בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
שלום קוראים לי ליר ואני בת 18 כשהייתי קטנה סבלתי מנידוי חברתי יש לציין שבבית לא קיבלתי תמיכה אלה די הוזנחתי .בגיל 11 גיליתי שאני רגישה מאוד ולוקחת דברים ללב עם הזמן התחזקו אצלי החרדות בצורה בילתי רגילה את זאת אני מסיקה כשאני משווה את תגובותי לתגובותם של אחרים לחוויות דומות אני מודעת שלכל אחד אופי שונה אבל לי אישית קשה ביותר אני לא יכולה לצאת מהבית אני מפחדת מכל דבר מפחדת ממבטים של אנשים אני לא יכולה לינסוע באוטובוס כי אני מרגישה שמסתכלים עלי אני חיבת לכבות את האור בבית כי אם הוא יהיה דולק אני מרגישה שמסתכלים עלי אני מפחדת לריב עם חברות יש לי המון ריגשי נחיתות למרות שמצד שני יש לי ביטחון ואני מדברת עם אנשים רגיל אני הולכת ברחוב ומרגישה שמסתכלים עלי אני עומדת במקום שיש אנשים ומרגישה שמסתכלים עלי זה מטרידד אותיי הרגש וההיגיון שלי מפנים גב אחד לשני אסמח לקבל תשובה במיידי
 
ד''ר אודי אורן  
16:03 30.07.10
שלום רב,
את מתארת קושי מתמשך שבודאי משפיע על בטחונך העצמי, מצב רוחך, והתנהגותך.
קשה לי על סמך המייל שלך לקבוע בוודאות ממה את סובלת אך ברור לי מהתאור, שכדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. מטפל התנהגותי - קוגניטיבי עשוי בהחלט לעזור לך בטיפול ממוקד יחסית.
בהצלחה,
אודי
 
פלוני
13:50 29.07.10
צהריים טובים.
מתישהו פתאום המצאתי שמישהו אנס אותי שישנתי וממש התחלתילהאמין בזה בלי סיבה...בבקשה תגידו לי מה זה ..
תודה
 
ד''ר אודי אורן  
15:59 30.07.10
שלום רב,
אין לי שום אפשרות לתת תשובה רצינית על בסיס מידע כל כך מוגבל.
יכול להיות שמדובר בחלום, בחלום בהקיץ, או בארוע אמיתי.
אם המחשבה על הנושא הזה תמשיך, אני ממליץ לך לפנות לטיפול.
בהצלחה,
אודי
 
קרן
18:35 27.07.10
שלום, מהו הטיפול המומלץ ביותר עבור היפוכונדריה והאם באמת ניתן להרפא מזה?
 
ד''ר אודי אורן  
15:56 30.07.10
לכרמית שלום,
הספרות המקצועית מצביעה על טיפול בתרופות ממשפחת ה-SSRI וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי כטיפולים המומלצים. אני הייתי ממליץ כמו כן על טיפול בשיטת ה-EMDR, מכיוון שרבים המקרים שבהם מתפתח הקושי בעקבות ארועי חיים שונים.
בהצלחה,
אודי
 
אמיל
00:52 30.07.10
אני בת 17 ומאז שאני בת 10 יש לי נטייה לגרד את הראש שלי גם כשהוא לא מגרד אין לי כינים השיער בריא ונראה טוב אבל אני לא שולטת בדחף הזה להוציא קשקשים אחרי שאני מוציאה קשקשים אני חשה הקלה אני חופפת את השיער שלוש פעמים בשבוע כדי לנקות מהקשקשים לא נעים לי וקשה אך הדחף בילתי נשלט כל ראשי מלא קשקשים אחרי שאני מוציאה קשקשים עד כדי פצעים מרגישה טוב יתרה מזאת הלכתי לרופאי עור ולא מצאו אצלי כלום אומרים שהכל תיקן למרות שאני מגיל מאוד צעיר מרגישה שמגרד לי באצבעות אני מקלפת את העור לא עוזר לי נורא מגרד אני שמה כל משכה לא עוזר לי בילתי ניסבל כל אלפי רופאי העור שהייתי אצלם אומרים לי אותה תשובה שאין לי כלום שם בבקשהה תעזרו לי אולי זה משהו נפשי ? חשוב לי לצין כמובן אין לי שום נטייה לאובדנות אני לא חותכת את עצמי או משהו.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:28 30.07.10
את סובלת מהפרעה כפייתית קלה. פני לטיפול אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. (ואל חשש - הטיפול הזה יהיה שונה מאד מהטיפול הפסיכולוגי שעברת כילדה. כאן מדובר בטיפול ייעודי אליו את ניגשת כנערה בוגרת.) בהצלחה!
 
לימור
23:43 26.07.10
יש לי בעיה שמטרידה אותי המון זמן. לפני כשנה עברתי התקף חרדה בעקבות לחץ ממושך, בהתחלה חשבתי שיש לי בעיה בריאותית כשהבנתי שהבעיה היא נפשית, פיתחתי פחד משיגעון קראתי המון על כל מיני תסמינים ופשוט ייחסתי אותם לעצמי עד שממש התחלתי לחשוב כל מיני מחשבות אבסורדיות מעין מחשבות שווא, אני מודעת שהמחשבות אינן נכונות ובכל זאת כל פעם צצה לי מחשבה אחרת שממש מבהילה אותי.
יכול להיות שאני פוחדת משיגעון כמו שיש היפוכנדר שפוחד ממחלות ומרגיש כל מיני תסמינים
אולי המחשבות שאני חושבת הם בגלל הפרעה מסויימת?
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:23 27.07.10
הפחד מלהשתגע הוא אולי הפחד השכיח ביותר אצל מי שחווה התקפי חרדה. ואין זה פלא - התקף חרדה אינו שונה בפועל מהתגובה הטבעית ללחץ, אלא שהוא קורה לכאורה ללא קשר לשום דבר. אם היית חווה "התקף חרדה" בזמן שביתך נחרב בזמן רעידת אדמה, לא עלינו, היית מקבלת את החוויה כתגובה נורמלית לגמרי לאסון. אבל כשחווים התקף דומה ללא סיבה לכאורה, כשאת מנסה להרגע מול הטלויזיה בסופו של יום רגיל לגמרי, למשל - זה כבר נתפס כמשהו מטורף ולא נורמלי, המפחיד שבעתיים כשלעצמו. מה שאת צריכה כדי לפתור את הבעיה זה שתיים-שלוש שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה. (ולידע כללי - אדם אחד מתוך חמישה חווה חרדה מתישהו בחייו. ולא, אין לזה קשר לשיגעון ואי אפשר להשתגע מזה - המשוגע, או "פסיכוטי" בלשון מקצועית, מאופיין בניתוק מהמציאות; ואילו האדם החרד, בקצה השני, "מחובר מדי" למציאות. מדובר בשתי תופעות שונות לגמרי שאין קשר ביניהן.)
 
לימור
21:32 27.07.10
 
לירון שמש
16:35 25.07.10
אני לוקחת כבר 4-5 שנים רסיטל (20 מ') בעקבות חרדה.
ואני חייבת עזרה!
אני כבר שבוע בלי הכדור, מיום ראשון שעבר עד היום (ראשון) ואני מרגישה בראש כמו זרמים.
זה לא קבוע, זה כמו מן זרם כזה-או סחרחורת קלה של 2 שניות, ואז זה נעלם וחוזר כל כמה דק'.
אני לא יודעת בדיוק להסביר את התחושה. ואני חושבת גם שנעלמה לי השינה, קשה לי להרדם מאז, כאילו המוח שלי בפעולה שלא מפסיקה. ואני אחת שאוהבת לישון ויכולה ליעון שעות על גבי שעות.

אני יודעת שאסור לי להפסיק את הכדורים ככה על דעת עצמי, פשוט כששאלתי את הרופאה היא לא הציעה לי להפסיק מחשש שזה יחזור. אני התחתנתי לפני חודשים, ואני רוצהלהכנס להריון, ואני לא רוצה ליטול שום כדור במהלך ההריון.

אגב- אף אחד לא יודע מה עובר עליי, לא סיפרתי שהפסקתי את הכדורים.

השאלות שלי:
מה עושים עם התופעות שהזכרתי? זה ייעלם מתישהו? כבר עבר שבוע.
ומה הסיכוי שאוכל לתפקד ללא חזרה לכדור, פשוט ע"י משמעת עצמית של "הכל בסדר, יהיה בסדר"..
תודה רבה!!!
 
ד''ר אודי אורן  
20:50 25.07.10
ללירון שלום,
אני ממליץ לך לחזור לקחת את התרופה באופן מיידי.
זהו חוסר אחריות לגופך להפסיק באופן כזה לקיחת תרופה שאת לוקחת 4-5 שנים.
חזרי לרופאה שלך ואמרי לה כי החלטת להפסיק לקחת את התרופה, ובקשי ממנה להדריך וללוות את תהליך הורדת המינון.
הסימפטומים שאת מתארת הן תופעת לוואי להפסקת התרופה באופן פתאומי.
אנא התייחסי לרופאה שלך כמישהי שאת יכולה להתייעץ איתה באופן פתוח, ולא כמישהי שאת צריכה להסתיר ממנה דברים. את לא מאפשרת לה להיות רופאה טובה עבורך.
אפשר בהחלט לנסות להפסיק את לקיחת התרופה. המחקר מראה שחלק מהאנשים ממשיכים לתפקד היטב, ולחלק יש נסיגה. אי אפשר לדעת מראש מי נמצא באיזה קבוצה.
שקלי ללכת לטיפול פסיכולוגי במקרה של חזרת הסימפטומים.
בהצלחה,
אודי
 
לירון שמש
22:18 25.07.10
דיברתי עם הרופא היום והוא אמר שזה בסדר,ולבוא אליו לפגישה.
תוך כמה זמן אני יכולה להרגיש את התופעות אם הן חוזרות? כמה זמן לאחר הפסקת הכדור?!
תודה רבה!!!
 
ד''ר אודי אורן  
23:04 25.07.10
ללימור שלום,
אני מציע שתתמקדי בהמשך חייך, ועל "תחפשי" את התופעות. חשוב שתהיי ממוקדת בחייך, בטיפול טוב בגופך ובנפשך.
אין תשובות חד - משמעיות לגבי השאלות ששאלת.
בהצלחה,
אודי
 
לירון שמש
03:50 26.07.10
 
יעל
09:10 22.07.10
שלום. אני אישה בת 40 נשואה+2
אני נמצאת כיום בעיצומו של תהליך שלישי בחיי של חרדות (חרדה כללית).
הפעם הראשונה לפני יותר מחמש שנים שבה חוויתי התקפות ממש למשך כחודשיים ולבסוף לא יודעת איך זה עבר. לפני כשנתיים חוויתי זאת שוב והפעם הייתי בטיפול פסיכולוגי שלא ממש הצליח להוציא אותי מזה. לבסוף פניתי לפסיכיאטר ונרשם לי ציפרלקס. זכור לי שתוך זמן קצר (משהו כמו 4 שבועות) הרגשתי אדם אחר לחלוטין. והיה נפלא. לקחתי במשך שנה וחצי ולאחר מכן הפסקתי בהדרגתיות על דעת עצמי. מאז ההפסקה הרגשתי באיטיות רבה את "הדבר הבא" שהגיע לפני חודשיים וחצי. אמנם ללא ממש התקפות אבל חרדות גוברות והולכות שהן סיוט יום יומי מתמשך. אני חייבת לציין שתקופה זו בחיי היא דיי צומת דרכים מבחינה מקצועית מפני שיש לי הרבה רצון להיות עצמאית במקצוע שבו אני עובדת היום כשכירה וזה נושא המטריד אותי תקופה די ארוכה ובנוסף גם מעבר לדירה חדשה שחל לפני שלושה שבועות וכל התהליך של הלפני הוסיף לי המון מתחים וחששות. בתחילה פניתי לרופא המשפחה והוא המליץ לי על פלוטין 20 מ"ג.....והאמת שאחרי 3 שבועות איתו לא הרגשתי שום שיפור. פניתי לפסיכיאטר שהיה איתי בקשר בסיבוב הקודם והוא המליץ להמשיך לנסות אבל הגדיל לי את המינון ל-40 מ"ג. אני כבר כמעט 7 שבועות. יש שיפור ללא ספק אבל זה ממש לא זה. לא כפי שהרגשתי עם הציפרלקס. אני רוצה לציין שמראש רופא המשפחה המליץ לי על פלוטין כיוון שהתלוננתי שהציפרלקס גרם לי להשמנה. ובכן, הפסיכיאטר המליץ לי בעקבות בקשתי לחזור לציפרלקס ורופא המשפחה טוען שיש לו הרבה נסיון עם התרופה פלוטין עם חולים אחרים וביקש שאתן צ'אנס של עוד שבוע. אני כבר אחרי השבוע הזה ועדיין יש לי נפילות של חרדה במצבים מסויימים. זה ממש לא זה. אני רוצה לחזור לציפרלקס. אבל אני חוששת: א) מהם תופעות הלוואי לטווח ארוך עם התרופה הזו ? ב)מדוע היא גורמת להשמנה ומה אני יכולה לעשות בנידון? ג) היכן אני יכולה לקרוא אינפורמציה מהימנה על התרופה הזו?.......בתודה מראש.
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:53 24.07.10
שתי התרופות דומות מאד מבחינת יעילותן ותופעות הלוואי שלהן, ושתיהן אינן אמורות לגרום להשמנה משמעותית (פלוטין - המוכרת יותר כפרוזק - למשל, ניתנת במקרים מסויימים של אכילת יתר). את יכולה לקרוא אנציקלופדיות שלמות על התרופות באינטרנט ע"י הקלדת שמותיהן במנועי החיפוש, ובין השאר לקבל מידע על תופעות הלוואי שלהן בפירוט מירבי. בסוגריים אוסיף שלא ברור לי מדוע הטיפול הפסיכולוגי שעברת לא פטר אותך מ"הדבר הבא" והצורך בתרופות - אני מטפל רוטינית באנשים הסובלים מחרדה, ברובם המוחלט של המקרים ללא צורך בטיפול תרופתי (התרופות רק ממסכות את הגורמים לחרדה ועלולות לקבע אותה, ומוסיפות בעייתיות משל עצמן - אני ממליץ על תרופה רק במקרים נדירים שבהם המטופל חרד מכדי להסתייע ביעילות בטיפול פסיכולוגי ).
 
אמא
01:28 24.07.10
שלום ד"ר,
בתי בת 5 ילדה מאוד חכמה, פעילה, נורמטיבית אבל חשבנו שהיא מעט פחדנית. פוחדת מהמון דברים כמו זיקוקים, מדורות, ללכת לשירותי לבד, להרדם בלילה לבד, רעשים, חרקים וכו'. לאחרונה אני חשה בנסיגה קלה כיוון שהיא פחות עצמאית רוצה שנהיה בסביבתה כל הזמן היא לא נשארת לבד בסלון לרגע. וכן פחות מעוניינת להיות מחוץ לבית. אם אפילו משחקת עם חברים בפארק וכד', היא מבקשת לחזור הביתה (בתוקף). במקרה היו בפארק זיקוקים, הילדה נתקפה חרדה אמתית היא צרחה ורצתה באותו רגע האם אנו צריכים לקבוע לה שיחה עם פסיכולוג ילדים? מודה מראש על תשובתך
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:33 24.07.10
אין צורך לקבוע לילדה שיחה עם פסיכולוג ילדים, אך כדאי לך ולבעלך לגשת לפגישה או שתיים עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית כדי לקבל הנחייה מקצועית כיצד להתמודד עם פחדיה של הילדה. בהצלחה!
שלום,

בתי בת השלוש מפחדת לעלות למתקני שעשועים. היא לא מוכנה לעלות לנדנדות בגינת השעשועים למעט הנדנדות שמחוברות לקרקע בקפיץ, לא עולה על קרוסלה ולא מוכנה לקפוץ על טרמפולינה בג'ימבורי. היא עולה אך ורק למגלשות הנמוכות ביותר בגינה.
בנוסף, היא סובלת מדלקות אוזניים חוזרות. האם יכול להיות קשר ?
מבחינה התפתחותית היא התחילה ללכת באופן עצמאי בגיל שנה וחודשיים, ואני לא רואה דברים חריגים בתפתחות המוטורית.
אודה לכם אם תכוונו אותי אם ומה אני צריכה לבדוק והיכן.
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:49 21.07.10
הורים רבים נעשים מודאגים שילדם בן השלוש, שכזאטוט בן פחות משנתיים לא פחד מהמגלשה הגבוהה ביותר, נעשה פתאום ממש פחדן וחושש לעלות על מתקני השעשועים. הנסיגה באומץ הילד/ה, כביכול, היא התפתחות טבעית ושכיחה שנוגעת בעיקר להבשלה קוגניטיבית - הילדה בת השלוש פשוט ערה יותר לסיכונים (אמיתיים או מדומים). אין לזה קשר ישיר לדלקות אוזניים חוזרות, וכל מה שנדרש כאן היא הרבה סבלנות. עודדו את הילדה, התעלמו מהמנעויותיה ותגמלו את הצלחותיה (ואל תבקרו אותה בשל חששותיה). בהצלחה!
בת 17 מתריסה שלא מבינים אותה לא אוהבים אותה וכו' בזמן האחרון מתכנסת בעצמה לא מדברת עם ההורים לא עושה כלום ישנה הרבה אבל עם חברות מתקשרת רגיל מה לעשות
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:05 19.07.10
"לא מדברת עם ההורים לא עושה כלום ישנה הרבה אבל עם חברות מתקשרת רגיל" נשמע די טיפוסי לנערה בת 17 בחופש הגדול... "מתריסה שלא מבינים אותה לא אוהבים אותה" וההתכנסות בעצמה מדאיגה יותר - שוחחי איתה ונסי להבין מדוע היא חשה כך ומה ניתן לעשות בנדון. אם אין בידך לעזור לה (בין אם כי אינה משתפת פעולה או בשל קשיים אובייקטיביים שאין בידך לשנות), אל תהססי לפנות לפסיכולוג קליני לקבלת ייעוץ והנחיה מפורטים.
 
ניר
13:12 17.07.10
ד''ר שלום.
לפני כ 10 חודשים קיבלתי התקף אסטמה קשה במיוחד בפעם הראשונה בחיים שלי .
אבי לקח אותי לבית החולים אך בדרך הרגשתי שאין לי אוויר ושלא הספיק להגיע להבית החולים כ 15 ד'.
באמצע הדרך נט''ן הובילו אותי לבית החולים , קיבלתי סולימנידרול ואנלציות .
אושפזתי למשך 17 ימים ,במשך 17 הימים השתחררתי פעמים אך לאחר מכן שוב קיבלתי התקף וחזרתי.
ברצוני לציין כי כל הבדיקות c.t חזה וצאוור תקין צילום ראיות תקין תפקודי ראיות מראה שאין כלל אסטמה וu.s צאוור תקין.
ביום השיחרור מבית החולים התקשתי לצאת מבית החולים ואף רציתי לחזור הבית עם אמבולנס עקב הפחד שיתקוף אותי התקף שוב .
כיום אני מפחד להימצא במקומות ללא קליטה או ללא פלא בגלל החשש שלא אצליח להזעיק אמבולנס ,
מפחד להגיע למקומות רחוקים ובעיקר להיות לבד עקב שככה סתם יבוא לי התקף.
כאשר שאני חושב על זה הנשימה הופכת להיות כבדה ומצוקתית אך ללא סימנים של אסטמה, וכשאני עסוק בדבר כלשהו ואיני חושב על זה שום דבר לא מופיע.
כעט אני חייל לקראת שיחרור ואיני רוצה להגיע לקב''ן עקב זה מחשש שישחרר אותי מהצבא .
בעבר הרופא היחידה הביא לי קלמנרבין עקב לחצים לאחר האירוע הזה .
מה עלי לעשות ? והאם עלי לקבל טיפול נגד חרדה? ובמידה וכן איך הגיע עם זה לרופא בלי להגיע לקבן?
ואם כן עלי לקבל טיפול איזה טיפול ? סוג של כדורים?
תודה מראש ניר
 
ד''ר אודי אורן  
16:15 17.07.10
לניר שלום,
אתה סובל מחרדדה בעקבות ארוע טראומטי.
אתה זקוק לטיפול פסיכולוגי ממוקד כמו EMDR.
חפש באתר עמותת EMDR ישראל מטפל מומחה באזור מגוריך או התקשר לטלפון של העמותה.
אתה תוכל בסבירות גבוהה להעזר במהירות.
בהצלחה,
אודי
 
נורית
08:57 16.07.10
שלום,
בתי בת 6.5, לא פחדה עד היום מכלום. בעלת בטחון עצמי. לאחר שיחה עם שכנה-חברה בת 9 שאמרה לה שלפעמים בלילה היא רואה גנבים, מאותו יום בתי מפחדת, 3 חודשים ישנה אצלנו בחדר, בוכה בכי היסטרי, מתנשפת. מוכנה לוותר על הכל כדי לישון אצלנו. כל העידוד, שיחות לא עזרו. פסיכולוג שראה אותה אמר כי אומנם היא מפחדת, אך יש לה כוחות וזה יחלוף. אבל זה לא. מה עושים? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
00:24 17.07.10
...חוזרים לפסיכולוג ואומרים לו שהפחדים לא חלפו ושיואיל לעזור לילדה (נכון יותר, להנחות אתכם כיצד לעזור לילדה). בהצלחה!
 
אסי
18:20 14.07.10
שלום שמי אסי ואני בן 29 יש לי 2 שאלות
1.האם מותר לרופא משפחה לתת מרשם של כדורים כגון ציפרלקס וקלונקס ללא כל איבחון פסיכולוגי \ פסיכאטרי?
2.האם כדאי לי ליטול את הכורים הנ"ל למרות שאני סובל מהתקפי חרדה רק לעיתים נדירות?
אשמח לשמוע את תשובתכם בהקדם האפשרי תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:28 15.07.10
1. לצערי, כן.
2. לא. אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי (שיחתי) קצר מועד אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית התנהגותית.
3. בהצלחה!
 
שגית
20:55 13.07.10
לביתי בת ה-7.5 יש פחד ממעליות. זה החל בשנה שעברה, בעת שהיינו בטיול באחת השבתות. היינו במתחם שבו היתה מעלית לקומה אחת בלבד, ביתי בקשה לעלות לבדה במעלית, הסכמתי המעלית היתה שקופה. אני חיכיתי לה בקומה העליונה ובן זוגי היה עימה בקומה התחתונה, אך ברגע שדלתות המעלית נסגרו היא נתקעה, לקח לנו בערך 10 דקות לחלץ אותה, ברגע שהיא יצאה היא נרגעה מיד,גם בתוך המעלית היא לא היתה היסטרית, אח"כ במשך חצי שנה אחרי המקרה היא עלתה למעליות ללא בעיה אך תקופה ארוכה לא יצא לנו להשתמש במעליות אנחנו גרים בבית קרקע. לפני כחצי שנה הפחד שלה הופיע פתאום, אני מנסה איתה בעדינות שתנסה לפחות להכנס לתוך המעלית ולצאת מיד, אבל היא לא מוכנה, היא נכנסת להיסטריה, בוכה ורועדת כולה, כואב לי אפילו לנהל איתה שיחה בנושא, אני ישר רואה את הפחד בשפת הגוף שלה. היא מוכנה לתפס מדרגות ולעיתים הרבה, לותר על פעילויות ובילויים ולא לנסות להתגבר על הפחד. אודה מאוד על כל עצה
 
ד''ר אודי אורן  
08:35 14.07.10
לשגית שלום,
אנא פני למטפל EMDR או למטפל התנהגותי קוגניטיבי (עדיף לאחד שמתמחה בשניהם).
תוכלי למצוא אותם באתר עמותת EMDR ישראל ובאתר אי"טה.
בסבירות גבוהה ביתך תוכל להעזר בטיפול ממוקד וקצר.
בהצלחה,
אודי
 
יעל פרייס
21:09 13.07.10
יש לי ילד בן 12 שמפחד ללכת לישון כי מתעורר עם סיוטי לילה.

כל זה התחיל כשיצא לטיול מהצופים וישנו בשק שינה מתחת לכיפת השמיים.

מאז חזר עם סיוטי לילה ,קם כל לילה בסיוטים ,צעקות ולעתים מקיא.

מפחד בכלל ללכת לישון .מתקשה להירדם,כאשר הולך לישון עם אור בחדר והטלויזיה דולקת.

הייתי בטיפול אצל פסיכלוגית ,הטיפול לא עזר ,הסיוטים נמשכים,וטוענת שמיצתה את הטיפול איתו.

מה עלי לעשות?אובדת עצות

 
ד''ר אודי אורן  
08:32 14.07.10
ליעל שלום,
אני משער שהטיפול לא היה טיפול ממוקד בחרדות הנגרמות כתוצאה מחוויות קשות.
בהנחה שבנך לא סבל מבעיות שינה קודם לכן, אפשר לעזור לו באופן ממוקד ומהיר למדי.
אנא פני בדחיפות למטפל EMDR, ואני משער שבנך יוכל לחוות הקלה משמעותית בפרק זמן קצר.
תוכלי למצוא מטפלים באתר עמותת EMDR ישראל או בטלפון של העמותה.
בהצלחה,
אודי
 
צופנת
12:46 13.07.10
שלום רב,

בתי בת ארבע וחצי.
בשבוע שעבר חווינו אירוע פריצה לבית בשלוש לפנות בוקר.
הילדה העירה אותי לשירותים ובזמן שהיא היתה בשירותים, שמעתי רעש במטבח.
כשהלכתי לבדוק את מקור הרעש גיליתי פורץ והוא ברח.
הילדה לא היתה עדה פיזית לסיטאוציה מאחר ולא נתתי לה להתקדם איתי (רק למקרה ש... ואכן חששותי התאמתו...) אבל בהחלט היתה ערה למצב ולחרדה המלווה אותו.
גם לפני כן היא סבלה מפחדים (המנורה, המאוורר, החושך וכו'...) אבל עכשיו המצב החמיר כמובן. היא מתעוררת באמצע הלילה ופוחדת לחזור לישון. היא ישנה עם אחותה הגדולה בחדר (הגדולה לא ישנה בבית באותו לילה). אני נשכבת לידה עד שהיא נרדמת אך זה לוקח המון זמן. היא כל כמה שניות מתעוררת לראות אם אני עדיין שם ומתרוממת להעיף מבט לעבר המעבר שבסופו המטבח, שם אירעה הפריצה, כביכול כדי לחפש דמות...
אנחנו משוחחים איתה הרבה בכל פעם שהיא מעלה את הנושא וניהלנו שיחה לאחר הפריצה עם הבנות. הסברנו שאנחנו מבינים שהחוויה מאוד לא נעימה והביטחון הופר אבל הבטחנו שאנחנו תמיד שומרים, מפעילים אזעקה, עוברים בחדר של הבנות מספר פעמים (ואכן אנו עושים זאת, גם בלי קשר לפריצה....)
איך אוכל להרגיע אותה ולצמצם את החרדה?
מעבר לדאגה שלי לילדה היא לא נותנת לי לישון ויש גם תינוק ... בקיצור, אני על סף הירדמות בעמידה
גם בעלי שותף כמובן אבל היא מעדיפה אותי על פניו
אודה לחוות דעתך בעניין

 
ד''ר אודי אורן  
18:12 13.07.10
שלום צופנת,
ראשית אנא זכרי ששבוע ימים זה מעט זמן, ושהבעיה היא בעיה ותיקה שהוחרפה.
אני מציע לקרוא סיפור לילדים (או שניים) על פחדי לילה. כמובן שההבדל הוא שכאן באמת קרה משהו.
אני מציע לנהל שיחה על כך שברור שהיא תתעורר בלילה ולהנחות אותה להקשיב למה שקורה. אם שקט היא צריכה לחזור לישון. על כל לילה ללא השקמה שלך היא תקבל כוכב ובסוף השבוע תקבל פרס קטן אם בשבוע הראשון תקבל 3 כוכבים, בשבוע השני 4, וכך הלאה.
לא מציע לשכב לידה עד שנרדמת. אם קוראת, לבוא, להיות איתה דקה וללכת.
בהצלחה,
אודי
 
רועי
22:51 10.07.10

שלום אני בן 23 מאז מתמיד התעכבתי ופחדתי מדברים שלאחרים יראו כשטויות. לדוגמא אם באוטובוס פעם אחת הרגשתי הרגשת בחילה אז אני מפחד שכל פעם זה יקרה לי ודיי חרד. זה מפריע לי. אני בנאדם עובד והכל בסדר אבל בגלל זה אני נמנע ממפגשים חברתים, שלא יראו אותי בהתקף חרדה או משהו. חוץ מעבודה כמעט ואינני מבלה. אני לוקח כדור אחד רסיטל ביום. איך זה נקרא התופעה הזאת ? איך ניתן לעזור לי ? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:23 13.07.10
אתה סובל מתופעה מוכרת ושכיחה שנקראת חרדה. אפשר לטפל בה בקלות באמצעות טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה.
שלום,
אני בת 23 ואני נמצאת במערכת יחסים כשנתיים וחצי, אני מאוד אוהבת את חבר שלי והמערכת יחסים שלנו הולכת לכיוון של מיסוד. הבעייה שלי זה המחשבות שלי,עם כל מה שקורה היום בעולם הזה ששום דבר לא בטוח,התחלתי לחשוב על מלחמה(חבר שלי גם השתתף במלחמה הקודמת שהייתה אך אז לא הייתי חברה שלו, התחלתי לחשוב על המוות שלו כתוצאה מהמלחמה, בראש כבר קבעתי לו את העבודה הזאת. ניסתי לסלק את המחשבה הזאת מהראש אך לאט לאט המחשבה הפכה לחרדה ופחד ואני לא מצליחה להוציא לי את זה מהראש, אני אומרת אולי חבר שלי צריך לצאת מהמילואים כי אני מפחדת שמחשבה יוצרת מציאות ושהחששות שלי יתבררו כנכונות ואני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בעלדיו... אני לא יודעת איך להתמודד עם זה....אשמח לעזרה...
תודה רבה.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:17 13.07.10
אין דבר טבעי יותר מלחשוש לשלומם של אהובינו (חכי שיהיו לך ילדים...), במיוחד במציאות המאיימת בה אנחנו חיים. אם את מתקשה להתמודד עם חששות אלה, אל תהססי לגשת למספר פגישות אצל פסיכולוג המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
אריאלה
23:29 07.07.10
ד"ר שלום
אתמול ישבתי עם בעלי בבית קפה כדי לצפות במשחק כדורגל.
לפנינו היה שולחן ריק שחיכה למזמיניו.
לפתע הגיע אדם במראה מזרחי שנ ראה כבן חמישים חובש כיפה שהתיישב לפנינו ונראה מאוד מאוד מוזר בהתנהגותו.
ואני אסביר: הוא לא הפסיק להסתכל בצורה מוזרה ואובססיבית ימינה ושמאלה ולאחור, נראה מודאג ועצבני הדליק סיגריה ועישן אותה בצורה מוזרה ועצבנית.
שהמלצרית שאלה אותו אם הוא יודע שהמקום לא כשר הנהן בראשו וכשעזבה הוא הוריד את הכיפה.
אני מודעת לכך שתקופת הפיגועים, טפו טפו לכאורה איננה רבלבנטית אבל חשתי פחדדדדדדעצום שלא הניח לי ושיתפתי את בעלי בכך. בעלי זלזל בתחושותיי והמשיך לצפות במשחק.
לפתע חשתי צורך עז לקום ולצאת מהמקום וידעתי שבעלי לא יבין לכן אמרתי לו שאני קמה לשירותים והוא הפציר: שבי!
בכל זאת קמתי ויצאתי לשירותים ולאחר מספר דקות שהצצתי מרחוק ראיתי שהבחור החשוד עדיין שם משיך בהתנהגותו המוזרה כאילו סורק את המקום באובססיה מציץ בשעונו ומשדר המון לחץ. החלטתי לצאת להירגע ולהסתובב בין החנויות שהיו במקום במחשבה שבעלי צופה במשחק הארוך.
לאחר כחצי שעה חזרתי שוב וראיתי שהשולחן בו ישב בעלי ריק ויצאתי לכיוון החניה לחפשו.
מסתבר שהוא לא היה ברכב אלא בחיפושים אחריי בזמן שחזרתי ואח"כ ושב למסעדה.
לאחר 45 דקות מרגע ישצאתי לראשונה שבתי שוב למסעדה וראיתי אותו יושב באותו השולחן.
הוא ביקש מיד חשבון וכשהגענו לרכב הכל התפוצץץץץ, הוא טען שאני חולת נפש ואפילו בכה וטען שאיבדתי פרופורציות ושאני חרדתית ועשיתי לו בושות כי שלח מלצריות לחפש אותי בשירותים וזז כמה פעמים לשולחן אחר ושאנשים הרגישו.
אציין גם שכשחזרתי ראיתי שהבחור החשוד יושב עם מישהי שכנראה חיכה לה והרגשתי מטומטמת אך הפחד עבר.
אציין גם כי תוך שיצאתי הרגשתי שאולי עליי לעדכן את המלצרים אך התנהגותו של בעלי גרמה לי לחשוב שיש סיכוי רב שאני לא נורמלית.
אני כעת לא מבינה האם הפחד שלי הוא בעצם נורה אדומה שקיימת אצלי כיוון שהאדם הסביר אמור לשים לב לסימנים חשודים תוך העובדה שבעלי בכלל הרבה פחות זהיר ממני או שמא אני באמת לא נורמלית? האם הייתי אמורה להתבייש בהתנהגותי או שמא זכותי לפחד במצב כזה?
איך נראית לך בכלל ההתנהגות של שנינו?

תודה מראש,
אריאלה
 
ד''ר אודי אורן  
07:42 08.07.10
לאריאלה שלום,
השאלה המשמעותית ביותר בסיפור זה היא האם מדובר בארוע חד פעמי, או שזו פשוט דוגמא.
אם זה ארוע חד פעמי לא הייתי מתייחס לזה יותר מדי ברצינות.
לפי תגובת בעלך אני מבין שמדובר בתבנית שחוזרת על עצמה.
למרות שאני מבין את הדאגה שלך, אני משער שיש לך רגישות גבוהה מהממוצע.
אם זה מטריד אותך (ואת הסובבים אותך) הייתי מציע לפנות למטפל התנהגותי - קוגניטיבי או מטפל EMDR כדי לשמוע את חוות דעתו המקצועית, ולשקול את האפשרות להתערבות טיפולית ממוקדת.
בהצלחה,
אודי
 
לבנה
18:54 08.07.10
האם אלטורלט מסייע לטפל גם בחרדה חברתית?
מה המינון המומלץ? (מדובר בחרדה חברתית ברמה היומיומית כמעט בכל פעולה מול אדם אחר)
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:44 09.07.10
אלטרולט היא תרופה נוגדת דיכאון שניתנת גם במקרים בהם הדיכאון מלווה בחרדה ובעיות שינה. התרופה אינה מיועדת לטיפול בחרדה חברתית. בכל מקרה, הטיפול המומלץ בחרדה חברתית אינו תרופתי אלא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
לבנה
19:42 10.07.10
במידה וארצה שהטיפול יישאר חסוי האם לפנות לפסיכולוג קליני פרטי?
האם אוכל לפנות אלייך?
 
ד''ר חיים היילפרין  
21:11 10.07.10
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  95  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים