בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 2

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
שרון לויט
לפרטים נוספים
 
צליל
18:48 23.02.15
בן 30 חווה דיכאון קשה חדשיים באביב וחדשיים בסתיו. מישהו מכיר? לא רק בחורף
 
שרון לויט  
17:30 24.02.15
היי צליל,
דיכאון עונתי בהחלט יכול להיות קשור בעונות אחרות ולא רק בחורף.
בברכה,
 
צליל
17:33 24.02.15
תודה. אבל האם נתקלת בדיכאון עונתי כה ארוך? 4 חודשים במצטבר כל שנה!
 
שרון לויט  
17:35 24.02.15
בוודאי. דיכאון יכול גם להתחיל כדיכאון עונתי ולהימשך גם מעבר ל"זמן המוגדר" לעונה.
 
צליל
17:36 24.02.15
ומה לנסיונך הכי יעיל? התרופות מתקשות בתקופה זו וטיפול בחשמל יעיל 4ך קשה. פסיכותרפיה?
 
שרון לויט  
21:52 24.02.15
פסיכותרפיה אכן יכולה להועיל מאוד, בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). ניתן גם לנסות טיפול בגרייה מגנטית למוח (TMS).

בברכה,
 
צליל
07:51 25.02.15
למה טיפול קוגנטיבי עדיף? ולגבי מגנטי אני מטופל בחשמל
 
שרון לויט  
12:06 25.02.15
שמעתי על מקרים בהם הטיפול בנזעי חשמל לא הצליח, והטיפול בגירוי מגנטי כן.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי עדיף- קודם כל מפני שהוא הטיפול הפסיכולוגי היחיד שקיימות לגבי יעילותו ראיות מחקריות חזקות מאוד, דבר שעד היום לא הצליחו להשיג לגבי טיפולים אחרים.
איך זה עובד? הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, בניגוד לטיפולים אחרים, נותן כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה. כלומר, לא רק מדברים על הבעיה ועל החיים בכלל, אלא המטפל ממש מכוון אותך ואומר לך מה לעשות על מנת להרגיש יותר טוב. בנוסף, נמצא שדיכאון קשור מאוד בדפוסי חשיבה שליליים וקיצוניים, שהטיפול עוזר מאוד לשנות ולמתן. כלומר, המטפל מלמד אותך לא "לראות הכל שחור", אלא לפתח השקפת עולם מציאותית יותר, דבר שעוזר מאוד לשפר את מצב הרוח.

בברכה,
 
צליל
12:21 25.02.15
במקרה שלי הדיכאון לא מאופיין בדפוסי חשיבה שליליים. לא רואה שחור וכו. פשוט חולשה גדולה, אנרגיה נמוכה וחוסר מצב רוח. נראה לי שטיפול קוגנטיבי יהיה פחות יעיל.
 
שרון לויט  
12:25 25.02.15
כמובן שקיים גם החלק ההתנהגותי, שהרבה פעמים הוא משמעותי יותר. הוא עובד על עיקרון "עם האוכל בא התיאבון" כלומר- עם הפעילות, באות האנרגיות, ולא להיפך. מציאת פעילויות לאדם הנמצא בדיכאון, והפיכתו לאקטיבי יותר (בעיקר פעילויות הגורמות סיפוק ו/או תחושה של יעילות ומסוגלות), משפרת את מצב הרוח אולי יותר מכל דבר אחר.
אנשים רבים נוטים לחשוב, שיש צורך קודם כל "להתחזק" או להעלות את רמת האנרגיה ורק אז להיכנס לפעילות. גם זו מחשבה מוטעית, שכן זה דרך כלל לא עובד ככה, אלא בצורה הפוכה- הפעילות היא זו שתורמת לעלייה באנרגיות.
 
אלעד
16:03 23.02.15
שלום לכולם
אני מטופל לדכאון וחרדה ב10 מ"ג אסטו במשך השנה האחרונה דבר שהוביל לעלייה של 20 ק"ג למשקלי.
הבנתי שהתרופה סורבון אמנם פחות יעילה מSSRI אך יש לה פחות תופעות לוואי האם כדאי לנסותה ?
אלעד
 
צליל
18:44 23.02.15
כןן תרופה מעולה וללא תופעות או הפרעות תפקוד
 
שרון לויט  
17:33 24.02.15
היי אלעד,
מי שמחליט על טיפול תרופתי מסוים עבורך הוא הפסיכיאטר שלך. אתה יכול לומר לו ששמעת על התרופה, ולשאול אותו האם לדעתו כדאי לנסות טיפול בתרופה זו, ומה יכולות להיות ההשלכות של העניין. כמובן שההחלטה לנסות היא משותפת של שניכם, והוא צריך לרשום לך את התרופה. תרופות מסוימות יעילות יותר עבור אנשים מסוימים, ועבור אחרים פחות, כלומר אין ממש תרופה שאפשר לומר עליה שהיא יעילה יותר מאחרת באופן כללי.

בברכה,
 
מוות
01:40 20.02.15
היי,

אני אספר את הסיפור שלי בקצרה:
מאז שאני זוכר את עצמי אני לא נהנה מכלום ולא מחובר לכלום ובאופן כללי בדאון תמידי. לא מצליח למצוא את ההנאה בהנאות האלמנטריות של החיים ולא מתחבר לאנשים בכלל (כולל משפחה...). מרגיש מנותק מהעולם וכל תקשורת עם אנשים עושה לי רע. עוד בתור ילד לא הבנתי מה התועלת בפעולות בסיסיות של היום יום וזה רק החמיר עם הזמן. בצבא זה הגיע לשיא שיכל להיגמר רע מאוד (או שלא...). מאז עברו 10 שנים ועדיין לא עשיתי עם זה כלום. איכשהו תמיד הצלחתי להסתיר את זה אבל בזמן האחרון זה כבר פשוט מפריע לי בתפקוד השוטף וברור לי שאי אפשר להמשיך ככה.

אמממ.... מה עושים עם כל זה?
מאיפה אני יודע לאיזה סוג טיפול לגשת? ואם בכלל טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?
יש כל כך הרבה סוגי טיפול שכבר הלכתי לאיבוד... למה זה לא פשוט כמו לקבוע תור לאורתופד?

תודה.
היי אהוד,
קודם כל, כאשר בודקים טיפולים קונבנציונליים (לא אלטרנטיביים הנחשבים לפחות יעילים), יש שני סוגי טיפול פסיכולוגי עיקריים: הראשון הוא טיפול דינמי, שהוא טיפול פסיכולוגי "רגיל", ובו אתה מנהל שיחה חופשית עם המטפל, בדרך כלל תוך התמקדות בעבר. הסוג השני הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (שנקרא גם טיפול CBT), שהוא טיפול קצר יותר (בדרך כלל נמשך כמה חודשים), ומטרתו לתת לך כלים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. זאת מעבר לקבלת התמיכה והאמפתיה מן המטפל, שכמובן קיימות בכל טיפול. טיפול CBT הוא הטיפול שהוכח מחקרית כיעיל ביותר עבור דיכאון ובעיות שדומות לדיכאון.
כדי להגיע לטיפול פסיכולוגי, פונים לפסיכותרפיסט, שיכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכותרפיסט מתחום אחר. פסיכותרפיסט הוא כל מי שעוסק בטיפול פסיכולוגי, וכיום לא חייבים להיות פסיכולוג לשם כך, מאחר שמגיעים לתחום זה גם ממקצועות טיפוליים אחרים.
כשמדובר בטיפול רפואי (תרופות/ אחר), פונים לפסיכיאטר. ניתן לשלב את הטיפול הרפואי בטיפול הפסיכולוגי, ואין סתירה ביניהם כשמדובר בדיכאון. הפסיכיאטר מציע לך בתחילה טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון שהוא בוחר לנסות. התרופות מתחילות להשפיע בדרך כלל רק לאחר מספר שבועות בהם נוטלים מינון מלא (מעלים את המינון בהדרגה). אם תרופה אחת אינה משפיעה בצורה מספקת, נוהגים לנסות תרופות אחרות.
במידה שהאדם ניסה תרופות שונות ללא אפקט משמעותי, נהוג להציע טיפולים רפואיים אחרים, כמו: גרייה מגנטית למוח (Deep TMS). לעיתים קרובות אין צורך בכך, שכן הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעזור מאוד.

מקווה שעזרתי לך לעשות סדר בדברים ולהבין טוב יותר את שיטות הטיפול השונות.
בהצלחה!
 
אהוד
01:39 18.02.15
ועל הסדר בבלאגן. עכשיו צריך לקבל החלטות...
 
גיל
10:21 18.02.15
נשמע לי כמו הפרעה דיסוציאטיבית\ דפרסונליזציה.
כדאי לדעתי לשוטט בפורומים וכולי, ולקרוא על זה יכול לעזור מאוד בהבנה.
וגם לשאול מומחה אם זאת האבחנה.
 
שרון לויט  
11:18 18.02.15
אשי מקצוע אינם עושים אבחנות, וודאי שלא אבחנות מורכבות כאלה, על סמך תגובה בפורום. כמובן שלאנשים שאינם אנשי מקצוע ואינם מזדהים מותר לכתוב ככל העולה על רוחם, אך הדברים אינם נכונים ויש סכנה לגרום בכך נזק לקורא ההודעה. לתשומת ליבכם!
 
גיל
12:45 18.02.15
אני מתנצל אם נשמעתי החלטי.
מזדהה עם הסיפור שלו.
אני מבין את הגישה שאת מציגה בתור בעלת מקצוע.
ניתן להבין את הבלבול של הבחור וכולי. וזה באמת מבלבל.
מניסיון שלי בחיים, אפשר להיקלע לסכנה שאתה סומך על פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיתנו את התשובה הנכונה. אין תשובה נכונה לכולם. הבעיה שגם אנשי מקצוע מוגבלים לפעמים בנקודת המבט למה שהם מכירים.
יש גם הרבה גישות אלטרנטיביות, מדיטציה צמחי מרפא וכולי, שזה לא פחות יעיל לפעמים.
ככל שזה מבלבל אין מה לעשות ובאחריות המטופל לבדוק מה עובד לו ומה מדבר אליו, וכדאי לשמור על ראש פתוח, מעבר למה שקונבנציאנלי ועם חותמת של בעלי מקצוע. וחשוב להקשיב למה שהלב אומר.
חשוב לחקור ולבדוק גם בעצמך ותודה לאל, יש היום הרבה אינפורמציה ואנשים טובים ובעלי ניסיון אישי, גם אם לא בעלי תואר שיכולים לעזור.
זו דעתי ואני לא מתכוון להגיד שאני צודק יותר ממישהו אחר. זו דעתי על סמך הניסיון שלי בחיים.
 
אהוד
16:09 18.02.15
לא ציפיתי לקבל פה אבחון בפורום וברור לי שזה שיש להתייחס לאפיון כזה בהסתייגות.

בכלל, גם מאבחנה של איש מקצוע אחרי כמה דקות הייתי מסתייג. עד היום לא ברור לי איך הקב"נית בצבא אבחנה אותי תוך שתי דקות כאישיות אקסטרוורטית על סמך זה שלהיות בסביבת אנשים עושה לי רע וירדתי 18 ק"ג בשנה :/
קטונתי מלאבחן את עצמי, אבל ממה שקראתי ההפרעה שרשמת לא מאפיינת את המצב שלי...
 
גיל
18:47 17.02.15
אשתי חרדתית.
נושאים בולטים הם בריאות והתפתחות הילדים, ניקיון, כסף.
אני מתקשה להתמודד עם החרדות הצרחות והתוקפנות.
יש לציין שיש סיבות אוביקטיביות לקשיים שלה. היא בודדה בארץ, וכרגע לא עובדת.
אני עושה כמיטב יכולתי
מה לעשות.
 
שרון לויט  
23:49 17.02.15
היי גיל,
אתה יכול לדבר עם אשתך על הבעיות שנראה כי מפריעות לה, ולציין כי כואב לך ומפריע לך לראות אותה כך. אתה יכול להציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לשפר את המצב, ולבדוק בזהירות האם היא מכירה בבעיותיה והאם היא מעוניינת בכך.

בברכה,
 
נדב
21:16 15.02.15
שלום רב
אני מטופל להפרעות חרדה בלוסטרל מזה 10 שנים
ועקב הופעה חד פעמית בשבוע (עבודה) אני נוטל אחת לשבוע כדור קלונקס 0.5
בזמן האחרון אני מרגיש כי ההשפעה מועטה
השאלה שלי האם כדור קלונקס פעם אחת בשבוע במשך כמה שנים מפחית את יעילותו?
האם להחליף לכדור אחר?לעלות מינון?האם אני מכור?מפעם בשבוע?........
תודה
נדב
 
שרון לויט  
21:33 15.02.15
היי נדב,
אני לא רופאה, אך לדעתי רוב הרופאים לפחות יטענו כי שימוש של פעם בשבוע אינו גורם להתמכרות. כדאי שתשאל את הרופא שלך.
כמובן שאיני יכולה להמליץ גם על העלאת מינונים או החלפת תרופה... אני יכולה רק לומר, שקיימים כלים מאוד יעילים להתמודדות גם ללא תרופה.

בברכה,
 
אנה
19:41 15.02.15
הי כבר שנה שאני לא עובדת ולא מוצאת עבודה,וכול בוקר אני קמה אם תחושת דיכאון ומחשבה שלילית אין לי מטרה לקום בבוקר וקשה לי אם זה,בנוסף,רוב חברותי נשואות ואין לי בן זוג. ככה הכול טוב יש לי משפחה חברות בית הכול אבל זה שאין לי עבודה,ובן זוג נותן לי תחושה לא טובה,מה עושים במצב כזה? אודה על התשובה תודה רבה.
 
שרון לויט  
20:44 15.02.15
היי דלית,
אני יודעת שיכול להיות מאוד קשה ומייאש לחפש עבודה ובן זוג ולא למצוא, והדבר מוריד את המוטיבציה וגורם למחשבות שליליות וחוסר עשייה, שמפחית עוד את הסיכויים למצוא. כך, נוצר מעין "מעגל שלילי" של מחשבות שליליות וחוסר עשייה. הברירה היחידה היא להמשיך לחפש במלוא המרץ, גם כאשר האנרגיות נמוכות. בסופו של דבר, יש סיכוי גבוה למצוא הן עבודה והן בן זוג. תלוי גם מה את מחפשת ואיפה, ועד כמה את מוכנה להתגמש בכל תחום.
ייתכן שאת זקוקה לעזרה בדרכי החיפוש וההצגה העצמית שלך בשני התחומים, ולכך אימון אישי (קואוצ'ינג) יכול לעזור. אם את כבר מטופלת בטיפול פסיכולוגי, הוא יכול לתת לך גם את הכלים הללו (טיפול כולל בתוכו אימון).
חשוב מאוד לא להפסיק פעילויות שאת עושה, לפגוש חברות וללכת לחוגים, וכמובן לעשות גם פעילות גופנית. מעבר לכך שהפעולות משפרות את מצב הרוח, העשייה הזו גם מעלה את סיכוייך למצוא זוגיות, ואולי גם עבודה (אם תפגשי את האנשים הנכונים. לעולם אין לדעת מהיכן יצוצו ההזדמנויות...).

בהצלחה!
 
אנה
20:54 15.02.15
 
חלי
13:22 08.02.15
לדר' שרון לויט
שלום רב,, אספר בקיצור ממש: התגרשתי לפני 4 שנים שלא מרצוני
20 שנה חייתי עם אדם מהמר כפיתי , היינו נשואים עד אז 38 20 שנה מאז שהתחיל בהימור היה חוסר הערכה אלי, לפני שנתיים נפטר מדום לב,
אני מכרתי דירה המשותפת קניתי לעצמי דירה אני עובדת עדיין, אין פנסיה ממקום עבודה,
במשך כל שנות נשואי אחי מאוד אהב את בעלי ותמך בו בכל דרך, הוא היה הצלע השלילית בחיי , והכעס לא מפסיק ללות אותי כי אחי בשר מבשרי אולי לא במודע
גרם לי לנזק, במקום לעזור במצב שבו היה שרוי כמהמר התעלם לגמרי
קשה להסביר במילים. היום שאני נפגשת איתו אני מרגישה לא טוב, ומנסה לא להיות בקרבתו או שאני רואה אותה מנסה לעזוב את המקום בעדינות עולה מן כעס
אני בתחושה מאוד קשה, היום לקראת אזכרה של שנתיים ניכנסתי לדכאון שלא
רוצה להיות שם. מנסה לחשוב על דברים חיוביים אך זה משתלט עלי
איך אני יוצאת מזה ???

תודה
חלי
 
שרון לויט  
19:23 11.02.15
היי חלי,
זה ברור ומובן שתרגישי עצובה לקראת האזכרה, בייחוד כשמדובר באדם שהיה מאוד קרוב אלייך ונפטר לא מזמן. עצבות פתאומית של יום אחד אינה יכולה להיות מוגדרת כ"דיכאון". אני מאמינה שלאחר האירוע תתאוששי ותרגישי טוב יותר (ואולי זה כבר קרה). לגבי הכעס על אחיך, את יכולה לדבר על כך עם אנשים קרובים ואולי גם בטיפול פסיכולוגי. צריך לפרוק זאת ולהביא אותו לידי ביטוי, ואולי אפילו תמצאי דרך לבטא זאת בפני אחיך, כמובן בצורה נעימה ורגועה. יש מקום לשינוי מחשבתי שיכול בהחלט למתן את עוצמות הכעס (ואף להעלים אותו לגמרי), אם תמצאי את המקומות בהם את אומרת לעצמך את המילים "חייב" ו"צריך" ותוכלי למתן את האמירות האלה תוך כדי טיפול ועבודה עצמית. למשל: במקום לומר "אחי היה צריך לתמוך בי ולעזור לי", אפשר לומר: "היה רצוי שאחי יתמוך בי, אבל אולי יש סיבות שאני לא מודעת אליהן שבגללן לא עשה זאת" (כלומר, זה לאו דווקא אומר שהוא לא התחשב בך).

בהצלחה!
 
יהב
12:26 30.01.15
שלום,
אני מטופל מזה כחצי שנה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי..
אני לפעמים לא מבין את המשימות שניתנות לי, אני מבין.. אבל אני לא מבין את המטרה, ואני כזה בן אדם שאם אין למשהו שאני עושה תכלית כלשהי אני מתקשה לעשות אותו.
נגיד נותנים לי לכתוב "יומן של הימין שלי" למה? ומה אם אין לי כוח נפשי לכתוב? אין לי. לא מעצלנות. אין לי כוח נפשי.
ולמה נותנים כל מיני משימות.. לא יודע.. נראה כמו משהו טיפשי שאין לו קשר והשפעה בטווח הקרוב.. אולי זה משהו שישפיע הלאה? אבל גם בזה אני לא בטוח
אוף אני מטופל בסימן שאלה אחד גדול, בספק אחד גדול, לא מבין כלום.
מה זה אומר אם אין לי כוח נפשי לשתף פעולה עם זה?
מה זה אומר שאני דפוק?
אוף למה זה קורה לי
כשאמרתי לפסיכולוג שקשה לי הוא אמר "אני יודע"
מה אתה יודע? מה?? אוף
 
שרון לויט  
13:15 03.02.15
היי יהב,
אם אינך מבין את המשימות הניתנות לך, ואיך הן יכולות לעזור לך, יש בעיה רצינית בקשר בינך לבין המטפל!
חלק מקשר טיפולי טוב (מעבר לחיבור אישי) הן הבנה והסכמה על המטרות והמשימות הטיפוליות, כלומר המטפל לא צריך "להכתיב" לך מה לעשות. צריכה להיות ביניכם הסכמה והבנה מלאה שלך כיצד זה יכול לעזור.
החתירה כלפי המטרה צריכה להיות משותפת, של שניכם. אינך צריך לחוש שאתה לבד בסיפור הזה, אלא שאתם עובדים יחד למען המטרה, ויש מי שתומך ועוזר לך בביצוע המשימות.
עצם העובדה שאתה אומר ש"אין לך כוח נפשי", יכולה להצביע על כך שאתה לא במצב של מוכנות לטיפול שמצריך עבודה והשקעה, ואולי היית רוצה רק לדבר ולשפוך את ליבך. ואולי יש לך שאיפה להגיע לפגישות ולא להשקיע בעבודה הטיפולית, שהמטפל "יניף את מטה הקסם" שלו ו"יתקן" אותך?
מצד שני, הייתי בודקת אם אפשר לתקן את המחשבה "אין לי כוח נפשי", שבדרך כלל נובעת מסף תסכול נמוך, ולהעריך את היכולות שלך בצורה קצת אחרת. אני מאמינה שכל מי שיכול להגיע פיזית לקליניקה לטיפול פסיכולוגי, יש בו כוחות ומשאבים, גם אם לפעמים אינו מכיר בהם או מודע להם. (ממליצה מאוד לקרוא את פרק 4 בספר "להפחיד את הפחד" של ד"ר ניר עישר, שעוסק בדיוק בנושא זה, של הכוחות)

בברכה,
 
יהב
17:36 03.02.15
תודה רבה. ממש תודה
אקרא את הספר
הפסיכולוג אומר שהוא איתי ושאנחנו שותפים אבל גם את זה אני לא מבין
איזה שותפים בדיוק.
אני מרגיש שאני לבד כי לדוגמא אני מרגיש שאם קורה לי משהו מתסכל
במהלך השבוע אולי הוא האדם האחרון שאני צריך לדבר איתו כי זו ההרגשה
שהוא נותן
אני באמת לפעמים מרגיש שאני רוצה רק לדבר ולא בא לי לשמוע הטפות או שיחלקו לי משימות. מרגיש שזה לא אפקטיבי עבורי
למרות שאני מבין את הצורך הזה לעבוד מחוץ לקליניקה
אבל אני חושב שיש משימות פרקטיות יותר לעשות מחוץ לניקליניקה
כ"כ קשה לרצות שיעזרו לי, אבל ללא מודעות האם יש בך לתת למענך
האם יש לאחרים לתת למענך

תודה בכל אופן על ההתייחסות
תודה
שלום רב קוראים לי ליטל אני בת 24 סובלת מכאבי ראש חזקים במיוחד ולחץ באוזנים . אני חושבת שזה מחוסר שעות שינה אני לא ישנה טוב בכלל בלילות מרגישה מין מועקה. לא מרוכזת ברוב שעות היום מרגישה עייפות כל הזמן וחוסר סבלנות וכוח, יש לציין שאני עובדת בעבודה מאוד טובה יש שמה אנשים מאוד טובים סביבי זאת עבודה במיפעל. אבל עבודה היא עבודה שמאוד מלחיצה. הלכתי לשיחות אצל פסיכולוגית לא עזר , הלכתי לפסיכאטר הביא לי כדורים ואני ממש לא רוצה לקחת כדורים, אני כל הזמן נמצאת במצב לחץ והגוף ממש חלש יש לציין כאני באה הבית מהעבודה אין לי כוח לעשות כלום תמיד במועקה הזאת.ויש לציין שיש לי גם הפרעות קשב וריכוז אני לא יודעת אולי זה יכול גם להשפיעה בעבודה לא יודעים מזה אף אחד.אני רוצה להשתמש בדברים טיבעים אני כבר ככה שלוש שניים אני ממש ממש רוצה לעזור לעצמי אשמח אם תפנו אותי לגורמים הנכונים.
היי ליטל,
קודם כל, הייתי פונה לבדיקות רפואיות, לברר האם יש סיבה פיזית לכאבי הראש ולעייפות, ואולי גם למצב הרוח הירוד. פעמים רבות הסימפטומים האלה נובעים ממחסור תזונתי כלשהו (או ספיגה לא טובה), בעיות בבלוטת התריס, וכו'. לפני שפונים לעזרה נפשית, חשוב מאוד לעשות בירור רפואי.

בברכה,
 
ככככ
23:43 01.02.15
שלום רב!

האם זה נכון שיש קשר בין חרדה לרפלוקס קיבתי ? שהרפלוקס נגרם כתוצאה מחרדה תודה רבה מראש
 
שרון לויט  
13:08 03.02.15
שלום לך,
לא ידוע לי על קשר בין חרדה לריפלוקס, למרות שאני לא שוללת את האפשרות. כמובן, שיש מצבים רפואיים שיכולים לגרום לריפלוקס, ועדיף לפנות לבדיקה רפואית בראש ובראשונה כדי לברר מה הבעיה.

בברכה,
 
שרית
17:04 26.01.15
אני בת 57 בדיכאון קשה המון שנים. לא יוצאת לאף מקום מסתגרת בבית. יש לי עוד מלא מחלות אוסטיאופורוזיס יתר כולסטרול. שיניים רקובות . בעיות חניכיים . בעיות כניקולוגיות. מטופלת בסרוקוול ורמרון. המצב שלי אנוש.רוצה כל היום להיות במיטה. היתי אצל מיטב הרופאים אך אף אחד לא עזר לי.הבית שלי במצב קשה .
מטונף מלוכלכך . לא מטופל. הצילו.................
 
שרון לויט  
17:25 26.01.15
היי שרית,
האם את מוכרת על ידי הביטוח הלאומי ומקבלת קצבת נכות?
אם לא, כדאי לפנות בהקדם האפשרי למחלקת נכות כללית על מנת לקבל קצבה, שנשמע שאת בהחלט עשויה להימצא זכאית לה. בנוסף, אחרי שתוכרי בביטוח הלאומי, יכולים להפנות אותך למחלקת שיקום לקבלת שירותים נוספים.
אם את כבר מוכרת, את יכולה לפנות ישירות למחלקת שיקום על מנת לקבל שירותים אלה. ייתכן שיפנו אותך למשרד הבריאות, כדי לקבל את מה שנקרא "סל שיקום". זהו סל שירותים המיועד לסובלים מנכות נפשית, וכולל שירותים סוציאליים ועזרה ממשית בתפקוד בבית ובקהילה. את יכולה לקבל, למשל, שירותי דיור מוגן, במסגרתם יגיע אלייך עו"ס לשיחה שבועית, ומדריך שיעזור לך בתפקודים בבית ומחוצה לו, כולל ליווי לרופאים. כדאי שתדעי, כי במסגרת סל שיקום ו/או ביטוח לאומי מגיעים לך גם שירותים רפואיים שונים.
במידת הצורך, אפשר יהיה לשלב גם טיפול פסיכולוגי על מנת לעזור לשפר את מצב הרוח והתפקוד, אך לדעתי שיקום תפקודי בסיסי עשוי להיות קודם לכך.

בהצלחה!
 
שרית
18:12 26.01.15
אני עובדת בעבודה מאוד מכובדת. חוץ מזה אני לא עושה כלום
 
שרון לויט  
23:26 26.01.15
היי שרית,
אז האמירה שלך שאת "לא עושה כלום" היתה לא מדויקת, בלשון המעטה... עבודה מכובדת היא עשייה שאין לבטל אותה!
כדאי שתחשבי מה עוד את עושה: האם את רואה חברים וקרובי משפחה? גולשת באינטרנט? מנקה, מסדרת, מבשלת? אם את עושה משהו מכל אלה, זוהי עדיין נחשבת עשייה. ייתכן שמבחינתך את לא עושה מספיק, והיית רוצה לעשות יותר. בכל אופן, עשייה (בעיקר של פעילויות שגורמות סיפוק ופעילות גופנית, אבל לא רק) עוזרת מאוד לשפר את מצב הרוח.
כמו כן, טיפול בבעיותייך הפיזיות, שאין טעם להזניח אותן, יכול לתרום מאוד גם להרגשה נפשית טובה.
ובנוסף, ניתן גם לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT), שיכול לתת לך כלים פרקטיים נוספים לשיפור מצבך, הן התנהגותיים והם קוגניטיביים- כלומר שינוי דפוסי החשיבה ועזרה בפיתוח דפוסי חשיבה חיוביים יותר, שישפרו את מצב רוחך.

בברכה,
 
אנה
21:52 18.01.15
שלום וערב טוב.יש לי קרובת משפחה,שכל פעם שהיא באה אלינו,אני גרה עם ההורים,או שהיא רואה אותי בחוץ יש לה ביקורת שלילית עלי מבחינת איך שאני נראית.אני בחורה מאוד פגיעה,ואני לא נראית כל כך נורא כמו שהיא מציגה אותי,נכון אני קצת שמנה אבל אני בחורה מטופחת.ולמרות זאת היא כל הזמן עוקצת אותי על הלבוש,על ההשמנה,אני בחורה מאוד פגיעה,והיום שהלכתי בכיף אם חברה שלי לבית קפה פתאום היא עברה לידי והתחילה לעקוץ אותי ולהגיד לי ליד חברה שלי ובבית קפה מילים לא נעימות,ובעקבות זה נכנסתי לעצבים חזקים.עד אכשיו לא התייחסתי לביקורות שלה אבל היום זה היה השיא.באתי הביתה בעצבים,ומרוב עצבים רבתי עם המשפחה חס וחלילה לא מבחינה פיסית אלא יצאו לי מהפה מילים לא נעימות מרוב עצבים,ואפילו צרחתי מרוב עצבים,ניסיתי להתקשר אליה,אבל היא התחמקה ממני ונכנסתי לעצבים חזקים עוד יותר,ושאני עצבנית קשה לי לשלוט על המילים שאני מוציאה מהפה,דרך אגב עברתי פגיעות נפשיות לא קלות בעבר,אבל לטיפול פסיכיאטרי אני לא רוצה ללכת אני לא רוצה להתחיל אם תרופות פסיכיאטריות ואני לא מרגישה שאני זקוקה לפסיכיאטר,פשוט אשמח עם תציעו לי אלטרנטיבה אחרת איך לשלוט על עצמי במצב של כעס,כלפי הקרובת משפחה ובכלל.אשמח עם תעזרו לי תודה וערב טוב ונעים.
 
שרון לויט  
10:51 19.01.15
היי דלית,
קיים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שעוסק בשליטה בכעסים, שבו את יכולה ללמוד טכניקות פשוטות כיצד לשלוט בעצמך ולבטא את עצמך בצורה אסרטיבית (תקיפה ומלאת ביטחון) ולא אגרסיבית (תוקפנית). זהו טיפול קצר מועד וממוקד, שעשוי לקחת כ-6 מפגשים (זה כנראה משתנה ממטפל למטפל, אצלי זה נע סביב 6 מפגשים).
אין כל צורך לשלב טיפול תרופתי עבור הבעיה הזו, מאחר שהוא בדרך כלל אינו עוזר לשליטה בכעס.

בברכה,
רציתי לשאול מה זה טיפול cbt ומה עושים בזה,כי אף פעם לא הייתי בטיפול כזה ולא שמעתי על זה,ועם ארצה את הטיפול,אשמח לדעת איפה יש טיפול כזה באיזור השרון,כי אני גרה באיזור השרון,אשמח לקבל את תשובתך,תודה ומאחלת לך ערב טוב ומהנה.
היי דלית,
טיפול CBT הוא טיפול פסיכולוגי קצר מועד וממוקד מטרה. בטיפול זה משתמשים בכלים קונקרטיים, כלומר המטפל מנחה אותך מה לעשות כדי לפתור את הבעיה שלך. בטיפול בכעסים, למשל, לומדים כלים לאסרטיביות ולשליטה בהתפרצויות, ובנוסף כלים לתיקון מחשבות מכעיסות, מתסכלות ומעליבות שמלבות את הכעס. בסופו של דבר, גם רגש הכעס עצמו נעשה הרבה יותר מתון בעקבות זאת.
להפניות ספציפיות את יכולה לפנות אליי במייל או בטלפון, אין לי אפשרות דרך הפורום.
בברכה,
 
doron
20:19 14.01.15
יש אתר , או פורום בו קהילה וירטואלית שם אפשר לשוחח ולשתף, על מחשבות רגשות , תחושות של אנשים עם דיכאון וחרדה...? (משהו שהוא לא בסגנון של שאלות ותשובות כמו פה), מישהו או מישהי שאפשר לפתח איתה שיחה. .?
הבנתי ששיטת הטיפול התנהגותי קוגנטיבי, או CBT, זו שיטה מעולה בשביל חרדת בחינות. התחלתי טיפולים אצל פסיכולוג קליני נעם קרבאל בתל אביב ואני רואה שהשיטה באמת עובדת!
 
מיטל
08:29 01.01.15
שלום,
התחלתי ללכת לפסיכולוגית קלינית לפני מס' חודשים עקב כך שאני לא נושמת בצורה רגילה כבר שנתיים ואני כל הזמן צריכה לקחת נשימה עמוקה , זיהו אצלי התקף חרדה אבל משום מה , כדורים פסיכיאטריים לא עוזרים לי .
לוקחת 15 מ"ג ציפרלקס במשך שנה
אני במפגש ה8 עם פסיכולוגית קלינית , ואני ממש לא מרוצה , אין שיפור כלשהו בהרגשה , היא משעממת אותי נורא , אני יודעת שהשיפור לא מיידי אבל אני צריכה כבר להרגיש שאני איזשהו שיפור ושום דבר לא זז.
ההרגשה היא על ספת פסיכולוג רגיל ולא פסיכולוג קליני
אודה לעזרתכם , מה ניתן לעשות
 
שרון לויט  
13:41 05.01.15
היי מיטל,
נראה לי שלא הגדרת נכון את הגישה הטיפולית אותה את מחפשת לפני שפנית לטיפול.
פסיכולוג "רגיל" הנו פסיכולוג קליני. פסיכולוג שאינו קליני, לא עוסק בטיפול (למשל פסיכולוג ארגוני, תעסוקתי, מחקרי).
בדרך כלל טיפול "רגיל" אצל פסיכולוג קליני נקרא "טיפול דינמי". בטיפול זה, מתנהלת שיחה חופשית על החיים שלך, פעמים רבות תוך התמקדות בעבר ובהיסטוריה ההתפתחותית שלך. לעתים מדובר רק בשיחה חופשית ואסוציאטיבית.
בכל מקרה, פסיכולוג כזה אינו נותן לך כלים להתמודדות עם התקפי החרדה. כאשר את שואלת אותו מה לעשות, בדרך כלל אין לו תשובה לכך ובמקום לתת לך כלים הוא ממשיך לגלות אמפתיה, לדבר איתך על העבר או על חוויית החרדה (בלי לספק כלים להתמודד איתה), או שולח אותך לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי.
לכן, זה לא מפתיע שאינך רואה שינוי.
אם את מעוניינת בכלים שיעזרו לך לפתור את הבעיה ולהפסיק לסבול מהבעיה בנשימה, עלייך לפנות למטפל העוסק ספציפית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). לצורך העניין, אין זה משנה אם מדובר בפסיכולוג קליני או בפסיכותרפיסט מתחום אחר, שכן קיימים מטפלים רבים שאינם פסיכולוגים קליניים, ולתחום הטיפול הנפשי אפשר להגיע לא רק מתוך לימודים של פסיכולוגיה קלינית.

אשמח לענות על כל שאלה נוספת לגבי הטיפול המתאים והכלים להתמודדות, שיהיה בהצלחה!
שהלכתי לפסיכולוג קליני במקום למישהו שמטפל בCBT
ומה זה ביופידבק? מה עדיף ?
ביופידבק הנה טכניקה גופנית לטיפול, שאינה קשורה בטיפול פסיכולוגי (למרות שיש מטפלים שמשלבים אותה בטיפול שלהם). מדובר בטכניקה ללימוד שליטה בתחושות גופניות מסוימות, כגון דופק, לחץ דם, שלפוחית השתן ועוד. לטיפול בחרדות דווקא לא הייתי ממליצה על טכניקה זו, מאחר שה- CBT דוגל בהתמודדות עם הפחד כשיטה הכי יעילה להתגברות עליו. בביופידבק עושים בדיוק את ההיפך, מנסים לשלוט בסימפטומים ובכך "לדכא" את הפחד. כאשר את נמצאת בשיא החרדה, כל הניסיונות לשליטה לא עובדים ורק מלחיצים יותר.

בברכה,
 
ערן 34
01:55 03.01.15
חבר שלי לוקח כדורים לחרדות ודיכאון והוא רוצה לנסות לקחת סם G העם יכול לקרות לו משהו מסוכן? הוא גיי ובקהילה ובמסיבות שלהם זה מאוד נפוץ תודה...
 
שרון לויט  
13:54 05.01.15
היי שי,
איני רופאה, אך נראה לי שלא מומלץ לקחת סמים מכל סוג יחד עם תרופות פסיכיאטריות. כדאי שישאל את הפסיכיאטר שלו.

בברכה,
 
נועה
15:14 28.12.14
שלום, במשך שנים אני לוקחת ויפקס 75 XR בעקבות המלחמה (אני תושבת אשכול) חזרו לי חרדות ובמקום להעלות מינון הציע לי רופא המשפחה לקחת רטלין 10 מ"ג?

מעולם לא שמעתי על כך, האם רטלין עוזר גם בחרדות ודיכאון כתרופה מעוררת?
 
שרון לויט  
19:16 28.12.14
היי נועה,
אני לא רופאה, אבל לא ידוע לי על טיפול בריטלין לחרדות. נהפוך הוא, ידוע לי שאחת מתופעות הלוואי אצל אנשים הנוטלים ריטלין באופן קבוע הוא הגברה של החרדה.
אני ממליצה לקבל טיפול פסיכיאטרי רק מרופא פסיכיאטר, שהתמחותו היא בתרופות פסיכיאטריות ולכן יכול להתאים לך את הטיפול בצורה יותר מדויקת.
בנוסף, טיפול תרופתי אינו האופציה היחידה ואף אינו האופציה הטובה ביותר לטיפול בחרדות. הפתרון המומלץ ביותר הוא טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT), שמלמד אותך כלים המאפשרים לך להיפטר מהחרדה באופן מוחלט וללא כל צורך להיעזר בתרופות.

בהצלחה!
 
דלית
21:18 17.12.14
שלום רב. ואודה לכם נורא עם תעזרו לי. לפני חודש נהרג בתאונת דרכים,בחור שיצרתי עימו קשר המון שנים עוד מהילדות.הייתי מאוד קשורה אליו,ואהבתי אותו מאוד,כל עזרה קטנה הוא היה מוכן לעזור ולתמוך ממש היינו כמו אחים.לפני חודש בעת שנסע עם חבריו לטיול קרתה לו תאונת דרכים והוא נהרג במקום. גם חודש אחרי התאונה אני לא מפסיקה לחשוב עליו,ולהתגעגע אליו,אני אפילו מפנטזת עליו,וקשה לי לקבל את זה שהוא כבר לא בחיים. אודה לכם מאוד עם תציעו לי איך להתגבר על האובדן הנוראי הזה.תודה רבה.
 
שרון לויט  
11:49 22.12.14
היי דלית,
קודם כל, זה טבעי לחוש תחושות כאלה אחרי אבדן של מישהו אהוב, בעיקר אם חלף מאז זמן מועט. דרוש זמן לעבד את האבל ולעכל את האבדן, וסביר שהחיים לא יחזרו למסלולם הטבעי אלא לאחר מספר חודשים לפחות. תני מקום לתחושות הללו, תני לעצמך זמן לחשוב עליו, להתאבל ולהיות עצובה. את יכולה ומומלץ לשתף אנשים קרובים אלייך בתחושות האלו, לדבר איתם על הבחור שנהרג, ואפילו עם קרובי משפחה וחברים שהכירו אותו.
אם בתקופה האחרונה המעטת בפעילויות שאת נוהגת לעשות בדרך כלל, זה הזמן להתחיל לחזור אליהן- לעבוד כרגיל ולעסוק בתחביבים, פעילויות אהובות וכו'. החזרה לפעילות שגרתית לאחר מספר שבועות או חודש- חודשיים יכולה לסייע מאוד לשימור תחושת ה"נורמליות" והמחשבה שהעולם לא בא אל קצו עם האבדן.
עם הזמן, התחושות יתעמעמו ויהיה לך קל יותר להתמודד עם האבדן.

בהצלחה!
 
אנה
17:01 22.12.14
ואני מקווה שבעזרת העצות הטובות שלך,אני אחזור לשגרה כמה שיותר מהר,מאחלת לך ערב טוב,ושוב תודה.
 
אבי
21:04 24.12.14
שלום . אני בן 42 עובד בתחום התחבורה מזה 23 שנה עצמאי .
זה התחיל בערך בשנת 99/2000 כשקבלתי נסיעה לקחת מאזור רמת חובב לכיוון דימונה עלו איתי 4 אנשים התחלנו בנסיעה לכיוון דימונה בדרך התחלתי להרגיש תחושות פיתאומיות של הזעה קרה חולשה כללית תחושת בלבול חוסר אויר רעידות בפה ביידיים דפיקות לב מהירות מאוד הרגשתי איום ונורא לא ידעתי מה לעשות מה שעלה לי באותו הרגע זה לעצור תרכב להוריד אותם ולברוח הביתה וזה מה שעשיתי עצרתי תרכב ואמרתי שהאוטו מתחמם וכל אותו הזמן הם הרגישו כי החוורתי והיתי מבולבל שאלו אותי אם הכל בסדר איתי אם אני מרגיש טוב . ברחתי מהמקום הגעתי הביתה חיפשתי מקום נוח היתי שרוי בחוסר אונים מוחלט השתטחתי בריצפה בצורה ישרה למשך שעתיים ושתיתי 2 וליום ולאחר שעתיים התחלתי להרגיש במקום אחר כאילו אני בחלום ונרדמתי כנראה עד הבוקר .
מהבוקר שלמחרת כבר לא היתי אותו אדם ההתקפות עלו והחמירו עד כדי כך שהיתי קופה במקום פיק ברקיים לא היתי מסוגל ללכת פחדתי לפנות למקומות הרלוונטים . לבעיה
רק לאחר תקופה התחלתי ללכת לרופה ולספר על הבעיה הו נתן כל מיני טיפולים קלונקס וכדורי הרגעה לימנהם כגון ציפרלוקס לוריוון וליום קזנזיס קיפרלה . זה פוגעה לי ביכולת היום יומית אנני מסוגל לנסוע מחוץ לעיר ניסיתי כמה פעמים ועוד כשאני מקבל קריאה לנסוע לסידור מחול לאזורי אני מתחיל להכנס לטרומה ומבטל את הנסיעה כל עבודתי היתה בנויה מנסיעות חוץ ירדתי בהכנסותי מעל 50 אחוז בשנה האחרונה אני כמעט ולא יוצא מהבית כי בבית אני מרגיש פחות גרוע אני לא מסוגל לחשוב על ההגה . אנחנו 4 נפשות ואשתי לא עובדת .
שאלתי. חשבתי ללכת לביטח לאומי להגיש תביעה אן לי הרבה מסמכים רק מסמכים של רופה פנימי שמכיר תמצב שלי מלפני שנים יש לציין שכמה שנים לא הלכתי לקופת חולים לגבי מצבי הנוכחי התמודדתי עם הכדורים ועם המון כחות שכבר אין לי . הרמתי ידיים
שאלתי . האם אני צריך ללכת לביטוח הלאומי להגיש תביעה ואם כן / נכות מההעבודה או כללית / ואם בכלל מגיע לי תודה אשמח לקבל תשובה בהקדם
 
שרון לויט  
14:36 28.12.14
היי אבי,
אם הבעיה שלך פוגעת בתפקודך בצורה קשה, בהחלט שווה להגיש תביעה לביטוח הלאומי. אינני יודעת אם כדאי לתבוע גם את מקום העבודה ואם הבעיה תוכר כתאונת עבודה. לשם כך, הייתי מציעה להתייעץ עם עורך דין או באחד הפורומים המשפטיים, למיטב זכרוני יש גם פורומים ספציפיים שעוסקים בנושאים הקשורים בביטוח לאומי.
בנוסף, כדאי לציין שהבעיה שלך בהחלט ניתנת לטיפול. אם מדובר בחרדה, התרופות הן ברובן מיותרות ואין צורך לקחת כל כך הרבה סוגים. מדובר בבעיה פסיכולוגית, שחשוב לזכור שאינה גורמת בשום צורה נזק לגוף. תחושת פחד יכולה לפחות עם הזמן, כאשר לא נמנעים מביצוע פעולות וחוזרים לשגרת חיים רגילה. ברור לי שקשה להגיע לכך בכוחות עצמך, מאחר שהמצבים שמהם אתה נמנע עדיין מפחידים אותך מאוד, ולכן מומלץ להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זאת במקביל לפנייה לביטוח לאומי. אתה יכול לנסות לקבל סיוע ואחוזי נכות, אך במקביל לא פחות חשוב שתטפל בעצמך ותעזור לעצמך לצאת ממצב זה, שבהחלט קיימת דרך יציאה ממנו!

בברכה,
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  200  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה