בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
 
ליאת
17:03 09.10.10
שלום,
מילדות אני סובלת מחרדת מזרקים.
ומסרבת לעשות בדיקות דם וחיסונים.
וכשאני חייבת... נכנסת להיסטריה ולוקחת כדורי הרגעה

איך פותרים את הבעיה? ניסיתי כבר כמעט הכל
תודה, ליאת
 
ד''ר אודי אורן  
11:02 10.10.10
שלום לליאת,
אני לא יודע מה זה "כמעט הכל", אבל אני ממליץ לך לפנות לטיפול EMDR או לטיפול התנהגותי קוגניטיבי.
זאת בעיה שניתנת לפתרון אצל רוב האנשים שסובלים ממנה.
בהצלחה,
אודי
 
עמית
07:29 09.10.10
שלום,
אודה לעצתכם לגבי ילדתי הגדולה בת החמש וחצי, במהלך השנתיים האחרונות היא מאמצת התנהגות שחוזרת על עצמה כל הזמן לתקופה כמו משיכה באף ואח"כ זה נרגע ופעם זה ניגוב הפה עם היד לתקופה מסוימת ועכשיו זה תנועה של הוצאת התחתון מהטוסיק.
היינו תקופה קצרה בטיפול פסיכולוגי והיא לא מצאה בעיה מיוחדת ואחרי זמן מה הפסקנו.
אני מודאגת נורא כי אני בעצמי סובלת מחרדות ודיכאון קל מגיל צעיר.
אני מפחדת שזה או.סי.די ולא "טיק" ששכיח אצל ילדים וחוששת לעתידה..מעבר לכך היא סופר פעילה חברתית ואינטלגנטית היא ילדה עם אינטלגנציה רגשית מאוד גבוהה לגילה מאוד מודעת לניואנסים קטנים ...
אודה להכוונה והסבר.
 
ד''ר אודי אורן  
11:00 10.10.10
שלום רב,
בהחלט יכול להיות שמדובר בילדה בעלת רגישות גבוהה שמלווה באי שקט / חרדה.
קשה מאד לנבא, אבל יכול להיות שזה שם אותה בסיכון מסויים להתפתחות של OCD או הפרעת חרדה אחרת בעתיד.
אני ממליץ על מספר דברים:
פעילות פיזית / ספורט / התעמלות / ריקוד באופן קבוע
הכנסה של תרגילי הרפיה ליום יום כחלק ממשהו שאת והיא עושות ביחד (זה טוב גם לך).
דיבור יום יומי על הדברים הטובים שקורים בחייה (מה שימח/ממה נהנתה/מה היה כייף)
המשך מעקב.
בהצלחה,
אודי
 
אורנה
22:43 07.10.10
שלום.
ביתי בת ה-7, בשלושה ימים האחרונים בערב היא נתקפת בפחד בתוך הבית, רועדת וגם מקיאה.היא נזכרת בכל מיני דברים שמפחידים אותה וממש נמצאת בחרדה. זה קורה כשמתחיל החושך בחוץ. למשל שואלת מה יקרה אם אני אמות (אמא) ודורשת לקבל תשובה,נזכרת במשהו שראתה באינטרנט והפחיד אותה, נזכרת בגניבה שהיתה אצל השכנים וכו...
כל נסיון להסית את תשומת ליבה לדברים אחרים לא מצליח. לאחר שהיא נרדמת היא ישנה בשקט כל הלילה עד הערב הבא שאז מתחיל שוב אותו הסיפר.
האם מדובר בתופעה נורמאלית ושכיחה או שצריך לפנות לייעוץ?
מה אפשר לענות לה כשהיא שואלת בנחרצות מה יקרה אם אני אמות?(אמא שלה).
מדובר בילדה רגישה ומאד קשורה למשפחה.
תודה מראש על התשובה.
 
ד''ר אודי אורן  
00:02 08.10.10
שלום,
נסי לברר מה קרה בבית הספר, בשכונה, עם החברות או בבית.
יכול להיות שמדובר בהשפעה של תחילת שנת הלימודים לאחר תקופת חגים וחופשים.
האם יש לה קושי עם העובדה שהיא פחות בבית/איתך?
חשוב לדבר מראש (אחר הצהריים) על מה שהולך לקרות: עוד מעט ירד הלילה ויכול להיות שתרגישי/תחשבי..., בואי נראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד.
הרעיון הוא לגייס את הילדה להתמודד עם הפחדים. להזכיר לה שהיא בוגרת/חכמה/חזקה וכו'
מדובר בתופעה שכיחה אך אם היא נמשכת אני ממליץ לפנות לפסיכולוגית/יועצת של בית הספר.
בהצלחה,
אודי
לצערי ניסיתי את אחד הסוגים החזקים ביותר של מריחואנה באמסטרדם (SKUNK)
ובאותו יום חשבתי שאני הולך למות בגלל התקף חרדה נוראי (באותו זמן לא ידעתי מה זה)

ומאז ההתקפים חוזרים על עצמם עם כאבים בחזה באזור הלב, הראש מעורפל ומרגיש מנותק מהעולם, זה ממש מפריע לחיות, איך אפשר להפטר מזה ?
 
ד''ר אודי אורן  
22:42 05.10.10
לאהרון שלום,
אתה מתאר ארוע נפוץ למדי ותגובה מוכרת.
חוויתה התקף חרדה טראומטי ואתה סובל כרגע מתופעה פוסט - טראומטית.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול EMDR, טיפול ממוקד המתמחה בעזרה לאנשים שעברו ארועים קשים שממשיכים להשפיע עליהם. ככל שתטפל בבעיה מוקדם יותר כך יש סיכוי טוב יותר להחלמה מהירה ומלאה.
בהצלחה,
אודי
שלום

אשתי סיפרה לי אתמול שיש לה התקף חרדה מתמשך (כחודש).
ההתקף אתמול כלל תסמינים של דפיקות לב חזקות , חוסר אוויר , בחילות , רעידות ברגליים וקור והרגשה חזקה שהיא משתגעת.
הלכנו למיון וקיבלנו VAVEN , שהרגיע את המצב.
במכתב השחרור כתבה הרופאה לפנות מיידית למרכז לבריאות הנפש.

שאלתי היא , האם הטיפול במקרה כזה חייב להיות בגהה (לשם הופניתי) או שהוא יכול להתבצע ע"י פסיכולוג/פסיכיאטר בקליניקה פרטית ע"י הביטוח המושלם?
אני מעדיף , בגלל הפוביה של אשתי , לא ללכת איתה לגהה אלא לטיפול באווירה מרגיעה וביתית יותר?
מובן שאם מיקרים כאלו מטופלים רק במסגרת של בי"ח , נעשה מה שצריך.

שי
 
ד''ר אודי אורן  
18:01 05.10.10
שלום,
הטיפול לא חייב להתבצע בבית חולים או מרפאה לבריאות נפש.
אשתך תוכל לקבל את הטיפול במסגרת קופת חולים או במסגרת פרטית.
בכל מקרה אני ממליץ כי תפנה לטיפול.
בהצלחה,
אודי
לדעת כיצד אפשר לטפל בה.
יש לי בעייה כזו שאני מתחיל להגיד דברים שקשורים לחיים,אבל דברים שאינם נכונים,ומתחיל להרגיש,מבחינת ההרגשה הפנימית,כאילו הם נכונים.בין היתר אני כאילו אומר(סתם לעצמי,ללא כל כוונה)שכל פעולה שאני חושב עליה היא כאילו לא טובה.ובגלל זה אני מתחיל לחשוב על פעולות בגוף.פתאום אני מתחיל להרגיש שלראות זה כביכול לא טוב,שלנשום זה לא טוב,שלדבר זה לא טוב,שללכת זה לא טוב,שלאכול זה לא טוב,שלעמוד זה לא טוב,ועוד דברים יותר גרועים:למשל שלהיות אדם זה לא טוב או שלהיות בבית זה לא טוב.אני לא באמת מתכוון לדברים האלה,כי אלו דברים שאני מרגיש שהם כיפים,אבל משום מה בהרגשה הפנימית שלי אני מרגיש כאילו זה באמת לא טוב.ואז אני מתחיל לחשוב שכל החיים שלי חייתי ככה,כאילו בדברים הגרועים וב"חסרונות",ושכל בני האדם ככה,ואני מתחיל להרגיש ממש ממש רע.בנוסף אני מתחיל להיזכר בדברים שפחדתי מהם בעבר,וגם מהם מתחיל להיות לא נוח.הבעייה היא שנוצר מצב שהרבה פעמים ממש ממש לא נוח לי ואני מרגיש אי נוחות(ואני מפחד שזה לא יעבור כי אני מרגיש שכאילו גם מה שהיה בעבר עושה לי לא נוח).מה אפשר לעשות,
תודה.
,רואה,שומע,ואז אני חושב על כל האנשים שהם גם "כביכול" ככה וזה עושה לי רע.
 
ד''ר אודי אורן  
08:50 03.10.10
שלום רב,
אתה מציג בעיה לא פשוטה ויהיה לי בלתי אפשרי לתת לך תשובה ממוקדת על סמך מה שכתבת.
אני ממליץ כי תפנה לפסיכולוג במסגרת קופת החולים כך שאיש מקצוע, לאחר ששמע אותך, יוכל לתת לך המלצה רצינית.
בהצלחה,
אודי
טיפול לכל סוגי החרדות,ואם ניתן לצאת מכל סוגי החרדות לסוגיהן השונים?
 
שלומי
08:05 02.10.10
שלום לך , אשמח לספר לך את סיפורי ולספר לך כיצד ניתן להשתחרר מכל חרדה
ומצוקה ,תוכל להתקשר אלי *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף פרטים שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי *** שלומי , כל טוב.
 
ד''ר אודי אורן  
08:44 03.10.10
שלום,
קיימים טיפולים לכל סוגי החרדות. רמת ההצלחה שונה מטיפול לטיפול ומבעיה לבעיה.
בהצלחה,
אודי
 
שולה
08:49 29.09.10
תודה על תשובתך. רציתי לשאול מהו טיפול emdr והאם מתאים לבעיתי? תודה.
 
ד''ר אודי אורן  
08:29 03.10.10
לאלה שלום,
אנא כנסי לאתר עמותת EMDR ישראל וקראי על השיטה.
איני בטוח שהוא יביא לפתרון אך בהחלט שווה לנסות.
בהצלחה,
אודי
 
מעין
23:20 02.10.10
היי
אני בחורה בת 30
יש לי בן זוג מקסים אך אני ממש לא שלמה בחיי
אנחנו נשואים כבר 3 שנים ואני מרגישה שאני לא יכולה לעבור לשלב הבא כי אני לא שלמה איתו
מצד שני אני פוחדת לאבד אותו
מה דעתך?
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:48 03.10.10
את ראוייה לתשובה ארוכה משתי שורות על שאלה של שתי שורות בפורום אינטרנט בעניין כה מרכזי בחייך... גשי לפגישה או שתיים עם פסיכולוג קליני או מטפל זוגי שיקבל תמונה מפורטת על מצבך ויתן לך ייעוץ ברמה המתבקשת. בהצלחה!
 
גלי
19:12 25.09.10
שלום!
אני בחורה בת 30 הסטבלת מחרדות ומטופלת מזה כשנתיים ע"י פלוטין 20 מ"ג פעמיים ביום.
לאחר הפסקה של כדור אחר התחלתח את הפלוטין מזה כשבועיים אבל יש לי מן תחושה מוזרה כאילו אני בתוך חלום הראייה שלי היא כאילו מתוך שינה אני מרגישה מאוד מוזר ואין לי תאבון ומצב רוח ולאחרונה גם כאבי ראש בקיצור מן הרגשה ממש מוזרה כאילו אני בתוך בועה ואני גם עצבנית מאוד
ישנם רגעים שאני מרגישה שהראש שלי משתגע
האם זה תופעות לוואי וזה אמור לחלוף????
 
ד''ר אודי אורן  
11:58 26.09.10
לגלי שלום,
בסבירות גבוהה מדובר בתופעת לואי.
אנא פני לפסיכיאטר שרשם לך את התרופה וספרי לו על הרגשותייך.
חשוב לך לשתף את הרופא המטפל בך.
בהצלחה,
אודי
 
שלומי
08:16 02.10.10
הי , אשמח לספר לך את סיפורי האישי , כיצד ניתן להשתחרר מכל חרדה ודיכאון,
התשובות והדרך קיימות כאן , תוכלי להתקשר אלי בכל עת *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף פרטים שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי ***
כל טוב , שלומי.
 
יעלה
02:42 17.09.10
אני סובלת מהפרעת פאניקה חריפה בשילוב עם "חרדת בריאות" מזה ארבע וחצי שנים.אני בת 29 ולאחרונה נישאתי.בתחילת הטיפול לקחתי כשנתיים סרוקסט, זה עזר לי מאוד.החלטתי להפסיק בשל השמנה ובשל הטבה במצב.

לפני כשלושה חודשים התחלתי לקחת ציפרלקס, זה לא עזר לי ובמידת מה החמיר את מצבי(גרם לי להצפה של מחשבות טורדניות המלוות לעיתים בשיחות מעיקות שכאילו רצות לי בראש).

הרופא שלי המליץ לי לחזור לסרוקסט.

נושא ההשמנה מאוד קריטי עבורי,

שאלתי היא, מה ניתן לקחת בשילוב עם הפאקסט(אותו התחלתי לקחת לפני כארבעה ימים במינון של 10 מילגרם לבנתיים), על מנת להשיג הפחתה משמעותית בהתקפי הפאניקה ובמקביל לא להעלות במשקל .

גמר חתימה טובה!
 
ד''ר אודי אורן  
12:03 26.09.10
ליעלה שלום,
מתנצל על התשובה המאוחרת.
אם הרופא שלך אינו פסיכיאטר, אני ממליץ לך לפנות להתייעצות אצל פסיכיאטר מומחה.
אין באפשרותי להמליץ לך על תרופה זו או אחרת.
חשוב שרופא מומחה בתחום זה יכיר אותך ואת מצבך הגופני וכך יוכל להמליץ על התרופה המתאימה.
במקביל שקלי לפנות לטיפול פסיכולוגי התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה
אודי
 
שלומי
08:11 02.10.10
יעלה שלום , אשמח לספר כיצד השתחררתי מחרדות קשות ודיכאון,
יש דרך והיא מדהימה , דברי איתי ואשמח לסייע לך ולהסביר *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף פרטים שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי ***
כל טוב , שלומי.
 
שולה
19:14 27.09.10
בת 53.לא עובדת .בעבר עו\"ד. קמה בבוקר עם מחשבות טורדניות ושליליליות. חושבת על הבריאות .פוחדת ממחלות. מתרכזת במחשבות כמו:איך זוכרים?טלויזיה, כתבות בעיתון. על הפנים:השיער נושר, שיניים שצריך לעקור ואולי תותבות ,עניים(נוצרות דמעות וכו, ופוחדת שיקרה משהו}. פוחדת מהצמצב עצמו שלא יקרה לי משהו מהמתח.לוקחת לוריון ןחצי לוסטרל(בעבר פאקסט,סרוקסט, מודל). וטיפול התנהגותי. הכדור משמין וזה יותר מדכא.אני חכמה,כושר ביטוי,כותבת לעצמי שירים ורק לא מצליחה לנהל את עצמי ולחשוב חיובי ולטייל ולהנות ולרקוד,רוצה לחזור למה שהייתי. זה כבר 8 שנים ולא מאמינה שיש פתרון,כל מה שקשור לתת-מודע ואולי דברים שצצו מהעבר,לדוגמא אני עם מצפון מאוד גבוה ופרפקציוניזם וכנראה העובדה שני לא מביאה כסף גורמת לי לחשוב שאני לא שווה בעלי תמיד גרם לי להבין שאהי "שווה"כסף. אולי יש לך רעיון או דרך לכוון,פרט לטיפול פסיכולוגי וכדור.אודה מאוד מאוד על עזרתך משום שחוסר אונים משווע והרבה סבל.תודה.
 
ד''ר אודי אורן  
15:52 28.09.10
לאלה שלום,
אין ספק שהמצב לא קל, והעובדה שניסית תרופות וטיפול הופכות את המצב ליותר מתסכל.
לצערי טיפול ותרופה הן ההמלצות המרכזיות שלי. שיחה רצינית עם הפסיכיאטר והפסיכולוג המטפלים היא חשובה מאד. האם הם מבינים שהטיפול לא מקדם אותך? האם הם שקלו לנסות תרופה/טיפול/מטפל אחרים?
כניסה לפעילות קבועה עשויה להשפיע לטובה על חייך. עם כל הכבוד לעבודה מכניסה, גם להתנדבות יש השפעה חיובית, ולמרות השכלתך, גם עבודה שלא תאתגר אותך בצד המקצועי יכולה לעזור.
בהצלחה,
אודי
 
שלומי
08:09 02.10.10
אלה שלום , אשמח לספר לך את סיפורי המפותל ולספר לך על הדרך להשתחרר
מכל חרדה דיכאון כאב וכו... שמי שלומי *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף פרטים שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי *** כל טוב לך.
 
איילת גושן
06:41 01.10.10
שלום רב,

מנסיוני אפשר לפתור באופן עמוק בעיות של חרדה, פחד, או תגובות גופניות ורגשיות אחרי טראומה[. כדאי לנסות אפילו במקביל לטיפול קונבנציונאלי פסיכולוגי או תרופתי.

בהומאופתיה אנו מחפשים הכנה אשר תתאים במדויק לבעיית החרדה או הפחד ולתסמינים האישיים המאפיינים אותן. בנוסף אנו לוקחים בחשבון את האופי הבסיסי של האדם וכל רגישות אחרת שיש לו. הטיפול הוא מדוייק, עדין וללא תופעות לוואי.

אני מאחלת לכל מטופל להגיע לשיטה שתעזור לו באמת, בין אם היא פסיכולוגית, פסיכיאטרית, קונבנציונאלית או אלטרנטיבית. יש ריפוי אמיתי ועמוק.

(אני מקווה שתגובה זאת לא תימחק בגלל היותה "אלנרנטיבית" )

כל טוב
איילת
 
ד''ר אודי אורן  
09:10 01.10.10
הסיבה למחיקת חלק מההודעה היא לא היותה אלטרנטיבית אלא היותה פרסומת
 
איילה
15:18 30.09.10
שלום רב,
אני לא יודעת איך להתחיל אבל רציתי לשתף "בבעיה" שלי.
אני בת 38, מנסה להרות כשנתיים מתוכם שנה בטיפולי פוריות לא פשוטים.
לאחרונה אני מרגישה שתוקפים אותי חרדות או חששות לגבי אבדן הוריי. אני גרה רחוק והוריי מתגוררים בצפון. מפאת המרחק אני לא מגיעה הרבה אבל משתדלת להיות עם אמי שמטופלת במרכז בכל פעם שהיא מגיעה לביקורת (אמי חולה בלימפומה פוליקולרית, היא מטופלת בחרדה ודיכאון ועברה התקף לב, ולאבי נתגלה לאחרונה סרטן הערמונית). מאז ומתמיד הייתי קשורה לאמי במעין קשר מיסטי שכזה. אני מרגישה שאם אאבד אותה ייחרב עליי עולמי וזה מאוד מטריד אותי. מאז ומתמיד חששתי לאמי בגלל היותה חולה ועוד בהיותי ילדה הייתי חשופה לדיכאון ולחרדת שהיו לה, דבר שמאוד השפיע עליי והפך אותי להיות רגישה ביותר. אני פשוט חוששת לאבד שליטה.
אני יודעת שאף אחד לא נשאר לנצח אבל אני חוששת שלא אוכל להתמודד עם אבדן.
האם זה נורמלי? האם ירשתי את החרדות מאמי?
 
ד''ר חיים היילפרין  
18:26 30.09.10
לגמרי נורמלי. זה היה באמת לא נורמלי אם לא היית נתקפת בחרדה למול האיומים האובייקטיביים איתם את מתמודדת - מחלתם הקשה של אביך ואימך, טיפולי הפוריות וכו'. קשה שבעתיים לעבור משברים שכאלה לבד, ואני ממליץ לך לגשת לפסיכולוג קליני (רצוי פסיכולוג המומחה לטיפול בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית) שילווה אותך בהתמודדות עם טיפולי ההפרייה (וההיריון שיגיע במזל טוב), מחלת הוריך (והסיכוי לאבדם, לא עלינו) ויסייע לך לצמוח מעבר למשברים אלה. בהצלחה!
 
ז.מ
01:36 27.09.10
אהלן,

אני בת 20 לפני כחצי שנה עברתי תאונת דרכים, עם חבלת ראש.
הייתי אז בשירות, ועזבתי (בהוראת רופא כמובן), ומאז אני לא עובדת או עושה שום דבר אחר, מתעייפת מהר, ישנה בשעות לא שעות, וערה בד"כ כל הלילה, אמורה להתחיל שיקום נוירולוגי שמתעכב ומתעכב ומתעכב בגלל כל מיני פרוצדורות, נהלים ושאר ירקות.
מלבד זאת, ואולי בגלל כל זה, נהייתי עצבנית ותוקפנית. אני יודעת שאני בלתי נסבלת ושהמשפחה שלי סובלת ולו מעצם שהותי איתם, אבל אני פשוט מרגישה כאילו איזה שד שנכנס בתוכי, ואז אני צועקת על מי שסביבי, עם סיבה, ובלי סיבה. וזה כמובן הרחיק אותי מהמשפחה שלי, עד כדי שהבנתי שכדאי שאלך מהבית לאיזשהו זמן, ואכן לא הייתי בבית קרוב לחודשיים.

אני מרגישה רע עם עצמי, מרגישה כלום. אני אמורה להתחיל ללמוד עוד שבועיים באונ' אבל בכלל לא בטוחה שאצליח לעמוד בזה, עברה כבר חצי שנה וכאילו כלום. אני מתנתקת מכל הסביבה שלי, גם מיוזמתם וגם כי אני לא רוצה לגרום להם צער ומתח.

מוצאת את עצמי עסוקה המון במחשבה על זה שאין באמת למה להמשיך, וששום דבר לא משתנה, שאני נעשית אדם שאני כלכך לא רוצה להיות, אני נגעלת וסולדת מעצמי.

בעיקר אני מרגישה לבד, ושאין לי, אין לי, אין לי יותר כח להמשיך. כל יום צריך פשוט לשרוד, ולעבור אותו, ובשביל מה בעצם.

סליחה על הבלבול, האם זה נורמאלי? סך הכל המון אנשים עוברים תאונות, ולא נראה לי שמגיבים ככה בקיצוניות..אם זה נורמאלי, כמה זמן לוקח עד שכל האיכסה הזה עובר? שוב סליחה על הבילבול, אשמח לאיזשהי עצה מכם...

שתהיה שנה טובה!
תודה רבה!
 
ד''ר אודי אורן  
16:02 28.09.10
שלום רב,
סביר מאד להניח שאת סובלת מתסמונת פוסט טראומטית, אבל - בהנחה שהופנת לשיקום נוירולוגי - יכול להיות שאת סובלת גם מתמונת של פגיעת ראש (מאד שכיח לאחר תאונת דרכים). התופעות שאת מתארת נפוצות אצל אנשים שחוו טראומות, ואם זה לא עובר תוך מספר שבועות, חשוב מאד לקבל טיפול ממוקד.
איני יודע היכן יהיה השיקום אבל חשוב שתתחילי אותו בהקדם. אני ממליץ לך ללכת - כמו אל מקום עבודה - למי שצריך לתת לך את האישור, ולשבת שם עד שתקבלי אותו.
במסגרת השיקום חשוב שתקבלי גם טיפול פסיכולוגי. אנ בקשי טיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
דנה
21:23 27.09.10
שלום
אני ובן זוגי חיים יחד כבר 5 שנים, מתוכן אנו נשואים שנה. הוא מעולם לא אהב לצאת מהבית. הוא מתוסכל מזה שצריך ללכת לעבודה (אבל הולך). אולם, בכל הזדמנות שאפשר הוא נשאר בבית, מסרב לצאת לבילויים מסוגים שונים והחופשה האידיאלית עבורו היא פשוט לא להצטרך לצאת מהבית.
היום אמר לי שהוא מרגיש שיש לו איזושהי חרדה מאד מינורית של לצאת מהבית. כשהוא אמור לצאת עולות בו כל מני מחשבות כגון "מה יקרה אם אאבד את התיק ואתקע בחוץ בלי כסף ובלי יכולת להתקשר לאף אחד?", "מה יהיה אם אצטרך משהו שיש לי רק בבית ולא יהיה לי אותו?".

האם יש שם לתופעה הזו ומה ניתן לעשות? אני מאד סובלת כי אני אף פעם לא יכולה לצאת איתו. הוא תמיד מסרב...
 
ד''ר אודי אורן  
15:41 28.09.10
לדנה שלום,
לבן זוגך יש בעיה ואני שמח בשבילו ובשבילך שהוא מבין את זה.
איני יודע מאיזה תופעת חרדה הוא סובל, אבל ברור שללא טיפול יהיה לו קשה להתגבר עליה.
אני ממליץ פניה לטיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי. שניהם סוגי טיפול ממוקדים שיש להם סיכוי מצויין לעזור לו. חשוב לו לזכור כי יש לתופעה הזאת נטיה להתפשט לעוד ועוד תחומים ככל שהזמן עובר.
בהצלחה,
אודי
אם היא בסדר ואם אפשר לטפל בה וזה מפחיד אותי
אני מרגיש מין הרגשות ממש ממש מוזרות בתוך הגוף(כאבים,טורדנות,אי נוחות)בגלל הרבה מאוד דברים שקורים בחיים.למשל אני מרגיש לא נוח כלל מכל הכמויות שקיימות בעולם,מדברים שלא ניתנים לשינוי ושלא ניתןלעשות,מאי אחידות ומהמגוון הכל-כך גדול בעולם,מזה שאנחנו קטנים,מכמות הצורות ומעוד סתם דברים,למשל פשוט כאילו ההרגשה הזאת שלא נוח לי מזה שאני חי(אני חושב שזה ככה כי לא נוח לי בכלל ואני מרגיש כל הזמן עקצוצים וכאבים בגוף) .אני פשוט מרגיש לא נוח איתם.כי אני יודע שלא ניתן יהיה לשנות שום דבר מהם,ועדיין אני מרגיש לא נוח בכלל עם עצמי בכל מצב,ואני מרגיש כל הזמן את ההרגשות הלא נוחות בגוף.מה ניתן לעשות?תודה.
שאני חושב עליו שאי אפשר לעשות אותו הופך להיות לי להרגשה לא נוחה.אני מפחד שזה יחמיר מאוד.
 
ד''ר אודי אורן  
15:31 28.09.10
ראה תגובה להודעה הראשונה
 
ד''ר אודי אורן  
15:34 28.09.10
שלום רב,
אין ספק שאתה סובל מחרדה, אך נראה לי שרק לאחר פגישה עם איש מקצוע תוכל לדעת מה הבעיה ומה הטיפול המומלץ.
אני מציע לך לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר במסגרת קופת חולים לצורך פגישת אבחון.
בהצלחה,
אודי
 
אני
03:11 25.09.10
שלום. אני בת 39.
הוריי ניפטרו לפני שנה וחצי בבית חולים שניהם באותו היום לאחר מחלה ממושכת.
אני אומנם מתפקדת . אף אחד לא מרגיש כלום ולא יודע מה יש לי באמת בלב בפנים.. אבל אני מרגישה רגשי אשמה. מרגישה שהם מתו ביגללי. ביגלל שלא טיפלתי בהם מספיק טוב למרות שניסיתי וניסיתי. לא עשיתי מספיק...ואני לא יודעת איך אצליח להתמודד .
אמי סבלה מדמנציה בעקבות אי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות נגרמה לה בעקבות בדיקת קולונוסקופיה וגסרוסקופיה . הרופאים טוענים שהיא היתה רגישה לחומר שנתנו לה בבדיקה. לפני הבדיקה היא תיפקדה רגיל והיתה בסדר. היא ביקשה לא לעשות את הבדיקה אבל אני זאת ששכנעתי אותה כן לעשות ביגלל שהרופאת משפחה המליצה על הבדיקה. לאחר הבדיקה החיים שלה הפכו ליהיות גיהנום רק סבל וסבל...עד שנפטרה.

אבי נפטר ביגלל חוקן שאני עשיתי לו בבית. בידיים שלי. אבי סבל מעצירויות ממושכות והרופא אמר שאם אין יציאה לאחר מספר ימים אז לעשות לו חוקן. אבי מאוד ביקש לא לעשות אח החוקן כי זה כואב. אבל אני שכנעתי אותו לעשות וביגלל שהוא כל כך בטח בי הוא הסכים. החוקן הזה שעשיתי לו קרע לו את המעיים. אבי עבר ניתוח לתיקון המעיים ומת לאחר שסבל חודש וחצי בבית חולים כאבים איומים. הזכרונות והמראות משם מלווים אותי. הניתוח ,הכאבים שלו... מכונת ההנשמה, קירות בית החולים, הזונדה, הדימום... הרופאים ....הכאב והסבל שעבר רק ביגללי. רק ביגללי...המחשבה שאולי הוא מאוד כועס עלי...המחשבה שהוא יכל כן להמשיך עוד ולחיות . הוא היה אדם בריא וחזק לפני החוקן.
החוקן הזה הרג אותו. אפילו האח שלי אומר לי שזה ביגללי.
מה אני יעשה? ....הלואי ויכולתי להחזיר את הזמן לאחור.....אבי מת ביגללי......
לא הספקתי להגיד להם-לאבא ואמא שאני מצטערת ושלא התכוונתי לגרום להם כזה סבל....לא הספקתי...הייתי צריכה להקשיב להם... הייתי צריכה לפנות שוב ושוב לרופא אך לא עשיתי את זה...והם כלכך רצו ליחיות...החוקן שאני עשיתי בידיים שלי הרג את אבי.... מה עשיתי?...למה?הוא ביקש ממני לא לעשות חוקן.ביקש ביקש וביקש ואני לא הקשבתי לו ועשיתי לו בכוח את החוקן בכל זאת....ולא הספקתי לדבר איתו על זה... והוא נלחם חודש וחצי כדי להשאר בחיים ובכל זאת...לא הספקתי...ואח שלי אומר לי גם.....
 
ד''ר אודי אורן  
11:56 26.09.10
שלום,
הסיפור שלך קשה ביותר.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקדאצל מטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי. אני מתקשה להאמין שתוכלי להתגבר על הטראומה הכפולה ללא עזרה מקצועית.
שלא תדעי עוד צער.
אודי
שלום, אני בן 25 ובמשך שנים מטרידות אותי מחשבות שמשהו לא בסדר אצלי בגוף, במיוחד בתחום הנשימה. כאשר המחשבות עולות אני מתקשה לנשום סדיר. לדוגמא, בימים אלה הנשימות שלי כבדות, אבל רק כשאני חושב על כך. אני מרגיש שקנה הנשימה של נהיה צר וקשה לי להכניס אוויר בכמות מספקת. המחשבות הללו לא רק קשורות לנשימה ובדרך כלל ברגע שאני מתחיל לחשוב עליהן קשה לי להפסיק. אני לא יודע אם זה קשור לחרדה. יכול להיות שכן. הקשיים הגופניים מתרחשים רק שאני מתחיל לחשוב עליהם ככה שאני מבין שזה פסיכולוגי בלבד. אני לא יכול לדבר על זה עם אף אחד כי אני לא מסוגל להסביר. שאני מנסה אנשים לא כל כך מבינים. אני מרגיש כאילו אני היחיד בעולם שיש לו את זה. מצד אחד אני מתנחם בעובדה שזה לא בעיה רפואית גופנית ושאולי אפשר לשלוט בזה או להדחיק, אבל מצד שני אני סובל כבר שנים, בעיקר בשנתיים האחרונות (כמובן שזה לסירוגין ויש תקופות שהכל בסדר). אני גם מפחד ללכת לטיפול כלשהו מהחשש שלא יבינו אותי אפילו שם
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:14 26.09.10
אתה מתאר את הסימפטום השכיח ביותר של חרדה (= לחץ), כך שאינך לבד - אחד מכל חמישה(!) אנשים חווה תופעות דומות - וקל מאד לטפל בזה. גש לטיפול אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - במקרים כמו שלך די בשניים-שלושה מפגשים כדי להיפטר מהבעייה ואשמח לעזור לך בזה. בהצלחה!
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  98  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים