
אני מבינה שקשה מאוד להתנתק מהחברה, שאליה היית קשור מאוד, והדבר מעורר תחושות של דיכאון. ייתכן שהתחושות שלך חורגות מגבול האבל ה"נורמלי" על האבדן, מאחר שאתה מתאר מעשים קיצוניים בעקבותיהם. לא יזיק לקבל עזרה מקצועית וללכת לטיפול פסיכולוגי, קודם כל כדי להשתקם מהאבל על בת הזוג ולהתחיל להחזיר את חייך למסלולם הרגיל. חשוב מאוד להמשיך בשגרה של עבודה (או לימודים), לעסוק בכמה שיותר פעילויות ולמצוא לפחות אדם אחד שתוכל לשתף בתחושות שלך. הדברים הללו עוזרים לשמור על תחושה של יציבות יחסית, והשמירה על השגרה עוזרת לרומם את מצב הרוח ולהפחית מתחים. בבוא הזמן, תוכל להתאושש לחלוטין מהפרידה ולהכיר בת זוג חדשה, גם אם אינך מאמין בכך עכשיו.

בברכה,
עברתי ניתוח הרניה דו צדדי, לפני מספר חודשים,והסתבך לי כל העסק מסיבה שלא ברורה לי עדיין, באם זה מפשלה או מתופעה אפשרית שלא ידעתי עליה, אני סובל מאוד מתופעות איומות בבטן, תחושת צריבה או גירוי מטרף בצד בו היה הבקע, ותחושת אי נוחות כללית בבטן עצמה,, כאילו שאכלתי גבס תחושת כבדות בפנים, כאילו קיבלתי בוקס לתוך הבטן, התופעות גורמות לי סבל רב, כמעט ולא יכול לתפקד מזה,חושב על מה שעובר עליי, ומאוד מיתענה מהכל, זאת הייתה טעות חיי ללכת לניתוח הזה, שעכשיו אשלם עליו את מחיר הסבל שעלול להשאר לכל החיים, רופא המישפחה אומר שאינו יכול לעזור לי להקל על סיבלי, כיחרורג הקופה שלח אותי אל המנתח , "שהם יתמודדו עם זה" , והמנתח אמר לי שאינו יודע מה הגורם לתחושות שלי וזה לא מהניתוח...,
[כל התחושות שלא היו קיימות עד הניתוח, והחלו 4 ימים אחריו] סובל גם מפעימות מוקדמות, שלאחרונה חזרו אחרי זמן רב שלא הרגשתי את זה, יש לי פגיעה במיתרי הקול אולי מעבודה שכללה דיבור רב, הרופאים לא נתנו לי תשובה ברורה ממה הצרידות הקשה, קיימת, אני יושב בבית ומאוד סובל, גופנית ונפשית, חרדות יש לי גם שרק היתגברו מכל מה שאני עובר מאז הניתוח, הרופא רשם לי רסיטל, שאותו אני פוחד לקחת, אחרי שהבנתי שהוא עשוי לגרום שינויים בקצב הלב, ואני עם הפעימות המוקדמות, ופירפור הפרוזדורים שהיה לי לפני כשנה, ממש לא צריך בעיות נוספות, אני לא עובד, כי מה שיכולתי לעשות, עבודת הסקרים, לא יכולה להתבצע כעת,יש לי נכות כללית, מב,ל, ואני מוגבל פיזית למשל, לא יכול להרים דברים כבדים, כי יש לי בעיית ברכיים , ניוון הסחוס,בעיות... הסבל מתוצאות ניתוח הבקע, איום ונורא, מצב מורכב ,זה ברור לי, מה עושים במצב כזה?
היי גדי,
איני יודעת מה המקור לבעיות הגופניות, אך בחרדה בהחלט אפשר ורצוי לטפל. ייתכן גם, שהחרדות מעצימות את התחושות הפיזיות, ואולי אפילו גורמות לחלק מהן. אם יש לך אפשרות לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), אולי במרפאה ציבורית הקרובה למקום מגוריך, זה יכול להיות מצוין ולעזור לך מאוד.
מעבר לכך, כדאי לחשוב אילו דברים אתה כן יכול לעשות. אם קשה לך לעבוד בעבודה פיזית, כדאי לחשוב על סוג עבודה שמתאפשר לך לעשות (אני בטוחה שהעבודה בסקרים היא אינה העבודה היחידה לה אתה מסוגל, ויש משרות רבות שאינן דורשות "התרוצצות"). אפשר אולי למצוא עבודה מהבית, או עבודה הכוללת ישיבה במשרד ושיחות עם לקוחות.
להערכתי, גם חוסר המעש משפיע על המצב, מאחר שהוא יכול לגרום לתחושות שיעמום וריקנות, המובילות לעיסוק יתר בתחושות הפיזיות, שככל הנראה מעצים אותן.

בברכה,
 
טל
23:10 17.11.15
שלום.אני טל בת 32 לא נשואה אין לי ילדים מרגישה בדידות אין לי אפילו חברה אחת וזה מכניס אותי לדיכאון,גם עם אני רוצה לצאת עם מישהו או מישהי לבית קפה אין לי עם מי.אני רוצה לבנות חיים חדשים ולא יודעת מה עושים.לטיפול אין סיכוי שאלך אני הייתי בטיפולים אבל לא קיבלתי את הטיפול הנכון וגם משפחתי מסרבת שאלך לטיפול.אני מרגישה מצוקה איומה להורים שלי אין מספיק כסף כדי שאלך לחוגים או קורסים יקרים,אשמח עם תעזרי לי.תודה רבה.
 
טל
23:21 17.11.15
שכולם מבלים,נשואים,עובדים ואני היחידה שלא.זאת הרגשה איומה.אשמח לעזרה תודה.
 
גדי
00:01 18.11.15
אני רואה שאני לא היחיד בעולם עם בעיה כמו שלך, מעניין מה יענו לך על זה
 
שרון לויט  
23:42 18.11.15
היי טל,
אם את לא עובדת ואין לך חיי חברה, הייתי ממליצה שתמצאי לך קודם כל מסגרת להיות בה: עבודה, לימודים (שאולי יובילו אח"כ לעבודה), התנדבות וכו'. עצם ההימצאות במסגרת תשפר באופן מיידי את חייך ואת מצב רוחך. בנוסף, היא תפתח לך הזדמנויות להיכרויות חדשות, וכך תרחיבי את המעגל החברתי ויהיה לך יותר סיכוי למצוא בן זוג.
איני יודעת מה מצבך הנפשי או הכלכלי, אבל ייתכן את יכולה להיעזר בעו"ס במסגרת הרווחה, ביטוח לאומי (אם את מוכרת) או במרפאה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגורייך, כדי למצוא עבודה ו/או מסגרות אחרות שיחזירו אותך למסלול.

בהצלחה!
 
אנונימית מאוד
03:06 16.11.15
אני צריכה עזרה וזו פעם ראשונה שאני מודה
אני בת 27 וכל חיי התמודדתי לבד עם עצמי ועכשיו אני חייבת עזרה
אני מרגישה שאני מתמוטטת מהעומס אני לא מצליחה להתמודד
אני נכשלת אני לא רואה סיבה טובה לחיות. אני לא מתפקדת
ואני לא יודעת למי לפנות??
פסיכולוג או פסיכיאטר? או בכלל טיפול טבעי מהטיפולים ההוליסטיים.
טיפול בחרדות? בדיכאון? אני לא יודעת למי לפנות???
 
אנונימית מאוד
03:11 16.11.15
אני מנסה לדבר עם אנשים שקרובים אליי אבל אני לא חושבת שהם מבינים מה שאני מנסה להגיד.
אני חייבת שמישהו יבין מה שעובר עליי.
אבל יש לי בעיה גם לדבר עם אנשים, אני לא יודעת להסביר מה שאני מרגישה.
ושאני כבר כן יודעת להסביר אז אני לא יודעת איך להוציא את זה מהפה שלי.
אני פניתי למקום הנכון? כי אני לא ממש יודעת עוד את מי לשאול
 
אנונימית מאוד
03:21 16.11.15
אני מצטערת אבל אני כותבת בזמן של מצב נפשי מעורער מאוד.
אני התחלתי ללמוד תואר 1 עברתי לגור עם חבר שלי שהציע לי נישואים ואימצנו כלבה שדורשת המון זמן ואני גם עובדת בנוסף. אין לי זמן לבצע את מטלות הבית אני חושבת שיותר אין לי כוח בגלל החוסר תפקוד שנובע מהמצב הנפשי שלי, אני לא מצליחה ללמוד כמו שצריך ואני לא יודעת איך לצאת מהתסבוכת. ארוסי לוקח בקלות דעת את כל מה שעובר עליי ומאשים אותי שאני מפתחת תלות באנשים שסביבי יכול להיות שזה נכון אני לא יודעת להעיד. אבל רק מלחשוב איך אני מתמודדת לבד מכניס אותי לחרדה גדולה שקשה לי לנשום. אני חושבת שאני הייתי מאד חזקה להתמודד לבד עם הבעיה שלי אבל אני נחלשת ואני צריכה עזרה עכשיו אני צריכה לדעת להתמודד.
אני אמרתי לו שאני מרגישה שאני לא רוצה לחיות כי ככה באמת הרגשתי באותו רגע, הוא אמר לי לא להגיד דברים כאלה. אבל אני לא מחפשת תשומת לב, אני באמת בבעיה
אם הייתי מחפשת תשומת לב כולם כבר היו יודעים שיש לי בעיה נפשית אבל אף אחד לא יודע ממש, רק יודעים בערך ההורים שלי וארוסי. הם אומרים שאני סובלת מחרדות, אני אומרת שזה יותר מיזה אבל אני לא יכולה לאבחן את עצמי
 
שרון לויט  
23:38 18.11.15
שלום לך,
ברור שאת זקוקה לעזרה נפשית. בין אם מדובר "רק" בחרדות ובין אם קיימות בעיות נוספות, כפי שאת טוענת, יש צורך בטיפול נפשי. אני תמיד ממליצה לפנות לפסיכותרפיסט (כל מי שעוסק בטיפול פסיכולוגי) המטפל בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), שהיא גישה שנותנת כלים להתמודדות ולא עוסקת רק בדיבור חופשי על הבעיות. לדעתי, את צריכה קודם כל הערכה של איש מקצוע שישוחח איתך על המצב שלך ועל הבעיות, ויבנה לך תכנית טיפול שמותאמת לצרכייך. בהחלט יש מה לעשות, וחבל לחכות. נשמע שהסביבה הקרובה שלך לא ממש מבינה את בעיותייך, וככל הנראה גם לא יודעת כיצד לעזור.

בהצלחה!
להסתכל על החיים באופטימיות,ולא בפסימיות?
תודה.
 
שרון לויט  
23:25 18.11.15
היי יעל,
זו שאלה מאוד כללית. בעיקרון, אפשר ללמוד לשנות אמונות בסיסיות ודרכי חשיבה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

בברכה,
שלום,

אני בת 30, עצמאית עובדת בבית בערך שנתיים+, בהתחלה היה לי מאוד קשה להסתגל למצב שאין לי חברה ושאני תמיד לבד מול 4 קירות, אבל ניסיתי לצאת לפה ולשם וזה היה עושה לי טוב. בתקופה האחרונה המצב החמיר, חוסר חשק לעבוד, חוסר חשק לצאת בחוץ, לעשות עם עצמי משהו... התחילו אצלי כל מיני חרדות, בעיות במערכת העיכול, חוסר שינה ואי יכולת להירדם בלילה מכל החרדות. בנוסף איני יכולה להכריח את עצמי לעבוד ויש לי הרבה מטלות שאני חייבת לסיים.
רופא משפחה המליץ לקחת תרופות רפואיות להעלאת מצב הרוח, אך בתוקף אני לא רוצה לקחת שום תרופות, אני רוצה להסתדר בלעדיהם, מה אפשר לעשות?
ניסיתי ללכת לפסיכולוגית, הדיבור איתה עוזר בדיוק לאותו היום ולמחרת הכל חוזר על עצמו. ברגע שאני יוצאת ומתעסקת בדברים מחוץ לבית אני מרגישה הקלה ואושר. הגעתי למסקנה שבגלל שאני עובדת בבית אין לי מקום לרצות לחזור ולנוח בו.
לבעלי כל המצב הזה נורא קשה, הוא מנסה לתמוך ולעזור אבל אני רואה שאין לו כבר כוחות.
אשמח לקבל עצה.
היי ריטה,
את צודקת, תרופות יכולות לעזור לך להרגיש טוב יותר, אך לא יפתרו את הבעיה בטווח הארוך. טיפול פסיכולוגי "רגיל" יכול לשמש רק לאוורור, ולא נתן לך כלים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה מן השורש. יש צורך לפנות לטיפול שבאמת ייתן לך כלים לטווח ארוך, ולא רק ישפר את ההרגשה באותו יום. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), זהו טיפול פסיכולוגי ממוקד המכוון לפתרון בעיות, בייחוד בעיות כמו שלך. המטפל ייתן לך "שיעורי בית", שיכללו עשיית הדברים שאת נמנעת מהם באופן הדרגתי ותוך מתן הנחיות כיצד להתמודד עם הסיטואציות שקשות לך. בנוסף, בטיפול תגלי אילו דברים את יכולה לעשות כדי לשפר את מצב הרוח ואת מצבך החברתי. לאחר מספר פגישות, תתחילי להרגיש שהחרדות פוחתות ושחייך מתחילים להשתפר.

בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  209  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה