שמי עדינה בת 18 וחצי, אני סובלת מ ocd ברמה חמורה ומהפרעת אישיות גבולית.
לפני כשנה היו לי טקסים וכרגע אין לי, הייתי מטופלת בסימבאלה, ציפרלקס, וריספרדל.
והחרדות נירגעו.
כיום אני מטופלת ב30 מג' ציפרלקס ו 1 מג' ריספרדל.
אין לי טקסים אני חושבת, יש לי אובססיה להיתייעץ עם אנשים כל הזמן, אולי זה הטקס?
אני מאז ומתמיד הייתי ילדה עדינה ורגישה ועברתי סוג של התעללות נפשית בבתי הספר, לא הייתי ילדה מקובלת ודי הייתי "הבדיחה" של הכיתה. יכול להיות שזה קשור?
אני כיום משלבת טיפול קוגנטיבי, ללא טיפול התנהגותי.
אבל טיפול זה יועיל רק ל ocd, הבנתי שמה שיכול לעזור להפרעת אישיות גבולית זה פסיכותרפיה.
מה המלצתך?
והאם כדאי להתחיל את שניהם בו-זמנית, או לסיים אחד ולהתחיל עם השני?
האבחנה של הפסיכיאטר בכמה מילים היא -
הפרעת חרדה ocd חמור עם היעדר תובנה
הפרעת אישיות גבולית
התקפי פניקה