שלום רב,
בן 28. מזה כ-8 שנים מטופל בסרוקסט 30 מ"ג. נרשם במקור ע"י אורולוג לטיפול בשפיכה מוקדמת.
במקביל לתוצאות הטובות לבעיה שלשמה נרשמה התרופה היו גם "תופעות לוואי" חיוביות כגון: מצב רוח משופר, חוסר צומת לב למטרדים וסוג של גההות רגשית שהייתה מבורכת באותה התקופה.
מספר פעמים ניסיתי להפסיק התרופה בהדרגה, אך במקביל לירידה במינון חשתי חוסר מוטיבציה להמשיך ולקדם מספר פרוייקטים שאני עובד עליהם במהלך השנתיים האתרונות, דבר שלא יכולתי להרשות לעצמי.
לפני כחודש הבחנתי שאינני לוקח עוד את התרופה באופן תדיר והחלטתי לנסות להפסיק לגמרי. במשך כשבועיים ללא התרופה, תופעות הגמילה היחידה שהיו לי הן עצבנות מוגברת וחוסר סבלנות.
לפני כשבוע החלו להופיע מחשבות עצובות\נוסטלגיות (דבר שלא הכרתי ב8 השנים האחרונות) וכן נדודי שינה קשים, עד כדי מצב של 0 שעות שינה בלילה.
הטרידו אותי מחשבות מהיומיום וכשהלילה התקדם החחלתי לחשוב על העובדה שאינני מצליח להרדם ואיך זה ישפיע עלי למחרת, דבר שרק העצים את תחושת התסכול וחוסר היכולת לישון.
ניסיתי לקחת מלוטונין אבל בהצלחה חלקית (שינה של מספר שעות קטן, לא רציפה).
היום בבוקר "נכנעתי" לתופעות המתוארות וחזרתי לקחת את התרופה.
השאלות שלי הן כדלהלן:
1. האם יש סיכון בהמשך לקיחת התרופה, כלומר האם יש תופעות לוואי פיזיולוגיות שמופיעות אחרי שימוש כה ממושך בתרופה?
2. האם עצם החזרה לתרופה אמורה להעלים את תופעות הלוואי האלו?
3. האם קיים איזשהו פרוטוקול\טיפול\הליך להפסקת התרופה כשאר תופעות הלוואי נסבלות?
בתודה, אבי.