בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
חני
17:25 10.05.16
היי שרון.לפני כמעט שנה חברתי נפטרה מדום לב.חצי שנה לקח לי להשתחרר.ועכשיו שהגיע יום הזכרון הכאב חזר.זה יום הזכרון לחללי צה"ל וזה גם יום זכרון פרטי בשבילי.אני וחברתי נהגנו לצאת כל ערב יום העצמאות לבלות יחד עם חברים.מאז שהיא נפטרה הקשר עם החברים נותן כל אחד הלך לדרכו ואני נשארתי לבד.אני כאובה מאוד על לכתה של חברתי וכואב לי שמחר ערב יום העצמאות אני כבר לא אוכל לצאת איתה ועם החברים יותר.אני ממש במועקה עקב הדבר הזה.אני מתלבטת עם לצאת לבד לבית קפה או להופעות? או להישאר בבית.מצד אחד לא נעים לי לצאת לבד מצד שני אני רוצה מחר לחגוג עם כל עם ישראל.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה עושים ואיך מתמודדים עם זה.אני אשמח עם תוכלי כמובן שתכתבי לי לפני החג מה לעשות.אני מודה לך מקרב לב ומאחלת לך חג עצמאות שמח.
 
חני
17:33 10.05.16
תמיד כל ערב יום העצמאות הייתי מאושרת יוצאת שמחה.עכשיו אחרי שחברתי נפטרה ואין לי עם מי לצאת יותר אני כאובה.אשמח עם את יכולה כמובן עם תוכלי לכתוב לי לפני ערב יום העצמאות תודה.
 
שרון לויט  
18:57 15.05.16
היי חני,
אני מקווה שלא נשארת בבית בסופו של דבר. בוודאי נוכחת לדעת, שאם נשארת בבית זה לא תרם למצב הרוח ורק החמיר את הרגשות השליליים. מאידך, אני בטוחה שאם יצאת ונהנית, לא התחרטת על כך ושמחת שעשית משהו שתרם לך.
בהחלט אפשר ללכת לבד להופעות, נהנים לא פחות...
בברכה,
 
חני
19:34 15.05.16
תודה על תמיכתך,אבל להפתעתי התקשר בחור שהיה בקשר עם חברה שלי שנפטרה והוא הציע לי לצאת איתו ועם עוד חברה ובסוף היה לי כיף.זה היה ממש במקרה ואני שמחה שזה קרה והיה לי יום עצמאות נהדר.שיהיה לך שבוע נפלא.
 
שרון לויט  
19:43 15.05.16
יופי, שמחה לשמוע שיצאת ונהנית. אפשר ללמוד מכך, שפתרון קיים, גם אם אנחנו לא רואים אותו באותו הרגע.
שיהיה גם לך שבוע מקסים.
היי

אני מתמודד כרגע עם בעיה רפואית שגורמת לי חרדה ואי שקט ברמה שאני לא מצליח להירדם.
כבר יצרתי קשר עם מרכז לבריאות נפש ומסיבות בירוקטיות יקח עוד הרבה זמן עד שאני אפגש שם עם מישהו.

אני חסר אמצעים ולא יכול כרגע להרשות לעצמי פסיכולוג פרטי.
ייתכן ושיחה אחת בטלפון תעזור לי מאוד.
איפה אני יכול למצוא פסיכולוג מתנדב שיוכל לדבר איתי בטלפון ולתת לי עזרה ראשונית?
אני לא מתכוון לער"ן (עזרה רפואית ראשונה) שהם אנשים טובים אבל לא פסיכולוגים.
אני צריך פסיכולוג.
שלום לך,
טיפול חינמי אפשר לקבל רק במרפאות לבריאות הנפש, ככל הנראה כמו זו שיצרת איתה קשר. אין פסיכולוגים מתנדבים במסגרת פרטית, ולמעשה, מתן עזרה ללא קבלת תשלום כלשהו מנוגדת לכתוב בקוד האתי של הפסיכולוגים (במקרה של מרפאות בריאות הנפש, הם מקבלים תשלום דרך המרפאה). אתה יכול לנסות לפנות שוב למרפאה ולומר להם שהמקרה דחוף, ושאתה רוצה להתחיל שיחות בהקדם האפשרי. אפשר אולי לנסות לשוחח בינתיים עם איש מקצוע בסניף הרווחה הקרוב למקום מגוריך (יש שם עו"סים, שחלקם עוסקים בפסיכותרפיה, ואולי גם פסיכולוגים).

בברכה,
שלום, אני בחורה בת 24 שנמצאת בעיצומו של משבר בעקבות פיטורין מעבודה שממש רציתי. אני גרה אצל ההורים והם אנשי דת מאד אדוקים(אבא רב), אני עצמי אינני דתייה מגיל מאד צעיר (13) על אף שנכפה עליי ללמוד במוסדות חינוך דתיים .
במהלך שלוש השנים האחרונים ניסיתי ללא הרף לחשוב על פתרונות יציאה מהבית וכבר היו לא מעט פעמים שזה ממש עמד על הפרק לפני ביצוע, אך כל פעם משהו אחר השתבש, הדבר גרם לי למפחי נפש גדולים מאד, היות ואני ממש שונאת לגור בבית ההורים מאז ומתמיד.
מעבר לכך, בארבע השנים האחרונות אני פשוט עסוקה בלקפוץ ממשבר למשבר ולא מצליחה לחיות את חיי כמו שאני רוצה. הייתי סטודנטית ועזבתי לאחר שנה, אני לא מצליחה לעמוד בעומס הנפשי שאתגרי החיים מביאים איתם ולכן תמיד בורחת וכתוצאה מכך מגיעה לדיכאון.
אחרי פרישה מהלימודים אובחנתי כלוקה בהפרעה בי פולרית, תחילה לקחתי את הבשורה בצורה נורא קשה, אך לאחר מכן עברתי לשלב ההכחשה. מאוחר יותר הגל הדיכאוני עבר והמשכתי בחיי כשלכאורה על פניו היה נראה שהכל "הסתדר". אינני מטופלת בתרופות וגם לא הייתי מטופלת אצל פסיכולוג. לאחרונה בעקבות גל הדיכאון האחרון שפקד אותי התחלתי ללכת לשיחות אצל פסיכולוגית, אך לצערי אני לא מרגישה שזה מועיל. אני מרגישה חוסק חשק לחיות, הייתי נותנת הכל על מנת לסיים את חיי בצורה בטוחה ויעילה, בלי פשלות. מעולם לא ניסיתי להתאבד, אבל אני פשוט בכנות לא מעוניינת בחיים האלה, אני לא חושבת שאי פעם אהיה כשאר האדם, לא חושבת שאי פעם אהיה מאושרת. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, לא זוכרת מי אני ומה אני ולא רואה כיוון. מאז תחילת הגל הדכאוני האחרון (לפני כחודש) אני סובלת מבולמוסי אכילה זוועתיים במיוחד שמסתכמים באלפי קלוריות, כבר עליתי חמש קילו בפרק זמן נורא קצר וזה מקשה עליי נורא.(יש לציין שירדתי בעבר 20 קילו ומבחורה שמנמנה הפכתי לרזה לגמרי) אני לא מצליחה להתמודד עם הדבר הזה, אפילו שאני קוראת המון ברשת זה תמיד תוקף אותי ומפיל אותי שוב ושוב.
בחודש האחרון לא עבדתי, אך מחר אני מתחילה לעבוד בתור קופאית ואני חוששת שלא אצליח להתמיד בעבודה עקב מצבי. יש לציין שאני בחורה עם פוטנציאל גדול, אני מודעת וחושבת שאני אינטליגנטית ובמבט מבחוץ על עצמי נחמץ לי הלב על הפספוס שהפכתי להיות.
אני לא בקשר עם ההורים שלי ואין בנינו חילופי דברים ואני היחידה שגרה בבית.
בעקבות הגל האחרון ניתקתי קשרים עם חברות.
אני לא יודעת למי ולאן לפנות לעזרה, אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי או את מה שעובר עליי, אני במצוקה נוראית ואיומה. יש לציין שאני לא מעוניינת לקחת תרופות פסיכיאטריות, האם ידוע לכם על טיפול טבעי להפרעה? (בעבר לקחתי רמוטיב כל פעם שהייתי בדיכאון)

אנא עזרתכם
שלום לך,
לצערנו, הפרעה ביפולרית הינה מחלה של המוח, וככזו, חייבים לטפל בה באמצעים ביולוגיים- רפואיים. הדרך היחידה הידועה כיום להשיג איזון של ממש, היא על ידי טיפול תרופתי. לא ידועה למדע כל דרך אחרת לאזן את ההתקפים, לפחות את אלה של המאניה.
ניתן למתן את התקפי הדיכאון באמצעות טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו טיפול שנותן לך כלים לשינוי החשיבה השלילית וכן לשינוי דפוסי התנהגות שאינם עוזרים לך. ניתן להשיג שיפור משמעותי בדיכאון, אך ככל הנראה לא להחלים לחלוטין, מאחר שלהפרעה יש בסיס ביולוגי משמעותי מאוד.
טיפול פסיכולוגי "רגיל" (כמו זה שכנראה עברת), שאינו בגישה הזו, לא נותן לך כלים להתמודד, ולכן לא ניתן לצפות לשיפור.
אם אינך מוכנה ליטול טיפול תרופתי, תיאלצי כנראה לסבול מהשפעות קשות של ההפרעה לאורך כל החיים, לצערי. לפחות עד שימצאו חלופה לתרופות. זאת, אם אכן מדובר בהפרעה ביפולרית ולא אובחנת כך בטעות (נתקלתי גם בלא מעט מקרים של הפרעות אישיות שאובחנו בטעות כהפרעות ביפולריות. לכן, תמיד שווה לקבל חוות דעת שנייה, ושלישית!).
אגב, עבור הפרעה ביפולרית אסור לקחת רמוטיב בלבד, ללא תרופה שמייצבת מצב רוח (כגון ליתיום, דפאלפט, או טגרטול), מאחר שזה עלול לגרום להחמרה במצב המאני. שימי לב- אם השימוש ברמוטיב אכן הוביל להתפרצות של התקף מאני, יש יותר סיכויים שאכן מדובר בהפרעה ביפולרית.

בברכה,
לוקחת ציפרלקס 20 מג בהדרגה כבר 4 שנים לדיכאון וחרדה זה עזר לי מאוד רק שבחצי שנה האחרונה החלו שוב מעט התקפי חרדה ובשבועיים האחרונים איני מצליחה לישון בלילות פניתי לרופאת המשפחה נתנה לי לוריבן ונרדמת אך מרגישה במהלך היום תשושה חלשה .מה אמורה לעשות?לציין שאני בת 41 בריאה .וכמובן מפחדת לשנות טיפול מהציפרלקס יש תחלופןת טובות או האם בכלל אולי כדאי להוסיף כדור אחר
היי קארין,
לוריוון, או כל כדור הרגעה אחר, לא יפתור את הבעיה ואף בטווח הארוך יגרום להחמרתה, מאחר שתיווצר תלות בתרופה ותרגישי הרבה יותר גרוע בלעדיה. בנוסף, התקפי חרדה מגיבים מצוין לתרופות כמו לוריוון- זה מסלול בטוח להחמרתם.
אם את רוצה לשנות טיפול תרופתי מאחר שהציפרלקס לא עוזר מספיק, מומלץ לפנות לפסיכיאטר, ולא לרופא משפחה, מאחר שזהו תחום התמחותו. ייתכן שיאמר לך ליטול תרופה מהקבוצה של לוריוון עד שהתרופה החדשה תתחיל להשפיע, לתקופה קצרה בלבד ולא באופן קבוע.
בנוסף, מומלץ מאוד להיעזר בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול כזה נותן כלים להתמודדות והשפעתו רבת עוצמה יותר מאשר זו של טיפול תרופתי.

בברכה,
אני בחורה בת 24 , נאה, חכמה ומוכשרת בתחומי. מאז ומתמיד מלווה אותי בחיים הרגשת ריקנות וחוסר יכולת להוציא את עצמי מזה. מה שממלא אותי זה בעיקר תמיכה חזקה וקשרים יציבים עם חברים ומשפחה. כשאני לבד אני כמעט ולא מסוגלת לתפקד ולהתרכז במטלות...אני נוטה להיות מעופפת ולהתנתק למציאות אחרת מאז שאני זוכרת את עצמי. לוקח לי הרבה זמן ורצון להפתח לקשר רומנטי ויחסים אינטימיים למרות שאני משרה הרבה פתיחות ומיניות בסביבתי. הייתי באיזשהי התחלה של קשר אינטימי ויחסים שנמשכו זמן קצר ונקטעו בצורה מאוד טראומטית עבורי מה שהביא לירידה משמעותית בתפקוד היומיומי. אני נמצאת בהתחלה של טיפול פסיכולוגי אבל אני מנסה להבין ממה אני סובלת ולמה גם כשאני יוצאת ומנסה להכיר אנשים חדשים הרגשת הריקנות לא עוזבת.
 
טל
00:46 10.05.16
אני מטופלת באופן לא רציף מגיל 16 עם עבר של הפרעות אכילה ואשפוז בעקבות ניסיון פגיעה עצמית
היי טל,
יש צורך באבחון מעמיק כדי לגלות ממה את סובלת, שיבוא כמובן מתוך היכרות עמוקה יותר עם המטפל/ת. אני לא רוצה לאבחן או להסיק מסקנות כלשהן דרך הפורום, מאחר שאיני מכירה אותך וככל הנראה המצב מורכב. שמחה לשמוע שהתחלת טיפול, מקווה שאת בטיפול שייתן לך כלים להתמודד ולפתור את הבעיות, ולא רק תובנות לגבי מצבך.
לגבי תחושת ריקנות, ייתכן שחסרים לך משמעות, סיפוק ואו תחושה של הגשמה עצמית. כדאי לקרוא את ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות" (ספרון קטן ולא קשה לקריאה), שמדבר על החשיבות במציאת משמעות לפעולותינו. ממליצה מאוד למצוא תחומי עיסוק ועניין שייתנו לך תחושה של הגשמה עצמית וסיפוק.

בהצלחה!
מזה שנים, אני מתמודד, או לעיתים מנסה להתמודד עם דיכאון וחרדה, מה קודם למה, לא ברור (כמו הביצה והתרנגולת), הן הדיכאון והן החרדה, לקחו חלק נכבד מחיי, ועדיין גובים מחיר כבד מאוד, מתהומות עמוקים ללא תחתית.
אני בן 33 ומאז שאני זוכר את עצמי אני נאבק במחלה הארורה הזו, בליבי אני מקווה שהיא לעולם לא תכניע אותי , אך ההגיון מלמד על סופם של אנשים כמוני.
אני מטופל בכדורים, וכמובן בפסיכותרפיה, הייתי נותן את כל כספי ואת מה שיש לי על מנת להבריא, אך כנראה שזה כבר לא יקרה.
הייתי רוצה לדעת האם יש קבוצות תמיכה לאנשים כמוני, שמבחינתם דיכאון וחרדה זו לא שורה בספר, או מאמר, כאלה שאפשר לשוחח איתם באמת על התחושות והרגשות, אני נואש ובודד, תוהה כיצד על פי הסטטיסטיקה כל כך הרבה אנשים סובלים מהמחלה הזו, ואני לא מוצא אפילו אדם אחד שניתן לשוחח עמו שסובל מדברים דומים.
היי דורון,
קודם כל, מקווה שאתה מטופל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהוא הטיפול שנותן כלים להתמודד עם בעיות אלה, ולפתור אותן בסופו של דבר.
ייתכן שחלק מהבעיה הוא שתה רואה את מצבך כ"מחלה". חרדה היא בשום אופן לא מחלה, אלא מצב פסיכולוגי, שניתן לפתור אותו באמצעות כלים פסיכולוגיים, ואפילו תוך זמן לא ארוך! גם דיכאון, לרוב, אינו מחלה (תלוי בסוג הדיכאון). איני יודעת מה כוונתך באמירה "ההיגיון מלמד על סופם של אנשי כמוני", שכן לאנשים רבים, שפנו לטיפול הנכון, הסוף היה טוב. גם אם לפעמים יש סקפטיות בהתחלה.
אולי כדאי לך לדבר דווקא עם אנשים שהיו במצבך ו"יצאו מזה", ולאו דווקא עם אנשים שמתבוססים במצבם הקשה ולא רואים שום פתרון. בכל מקרה, איני מכירה קבוצות תמיכה ספציפיות לדיכאון וחרדה כרגע, אבל אפשר לחפש ולשאול בפורומי תמיכה, שבהם נמצאים עוד מתמודדים עם בעיות אלה (אסור לי לתת שמות של אתרים ספציפיים כאן). כדאי לחפש ולקרוא תיאורי מקרים (ויש הרבה כאלה ברשת) של אנשים שהתמודדו עם בעיות דומות ופתרו אותן באמצעות CBT.

חג שמח!
בסופו של דבר זה השדים שלנו שאנחנו צריכים להתמודד אתם. אני מתעב את הדיכאון אך הוא תמיד מראה לי איפה אני חלש. אני שונא את החולשה שבי! אני צד אותה ואוכל אותה לארוחת בוקר,צהריים וערב. פה הדיכאון נותן סוג של משמעות. להפסיק ליילל ובמקום זה להילחם.

חחחח אני נהיתי שריר בזכות הדיכאון. ואני רק מתחזק...פיזית ונפשית כל עוד אני ממשיך להיאבק בו. יש לי בעיות אם נשים,אימא דומיננטית ומסרסת דפקה לי את הביטחון העצמי אבל על הזין...נבנה משהו חדש!

צריך לבטא את כל הגועל נפש הזה שמצטבר בפנים צריך להוציא אותו החוצה!
למה כל כך הרבה אנשים סובלים היום מדיכאון? הכול נוח מדי,בטוח מדי!
לימודים,עבודה פנסיה קבר!
למה אנחנו צריכים לסבול מעצירות רק כדי שאחרים ירגישו נוח?

החיים פעם לא היו קלים ונוחים כל כך...היית חי בסכנה ואז מת...אבל לפחות היית שומר על זוג ביצים בסוף הדרך.
הדיכאון עצמו הוא לא טוב או רע...הדבר היחיד שמשנה זה איך אתה מגיב אליו...אני שונא את העולם המודרני ואתה יודע שגם אתה! אתה שונא את הנוחות המזדיינת הזאת.
 
יוסי פפולר
17:13 28.04.16
שלום

אני הרבה שנים בדכאון וחרדה ,זה מתבטא באי שקט נפשי מבולבל . ולא מרוכז

שנים אני לוקח ציפרלקס+ קסאנס בתקופה אחרונה אני מרגיש אי אזון בהליכה
אבקש את עזרתך לגבי נושא זה תודה מראש
 
שרון לויט  
23:15 28.04.16
היי יוסי,
אני ממליצה לפנות לרופא המטפל בך ולדווח לו על תופעות אלה. ראשית, איני רופאה, שנית, איני יכולה כמובן לאבחן ולטפל בבעיה זו דרך הפורום.

חג שמח!
שלום
רציית להתייעץ מה עליי לעשות.
אני בת 21, סובלת מחרדה חברתית, והתחלתי ללכת לפסיכולוגית על מנת לטפל בזה (הלכתי לשני מפגשים בינתיים), אבל אני מרגישה שהטיפול שהיא רוצה לתת לי לא מתאים לי. היא אמרה שהטיפול הוא באמצעות שיחות (לפי מה שקראתי באינטרנט זה נקרא טיפול דינאמי) ואני מעוניינת בטיפול cbt שהבנתי שיעיל בחרדה הזו.
השאלה שלי קודם כל בנוגע לזה היא מה לעשות- לדבר על זה עם הפסיכולוגית? לעבור לפסיכולוגית אחרת שמטפלת בשיטה שונה? והאם טיפול תרופתי יעיל בחרדה זו?
דבר נוסף- אני מרגישה שאני נמצאת כבר כמה שבועות בדכאון קל- אני חסרת אנרגיות וחסרת חשק לכלום, קמה בשעות מאוחרות(בעבר הייתי קמה מוקדם ומתחילה לעשות את פעולות היומיום), מרגישה שאני צריכה להכריח את עצמי לעשות דברים בסיסיים- מקלחת, ללכת למקומות וכו', חסרת חשק לעשות פעילות גופנית (כשבעבר הייתי מתאמנת על בסיס קבוע) ובנוסף לכך גם אוכלת המון ומשמינה ואז נכנסת מזה עוד יותר לדכאון. אני אציין שבעבר גם סבלתי מהחרדה החברתית וניסיתי כמה שיותר להמצא במקום הבטוח שלי ולא להתעמת עם המצבים החברתיים אז לא טרחתי לעשות עם זה כלום, ולאחרונה הייתי בסיטואציה שגרמה לי להתעמת איתה ולכן הבנתי שאני צריכה לפנות לטיפול.
שאלתי בקשר לדכאון היא- מה עליי לעשות? אני מרגישה שאני חייבת עזרה בזמן הקרוב כי לא באלי להמשיך לחיות בחוסר חשק הזה. האם אני יכולה לקבל טיפול תרופתי ואם כן דרך מי אני מקבלת אותו? רופא משפחה או פסיכיאטר?
יכול להיות שבעקבות החוויה השלילית החברתית שלי וההחמרה של החרדה פיתחתי את הדכאון ? מרגישה אבודה
אשמח לעצות ותודה רבה מראש
היי רותם,
לגבי הטיפול הפסיכולוגי, ממליצה לשאול ישירות את הפסיכולוגית באיזו גישה היא עובדת, ואם היא אכן עובדת בגישה דינמית, אני ממליצה להחליף מטפלת. ייתכן שהיא תאמר לך שהיא "משלבת" גם כלים של CBT, אבל כל עוד האוריינטציה העיקרית שלה היא דינמית, כך גם ייראה הטיפול (מניסיוני ומהיכרותי עם מטפלים). לכן, אם את מעוניינת ב CBT, לדעתי עדיף למצוא מטפל שזוהי הגישה העיקרית שלו, מאחר שזה משפיע על כל אופי הטיפול.
טיפול תרופתי יכול לעזור להפחית את החרדה, אך הוא לא משנה את ההתנהגות שלך, לכן מאוד מומלץ להיעזר גם בטיפול שיעזור לך להתנהג בצורה אחרת ולהסיר את העכבות.
הסיבה למצב הרוח הירוד יכולה להיות החרדה, אך יכולות להיות גם סיבות אחרות (שינויים בזמן האחרון, פחות פעילות, שינויים הורמונליים וכו'). גם זה נושא שאת יכולה לעבוד עליו בטיפול CBT, ואין צורך לטפל בו בנפרד. מה שאת יכולה בינתיים לעשות, הוא לנסות להיות בכמה שיותר עשייה. כדאי להתחיל מפעילות גופנית כלשהי, שכן השפעתה על מצב הרוח היא מאוד חיובית. מחקרים מראים שרמה מסוימת של פעילות גופנית עושה פעולה זהה לזו של טיפול תרופתי. בכל מקרה, מומלץ לעסוק בפעילויות אהובות ולנסות להקיף את עצמך באנשים תומכים (להפיג בדידות ככל האפשר). גם אם אין לך חשק לקום מוקדם, כדאי "להכריח" את עצמך לעשות זאת, כי זה יעזור. אפשר למצוא פעילות לעשותה בבוקר, כדי שיהיה לך קל יותר לקום.
טיפול תרופתי אפשר לקבל גם אצל רופא משפחה, אבל מומלץ יותר לפנות לפסיכיאטר, מאחר שזהו תחום התמחותו והוא יידע להתאים את הטיפול באופן טוב יותר. הטיפול התרופתי בדיכאון ובחרדה לטווח הארוך הוא זהה. אני ממליצה להימנע משימוש בתרופות הרגעה קצרות טווח ממשפחת הבנזודיאזפינים (לוריוון, ואבן, זנקס, קלונקס, ואליום וכו'). מדובר בתרופות שעוזרות רק בטווח הקצר, בעלות תופעות לוואי משמעותיות (כגון רדימות, חוסר ריכוז וחוסר יכולת לנהוג ברכב) וגורמות בד"כ לפיתוח התמכרות. תרופות ארוכות טווח (כגון ציפרלקס, סרוקסט, לוסטרל וכו') אינן בעלות השפעה מיידית, אך אינן גורמות לתופעות אלה.

חג שמח!
מקווה שזה יעבור מהר
תרגיש טוב!
 
השורד
23:53 24.04.16
היי שרון ושבת שלום.בכמה ימים האחרונים אני מרגישה תחושה של חוסר אנרגיה ומצב רוח ירוד כאילו אין לי חשק לעשות שום דבר.אני מאוד אודה לך עם תוכלי לתת לי עצה לכלים מעשיים שאוכל לחזור לאנרגיה ולשמחה,זה חשוב לי תודה.
היי חני,
אם זה קורה רק בימים האחרונים, סביר להניח שזה יחלוף. ייתכן שזה הורמונלי (קשור לתקופת המחזור או לתקופה שלפניה). שימי לב אם זה חוזר על עצמו מדי חודש (כלומר, תקופה של כמה ימי ירידה). אפשר לפנות לגינקולוג כדי לראות מה אפשר לעשות.
בינתיים, אפשר לעסוק בפעילות גופנית כדי להחזיר את האנרגיות, זה עוזר מאוד. לחלופין, או בנוסף, אפשר לעסוק בתחביבים אהובים (אם אין כאלה, אפשר לפתח תחביב חדש) ולהיות בחברת אנשים קרובים, שעושים לך טוב.

בברכה,
 
חני
13:37 15.04.16
על עזרתך חג שמח.
 
שרון לויט  
23:22 24.04.16
חג שמח!
בעלי היה בדיכאון לאחר הגירושין הקודמים שלו וטופל בכדור ווקסרה כשנתיים. הרופא הפסיק את הכדורים לפני כשנה. הוא טען שאף פעם הכדור לא עשה אותו שמח אלא רק יציב. לאחרונה הוא אומר שהוא לא מבין למה הוא צריך לחיות. יום רודף יום. הכל אותו דבר. אין לו למה לצפות. הוא כבר ראה הכל. הוא לא מוצא שום דבר שמעניין אותו ואוהב לעשות. הוא הולך לעבודה חוזר. הולך לשחק כדורדל ועושה קצת ספורט כדי לא להעלות במשקל וזהו. לא בגלל שהוא אוהב את זה. הוא אומר שהוא כבר שנים מרגיש ככהץ גם הפסיכולוג שהיה אצלו בעבר אמר לו שהוא צריך למצוא משהו שיגרום לו הנאה והוא אמר לו שכלום לא גורם לו להרגיש טוב. הוא אומר לי שהוא לא מרגיש מדוכא הוא לא מרגיש כמו אז לפני הכדורים שהוא נופל לבור. פשוט אין לו בשביל מה לחיות והוא כבר היה יכול להיפטר עכשיו מהעולם. לא רוצה ללכת לדבר עם הפסיכולוג כי אין טעם לטענתו. מה לעשות? אני ממש מודאגת!!!!
שלום לך,
נראה כי בעלך ניסה רק סוג אחד של טיפול תרופתי וויתר, וכן רק פסיכולוג אחד שככל הנראה לא הצליח להניע אותו (ואכן קשה להניע אנשים הסובלים מדיכאון). חלק מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון הם אפתיה ואנהדוניה (חוסר הנאה מדברים שבד"כ גורמים הנאה), ולכן אין פלא שקשה לו למצוא משהו שהוא נהנה ממנו.
בקשה ריאלית יותר היא למצוא משהו לעשות, משהו שיפעיל אותו, כל דבר. עצם העשייה גורם לתחושת סיפוק, מה שנקרא "יעילות עצמית". כלומר, התחושה שעשית משהו והיית יעיל, ולא בזבזת את זמנך ב"לא לעשות כלום". לכן, עדיף להתרכז בפעולות שבעלך מרגיש שהוא יכול לעשות, או שאפשר להניע אותו לעשות, תוך לקיחה בחשבון שכנראה הנאה גדולה לא תהיה שם. כדאי לשים לב לתחושות שלו לפני ואחרי עשיית פעולות אלה (כמה סיפוק הרגיש לפני ואחרי, כמה היה עצוב/ אפתי/ אדיש, כמה סיפוק חשב שיחווה לעומת מה שקרה בסופו של דבר בפועל).
ממליצה גם לגשת שוב לפסיכיאטר ולנסות להחליף תרופה. רוב האנשים שלא הגיבו לתרופה הראשונה שטופלו בה, יגיבו לתרופה אחרת. בנוסף, מומלץ מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיעזור למצוא את הדרכים להניע את בעלך, וכן להפוך את החשיבה שלו לחיובית ומציאותית יותר.

חג שמח!
 
אירית
15:39 18.04.16
אני בת 21 וחצי וסובלת שנים מעצבות,נחיתות,חוסר ביטחון ולא אוהבת את עצמי.אני מרגישה רע אבל מטופלת בתרופות פסיכיאטריות. איני מצליחה לצאת מדיכאון בנוסף החתול שהיה איתי מתיכון נפטר אני רוצה להשתנות להיות בן אדם שמח ואופטימי להנות להעריך את עצמי איני יודעת מה לעשות.אני רוצה להשתנות ולהיות יותר אופטימית. רציתי לשאול איך אני יכולה לצאת מדיכאון ולפתוח דף חדש לא רק טיפולי גם באופן מעשי,מה עלי לעשות?
 
שרון לויט  
23:14 24.04.16
היי אירית,
ללכת לטיפול שייתן לך כלים זו פתיח דף חדש באופן מעשי. את כנראה צריכה תכנית פעולה, לדעת מה בדיוק לעשות ואיך לעשות כדי להתחיל את השינויים החיוביים בחייך, ואת זאת תוכלי לקבל בצורה הטובה ביותר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). טיפול זה גם ילמד אותך לראות את הדברים בצורה חיובית יותר.

חג שמח!
 
אילנה
16:02 21.04.16
אני בת 43 וחיי לא פשוטים אני חסרת ביטחון נראה לי שאני סובלת מאובססיביות ולכן אני סובלת מכאב יומיומי ומתוסכלת לא בא לי לצאת בקושי לקניות לטייל אין לי תעסוקה אני רווקה אין לי עבודה לימודים אטומה כבר שנה ככה.מוזר כל פעם שאומרים לי לצאת מהבית לעשות משהו בחיים אני לוקחת 10 צעדים אחורה לא רוצה לשמוע ולא יודעת למה אני מסרבת בבקשה תני לי כלים להתחיל ממשהו כדי שחיי ייראו חיים.אני לא מעוניינת לקחת כדורים. אשמח ותעני לי במהירות האפשרית,חג שמח.
 
שרון לויט  
23:11 24.04.16
היי אילנה,
דרך הפורום אפשר לתת עצה, לא כלים. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם האפשרי, רצוי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו טיפול שייתן לך כלים של ממש להתמודד עם בעייתך ולפתור אותה. את ממש לא חייבת לקחת תרופות אם אינך רוצה בכך.

חג שמח!
 
שלומית באןם
18:47 20.04.16
החיים שלי מזעזעים.אני חיה בדירה מסריחה ומוזנחת. אני בדיכאון המון שנים. גם המצב הרפואי שלי נורא.אין טעם לחיי. אני רוצה למותהלוואי וטיפול עלי מחלה ממארת שתוך חודש אני אלך.
 
השורד
00:43 22.04.16
את צריכה להגיע לגיל 74 כדי לכתוב את הספר הראשון שלך... תרגישי טוב
 
השורד
00:55 22.04.16
באופן אישי אני לא חוגג את ליל הסדר אבל אני רוצה לאחל לכולם כאן חג שמח נעים וכמובן טעים.
איך מטפלים בזה שאני מאוד תלותית בחברים ובכלל באנשים שאני מאוד קשורה אליהם? ובכלל איך מטפלים בתלותיות? מה ניתן לעשות?
 
שרון לויט  
13:02 18.04.16
היי טליה,
"תלותיות" היא מילה מאוד כללית לסימפטום שיכול לנבוע מכל מיני בעיות. כדי לטפל בו, צריך לדעת מה בדיוק הבעיה וממה זה נובע.

בברכה,
שלום,

אבי, בן 95, ניצול שואה, עצמאי פיסית וקוגנטיבית, למעט בעית הליכה שהחלה לפני מספר חודשים (בשל חולשת שריר גלוטיאוס) מה שהביא למספר נפילות ובעקבות נפילות אלו אנו עדים לירידה בולטת בתפקוד הנפשי – חרדות מנפילה חוזרת, חוסר ביטחון שלא היה קיים כלל בעבר ואפילו מזהה אצלו סימנים לדיכאון (מתגורר עם אמי שמהווה אור בחייו אך חלתה באלצהיימר).

בחודשים האחרונים אבי מתקשה מאד להרדם בלילות – יתכן בשל המחשבות, החרדות, אולי זכרונות העבר, אולי הפחד מנפילה חוזרת ואולי בשל הלחץ הנובע ממצבה של אמי וכו'.

נוטל שנים רבות מאד כדורי שינה אך לאחרונה, למרות כדורי השינה, השינה אינה טובה כלל וכלל, מתעורר באמצע הלילה, לא מצליח להרדם שוב לדבריו וכך שבשעות היום נוטה להירדם.

נטל בעבר בונדרומין, עבר לאמביין, כרגע עבר לנוקטורנו (אימובאן) ומחכים לכדור הפלא החדש...

נוטל מספר כדורים: ויפאקס (75 מג), אופמרדקס, ונורוטון, ספירונולקטין, אבדרט, קומדין, נורמלול, סימוביל (10 מ"ג), נוקטורנו או אימובאן.

מה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות השינה שלו? האם הסטטינים יכולים לפגוע בפעולת כדור השינה ואולי לשנות את מועד נטילתם ולא לקחת יחד עם כדור השינה לפני השינה?

האם כדאי אולי להחליף את כדור הויאפקס (בבוקר) אותו נוטל מספר שנים לצורך הרגעה בכדור אחר?

תודה
היי רון,
לגבי תרופות, איני מוסמכת לתת ייעוץ מאחר שאיני רופאה. צריך להתייעץ עם הרופאים המטפלים לגבי השפעות אפשריות ותגובות בין תרופתיות.
אם יש סיבות נפשיות או סיבות אחרות (שאינן קשורות בתרופות) שבגללן אביך מתקשה להירדם בלילה, ניתן לעזור לו באמצעות מה שנקרא "היגיינת שינה". כלומר, כללים פשוטים שיישומם יכול לעזור לישון טוב יותר, ומטרתם לתקן "הרגלי שינה רעים" (למשל: דאגות במיטה, הליכה לישון בשעות לא מסודרות וכו'). דוגמה לכלל כזה: אם לא מצליחים להירדם לאחר 15-20 דקות, יוצאים מהמיטה, עושים משהו מרגיע (למשל יושבים בחדר חשוך ועושים הרפיות) וחוזרים למיטה רק כאשר מרגישים רדומים. ניתן לעבוד על יישום הכללים בצורה מסודרת במספר פגישות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). מומלץ בינתיים לחפש באינטרנט "היגיינת שינה" כדי שתוכל לראות את רשימת הכללים.

בברכה,
שלום.אני בשנות ה20 לחיי.כל חיי אני נוטה לדכדוך.למראית עין יש לי הכל חברים מדהימים משפחה תומכת שנותנת את כל כולה בשבילי בריאות אני גם לומדת. לפני חצי שנה עברתי התקף חרדה בעקבותיו התחלתי טיפול חד פעמי אצל פסיכיאטר בקופת חולים ואני עדיין לוקחת ציפרלקס.בתיאום עם הרופאת משפחה והפסיכיאטר בקופת חולים מעוניינים בתיאום איתי ועם משפחתי בהדרגה שאפסיק את הטיפול בכדור. אני מחפשת כבר הרבה זמן איזשהי דרך לצאת מדכדוך שמלווה אותי בלי הפסיכיאטר ולהתחיל להנות ממה שיש לי אשמח לקבל המלצות לדרכים טבעיות לטיפול במצבי. דבר נוסף קראתי שנטורופתיה יכולה לעזור האם זה נכון?
היי לילך,
בהחלט אאפשר לטפל בדיכאון ובחרדה בדרכים שאינן תרופתיות. הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הטיפול ילמד אותך כלים להתמודדות, כך שתדעי בדיוק מה ואיך את עושה כדי להשתפר וכדי לפתח עמידות נפשית מפני הבעיות האלה בעתיד.
לגבי נטורופתיה, יש אנשים שמאמינים בה, אך מבחינה מחקרית אין הוכחות ליעילותה בטיפול בדיכאון ובחרדה. לעניות דעתי, כשמדובר בבריאות הנפש, יש צורך באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי לטפל בבעיות.
כשמדובר בבעיות פסיכולוגיות, ככל שאת עושה יותר עבודה עם עצמך (בסיוע המטפל כמובן) על שינוי דפוסים, כך השיפור הוא אמיתי ועמיד יותר מאשר שיפור הבא ממקור חיצוני (כמו תרופות), שהוא למעשה מלאכותי ועמיד פחות.

בברכה,
בן 44,אני מתלבט שבועיים אם ליסוע לגהה או אברבנל אבל הפחד מהחוויה, אולי היחס המשפיל של המטפלים,תנאי הסניטריה, אולי האלימות והקשירות ששומעים בתקשורת.

אני בחרדות קשות ומטופל אבל הכדורים לא עוזרים (עברו שבועיים מתחילת הטיפול המחודש בציפרלקס+ קלונקס,לוריוון). סיבוב 4 בחיים שלי, בעבר הציפרלקס הציל אותי אבל הפעם התופעות לוואי קשות (הפסקתי לפני חודשיים כי חשתי בטוב) אני בן אדם נורמטיבי ומעולם לא אושפזתי, האם ב"ח פסיכיאטרי זה מקום עם חמלה,הגנה והכלה באמת??

תודה רבה
היי דניאל,
לא ניתן להתאשפז עקב חרדות, ביה"ח פשוט לא יקבל אותך לאשפוז גם אם תבקש. רוב האשפוזים הם עקב מחלות נפש, כגון סכיזופרניה, סוגים מסוימים של דיכאון, מאניה דיפרסיה, או הפרעות אחרות שגורמות לאדם לאבד קשר עם המציאות. בנוסף, אדם המסוכן לעצמו או לסביבתו עקב מצב נפשי זקוק גם הוא לאשפוז. חרדה אינה קשורה בשום צורה לאף אחד מן המצבים האלה, גם אם קשה להכיל אותה.
המטרה באשפוז היא בד"כ להגיע לאיזון תרופתי, כאשר הפסיכיאטרים מתרשמים כי יש צורך בהשגחה צמודה וכי לא ניתן להשגיח על הטיפול התרופתי מהבית.
אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי, רצוי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו הטיפול שיכול לעזור לך (מלבד הטיפול התרופתי) לשפר את ההרגשה ולפתור את בעייתך, כך שהיא לא תחזור גם כאשר תפסיק את הטיפול התרופתי.
חשוב לציין, כי הטיפול התרופתי ככל הנראה עדיין לא התחיל להשפיע (בד"כ לוקח לפחות כשלושה שבועות מרגע התחלת נטילת המינון המלא ועד שהתרופות מתחילות להשפיע).

בברכה,
אחד עם ניסיון ב CBT וגם ב EMDR.
אשמח להמלצות
תודה
לצערי איני יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים דרך הפורום.

בברכה,
שלום רב,
אני בת 33 סובלת כבר 8 שנים מחרדות קשות הקשורות למצב הבריאותי.
מטופלת בויפאקס xr 300 מג ואלפרוקס 1 מג פעמיים ביום.
לפני כשבוע הופיע הפרשת חלב מהשדיים והמחזור החודשי הגיע בזמן אך בכמות מאוד קטנה.
לאחר קריאה וחפירות באינטרנט הגעתי לחרדות קשות בגלל הסיבות לכך, כמו גידולי מוח או גידולי ריאות ( אני מעשנת).
לאחר יעוץ מול רופא משפחה, גניקולוג, ומרכז ויעוץ תרופתי באסף הרופא, הוסבר לי שגם בויפאקס וגם באלפרוקס קיימת תופעה של הפרשת חלב מהשדיים.
חשוב לציין שזה כבר קרה לי בעבר אך המחזור היה תקין.
הומלץ להוריד בהדרגה את המינון של ויפאקס.
אני בחרדות קשות, כי כמו שזה אופייני לכל הסובלים מחרדות מסוג זה, אני חפרתי יותר מידי באינטרנט.
לא מפסיקה לבכות ובקושי מתפקדת.
לפני 5 חודשים עשיתי בדיקת פרולקטין עקב אותה בעיה עם הפרשת חלב וזה היה תקין 175.
רופא נשים לא ראה צורך בבדיקה חוזרת.
צילום ריאות לפני חודשיים תקין.
בדיקה אצל נוירולוג לפני שבועיים עקב סחרחורות- תקינה.
בנוסף יש לי שחלות פוליציסטיות.
הבנתי מהפסיכיאטר שרוב התרופות הפסיכיאטריות יכולות לגרום להפרשת חלב ושיבושים במחזור החודשי.
אשמח בבקשה לדעתך.
תודה רבה
שלום לך,
קודם כל, אינני יכולה לתת חוות דעת רפואית, מאחר שאיני רופאה. שנית, גם רופא אינו יכול לאבחן דרך הפורום והוא צריך לפגוש אותך.
נשמע שהיית אצל לא מעט רופאים, שבדקו ואבחנו את מצבך. נשמע, שבכל זאת את מבקשת אישורים (גם דרך ה"חפירות" באינטרנט ואולי גם דרך כאן). עלייך להבין, שהקריאה הבלתי פוסקת באינטרנט ובקשת האישורים רק מחמירים את מצבך ואת החרדה שלך. קבלת אישורים באופן מתמיד יוצרת תלות בהם. כאשר את מקבלת את האישור, זה מרגיע אותך לזמן קצר ביותר (אם בכלל), ומהר מאוד לאחר מכן את חשה צורך באישור נוסף, שכן אם לא תקבלי אותו החרדה תעלה עוד יותר, וחוזר חלילה. ממליצה בחום להפסיק לאלתר לחפש חומר על מצבך הרפואי באינטרנט. זה מזיק מאוד. המידע שנמצא באופן חופשי באינטרנט אינו מדויק, ויתרה מזאת, אנשים הסובלים מחרדות נוטים לפרש אותו בצורה לא נכונה. כך, החרדה רק גוברת, וה"גמילה" מהחיפוש המתמיד הזה עושה רק טוב.

בברכה,
 
איילה
15:07 03.04.16
אני בת 34 אם חד הורית ואני מאובחנת כסובלת מחרדה ובמיוחד מחרדת נטישה.אני מרגישה ננטשת ע"י מקומות עבודה כיום בעקבות זה אני לא עובדת הדבר גורם לי לפחדים וחרדות חוסר בטחון וחוסר חשק לעשות דברים בסיסיים.אני הייתי בטיפול והפסקתי ומתכוונת עוד 3 שבועות להתחיל עוד פעם אצל פסיכולוג. עד שאתחיל את הטיפול אילו טכניקות מומלצות אני יכולה כדי להתמודד עד שאתחיל שוב טיפול?
 
שרון לויט  
18:45 04.04.16
היי איילה,
הדבר הכי בסיסי שאפשר לעשות (גם המטפל יגיד לך את זה, אך את יכולה להתחיל כבר לבד) הוא לנסות ככל האפשר לא להימנע, מפעילויות חיוביות ומפעילויות בכלל. גם כשאין חשק לעשות דברים, עשייתם משפרת את מצב הרוח (גם אם אינך רואה זאת לפני ביצוע הפעולה!). נסי לבצע כמה פעולות שיגרמו לך סיפוק, וצייני לעצמך איך את מרגישה לפני הביצוע, ואיך אחריו. אין ספק שיהיה הבדל, ועצם העובדה שתשימי לב לכך תעזור לך לפתח מוטיבציה לעשייה נוספת.

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  212  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה