פורום פסיכיאטריה עמוד 310

שלום

האם מינון של 30-40 מ"ג של ציפרלקס הוא מקובל ויעיל לOCD? (רשום משום מה ש20 מ"ג הוא המקסימום)

אודה לתשובתך

ההנחיות של החברה הן לטפל במינון של עד 20 מג'. בגלל שזו תרופה חדשה אין מספיק מידע לגבי מינונים גבוהים יותר. אם יש הטבה חלקית תחת מינון של 20 מג' יש קלינאים שמעלים את המינון מעבר לכך לקבל הטבה נוספת.
בברכה,
דר' הראל

למומחים שלום.
לפני כחצי שנה התאשפזתי בבאר-יעקוב, עקב התקף פסיכוטי שהתעורר כתוצאה משימוש בחשיש. הייתי שם שבוע, והשתחררתי לאחר שחזרתי להתעקלם עם המציאות. לאחר חודש שהייתי במצב נורמלי, כמו לפני העישון, התעוררתי באמצע הלילה עם התקף פסיכוטי שנעלם בבוקר. מאז אותו התקף (היו לי עוד כמה התעורריות באמצע הלילה עם פסיכוזה וחזרה למוטב בבוקר) אני סובל מ"פסיכוזה מתונה", כלומר עולות לי מדי פעם מחשבות מטורפות שתוכנם דומה למחשבות שהיו לי כאשר הייתי בהתקף הפסיכוטי (כל גירוי נתפס כמסמל משהו, כלומר העולם מוסר לי מסרים שאני מת ושאני צריך לקבל את זה) אך יש לי את ביקורת המציאות. המחשבות הללו גורמות לי להנדוניה, ואני לא מצליח להנות משום דבר ומרגיש חסר אנרגיה נפשית. גם כשאין לי את המחשבות האלה, אני חושב עליהם וזה בעקרון מה שמדכא אותי. עכשיו אני מטופל אצל פסיכאטר ולוקח ריספרדל, צפרלקס ומירו (לפני הריספרדל הפסיכאטר רשם לי גם פלואנקסול שלא עזר), ולא רואה קצה אור במנהרה.
יש לי כמה שאלות:
האם ידועים לכם מקרים של עישון חשיש שגרם להתקף פסיכוטי? האם העישון היה הטריגר? ולמה אחרי שחודש שהשתחררתי זה חזר ללא עישון?
בנוסף, מה עוד יכול לעזור לי? האם טיפול בהיפנוזה אפשרי? טיפול פסיכולוגי?
תודה מראש, מארק.

סמים מסוג קנאביס על נגזרותיו מהווים טריגר להתפתחות פסיכוזה. ישנם אנשים שיש להם מועדות מולדת לפיתוח פסיכוזה ועישון חשיש יכול להוות טריגר. מי שפתח פסיכוזה נמצא תמיד בסיכון לפתח פסיכוזה נוספת וגם אם הפסיכוזה התפתחה לאחר עישון חשיש היא יכולה להופיע בעתיד ללא טריגר ברור. היפנוזה או טיפול פסיכולוגי אינם עוזרים בפסיכוזה. רכישת ידע על מצבים פסיכוטים ודרכי התמודדות עמם יכולים לעזור כמו גם טיפול תרופתי והמנעות מגורמים שיכולים להחריף את המצב.
בברכה,

דר' הראל

מה הטיפול האפשרי לחוסר הנאה מהחיים ומחשבות תקפות על פסיכוזה?

מה הטיפול האפשרי לחוסר הנאה מהחיים ומחשבות תקפות על פסיכוזה?

לעיתים לוקח לטיפול התרופתי זמן להשפיע. אתה צריך ליטול את התרופות ולהמשיך במעקב הרופא המטפל. מצבים כגון אלו ניתנים לטיפול. אל תתייאש.
בברכה,
דר' הראל

התחלתי עם לוסארל לפני כשלוש שנים בעקבות אפיזודה של חרדה ומרכיבי דיכאון(בעקבות לחץ בגרויות).אחרי שלושה חודשים שלא ישנתי ואכלתי(עם כי לקטע של החוסר תיאבון אני ממש מתגעגעת....נראיתי ממש טוב)ורציתי רק להרוג את עצמי....הלוסטראל החזיר לי את השינה,התיאבון והתפקוד.אם כי לפי דעתי אף יותר מדי.כעת יש לי יותר מדי תיאבון,השמנתי נורא,אני ישנונית כל היום ובכלל מרגישה חסרת מוטיבציה.
בצבא,ניסו כל מיני פסיכיאטרים "לשחק " לי עם המינונים ולשנות תרופות ,אבל כל תהליך כזה גרם לי לתחושות נוראיות כאילו משהו מתחפר לי מתחת לעור וחוסר שקט נוראי כמו אצל הנגמלים.לבסוף חזרתי ללוסטראל 50 מ"ג כי התופעות לוואי שלו הכי עדינות. ופשוט "נשבר" לי להיות עכבר מעבדה.אם כי,לפי דעתי לוסטראל עושה אותי אדישה וממש זומבית.הייתי רוצה להרגיש יותר חיה ופחות שמנה. סיכמנו עם הפסיכיאטרית האזרחית שלי שלא נחליף תרופה עד שאעבור בשלום את הבגרויות.השאלה שלי אם יש אולי תרופות שאינן מגבירות תיאבון
וגורמות לתחושת קהות?אני הייתי מעדיפה בכלל להפסיק עם תרופות פסיכיאטריות,אבל הבנתי שמישהי מלנכולית כמוני מטבעי בעלת סיכון גבוה לדרדר שוב למעמקי הדיכאון....
על מה הייתם ממליצים לי?מבחינת תרופה כמובן...
ואני כבר אדון עם הפסיכיאטרית שלי בפגישה הבאה....

שלום לכם, אני מאז גירושי לפני כשמונה שנים סובלת מדיכאון קל ומטופל בשני סרוקסט ביום. מדי פעם אני מרגישה חוסר עניין בחיים אבל אין לי מצב אובדני בכלל. לאחרונה החלתי לחוש שינויי מצב רוח אשר משתנים לעתים די דחופות לרגע אושר רגעי ולאחר מכן הרגשת מרה שחורה. אבל עדיין לא עד כדי איבוד שליטה על עצמי.. כאשר הייתי שלשום אצל הפסיכיטאר הוא נתן לי ליתיום שני כדורים ביום. והוסיף לי גם לסרוקסט , קסנקס. אני מאוד מפחדת מהליתיום במיוחד.הייתי רוצה את תשובתכם ופירוט לגבי הליתיום במצב שלי. אודה על תשובתכם המהירה. חיה ואט

המחשבות הכפייתיות הורגות אותי ולא נותנות לי מנוחה
אני מנסה לחשוב שטוב אבל המחשבות לא יוצאות לי מהראש
אני נוטל רסיטל 40 מ"ג האם זה מספיק למחשבות כפייתיות ?
כי לפי מה שאמר לי הפסיכיאטר שלי ש-60 מ"ג זה המקסימום
למחשבות הכפייתיות .
את הרסיטל 40 מ"ג אני נוטל כבר 13 יום ואיני מרגיש שום שינוי במחשבות
הכפייתיות .מה עושים אני כבר מיואש והפחד שלי הוא שאני לא יצא מזה
בחיים ?

ראשית ישנם מספר תכשירים שיעילים ב- OCD ולכן אל לך לאבד תקווה. זה נכון של- OCD דרוש מינון של 40 מג' רסיטל ומעלה אך ישנם אנשים שמינון של 40 מג' מספיק על מנת להגיע לאיזון. אם אחרי שבועיים של מינון 40 מג' אין שום שינוי לטובה הייתי ממליץ לעלות במינון אם אין התווית נגד. היוועץ ברופא המטפל בכל שינוי תרופתי.
בברכה,
דר' הראל

שלום רב,
התחלתי לקחת איקסל לפני 6.5 חודשים.
היות והוא הפריע לשינה הפסיכיאטר הציע לקחת ואבן לפני השינה, נוסף לטראזודיל שאני לוקחת 8 חודשים.
התחלתי במינונים איקסל 50 גר' + חצי ואבן , בגלל בעיות השינה ירדתי לאיקסל 25 גר', במשך הזמן עברתי לכדור ואבן.
לפני כשבועיים העלתי את האיקסל שוב ל-50 גר', והיות ועדיין השינה שלי לא היתה טובה, ולפני השינה הוספתי מלטונין.
הפסיכיאטר טוען שעליה במינון האיקסל תפתור את בעיית הדיכאון, ואז השינה תהיה טובה יותר.
המצב היום הוא: 100 גר' איקסל + 10 גר' ואבן + אלטרולט + מלטונין – ועדיין שנתי אינה טובה – אני מתעוררת מוקדם בבוקר ולא מצליחה להרדם שוב.
שאלותי:
1 האם יתכן שאני לא מצליחה להתרגל לאיקסל, והוא מפריע לשינה?
2 אם היום אני מרגישה יותר טוב, אך עדיין מדוכאת - האם יש טעם להמשיך בטיפול באיקסל?
אציין כי לפני שהתחלתי עם האיקסל, היתה תקופה שישנתי טוב עם טרזודיל 50 מג' (החלפתי לאלטרולט כי הטרזודיל גורם לי להיות רדומה במהלך היום).
תודה רבה

יקיצה מוקדמת וחוסר יכולת להרדם שוב הינו תסמין שכיח בדיכאון. ראשית את האיקסל כדאי לקחת בבוקר. באם עדיין אין הטבה מספקת בתסמיני הדיכאון אחרי 4 שבועות של נטילת איקסל במינון 100 מג' אולי יש לשקול להחליפו. היוועצי ברופא המטפל.
בברכה,
דר' הראל

מעוננינת במידע על התרופה רספירדל. לאיזה מצבים נותנים אותו? מה תופעות הלוואי האפשריות(כולן), האם זו תרופה שלוקחים לכל החיים או שניתן להפסיק אותה? מה ההבדל בינה לבין ליתיום?
לצערי לא מצאתי חומר באינטרנט לכן אני פונה אליכם.

תודה מראש על תשובתם,
רוני

רוני שלום,

ריספרדל היא תרופה לטיפול בחולי סכיזופרניה, השייכת לקבוצת תרופות המכונות נוגדי פסיכוזה. כמו תרופות אחרות בקבוצה זו, ריספרידל אינה מרפאת את החולים אלא מקילה את התסמינים. ריספרדל מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד.
ריספרדל נסבלת היטב על-ידי רוב החולים, גורמת פחות הפרעות בתנועה ופחות השמנה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי סכיזופרניה. במקרים נדירים עלול לגרום לתנועות לא רצוניות של העיניים, הפנים והלשון.

ליתיום מסייע בטיפול במאניה דפרסיה. ליתיום מפחית את העוצמה והתדירות של הקפיצות ממצבי ריגוש קיצוני לדיכאון עמוק המאפיינות מחלה זו. נוהגים לתת ברוב המקרים תרופה נוגדת פסיכוזה יחד עם ליתיום עד שיעילותו של הליתיום תבוא לידי ביטוי.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

שלום אירנה,

תשובתך היתה יותר ממספקת.
תודה רבה.

האם תוכלי להרחיב ממש רק בכמה מילים בודדות על סכיזופרניה. אני מניחה שיתא לך לראות חולים במחלה ואשמח לשמוע על החיים איתה, האם הם חיים באופן נורמלי עם התרופות או שהם זקוקים לאישפוז תמידי? האם קיימת סכנה ואם כן מהי?מ האם הם מסוכנים לעצמם או גם לציבור? וכו'...

רב תודות,
אני כמעט מתביישת לומר שאני בורה בנושא ומאחר וקיימות דעות קדומות רבות חשוב לי לדעת ממקור ראשון את האמת.
רוני

שלום לך,

אני מכירה אנשים רבים שמשתקמים מסכיזופרניה, חוזרים לחי החברה ואף עובדים בשוק העבודה הרגיל (תוך תמיכה). הכל תלוי בחומרת המצב שהוא שונה מאדם לאדם. תמיד יש סכנה שאפיזודות פסיכוטיות יכולות להופיע שוב (בדרך כלל כתוצאה ממצבי לחץ חיצוני או פנימי). בחברה שלנו ישנם אירגונים רבים שעוזרים בתהליך השיקום: אמותת אנוש, אלמוג, צ'אימס, תעסוקה בדרך אחרת, עמיתים וכו'.

מידע רחב על המחלה ניתן למצוא באינטרת.

אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

את ההודעה הקודמת שלי.

אשמח להמלצה על פסיכאטר שתמתחה ב CTB . ששיך למכבי, אני מתל אביב. אבל לא משנה לי לנסוע לשרון\ראשון ומה שצריך.. +/_. בקשר לטיפול תרפיה קונגטיבי
עד כמה זה מחייב? (האם יש דרך מכבי?) אני שואלת כי אני עכשיו מוציאה כספים לפסיכולוגית תעסוקתית שמכוונת לקוי למידה והאם זה מספיק?
תודה

את צריכה לפנות לקופה שלך ולברר שם.

מאחלת לך הצלחה!

בברכה,

קצת מאוחר מידי בשביל זה.. הנזק כבר נגרם לי..
מה עוד שאף אחד חוץ ממני לא צריך לסבול את הסבל הנוראי הזה והעוול הנוראי הזה שנגרם לי מאבחנה לא נכונה וטיפול לקוי..

אבל תודה..
כך היא האנושות לא?

זה שהייתי שונה.. מה זה משנה..
ובסופו של דבר.. אין שם אלוהים למעלה בשמיים שיעניש את אלו שמגיע להם להעניש..
אז במקרה שלי אני מקרה אבוד..
ואני לא מאמין בגורל .. וב"כך זה נועד להיות".

קרה לי מה שקרה לי ואני רק יכול לקוות שיפרצו פה מלחמות בעולם וכל האנושות תמחק..

שלום לך,

צר לי על הרגשתך! אתה מרגיש אבוד! חשוב לי לציין שתמיד אפשר לתקן! אל תתיאש! אל תפסיק לנסות לשנות את מצבך. יש דברים שתלויים בך - עשה אותם כדי לעזור לעצמך להרגיש טוב יותר. יש עוד בסביבה אנשים טובים ורופאים מקצויעים שיכולים לעזור לך. אל תבטל אותם! לא כדאי לשפוך את המים עם התינוק.

מאחלת לך הצלחה בהמשך!

בברכה,

שלום רב,
מיזה קרוב לשנתיים אני נוטל סימבלתה במינון 60 מ"ג עקב דכאון. יש שיפור מהתקופה שלפני.
תופעת הלוואי שהכי מפריעה לי היא בתחום המיני: קושי להגיע לזיקפה, קושי רב בשפיכה, ועוד. (אציין שאני בן 24).
איך - אם ניתן - לבטל או להפחית את זה?

בתודה מראש

שלום לך. סימבלטה בהחלט יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד המיני. במקרה כזה שוב נשקלת התועלת מול המחיר. באם ניסית תכשירים מסוגים אחרים ולא הייתה תגובה ואחרי ניסיונות מרובים סימבלטה עזרה מאוד במצבך לא הייתי מחליף והייתי מנסה טיפול בויאגרה לשיפור הזיקפה או תכשירים אחרים שהוכיחו יעילות בהפרעות שונות בתפקוד מיני כתוצאה מתרופות. באם לא היה ניסיון מספק בתכשירים ממשפחות אחרות הייתי מנסה להחליף תרופה. בגילך התפקוד המיני הינו תפקוד חיוני ביותר לבריאותך.
בברכה,
דר' הראל

שלום,

אני נוטלת רסיטל 5 שבועות , 4 שבועות 20 מג' +שבוע של 30 מג'.
לאחר 4 שבועות הראשונים היתה לי נסיגה ולכן העלתי ל-30מ'.
כיום יש לי אי שקט נוראי וגם רעד לכן נוטלת במשך היום ואבן/קלונקס שמרגיעים אך עושים אותי כמו זומביט ואני נורא חלשה.
בזמנו לפני מס' שנים סרוקסט מאוד עזר לי בדיכאון הקשה אך אני לא זוכרת תוך כמה זמן , במשך השנים עברתי לרסיטל שהיה גם בסדר.
מתי אוכל לדעת אם כדאי לחזור לסרוקסט? אני יכולה להתמודד עם תופעות הלוואי שלו (בעיה בתפקוד המיני ,השמנה ועצירות) העיקר שירגיע אותי. ובמשך הזמן לעבור לרסיטל (אולי אחרי שנה)
במידה וניתן האם אפשר להפסיק בבת אחת ולהתחיל סרוקסט? או שמומלץ להעלות את מינון הרסיטל ל-40מג'?(כמובן בהתייעצות עם הרופא).
קצת אין לי אמון ברסיטל ,לא יודעת למה?

אודה לעזרתכם.

כמו שתיארת בטיפול התרופתי באים בחשבון שיקולים מרובים כמו תגובות בעבר לטיפול תרופתי, תופעות לואי בעבר ובהווה ותגובה חלקית או מלאה לטיפול בהווה במינון נמוך. המהלך שתיארת הינו מורכב. באם אין תגובה בכלל בחמישה שבועות של טיפול הייתי ממליץ להחליף טיפול כשיש אופציות נוספות מלבד רסיטל וסרוקסאט. באם יש תגובה חלקית הייתי מנסה לעלות ל- 40 מג'. בכל מקרה אני ממליץ להיוועץ ברופא המטפל שיודע עלייך יותר ולכן שיקול הדעת שלו יהיה מבוסס יותר.
בברכה,
דר' הראל

הסיבה שנשלחתי לאישפוז בכפייה, היתא חי חברה שלי לשעבר חיפשה נקמה לאחר שהעפתי אותה מהבית והחליטיה להעליל עלי שהיתי מכה אותה למרות שמעולם לא קרה הדבר.

מעבר אל כך עוד סיבה שחשבו שראוי יהיה שאני אעבור הסתכלות לפני האישפוז בכפייה
היא העובדה שפעם עשיתי מעשה שהקפיץ את המשטרה.. וזה היה שבשעות הלילה הלא מוקדמות ולא מאוחרות. פתחתי את החלון והתחלתי לצעוק כל מיני דברים זוואתים וזה היה מבחירה.. ועשיתי בחירה זו כי רציתי לגרום לכך ששוטרים יזיזו את התחת שלהם, וימצאו את עצמם מגיעים לביתי סתם..והסיבה שעשיתי כך היא העובדה שאני התלוננתי מספר פעמים במשטרה על בחורה שהטרידה אותי טלפונית והביאה אותי לעוגמת נפש, והם לא עשו כלום בנידון, רק סגרו את התיק מחוסר עניין לציבור..
ועוד דבר נוסף זה העובדה שפעם אחת שכבתי על המדרכה, במשך חצי שעה, ואז סתם ישבתי שם כמה שעות ודיברתי עם בחורה זרה שהחליטה לעצור לידי,
אבל כאשר שכבתי חצי שעה, אני שכבתי כי אותה חברה לשעבר (זה היה אחרי שנפרדנו), היא בן אדם די קשה והיא עצמה חולת נפש (מהסוג שמצליחים להסוות את עצמם וחיים עם המחלה שלהם- אך יבוא יום זה כמעט בטוח שיגלו את המחלות שלה), ואני בחרתי לשכב שם כי ידעתי שהיא תעבור שם בסביבה ורציתי למשוך את תשומת ליבה אלי בצורה הזאת כי מיציתי את כל הדרכים הרגשיות האחרות ואותה הפעם רציתי לעשות משהו קצת קיצוני בכדי שזה יהיה מה שיקבע אם נמצא את עצמנו בונים את המערכת יחסים כמו שצריך או באמת נפרדים..

בהסתכלות שעברתי .. הפסיכיאטר השקיעה דקות מאוד קצרות.. ואיבחן אותי בצורה מאוד שגויה..
מאוד קל לשים תווית על אדם, במיוחד שיש לך את האמצעים לכך ואינך צריך שאף אחד יגבה אותך.

אז תודה רבה לך על כך שענית לי.. אבל אני נכנסתי לאישפוז ללא מחלת נפש, אולי הפרעה קלה, שהיתה עוברת תוך מספר ימים ואכן עברה..עברה עוד לפני שהתאשפזתי.

אך כיום אני מוצא את עצמי במצב מאוד קשה שהסברתי לך אותו בשלושת הפוסטים שרשמתי..
אבל די ברור. שאינך יכול לעזור לי. במיוחד לא אחרי שמה שגרם למצב הזה זה אנשים שעוסקים באותו מקצוע כמו שלך..

מאוד מצער אותי שאדם במעמד שלך ואחרים כמוך לא יודעים לקחת אחריות.
לבוא ולהגיד לי במילים אחרות שאני נמצא במצב של הכחשה. זה מעשה מאוד מגונה ולגמרי חסר מחשבה.

אין לך ואחרים כמוך מקום לחשוב שאתם עושים טעויות?
אם אני לא טועה מי שחושב שהוא לא עושה טעויות מסרב לקחת אחריות וכל שאר הדברים שאני יכול לציין, זה דבר בפני עצמו שמצריך שאתה ואחרים כמוך תקבלו כדורים,- אנטי פסיכוטיים..
אני ממליץ לך לנסות.. ואלי במקרה שלך זה עוד עלול לעזור

במקרה שלי.. עוד לא קם הפסיכיאטר.. שיבוא ויעזור..
ואני די בטוח שזה כך בגלל חוסר ההבנה שלכם בפסיכולוגיה ונהזקים הפסיכולוגיים והנפשיים שאתם יכולים לגרום מלבד אנשים אחרים שאולי להם הצלחתם לעזור..

זה לא חכמה לבוא אבל ולהגיד לי את מה שאתה אמרת..
שלוש אפשרויות יש לי..

שלום לך,

צר לי על הרגשתך, הייתי מציעה לך לא להתייאש. לא כולם אותו דבר! אם התאכזבת מפסיכיאטרים שטיפלו בך, יש עוד רופאים מאוד מקצויעים וכדאי לך פנות לרופא אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת.
אני בטוחה שישנם רופאים רבים שיכולים לעזור לך אתה רק צריך לפנות ולאפשר להם זאת.

שיהיה לך הרבה הצלחה בדרכך!

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

אשמח להציג את הבעיה הסצפציפית שלי. כי אני שוקלת עם לבקש הפניה לפסיכאטר ולהתחיל עם כדורים.

אנסה לקצר. ואשמח עם תעזור בתשובתך.



אז שמי רעות (שם חסוי) משוחררת מצהל משנת 2006.

אני לקוית למידה. ובתיכון העבירו אותי לבית ספר של מופרעים בגלל זה..

אין לי בגרויות ואני לא יודעת אנגלית. אני בת 21.5

הכל מתחיל מהרגע שהתגייסתי לצבא שאיבדו את האיבחונים שלי ונתנו לי תפקיד מבצעי לחוץ ובהול. כ"כ לחוץ שהייתי הולכת לשרותים, היו צועקים לי איפה אני? וכל הזמן עוד עבודות ולא הסתדרתי שם היה לי קשה ולא האמינו לי שקשה לי.

עד שהגיעה היום שבו התחלתי לא להרגיש טוב, הייתי מתעוררת כל יום ב 6:30 ויושבת שעות בשרותים לא מבינה מה קורה.. המשיך ואקצר.

שהיה לי צניחת רקטום ורקטוצלה ואנטרוצלה לפני שנתיים ועברתי ניתוח ושיקום לאט לאט.

מאז התחילו לי כל מיני פוביות. פעם אחת קמתי באמצע הלילה ואחותי ואמא שלי הקיאו ולא הרגישו טוב אז לא ישנתי לילות ומאז פחדתי כל הזמן שאני לא אשן שוב. ממש פוביה שלא יצאתי ממנה רק אחרי טיפול פסיכולוגי, זה נגמר ממזמן, תקופה שלמה הפסקתי עם טיפול הפסיכולוגי ואני יודעת שעם כל דבר אתמודד והגיעה נורא חדש. הייתי באיזה מקום והייתי רעבה ולא היה איתי אוכל, ואחרי זה לא משנה מה אכלתי כל הזמן נהייתי רעבה . והיום יש לי ממש ממש פוביה מלהיות רעבה.. אני עובדת על עצמי ואני בכוונה רעבה. אבל העניין אצלי זה לא מה שאני מספרת זה הלחץ והחוסר פרופורציות שמסביב לכל הבעיות. כי כל פעם מופיעה משהו חדש.

אני הולכת לטיפול בשיטת גרינברג אני כל הזמן נתפסת ובמן לחץ תמידי וחוסר סבלנות. בזכות השיטה הפסקתי להתרוקן מחוקנים ולהקשיב לגוף. אבל אני מתרוקנת עדיין לא בטבעיות כי השריר שם תפוס, כי אני נהייתי בן אדם כזה. וזה הגיעה לשלב שאין לי אורח תקין נוורמלי מכל דבר אני מפחדת. אפילו שחשבתי על כדורים ישר אני רצה ומה ארצה שירצה להפסיק אותם?

בטח ממש אפחד. ולא ארצה ואם הם יהרסו לי את החיים? אבל איכות חיים טובה אין לי עכשיו. ואני רוצה לעזור לעצמי. ופיתחתי כבר תלות גם בשיטת גרינברג(אני מפחדת לא לבוא שבועיים.. כדי שאני לא יהיה צריכה שוב חוקנים) ואני מפחדת לא לבוא לפסיכולוגית. כל הזמן טלפונים ומרגיעים אותי ואז אני ממשיכה. כל היום אני הולכת עם מנטרות בראש.. פשוט אין לי איכות חיים. וזהו אבא שלי נפטר לפני חודש וקצת.. והחלטתי שהחיים מתישהו יגמרו, ולסבול אני פשוט לא מוכנה יותר. אני כל הזמן נתפסת אפילו פחדתי לכתוב לך עכשיו את ההודעה הזאת כי עכשיו לילה מאוחר ושזה לא יעשה לי. וממש הקדשתי לזה מחשבה. אני רוצה להפתח בחיים, וניסתי טיפולים שעזרו לי, אבל הגעתי למצב שאני מרגישה שדי מספיק. זה גם כבר הוצאה בשבילי וגם אני רוצה להרגיש מזה לחיות. הכל אצלי לפחות היה בחישובים, אני רוצה שיהיה לי טוב.

אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

שלום לך,

טיפול תרופתי משולב עם תרפיה התנהגותית - קוגניתיבית יכול לעזור לך להחזיר את איכות החיים. הייתי מציעה לך לפנות לפסיכיאטר שמתמצא בטיפול CBT או לקבל טיפול תרופתי ותרפיה אצל שני מטפלים שונים. התרופות יקלו על התחושות ויאפשרו ללמוד ליישם את היכולות שלך ולהתאים אותם לחיים שלך (גם אם אובחנת כסובלת מליקויי למידה את יכולה לחייות חיים מלאים, איכותיים ולאושרים).

מאכלת לך הרבה הצלחה!

בברכה,

אפשרות אחת, פשוט לחכות.. ולראות אם אי פעם אחלים מהנזק שנוצר לי מהכדורים הפסיכיאטריים.
-אגב אני לא מעשן חשיש יותר ולא מעשן שום דבר אחר מלבד סיגריות

אפשרות שנייה- לקחת כדורים , ולמצוא את עצמי בבור שלעולם לא אצא ממנו כי מה שיתנו לי סביר להניח יהיה לא נכון..

אפשרות שלישית.. - להתרכז בכך שמבלי להכיר אותי ומבלי להעמיק לגבי ולאבחן אותי כמו שצריך...
קבעו שאני משהו מסוים.. אז להתרכז בזה ובכל דרך אפשרית להביא את עצמי למצב שבו כן תהיה
לי מחלת נפש. ואז שיטפלו בה..

הפסיכיאטריה שלכם היא משחק מאוד לא הוגן על חיי אדם..

אני אחד מאלו שלא עזרתם.
הרסתם
עם הקביעות שקבעתם לגבי, התוויות שהצמדתם עלי, חוסר האחריות שלכם. האצבע המאשימה שלכם.הכדורים שלכם.

אין לי מושג למה בחרתם במקצוע הזה, אך אם זה היה בשביל לעזור לאנשים.
ואותי. אותי פספסתם ובגדול.
אז אתם לא ממש מצליחים.

וזה מאוד לא מעורר נחמה להבין שהכל תלוי בי ואין דבר שאני מסוגל לעשות במצב זה.

שלום לך,

צר לי על הרגשתך, הייתי מציעה לך לא להתייאש. לא כולם אותו דבר! אם התאכזבת מפסיכיאטרים שטיפלו בך, יש עוד רופאים מאוד מקצויעים וכדאי לך פנות לרופא אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת.
אני בטוחה שישנם רופאים רבים שיכולים לעזור לך אתה רק צריך לפנות ולאפשר להם זאת.

שיהיה לך הרבה הצלחה בדרכך!

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

גילינו את התופעה הבאה שקיימת אצל אשת אחי:
היא נוהגת לקנות בגדים חדשים לילד, להלביש לו פעם אחת בלבד ואז לזרוק אותם. אין אצלה לכבס וללבוש שוב. כמו כן אחי טוען שהיא כל הזמן זורקת גם לו את הבגדים.
האם היא פסיכית?? יש לתופעה הזו שם בעולם הפסיכיאטרי?

לילי שלום
לא ניתן לעשות אבחנה כך, כדי קובם לבדוק איתה מדוע היא נוהגת כך ובהמשך להביאה להערכה מקצועים

אני סובל מחרדות פחדים ומחשבות כפייתיות התחלתי ליטול רסיטל 40 מ"ג לפי שבוע ויום בדיוק ויש לי עדיין חרדות ומחשבות כפייתיות , מה עושים ?

ומתי זה ישפיע במלואו ?

לקובי שלום
לוקח כ 2-4 שבועות

רוב הפסיכיאטרים בכלל לא למדו פסיכולוגיה, כל מה שהם מבינים זה כדורים, יתנו אף כדורים למצב שאפילו לא צריך. יש להיזהר כי עליהם אין עין בוחנת. שתבדוק אם הם עושים את המעשה הנכון, הם לא צריכים לקחת אחריות, הם פשוט צורה מאוד מתוחכמת של רוצח סאדיסט

אני לא מבין מה הבעיה שלך.
הם לא למדו פסיכולוגיה כי זאת התמחות אחרת וכדורים כי זה הרבה מהתחום שלהם. איך אתה קובע שהם נותנים כדורים למצבים שלא צריך?!
יש פה בפורום בסכך הכל פסיכיאטרים, אנשים משכילים שאוהבים לעזור ונותנים מהזמן שלהם פה בפורום כדי לעזור אז אם הם לא נראים לך כל כך אתה לא חייב להתייעץ איתם. ואף אחד לא חייב. פסיכיאטרים יקרים אין לכם מה לענות לו הוא לא שווה התייחסות ואני חושב שרשמתי מספיק בשביל לענות לו.

אתה לא מספר את הרקע למסכנות שלך אבל אתה משתמש בהכללה גסה ביותר וכך אתה יכול להשפיע באופן שלילי על אחרים שזקוקים להכוונה

אני בן 24 וכבר שכבתי עם יותר מ-500 אנשים, כולל מין לא מוגן, מין אלים והפרשות. אני לא מצליח לבקר את עצמי, לא מצליח לעצור את זה. החיים שלי נהרסים לי....אני לא מצליח להתרכז, מתפקד בקושי רב.

האם יש תרופה שיכולה להפסיק את זה ? בבקשה האם פסיכיאטר הוא הכתובת? תציל אותי

אני מנסה לשמור על חיים יציבים אבל מגיל 9 ועד עכשיו אני לא מצליח לבקר את עצמי. חסמתי את כל אתרי האינטרנט בבית שלי. אני לא יוצר קשר עם אנשים ...אני משתדל שהשיחות שלי יהיו תמציתיות ככל האפשר,ובטח שלא יסובו סביב מין או כל נושא עקיף הקשור אליו.

אני נמצא במע' יחסים כבר 6 שנים ...עם אהבת חיי הגדולה שאחרי שגיליתי לה הכל התנתה את המשך הקשר בטיפול דחוף... זה מפריע להתרכז ולתפקד ועד שאני לא מוצא פוקרן אני לא רגוע

נ.ב : למען הסר חשש אני לא נמשך בשום אופן לילדים או בני נוער, ההיפך רובם מבוגרים ממני בעשרות שנים או בסביבות גילי.

ועדיין זה לא מנחם אותי. הבעיה היא איומה... אני שוקל כל מיני פתרונות הזויים כדי לפתור את הבעיות כמו לקיחת הורמונים לדיכוי הדחף (עדיין לא ניסתי אבל שוקל)..

אני בן אדם משכיל בעל תואר שני .. עם יציבות כלכלית והכל אבל הכל קורס סביבי . זה לא יחזיק מעמד ככה. אני חייב להעלים את זה .. לא יכול להמשיך לבודד את עצמי מהכל

מה עושים?

אני מצטער אך אינני מומכה להתמכרות למין. תפנה לפורום המתאים ב BeOk

שלום רב
אני כבר נושא הרבה זמן מלמצוא את הבעיה אצלי.
אני חסר רגש לכלום.
שום דבר לא מעניין אותי.
אני לא אוהב שום דבר לעשות.
חבר מספר לי משהו זה לא מעניין אותי כל מה שהוא יספר
מישהו שהכרתי נהרג לפני כמה ימים אפילו לא הרגשתי עצב
לכלוך בחדר, בלאגן שום דבר לא מזיז לי
שאני שומע שיר יפה אני לא באמת נהנה ממנו ו"מרגיש בפנים" שהוא יפה. אמנם אני יודע לזהות אבל לא נהנה ממנו. כמו לדוגמא שגבר (סטרייט) יכול להגיד על גבר אחר אם הוא חתיך או לא אבל לא נמשך אליו באמת ככה אני מרגיש כלפי הכל..
מה יכולה להיות הבעיה אצלי לחוסר רגש הזה?

המון תודה!

אתה נשמע מדוכא!!
אחד מהסימפטומים החזקים בדיכאון הינו anhedonia מילה שמתארת מצב של חוסר הנאה מוחלט.
תפנה לטיפול!!

שלום רב

אני נוטלת ליתיום כשבוע ויום היום עשיתי בדיקות דם והליתיום יצא גבוהה 1.48.

אני לוקחת 4 כדורים ביום. הפסיכיאטר שלי בחו"ל והרופא משפחה אמר לי שכדאי להוריד כדור אחד. האם זה מה שאני צריכה לעשות? ומה זה אומר שאחרי ככ מעט זמן הרמה כה גבוהה ואני עוד לא חזרתי לעצמי האם זה קשור? או צריך להדאיג אותי שעוד לא חזרתי לעצמי עם רמה כה גבוהה? וגם יש לי רעד במשך כל היום ובבוקר הרעד מאוד חריף בעיקר כשאני מתעוררת משינה. מה לעשות???

בברכה

ללולי שלום
רופא המשפחה צודק, עליך להקטין את רמת הליטים וגם לחשות איתו מדוע הגעת לרמה גבוהה זו. תעזי זאת מיידית ותבדקי את הרמה שוב העבור 5 ימים