בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום דיכאון חרדה עמוד 80

פורום דיכאון או פורום חרדה הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון או חרדה. פורום דיכאון, חרדה הוא המקום לשאול על דיכאון מג'ורי, חרדה, דיכאון אחר לידה, דיכאון קליני, חרדה חברתית, טיפול בדיכאון, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול התנהגותי, סרוקסט, פוביות ועוד
מנהלי פורום דיכאון חרדה:
שרון לויט
לפרטים נוספים
ד''ר אירנה נתנאל
לפרטים נוספים
 
מרים
18:42 23.01.11
יצא לי בחודשים האחרונים לאסוף בעלי חיים (חתולים, כלבים) עזובים , ונאלצתי לחפש להם פתרון אימוץ כי אצלנו יש שני כלבים וחתולה שלשתם זקנים מה שלא אפשר לי להשאיר את החיות שהבאתי כי היו קרבות והצקות, אבל עד שמצאתי פתרון אימוץ נקשרתי לחיות שאספתי (גורים..) ואחרי שמצאתי משפחות טובות ונאלצתי למסור (מדובר בשבוע כל פעם) הרגשתי ריקנות ועצב מאוד גדול, הרגשתי כאילו בגדתי בבעל החיים כי בימים הספורים שהם היו אצלי קיבלתי כל כך הרבה חום אהבה ושמחה מהם וכמה שאני מנסה לשכנע את עצמי שעשיתי את הכי טוב בשבילם אני מאוד עצובה, אציין שחוויתי את אותן ההרגשות כל פעם כשנפרדתי מבעל החיים ואחרי שבוע שבועיים זה איך שהוא התפוגג.. מצד אחד אני לא יכולה להתעלם מבעל חיים עזוב ומצד שני קשה לי מאוד להיפרד ממנו אחרי כמה ימים, אני לא מבינה למה התגובה הרגשית שלי כל כך קיצונית, מישהו יכול להתייחס?
 
שגדכפ
19:45 22.01.11
שלום. אני בן 19 ואני חייל.
בדר"כ כשאני בדיכאון ואני מרגיש מן צורך להתפרק אני זורק דברים, מרביץ לקירות, או פותח פנקס רשימות ומשחרר קיטור.
אני בדיכאון כמה שנים טובות אפשר לומר. ועם הזמן השתפרתי קצת בלהיות פתוח לגבי הדיכאון שלי. כרגע אני במצב שאני פשוט אומר לחברים שלי "וואי אני בדאון אחושרמוטה".
אבל אני לא יכול להיכנס איתם לפרטי הפרטים שמאחורי ההרגשה המכוערת שלי.
לא מצפה מההודעה הזאת לכלום. סתם רציתי לעשות את מה שאני עושה בפנקס רשימות רק עם איזשהו פידבק אנושי.
אני בתחושת בדידות נוראית. הבטחון העצמי שלי שואף לאפס. גם אם מישהי מראה לי איזושהי חיבה אני מפחד מכדי להגיב. לא היה לי קשר רציני עם אף אחת כבר שנים. אני מרגיש בדידות מאוד עמוקה. עצם המחשבה שמישהו יקרא מה שאני כותב מקשה על פתיחות, אפילו אם אני עושה את זה בלי שמות.
אני רוצה למות אבל אני לא רוצה להתאבד. אני מאמין שהרגע הזה עלול להגיע.
אני לפעמים שוקל לצאת מהצבא כדי לעשן חשיש למרות שאני לא יודע אם זה באמת יעזור. לפני שבוע היתי אצל פסיכיאטרית שהמליצה לי על תרופה מסויימת. עוד לא הספקתי להראות את ההמלצה לגורם צבאי. אני הבנתי שתרופות זה בעיקר תופעות לוואי מזוויעות וטשטוש רגשות יותר מאשר שיפור.
אני חיי ברמת גן. במרכז. אני מסתכל על האורבניות הזאת והיא מדכאת אותי. העולם בחוץ אפור וקר ומגעיל. אני לא מבין איך אחרים לא רואים את זה כמוני. זה מין עולם שמתודלק על עצבות ועל סבל. אני מרגיש שיש בי הרבה פוטנציאל בהרבה תחומים אבל כל פעם שאני מרגיש טוב ויש לי מוזה ויש לי רעיון לסרטון/אנימציה/סרט/שיר/תסריט וכיו"ב לאחר כמה ימים אני חוזר לדיכאון ואין לי חשק לעשות כלום וזה כמו חסם של אנרגיה. אני מסתכל על החיים שלי ורואה בזבוז רצוף של זמן. זמן שיכולתי ללמוד לעשות דברים, לעשות דברים, לזיין, לאהוב. כלום. רק התעסקות בלמה אני מרגיש איך שאני מרגיש. וכמובן שעד היום לא קיבלתי אף תשובה.
 
מ
19:53 22.01.11
שלום.
אני לא יודעת אם זה יעזור, אבל ההודעה שלך מאוד נגעה ללבי,
הסיבה היא שכשהייתי בגילך חוויתי את העולם בדיוק כך, כפי שאתה מתאר,
הייתי נתונה באבל תמידי על חוויות נעורים שלא היה לי בהן חלק וסבלתי מאוד.
כל מה שאני יכולה להגיד זה שהיום, 10 שנים אחרי, אני אוחזת בחיים מקסימים שבניתי לעצמי בשתי ידי.
דברים משתנים.
כל טוב.
 
שגדכפ
20:53 22.01.11
מה גרם להרגשה לעבור? סתם עם הזמן או שהיה איזה משהו?
 
מ
10:54 23.01.11
זה לא בדיוק עובר, פשוט אני השתניתי,
אל תבין לא נכון, הייתי בהרבה מקומות נמוכים,
היו לי מטפלים שונים, טובים יותר וטובים פחות, התחלתי ללמוד, הכרתי חברים, צברתי ביטחון עם בחורים,הקפתי את עצמי באנשים שאני אוהבת ועשיתי כמה שיותר דברים שאני אוהבת לעשות,
אני חושבת שגם היציאה מבית ההורים היתה מאוד חשובה,
הקושי הגדול ביותר היה באמת תקופה של דיכאון, חוסר יכולת לתפקד, לצאת מהבית, לעבוד.
ברגע שצלחתי את זה (זה לקח איזה שנה שנתיים), וכבר הייתי מסוגלת לבחור ולעשות, אז הגיעה הצמיחה בעצם.
הרבה דברים טובים שקרו לאחרים בגיל ההתבגרות קרו לי בגיל יחסית מאוחר. צריך לקבל את זה בחמלה, לכל אחד יש את הקצב שלו, כל אחד בא ממקומות אחרים.
מאחלת לך רק טוב.
אני בן 30 וסובל מדיכאון קשה כבר כמעט שנתיים, במשך 15 חודשים האחרונים ניסיתי תרופות שנונת נגד דיכאון (שנרשמו ע"י פסיכיאטרים שראו אותי), אך אלה לא עזרו ולדעתי אף החמירו את המצב בגלל תופעות הלוואי שלהם תוך כדי לקיחה וייסורי גמילה בעת הנסיון להפסיק,
מצבי כרגע הוא שהדרך היחידה שבעזרתה אני יכוול לרדת מהמיטה הוא לקיחה של אופיאטים שהשגתי(במינון נמוך), רק איתם אני מצליח לקום ואולי אפילו קצת לתפקד,
אני רואה פסיכולוג אך אין לי אשנים אחרים\חברים לשתף איתם.

בעת לקיחת התרופה האחרונה התחלתי כבר לפקפק קשות בסיכויי ההצלחה של נוגדי הדיכאון תחושה שמתחזקת לאחר כל כשלון של כל תרופה ומצטרפת אליה תחושה שהפסיכיאטר בכלל לא קרוב להביון באיזה מצוקהה אני נמצא, אני מרגיש שכל יום שעובר מקרב אותי בצעדי ענק לעבר תהום אבל אני לא מרגיש שיש למישהו פתרון כלשהו,

הדבר היחידי שנותן לי כח הם הסמים שעד עכשיו נלחמתי (והצלחתי) לא לעלות במינון שלהם אלא להשתמש בהם במקרה חירום רק כדי שיתנו לי דחיפה ראשונית אבל בחודש האחרון אני מרגיש שכל הסכרים עומדים להיפרץ.

מה עליי לעשות? יש מה לעשות מבחינה פסיכיאטרית? להתחיל לקחת תרופה חדשה ולחכות כמה שבועות לבדוק השפעה זו כבר לא אופציה מבחינתי!!! אני מרגיש שאני שוקע מיום ליום (אם לאמשעה לשעה),

אני כבר כותב עם דמעות בעיניים, אם יש פתרון בבקשה תאמרו לי!
 
אמיר
03:15 16.01.11
תחשוב על דברים טובים שהיו לך ועל החלומות שלך
תשתדל כמה שפחות לצלול ולחשוב על השלילי
 
א
22:28 20.01.11
כשאני מגיעה למצב של דמעות ויאוש אני אוטמת את הראש מהכל ושמה בפול ווליום שיר שאני ממש אוהבת ופשוט מתמסרת למנגינה שלו, ובוכה, בסוף אחרי כמה פעמים ברצף יש משהו אחד בחיים ששווה לחיות בשבילו, אפילו אם זה התו הקטן והעלוב של הגיטרה...

תחזיק מעמד!
 
ד''ר אלונה גוברמן  
15:02 22.01.11
שלום.
לפי המחקרים כ-30%-40% ממצבי הדיכאון נכנסים לקטגוריה של דיכאון עמיד. על המספרים האלו צריך להוסיף את החולים שלא מצליחים להסתדר עם תופעות הלווי של התרופות. אוכלוסיה של חולים בדיכאון עמיד נמצאת בהחלט בסיכון מוגבר.
חשוב לציין כי התאמת התרופות הוא תהליך מאוד אינדיבידואלי.
ישנם טיפולים לא תרופתיים שיכולים לעזור: גרייה מגנטית למוח (TMS) או נזעי חשמל (ECT). תרפיה התנהגותית קוגניטיבית (ׂCBTׂ.
מידע נוסף על טיפול בדיכאון לתרופות ניתן לקרוא בכתבות: http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6148
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5477
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=7705
תרגיש טוב,
שלום,
ככל הנראה אני סובלת מדכאון אחרי לידה. פניתי לרופאת המשפחה שמיהרה לרשום לי טיפול תרופתי. אני לא מעוניינת בכך ושאלתי על מסגרות טיפול אחרות בתוך הקופה והיא אמרה שאין.
נשמע הגיוני?!?!
מישהו מכיר מה אופציות הטיטפול האחרות שמסובסדות ע"י הקופה (מכבי במקרה זה)? (קבוצות תמיכה, טיפול פסיכותרפי) לצערי אין באפשרותי לממן טיפול פרטי מכיסי...
 
ד''ר אלונה גוברמן  
14:58 22.01.11
לתמר שלום. את יכולה לפנות לתחנה לבריאות הנפש לפי אזור מגורך. כל טיפולים: פסיכיאטר, פסיכולוג, טיפול קבוצתי חינם
בברכה,
 
אבי
20:54 18.01.11
שלום ד"ר,

לוקח כבר 4 חודשים ציפרלקס 15 מ"ג בעכבות דכאון וחרדה

רופאת המשפחה הוסיפה לי רבע כדור מירו (7.5 מ"ג) בשביל שאשן טוב יותר.


לוקח כבר 5 ימים(לפני השינה) ומרגיש עייפות קיצונית, מין זומבי כזה. קשה לי גם לקום יותר מתמיד.

האם זה עניין של כמה ימים עד שאתרגל או שזה יימשך כך?

כי אם זה יימשך יותר מיומיים-שלושה, אז די חבל על הזמן...

אשמח לכל עצה. תודה

יניב
 
ד''ר אלונה גוברמן  
14:56 22.01.11
ליניב שלום. תופעה זו מוכרת בדרך כלל חולף תוך מספר שבועות.
תרגיש טוב
 
אלינור
10:25 17.01.11
שלום ד"ר אני בת 24 אשר סבולת מחרדת בחינות קשה, במהלך הלימודים הכול מתנהל כשורה אני מגיעה לכל השיעורים לומדת ומשננת את החומר ולא מחכה לרגע האחרון לפני הבחינה ואפילו מלמדת אנשים ועוזרת להם אך כשמגיעה הבחינה החרדות משתלטות עלי אני מנסה לחשוב דברים חיובים לקחת נשימות ארוכות לקחת רסקיו אך כלום לא עוזר אני מתחילה לרעוד, מקיאה למרות שאני שותה והלחץ משתלט עלי.....בעקבות כך אני מקבלת מיונים נמוכים בבחינות אשר לא משקפות את רמת הידע שלי כי אני לומדת והמון המליצו לי להשתמש בוליראן או בואבן כשעה לפני הבחינה על מנת להפיג את החרדה הייתי שמחה לדעת האם ממולץ לקחת תרופות אלו והאפ הם לא יגרמו לי לעייפות במהלך הבחינה.... במידה ותרופות אלו לא מתאימות אשמח לקבל המלצה לתרופות אחרות כי זה ממש מתסכל אותי ומכניס אותי לדיכאון נפשי מכון שאני לומדת ויודעת הכל אך לא מצליחה להתגבר על חרדת הבחינות כמו כן, יש לי גם הפרעות שינה קשה לי להירדם באופן יומיומי לוקח לי בין שעה לשעתיים להרדם וגם כשאני נרדמת אני קמה מכל ציוץ קטן וסובלת מכאבי ראש מתמשכים במהלך כל היום אודה לך על תרופה או עצה על מנת לטפל בחרדת הבחינות ובנדנודי השינה, תודה רבה.....
 
ד''ר אירנה נתנאל  
13:02 22.01.11
אלינור שלום,

חרדת בחינות יכולה להיות קשורה לגורמים שונים כגון: חרדת ביצוע, פחת מכישלון, נתייה למושלמות, צורך בשליטה ועוד. את מתארת שני קשיים שאיתמר את מתמודדת: חרדת בחינות וקשיי שינה. שניהם יכולים להיות קשורים זה לזה ולהשפיע אחד על השני, שניהם יכולים להיות תופעות נפרדות ושניהם יכולים להיות סימפטומים שנגרמים כתוצאה מהפרעות אחרות (לדוגמה, חרדה כללית, דיכאון וכו׳). על מנת להבין את מצבך נדרש אבחון מקצועי ומעמיק. באופן כללי, לטיפול נקודתי תרופה בשם דרלין יכולה לעזור. כדי לטפל בשורש הבעיה ניתן לעזר בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן ישלב גם ביופידבק על מנת לתרגל ולחזק מיומנויות של הרפיה.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
תודה על פניתך לפורום,
בברכה,
שלום רב,

אני נוטלת נורטילין 50 מג עקב דיכאון ופיברומיאלגיה (הלמיקטל לא עוזר לי להתייצבות ונורטילין לא מסייע לי בפיברו-הסימבלתה לא עזרה לי לדיכאון)נראה שהוא פוגע לי בשינה וכמו כן יש לי טעם חמוץ בפה ויובש נוראי, אני מרגישה שאני עצבנית ותזזיתית..
כל שאר תופעות הלוואי אני יכולה להסתדר איתן.
ברוך ה' אני מרגישה שיש לי מרץ ושמחת חיים אך אני לא בהיי.
רציתי לדעת האם תופעת היובש והטעם בפה יעלמו ואם כן תוך כמה זמן-זה מאוד מטריד אותי.
כמו כן בעיית השינה מאוד מפריעה לי מאחר ואני נוטלת 1 מג' קלונקס+100 טרזודיל שזה נותן לי שינה טובה לפחות ל-5 שעות.

המצב הנתון כיום הינו שיש לי הפרעה קוגנטיבית מאוד חמורה- אי עיבוד נתונים,זכרון לטווח קצר,קשיי הבנה, טעויות במשפטים ותקיעויות במילים ואני לא מצליחה לבטא ברצף את מה שאני רוצה להביע,וגם סוג של התנתקות ריגעית.
הרופא שלי ביקש זמן להתייעצות בכדי לראות מה ניתן לעשות...(הוא שולל דימנציה)
בנתיים אשמח להכוונה.
 
אמיר
03:25 17.01.11
יכול להיות שדיכאון גורם לכל התיאורים שלך ,הפרעה קוגנטיבית ?
 
גלית
19:40 17.01.11
גם כשהייתי בשיא הדיכאונות ,לא היתה לי בעיה קוגנטיבית.כשהדיכאון טופל החרדה לא טופלה וזאת הבעיה כרגע.
בן31 מדוכא בקושי מתפקד ,לא מאמין בתרופות הן קיימות רק כדי שחברות כמו טבע יפצצו בבורסה ולא כדי שאנשים ירגישו באמת טוב יותר
אשמח לחברה ,הבדידות אכן משגעת וגורמת לדיכאון עמוק יותר לא מספיק המזג האויר החורפי וכל הבעיות שאנחנו סוחבים על עצמנו בחברה תובענית
שוב אשמח לחברה לעודד ולהיתעודד לשמוח ולשמח
 
היל
19:01 14.01.11
מזה חמש שנים אני לוקחת פאקסט , ברצוני להחליפו בכדור אחר נגד דיכאון,
מנסיוני גמילה מפאקסט היא קשה עד בלתי אפשרית , האם ניתן להתחיל שימוש בכדור אחר במגביל לנטילת הפאקסט רק להוריד את מינון הפאקסט תוך כדי ?
 
ד''ר אלונה גוברמן  
19:14 15.01.11
שלום. בדרך כלל החלטות האלו עושים ביחד עם הרופא המטפל בזמן ביקור לאחר הארכת מצבך
בברכה
ההשפעה חזקה ומיידית? (כמו קלונקס בחרדות)
האם אפשר לקחת אחר כך קלונקס אם אני מרגיש חרדה מזה ?
 
ד''ר אלונה גוברמן  
19:11 15.01.11
שלום. אני חייבת להתנצל אני לא מומחית בטיפול הומאופטית . לא מכירה את רודיולה ואינטרקציות עם קלונקס. תדבר עם רופא הומאופט
בברכה,
 
שירי
19:58 13.01.11
שלום יש לי ילדה בת 36 נשואה + 2 מיזה שבועיים היתה לה היתנהגות הפרקטיבית הי לא היתה יושבת היתנהגות הילדים היפריע לה שקודם זה לא היה מפריע ואפילו רצתה להרביץ להם לא יכלה ליראות ליכלוך ולא רגוע זה היה שבוע אחרי זה פיתאום קיבלה התמוטטות
עצבים וחולשה בגוף הי גננת היפסיקה לעבוד לא טיפלה בילדים לא בישלה היתה ניסגרת בחדר בחושך לא יכלה לישמועה רעשים חולשות איומות חרדות פחדים אנחנו ההורים
שלה טיפלנו בא היתה בבית חולים עשו לה בדיקות דם ואמרו שהכול בסדר היתה אצל פסיכיאטר שנתן לה רמוטיב ואלפריד להרגע אבל זה לא עוזר הי ממשכה בחרדות ופחדים
ואתכפי חולשה חזקים רק כשהי מיתעצבנת מיכלום אני לא יודעת מה לעשות בבקשה תעזרו לי תודה
 
ד''ר אלונה גוברמן  
19:08 15.01.11
לשירי שלום. הדרך היעלה ביותר להתמודד עם עצבנות, התפרציות וחוסר סבלנות הינה שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) בשילוב עם ביופידבק. CBT הינו טיפול קצר וממוקד ובמהלכו תלמדי כלים ומיומנויות של שליטה בעצבנות, התפרציות וחוסר סבלנות בהווה וגם לטווך הארוך.
תדברו ע רופא מטפל של בתך יכול להיות שצריך להחליף את רמוטיב.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
היי שלום קוראים לי נתנאל לאחרונה התחיל לי מחשבות רעות על כל מיני בעיקר על שאני צריך להתאבד ולא להישאר בעולם הזה וזה גם גורם לי לא לישון בלילה אני בדרך כלל בחור בריא אבל אשמח עם תענו לי מה לעשות לגבי זה אבל אני לא רוצה לנטול שום תרופה בגלל שאני מתגייס לצבא במרץ עם יש פתרון לזה וזה גם גורם לי לבחילות ולאורך שמחת חיים ירוד בתודה נתנאל השערה שלי שאני חושב שזה נגרם ל י בגלל לחץ
 
ד''ר אלונה גוברמן  
19:05 15.01.11
לנתנאל שלום. נראה שאתה סובל, מיואש וחסר תקווה. חשוב שתדע שהאושר הוא בידיים שלך. נסה לאסוף כוחות כדי לעזור לעצמך. חשוב שתשתף מישהו קרוב בתחושותיך. טיפול בזמן משבר מסייע להתמודד עם סמפטומים שמעידים על מצוקה נפשית.
אני מאוד ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע: פסיכולוג, פסיכותרפיסט / ית, ניתן גם להתיעץ עם רופא פסיכיאטר. אתה יכולה לפנות דרך קופת חולים, מרפאה פסיכיאטרית ששיכת לאזור מגוריך או באופן פרטי..
תרגיש טוב,
 
אמא מודאגת
20:08 04.01.11
שלום,
אני בת 39,מאז גיל ההתבגרות היתה לי נטיה להיפוכונדריה וחרדה ממחלות-בעיקר סרטן, אבל לא ברמה שפגעה באיכות החיים. מאז לידת בני השני לפני שנה המצב מאוד החמיר. זה התחיל בכאבי ראש חזקים שהייתי משוכנעת שיש לי גידול בראש וכשהתברר שמדובר במיגרנות עברתי תקופה טובה עד הפעם הבאה. כאשר מופיע אצלי סימפטום כלשהו אני מייד חוקרת את הנושא באינטרנט,נכנסת לחרדה-מפחדת לפנות לרופא. התסריטים בראש תמיד הגרועים ביותר-מחשבות איומות על סבל, נכות, מוות ומה יהיה על ילדי המסכנים. קשה לי לתפקד ואני חושבת כמה החיים יהיו מאושרים אם יקרה נס ויתברר שאין לי סרטן. אני מרגישה שכל שאר הדאגות בחיים חסרות משמעות. בנוסף גם היו לי חרדות שנוגעות לילדי-למשל חששתי שלביתי יש לוקמיה
אבל בד"כ החרדות נוגעות אלי. כרגע מצאו אצלי ציסטה מוזרה ולמרות שהרופא אמר שלא נראית לו ממאירה הוא אמר שאם תוך שבועיים אין שיפור צריך לעשות ביופסיה.
מיותר לציין שאני במצב רע מאוד-נעה בין תקווה ליאוש וממש קשה לי לקום בבוקר.
אני יודעת שיש לי בעיה נפשית שצריך לטפל בא ובכל זאת לא עושה דבר...
האם ציפרלקס יכול לעזור במקרה כזה? הבעיה היא כי במידה ומסתבר שאני לא חולה אני מיד מתאוששת ו"מתרוממת" עד הפעם הבאה...
 
רביע
08:03 05.01.11
אני מאמין בגלגול נשמות ואני חושב שהבעיה שלך נובעת מבעיה שהיתה אצלך בגלגול הקודם.פני לטיפול שחזור גלגולים דרך היפנוזה.
 
אמא מודאגת
12:14 05.01.11
אם לא שמת לב, כתבתי בפורום דיכאון וחרדה ולא פורום היפנוזה, גלגול נשמות וכד'
התגובה שלך מיותרת לחלוטין
 
רביע
13:29 05.01.11
טוב אז אולי תלכי לפסיכיאטר והוא יתן לך כל מיני תרופות כמו ויפאקס xr או ואבן.אני לוקח את שתי התרופות וזה עוזר.
אותי? איך אני אדע שהוא לא מתכנת אותי באופן כזה שהוא יוכל לנצל אותי ? איך אני אדע שהוא לא שותל לי רעיונות לתוך הראש? או שהוא ישאב ממני איפורמציה כדי אחר כך לנצל אותי ?
הניסיון שלי עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים הוא רק שלילי.
 
ד''ר אירנה נתנאל  
20:04 05.01.11
שלום לך,

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדות היא לשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ציפרלקס היא תרופה מצויינת אך מומלץ בנוסף ללמוד כלים של שליטה בחרדות.

בברכה,
 
didi
16:12 11.01.11
שלום. אני בת 40 פלוס וגרה בישוב קטן שבו עברתי ניצול מיני ממושך בתוך יחסים לא בריאים ארוכי שנים.
בן זוגי לשעבר כבר איננו בסביבתי, אך כיום אני חווה ביטויים של פוסט-טראומה הבאים לידי ביטוי בדיכאון, חרדה ברמות שונות וכעס גדול לא הגיוני על אנשי הישוב (כאילו יכלו לעזור ולמנוע, אך בפועל איש לא ידע על כך) ומרבה להסתגר בבית.
לפני מספר ימים קיבלתי ע"י פסיכיאטר "רסיטל" 20מ"ג לקחת פעם ביום, וזה מאוד מטריד אותי, מכיוון שכאשר אני יוצאת את תחומי הישוב אין לי לא דיכאון ולא חרדה ולא כעסים! אני אדם "אחר".
מלבד זה יש לי שיחות עם מטפלת שאינה פסיכולוגית קלינית שעוזרות לי להבין את מקורות הטראומה אך אינן נוגעות לשיקום חיי בישוב.

שאלתי:
האם אכן נכון לטפל במצב ע"י תרופות?
האם לא כדאי פשוט לעזוב ולעבור לגור במקום אחר?
האם טיפול ממוקד יותר כ- CBT יכול להועיל במקרה זה?

תודה על ההתייחסות
לך טוב יותר אז תעזבי את הישוב שאת גרה בו. לפחות שווה לנסות ולא להצטער כל החיים.
שלא ניסית .
השאלה היא אם את יכולה למצוא מקום עבודה מקור פרנסה במקום אחר.
אני בת 53 ואשמח מאוד להתכתב איתך .אני גאה בך שאת מסוגלת לפתוח קצת את הלב ולספר על קצה המזלג מה עבר עלייך. האם בן הזוג כפי שאת מכנה אותו לדעתך באמת היה בן זוג או שרק חיפש מישהי למטרות ניצול והשפלה ? האם הוא היה בעל שלך ? ידיד שלך ? או חבר שלך ? בישראל יש מלא גברים נצלנים . להבא מישאת מזהה כנצלן פשוט להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. ואם הוא ישאל למה . ואת לא מפחדת ממנו תגידי לא שזה בגלל שהוא נצלן .
 
rake
11:14 05.12.09
אני בת 28 מדוכאת כבר הרבה שנים אני חושבת שמגיל 12, אולי גם כל החיים, אין טריגר מיוחד שגרם לי להרגיש בדיכאון, אך עולמי בגדול התחיל להחשיך שהגעתי לגיל ההתבגרות. התחברתי מאוד לשירים של אביב גפן שדיברו על מוות ועצב, הייתי כותבת בעצמי שירי דיכאון, הייתי במצוקה ואף החצנתי אותה לבשתי כל הזמן שחור, הרבה שחור בעיניים, התחלתי לעשן ולשתות בסתר (עד שהגעתי לצבא) חתכתי את עצמי בסכין גילוח בידיים ברגליים ובבטן מבי"ס שלחו אותי למספר פסיכולוגים שלאף אחד לא התחברתי, חשבתי שהם רוצים רק להרע לי ולא שיתפתי פעולה, פעם שלחו אותי גם לשלוותא לאבחון, ונפגשתי עם פסיכולוגית מהמרפאה שם, שגם אותה לא סבלתי, בנוסף הרגשתי שהורים שלי מתביישים בי ושאני מעמיסה עליהם, כך שהפסקתי להחצין את המצוקה שלי והכל נשאר בפנים חבוי היטב. עברתי מספר הטרדות מיניות בחיים שגרמו לי לפחד פחד מוות מגברים, אנשים שהכרתי נרצחו בפיגועים. חברה טובה מאוד שהייתה לי נרצחה באכזריות על ידי דוד שלה. כאשר התגייסתי לצבא שירתי בתפקיד בטחוני והיו לי חרדות רבות, הרגשתי שכל יום אני עומדת למות שכל יום הוא יומי האחרון, זאת הייתה תקופה של פיגועים רצחניים. בעשור שחלף עשיתי תואר ראשון ואני עובדת כמה שנים במקום עבודה בעיקר מול מחשב. למרות כביכול שאני מתפקדת בחיים, במשך כל הזמן הזה, רע לי וחשוך לי ועצוב לי. יש לי חברה אחת ויחידה ונדירה שעוזרת לי, אני לא יוצאת לבלות אין לי כח לצאת עם אנשים יש לי גם פחד לדבר שיחות חולין עם אנשים אני לא אוהבת שנוגעים בי, לא היה לי חבר מעולם, אין לי חשק למין בכלל, מעולם לא היה לי..... אני שונאת את הגוף שלי , ובחודשים האחרונים התחלתי להקיא כמעט כל יום. אני מטופלת אצל פסיכולוגית מזה כמה שנים, אני חושבת שהיא מקסימה, אולם יש דברים שאני לא מצליחה לדבר עליהם אני פשוט לא מסוגלת. בחודשים האחרונים התחלתי ליטול ויפקס אני לא בטוחה שזה עוזר לי.
בקיצור ממש רע לי ואני מרגישה שכל יום שעובר כוחותיי הנפשיים עוזבים אותי, אני חושבת המון על המוות ושאולי יהיה לי טוב אחרי שאמות.
את מכורה למסכנות שלך ? לא הבנתי אוביקטיבית לדוגמא מבחינת לימודים ועבודה מה מצבך. תרופות פסיכיאטריות אפשר להחליף.
במה הפסיכולוגית עוזרת לך ? לא הצלחתי להבין. לא פרטת .
מה כן עוזר לך ? זה נשמע שמצבך רק מתדרדר אצל הפסיכולוגית הזו וגם הויפאקס על הפנים בשבילך . מי גרם לך לשנוא את עצמך אמא ? אבא? אח? אחות?
 
שלום
23:59 13.01.11
נראה לי הבאתי את הגוף שלי לתשישות רגשית מוחלטת.

זה התחיל ממעבר די חד לטבעונות,שנבע מכעס על
העולם המערבי ועל הניצול שבו.
זה המשיך לזה שלא מצאתי הנאה יותר במוזיקה,סרטים,מין,אלא אלו היו
נראים לי דברים חסרי ערך.
באותו זמן התחלתי להרגיש "כבוי",פשוט חוסר אנרגיה מוחלט,לפני כמה ימים
הרגשתי פתאום כאילו "התעוררתי",כאילו פתאום חזרו אלי חלק מהאנרגיות שהיו לי בעבר,אני בן אדם מאוד אנרגטי,תמיד מתרוצץ,מזיז עניינים,אולי התאמצתי לספק את כולם יותר מידי.
והיום היה לי מה שנראה לי כסוג של התקף חרדה,תקפו אותי פתאום מין פחדים בלתי מוסרים,המשכתי לעבוד תוך כדי,אבל תוך כדי תקפו אותי גם שלשולים,עד שמתישהו הלכתי לשבת בצד,נרדמתי וכשהתועררתי הרגשתי צלול.
בערב הרגשתי את זה שוב אבל ידעתי שזה אותו דבר אז פשוט התיישבתי ולקחתי כמה נשימות עמוקות וזה עזר.
מה אתם אומרים?
 
ליטל
07:10 13.01.11
שלום, אני בת22 דיכאונית מאז או מתמיד אני חייבת עזרה ומאחלת לעצמי שאלוהים יתעורר שם למעלה ויקח עם צריך
גלתי לפני כשנה וחצי זהות מינית שונה אני דו אני לא יודעת איך להתחיל ועם מי ואיך לאכול את התסביך הזה אני בינתיים לבד מה שניהיה יותר גרוע אני כל הזמן לבד יש מישהון שהכרו לי ואני ממש לא מענין בו אולי כי הוא גבר ואלי כי הוא פשוט לא מוצא חן בעיני אני מרגישה לחץ מההורים הם מאד אוהבים אותו
בין היתר אני לא אוהבת את עצמי ורוצה לנתח הרבה חלקים מהגוף במיוחד את האף אין יל בטחון עצמי ומפחדת כשאני יכיר מישהי היא לא תנצל את חוסר נסיון שלי ע בנות ועם יהיה אין לי עם מי להתיעץ אני שומרת תסוד הזה עמוק בלב
מעבר לזה יש לי נדודי שינה אני לא יודעת מזה שינה אני בוכה כל רגע נתון אין לי חשק לחיות תחיים
יש לי קשיי למידה חריפים למרות אהבתי הרבה ללמודים וקראית ספרים אני לא יודעת ממה להתחיל ומתי לסיים תעזור לי
למה אני רגישה מכל מילה שאומרים לי בתוך הבית.

רק בבית .נעלבת ניפיגת

ולוקחת את זה קשה כמו למשל הבן זוג.. מרגישה שהוא רע .לא מתחשב
יש בי כעסיןם עליו מרירות

אומר לי אני לא נגדך בכלל אני אוהב אותך

אני רק לטובתך ועם אני מעיר הערה לך זה רק מתוך דאגה ולא .אני לא נגדך

ואצלי אני לא רואה את זה ככה

למה אפשר לדעת האם אני מזגימה

אני סובלת מדיכאון אבל מפקדת כמובן שיש אנשים לידי .

ועד כדי כך שגרם לי לעשות קצת שטויות סף סבלנות שלי נמוך מאוד
שלום,
אני בן 23.
השאלה שלי היא האם ניתן לטפל בדיכאון קל, (חוסר מצב רוח קבוע), על ידי לקיחת כדור אנטי דיכאוני במשך חודש-חודשיים או שצריך לצרוך אותו באופן קבוע?

לדוגמא כדור ציפרולקס
 
ד''ר אלונה גוברמן  
12:32 09.01.11
שלום. בדרך כלל מומלץ להמשיך לטול את התרופה (נוגדת דיכאון וחרדה) חצי שנה /שנה לאחר שיפור במצב. תפנה לאיש מקצוע לצורך איבחון ובחירת הטיפול.
בברכה,
+ הוספת הודעה
   1 ...  76  77  78  79  80  81  82  83  84  ...  211  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
דיכאון קליני   דיכאון אחר לידה   דיכאון מג'ורי   טיפול תרופתי דיכאון   טיפול התנהגותי   דיכאון וחרדה
RSS RSS פורום דיכאון חרדה