בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
שלום,

בתי בת השלוש מפחדת לעלות למתקני שעשועים. היא לא מוכנה לעלות לנדנדות בגינת השעשועים למעט הנדנדות שמחוברות לקרקע בקפיץ, לא עולה על קרוסלה ולא מוכנה לקפוץ על טרמפולינה בג'ימבורי. היא עולה אך ורק למגלשות הנמוכות ביותר בגינה.
בנוסף, היא סובלת מדלקות אוזניים חוזרות. האם יכול להיות קשר ?
מבחינה התפתחותית היא התחילה ללכת באופן עצמאי בגיל שנה וחודשיים, ואני לא רואה דברים חריגים בתפתחות המוטורית.
אודה לכם אם תכוונו אותי אם ומה אני צריכה לבדוק והיכן.
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:49 21.07.10
הורים רבים נעשים מודאגים שילדם בן השלוש, שכזאטוט בן פחות משנתיים לא פחד מהמגלשה הגבוהה ביותר, נעשה פתאום ממש פחדן וחושש לעלות על מתקני השעשועים. הנסיגה באומץ הילד/ה, כביכול, היא התפתחות טבעית ושכיחה שנוגעת בעיקר להבשלה קוגניטיבית - הילדה בת השלוש פשוט ערה יותר לסיכונים (אמיתיים או מדומים). אין לזה קשר ישיר לדלקות אוזניים חוזרות, וכל מה שנדרש כאן היא הרבה סבלנות. עודדו את הילדה, התעלמו מהמנעויותיה ותגמלו את הצלחותיה (ואל תבקרו אותה בשל חששותיה). בהצלחה!
בת 17 מתריסה שלא מבינים אותה לא אוהבים אותה וכו' בזמן האחרון מתכנסת בעצמה לא מדברת עם ההורים לא עושה כלום ישנה הרבה אבל עם חברות מתקשרת רגיל מה לעשות
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:05 19.07.10
"לא מדברת עם ההורים לא עושה כלום ישנה הרבה אבל עם חברות מתקשרת רגיל" נשמע די טיפוסי לנערה בת 17 בחופש הגדול... "מתריסה שלא מבינים אותה לא אוהבים אותה" וההתכנסות בעצמה מדאיגה יותר - שוחחי איתה ונסי להבין מדוע היא חשה כך ומה ניתן לעשות בנדון. אם אין בידך לעזור לה (בין אם כי אינה משתפת פעולה או בשל קשיים אובייקטיביים שאין בידך לשנות), אל תהססי לפנות לפסיכולוג קליני לקבלת ייעוץ והנחיה מפורטים.
 
ניר
13:12 17.07.10
ד''ר שלום.
לפני כ 10 חודשים קיבלתי התקף אסטמה קשה במיוחד בפעם הראשונה בחיים שלי .
אבי לקח אותי לבית החולים אך בדרך הרגשתי שאין לי אוויר ושלא הספיק להגיע להבית החולים כ 15 ד'.
באמצע הדרך נט''ן הובילו אותי לבית החולים , קיבלתי סולימנידרול ואנלציות .
אושפזתי למשך 17 ימים ,במשך 17 הימים השתחררתי פעמים אך לאחר מכן שוב קיבלתי התקף וחזרתי.
ברצוני לציין כי כל הבדיקות c.t חזה וצאוור תקין צילום ראיות תקין תפקודי ראיות מראה שאין כלל אסטמה וu.s צאוור תקין.
ביום השיחרור מבית החולים התקשתי לצאת מבית החולים ואף רציתי לחזור הבית עם אמבולנס עקב הפחד שיתקוף אותי התקף שוב .
כיום אני מפחד להימצא במקומות ללא קליטה או ללא פלא בגלל החשש שלא אצליח להזעיק אמבולנס ,
מפחד להגיע למקומות רחוקים ובעיקר להיות לבד עקב שככה סתם יבוא לי התקף.
כאשר שאני חושב על זה הנשימה הופכת להיות כבדה ומצוקתית אך ללא סימנים של אסטמה, וכשאני עסוק בדבר כלשהו ואיני חושב על זה שום דבר לא מופיע.
כעט אני חייל לקראת שיחרור ואיני רוצה להגיע לקב''ן עקב זה מחשש שישחרר אותי מהצבא .
בעבר הרופא היחידה הביא לי קלמנרבין עקב לחצים לאחר האירוע הזה .
מה עלי לעשות ? והאם עלי לקבל טיפול נגד חרדה? ובמידה וכן איך הגיע עם זה לרופא בלי להגיע לקבן?
ואם כן עלי לקבל טיפול איזה טיפול ? סוג של כדורים?
תודה מראש ניר
 
ד''ר אודי אורן  
16:15 17.07.10
לניר שלום,
אתה סובל מחרדדה בעקבות ארוע טראומטי.
אתה זקוק לטיפול פסיכולוגי ממוקד כמו EMDR.
חפש באתר עמותת EMDR ישראל מטפל מומחה באזור מגוריך או התקשר לטלפון של העמותה.
אתה תוכל בסבירות גבוהה להעזר במהירות.
בהצלחה,
אודי
 
נורית
08:57 16.07.10
שלום,
בתי בת 6.5, לא פחדה עד היום מכלום. בעלת בטחון עצמי. לאחר שיחה עם שכנה-חברה בת 9 שאמרה לה שלפעמים בלילה היא רואה גנבים, מאותו יום בתי מפחדת, 3 חודשים ישנה אצלנו בחדר, בוכה בכי היסטרי, מתנשפת. מוכנה לוותר על הכל כדי לישון אצלנו. כל העידוד, שיחות לא עזרו. פסיכולוג שראה אותה אמר כי אומנם היא מפחדת, אך יש לה כוחות וזה יחלוף. אבל זה לא. מה עושים? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
00:24 17.07.10
...חוזרים לפסיכולוג ואומרים לו שהפחדים לא חלפו ושיואיל לעזור לילדה (נכון יותר, להנחות אתכם כיצד לעזור לילדה). בהצלחה!
 
אסי
18:20 14.07.10
שלום שמי אסי ואני בן 29 יש לי 2 שאלות
1.האם מותר לרופא משפחה לתת מרשם של כדורים כגון ציפרלקס וקלונקס ללא כל איבחון פסיכולוגי \ פסיכאטרי?
2.האם כדאי לי ליטול את הכורים הנ"ל למרות שאני סובל מהתקפי חרדה רק לעיתים נדירות?
אשמח לשמוע את תשובתכם בהקדם האפשרי תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:28 15.07.10
1. לצערי, כן.
2. לא. אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי (שיחתי) קצר מועד אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית התנהגותית.
3. בהצלחה!
 
שגית
20:55 13.07.10
לביתי בת ה-7.5 יש פחד ממעליות. זה החל בשנה שעברה, בעת שהיינו בטיול באחת השבתות. היינו במתחם שבו היתה מעלית לקומה אחת בלבד, ביתי בקשה לעלות לבדה במעלית, הסכמתי המעלית היתה שקופה. אני חיכיתי לה בקומה העליונה ובן זוגי היה עימה בקומה התחתונה, אך ברגע שדלתות המעלית נסגרו היא נתקעה, לקח לנו בערך 10 דקות לחלץ אותה, ברגע שהיא יצאה היא נרגעה מיד,גם בתוך המעלית היא לא היתה היסטרית, אח"כ במשך חצי שנה אחרי המקרה היא עלתה למעליות ללא בעיה אך תקופה ארוכה לא יצא לנו להשתמש במעליות אנחנו גרים בבית קרקע. לפני כחצי שנה הפחד שלה הופיע פתאום, אני מנסה איתה בעדינות שתנסה לפחות להכנס לתוך המעלית ולצאת מיד, אבל היא לא מוכנה, היא נכנסת להיסטריה, בוכה ורועדת כולה, כואב לי אפילו לנהל איתה שיחה בנושא, אני ישר רואה את הפחד בשפת הגוף שלה. היא מוכנה לתפס מדרגות ולעיתים הרבה, לותר על פעילויות ובילויים ולא לנסות להתגבר על הפחד. אודה מאוד על כל עצה
 
ד''ר אודי אורן  
08:35 14.07.10
לשגית שלום,
אנא פני למטפל EMDR או למטפל התנהגותי קוגניטיבי (עדיף לאחד שמתמחה בשניהם).
תוכלי למצוא אותם באתר עמותת EMDR ישראל ובאתר אי"טה.
בסבירות גבוהה ביתך תוכל להעזר בטיפול ממוקד וקצר.
בהצלחה,
אודי
 
יעל פרייס
21:09 13.07.10
יש לי ילד בן 12 שמפחד ללכת לישון כי מתעורר עם סיוטי לילה.

כל זה התחיל כשיצא לטיול מהצופים וישנו בשק שינה מתחת לכיפת השמיים.

מאז חזר עם סיוטי לילה ,קם כל לילה בסיוטים ,צעקות ולעתים מקיא.

מפחד בכלל ללכת לישון .מתקשה להירדם,כאשר הולך לישון עם אור בחדר והטלויזיה דולקת.

הייתי בטיפול אצל פסיכלוגית ,הטיפול לא עזר ,הסיוטים נמשכים,וטוענת שמיצתה את הטיפול איתו.

מה עלי לעשות?אובדת עצות

 
ד''ר אודי אורן  
08:32 14.07.10
ליעל שלום,
אני משער שהטיפול לא היה טיפול ממוקד בחרדות הנגרמות כתוצאה מחוויות קשות.
בהנחה שבנך לא סבל מבעיות שינה קודם לכן, אפשר לעזור לו באופן ממוקד ומהיר למדי.
אנא פני בדחיפות למטפל EMDR, ואני משער שבנך יוכל לחוות הקלה משמעותית בפרק זמן קצר.
תוכלי למצוא מטפלים באתר עמותת EMDR ישראל או בטלפון של העמותה.
בהצלחה,
אודי
 
צופנת
12:46 13.07.10
שלום רב,

בתי בת ארבע וחצי.
בשבוע שעבר חווינו אירוע פריצה לבית בשלוש לפנות בוקר.
הילדה העירה אותי לשירותים ובזמן שהיא היתה בשירותים, שמעתי רעש במטבח.
כשהלכתי לבדוק את מקור הרעש גיליתי פורץ והוא ברח.
הילדה לא היתה עדה פיזית לסיטאוציה מאחר ולא נתתי לה להתקדם איתי (רק למקרה ש... ואכן חששותי התאמתו...) אבל בהחלט היתה ערה למצב ולחרדה המלווה אותו.
גם לפני כן היא סבלה מפחדים (המנורה, המאוורר, החושך וכו'...) אבל עכשיו המצב החמיר כמובן. היא מתעוררת באמצע הלילה ופוחדת לחזור לישון. היא ישנה עם אחותה הגדולה בחדר (הגדולה לא ישנה בבית באותו לילה). אני נשכבת לידה עד שהיא נרדמת אך זה לוקח המון זמן. היא כל כמה שניות מתעוררת לראות אם אני עדיין שם ומתרוממת להעיף מבט לעבר המעבר שבסופו המטבח, שם אירעה הפריצה, כביכול כדי לחפש דמות...
אנחנו משוחחים איתה הרבה בכל פעם שהיא מעלה את הנושא וניהלנו שיחה לאחר הפריצה עם הבנות. הסברנו שאנחנו מבינים שהחוויה מאוד לא נעימה והביטחון הופר אבל הבטחנו שאנחנו תמיד שומרים, מפעילים אזעקה, עוברים בחדר של הבנות מספר פעמים (ואכן אנו עושים זאת, גם בלי קשר לפריצה....)
איך אוכל להרגיע אותה ולצמצם את החרדה?
מעבר לדאגה שלי לילדה היא לא נותנת לי לישון ויש גם תינוק ... בקיצור, אני על סף הירדמות בעמידה
גם בעלי שותף כמובן אבל היא מעדיפה אותי על פניו
אודה לחוות דעתך בעניין

 
ד''ר אודי אורן  
18:12 13.07.10
שלום צופנת,
ראשית אנא זכרי ששבוע ימים זה מעט זמן, ושהבעיה היא בעיה ותיקה שהוחרפה.
אני מציע לקרוא סיפור לילדים (או שניים) על פחדי לילה. כמובן שההבדל הוא שכאן באמת קרה משהו.
אני מציע לנהל שיחה על כך שברור שהיא תתעורר בלילה ולהנחות אותה להקשיב למה שקורה. אם שקט היא צריכה לחזור לישון. על כל לילה ללא השקמה שלך היא תקבל כוכב ובסוף השבוע תקבל פרס קטן אם בשבוע הראשון תקבל 3 כוכבים, בשבוע השני 4, וכך הלאה.
לא מציע לשכב לידה עד שנרדמת. אם קוראת, לבוא, להיות איתה דקה וללכת.
בהצלחה,
אודי
 
רועי
22:51 10.07.10

שלום אני בן 23 מאז מתמיד התעכבתי ופחדתי מדברים שלאחרים יראו כשטויות. לדוגמא אם באוטובוס פעם אחת הרגשתי הרגשת בחילה אז אני מפחד שכל פעם זה יקרה לי ודיי חרד. זה מפריע לי. אני בנאדם עובד והכל בסדר אבל בגלל זה אני נמנע ממפגשים חברתים, שלא יראו אותי בהתקף חרדה או משהו. חוץ מעבודה כמעט ואינני מבלה. אני לוקח כדור אחד רסיטל ביום. איך זה נקרא התופעה הזאת ? איך ניתן לעזור לי ? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:23 13.07.10
אתה סובל מתופעה מוכרת ושכיחה שנקראת חרדה. אפשר לטפל בה בקלות באמצעות טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ואשמח לעזור לך בזה.
שלום,
אני בת 23 ואני נמצאת במערכת יחסים כשנתיים וחצי, אני מאוד אוהבת את חבר שלי והמערכת יחסים שלנו הולכת לכיוון של מיסוד. הבעייה שלי זה המחשבות שלי,עם כל מה שקורה היום בעולם הזה ששום דבר לא בטוח,התחלתי לחשוב על מלחמה(חבר שלי גם השתתף במלחמה הקודמת שהייתה אך אז לא הייתי חברה שלו, התחלתי לחשוב על המוות שלו כתוצאה מהמלחמה, בראש כבר קבעתי לו את העבודה הזאת. ניסתי לסלק את המחשבה הזאת מהראש אך לאט לאט המחשבה הפכה לחרדה ופחד ואני לא מצליחה להוציא לי את זה מהראש, אני אומרת אולי חבר שלי צריך לצאת מהמילואים כי אני מפחדת שמחשבה יוצרת מציאות ושהחששות שלי יתבררו כנכונות ואני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בעלדיו... אני לא יודעת איך להתמודד עם זה....אשמח לעזרה...
תודה רבה.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:17 13.07.10
אין דבר טבעי יותר מלחשוש לשלומם של אהובינו (חכי שיהיו לך ילדים...), במיוחד במציאות המאיימת בה אנחנו חיים. אם את מתקשה להתמודד עם חששות אלה, אל תהססי לגשת למספר פגישות אצל פסיכולוג המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
לבנה
18:54 08.07.10
האם אלטורלט מסייע לטפל גם בחרדה חברתית?
מה המינון המומלץ? (מדובר בחרדה חברתית ברמה היומיומית כמעט בכל פעולה מול אדם אחר)
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:44 09.07.10
אלטרולט היא תרופה נוגדת דיכאון שניתנת גם במקרים בהם הדיכאון מלווה בחרדה ובעיות שינה. התרופה אינה מיועדת לטיפול בחרדה חברתית. בכל מקרה, הטיפול המומלץ בחרדה חברתית אינו תרופתי אלא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
לבנה
19:42 10.07.10
במידה וארצה שהטיפול יישאר חסוי האם לפנות לפסיכולוג קליני פרטי?
האם אוכל לפנות אלייך?
 
ד''ר חיים היילפרין  
21:11 10.07.10
 
אריאלה
23:29 07.07.10
ד"ר שלום
אתמול ישבתי עם בעלי בבית קפה כדי לצפות במשחק כדורגל.
לפנינו היה שולחן ריק שחיכה למזמיניו.
לפתע הגיע אדם במראה מזרחי שנ ראה כבן חמישים חובש כיפה שהתיישב לפנינו ונראה מאוד מאוד מוזר בהתנהגותו.
ואני אסביר: הוא לא הפסיק להסתכל בצורה מוזרה ואובססיבית ימינה ושמאלה ולאחור, נראה מודאג ועצבני הדליק סיגריה ועישן אותה בצורה מוזרה ועצבנית.
שהמלצרית שאלה אותו אם הוא יודע שהמקום לא כשר הנהן בראשו וכשעזבה הוא הוריד את הכיפה.
אני מודעת לכך שתקופת הפיגועים, טפו טפו לכאורה איננה רבלבנטית אבל חשתי פחדדדדדדעצום שלא הניח לי ושיתפתי את בעלי בכך. בעלי זלזל בתחושותיי והמשיך לצפות במשחק.
לפתע חשתי צורך עז לקום ולצאת מהמקום וידעתי שבעלי לא יבין לכן אמרתי לו שאני קמה לשירותים והוא הפציר: שבי!
בכל זאת קמתי ויצאתי לשירותים ולאחר מספר דקות שהצצתי מרחוק ראיתי שהבחור החשוד עדיין שם משיך בהתנהגותו המוזרה כאילו סורק את המקום באובססיה מציץ בשעונו ומשדר המון לחץ. החלטתי לצאת להירגע ולהסתובב בין החנויות שהיו במקום במחשבה שבעלי צופה במשחק הארוך.
לאחר כחצי שעה חזרתי שוב וראיתי שהשולחן בו ישב בעלי ריק ויצאתי לכיוון החניה לחפשו.
מסתבר שהוא לא היה ברכב אלא בחיפושים אחריי בזמן שחזרתי ואח"כ ושב למסעדה.
לאחר 45 דקות מרגע ישצאתי לראשונה שבתי שוב למסעדה וראיתי אותו יושב באותו השולחן.
הוא ביקש מיד חשבון וכשהגענו לרכב הכל התפוצץץץץ, הוא טען שאני חולת נפש ואפילו בכה וטען שאיבדתי פרופורציות ושאני חרדתית ועשיתי לו בושות כי שלח מלצריות לחפש אותי בשירותים וזז כמה פעמים לשולחן אחר ושאנשים הרגישו.
אציין גם שכשחזרתי ראיתי שהבחור החשוד יושב עם מישהי שכנראה חיכה לה והרגשתי מטומטמת אך הפחד עבר.
אציין גם כי תוך שיצאתי הרגשתי שאולי עליי לעדכן את המלצרים אך התנהגותו של בעלי גרמה לי לחשוב שיש סיכוי רב שאני לא נורמלית.
אני כעת לא מבינה האם הפחד שלי הוא בעצם נורה אדומה שקיימת אצלי כיוון שהאדם הסביר אמור לשים לב לסימנים חשודים תוך העובדה שבעלי בכלל הרבה פחות זהיר ממני או שמא אני באמת לא נורמלית? האם הייתי אמורה להתבייש בהתנהגותי או שמא זכותי לפחד במצב כזה?
איך נראית לך בכלל ההתנהגות של שנינו?

תודה מראש,
אריאלה
 
ד''ר אודי אורן  
07:42 08.07.10
לאריאלה שלום,
השאלה המשמעותית ביותר בסיפור זה היא האם מדובר בארוע חד פעמי, או שזו פשוט דוגמא.
אם זה ארוע חד פעמי לא הייתי מתייחס לזה יותר מדי ברצינות.
לפי תגובת בעלך אני מבין שמדובר בתבנית שחוזרת על עצמה.
למרות שאני מבין את הדאגה שלך, אני משער שיש לך רגישות גבוהה מהממוצע.
אם זה מטריד אותך (ואת הסובבים אותך) הייתי מציע לפנות למטפל התנהגותי - קוגניטיבי או מטפל EMDR כדי לשמוע את חוות דעתו המקצועית, ולשקול את האפשרות להתערבות טיפולית ממוקדת.
בהצלחה,
אודי
לפני שבועיים בני בן 4,5 קיבל מקה מקצה של שולחן קפה וכמו שפותחים גבה הוא נפצע מאו ד קרוב לייד העין (בקצה היצוני שלו) כך שנאלצו לתפור לו את המקום במוקד כשהשתמשו בתפרים לא נמסים. פרוצדורה עברה בצורה מאוד טראומטית . צהקות והיסתריה לא פסקו לרגע,זז בלי סוף,ניסה להשתחרר עד סוף הטיפול . נאלצנו לאטפוף ואותו והחזיקו אותו 3 אנשים (אני ,בעלי ואחות) על מנת לבצע את הטיפול בזהירות ולא לפגוע לו בעין.היום ניסינו להוציא לו את התפרים (בחדר אחיות בקופת חולים) ולצערינו לא הצלחנו לעשות כלום,הוא לא נתן לגשת אליו ולא לגעת לו בפצע.גם הפעם הייתה אותה הסטריה למרות שהסכים ללכת וחיכה בתור בסבלנות.בסופו של דבר ולצערי הרב 2 אחיות ואני לא הצלחנו להשטלת עליו ושלחו אותנו הביתה להביא לפכות את אבא (גבר) על מנת להחזיקו חזק בעת הטיפול.אנחנו מאוד מפחדים איך כל זה יכול להשפיע עליו ואין בכלל אפשר לסיים את הטיפול.אולי קיימות איזה שהם שיטות על מנת להקל עליות כמו למשל גז צחוק או תישטוש?אם כן איך ואיפו מקבלים את ההפניה ומי יכול לעשות זאת?
אנחנו מואד מודעגים ורוצים לסיים את זה עם כמה שפחות כאב וטראומה .
תודה מראש .
משפחת א.
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:43 07.07.10
טשטוש והרדמה חלקית ניתנים באופן רוטיני במרבית הבדיקות והטיפולים הפולשניים. בררו בקופת החולים (או דרך רופאו של הילד) היכן וכיצד ניתן להעזר ברופא מרדים שיסייע לילד לעבור את הפרוצדורה במינימום טראומה. בהצלחה!
 
דניאל
12:36 05.07.10
שלום,
אני סובלת מחרדות אני מטופלת בכדורים(רמוטיב) ובטיפול פסיכולגי,לאחרונה הרופאה הוסיפה לי את הקלונקס 0.5 מ"ג לתקופת נסיון של עשרה ימים,בתום תקופת הנסיון הרופאה המליצה לי לקחת אותו באופן קבוע ולא רק בזמני ההתקף,
רציתי לדעת האם זה מומלץ להשתמש בו בתקופה כל כך ארוכה ויום יומית ואם זה באמת מסוכן כמו שכתוב בעלון?
תודה רבה.
 
ד''ר אודי אורן  
22:59 05.07.10
לדניאל שלום,
אנא פני לרופאה שלך בכל נושא שקשור לטיפול התרופתי שלך.
אם הרופאה איננה פסיכיאטרית, כדאי לך להתייעץ עם פסיכיאטר.
שירות כזה קיים בכל קופת חולים.
בהצלחה,
אודי
 
שי
23:12 03.07.10
שלום שמי שי ואני בן 15 והחופש אני אמור לטוס עם הורי לחו"ל.

עד השנה לא פחדתי בכלל לטוב (טסתי הרבה פעמים) אבל השנה נכנסה בי טראומה שהמטוס יכול להיתרסק בים ואז יוכלו אותי ואת משפחתי כרישים!

מה לעשות? המחשבה הזאת לא עוזבת אותי לרגע!

עזרה בבקשה תודה. 
 
ד''ר אודי אורן  
22:57 05.07.10
לשי שלום,
בהנחה שהמחשבה הזאת לא עוזבת אותך כבר תקופה ארוכה, כדאי לך לפנות לטיפול.
אתה יכול לפנות לאחד הגורמים הבאים: הפסיכולוגית של בית הספר, השירות הפסיכולוגי החינוכי, פסיכולוג בקופת חולים או פסיכולוג פרטי המתמחה בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי.
סביר להניח שאפשר לעזור לך תוך זמן קצר.
בהצלחה,
אודי
שלום.
אני נער בן 20 שאמור להתגייס ליחידה קרבית בחודש הקרוב.
אני בטוח שמספר פעמים בחיים שלי עברתי התקפי חרדה. זה תמים מלווה בפחד איום, זיעה, אי יכולת לישון, רעד בכל הגוף, צמרמורת ובעיקר בחילות.
זה קורה לי בכל מיני מצבים שונים, בדרך כלל זה שבמצבים שנראים כמו חוסר אונים.
במקומות חדשים, כשאני לא אוכל למשך זמן מסויים, כשאני לא ישן, כשמתחיל לכאוב לי הראש או דברים מהסוג הזה..
יש מקרים שההתקף ממש חזק ויש מקרים שהוא רק לכמה רגעים.
הבעיה הנוכחית שלי היא שאני מתגייס בעוד חודש, וכבר מעכשיו מגיעים לי התקפי חרדה מאוד מאוד חזקים.
אני לא מצליח לישון, יש לי בחילה נוראית, ובעיקר בעיקר תחושה נורא נורא רעה.
אני ממש ממש לא יודע מה לעשות.
חשוב לי לציין שהשירות בצה"ל חשוב לי מאוד! ואני לא רוצה לוותר עליו בגלל איזה שהיא בעיה חולפת.
השאלה שלי היא האם יש איזה שהיא דרך להתגבר על התחושה הנוראית הזאת, או שפשוט להתגייס איתה, לסבול כמה חודשים עד שאני אסתגל למקום החדש(אם בכלל) ואז להמשיך את חיי כרגיל.

תודה רבה והמשך יום נעים.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:16 01.07.10
יהיה לך קל הרבה יותר להתמודד אם תבין שהחוויה הלא נעימה שאתה מתאר איננה התקף חרדה (שזה משהו פתולוגי, שלא אמור לקרות, לפחות לא לאנשים נורמלים) אלא ביטוי נורמלי, בריא ושכיח של לחץ/ אִיום/ מתח/ מצוקה נפשית. ומה יותר מלחיץ מאשר גיוס לצה"ל? (...בינינו, כמעט שום דבר.) אז, דבר ראשון, דע שאין לך שום בעיה נפשית (או הדורשת כביכול טיפול) - וזו כשלעצמה ידיעה מאד מרגיעה! - אתה פשוט בלחץ, תגובה טבעית ונורמלית בהתחשב בנסיבות. שנית, יש המון דברים שאפשר לעשות כדי להקל עליך את הלחץ - לשוחח על המצוקה, למשל (כן, אפשרי ומומלץ גם עם פסיכולוג, ובמקרה זה תצא נשכר גם מתהליך צמיחתי מואץ), או התעמלות מאומצת (אין כמו ריצה של 20 ק"מ להפגת לחץ, וזה גם מכין אותך יופי לקרבי), או טכניקות רגיעה (שגם את זה ניתן ללמוד מאנשי מקצוע), או להתכונן היטב (ללמוד להתמודד טוב יותר) לקראת הבאות, או סתם לעסוק בדברים שאתה אוהב ורגיל לעשות כדי להירגע (כמו נגינה בגיטרה)... ושיהיה בהצלחה!
 
המתגייס
21:04 01.07.10
א. תודה על התגובה המעודדת.

ב. כשאני מנסה לאבחן את עצמי לעומק, אני מבין יותר ויותר שאני מפחד מהפחד.
זה בעיקר מה יקרה במידה ואני אגיע לשם ואני אכנס ללחץ הזה שאני חווה עכשיו... כי כרגע כשאני חווה את הלחץ הזה אני מרגיש ממש ממש מותש. אני חושב שהנקודה העיקרית הזו, היא זו שמלחיצה אותי.
בעיקר כשאני מתחיל לחשוב על הנושא.

אגב, הסיבה שפתחתי את הדיון היא בין השאר להתמודד ולהכנס חזיתית במקור הפחד והחרדה.
 
נועה
16:28 01.07.10
שלום. הכרתי בחור ולאחר שהתאהבנו והקשר התהדק גיליתי שהוא סובל מחרדות כשהוא לא נמצא איתי, לא מאמין לי ותמיד חייב לדעת איפה אני. הוא סיפר כי בעבר יצא עם בחורה במשך שנים והיא מעלה באמון שלו ולכן לא מצליח להאמין לי. שאלתי איזה טיפול מתאים לו והבעיה היא שהוא מתנגד ללכת לטיפול כי הוא לא מבין את גודל וחומרת מצבו.
 
ד''ר אודי אורן  
18:30 01.07.10
לנועה שלום,
אין ספק שהבחור זקוק לטיפול, ואין ספק שאם לא יקבל אותו, עתידו של הקשר מוטל בספק.
נראה לי שהוא עבר טראומה/ות ולכן טיפול ממוקד טראומה כמו EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי בהחלט עשויים לעזור.
הבעיה המרכזית היא שהוא אינו מבין את הבעיה ואת השפעותיה עליו , עלייך ועל הקשר שלכם בהווה ובעתיד.
השיטה שאני מציע כדי להכניסו לטיפול היא להגיד "לי יש בעיה. בוא איתי".
המלצה חמה: לא להתחתן ולא לעשות ילדים לפני שהבעיה נפתרת.
בהצלחה,
אודי
שלום
אני סובלת מחרדת נטישה מגיל קטן אך הבנתי את זה רק לפני שש שנים
החרדות מתפתחות בעיקר כשאני בזוגיות ואז החיים ניהיים בלתי נסבלים כואבים ומדכאים וכמובן שהיחסים מסתיימים. הפחדים מלווים בתופעות פיזיות לא נעימות כגון כאבי בטן נוראים חולשות חוסר שינה תמידי.

טופלתי בעבר ע"י פסיכולוגית במשך שנתיים ואחרי קאוטצ'ר במשך שנה וחצי וכלום לא עזר
אני כבר לא יודעת למי לפנות אני פשוט מרגישה שלא בא לי לחיות יותר כי הפחדים האלה מנתקים אותי מכל פעילות אפשרית זאת תחושה נוראית ממש נוראית

אני מבקשת למצוא מטפל בעל ידע וניסיון בתחום הזה מישהוא שבאמת יכול לעזור אך גם במחיר לא מטורף כי המשכורת שלי מאוד נמוכה

אודה לכם על כל תשובה כי הסבל באמת גדול וקשה
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:35 01.07.10
ראשית, חבל להעביר שנים בטיפול שאיננו יעיל - בד"כ ניתן לראות אם הטיפול עוזר בתוך חודשים ספורים. לגופו של עניין, איני יכול להמליץ בפורום על מטפלים ספציפיים, אך בגדול חפשי פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. ניתן למצוא פסיכולוג כזה גם דרך קופת החולים שלך, בעלות נמוכה יחסית. בהצלחה!
 
דניאל
21:46 29.06.10
שלום אני בת 20 וסובלת מחרדות מאז שאני זוכרת את עצמי,
לאחרונה התחלתי טיפול פסיכולגי עקב התקפים שחוזרים על עצמם לעיתים קרובות,
אני מקבלת כדורים רמוטיב והשבוע קבלתי תוסף לכדור קלונקס השאלות שאלי הן כאלו:
השפעת הקלונקס מטיבה איתי מאוד והיא רק לתקופת נסיון של עשרה הימים,האם הרופאה תתן לי אותם באופן קבוע או רק בזמן התקף?
השאלה השניה:
האם זה עלול לחזור התקפי חרדה במהלך החיים אחרי שהטיפול כביכול יצליח ואני אפסיק עם הכדורים,האם באמת ניתן להשתחרר מחרדות אחת ולתמיד??
תודה נועם.
 
ד''ר אודי אורן  
23:12 29.06.10
לנועם שלום,
לגבי שאלתך הראשונה: איני יודע מה תחליט הרופאה. אני מניח שהיא תציע לך להשתמש בקלונקס רק בזמן התקף. כרגיל אין הכדור ניתן לשימוש יום יומי אלא לתמיכה בתחילת נטילת תרופה אחרת, ובהתקפים. אנא דברי עם הרופאה שלך.
לגבי שאלתך השניה: אין תשובה חד משמעית לשאלה. מחקרים מראים כי יש אנשים שמשתחררים מחרדות לחלוטין לאחר טיפול מוצלח. העובדה שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מעלה את סיכוייך להתגבר עליהן אחת ולתמיד, ביחוד עם הטיפול הפסיכולוגי הינו טיפול ממוקד בחרדות. המחקרים גם מראים כי חלק מהמטופלים חווה חרדות גם בהמשך חייו.
ברור לי שעם המוטיבציה החזקה שלך, תצליחי להתגבר על החרדות בעתיד.
בהצלחה,
אודי
 
מורן
16:24 27.06.10
שלום
אני בת 29.
טופלתי בעבר בציפרלקס נגד חרדות ובמקביל עברתי טיפול פסיכולוגי מוצלח מעל שנה. הפסיכולוגית שלי החליטה לסיימו מאחר והרגשתי מצוין ושתינו הסכמנו שעברנו כברת דרך מאז תחילת הטיפול ולא היה צורך בהמשך טיפול.
עם הזמן הפסקתי עם הכדורים ועברתי לטיפול דרך רופא סיני בדיקור ובצמח ההיפריקום - ההרגשה היתה מצוינת.
לאחרונה (בעקבות טיסה-יש לי פחד טיסות) שבו לי החרדות והן מתבטאות הפעם בדאגנות בלתי פוסקת. אני כל הזמן דואגת, אין לי מנוחה, אני לא ישנה כמו שצריך. חזרתי ליטול ציפרלקס (במרשם הפסיכיאטרית שלי כמובן) כבר מעל לחודש. לאחרונה הרגשתי ממש שיפור ואפילו הורדתי בהדרגה את נטילת הקסנגיס (נטלתי במקביל עד תחילת השפעת הציפרלקס).
בימים האחרונים חזרה לי הדאגנות הזאת והקושי לשמור על רצף בשנת הלילה. בנוסף היום התחילו לי לחצים באוזניים ובראש - כשאני יודעת שמדובר בתופעות חרדה שחשתי גם בעבר. אני לא יודעת אם יש קשר אבל בימים האחרונים התחלתי ליטול אסציטאלופרם טבע במקום הציפרלקס מאחר ואני לא מוצאת ציפרלקס בבתי המרקחת באיזור מגוריי והרוקחים אומרים שמדובר באותה תרופה.
האם תוכלו לייעץ לי מה כדאי לי לעשות על מנת לשפר את הרגשתי? אני חוששת ליטול קסאנגיס לאורך זמן...
תודה
 
ד''ר אודי אורן  
17:02 27.06.10
למורן שלום,
אני מתרשם שיש לך פסיכיאטרית ופסיכולגית טובים שאת בוטחת בהם.
בכל הנוגע לטיפול התרופתי אני ממליץ לך לדבר עם הפסיכיאטרית שלך. שום מומחה בפורום כלשהו לא משתווה לרופא טוב שבאמת מכיר אותך.
אני ממליץ לך לשקול ברצינות חזרה לטיפול פסיכולוגי. אפשרות אחת היא לחזור לפסיכולוגית איתה בנית קשר טוב ועשית איתה פרק עבודה משמעותי.
אפשרות אחרת - היא לשקול פניה לפסיכולוגית המתמחה ב- EMDR או בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  95  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים