היי דליה,
ברוכה הבאה לפורום, אני מבינה שהמצוקה של בעלך משפיעה עליך מאוד ואת רוצה לעזור לו כעת. אך להפסיק להשתמש בחשיש כמו בכל חומר ממכר כרוך בהכרה בבעיית ההתמכרות. כמו כן, חשיפה לאנשים עם בעיה דומה מאפשרת הזדהות וקבלת כוח להתמודד עם ההתמכרות. אני מבינה שבעלך מתבייש, אולם כיצד יסייע לעצמו אם ימשיך להתבייש-לפעמים הבושה מחפה על פחד, פחד משינוי.אני בכלל תוהה אם יש לו מוטיבציה כמו שלך לשינוי?. לקח לבעלך 20 שנה להודות שהוא רוצה להפסיק, אך העם הוא מוכן להתאמץ בשביל לעשות את השינוי?
לשאלתך- בכל עיר יש יחידה לטיפול בנפגעי סמים, את פונה למחלקה לשירותים חברתיים בעיר והם מפנים אותך (כמעט ולא משלמים בעבור זה). דרכם גם ניתן לפנות לפסיכיאטר שנותן מענה לאנשים שסובלים מהתמכרות.
תמיד את יכולה להצטרף לקבוצה לנשות מכורים, שם את יכולה להתחבר לנשים במצבך ולקבל ידע, תמיכה וחברות לדרך- יש אחת ביחידה לנפגעי סמים בדרום תל אביב ואולי נוספות באזורים שונים בארץ.