בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
 
צחי
05:43 13.09.10
בן 51 נשוי באושר כבר 25 שנים עם ילדים גדולים - חיים מאושרים ללא בעיות פרנסה , אהבה או בריאות.
כשהכרנו צעירים בגיל 18-19 לזוגתי היה ניסיון זוגי רב כולל מיני ולי לא.
לאחרונה ללא שום שינוי חיצוני בחיים שלנו העניין התחיל להטריד אותי - אני קם מוקדם בבוקר ומחשבות טורדניות בנושא זה מציפות אותי ולא מאפשרות לי להרדם שוב. גם במהלך היום צצות מחשבות אלו וזה מטריד אותי.
אני כועס על עצמי שאני חופר בדברים מיותרים מהעבר הרחוק שרק מחלישים ומזיקים לי - במקום להינות מחיים טובים בהווה. אבל נראה שזה כבר חצי שנה וחזק ממני.

אודה לייעוץ
 
ד''ר אודי אורן  
09:52 13.09.10
לצחי שלום,
אנחנו משתנים במהלך החיים ומתמודדים עם אתגרים שונים.
אני מתרשם כי התמודדת בהצלחה גדולה עם אתגרי החיים עד כה.
באמצע החיים מתעוררים לא פעם נושאים שהיו רדומים בזמן שהיינו עסוקים בדברים חשובים אחרים.
אני ממליץ לך לשאול את הקולות המטרידים שאלות כמו "מה הרגש שמלווה את המחשבות?" "מה הבקשה/צורך שמלווה את המחשבה?"
אם המחשבות הטורדניות לא יעלמו/יקטנו אני ממליץ לך לפנות לטיפול ממוקד אצל מטפל המתמחה ב-EMDR או בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
נננ
06:47 10.09.10
אני בת 37 מטופלת ברמוטיב מזה כחודש וחצי(רופא פסיכייאטר אמר כי נראה שאני בדכאון קל).התחלתי עם פעם ביום לאחר כ-3 שבועות העליתי לפעמיים עשיתי הפסקה בת שבועיים לערך וכעת אני התחלתי שוב עם 2 כדורים ליום.

אני הולכת לישון לקראת 10 בלילה ויש ימים שאני מתעוררת בלילה לקראת 4 ולא מצלחיה להמשיך לישון.כדור אחד אני נוטלת בבוקר ואחד בערב.

האם ייתכן שזו הסיבה "לנדודי השינה"?אני לא ממש מרגישה שינוי משמעותי עם נטילת הרמוטיב,!!!!!ניסיתי לפנות לרופא שהביא לי את הטפול אך לא הצלחתי להשיגו,המשכתי בכדור בהמלצת ר המשפחה.שוחחתי עימו אך הוא לא מצא לנכון להחליף למשהו חזק יותר..(בעלי נוטל ציפרלקס מזה שנתיים וטוען שמאד מסייע לו)ולכן אמר להמשיך ברמוטיב.

האם יש קשר בין חוסר השינה לרמוטיב?האם עלי לגשת לפסיכיאטר שנתן את התרופה לספר לו על ההרגשה ואו מספיק לחזור לר משפחה ולבקש אולי משהו מעט חזק יותר?

תודה מראש
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:25 11.09.10
בעיות שינה אינן מצויינות בין תופעות הלוואי השכיחות של הרמוטיב וסביר יותר שקשיי השינה שלך נוגעים לדיכאון הקל עליו את מדווחת (ואולי גם חרדה/ לחץ?) ופחות לרמוטיב. וכן, רצוי להתייעץ בעניין זה (וגם לעמוד בקשר באופן שוטף) עם הפסיכיאטר שנתן לך את התרופה. בכל מקרה, הטיפול המומלץ במצבים כמו שלך אינו תרופתי כלל אלא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בדיכאון בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
אלין
01:16 25.08.10
אני בת 25 סובלת מבעיות נפשיות מגיל 20 זה התחיל מבולמיה שהתפתחה לבעיות חרדה קשות כגון נקודות שחורות במצבי לחץ לחץ שמתשלט על כל הגוף ובכלל באזור הפה פחדים ופארנויות ניסתי המון סוגי כדורים פראפנן בונסרין צריפלקס ועוד
רציתי לדעת אם יש טיפול שיכול לעזור לי באופן משמעותי כי זה ממש מחמיר בשנים האחרונות
אין לי חברים אני נמאצת לרוב בחברת בני השפחה ולא חייה בצורה תקינה או נורמלית אני יותר נוטה לפינות להתבודדות וכמובן לאחר כל זה חוסר בטחון עצמי מאוד קשה מה אוכל לעשות כדי לשפר את מצבי האם תוכל להמליץ על הרופא שיוכל לעזור אולי עם סוג אחר של תרופות אינני יודעת .
גם התקפי פניחקה נלווים אי יכולת לשבת במצב נוח ליד אנשים ובמצבי הפניקה שלי קורים כשאנ י יוצאת נגיד מתמלאת לחץ שלא נותן לי לדבר או לתפקד אשמח אם תענו לשאלתי.
תודה אלין
 
ד''ר אודי אורן  
13:47 25.08.10
לאלין שלומות,
בהחלט יש טיפול שיכול לעזור.
אני ממליץ לך לפנות למטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי ולהתחיל בטיפול.
אין שום סיבה שתמשיכי לסבול כפי שאת סובלת כרגע.
בהצלחה,
אודי
 
שגיא
06:52 10.09.10
היי אלין. הסיפור מוכר. יש לי ממש המלצות בשבילך *** ההודעה נערכה - נא לא להעלות הודעות שיש בהן משום פרסום ישיר או עקיף לגוף מסחרי ***
 
קרלי
17:37 07.09.10
שלום רב, ילדתי לפני כשבו, לאחר שבמהלך כל ההריון סבלתי מביות שינה. בכל פעם שהייתי נרדמת, לא הייתי מצליחה להכנס לשינה עמוקה, הייתי מתעוררת בתחושה שאני לא יכולה להיות במיטה וחייבת להיות בתנועה. עכשיו לאחר שילדתי, הבעיה עדיין לא נפתרה ומאד קשה לי לתפקד, מכוון שיש לי תינוקת ואני צריכה להניק. נוצר מצב שאני לא ישנה למעלה מ-3 שות בלילה וא בגלל התינוקות. ובכלל לא מסוגלת להשלים שעות ביום, לרדה להירדם. מאד הייתי רוצה לפתור את הבעיה אשר מורידה לי את רמת איכות החיים מאד. מה לעשות ולמי אפשר לפנות. תודה !!!
 
ד''ר אודי אורן  
23:58 07.09.10
לקרלי שלום,
מזל טוב על הולדת בתך.
מכיוון שילדת לפני זמן קצר, גופך עדיין לא חזר למצבו שקדם להריון (שבו ישנת בסדר).
אני מציע לך לתת לעצמך עוד מספר שבועות לפחות.
בינתיים אני מציע לך להתחיל בפעילות פיזית מתונה כדי לחזור לכושר, ולעשות תרגילי הרפיה מספר פעמים ביום. פעולות אלו עשויות להפחית את המתח בו את נמצאת ולהקל עלייך להרדם ולישון שינה ארוכה יותר.
בהצלחה ושנה טובה
אודי
שלום רב,

יש לי ילדה בת 7 (כיתה ב') מקסימה ומתוקה, בשבועיים האחרונים של החופש הגדול חל שינוי התנהגותי משמעותי בילדה. הפכה להיות עצבנית, צעקנית, חסרת סבלנות, בכיינית. ישנה תופעה שהחלה אצלה וזה כיחכוכים מעצבנים בגרון, זה מלווה אותה במהלך היום, הערתי לה פעם אחת והיא טענה שזה נעים ומרגיע והחלטתי לא להעיר לה יותר.

היא ילדה נבונה מאוד אך גם רגישה מאוד. באפריל השנה עברנו לגור בדירה חדשה בעיר אחרת, לפני כן התגוררנו בעיר החדשה בביתם של חמי וחמתי מתחילת שנת הלימודים החדשה משנה שעברה עד שניכנס לדירתנו.
הילדה הכירה ילדים חדשים והתאקלמה מהר מאוד ויפה מאוד. יש לה אח שקטן מימנה בשנתיים, הוא מציקן לא קטן, אבל סה"כ הריבים ביניהם הם ריבים רגילים של אחים.
הבת שלי חווה כיום דפיקות לב מהירות, בעיה בלקיחת נשימות עמוקות וכשהיא מפהקת היא מרגישה סיפוק קטן שהצליחה למלא את ריאותיה.
יש לה אחיינית בכיתה ו' שסובלת מ-ADHD בדרגה חמורה, אינה מטופלת בריטלין בגלל מעקב נוירולוגי. אותה אחיינית מציקה לבת שלי, קוראת לה שמנה ועוד כל מיני מילות גנאי (ביתי עצמה ילדה מאוד רזה ואוכלת כמו ציפור).
ביתי מקנאה לה כי גיסתי קנתה לה כלבה. הבת שלי מאוד אוהבת את הכלבה, ומוכנה לבלות את זמנה עם אותה אחיינית רק כדי להיות קרובה לכלבה. זה חורה לי ומפריע לי ואני מנסה כל הזמן להרחיק בין שתיהן (אני מנסה כיום לשכנע את בעלי להכניס כלבלב הביתה בתיקווה שיעזור לבת שלי), הבת שלי גם אנמית ומטופלת בסירופ ברזל.
אני רוצה לציין שאני עצמי בחורה חרדתית (תורשתי לצערי) ונוטלת מיזה שנתיים ציפרלקס 10 מ"ג עקב התקפות חרדה, ועם הטיפול שמאוד עוזר ומועיל לא חוויתי מיזה מספר חודשים רב התקפים. וגם הילדה עצמה לא ראתה שום התקף שחוויתי ככה ששום דבר לא הוקרן לה. כיצד אוכל לעזור לה? בביה"ס היא בסדר, מאוד חברותית והולכת לשם בשמחה רבה.
אשמח לתובנות,
רחלי
 
ד''ר אודי אורן  
14:14 05.09.10
לרחלי שלום,
איני יודע מה קרה לביתך אבל הסימפטומים שאת מתארת מוכרים כתסמיני חרדה.
העובדה שהיא דור שלישי לתופעות אלו מעלה חששות בכיוון של התפתחות תסמונת חרדתית.
מכיוון שמדובר בשבועיים בלבד, לא הייתי קופץ למסקנות או לתגובה כלשהיא.
אני מציע להמתין עוד כחודש לפני שנגיע למסקנות כאלו או אחרות.
רעיון הכנסת הכלב יכול להיות בעל השפעה חיובית.
בנתיים אני ממליץ על המשך "עסקים כרגיל" ודגש על החוויות החיוביות שהיא חווה.
במידה ולא יכול שיפור, הייתי ממליץ על התערבות פסיכולוגית ממוקדת של מטפל בילדים המתמחה ב-EMDR או בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי
שנה טובה,
אודי
 
רחלי
14:16 05.09.10
שלום לכם
אני נחשב טיפוס נורמלי לחלוטין, בריא, ואיני צורך תרופות כימיות (באירועים מיוחדים לוקח רסקיו או רגיעון של הדס). אני נשוי ואב ל-2 ילדים מקסימים (3.5 שנים+ 4 חודשים).
לאחרונה , בעקבות החלטה משותפת, אשתי ואני החלטנו לעבור לפריפריה , משם אני מגיע במקור, כדי לבנות את ביתנו. כיום אנו שוכרים יחידת דיור קטנה בקיבוץ ליד המקום בו נבנה הבית ובשבוע הקרוב אני אמור לחתום על משכנתא.
מכיוון שכך, הליך מציאת העבודה היה קשה ומתסכל, אך לבסוף מצאתי עבודה באותו תחום בו אני עסקתי לפני כן, ואף לא נוצר מצב של אבטלה בין עבודה לעבודה.
את העבודה התחלתי לפני כשבועיים, וכבר בתקופת החפיפה אני עובד שעות מטורפות ולא חוזר הביתה כדי להיות עם המשפחה בבית החדש.

הבעיה שלי מתחילה מכך שנכנסתי לסחרור אטומי של Stress בעבודה ובבית והתגובות שלי מבהילות את הסביבה.

אני אפרט: מרוב לחץ וחרדה שאני אכשל בעבודה ( התפקיד שלי הוא תכנון ובקרה על מערך הייצור של המפעל) הפסקתי לאכול סדיר והורדתי במשקל, אני מפחד להירדם בלילה כי ישר עולים לי מחשבות על העבודה, אני מפחד לחטוף התקף לב (?!), אני מפחד שיפטרו,מפחד שהחלום על הבית החדש ייהרס, אני מתעורר בבעתה ב-4:00 בבוקר וחושב רק דברים רעים.
איני מצליח לקחת את הדברים הטובים (שכר יותר טוב, קירבה של 15 דק' מהבית לעבודה, משפחה תומכת וכו'). אשתי מחזקת אותי ואומרת שהגל הזה יעבור ואף אחד לא מצפה מעובד שנמצא שבועיים בעבודה שישלוט בכל תוכניות העבודה האפשריות. אותי זה לא מרגיע.

בעבודה הקודמת שלי הייתי צמוד למנהל שלי, והיתה לי מטריית גיבוי בכל מעשה שעשיתי, ולכן הרביתי לעבוד עם מעוף ויצירתיות. פה, למרות שיש לי מנהל אישי, הוא עסוק בנושאים שלו ואני אמור גם להכין תכניות עבודה, גם לשבת בישיבות וגם לתת פתרונות בזמן אמת. ופה עיקר החרדה שלי. האם אני כעובד פרפקציוניסט יצליח לעבוד בכזה לחץ...

זר לו היה עובר פה, היה אומר שאני אתפטר ואמצא עבודה אחרת. אולם בפריפריה בה עברנו לגור קשה למצוא עבודה, אני גם מתחיל לקחת משכנתא, וגם אאבד את הקירבה לבית. (עבודה במקום אחר תגרור לפחות שעה-שעתיים נסיעה בכל יום לת"א).

הייתי מבקש לשמוע איזה ייעוץ קטן, מילת עידוד, המלצה לאיזה סוג טיפול ללכת. כמו כן, אני מת לבכות כדי לשחרר את העומס הנפשי שלי, אולם איני מצליח. האם יש לכם איזשהו פתרון קל כדי שאבכה בימים הקרובים- נראה לי שזה יעזור לי.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:24 05.09.10
ישנן מגוון דרכים להתמודד עם לחץ - משינוי גורמי הלחץ (הפחתת שעות העבודה המטורפות, השלמת מטלות - כמו חתימה על משכנתא - והשמתן מאחוריך, תיאום ציפיות עם הבוס וכו'), דרך התעמלות (רצוי מאומצת, במיוחד אם אתה קצר בזמן - אין כמו ריצה של 10 ק"מ להיפטר ממתח), הרפיה (באמצעות הרפית שרירים עמוקה, דימוי מודרך, נשימות, מדיטציה, יוגה או סתם מקלחת, מסאז', האזנה למוסיקה), תחביבים (מנגינה וציור ועד דיג ודאיה), ועד שיחות נפש עם האשה וחברים. אם אין בכל אלה די, אל תהסס גם לגשת למספר שיחות עם פסיכולוג קליני לקבלת תמיכה, תובנות, והנחייה יסודית יותר כיצד להתמודד עם הלחץ. ובהצלחה עם כל הדברים הטובים שקורים לך!
 
כפיר
05:19 05.09.10
בעקרון החלטתי בסןף השבוע ללכת לטיפול, כי הסטרס עבר כל גבול.
אולם האם יש איזשהו דרך להוציא הכל בבכי כדי להרפות שרירים ומתח עד שאתחיל טיפול?? בצעירותי בכיתי פעם או פעמים ושחרר הרבה שסתומים.
 
ד''ר חיים היילפרין  
07:13 05.09.10
אתה עשוי לבכות במהלך כל אחת מהפעילויות שציינתי לעיל - הרפיה, שיחת נפש ואפילו ריצה למרחק... נסה ותצליח!
 
אנונימי
16:03 28.08.10
נדמה לי שכבר כתבתי לך על זה (אני לא בטוח)..........בכול אופן אני בן 48 סובל מזה 32 שנים מתחושות של גוף שכאילו הוא "נדבק" לכול מה שבא במגע.....(לכיסא , מיטה, לבגדים) וכמו כן אני מרגיש מין מודעות יתר לגוף שלי...האם יש טיפול לזה...להקהות או להחליש את התופעות האלה????
אני רוצה לציין שזה חלק ממני וזה לא שאני חושב על זה פשוט זו תחושה יומיומית מרגיזה......שדי מציקה לי בחיים.....
תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:56 29.08.10
התופעה מוכרת... לאבחון יסודי ולטיפול בתופעה עליך לפנות לטיפול פסיכולוגי. נסה לקבל טיפול מסובסד דרך קופת החולים. בהצלחה!
 
אלירן
02:31 28.08.10
יש לי חברה כבר שנתיים וחצי
שנה ראשונה היתה בסדר אחרי זה התחילו פרידות וחזרות בגללי
התחילו לי לחצים ובחילות וחרדות והתקפי פאניקה כאלה שהלב מתחיל לפעום חזק והגוף מתחיל להרגיש חולשה ואז אני מקיא
זה הגיע למצב שאני לא יכול לעשות איתה דברים לא לצאת איתה לשתות אצל חברים לא לשבת איתה בחצר עם אנשים רק המחשבה הזאת לפני שהיינו יוצאים לשתות אצל חברים היתה גורמת לי לבחילות ולחצים וגם התיאבון יורד שאני איתה אני לא מרגיש רעב ואין לי תיאבון אני יכול לא לאכול יום שלם
גם שהיא היתה באה אליי היינו שוכבים ואחרי זה היו לי לחצים ובחילות והייתי מקיא
כאילו שאני איתה אין לי שקט נפשי והראש כל הזמן חושב מתלבט מהסס
בגלל זה אני לא איתה כרגע לפחות ככה אני לא חושב למרות שיש לי מצבי רוח משתנים אני יכול להיות בסדר ולשבת אם חברים ופתאם נגיד אחרי שאני מעשן סיגריה יורד לי המצב רוח ובא לי להיכנס לחדר להיות לבד
הסקס רב הפעמים בסדר אבל יש עליות וירידות ולפעמים אני לא מצליח לגמור וצריך לפנטז על מישהי אחרת בשביל לגמור
אבל לפחות אני לא נלחץ ומקיא
אולי זה כי זה פשוט לא זה ואני צריך לא להיות איתה
אולי אנ ילא אוהב אותה מספיק אולי כי היא אהבה ראשונה שלי ואני עוד רוצה לחוות עוד דברים
היא סך הכל בחורה טובה אוהבת עושה הכל בשבילי ואני כמו דפוק מחפש עוד ריגושים ועוד סקס אולי כי לא התנסייתי מספיק בעוד סקס ועוד קשרים
עכשיו היא נסעה לחול לחודש לשכוח ממני אבל אנחנו מדברים והיא יודעת שזה לא יעזור לה והיא תחזור לפה לאותו מצב ואמרתי לה שאני לא יחזור אלי כי אני תמיד יפחד שיחזור לי הבחילות והלחצים והמחשבות והיא אומרת שאני לא מסוגל להתמודד עם זה ואני יפסיד אותה
הייתי גם בחול לפני חצי שנה ושכבתישם עם כמה בחורות האם זה אומר שאני לא אוהב אותה?או שפשוט אנחנו גברים אין מה לעשות תמיד רוצים משהו חדש
אני לוקח כדורים של ציפרלקס אבל זה סתם לא עוזר לא נראה לי שזה מה שיפתור לי תבעיה
מה לעשות?
מה שכתבתי נכתב לפני כמה חודשים עכשי ואני מוסיף עוד כמה פרטים שעדיין אנחנו ניפרדים חוזרים ועכשיו שוב ל ביחד ואני פחות חושב אבל עדיין יש לי מחשבות מה יהיה והתיבון שלי חלש ושילשום הייתי בארוע והקאתי מחוסר מצב רוח ומחשבות ...היום הייתי אצל חבר וכאילו אני יושב איתם ואין לי מצב רוח ומת ללכת הביתה אני לא יוצא לבלות כאילו טוב לי ואני מרגיש רגוע רק בבית או שאני בעבודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:18 28.08.10
אתה חי מזה כשנתיים עם הפרעת חרדה וזוגיות לא בשלה, וחבל! הפתרון לשניהם הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל הן בחרדה - רצוי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - והן בבעיות זוגיות. מדובר בטיפול צמיחתי שבמהלכו תלמד להתמודד עם הפרעת החרדה (ורגשות בכלל) ותעשה בשל הרבה יותר לקשר זוגי. בהצלחה!
 
אלירן
19:54 28.08.10
מה לגבי הבחורה...
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:49 29.08.10
אה, הבחורה דווקא בסדר...
 
חן
16:09 27.08.10
שלום...אני ממש אשמח אם תעזרו לי, אני נמצאת בחודשיים האחרונים בסוג של מצבי רוח לא מוגדרים...אני יכולה פתאום לבכות וכאילו אני מחפשת סיבות לבכות .
אני מבינה שזה נובע בגלל תקופה חדשה בחיים שלי...
היום אני בת 19 הכרתי בחור מקסים שגדול ממני בכמה שנים והקשר שלנו הוא רציני שיכול להוביל לחתונה בנתיים אנחנו רק בקשר,
ומה שהוא אהב בי שאני ילדה טובה ...ואולי אני באמת כזאת ככה הוא רואה אותי מהמשפחה בהתנהגות .
ומאז שהתחלתי להבין שזה מה שהוא חושב עליי אני כאילו יושבת וחושבת ומנסה ךהזכר על כל הדברים הרעים שעשיתי , דברים רעים זה כמו סוג של סתם לדוגמא לנסות לעשן..אני לא עישנתי חלילה וגם לא אעשן אבל ניסתי כמה פעמיים או כל מיני כאלה דברים קטנים שאני כאילו יושבת ומחפשת מה רע בי , ושאני שקרנית ו שקרת עליו ושאולי ושאני לא באמת מה שהוא חושב שאני ממש תסביך וזה מדכא אותי.איך אני פותרת את הבעיה הזאת ?
 
ד''ר אודי אורן  
10:38 28.08.10
לחן שלום,
ברכות על יצירת קשר משמעותי.
אני מבין שזה הקשר הרציני הראשון שאת נמצאת בו, ואין ספק שזהו תהליך מרגש.
לא פעם ההתרגשות כוללת בתוכה גם לא מעט לחץ שמתבטא באופנים שונים, כולל בפקפוק בדברים שידעת קודם.
יש סיכוי רב שהתופעות שאת מתארת יחלפו עוד זמן מה.
אם הן ימשכו עוד חודש - חודשיים, אני מציע שתפני לטיפול פסיכולוגי ממוקד בשיטת EMDR או בגישה התנהגותית - קוגניטיבית.
בהצלחה,
אודי
 
מאיר
02:13 28.08.10
שלום
אני כחודשיים לאחר ניתוח המעי הגס וגילו לי סרטן,
לאחר הנתוח החלו חרדות וקושי הרדמות, רופא המשפחה נתן לי לוריואן שעזר לי מאוד!-1 עד 2 כדורים ביום, כיום אני לוקח רק כדור אחד, עדיין מופיעה לי במשך היום אי שקט אבל לזמן קצר,
אני מתחיל לקחת עכשיו כדורי כימותרפיה האם מותר להמשיך לקחת את הלוריואן?והאם אני עלול
לפתח תלות בלוריואן? אם כן איך אני מפסיק לקחת את הכדור ללא גרימת נזק לעצמי
תודה
ושבת שלום
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:58 28.08.10
איני מכיר תגובות בין-תרופתיות בין כימותרפיה ולוריוון. שימוש יומיומי ממושך (מעבר למספר שבועות) אכן עלול לגרום להתפתחות תלות ואינו מומלץ. יקל עליך להפסיק את הכדור לאחר מספר שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה והחלמה מלאה!
 
חיים
08:44 26.08.10
ד”ר שלום

לאחרונה צצו בעיות רבות שאף אחד לא מצליח להצביע על כיוון כלשהוא. אחת לחודש מופיע לי בפתאומיות כאבים חזקים באיזור עצם הזנב מיד עם הופעת כאז זה אני מתחיל לקבל טשטוש וקשיי נשימה עד כמעט עילפון למשך מספר דקות ולאחר מכן זה עובר. אציין שלאחרונה הנני סובל מפיסורה והתקפי חרדה ומטופל בציפרלקס. אני אדם בריא, לא מעשן ועושה ספורט ופשוט אובד עצות - כל הצרות באו במכה אחת ואני לא יודע מאיפה להתחיל.
בבקשה לעזרה\המלצה.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:10 27.08.10
התחל במספר פגישות אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית... בדרך זו תקבל מושג ברור הרבה יותר על הבעייה איתה אתה מתמודד, וחשוב עוד יותר, כיצד לפתור אותה. בהצלחה!
הי
אני בת 36, אם לשניים ומנהלת עמותה.נוטלת צ'פרלקס כבר שנתיים, עברתי למינון של 5MG (חצי כדור) לפני כארבעה חודשים. שוקלת לכנס להריון, האם ישנה כל סיכון בהריון לי או לעובר אם אמשיך בתרופה? מהם הסיכונים? ומהם האפשרויות?
תודה רבה. דניאל
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:29 26.08.10
אין מספיק מידע על נזק אפשרי לעובר אך העמדה הרווחת היא לא לקחת סיכון ולהפסיק את הציפרלקס לפני הכניסה להיריון. בכל מקרה, התייעצי עם הפסיכיאטר והגניקולוג שלך - וגשי למספר שיחות אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה/דיכאון בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - טיפול קצר-מועד שכזה עשוי לשחרר אותך סופית מהצורך בתרופה. בהצלחה!
 
דניאל
21:41 24.08.10
שלום רב, ברצוני לקבל תשובה למצבי כיום לאור בעיה שקיימת לי כשנתיים, אני בגיל 34, אקדמאי,אינטיליגנטי וכו'. לפני שנתיים סיימתי את לימודיי התואר ומאז חיי תקועים, קרי, יצאתי ממסגרת הלימודים, הקשר עם החברים נותק, הנושא התעסוקתי לא בא לידי ביטוי בכלל, קשר עם בנות גם לא בא בחשבון, כלומר כרגע מנותק מבודד ואיבדתי כל קשר חברתי בחוץ. התוצאה: במשך שנתיים אני כמעט לא יוצא מהבית, לא בילויים ותחביבים; אני כיום מתגורר בבית הוריי בשכונה עויינת לי,שכנים גם, פחות מרבה לצאת לעיר, בקיצור ניתוק תעסוקתי,חברתי וזוגי.
השאלה הכי חשובה לי היא, למה כשאני נמצא בבית קשה לי מוחית או מחשבתית לייצור מהלך של איתור, עשיה ביום-יום, כלומר אני לא מצליח לחשוב לאן אני רוצה ללכת או ליזום עבודה במסגרת כלשהי - פשוט נאטמו לי המחשבות על מטרות מסויימות ולכן אני יושב בבית ונמנע באופן אוטומאטי מעשיה אפקטיבית. כמו כן אני גר בבית קרקע עם גדרות מסביב לכן יש מצבים שאני מרגיש כמו חיה בכלוב, מסתובב בשטח ומרגיש שאין לי לאן לברוח אלא בוהה לכוון הרחוב או השכנים ללא יכולת לצאת תחושתית מהאזור. אציין שעברה עליי ילדות של "הזנחה" מצד הוריי, אם זה בחסך בהקניית כישורים חברתיים, או בלהראות אהבה ועוד, כלומר אני נמצא במקום שבו כל הילדות שלי עלתה לי וכעת אני מרגיש בושה רבה למשפחה, למרות שאני אדם כשרוני ובעל הבנה מרובה. כמו כן, אדגיש שאני אדם שאין בו פחד, לא הייתה לי בעיה בפרזנטציות מול קהל, אני בעל יכולת ורטוריקה מעולה, ואין לי בעיה בלהכיר אנשים (רושם ראשוני) או חוסר בטחון, אלא המחסום שציינתי ממש לא מובן לי. במציאות חלה לי נסיגה הדרגתית בעשיה ובמחשבה ועיקר נשוא הבעיה זה הבושה. קראתי בכמה אתרים על דבר שנקרא "רגישות יתר או רגישות גבוהה" ורוב הסימפטומים מתארים אותי מבחינה התחושתית. יתכן שהשילוב שלי כיום, לאור השארותי בהסתגרות בבית וצורת הראיה שלי לחברה, יצר איזשהו מחסום ריגשי חמור.
אודה לתשובה או חוות דעת קצרה לאור נסיבות אלו שהובאו לפניך, מהו לדעתך המניע או הגורם שהביא אותי למחסום ריגשי או מחשבתי זה? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:27 25.08.10
ההסתגרות ההדרגתית שלך מוזנת ע"י משוב מעגלי - אתה רגיש וביישן ולכן נמנע מעשייה, אי העשייה הופכת אותך לעוד יותר רגיש וביישן ולכן מסוגל עוד פחות לפרוץ החוצה מהמעגל, וחוזר חלילה בספירלה ההולכת ומדרדרת. הדרך המבטיחה ביותר עבורך לפרוץ החוצה היא לפנות, כמו גדול, לטיפול פסיכולוגי צמיחתי. אשמח לעזור לך בזה.
רציתי לדעת עוד משהו קטן, האם ואני מאמין שאני כזה, האם רגישות יתר או גבוהה יכולים להוות גורם עיקרי לאור הנסיבות שהעלייתי לפנייך?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:23 26.08.10
למרות שאתה ללא ספק מאופיין ברגישות גבוהה, "רגישות יתר" אינה הגורם העיקרי בבסיס התמונה הקלינית שתארת. אם אתה מתעקש על מציאת מונח מקצועי אחד לגורם שכזה, "בושה" קרובה לכך הרבה יותר. כפי שהצעתי לך בתשובתי לעיל, אם רצונך בפרספקטיבה עמוקה ורחבה בהרבה מזו על מצבך - שלא לדבר על "החלמה" מלאה - פנה לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה!
שלום רב,

אני זקוק להמלצה על פסיכולוג/ית שעוסקים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בOCD וחרדות קשות. חשוב לי שיהיה מנוסה וטוב כמובן, מאזור המרכז.

 
ד''ר חיים היילפרין  
04:40 03.01.09
אתה יכול למצוא מטפל שכזה בקרבת מקום מגוריך באלפון הפסיכולוגים, או באלפון איט"ה (איגוד הפסיכולוגים הקוגניטיביים - התנהגותיים), או לפנות ישירות אלי.
 
ירון
17:38 03.01.09
היי ד"ר,
כמה שנים אתה מטפל בCBT?
הבנתי שאתה מטפל בבאר יעקב. זה קצת רחוק לי כי אני מהמרכז. אם יש מישהו טוב שאתה מכיר מהמרכז שעושה CBT לOCD אשמח אם תמליץ לי.
 
ד''ר חיים היילפרין  
20:31 03.01.09
עשרים וחמש שנים. אני נמצא במרחק של כעשרים דקות נסיעה מת"א ברכב או רכבת (התחנה נמצאת כמאתיים מ' מהקליניקה); אתה יכול כאמור לבחור מטפל הקרוב יותר למקום מגוריך באלפון איט"ה.
 
ירון
20:41 05.01.09
האם לדעתך ומניסיונך טיפול קוגנטיבי התנהגותי לOCD הוא קשה יותר מהפרעות חרדה אחרות ומדיכאון? האם בטיפול בOCD יש יותר צורך בהתערבות תרופתית מאשר ההפרעות הנ"ל?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:34 06.01.09
התשובה לשתי השאלות חיובית בעקרון, אך השונות בין מטופלים וחומרת מצבם כה גדולה שאין לכך משמעות - יש להעריך כל מקרה לגופו.
 
ירון
23:49 06.01.09
למה אתה לא מופיע באלפון של איט"ה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:23 08.01.09
איט"ה היא גוף חדש יחסית ורק אחד מאגודות מקצועיות רבות שהייתי יכול להיות חבר בהן מתוקף עיסוקי... אני חבר פעיל רק באגודת הפסיכולוגים האמריקאית (APA) - שהיא, אגב, הארגון המקצועי הגדול בעולם - משנת 1984, ובהסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י), מאז חזרתי ארצה ב-1992.
 
שרון
13:06 24.08.10
שלום רב, ממליצה על מטפלת קוגנטיבית מדהימה ובעלת ניסיון רב, שמה *** ההודעה נערכה - נא לא לציין פרטים שיש בהם משום פרסום ישיר או עקיף לגוף מסחרי *** מקבלת באזור ת"א. אני מטופלת שלה וממליצה בחום. בהצלחה..(:
שלום,
בתי סובלת להערכתי מחרדה במבט לאחור לפחות כ 2-3.

זה מתבטא בכך שהיא יכולה להכנס לבועה משלה - ופתאום לפלוט צעקה של פחד,
זה לא קןרה להערכתי מספר פעמים בודדות בחודש.
בנוסף היא סובלת מהפרעות שינה.

אשמח לקבל עזרה והכוונה
 
ד''ר אודי אורן  
21:47 23.08.10
לגדי שלום,
איני יודע אם אתה מדבר על חודשיים שלושה או שנתיים שלוש שנים.
בכל מקרה אני מציע לך להפנות אותה לאבחון של פסיכולוג בית הספר או פסיכולוג בקופת חולים.
אתה מתאר סימפטומים שעשויים להיות חלק מתסמונת חרדתית ו/או תוצר של חויה טראומטית שהיא חוותה.
בהצלחה,
אודי
 
גדי
23:54 23.08.10
דר' אודי שךום,
אני אשמח אם נוכל לקבוע פגישת ייעוץ
יחד עם הילדה,
המייל שלי מצורף,
תודה
גדי
 
ד''ר אודי אורן  
00:27 24.08.10
אנא השאר הודעה בטלפון שלי
שמקבל דרך הקופה מכבי
באזור המרכז
תודה מראש
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:17 23.08.10
שאל במרכז ברה"ן של הקופה על מטפל קוגניטיבי-התנהגותי או חפש ישירות פסיכולוג המטפל באזור מגוריך דרך אלפון החברים של אתר איט"ה. בהצלחה!
 
דניאל
13:45 21.08.10
שלום רב,אני כיום בן 33 ורציתי לדעת מספר דברים אשר מעיקים עליי כבר מספר שנים.
ידוע לי שרוב הבעיות שאנשים מפתחים לעצמם נובעים כביכול מטראומות בילדות, אני כאמור חוויתי ילדות של "ילד מוזנח" קרי הוריי ממש לא התמידו להקנות לי כישורים חברתיים עם חברים ובנות שזה התבטא עם אמא שגם שטלטנית ומקללת כל הזמן להבדיל מאבי שמאוד פאסימי ולא אכפת לא מאף אחד, המצב יצר גם שכל אחד ישן בחדר משלו ללא קשרים אינטימיים מלפני 20 שנה למרות, שלא מדובר כאן בסכסוכים של גירושין חלילה פשוט כל אחד והפינה שלו, יתכן שזה יצר אצלי דיסטונאס חמור כשראיתי את כל מהלך חייהם ככה, בהמשך ילדותי לוותה בכך כל הזמן הייתי בבתם של ילדים אחרים החל מגיל 10 יענו "ילד רחוב", חויתי המון דחיות,אכזבות מבנות למרות שכל הזמן רצו להיות איתי ואני דחיתי עוד טרם שידחו אותי, בקיצור בעיות עם קשר זוגי עד היום, ובעיות במיוחד עם בעליי סמכות ועבודה קבועה.
לאחרונה סיימתי לימודיי משפטים ואיני יכול למצוא מקום התמחות ואפילו מקום עבודה אחר, הדבר מעיק עליי המון,המשפחה וחברים לא מבינים אותי, אציין שאני אדם מוכשר, אינטיליגנט,ונראה טוב, אבל פשוט תקוע...אם מחשבתית או מעשית. אדגיש שאני מתגורר אצל בית הוריי ללא יכולת לצאת החוצה מפאת הבושה לחוסר המסוגלות שלי שלא הוכחתי שהגעתי למעמד כלשהו , הסביבה שלי כולל שכנים שכונה ואפילו עיר מהווים לי מטרד נפשי בגלל הבושה.
אציין ואומר שאני אדם שאין לו חוסר בטחון או אדם פחדן בזמן לימודיי פרחתי הייתי עם המון אנשים למרות שהתחברתי כמעט ממש עם קומץ חברים, ואפילו עשיתי פרזנטציות מול קהל ללא בעיה,

שאלתי החשובה ביותר אני מבין שכאשר יצאתי ממסגרת הלימודים אני לא מוצא את עצמי בשום מקום ללא השלמת המטרה ומסגרת חילופית בעבודה, אני רוצה לדעת מהו הגורם העיקרי לכך שאני לא מסוגל כעת לייצור מחשבות מתקנות ולבטל את עיוותיי החשיבה על הסביבה שבה אני מתגורר עכשייו בית הוריי?
ולמה קשה לי לייצור קשר עם בחורה לטווח הארוך למרות שאני יודע שאני מסוגל לעשות הכול?
אודה לתשובה
 
ד''ר אודי אורן  
09:56 22.08.10
לרונן שלום,
התשובות לשאלות שלך נמצאות בגוף סיפור החיים שכתבת.
אני מתאר לעצמי שברור לך שאם הולכים בדרך מסויימת במשך עשרות שנים, קשה מאד לשנות את הדרך.
איני מפקפק ביכולת או ברצון שלך. ברור שהם קיימים.
מצד שני מובן מאליו שנסיון החיים שלך, ותכונות האופי שהתפתחו בעקבות נסיון זה, בולמים אותך מלהגשים את מה שאתה רוצה ויכול.
אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי. מטפל התנהגותי - קוגניטיבי או מטפל EMDR יוכלו לעזור לך לצעוד לכיוונים שבהם אתה מעוניין. זה לא יהיה תהליך קצר, אך הוא בהחלט אפשרי.
בהצלחה,
אודי
 
שרונה
19:36 19.08.10
שלום רב,

אחותי הצעירה החלה לצאת עם בחור אשר מוגדר כנכה צה"ל . הבחור סיפר כי התמוטט עקב לחץ נפשי במהלך שירותו הצבאי, ומאז הוא מקבל תרופה בשם לפונקס אשר מסייעת לו לנהל חיים תקינים .הוא נוטל את התרופה מעל 10 שנים.

(לאחר ההתמטטות נפשית בצבא , הוא החל להיות מבולבל , טען שמישהו פגע , היה חסר מנוחה לא הבינו מה קרה לו ורק אח"כ הוא אובחן . הוא החליף מספר תרופות במהלך 10 השנים האלה עד שהחל להשתמש בתרופה האחרונה לפני מספר שנים . )
שאלותיי הם: האם יתכן שחלה בסיכוזפרניה.? האם יתכן שהוא חולה במחלת נפש אחרת?
מהם הסיכונים במחלה זו? האם ניתן ליצור מערכת זוגית תקינה עם אדם שחולה במחלת נפש עם תסמינים שכאלה ? יש לציין שאיננו אדם אלים כעת ולא בתקופה הקודמת של אי האבחנה.
אודה לכם על תשובתכם בהקדם האפשרי , שרונה
 
ד''ר אודי אורן  
21:23 19.08.10
לשרונה שלום,
אין לי שום אפשרות לדעת מה ההבחנה של חברה של אחותך.
התרופה הנ"ל ניתנת כרגיל לאנשים הסובלים מסכיזופרניה, אך אין לי שום דרך לדעת אם זאת הסיבה ללקיחת התרופה.

השאלה הגדולה היא רמת תפקודו הנוכחית של החבר. הסיכון המרכזי הוא חזרת המחלה באופן פעיל, דבר שהתרופות אמורות למנוע.

שיחה פתוחה עם החבר עשויה בהחלט לתת תשובות לשאלות רבות.

בהצלחה,
אודי
 
דנה
22:32 18.08.10
שלום,
אני סטודנטית בת 24 בריאה ומאושרת.

במסגרת לימודיי אני טסה לא מעט (לפחות פעם אחת בשלושה חודשים)
מאז ומתמיד אני סובלת מפחד מטיסות, אמנם מתמודדת איתו ללא כדורים.

חשוב לציין שכבר מספר ימים לפני הטיסה אני מתחילה "לעבוד" על עצמי מחשבתית ולהכין את עצמי למצב של טיסה.
במהלך הטיסה, אני בוכה, מרגישה "תפוסה", קשה לי לדבר אבל לרוב אני עוברת אותו באופן תקין (לא מתעלפת ואין קוצר נשימה...)
בעוד מספר ימים אני אמורה לטוס פעם נוספת.
שלשום בלילה בעודי מנסה להירדם נתקפתי בפחד נוראי (אני לא יכולה להצביע בדיוק ממה פחדתי) אך התחושה הייתה של אבדן שליטה,דופק חזק, קושי בנשימה, זיעה קרה, וכאילו עוד שנייה ואני "משתינה במכנסיים" מרוב פחד.
זה נמשך בערך כמה שניות, שבאותן שניות הייתי ממש משותקת.

אני חושבת שיש קשר לטיסה.
פניתי לרופאת משפחה והיא נתנה לי "אלפרליד" הבנתי שמדובר בתרופה שפוגעת בערנות וממכרת מאד, האם התרופה מומלצת? האם ישנן תרופות אחרות שניתן לקחת והן פחות חזקות ויותר טבעיות.

חשוב לציין שמאותו הרגע אני חוששת מהשנות של המקרה, היות והיה מדובר בפחד עצום שגרם לי ממש לכאב (אני לא יודעת להגיד היכן בדיוק, אבל הרגשתי שמשו כואב לי)
תודה רבה!
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:41 19.08.10
אלפרליד (המוכר יותר כזאנקס) היא תרופה נוגדת חרדה. היא עלולה לפגוע בערנות במידה (כמו שתיית כוס יין, לערך - לא שזה משנה במיוחד כשאת בטיסה) ועלולה לגרום להתמכרות רק אצל מי שמשתמש בה יום יום לאורך מספר חודשים - לא בשימוש חד פעמי או ספורדי (לפני טיסות). ל"תרופות טבעיות" אין כל עדיפות על פניה - ההבחנה בין תרופה טבעית ללא טבעית (סינתטית) חסרת משמעות; מה שחשוב הוא מידת היעילות ומידת הרעילות של התרופה. (במקרים רבים ה"תרופות הטבעיות" אינן תרופות כלל שכן יעילותן לא הוכחה ועל כן אינן ראויות להיקרא תרופות על פי חוק - הן מוגדרות על פי רוב כ"תוספי מזון" - ולעיתים רעילותן עולה על זו של התרופות הסינתטיות.) מכל מקום, הפתרון המומלץ לחרדת טיסות (ובכלל) אינו תרופתי, אלא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) ייעודי אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. ברוב המקרים די במספר פגישות כדי להיפטר מהתופעה אחת ולתמיד.
היי
בשנה האחרונה התחיל אצלי חרדה מוזרה שמתחילה להשפיע יותר ויותר על אורך החיים שלי.
זה התחיל לפני קצת יותר משנה כאשר העיריה פינתה אותי ואת בן זוגי מדירתנו בעקבות סכנת קריסת הבנין, מאז, (אחרי שמצאנו דירה חדשה לגור בה) אני מרגישה או חושבת שאני מרגישה מספר פעמים ביום, רעידות. כמו ברעידת אדמה.זה ממשלמספר שניות, אבל מספיק זמן כדי שאני יעצור את מה שאני עושה כדי להחזיק בספה/מיטה/כיסא ולבדוק האם באמת יש רעידת אדמה. חשוב לי לומר שהפחד הוא לא מרעידת אדמה, אלה מרעידה שהבנין בו אני גרה גם חלש ולא יציב. הבנין באמת ישן מאד, ונראה או נשמע יותר נכון שהקירות עשויים מנייר, כל טריקת דלת בבנין שומעים, אני שומעת כמעט כל דבר שקורה אצל השכנים שלי , בעיקר מה שקורה בדירה מעלי ששם גרים ילדים קטנים שלא מפסיקים לקפוץ, לכדרר כדורים, לגרור כסאות, לפעמים אפילו נשמע שהם מפילים רהיטים, ובקיצור לעשות המון המון רעש. כל בום שנשמע מקפיץ אותי, גורם לי לאי שקט, לדופק מואץ יותר.
זה הגיע למצב שטריקת דלתות לא חזקות במיוחד מערערות אותי, ולזה שאני חולמת על קריסת מדפים וחפצים נוספים בבית.
איזה טיפול יכול להתאים ולעזור לי?

תודה מראש
סיון
 
ד''ר אודי אורן  
00:35 18.08.10
לסיון שלום,
סביר להניח שחווית הפינוי השאירה את רישומה עלייך.
את מגיבה באופן הדומה לתגובה של אדם שחווה טראומה.
טיפול ממוקד טראומה על ידי מטפל המתמחה ב-EMDR או בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי מומלץ במצבים כאלו.
בהצלחה,
אודי
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  97  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים