בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
יצחק
20:57 11.06.14
נבדקתי במכון לחקר השינה,והתוצאות היו(עקב עיפויות)
שאני מזיזה רגלים המון פעמים בזמן השינה וזה גורם להתעוררויות המון פעמים בלילה,שזה סוג של חרדה הרופא טוען,ולכן הוא המליץ לי על כדור קלונקס 0.5-2מג לפני השינה.קראתי על הכדור,וזה פשוט מפחיד אותי,אני בת 56 משקל 66 גובה 168 בריאה בדרך כלל.בעית נחירות יש לי,אך כפי שכתבתי למעלה הרופא טוען,שזה לא הבעיה לעיפות.מה את אומרת ?והאם להחליף למשהו אחר?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:06 12.06.14
שירי שלום,

קלונקס אכן מרגיע ויכול לעזור לך לישון את כל הלילה ללא התעוררויות. השינה מאוד חשובה ומשחקת תפקיד עיקרוני בתפקוד היום יומי שלנו. שינה לא איכותית גורמת לא רק לפגיעה בתפקוד התקין, אלא גם מגבירה עצבנות, פוגעת ביכולת של קבלת החלטות וכו'. לכן, אם יש לך פתרון קל וזמין למה לא לנסות? לפחות נסי לילה אחת כדי לבדוק את ההשפעה של הכדור על השינה ועליך. אני ממליצה לנסות.

בהצלחה,
והענין שאם אפסיק,יש תופעות לוואי,
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:22 12.06.14
אין שוב בעיה להפסיק. אפשר לנסות לילה אחת כדי לבדוק. ישנה דרך נוספת לטפל בהפרעות שינה, באמצעות טכנולוגיה של נוירופידבק. אני מטפלת בנוירופידבק ועזרתי לאנשים לפתור הפרעות שינה. עם זאת, הדרך ארוכה יותר מאשר השפעה המיידית של התרופה, יקרה ולא מבטיחה תוצאות. לפעמים ניתן לראות שיפור אחרי פעם אחת ולפעמים לוקח יותר זמן.
לשיקולך
 
אחת שיודעת
12:41 26.06.14
חבל שלא מספרים לך את העובדה הזו.ועם הזמן תצטרכי לעלות במינון. כותבת לך מניסיוני המר
לים של טווינה שאתחיל בקרוב,
עוזר לשינה,אשמח למידע
 
טליה
08:41 26.06.14
שלום.אני עדיין מחכה לתגובה מכם.ועדיין נואשת .....תוכלו בבקשה לענות לי?
 
ד''ר אירנה נתנאל  
11:44 26.06.14
טליה שלום,

ראשית אני מתנצלת על התגובה המאוחרת. בקשר לתרופות ומינונים כדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל שמכער אותך ואת מצבך. את יכולה גם לפנות לחוות דעת שניה אצל מומחה אחר. במידה ויש לך ביטוח משלים בקופת חולים את יכולה להתיעץ עם פרופסור או מנהל מחלקה ולקבל החזר כספי חלקי.
בנוסף, חשוב שתדעי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה היא לשלב טיפול תרופתי עם טיפולים לא תרופתיים כגון: פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT, ביופידבק, נוירופידבק. בCBT תוכלי ללמוד כלים של שליטה בהתקפי חרדה, בביופידבק לומדים מיומנויות של וויסות רגשית, הרפיות והירגעות. בנוירופידבק לומדים לשלוט בפעילות החשמלית דל המוח. כאשר ההנחה היא שחריגות בפעילות המוחית הינה הסיבה להתקפי החרדה. לעומת הטיפול התרופתי נוירופידבק מרפא את ההפרעה ומונע הישנותה למשך זמן רב.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
 
קרן
09:30 23.06.14
שלום
שמי קרן ואני בת 36 עשיתי בדיקות דם כלליות בלוטת התריס מוגלובין ו-B12 הכל תקין ואני עדיין מידי יום מרגישה פתאום סחרחורת בלי סיבה לכמה רגעים ומין מועקה כזאת תחושת עילפון. רוב הזמן זה קורה לי לבד ולא ליד אנשים. פוחדת שיקרה לי משהו ואף אחד לא בסביבה נלחצת פתאום :ממקומות סגורים, עמוסים ומקומות שיש בהם שטח פתוח שאין מקום להיחלץ מהם. תמיד כשאני נשארת לבד זה קורה לי מן תחושה מלחיצה כזאת שחייבת שמישהו יבוא להיות איתי ודחף לברוח לבחוץ זה משרה לי ביטחון זה לא קרה לי בעבר. אני מודעת לזה שאני פוחדת להשאר בדרך כלל לבד בבית בשעות הלילה

בבקשה עזרו לי......

1 האם התחושות האלו מעידות על חרדה?
2.האם יש מצב שאני בחרדה מבלי להיות מודעת בכלל?
3.האם טיפול הומאופתי אמור לעזור?

לעזרתכם אודה
 
טליה
13:57 23.06.14
היי קרן.אני בת 40 .סובלת מאותם סימפוטים שציינת.אשמח לדבר 0522044095
 
ד''ר אירנה נתנאל  
14:58 25.06.14
היי קרן,

יתכן וכן מדובר בהתקפי חרדה, זה יכול לקרות גם אם את לא מודעת לכך. מערכת שאחראית על תחושות שאת מתארת היא כמו כל מערכת אחרת בגוף יכולה "להתקלקל". אני לא מכירה מחקרים שמעידים על יעילות טיפול הומאופטי להתקפי חרדה. לעומת זאת טיפולים כגון פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT, נוירופידבק וביופידבק כן הוכיחו את עצמם מבחינה קלינית ומחקרית.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
תודה דר אירנה
רציתי לברר משהו חשוב שמעתי כל מיני שמועות שברגע שמקבלים תרופה כלשהי לדיכאון/חרדה מרופאת משפחה או פסיכיאטר יש סיכוי לאבד את הרישיון האם זה נכון?

תודה

קרן
ממש לא נכון. מדובר במצבים קיצוניים למשל, כאשר האדם במצב פסיכוטי.

בברכה,
 
ליז
21:17 23.06.14
שלום לכם, אני בת 28 מס' חודשים אחרי לידה קשה קיסרית. הכל עבר בשלום ב"ה. היו פה ושם לחצים כמו אצל כל הזגות הטריים והורים הטריים עם הילד הראשון מעבר דירה חל"ד לילות לבנות חוסר שינה לחצים בעבודה וכו,.מתמודדים נכון כולם עוברים את זה.אני בחורה אופטימית ודי חזקה נפשית. אבל בתקופה זו כמעט חודשיים התחלתי לסבול מקשיי נשימה כל יום כל היום זה תחושה מגעילה קשה מעיקה לחיות הורסת איכות חיים מפחידה . עברתי המון בדיקות למינהם עשיתי צילומי חזה C.T אושפזתי בבית חולים עברתי המון רופאים וכלום. הרגשה של חוסר אוויר וקשיים בנשימה עמוקה אני מרגיש שאין לי אוויר ושהאוויר שאני נושמת בנשימה עמוקה לא ניכנס לריאות. ומרגישה שלא משנה כמה אוויר אני יקח יש עדין תחושה של מחנק. דרך פיהוק אני כאילו מקבלת את האויר החסר. תמיד עייפה וחוסר אנרגיות. לפעמים יש כאבים באיזור בית החזה לא תמיד מקום קבוע מרגיש כמו שריר שתנפס. לפעמים כאב מוזר באריזור הגרון קורה כשאני כל רגע מנסה לקחת נשימה עמוקה. ומנסה לפהק כדי שיכנס אוויר. זה קורה לי במצבים שבהם אני לא במטח אבל כן מחמיר כשאני ניכנסת ללחץ. רופא מחשפחה ונירולוג החליטו לאחר כל ההסבר שלי וכל הבדיקות ויאוש של זמן ארוך צתחושה מתישה שזה נובע ממצב נפשי. נתנו טיפול בתרופת "אסטו" לחודש. להתחיל בחצי כדור ואז לכדור. האם מישהו מכיר את ההרגשה שלי? האם זה באמת מלחץ נפשי? ומאיפה נידבקה המחלה הזאת? האם מעשהו מכיר את הכדורים האלו? ומה ההשפעה מהם? האם אני יפתח תלות בהן בעתיד? האם הכדורים באמת עוזרים? האם הכדורים האלה מדכאים חשק מיני? בבקשה תעזרו לי אני בהלם אני לא מבינה מה זה ומה עושים עם זה ואיך מתמודדים. רק ההרגשת מחנק מטרידה אותי. חשוב לציין שישנה מעולה ולא מטריד כלום עד שאני לא קמה מהמיטה הכל מתחיל כל היום ועד הלילה שוב מחדש.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
15:11 25.06.14
היי ליז,

ראשית, ברכות חמות ומזל טוב!
ההרגשה שאת מתארת מאוד מוכרת, שכיחה למדי וכן קשורה למצב נפשי וללחץ (ולא משנה אם את מודעת לו או לא).
אסטו תרופה מצויינת ויכולה מאוד לעזור, עם זאת היא כן עלולה לפגוע בתפקוד המיני (אך לא בכול המקרים). זאת תרופה שלא מפתחת תלות לטווח הארוך אך היא כמו כול התרופות האחרות בתחום הפסכיאטריה לא מרפאה אלא רק מדכא את התסמינים. לכן, כאשר מפסיקים את התרופה התחושות יכולות לחזור. על מנת למנוע הישנות של התחושות מומלץ לעבור טיפול התנהגותי - קוגניטיבי בשילוב עם ביופידבק. גם טיפול בטכנולוגיה של נוירופידבק יכול מאוד לעזור. מניסיוני, אני טיפלתי ומטפלת באנשים שסבלו מתחושות דומות, נטלו אסטו וגם תרופות אחרות, במהלך הטיפול בנוירופידבק הפסיקו את הטיפול התרופתי והתחושות לא חזרו. טיפול זה ידוע כמרפא ושומר תוצאות למשך זמן רב.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
 
טליה
11:32 23.06.14
בסד
שלום.
שמי טליה ואני בת 40.סובלת.מזה 10 שנים מהתקפי חרדה במקומו
.הומים.מטופלת בפקסט 20 מ"ג.מזה כחודשיים חלה הידרדרות מה במצבי
והתופעות החריפו למרות לקיחת הכדור.בהמלצת הפסיכיאטרית העלתי בהדרגה את הכדור ל-40 מ"ג למשך כחודש.ההעלאה לא רק שלא הועילה, היא אף החריפה את הסימפטומים וגרמה לי לתופעות קשות כמו הרגשת ניתוק מעצמי, לבילבול והרגשה שהכל רץ לי מול העניים ולחוסר שיווי משקל ופיק רגליים.בעקבות כך,הומלץ להוריד לי את המינון ל30 מ"ג.
מזה כשלושה שבועות אני לוקחת 30 מ"ג פקסט ועדיין מרגישה לא במיטבי.ממעטת לצאת מהבית, סובלת.מקפיצות גופניות בזמן שינה, ומנותקת .
אני אובדת עיצות.לא יודעת איך להמשיך.
חייבת הכוונה.האם להמשיך הטיפול הנוכחי על אף התופעות הנוראיות? האם אראה שיפור במצבי והתרופה תהיה אפקטיבית אחרי זמן נןסף? האם הגיע הזמן להחליף הטיפול לכדור אחר???? אנא,עיזרו לי.קשה לי ואני כבר מאבדת כוחות ואימון בעצמי.תודה מראש
 
סיגל
21:52 10.06.14
שלום,
אני לוקחת אסטו 10 ורוצה לעבור ללוסטרל 50. האם צריך להוריד בהדרגה את האסטו קודם?
תודה.
 
שרון לויט  
00:09 11.06.14
היי מירי,
כל שינוי תרופתי נעשה בהתייעצות עם הרופא המטפל. למיטב ידיעתי, בדרך כלל נהוג להוריד בהדרגה את המינון של התרופה הנוכחית, ותוך כדי כך להתחיל במינון נמוך של התרופה החדשה.

בברכה,
 
קרן
21:09 09.06.14
שלום
פעם בכמה ימים אני נכנסת לחוסר כח כללי כזה
אני יודעת שאם אני אשב ואלמד אני ארגיש טוב
אם אני אלך להתאמן גם
אפילו לשבת ולקרוא יהיה נחמד

אבל אין לי כח או חשק לכלום
אפילו לדברים הכי קטנים והכרחיים

אני נמצאת בתקופה של עומס בלימודים
וזוגיות טובה אבל הוא מתקדם מאוד מהר, בטוח שמצא את האהבה שלו ואני מצידי צריכה שהדברים יהיו עוד יותר טובים ומפחדת מכמה דברים בקשר, כמו זה שהוא לא עושה מספיק ספורט וזה פוגם משיכה שלי שלי אליו, או סתם שמרגיש לפעמים שמשמעם וכל אחד בעולם שלו ואין מספיק יחד, דיברנו ומנסים לעשות יותר אבל עדיין
 
שרון לויט  
12:14 10.06.14
היי קרן,
כאשר יש מצב של חוסר אנרגיות, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתו היא לעשות דברים שאת יודעת שיעזרו לך "להתרומם" ממצב זה. בייחוד דברים נעימים, או דברים שכרוכים בהשקעת אנרגיה פיזית. פעילות גופנית יכולה לעזור מאוד, וייתכן שאם תעשי אותה באופן קבוע יהיו פחות סיטואציות כאלה. בנוסף, שימי לב באילו ימים את מרגישה חסרת אנרגיה: האם זה מגיע בסוף השבוע, תחילת השבוע, לפני המחזור החודשי וכו'. אם תצליחי לאתר דפוס קבוע של ימים כאלה, אפשר יהיה לעבוד על הטריגרים לכך. (למשל, לקיחת גלולות כדי להשיג איזון הורמונלי גבוה יותר, מציאת פעילויות מעניינות לסופ"ש וכו')
לגבי הקשר עם בן הזוג, את יכולה לומר לו שלדעתך הוא מתקדם מהר מדי והיית רוצה שתקחו את הדברים יותר לאט. שימי לב אם הציפיות שלך מהקשר הן ריאליות ולא מרחיקות לכת. למשל, לדעתי טבעי להשתעמם מדי פעם ולעשות דברים בנפרד, זהו חלק מכל קשר. שימי לב: האם בקשרים קודמים, אם היו, הייתם כל הזמן יחד והיה יותר עניין?

בברכה,
בשנה האחרונה התלבטתי אם לעבור את הטיפול בקסדה של חברת ברינסויי, מדהים שאין תופעות לוואי והתוצאות מוכחות, זאת חברה שמגלגלת מיליארדים רק מעוניין לדעת אם מישהו עבר כבר את התהליך איתם.


מקווה לקבל תגובות ממכם ולגבש החלטה.
החברה עדיין לא עושה מליארדיים אלא מפסידה כסף בהתאם לדוחות הכספיים שלה(שזה מובן לאור העובדה שהיא בשלב החדרת המוצר.)
הטיפול מומלץ (כרגע מסיים את הטיפול ה-17) אך צריך לקחת בחשבון שהעלות הכספית
ניכרת. אם שום דבר אחר לא עוזר, הייתי ממליץ לכל אחד לעבור.
 
מ.כ
09:29 25.05.14
יש לי חברה טובה שסובלת מחרדה חברתית, יחד עם זאת היא התעלתה מעל עצמה ונרשמה לקורס ללימודים. קשה לה מאוד עם העובדה שאני לא שאני לא מצטרפת אליה לקורס, אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות בכדי לסייע לה להכיר אנשים חדשים ולהתערות בחברה עם כל החוסר ביטחון שיש לה אני בטוחה שזה הצעד הנכון בשבילה לעשות! יחד עם זאת היא כלל לא בטוחה וממש מרגישה שהיא הולכת לקורס בלית ברירה! רציתי לדעת כיצד לחזק אותה שזה הצעד הנכון? לעודד אותה? מה המילים הנכונות להגיד לה?
 
שרון לויט  
11:49 25.05.14
שלום לך,
את יכולה לומר לחברתך שאין לך ספק שזהו הצעד הנכון בשבילה, ולשאול אותה אם היא סומכת עלייך ומכבדת את דעתך בעניין. בנוסף, את יכולה לומר לה שאת מאמינה בה וביכולתה לעשות את הצעד ולהתמודד, וכמובן שהיא מוזמנת לדבר איתך ולשתף ברגשותיה במהלך התהליך. חשוב שתבהירי לה כי את נמצאת שם בשבילה, כדי לספק לה תמיכה ואוזן קשבת, וייתכן מאוד שכך היא תחוש שקל לה יותר להתנסות בחוויות מאתגרות.

בברכה,
חברתך מוזמנת להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה והתרגול בנושא חרדה חברתית הפועלות בארץ

יש גם בפייסבוק פורום חרדה חברתית
 
גיל 33
07:07 01.06.14
היכ הזמן לפני אירוע חשוב או סתם אירוע יש לי חרדות ממש חזקות זה אומר יומיים לפניי זה אני בקושי אוכל דופק לי הלב מאוד חזק אני מתרגש בלחץ נוראי ומתח וגם באירוע עצמו זה כך וגם כמה ימים אחריי זה זה כך מה אני אמור לקחת לפניי זה שיעזור לי? תודה רבה
 
שרון לויט  
12:36 01.06.14
שלום לך,
קיימות תרופות הרגעה לטווח הקצר (כמו ואבן, לוריוון, זנקס ועוד), שפועלות למשך מספר שעות. השאלה היא, אם הן יהיו יעילות עבורך והאם זהו הפתרון הטוב ביותר. מאחר שאתה מציין כי החרדה נמשכת בכל פעם מספר ימים, תיאלץ ליטול את התרופות כמה פעמים, כל יום, במשך מספר ימים בכל אירוע כזה. איני יודעת באילו אירועים מדובר ומה תדירותם, אך אם התדירות גבוהה זה בעייתי, מאחר שהתרופות גורמות לתלות פיזית כשנוטלים אותן לאורך זמן. אתה יכול לנסות לקחת תמציות צמחים כגון "רסקיו" שאינן תרופה ואינן מצריכות מרשם, ואף לא יוצרות תלות. בנוסף, מומלץ מאוד לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שייתן לך את הכלים להתמודד עם מצבים כאלה ללא צורך בתרופות, מאחר שעם הזמן החרדה כבר לא תופיע מלכתחילה.

בברכה,
 
גיל 33
15:56 01.06.14
קורה לפניי אירוע חשוב חתונה או מסיבה או יום הולדת שלי לא כל יום הביאו לי דברים טיבעיים אבל לא עזר החרדה ממש ממש חזקה אמרו לי לקחת ווליום לפניי מה את אומרת? תודה...
 
שרון לויט  
22:36 01.06.14
כל התרופות האלה ניתנות רק במרשם רופא, ואין לקחת על דעת עצמך. ואליום הוא אחת התרופות החזקות ביותר מקבוצת התרופות הזו, היא יכולה להשפיע עליך בצורה לא רצויה (למשל לגרום לרדימות למשך שעות רבות, עד כדי חוסר יכולת לתפקד). לא הייתי מתחילה את הטיפול התרופתי דווקא בתרופה החזקה ביותר, אלא בתרופות חלשות יותר (אם בכלל). יש לזכור שהתרופות ממכרות ויש להן גם תופעות פחות רצויות.

בברכה,
 
איתן
14:34 28.05.14
שלום!לפני 4 חודשים התחילו להופיע אצלי התקפי חרדה, לקח חודש להגיע לאבחנה ובדרך הופיעו דכאון חמור וגם אגרופוביה קשה.
התחלתי מיידית טיפול CBT ובפגישה עם פסיכיאטר קיבלתי רסיטל + קלונקס.
אשתי תומכת בי ללא הפסקה, הולכת איתי ללימודים ומחכה בחוץ, מלאך של ממש.
אני בן 26 בריא ומבין היום בעזרת הפסיכולוג שזה קרה כתוצאה מלחץ נפשי קיצוני בלימודים בחיים בכלל.
התחלתי להרגיש יותר טוב ולחזור ללימודים לאט לאט, נגמלתי לחלוטין מהקלונקס.
שיניתי לגמרי את הצורה שבה אני מתנהג וחושב, למדתי את הלקח.
הבעיה היא שכל פעם שאני מרגיש טוב, שאני עוד רגע מחוץ לבור העמוק הזה, שוב מגיע איזשהוא התקף חרדה אומנם קצר אבל מכניס אותי לדכאון וחרדה שאין סיכוי, שוב לוקח קלונקס .. וכו'.
כל נפילה כזאת רק מחדדת אצלי את ההבנה שאני לא אצא מזה לעולם, גם אם יום אחד ארגיש שעברתי את זה, ההתקף הבא ימתין ויופיע ברגע שהכי פחות אצפה לו. זה לא חיים! מה לעשות? אני עושה כל מה שאומרים לי אבל זה פשוט לא נגמר.
אפילו כשאני בבית לבד קשה לי לתפקד מהפחד שיבוא התקף. פעם הייתי הכי עצמאי שיש , פעיל ומצליח בלימודים. היום אני תלוי באשתי לגמרי, צל של בנאדם.
כולם אומרים לי שיש לזה סוף אבל לא מצאתי בשום מקום סיפור על מישהו שיצא מזה.
מתי זה יגמר??
תודה
איתן
 
ד''ר אירנה נתנאל  
16:49 28.05.14
היי איתן,

לפי מה שאתה מתאר פיתחת חרדת ציםיה להצרף הבא. חרדת ציםיה היא זו שגורמת להתקפים לחזור ולהופיע שוב ושוב. זאת הזמנה ממשית להתקפים נוספים. ההתקפים יחלפו כאשר תתמודד עם חרדת ציפיה. דבר על זה עם הפסיכולוג המטפל שלך. חשוב שתדע שחרדת ציפיה שלא מטופלת גורמת לצמצום תפקודי, המנעויות ופוגעת באיכות החיים.

בהצלחה!
 
אבי נקש
12:00 20.05.14
מתמודד בסכיזופרניה ואוסידי .. מטופל בתרופות ויש לי סבל רב כל יום מחדש ..
הרופא טוען שאיני נמצא בדיכאון ..אלא בסוג של "בעסה " כדבריו .
אני שואל האומנם ? כאילו אם התחושה היא לא דכאונית מה כן היא ?
תודה על התשובה
 
שרון לויט  
13:24 20.05.14
היי אבי,
דיכאון אינו עצב, ואפילו לא עצב קיצוני. דיכאון הנה אבחנה קלינית, הכוללת סימפטומים רבים. על מנת להיות מאובחן כסובל מדיכאון, חייבים להיות לך מספר מסוים של סימפטומים, מתוך הסימפטומים הרבים הכלולים באבחנה. דוגמאות לסימפטומים: חוסר חשק לעשות דברים, חוסר הנאה מפעילויות מהן אתה נהנה בדרך כלל, אבדן תיאבון (או תיאבון יתר), הפרעות בשינה (חוסר שינה או שנת יתר), עצבות, קהות רגשית (אדישות), מחשבות אבדניות ועוד.
כמו כן, יש לסבול מן הסימפטומים לפחות שבועיים על מנת להיות מאובחן כסובל מן ההפרעה. כלומר תנודות במצב הרוח, כשהמצב אינו מתמשך, אינן נחשבות לדיכאון.
אתה יכול לחפש את האבחנה הקלינית לפי ה- DSM במנועי החיפוש, כדי ללמוד עוד על ההפרעה (אסור לי לתת קישור). בכל אופן, עדיף להשאיר את האבחנות לאנשי מקצוע ולסמוך על דעתם, בשום אופן לא לנסות לאבחן את עצמך לבד.

בברכה,
 
אבי נקש
01:20 27.05.14
אני כ"כ "שונא" ו"לא אוהב"..>> את כל סוגי האבחנות של הרפואה אותם הרופאים מדביקים ומשתמשים על מצב החולה ..
עדיין לא ברור לי האם אני כן נקרא בדיכאון או לא .
בוודאיי שלא אעשה אבחנה לעצמי .
 
שרון לויט  
11:48 27.05.14
היי אבי,
אם אינך אוהב אבחנות פסיכיאטריות בין כה, מדוע זה משנה לך אם אתה עונה על הקריטריונים של האבחנה "דיכאון"? אם גם כך אין לזה שום משמעות בעיניך, אני לא רואה סיבה לעסוק בשאלה הזו.

בברכה,
 
אלון
19:47 17.05.14
אבי אושפז בכפייה בעקבות דיכאון פסיכוטי למשך שישה שבועות.
לפני כחודש שוחרר. עם שחרורו מצבו היה טוב למדי והוא היה בתחושת היי של שמחה, רצון לעשייה ורצון ליישם את כל מה שדיברו איתו במשך האישפוז. אט אט, הוא החל שוב לגלות את דפוסי ההתנהגות שאפיינו את הדיכאון בהתחלה. העיקרי שבהם הוא חוסר עניין ונכונות לעשות משהו. לדבריו הוא לא מתחבר לכלום, לא מצליח לתקשר ועל אף שמודע שזה יביא אותו שוב למקום החשוך בו היה, הוא מסתגר בבית ולא מקשיב לנסיונות השכנוע של הילדים. כיום הוא בטיפול תרופתי ונוטל לדבריו את התרופות. עם זאת, אנחנו שוב אובדי עצות ורואים לנגד עיננו את ההדרדרות שלו כשברור לנו לאן תוביל ההתנהגות הזו. כבעבר הוא לא משתף פעולה עם אף עצה, בין אם לצאת מהבית, למצוא פעילויות, להתנדב, או ללכת ולהמשיך את הטיפול באופן פרטי. אנחנו לא יודעים מה לעשות. ברור לנו שללא עשייה והתערבות כלשהיא האישפוז הכפוי הבא הוא רק עניין של זמן. מה אנחנו יכולים לעשות? אשמח לשמוע אם יש לך עצה כלשהיא. המון תודה.
 
שרון לויט  
15:06 18.05.14
היי אלון,
כאשר אדם משתחרר מאשפוז כפוי, בדרך כלל בית החולים שבו אושפז מחייב אותו להמשיך את המעקב הפסיכיאטרי. בדרך כלל, המעקב מתבצע במחלקה או במרפאה הקשורה למחלקה, אם כי אין מניעה להמשיך גם באופן פרטי (כל עוד מביאים הוכחה שאכן היה מעקב). מאחר שחולים הסובלים מפסיכוזה נוטים פעמים רבות לא לשתף פעולה לאחר השחרור (בייחוד אם האשפוז היה כפוי), נוהגים בבתי החולים לנקוט בנוהל הזה, ולעתים אף מתנים בכך את השחרור. במידה שהאדם אינו מגיע למעקב פסיכיאטרי שחויב בו, אפשר לבקש הוראת בדיקה כפויה. הוראה כזו מבקשים מהפסיכיאטר המחוזי, ובדרך כלל זה מתבצע בתיווכו של עובד סוציאלי מהמרפאה, מחלקה או מסגרת שיקומית בה נמצא האדם.
אני ממליצה לפנות למחלקה שבה אושפז אביך, לדבר עם הפסיכיאטרים ולשאול לגבי האופציות האלה. מאוד מומלץ לבקש את עזרתו של עובד סוציאלי מהמחלקה, אם אפשר. בנוסף, אם לאביך אין מוטיבציה להתקדם ולשקם את עצמו בכוחות עצמו או בעזרתכם, אפשר בהחלט לבדוק זכאות לסל שיקום דרך משרד הבריאות (קיימת במידה שהוא מוכר כנכה לביטוח לאומי). דרך סל השיקום יהיה אפשר למצוא לו ליווי מתאים, כדי שיוכל לחזור לחיים נורמליים מחוץ למסגרת האשפוזית.
במידה שלא יסכים לבדוק אפשרויות ליווי שיקומי כרגע, ניתן לחכות עד שמצבו יתייצב שוב, ועל מנת לעזור לו לייצב את מצבו לפני שיגיע לאשפוז, מומלץ לפנות כעת לגורמים שטיפלו בו, כפי שהצעתי. אם המצב ידרדר והוא יתאשפז שוב, בפעם הבאה הקדימו תרופה למכה, נסו לבקש שיחייבו אותו במעקב פסיכיאטרי, קבלו עזרה מהעו"ס במחלקת האשפוז והפנו אותו לסל שיקום מיד עם שחרורו.

בהצלחה!
שלום
שמי אלין בת 35.5
אני נשואה+ילדה בת 3.5
אני מזה 3.5 שנים מאז לידתה של הנסיכה שלי מרגישה תחושות של עלפון (מידי פעם) סחרחורת לסירוגין פתאום לא חשה בטוב חולשה כזאת ראש כבד
עייפות כל הזמן אין לי כוח לכלום אין לי מוטיבציה ומרץ הרגשה שמשהו לא בסדר וחסר לי משהו בגוף -ויטמינים חיזוק השאלה מה?
זה מטריד אותי המון זמן .פניתי לרופאת משפחה שלי תמיד אומרת לי אולי סטרס אולי חרדות אולי מצב נפשי ואולי מתח. עשיתי בדיקות דם והכל בסדר המוגלובין B12 בלוטת התריס ועוד.....יש לי בדרך כלל חרדה ופחד שאני מודעת אליו כבר שנים-רק אם אני לבד בבית בשעות הלילה. לא חוטפת חרדות ככה בלי סיבה בעבודה או בקרבת אנשים.

***חשוב לציין ששנה וחצי אני עובדת ב-2 עבודות מהבוקר עד הערב אבל לא עבודה פיזית אין לי מושג אם זה קשור

לפי הדברים שציינתי כאן האם יש מצב שזה חרדות?
או בכל זאת יש עוד איזה בדיקה שהייתם ממליצים לי לעשות?

תודה על העזרה
אלין
אם חסרים ויטמינים אז כדאי לבדוק מה בדיוק...
יכול להיות שגם החרדה קשורה ומתערבת כאן, אבל נראה לי שזה גופני העייפות, הרבה פעמים זה קשור גם למה שאנחנו אוכלים, נגיד ארוחות כבדות גורמות לעייפות וכבדות כזאת.
את יכולה להתייעץ באתר הזה, יש לך נטורופתיות שם שעונות יחסית ממש מהר בקשר לתזונה וויטמינים... לדעתי שווה לך לנסות.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:15 17.05.14
אלין שלום,

כאשר כול הבדיקות תקינות יש לשאר שהסיבה להרגשת הינה על רקע נפשי. לחץ, מתח, חרדה. תקופות של משבר וכו׳. אין צורך להמשיך ולבדוק, עדיף לפנות להתיעצות עם אנשי נקצוע בתחום הנפשי.

תרגישי טוב!
 
אבי נקש
14:46 16.05.14
שלום .
ברקע סכיזופרניה ואוסידי מחשבתי קשה .
מטופל בתרופות .
לאחרונה חש מין עצב כזה בנשמה . אני
מתכוין לדיכי כזה ובמיוחד העדר שמחה ומצב רוח .
כיצד אני מצליח לשפר את המצב .
 
ד''ר אירנה נתנאל  
19:09 17.05.14
שלום לך,

ניתן לנסות מספר דרכים: איזון תרופתי, פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT, נוירופידהק. בנוסף, הגברת אקטיביות ופעילות גופנית יכולה לשפר את מצב הרוח, להגביר תחושת הערך העצמי ולתרום לשיפור ההרגשה הכללית.

בברכה,
 
רויטל
14:40 11.05.14
הנני בת 52 בגיל המעבר..בימים אלו התחלתי לקחת הורמונים. אני סובלת מחרדה שהבנתי מהרופא שזה חלק מהתסמינים. הרופא נתן לי ציפרלקס שעשה לי ממש רע ואח"כ וייפקס שהגעתי ממנו למיון עקב תופעות לוואי קשות. עד היום, כחודש לוקחת חצי וואבן (5 מ"ג) ומרגישה פתאום שזה לא מספיק לי...האם אפשר לעלות מינון לפעמיים ביום ועד כמה?
 
שרון לויט  
00:24 13.05.14
היי שימרית,
בדרך כלל נהוג לקחת כדור אחד, ולא חצי כדור. עם זאת, הסבילות לתרופה עולה (כלומר, השפעתה פוחתת עם הזמן), ולכן יש צורך להעלות את המינון כל תקופה. כמובן, רק תוך התייעצות עם הרופא המטפל. נטילה באופן קבוע של התרופה גורמת לתלות.
את יכולה לפנות גם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), על מנת ללמוד כיצד להתמודד עם החרדות ולהתגבר עליהן. לדעתי, חבל למלא את הגוף בתרופות שעושות לך רע, כאשר יש בנמצא דרכים יעילות יותר להתמודדות עם חרדות, ללא תופעות לוואי.

בברכה,
 
דלית
12:01 09.05.14
שלום רב.אני כבר כתבתי לכם לפני כמה ימים ולצערי עוד לא החזרתם לי תשובה מה עושים,אודה לכם מאוד על התמיכה והעזרה איך להתגבר נפשית.עשו לי לפני כמה ימים ביופסיה לחשש ממחלת הסרטן,ואני צריכה לקבל את התשובה יכול להיות השבוע,אני בחרדות נוראיות מזה כל הזמן אני נכנסת לפורומים של חולי סרטן ויותר נלחצת יש לי הזעות דפיקות לב שחס וחלילה יגלו לי את הגרוע מכל,אני עצבנית מאוד לא מסוגלת לעשות דברים אחרים חוץ מלחשוב על זה,הייתי מאוד שמחה עם תתמחו בי ותציעו לי איך להוריד את רמת הלחץ והחרדה ומה לעשות עם חס וחלילה זה יתגלה,תודה ומאחלת לכם שבת שלום.
 
שרון לויט  
00:46 11.05.14
היי דלית,
ראשית, אני מאוד מקווה שתוצאות הביופסיה יהיו שליליות (כלומר, שאינך סובלת מסרטן). ההמתנה לתוצאות של בדיקה כזו יכולה להיות מורטת עצבים, זה טבעי ונורמלי. אין הרבה טעם לומר לעצמך "תירגעי" ולנסות להירגע בכוח, מה גם שכשאת במצב כזה, קשה ללמוד טכניקות חדשות ודרכים להירגעות. כדאי לנסות להעסיק את עצמך ככל שאת יכולה, להיות בחברת אנשים קרובים ולקבל תמיכה מהסביבה. כדאי לקבל רמה מסוימת של חרדה ולא לנסות ולהתנגד לה יתר על המידה, ומצד שני לא לשבת במשך כל היום ולא לעשות דבר מלבד לחשוב על כך.

בברכה,
 
דלית
13:53 11.05.14
ואמן ואמן שבסופו של דבר לא ימצאו לי את הגרוע מכל אני מתפללת,עד יום רביעי אני אדע עם יש לי או אין לי,מאחלת לך יום טוב.
 
קרן
21:48 07.05.14
במסגרת שיעורי פסיכופתולוגיה
אבחנתי את עצמי עם הפרעת אישיות גבולית
בעיקר היה לי חד דיכאון וכעס לזמן קצר וכעס באופן כללי היו 5 אלמנטים מתוך ה9
מה עושים מכאן. אפ אפשר בלי פסיכיאטר
 
שרון לויט  
00:48 11.05.14
היי קרן,
נראה לי שנפלת קורבן ל"תסמונת הרופא המתמחה", שקיימת אצל סטודנטים למקצועות הקשורים בבריאות ורפואה, הקוראים את ספר האבחנות ומאבחנים בעצמם כל בעיה אפשרית (ובעיקר את הגרועות ביותר). כמובן שאין זה נכון. צריך להיזהר מכך מאוד, ויש להשאיר את האבחנות לאנשי מקצוע בלבד.

בברכה,
 
נו ניים
00:25 29.04.14
אפשר בבקשה המלצה על ספר טוב כיצד לרכוש חברים וכיצד להתנהג בחברה?.מה להגיד מה לעשות וכו?
 
דלית
16:23 02.05.14
שלום לכולכם,וחג עצמאות שמח.קודם כל מאוד אשמח להצטרף לפורום שלכם,אני צריכה את התמיכה שלכם,ביום ראשון הזה יש לי תור בבית חולים לבדיקת מחשש לסרטן השד,מאז שקיבלתי את הבשורה הלא נעימה הזאת,אני מאוד חרדה,ועצבנית,הרופאת משפחה נתנה לי לקחת 3 קלונקס,ואני גם לוקחת 3 פנרגנים,אני מטופלת מבחינה נפשית אצל הרופאת משפחה.אמא שלי כבר אתמול נתנה לי 3 קלונקס ועדיין אני חרדה מאוד,.עד אכשיו ידעתי לעזור לעצמי לבד במצבים נפשיים והצלחתי,אבל אחרי שקיבלתי את הבשורה הזאת אין לי מוטיבציה לשום דבר,ואני עצבנית בבית עד כדי התפרצויות כעס,הייתי שמחה עם תתמחו בי לפחות עד יום ראשון כי ביום ראשון זה הבדיקה,ותעזרו לי איך להקל על עצמי בבית מבחינה נפשית גם בלי כדורים,תודה מקרב לב לכולכם.
 
דלית
13:48 03.05.14
אני רציתי להגיד שאני כבר בדיכאון וייאוש,אני לא יודעת מה לעשות,אני מנסה הכל בשביל להרים את המצב רוח אבל אני לא יכולה עד שאני לא יקבל את התשובה אני לא רגועה אני כל היום יושבת מיואשת ובוכה מה עושים במצב כזה?עם תעזרו לי אני מאוד אודה לכם.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  195  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה