בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
 
אנה
17:51 19.03.15
שלום דוקטור שרון.כל ערב שמתחילה השקיעה אני מתחילה לקבל דיכאון.בדרך כלל בערב אני עושה הליכות כדי להפיג את הדיכאון, אבל מכיוון שהימים קרים אין לי חשק לצאת להליכות ואז אני יושבת מול הטלוויזיה בדיכאון.אשמח לדעת איך לפתור את הבעיה הזאת.תודה רבה וערב טוב.
 
שרון לויט  
18:16 19.03.15
היי אנה,
כפי שאמרתי, ישיבה מול הטלוויזיה כשמצב הרוח ירוד רק תחמיר את תחושת הדיכאון. תהיי חייבת למצוא לך פעילות מהנה או פעילות גופנית כלשהי, אם ברצונך להפיג אותו. ההליכה מחממת וכבר לא כל כך קר בחוץ בעונה זו, לדעתי... לכל הפחות אפשר לעשות אימוני אירובי/ זומבה בבית עם קבצי וידיאו או DVD המיועדים לכך.

בברכה,

אני שמחה להעזר בעצות המצויינות שלך,את נהדרת.מאחלת לך סוף שבוע מעולה.
 
שרון לויט  
18:34 19.03.15
תודה רבה אנה, שמחתי לעזור. שיהיה סוף שבוע נעים גם לך!
 
ערן 34
04:45 14.03.15
אהלן אני מרגיש כל הזמן עייף עייפות מאוד חזקה אני לא מתפקד ביום יום אני לוקח כדור אריפלי 30 מיליגרם אבל הפסיכיאטרית אמרה שזה לא קשור לכדור עשיתי בדיקות כלליות והכל יצא טוב מה עושים? זה מאוד קשה לי ואני סובל מזה כבר הרבה זמן תודה רבה.
 
שרון לויט  
13:05 16.03.15
היי ערן,
איני יכולה להעריך את המקור לעייפותך מבלי לדעת נתונים נוספים, מה גם שהמקור עשוי להיות רפואי (גם אם עדיין לא גילו את הסיבה הפיזית) וזה כמובן דבר שאיני יכולה להעריך. נסה לתאר לרופאים ולמטפלים שלך מתי הבעיה התחילה (האם במקביל לנטילת התרופה? האם במקביל לסיבה שגרמה לנטילת התרופה?), ואילו שינויים היו בחייך סמוך לתחילתה.

בברכה,
 
אנה
12:36 13.03.15
היי.אני סובלת מחרדה חברתית,וחרדת נטישה.עם יש איזה בעיה עם חברה או בן זוג אני פוחדת להגיד את מה שאני חושבת,שמה יעזבו אותי.אני לא יודעת איך לפתור את זה.אני מאוד אודה לך על עזרתך,תודה רבה,ושבת שלום.
 
שרון לויט  
13:02 16.03.15
היי אנה,
יש צורך להתייחס לבעייתך בצורה מעמיקה על מנת לפתור אותה. לשם כך, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי שיתמקד בנושאים הללו. עבור חרדות, אני תמיד ממליצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על צורותיו השונות. הוא יכול להתייחס למחשבות מעוררות החרדה, להתנהגות ההימנעותית שלך שמשמרת אתה, וכן ואופן מעמיק יותר לנושא הנטישה, דפוסי החשיבה הקשורים בו ואיך משנים אותם (חפשי בגוגל מידע על סכמה תרפיה).
בברכה,
 
אנה
19:16 15.03.15
הי.יש לי מצבי רוח משתנים.כאשר אני במצב רוח טוב,אני מתפקדת מצויין.אבל לפעמים יש לי התקפי דיכאון.ושיש לי התקפי דיכאון אני שוכבת במיטה ולא מתפקדת ושקועה בדיכאון.אשמח לתשובה,תודה רבה.
 
שרון לויט  
12:25 16.03.15
היי סיגלית,
כמה זמן נמשכים התקפי הדיכאון שלך? אם מדובר בכמה שעות עד כמה ימים, נסי לבדוק אם יש מקור הורמונלי לבעיה, או מקור פיזי אחר, למשל: תסמונת קדם וסתית, בעיה בבלוטת התריס, מחסור בוויטמינים וכו'. בשלב ראשון, כדאי לבצע בדיקות דם.

בברכה,
 
אבי
08:08 13.03.15
הי..
נוטל תרופות לרוב עם הטבה חלקית וקצת יותר טובה ..
לאחרונה הפחית לי הרופא מינון ומרגיש מעט פחות טוב ..
האם ישנה השפעה כ"כ מהירה בנידון ? או שעליי להמתין מספר ימים ולראות מה קורה .?
תודה על התשובה ושבת שלום ומבורך..
 
שרון לויט  
12:23 16.03.15
היי אבי,
כמובן שכדאי להמתין מספר ימים ולראות מה קטרה. אי אפשר להסיק על קשר ישיר בין הפחתת התרופות לבין הרגשתך מהנתונים הללו. לאחר מכן, אם המצב לא משתפר, פנה לפסיכיאטר שלך.
בברכה,
 
מירב
17:14 04.03.15
שלום,
אני בת 40 + 3 התגרשתי לפני כחצי שנה. בשלושה חודשים האחרונים אני מרגישה מדוכדכת מאוד כנראה בשל כל מה שהדחקתי בשנה האחרונה ותפקדתי מצויין למרות המשבר. בשבועות האחרונים המצב החמיר ופוגע בתפקוד היומיומי שלי ובעבודה(אני עצמאית). פניתי לרופאת משפחה שרשמה לי ציפרלקס שיתחיל להשפיע רק בעוד 3 שבועות. ובינתיים כדור אלפרליד שיקל עלי באופן מיידי. 0.25 מ"ג עד פעמיים ביום. היומיים הראשונים היו מצויינים, הרגשתי כמי שחוזרת להיות אופטימית ושמחה. היום, שזה היום השלישי הרגשתי שוב שקיעה בבוקר, נטלתי כדור והפכתי למסוחררת וישנונית שהייתי חייבת לישון כ- 5 שעות.
שאלתי היא האם התופעה נורמלית בתחילת נטילת התרופה. מצד אחד אני חייבת לתפקד במוטיבציה גבוהה אך לא יכולה להיות עייפה ולא ממוקדת.
שאלה שניה האם ניתן לנטול את שתי התרופות במקביל עד תחילת השפעת הציפרלקס. הייתי מאוד נסערת אצל הרופאה ולא שאלתי את כל השאלות.
בתודה
 
שרון לויט  
23:06 08.03.15
היי מירב,
אם הרופאה רשמה לך את שתי התרופות במקביל, כמובן שמותר ליטול אותן לפי המרשם. תופעת לוואי נפוצה של תרופות מהסוג של אלפרליד היא, שהן מרדימות ומטשטשות. לתרופות מסוג זה אין שום השפעה לטווח ארוך, הן מרגיעות רק באותו רגע ולאחר מכן ההשפעה חולפת. הצרה היא, שבמקביל לתופעות הלוואי שפוחתות עם הזמן וההסתגולת לתרופה, גם ההשפעה החיובית שלה פוחתת. בנוסף, התרופה נחשבת לממכרת מאוד, ולכן ככל שעובר הזמן התלות בה נעשית גבוהה יותר, באופן פרדוקסלי. כאשר נוטלים אותה מעל לכמה שבועות רצוף, יש להפחית את המינון בהדרגה, מאחר שבגלל התלות את עלולה לחוות סימני גמילה לא נעימים.
לא ברור לי מדוע הרופאה רשמה לך אלפרליד, שכן היא משמשת כתרופת הרגעה, ואינה עוזרת לשפר את מצב הרוח ולהפחית דיכאון. בנוסף, לדעתי השימוש בתרופות ממשפחה זו (בנזודיאזפינים) הוא לא בריא ולא רצוי, בשל הסיבות שכתבתי למעלה. מדובר בתרופה שנועדה להרגיע חרדה שתוקפת אותך באותו הרגע, ותו לא, ואני הייתי שוקלת בזהירות אם כדאי להשתמש בה (בניגוד לציפרלקס, שיש לקחת באופן סדיר, האלפרליד הוא ממש לא חובה אם עדיין לא פיתחת כלפיו תלות).

בברכה,
 
מירב
15:04 11.03.15
 
שונאת
18:38 10.03.15
אני שונאת את אלוהים
שלום שרון.לפני כמה ימים כתבתי לך שביטלו לי את הסל שיקום,ואני בודדה מבחינה חברתית.הצעת לי לחפש התנדבות ולחפש בפייסבוק משהו כמו מתנ"ס וכולי,וחשבתי להתחיל לחפש אחרי החג,ואני רוצה מאוד להודות לך על זה,עזרת לי מאוד בזה.אבל יש לי בעיה שבינתיים כבר הרבה זמן בעצם אני יושבת בבית ולא יוצאת.גם אין לי לאן לצאת.בנוסף מרוב שאני יושבת בבית אין לי חשק לעשות כלום מין דיכדוך כזה.חברה שלי שהיא באמת חברה אחת ויחידה הציעה לי ללכת איתה אחר הצהריים בחג לבית קפה,ומרוב שאני יושבת בבית אין לי חשק לצאת.הייתי מאוד שמחה עם תייעצי לי איך לחזור לשמחת החיים שלי.ושוב אני מאוד מודה לך,ומאחלת לך יום ניפלא.
 
שרון לויט  
15:31 06.03.15
היי אנה,
כפי שכתבתי, עשייה מובילה לעוד עשייה- כלומר, עם העשייה מגיע החשק. זה עובד גם בכיוון ההפוך: חוסר עשייה גורם לחוסר חשק נוסף, וכך נוצר "מעגל שלילי" של חוסר עשייה וחוסר חשק. באותה מידה, יכול להיווצר גם מעגל חיובי, של עשייה וחשק. לכן, לא כדאי לחכות לחשק ולא כדאי להחמיץ הזדמנויות כאלה: אם חברה הציעה לך לבוא איתה לקפה, הדבר הנכון לעשות הוא לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים, גם אם אין לך חשק לעשות זאת. בנוסף, אפשר ליזום פעילויות כאלה עם חברות בכוחות עצמך, גם אם לא מתחשק לך. זה מחולל נפלאות!
בנוסף, מאחר שפעילות גופנית היא כל כך חשובה לשיפור מצב הרוח, אפשר לעשות הליכות לא ארוכות באזור ביתך. זוהי פעילות קצרה ולא קשה שאינה דורשת תקציב או הכנות מיוחדות, ותורמת מאוד למצב הרוח והשבת האנרגיות.

שבת שלום וחג שמח,
 
אנה
16:59 06.03.15
שבת שלום וחג שמח גם לך.
נירובכשט מחלה שגילה אותה רופא תורכי היא מחלה בעיה פוגעת בכלי דם עינים וגם בראש וכל שאר הגוף היא מחלה דלקתית התחיל בעיניים אחרי זה עלאא למוח ועשה לי אירוע עד היום אני מקבל תרופות כל יום גם עירווים בבית החולים כל 6 שבועו מקבל תרופה רק לעצור המחלה הזותי עד היום אני אבוד לא יודע כלום אמרתי להם שאני לא בן אדם אין הרגשות אמרו לי לך לפסכיאטר הלכתי גם קיבלתי תרופות מרגיעות כמו קלונקס וואבן והמון תרופות בן אדם לא מרגיש בבקשה עזרה אני אבן בחיים הותי
 
שרון לויט  
23:00 03.03.15
היי דני,
איני רופאה ואיני מכירה את המחלה, יש צורך לפנות לגורמים רפואיים רלוונטיים לשם אבחון כל הבעיות הנלוות וטיפול בהן. נשמע שיש שם בעיה מורכבת, ואיני יודעת מאיזו סיבה אתה מקבל תרופות הרגעה. ברור שבעיה פיזית יכולה גם לפגוע בך מבחינה רגשית, אך זהו דבר טבעי ונורמלי. ככל הנראה, עם השיפור במצב, תחזור להרגיש טוב יותר גם מבחינה נפשית. מאחר שאיני מכירה את הבעיה הפיזית ואת מורכבותה והטיפול התרופתי בה, לא אוכל להמליץ על עזרה ספציפית שתהיה טובה יותר מהאחרת.

בברכה,
 
דני
14:28 03.03.15
אני בן אדם ממש לא מרגיש בן אדם חולה 1998 מנירבכשט יש לי בעיה שאני כמו אבן אין פחד אין אהבה אין הרגשות אני כמו אבן לקחתי קלונקס לקחת גם וואבן אף תרופה עזרה לי יש טיפול אחר בבקשה אני מרגיש שאני חיי בעולם אחר או אולי המחלה עושה אפלפסיה תודה
 
שרון לויט  
21:02 03.03.15
היי דני,
מהודעתך לא הבנתי בדיוק ממה אתה סובל ועל איזו מחלה אתה מדבר. תוכל לפרט יותר?

בברכה,
 
שושי
09:43 03.03.15
היי,

אני סובלת מזה כשמונה שנים מדיכאונות חוזרים ונישנים עקב דיכאון אחרי לידה.
כל כמה שנים הדבר חזור על עצמו בעיקר כשאני נכנסת להריון.

כרגע אני מטופלת בפקסט במינון של 2 כדורים ביום ומזה שנה אחרונה הייתי מאוזנת והכל היה בסדר.
לפני כשבוע ביצעתי טיפול ליזר להסרת משקפיים מה שכנראה ערער אותי שוב וחטפתי התקף חרדה אשר שוב הוביל להתקף דיכאון קשה.
הפסקתי לעבוד, אני נוטלת כדורי הרגעה וקיבלתי מהרופא עוד כדור בשם סרובון לחיזוק הפקסט.

אגב, הרופא טען שהוא עוד לא ראה מצב של חרדה כ כך קשה תוך כדי טיפול בפקסט. האם יכול לקרות דבר כזה או שאני ממש חריגה??

אני לא מצליחה לתפקד. השרירים שלי קפוצים כל הזמן ואני לא מפסיקה לרעוד.
יש לי 3 ילדים קטנים שאין ביכולתי לטפל בהם.
מיותר לציין שאין תיאבון ועד שאני כבר מכניסה משהו לפה הוא יוצא בהקאה או בשירותים.

הרופא אמר לי שהזמן החלמה יקח כחודש ואני ממש מפחדת שאכן זה יקח חודש ואולי אפילו לא יעבר בכלל.

בבקשה, אני זקוקה לעזרה דחופה!!
אני לא יודעת מה לעשות
 
שרון לויט  
21:00 03.03.15
היי שושי,
נשמע שאת סובלת מאוד ומסתמכת בעיקר (או רק) על טיפול תרופתי. לפעמים העזרה שהתרופות מספקות היא מועטה, כלומר לא על כולם התרופות משפיעות בצורה אופטימלית. בנוסף, יש צורך לשלב טיפול נוסף, מאחר שהתרופה לא פותרת את הבעיה (ואני מניחה שמטרתך היא לפתור אותה, וללא צורך להשתמש בתרופות במשך כל חייך).
ממליצה מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול ללמד אותך כלים להתמודדות הן עם חרדה והן עם דיכאון. בטיפול כזה תוכלי לפתור את הבעיות הללו תוך תקופה קצרה יחסית (חודשים ולא שנים), בלי לסבול כל כך הרבה זמן!
אין מניעה לשלבו עם הטיפול התרופתי, אך לדעתי ומניסיוני הטיפול יכול לתת לך הרבה יותר מאשר נתנו התרופות עד כה.

בהצלחה,
 
אנה
19:06 02.03.15
ערב טוב.הייתי מטופלת המון שנים אצל פסיכיאטר,וגם טופלתי בשיקום בצפון לפגועי נפש. לפני כמה חודשים החליטו בשיקום שאני לא מתאימה יותר למסגרות של פגועי נפש וגם הפסיכיאטר היפנה אותי לרופאת משפחה.ביטלו לי את הסל שיקום,והוריי טוענים שאני לא מתאימה גם הפסיכיאטר אמר שאני לא מתאימה למסגרות האלה יותר,ועדיף שאהיה מטופלת אצל רופאת משפחה בקופת חולים.שמחתי שאני כבר לא מתאימה,אבל מצד שני אני מרגישה בדידות חברתית ורציתי ללכת למועדון חברתי בקהילה אך לא מקבלים אותי למועדון המנהלת טוענת שלא מאשרים לי סל שיקום,ולכן אני לא יכולה לבוא למועדון.כיום אני קמה בבוקר בלי מטרה ואני מרגישה בדידות חברתית.הכל טוב ויפה יש לי משפחה בית הכל אבל מבחינה חברתית אני מאוד בודדה וזה מאוד עצוב לי ככה.אני רוצה לצאת לדרך חדשה ובריאה ואני לא יודעת איך עושים את זה.רציתי ללכת לחוג מסויים אבל להוריי אין מספיק כסף לשלם לחוג יקר אני מאוד אשמח אם תציעי לי מה אני עושה בנושא הזה,בלי לחזור למסגרת שהייתה בה.מאחלת לך ערב טוב,ותודה רבה מקרב לב.
 
שרון לויט  
01:02 03.03.15
היי אנה,
אני שמחה לשמוע שחל שיפור במצבך, עם זאת שירותי סל שיקום יכולים לסייע בדיוק במקומות הקשים יותר עבורך. ניתן לחשוב על רעיונות אחרים למקומות שבהם ניתן להכיר אנשים חדשים, למשל: פעילות התנדבותית כלשהי- אינה עולה כסף וניתן לפגוש אנשים וליצור קשרים; כמובן- ניתן להכיר אנשים דרך הרשת- פורומים, קבוצות פייסבוק וכו'. את יכולה לחפש לפי תחומי עניין שמעניינים אותך, או להצטרף לקבוצות של מתמודדים בפייסבוק, גם ללא הזכאות לסל שיקום. ניתן גם לברר במתנ"ס הקרוב לביתך האם יש חוגים במחיר מוזל/ מסובסד, וניתן גם לברר האם מתארגנות פעילויות חינמיות כלשהן באזורך. ייתכן מאוד שתופתעי לטובה ממה שתמצאי!

בהצלחה,

 
צליל
18:48 23.02.15
בן 30 חווה דיכאון קשה חדשיים באביב וחדשיים בסתיו. מישהו מכיר? לא רק בחורף
 
שרון לויט  
17:30 24.02.15
היי צליל,
דיכאון עונתי בהחלט יכול להיות קשור בעונות אחרות ולא רק בחורף.
בברכה,
 
צליל
17:33 24.02.15
תודה. אבל האם נתקלת בדיכאון עונתי כה ארוך? 4 חודשים במצטבר כל שנה!
 
שרון לויט  
17:35 24.02.15
בוודאי. דיכאון יכול גם להתחיל כדיכאון עונתי ולהימשך גם מעבר ל"זמן המוגדר" לעונה.
 
צליל
17:36 24.02.15
ומה לנסיונך הכי יעיל? התרופות מתקשות בתקופה זו וטיפול בחשמל יעיל 4ך קשה. פסיכותרפיה?
 
שרון לויט  
21:52 24.02.15
פסיכותרפיה אכן יכולה להועיל מאוד, בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). ניתן גם לנסות טיפול בגרייה מגנטית למוח (TMS).

בברכה,
 
צליל
07:51 25.02.15
למה טיפול קוגנטיבי עדיף? ולגבי מגנטי אני מטופל בחשמל
 
שרון לויט  
12:06 25.02.15
שמעתי על מקרים בהם הטיפול בנזעי חשמל לא הצליח, והטיפול בגירוי מגנטי כן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי עדיף- קודם כל מפני שהוא הטיפול הפסיכולוגי היחיד שקיימות לגבי יעילותו ראיות מחקריות חזקות מאוד, דבר שעד היום לא הצליחו להשיג לגבי טיפולים אחרים.
איך זה עובד? הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, בניגוד לטיפולים אחרים, נותן כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה. כלומר, לא רק מדברים על הבעיה ועל החיים בכלל, אלא המטפל ממש מכוון אותך ואומר לך מה לעשות על מנת להרגיש יותר טוב. בנוסף, נמצא שדיכאון קשור מאוד בדפוסי חשיבה שליליים וקיצוניים, שהטיפול עוזר מאוד לשנות ולמתן. כלומר, המטפל מלמד אותך לא "לראות הכל שחור", אלא לפתח השקפת עולם מציאותית יותר, דבר שעוזר מאוד לשפר את מצב הרוח.

בברכה,
 
צליל
12:21 25.02.15
במקרה שלי הדיכאון לא מאופיין בדפוסי חשיבה שליליים. לא רואה שחור וכו. פשוט חולשה גדולה, אנרגיה נמוכה וחוסר מצב רוח. נראה לי שטיפול קוגנטיבי יהיה פחות יעיל.
 
שרון לויט  
12:25 25.02.15
כמובן שקיים גם החלק ההתנהגותי, שהרבה פעמים הוא משמעותי יותר. הוא עובד על עיקרון "עם האוכל בא התיאבון" כלומר- עם הפעילות, באות האנרגיות, ולא להיפך. מציאת פעילויות לאדם הנמצא בדיכאון, והפיכתו לאקטיבי יותר (בעיקר פעילויות הגורמות סיפוק ו/או תחושה של יעילות ומסוגלות), משפרת את מצב הרוח אולי יותר מכל דבר אחר.
אנשים רבים נוטים לחשוב, שיש צורך קודם כל "להתחזק" או להעלות את רמת האנרגיה ורק אז להיכנס לפעילות. גם זו מחשבה מוטעית, שכן זה דרך כלל לא עובד ככה, אלא בצורה הפוכה- הפעילות היא זו שתורמת לעלייה באנרגיות.
 
אלעד
16:03 23.02.15
שלום לכולם
אני מטופל לדכאון וחרדה ב10 מ"ג אסטו במשך השנה האחרונה דבר שהוביל לעלייה של 20 ק"ג למשקלי.
הבנתי שהתרופה סורבון אמנם פחות יעילה מSSRI אך יש לה פחות תופעות לוואי האם כדאי לנסותה ?
אלעד
 
צליל
18:44 23.02.15
כןן תרופה מעולה וללא תופעות או הפרעות תפקוד
 
שרון לויט  
17:33 24.02.15
היי אלעד,
מי שמחליט על טיפול תרופתי מסוים עבורך הוא הפסיכיאטר שלך. אתה יכול לומר לו ששמעת על התרופה, ולשאול אותו האם לדעתו כדאי לנסות טיפול בתרופה זו, ומה יכולות להיות ההשלכות של העניין. כמובן שההחלטה לנסות היא משותפת של שניכם, והוא צריך לרשום לך את התרופה. תרופות מסוימות יעילות יותר עבור אנשים מסוימים, ועבור אחרים פחות, כלומר אין ממש תרופה שאפשר לומר עליה שהיא יעילה יותר מאחרת באופן כללי.

בברכה,
 
מוות
01:40 20.02.15
היי,

אני אספר את הסיפור שלי בקצרה:
מאז שאני זוכר את עצמי אני לא נהנה מכלום ולא מחובר לכלום ובאופן כללי בדאון תמידי. לא מצליח למצוא את ההנאה בהנאות האלמנטריות של החיים ולא מתחבר לאנשים בכלל (כולל משפחה...). מרגיש מנותק מהעולם וכל תקשורת עם אנשים עושה לי רע. עוד בתור ילד לא הבנתי מה התועלת בפעולות בסיסיות של היום יום וזה רק החמיר עם הזמן. בצבא זה הגיע לשיא שיכל להיגמר רע מאוד (או שלא...). מאז עברו 10 שנים ועדיין לא עשיתי עם זה כלום. איכשהו תמיד הצלחתי להסתיר את זה אבל בזמן האחרון זה כבר פשוט מפריע לי בתפקוד השוטף וברור לי שאי אפשר להמשיך ככה.

אמממ.... מה עושים עם כל זה?
מאיפה אני יודע לאיזה סוג טיפול לגשת? ואם בכלל טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?
יש כל כך הרבה סוגי טיפול שכבר הלכתי לאיבוד... למה זה לא פשוט כמו לקבוע תור לאורתופד?

תודה.
היי אהוד,
קודם כל, כאשר בודקים טיפולים קונבנציונליים (לא אלטרנטיביים הנחשבים לפחות יעילים), יש שני סוגי טיפול פסיכולוגי עיקריים: הראשון הוא טיפול דינמי, שהוא טיפול פסיכולוגי "רגיל", ובו אתה מנהל שיחה חופשית עם המטפל, בדרך כלל תוך התמקדות בעבר. הסוג השני הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (שנקרא גם טיפול CBT), שהוא טיפול קצר יותר (בדרך כלל נמשך כמה חודשים), ומטרתו לתת לך כלים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. זאת מעבר לקבלת התמיכה והאמפתיה מן המטפל, שכמובן קיימות בכל טיפול. טיפול CBT הוא הטיפול שהוכח מחקרית כיעיל ביותר עבור דיכאון ובעיות שדומות לדיכאון.
כדי להגיע לטיפול פסיכולוגי, פונים לפסיכותרפיסט, שיכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכותרפיסט מתחום אחר. פסיכותרפיסט הוא כל מי שעוסק בטיפול פסיכולוגי, וכיום לא חייבים להיות פסיכולוג לשם כך, מאחר שמגיעים לתחום זה גם ממקצועות טיפוליים אחרים.
כשמדובר בטיפול רפואי (תרופות/ אחר), פונים לפסיכיאטר. ניתן לשלב את הטיפול הרפואי בטיפול הפסיכולוגי, ואין סתירה ביניהם כשמדובר בדיכאון. הפסיכיאטר מציע לך בתחילה טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון שהוא בוחר לנסות. התרופות מתחילות להשפיע בדרך כלל רק לאחר מספר שבועות בהם נוטלים מינון מלא (מעלים את המינון בהדרגה). אם תרופה אחת אינה משפיעה בצורה מספקת, נוהגים לנסות תרופות אחרות.
במידה שהאדם ניסה תרופות שונות ללא אפקט משמעותי, נהוג להציע טיפולים רפואיים אחרים, כמו: גרייה מגנטית למוח (Deep TMS). לעיתים קרובות אין צורך בכך, שכן הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור מאוד.

מקווה שעזרתי לך לעשות סדר בדברים ולהבין טוב יותר את שיטות הטיפול השונות.
בהצלחה!
 
אהוד
01:39 18.02.15
ועל הסדר בבלאגן. עכשיו צריך לקבל החלטות...
 
גיל
10:21 18.02.15
נשמע לי כמו הפרעה דיסוציאטיבית\ דפרסונליזציה.
כדאי לדעתי לשוטט בפורומים וכולי, ולקרוא על זה יכול לעזור מאוד בהבנה.
וגם לשאול מומחה אם זאת האבחנה.
 
שרון לויט  
11:18 18.02.15
אשי מקצוע אינם עושים אבחנות, וודאי שלא אבחנות מורכבות כאלה, על סמך תגובה בפורום. כמובן שלאנשים שאינם אנשי מקצוע ואינם מזדהים מותר לכתוב ככל העולה על רוחם, אך הדברים אינם נכונים ויש סכנה לגרום בכך נזק לקורא ההודעה. לתשומת ליבכם!
 
גיל
12:45 18.02.15
אני מתנצל אם נשמעתי החלטי.
מזדהה עם הסיפור שלו.
אני מבין את הגישה שאת מציגה בתור בעלת מקצוע.
ניתן להבין את הבלבול של הבחור וכולי. וזה באמת מבלבל.
מניסיון שלי בחיים, אפשר להיקלע לסכנה שאתה סומך על פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיתנו את התשובה הנכונה. אין תשובה נכונה לכולם. הבעיה שגם אנשי מקצוע מוגבלים לפעמים בנקודת המבט למה שהם מכירים.
יש גם הרבה גישות אלטרנטיביות, מדיטציה צמחי מרפא וכולי, שזה לא פחות יעיל לפעמים.
ככל שזה מבלבל אין מה לעשות ובאחריות המטופל לבדוק מה עובד לו ומה מדבר אליו, וכדאי לשמור על ראש פתוח, מעבר למה שקונבנציאנלי ועם חותמת של בעלי מקצוע. וחשוב להקשיב למה שהלב אומר.
חשוב לחקור ולבדוק גם בעצמך ותודה לאל, יש היום הרבה אינפורמציה ואנשים טובים ובעלי ניסיון אישי, גם אם לא בעלי תואר שיכולים לעזור.
זו דעתי ואני לא מתכוון להגיד שאני צודק יותר ממישהו אחר. זו דעתי על סמך הניסיון שלי בחיים.
 
אהוד
16:09 18.02.15
לא ציפיתי לקבל פה אבחון בפורום וברור לי שזה שיש להתייחס לאפיון כזה בהסתייגות.

בכלל, גם מאבחנה של איש מקצוע אחרי כמה דקות הייתי מסתייג. עד היום לא ברור לי איך הקב"נית בצבא אבחנה אותי תוך שתי דקות כאישיות אקסטרוורטית על סמך זה שלהיות בסביבת אנשים עושה לי רע וירדתי 18 ק"ג בשנה :/
קטונתי מלאבחן את עצמי, אבל ממה שקראתי ההפרעה שרשמת לא מאפיינת את המצב שלי...
 
גיל
18:47 17.02.15
אשתי חרדתית.
נושאים בולטים הם בריאות והתפתחות הילדים, ניקיון, כסף.
אני מתקשה להתמודד עם החרדות הצרחות והתוקפנות.
יש לציין שיש סיבות אוביקטיביות לקשיים שלה. היא בודדה בארץ, וכרגע לא עובדת.
אני עושה כמיטב יכולתי
מה לעשות.
 
שרון לויט  
23:49 17.02.15
היי גיל,
אתה יכול לדבר עם אשתך על הבעיות שנראה כי מפריעות לה, ולציין כי כואב לך ומפריע לך לראות אותה כך. אתה יכול להציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לשפר את המצב, ולבדוק בזהירות האם היא מכירה בבעיותיה והאם היא מעוניינת בכך.

בברכה,
 
נדב
21:16 15.02.15
שלום רב
אני מטופל להפרעות חרדה בלוסטרל מזה 10 שנים
ועקב הופעה חד פעמית בשבוע (עבודה) אני נוטל אחת לשבוע כדור קלונקס 0.5
בזמן האחרון אני מרגיש כי ההשפעה מועטה
השאלה שלי האם כדור קלונקס פעם אחת בשבוע במשך כמה שנים מפחית את יעילותו?
האם להחליף לכדור אחר?לעלות מינון?האם אני מכור?מפעם בשבוע?........
תודה
נדב
 
שרון לויט  
21:33 15.02.15
היי נדב,
אני לא רופאה, אך לדעתי רוב הרופאים לפחות יטענו כי שימוש של פעם בשבוע אינו גורם להתמכרות. כדאי שתשאל את הרופא שלך.
כמובן שאיני יכולה להמליץ גם על העלאת מינונים או החלפת תרופה... אני יכולה רק לומר, שקיימים כלים מאוד יעילים להתמודדות גם ללא תרופה.

בברכה,
 
אנה
19:41 15.02.15
הי כבר שנה שאני לא עובדת ולא מוצאת עבודה,וכול בוקר אני קמה אם תחושת דיכאון ומחשבה שלילית אין לי מטרה לקום בבוקר וקשה לי אם זה,בנוסף,רוב חברותי נשואות ואין לי בן זוג. ככה הכול טוב יש לי משפחה חברות בית הכול אבל זה שאין לי עבודה,ובן זוג נותן לי תחושה לא טובה,מה עושים במצב כזה? אודה על התשובה תודה רבה.
 
שרון לויט  
20:44 15.02.15
היי דלית,
אני יודעת שיכול להיות מאוד קשה ומייאש לחפש עבודה ובן זוג ולא למצוא, והדבר מוריד את המוטיבציה וגורם למחשבות שליליות וחוסר עשייה, שמפחית עוד את הסיכויים למצוא. כך, נוצר מעין "מעגל שלילי" של מחשבות שליליות וחוסר עשייה. הברירה היחידה היא להמשיך לחפש במלוא המרץ, גם כאשר האנרגיות נמוכות. בסופו של דבר, יש סיכוי גבוה למצוא הן עבודה והן בן זוג. תלוי גם מה את מחפשת ואיפה, ועד כמה את מוכנה להתגמש בכל תחום.
ייתכן שאת זקוקה לעזרה בדרכי החיפוש וההצגה העצמית שלך בשני התחומים, ולכך אימון אישי (קואוצ'ינג) יכול לעזור. אם את כבר מטופלת בטיפול פסיכולוגי, הוא יכול לתת לך גם את הכלים הללו (טיפול כולל בתוכו אימון).
חשוב מאוד לא להפסיק פעילויות שאת עושה, לפגוש חברות וללכת לחוגים, וכמובן לעשות גם פעילות גופנית. מעבר לכך שהפעולות משפרות את מצב הרוח, העשייה הזו גם מעלה את סיכוייך למצוא זוגיות, ואולי גם עבודה (אם תפגשי את האנשים הנכונים. לעולם אין לדעת מהיכן יצוצו ההזדמנויות...).

בהצלחה!
 
אנה
20:54 15.02.15
 
חלי
13:22 08.02.15
לדר' שרון לויט
שלום רב,, אספר בקיצור ממש: התגרשתי לפני 4 שנים שלא מרצוני
20 שנה חייתי עם אדם מהמר כפיתי , היינו נשואים עד אז 38 20 שנה מאז שהתחיל בהימור היה חוסר הערכה אלי, לפני שנתיים נפטר מדום לב,
אני מכרתי דירה המשותפת קניתי לעצמי דירה אני עובדת עדיין, אין פנסיה ממקום עבודה,
במשך כל שנות נשואי אחי מאוד אהב את בעלי ותמך בו בכל דרך, הוא היה הצלע השלילית בחיי , והכעס לא מפסיק ללות אותי כי אחי בשר מבשרי אולי לא במודע
גרם לי לנזק, במקום לעזור במצב שבו היה שרוי כמהמר התעלם לגמרי
קשה להסביר במילים. היום שאני נפגשת איתו אני מרגישה לא טוב, ומנסה לא להיות בקרבתו או שאני רואה אותה מנסה לעזוב את המקום בעדינות עולה מן כעס
אני בתחושה מאוד קשה, היום לקראת אזכרה של שנתיים ניכנסתי לדכאון שלא
רוצה להיות שם. מנסה לחשוב על דברים חיוביים אך זה משתלט עלי
איך אני יוצאת מזה ???

תודה
חלי
 
שרון לויט  
19:23 11.02.15
היי חלי,
זה ברור ומובן שתרגישי עצובה לקראת האזכרה, בייחוד כשמדובר באדם שהיה מאוד קרוב אלייך ונפטר לא מזמן. עצבות פתאומית של יום אחד אינה יכולה להיות מוגדרת כ"דיכאון". אני מאמינה שלאחר האירוע תתאוששי ותרגישי טוב יותר (ואולי זה כבר קרה). לגבי הכעס על אחיך, את יכולה לדבר על כך עם אנשים קרובים ואולי גם בטיפול פסיכולוגי. צריך לפרוק זאת ולהביא אותו לידי ביטוי, ואולי אפילו תמצאי דרך לבטא זאת בפני אחיך, כמובן בצורה נעימה ורגועה. יש מקום לשינוי מחשבתי שיכול בהחלט למתן את עוצמות הכעס (ואף להעלים אותו לגמרי), אם תמצאי את המקומות בהם את אומרת לעצמך את המילים "חייב" ו"צריך" ותוכלי למתן את האמירות האלה תוך כדי טיפול ועבודה עצמית. למשל: במקום לומר "אחי היה צריך לתמוך בי ולעזור לי", אפשר לומר: "היה רצוי שאחי יתמוך בי, אבל אולי יש סיבות שאני לא מודעת אליהן שבגללן לא עשה זאת" (כלומר, זה לאו דווקא אומר שהוא לא התחשב בך).

בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  201  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה