שלום רב !
אכן אני יכול להבין את הסבל שלך ומצטער על החוויה של משפחתך.
אכן אשפוז כפוי זה חוויה קשה , מי שמוציא זאת בהוראתו , זה פסיכיאטר מחוזי.
תמוה הענין שהצוות מסרב לשתף אותכם בתוכנית הטיפול.
האשפוז הכפוי מטרתו להציל חיים, ללא האשפוז הכפוי רבים מהמטופלים היו מתים..
האשפוז הכפוי מהווה סוגיה אתית , משפטית ורפואית , אשר לא תמיד פשוטה.
אשר לגבי זכויותכם:
1. לכל מטופל זכות לייצוג על ידי עו''ד מהסיוע הציבורי , במקרה פלילי יצוג מהסניגוריה הציבורית.
2. עליכם לבקש פגישה מסודרת עם מנהל המחלקה
3. יש לכם זכות לפנות לפניות הציבור של המוסד הרפואי ולשתף אותו בתלונותכם.
4. יש לכם את הזכות לשכור עו''ד פרטי לשם התערבות ( לא תמיד יכול לעשות יותר מהעו''ד שמקבלים חינם מהסיוע המשפטי)
5. לפנות למנהל המוסד ולדרוש זכויות.
6. לערער על החלטת וועדה פסיכיאטרית בנוכחות עו''ד בבית משפט מחוזי ( לפעמים עד שהדברים זזים שם המטופל/ת משתחררים)
מניסיון - העבודה במחלקות סגורות היא כפויית טובה :
מצד אחד הרופאים מתמודדים עם המצבים הקשים ביותר, מצילים חיים ועושים את העבודה הקשה והמורכבת ביותר בפסיכיאטריה ומצד שני נקרעים רגשית מול החוויה הקשה של כפייה , הלחץ של המטופלים והמשפחות והתערבות עורכי הדין.
אני ממליץ שתנסו למצוא דרך לשיחה נעימה עם הצוות ושיתוף פעולה.
שיתוף פעולה של משפחתך ועזרה ברגיעה של אחותך יביא לשיפור מהיר יותר ושיחרורה.
בהצלחה !
לפרטים נוספים ולפירוט החוק : מומלץ לחפש בגוגל: החוק לטיפול בחולי הנפש