בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
 
גלית
13:11 19.09.10
אבקש לדעת כיצד נקרא פחד או דאגה מוגזמת לגבי הילדים.
בעלי דואג בצורה מוגזמת לילדים, שלא יפלו, שלא יקבלו מכה, שלא יגעו בכל מיני דברים, שלא יסחבו משהו מהשיש בקיצור די חרדתי בנושא,
האם ניתן לטפל בזה ובאיזו דרך?
האם ישנו שם רפואי לתופעה זו? ידוע לי כי אימו סובלת מאותן תופעות רק קיצוניות יותר, האם זה תורשתי?
 
ד''ר אודי אורן  
14:12 19.09.10
לגלית שלום,
איני חושב שיש לתופעה שם רפואי, אלא אם כן מדובר בתופעה יותר רחבה של חרדה.
הדבר הראשון שהייתי עושה זה מנסה לראות האם הוא מזהה בעיה בהתנהגות שלו, והאם הוא רואה את ההשפעות של התנהגותו על הילדים. אם כן, יש על מה לדבר. אם לא, כדאי להתחיל תהליך שבו מראים לו איך הילדים מושפעים לרעה, ואיך הוא ממשיך את המסורת של אמא שלו.
יש טיפולים לחרדה, אבל איני בטוח שבעלך נמצא במקום שבו יש טעם להתחיל לדבר עליהם.
בהצלחה,
אודי
אני כבן 60 ,נשוי עם ילדים מבוגרים.
גודלתי אצל אמא בעלת הפרעת אישיות סיכזופרנית.

טופלתי כל השנים, כנגד חרדות.
כיום, אני מתפקד ברמה די נאותה, למעט פרט 1 חשוב ,המעיב על תפקודי:

הילד הקטן שבי,חי תוסס ומלא כעס ורוגז על העוולות שנעשו לו. הדבר בא לידי ביטוי,
כלפי הסביבה הבוגרת בכלל,וכלפי הבוגר שבי בעיקר.
לטענת המטפלת אני בשלב של פוסט-טראומה, מהנזקים של אימי בילדותי

הבעייה מטופלת בשלב זה ע"י שיטת דמיון מודרך (המון עבודה יחידנית שלי).
.השיטה אמנם נותנת תוצאות, אך לצערי בקצב הרבה הרבה יותר איטי ממה
שאני יכול להרשות לעצמי (למשל: 7 שנים לפנסיה,שרחוקה מלהיות מסודרת)

חשבתי כי יש לשקול שיטות טיפול מוחשיות יותר, כמו למשל: היפנוזה, בכדי לקצר את משך הטיפול.

אשמח לקבל את דעתכם.
 
ד''ר אודי אורן  
09:39 19.09.10
שלום רב,
הטיפולים המומלצים לבעיות פוסט טראומטיות הן EMDR וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי.
אני ממליץ לך לבקש מהמטפל/ת שלך לשלב שיטות אלו בטיפול הקיים או לשקול לפנות לטיפול באחת משיטות אלו.
בהצלחה,
אודי
 
שחף
00:11 19.09.10
שלום רב.
בזמן האחרון אני סובלת מפחדים.
תמיד הייתי בחורה פחדנית אבל בצורה סבירה, לא אהבת סרטי אימה ולא סיפורי אימה אבל לאחרונה קרה מקרה שהגביר את פחדיי וזה פוגע לי באיכות חיים.
אני חיילת, ובמהלך שמירה בשעות לילה מאוחרות, כשהייתי לבד, נתקלתי בדמויות שהסתתרו בשיחים כשהם חמושים ומתקרבים לכיווני (בסוף התברר כשני חיילים באימון), התגובה שלי באותו מקרה והטראומה כתוצאה מכך גורמת לכך שאני חולמת חלומות רבים ומפחידים, אני מפחדת לישון בחדר עם דלת סגורה, מפחדת להסתובב ברחובות לבד בצורה קיצונית, אני נועלת את דלתות הרכב, כל הזמן חושבת שמישהו מתחבא מאחורי דלת סגורה ואני פשוט לא יכולה להמשיך ככה!!!!!!!
מה אני אמורה לעשות עם זה? פשוט להשתגע?
 
ד''ר אודי אורן  
09:36 19.09.10
לשחף שלום,
נראה שאת בחורה הנוטה לחרדות, וכי הארוע באותו לילה לחץ על נקודה רגישה במבנה האישיות שלך.
בשבועות הקרובים נסי לדבר עם עצמך כל פעם שהחרדות עולות, ולהזכיר לעצמך שאין בהן כל הגיון.
אם החרדות האלו לא יפחתו בחודש הקרוב, אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקד.
פני לקב"ן ובקשי לקבל טיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי שיוכל לעזור בפרק זמן קצר.
בהצלחה,
אודי
 
ירון
00:06 16.09.10
שלום רב,



האם התקף חרדה (וחרדה בכלל) זה מסוכן? בהתקף חרדה הדופק יכול להיות מהיר מאוד והלחץ דם עולה, זה לא יכול לפגוע בבריאות איכשהו?
גם חשיפות בטיפול התנהגותי שמעלות את החרדה וכתוצאה מכך את הדופק, הלחץ דם, עושה סחרחורת וכדומה לא יכול לגרום נזק בריאותי ואינו מסוכן?

תודה מראש
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:15 17.09.10
התשובה, בעקרון, היא לא מוחלט. תסמיני הלחץ הקיצוני האופייניים להתקף חרדה - דפיקות לב חזקות, הזעה, רעד, סחרחורת וכיו"ב - אינם מזיקים לבריאות או מסכני חיים, והדבר נכון גם לגבי חשיפה טיפולית המעלה את רמת החרדה. (תשובתי מתייחסת כמובן לאנשים בריאים פיזית - ללא רקע של מחלת לב, למשל - החווים התקף חרדה.) עם זאת, ללחץ או חרדה הנמשכים לאורך חודשים או שנים יש השפעה מצטברת מזיקה על הבריאות ולכן כדאי לטפל במצבים אלה ולא להזניחם.
שלום רב,

מה דעתך על טיפול התנהגותי קבוצתי לOCD?
ובאופן כללי מה עדיף- טיפול התנהגותי של 12 פגישות שעולה 1500 ש"ח או טיפול התנהגותי בחינם בלי הגבלה של פגישות (אפשר להיות גם כמה מחזורים שכל מחזור הוא שנה בערך).
שמעתי טענה שעדיף 12 פגישות כי אז זה תוחם את הטיפול. אשמח לדעתך.
 
ד''ר אודי אורן  
07:34 15.09.10
שלום לירון,
קשה מאד לענות על השאלה בלי לדעת מי המטופל ומי המטפל.
כעיקרון OCD היא מחלה קשה לטיפול ולכן הייתי ממליץ על האפשרות שתיתן לך יותר זמן. אין ספק שלטיפול ממוקד ותחום בזמן יש יתרונות אך אני לא חושב שזה נכון במקרה של OCD.
בהצלחה,
אודי
מה דעתך על טיפול התנהגותי קבוצתי לOCD? זה נופל ביעילות מטיפול התנהגותי פרטני? מתי תמליץ למטופל על זה ומתי על זה?

אני יודע שטיפול התנהגותי בקבוצה נחשב טוב מאוד לחרדה חברתית אבל מעניין אותי איך הטיפול הקבוצתי בOCD
 
ד''ר אודי אורן  
18:31 15.09.10
לירון שלום,
אני חייב להודות שאני לא מכיר את (לא קראתי מאמרים על) הטיפול הזה.
לכן אני לא יכול להגיד שהוא עולה על או נופל מהטיפול הפרטני.
ברור שיש יתרונות לטיפול קבוצתי.
בתשובתי התייחסתי בייחוד לאורך הטיפול.
בהצלחה,
אודי
 
צחי
05:43 13.09.10
בן 51 נשוי באושר כבר 25 שנים עם ילדים גדולים - חיים מאושרים ללא בעיות פרנסה , אהבה או בריאות.
כשהכרנו צעירים בגיל 18-19 לזוגתי היה ניסיון זוגי רב כולל מיני ולי לא.
לאחרונה ללא שום שינוי חיצוני בחיים שלנו העניין התחיל להטריד אותי - אני קם מוקדם בבוקר ומחשבות טורדניות בנושא זה מציפות אותי ולא מאפשרות לי להרדם שוב. גם במהלך היום צצות מחשבות אלו וזה מטריד אותי.
אני כועס על עצמי שאני חופר בדברים מיותרים מהעבר הרחוק שרק מחלישים ומזיקים לי - במקום להינות מחיים טובים בהווה. אבל נראה שזה כבר חצי שנה וחזק ממני.

אודה לייעוץ
 
ד''ר אודי אורן  
09:52 13.09.10
לצחי שלום,
אנחנו משתנים במהלך החיים ומתמודדים עם אתגרים שונים.
אני מתרשם כי התמודדת בהצלחה גדולה עם אתגרי החיים עד כה.
באמצע החיים מתעוררים לא פעם נושאים שהיו רדומים בזמן שהיינו עסוקים בדברים חשובים אחרים.
אני ממליץ לך לשאול את הקולות המטרידים שאלות כמו "מה הרגש שמלווה את המחשבות?" "מה הבקשה/צורך שמלווה את המחשבה?"
אם המחשבות הטורדניות לא יעלמו/יקטנו אני ממליץ לך לפנות לטיפול ממוקד אצל מטפל המתמחה ב-EMDR או בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
נננ
06:47 10.09.10
אני בת 37 מטופלת ברמוטיב מזה כחודש וחצי(רופא פסיכייאטר אמר כי נראה שאני בדכאון קל).התחלתי עם פעם ביום לאחר כ-3 שבועות העליתי לפעמיים עשיתי הפסקה בת שבועיים לערך וכעת אני התחלתי שוב עם 2 כדורים ליום.

אני הולכת לישון לקראת 10 בלילה ויש ימים שאני מתעוררת בלילה לקראת 4 ולא מצלחיה להמשיך לישון.כדור אחד אני נוטלת בבוקר ואחד בערב.

האם ייתכן שזו הסיבה "לנדודי השינה"?אני לא ממש מרגישה שינוי משמעותי עם נטילת הרמוטיב,!!!!!ניסיתי לפנות לרופא שהביא לי את הטפול אך לא הצלחתי להשיגו,המשכתי בכדור בהמלצת ר המשפחה.שוחחתי עימו אך הוא לא מצא לנכון להחליף למשהו חזק יותר..(בעלי נוטל ציפרלקס מזה שנתיים וטוען שמאד מסייע לו)ולכן אמר להמשיך ברמוטיב.

האם יש קשר בין חוסר השינה לרמוטיב?האם עלי לגשת לפסיכיאטר שנתן את התרופה לספר לו על ההרגשה ואו מספיק לחזור לר משפחה ולבקש אולי משהו מעט חזק יותר?

תודה מראש
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:25 11.09.10
בעיות שינה אינן מצויינות בין תופעות הלוואי השכיחות של הרמוטיב וסביר יותר שקשיי השינה שלך נוגעים לדיכאון הקל עליו את מדווחת (ואולי גם חרדה/ לחץ?) ופחות לרמוטיב. וכן, רצוי להתייעץ בעניין זה (וגם לעמוד בקשר באופן שוטף) עם הפסיכיאטר שנתן לך את התרופה. בכל מקרה, הטיפול המומלץ במצבים כמו שלך אינו תרופתי כלל אלא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בדיכאון בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
 
אלין
01:16 25.08.10
אני בת 25 סובלת מבעיות נפשיות מגיל 20 זה התחיל מבולמיה שהתפתחה לבעיות חרדה קשות כגון נקודות שחורות במצבי לחץ לחץ שמתשלט על כל הגוף ובכלל באזור הפה פחדים ופארנויות ניסתי המון סוגי כדורים פראפנן בונסרין צריפלקס ועוד
רציתי לדעת אם יש טיפול שיכול לעזור לי באופן משמעותי כי זה ממש מחמיר בשנים האחרונות
אין לי חברים אני נמאצת לרוב בחברת בני השפחה ולא חייה בצורה תקינה או נורמלית אני יותר נוטה לפינות להתבודדות וכמובן לאחר כל זה חוסר בטחון עצמי מאוד קשה מה אוכל לעשות כדי לשפר את מצבי האם תוכל להמליץ על הרופא שיוכל לעזור אולי עם סוג אחר של תרופות אינני יודעת .
גם התקפי פניחקה נלווים אי יכולת לשבת במצב נוח ליד אנשים ובמצבי הפניקה שלי קורים כשאנ י יוצאת נגיד מתמלאת לחץ שלא נותן לי לדבר או לתפקד אשמח אם תענו לשאלתי.
תודה אלין
 
ד''ר אודי אורן  
13:47 25.08.10
לאלין שלומות,
בהחלט יש טיפול שיכול לעזור.
אני ממליץ לך לפנות למטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי ולהתחיל בטיפול.
אין שום סיבה שתמשיכי לסבול כפי שאת סובלת כרגע.
בהצלחה,
אודי
 
שגיא
06:52 10.09.10
היי אלין. הסיפור מוכר. יש לי ממש המלצות בשבילך *** ההודעה נערכה - נא לא להעלות הודעות שיש בהן משום פרסום ישיר או עקיף לגוף מסחרי ***
 
קרלי
17:37 07.09.10
שלום רב, ילדתי לפני כשבו, לאחר שבמהלך כל ההריון סבלתי מביות שינה. בכל פעם שהייתי נרדמת, לא הייתי מצליחה להכנס לשינה עמוקה, הייתי מתעוררת בתחושה שאני לא יכולה להיות במיטה וחייבת להיות בתנועה. עכשיו לאחר שילדתי, הבעיה עדיין לא נפתרה ומאד קשה לי לתפקד, מכוון שיש לי תינוקת ואני צריכה להניק. נוצר מצב שאני לא ישנה למעלה מ-3 שות בלילה וא בגלל התינוקות. ובכלל לא מסוגלת להשלים שעות ביום, לרדה להירדם. מאד הייתי רוצה לפתור את הבעיה אשר מורידה לי את רמת איכות החיים מאד. מה לעשות ולמי אפשר לפנות. תודה !!!
 
ד''ר אודי אורן  
23:58 07.09.10
לקרלי שלום,
מזל טוב על הולדת בתך.
מכיוון שילדת לפני זמן קצר, גופך עדיין לא חזר למצבו שקדם להריון (שבו ישנת בסדר).
אני מציע לך לתת לעצמך עוד מספר שבועות לפחות.
בינתיים אני מציע לך להתחיל בפעילות פיזית מתונה כדי לחזור לכושר, ולעשות תרגילי הרפיה מספר פעמים ביום. פעולות אלו עשויות להפחית את המתח בו את נמצאת ולהקל עלייך להרדם ולישון שינה ארוכה יותר.
בהצלחה ושנה טובה
אודי
שלום רב,

יש לי ילדה בת 7 (כיתה ב') מקסימה ומתוקה, בשבועיים האחרונים של החופש הגדול חל שינוי התנהגותי משמעותי בילדה. הפכה להיות עצבנית, צעקנית, חסרת סבלנות, בכיינית. ישנה תופעה שהחלה אצלה וזה כיחכוכים מעצבנים בגרון, זה מלווה אותה במהלך היום, הערתי לה פעם אחת והיא טענה שזה נעים ומרגיע והחלטתי לא להעיר לה יותר.

היא ילדה נבונה מאוד אך גם רגישה מאוד. באפריל השנה עברנו לגור בדירה חדשה בעיר אחרת, לפני כן התגוררנו בעיר החדשה בביתם של חמי וחמתי מתחילת שנת הלימודים החדשה משנה שעברה עד שניכנס לדירתנו.
הילדה הכירה ילדים חדשים והתאקלמה מהר מאוד ויפה מאוד. יש לה אח שקטן מימנה בשנתיים, הוא מציקן לא קטן, אבל סה"כ הריבים ביניהם הם ריבים רגילים של אחים.
הבת שלי חווה כיום דפיקות לב מהירות, בעיה בלקיחת נשימות עמוקות וכשהיא מפהקת היא מרגישה סיפוק קטן שהצליחה למלא את ריאותיה.
יש לה אחיינית בכיתה ו' שסובלת מ-ADHD בדרגה חמורה, אינה מטופלת בריטלין בגלל מעקב נוירולוגי. אותה אחיינית מציקה לבת שלי, קוראת לה שמנה ועוד כל מיני מילות גנאי (ביתי עצמה ילדה מאוד רזה ואוכלת כמו ציפור).
ביתי מקנאה לה כי גיסתי קנתה לה כלבה. הבת שלי מאוד אוהבת את הכלבה, ומוכנה לבלות את זמנה עם אותה אחיינית רק כדי להיות קרובה לכלבה. זה חורה לי ומפריע לי ואני מנסה כל הזמן להרחיק בין שתיהן (אני מנסה כיום לשכנע את בעלי להכניס כלבלב הביתה בתיקווה שיעזור לבת שלי), הבת שלי גם אנמית ומטופלת בסירופ ברזל.
אני רוצה לציין שאני עצמי בחורה חרדתית (תורשתי לצערי) ונוטלת מיזה שנתיים ציפרלקס 10 מ"ג עקב התקפות חרדה, ועם הטיפול שמאוד עוזר ומועיל לא חוויתי מיזה מספר חודשים רב התקפים. וגם הילדה עצמה לא ראתה שום התקף שחוויתי ככה ששום דבר לא הוקרן לה. כיצד אוכל לעזור לה? בביה"ס היא בסדר, מאוד חברותית והולכת לשם בשמחה רבה.
אשמח לתובנות,
רחלי
 
ד''ר אודי אורן  
14:14 05.09.10
לרחלי שלום,
איני יודע מה קרה לביתך אבל הסימפטומים שאת מתארת מוכרים כתסמיני חרדה.
העובדה שהיא דור שלישי לתופעות אלו מעלה חששות בכיוון של התפתחות תסמונת חרדתית.
מכיוון שמדובר בשבועיים בלבד, לא הייתי קופץ למסקנות או לתגובה כלשהיא.
אני מציע להמתין עוד כחודש לפני שנגיע למסקנות כאלו או אחרות.
רעיון הכנסת הכלב יכול להיות בעל השפעה חיובית.
בנתיים אני ממליץ על המשך "עסקים כרגיל" ודגש על החוויות החיוביות שהיא חווה.
במידה ולא יכול שיפור, הייתי ממליץ על התערבות פסיכולוגית ממוקדת של מטפל בילדים המתמחה ב-EMDR או בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי
שנה טובה,
אודי
 
רחלי
14:16 05.09.10
שלום לכם
אני נחשב טיפוס נורמלי לחלוטין, בריא, ואיני צורך תרופות כימיות (באירועים מיוחדים לוקח רסקיו או רגיעון של הדס). אני נשוי ואב ל-2 ילדים מקסימים (3.5 שנים+ 4 חודשים).
לאחרונה , בעקבות החלטה משותפת, אשתי ואני החלטנו לעבור לפריפריה , משם אני מגיע במקור, כדי לבנות את ביתנו. כיום אנו שוכרים יחידת דיור קטנה בקיבוץ ליד המקום בו נבנה הבית ובשבוע הקרוב אני אמור לחתום על משכנתא.
מכיוון שכך, הליך מציאת העבודה היה קשה ומתסכל, אך לבסוף מצאתי עבודה באותו תחום בו אני עסקתי לפני כן, ואף לא נוצר מצב של אבטלה בין עבודה לעבודה.
את העבודה התחלתי לפני כשבועיים, וכבר בתקופת החפיפה אני עובד שעות מטורפות ולא חוזר הביתה כדי להיות עם המשפחה בבית החדש.

הבעיה שלי מתחילה מכך שנכנסתי לסחרור אטומי של Stress בעבודה ובבית והתגובות שלי מבהילות את הסביבה.

אני אפרט: מרוב לחץ וחרדה שאני אכשל בעבודה ( התפקיד שלי הוא תכנון ובקרה על מערך הייצור של המפעל) הפסקתי לאכול סדיר והורדתי במשקל, אני מפחד להירדם בלילה כי ישר עולים לי מחשבות על העבודה, אני מפחד לחטוף התקף לב (?!), אני מפחד שיפטרו,מפחד שהחלום על הבית החדש ייהרס, אני מתעורר בבעתה ב-4:00 בבוקר וחושב רק דברים רעים.
איני מצליח לקחת את הדברים הטובים (שכר יותר טוב, קירבה של 15 דק' מהבית לעבודה, משפחה תומכת וכו'). אשתי מחזקת אותי ואומרת שהגל הזה יעבור ואף אחד לא מצפה מעובד שנמצא שבועיים בעבודה שישלוט בכל תוכניות העבודה האפשריות. אותי זה לא מרגיע.

בעבודה הקודמת שלי הייתי צמוד למנהל שלי, והיתה לי מטריית גיבוי בכל מעשה שעשיתי, ולכן הרביתי לעבוד עם מעוף ויצירתיות. פה, למרות שיש לי מנהל אישי, הוא עסוק בנושאים שלו ואני אמור גם להכין תכניות עבודה, גם לשבת בישיבות וגם לתת פתרונות בזמן אמת. ופה עיקר החרדה שלי. האם אני כעובד פרפקציוניסט יצליח לעבוד בכזה לחץ...

זר לו היה עובר פה, היה אומר שאני אתפטר ואמצא עבודה אחרת. אולם בפריפריה בה עברנו לגור קשה למצוא עבודה, אני גם מתחיל לקחת משכנתא, וגם אאבד את הקירבה לבית. (עבודה במקום אחר תגרור לפחות שעה-שעתיים נסיעה בכל יום לת"א).

הייתי מבקש לשמוע איזה ייעוץ קטן, מילת עידוד, המלצה לאיזה סוג טיפול ללכת. כמו כן, אני מת לבכות כדי לשחרר את העומס הנפשי שלי, אולם איני מצליח. האם יש לכם איזשהו פתרון קל כדי שאבכה בימים הקרובים- נראה לי שזה יעזור לי.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:24 05.09.10
ישנן מגוון דרכים להתמודד עם לחץ - משינוי גורמי הלחץ (הפחתת שעות העבודה המטורפות, השלמת מטלות - כמו חתימה על משכנתא - והשמתן מאחוריך, תיאום ציפיות עם הבוס וכו'), דרך התעמלות (רצוי מאומצת, במיוחד אם אתה קצר בזמן - אין כמו ריצה של 10 ק"מ להיפטר ממתח), הרפיה (באמצעות הרפית שרירים עמוקה, דימוי מודרך, נשימות, מדיטציה, יוגה או סתם מקלחת, מסאז', האזנה למוסיקה), תחביבים (מנגינה וציור ועד דיג ודאיה), ועד שיחות נפש עם האשה וחברים. אם אין בכל אלה די, אל תהסס גם לגשת למספר שיחות עם פסיכולוג קליני לקבלת תמיכה, תובנות, והנחייה יסודית יותר כיצד להתמודד עם הלחץ. ובהצלחה עם כל הדברים הטובים שקורים לך!
 
כפיר
05:19 05.09.10
בעקרון החלטתי בסןף השבוע ללכת לטיפול, כי הסטרס עבר כל גבול.
אולם האם יש איזשהו דרך להוציא הכל בבכי כדי להרפות שרירים ומתח עד שאתחיל טיפול?? בצעירותי בכיתי פעם או פעמים ושחרר הרבה שסתומים.
 
ד''ר חיים היילפרין  
07:13 05.09.10
אתה עשוי לבכות במהלך כל אחת מהפעילויות שציינתי לעיל - הרפיה, שיחת נפש ואפילו ריצה למרחק... נסה ותצליח!
 
אנונימי
16:03 28.08.10
נדמה לי שכבר כתבתי לך על זה (אני לא בטוח)..........בכול אופן אני בן 48 סובל מזה 32 שנים מתחושות של גוף שכאילו הוא "נדבק" לכול מה שבא במגע.....(לכיסא , מיטה, לבגדים) וכמו כן אני מרגיש מין מודעות יתר לגוף שלי...האם יש טיפול לזה...להקהות או להחליש את התופעות האלה????
אני רוצה לציין שזה חלק ממני וזה לא שאני חושב על זה פשוט זו תחושה יומיומית מרגיזה......שדי מציקה לי בחיים.....
תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:56 29.08.10
התופעה מוכרת... לאבחון יסודי ולטיפול בתופעה עליך לפנות לטיפול פסיכולוגי. נסה לקבל טיפול מסובסד דרך קופת החולים. בהצלחה!
 
אלירן
02:31 28.08.10
יש לי חברה כבר שנתיים וחצי
שנה ראשונה היתה בסדר אחרי זה התחילו פרידות וחזרות בגללי
התחילו לי לחצים ובחילות וחרדות והתקפי פאניקה כאלה שהלב מתחיל לפעום חזק והגוף מתחיל להרגיש חולשה ואז אני מקיא
זה הגיע למצב שאני לא יכול לעשות איתה דברים לא לצאת איתה לשתות אצל חברים לא לשבת איתה בחצר עם אנשים רק המחשבה הזאת לפני שהיינו יוצאים לשתות אצל חברים היתה גורמת לי לבחילות ולחצים וגם התיאבון יורד שאני איתה אני לא מרגיש רעב ואין לי תיאבון אני יכול לא לאכול יום שלם
גם שהיא היתה באה אליי היינו שוכבים ואחרי זה היו לי לחצים ובחילות והייתי מקיא
כאילו שאני איתה אין לי שקט נפשי והראש כל הזמן חושב מתלבט מהסס
בגלל זה אני לא איתה כרגע לפחות ככה אני לא חושב למרות שיש לי מצבי רוח משתנים אני יכול להיות בסדר ולשבת אם חברים ופתאם נגיד אחרי שאני מעשן סיגריה יורד לי המצב רוח ובא לי להיכנס לחדר להיות לבד
הסקס רב הפעמים בסדר אבל יש עליות וירידות ולפעמים אני לא מצליח לגמור וצריך לפנטז על מישהי אחרת בשביל לגמור
אבל לפחות אני לא נלחץ ומקיא
אולי זה כי זה פשוט לא זה ואני צריך לא להיות איתה
אולי אנ ילא אוהב אותה מספיק אולי כי היא אהבה ראשונה שלי ואני עוד רוצה לחוות עוד דברים
היא סך הכל בחורה טובה אוהבת עושה הכל בשבילי ואני כמו דפוק מחפש עוד ריגושים ועוד סקס אולי כי לא התנסייתי מספיק בעוד סקס ועוד קשרים
עכשיו היא נסעה לחול לחודש לשכוח ממני אבל אנחנו מדברים והיא יודעת שזה לא יעזור לה והיא תחזור לפה לאותו מצב ואמרתי לה שאני לא יחזור אלי כי אני תמיד יפחד שיחזור לי הבחילות והלחצים והמחשבות והיא אומרת שאני לא מסוגל להתמודד עם זה ואני יפסיד אותה
הייתי גם בחול לפני חצי שנה ושכבתישם עם כמה בחורות האם זה אומר שאני לא אוהב אותה?או שפשוט אנחנו גברים אין מה לעשות תמיד רוצים משהו חדש
אני לוקח כדורים של ציפרלקס אבל זה סתם לא עוזר לא נראה לי שזה מה שיפתור לי תבעיה
מה לעשות?
מה שכתבתי נכתב לפני כמה חודשים עכשי ואני מוסיף עוד כמה פרטים שעדיין אנחנו ניפרדים חוזרים ועכשיו שוב ל ביחד ואני פחות חושב אבל עדיין יש לי מחשבות מה יהיה והתיבון שלי חלש ושילשום הייתי בארוע והקאתי מחוסר מצב רוח ומחשבות ...היום הייתי אצל חבר וכאילו אני יושב איתם ואין לי מצב רוח ומת ללכת הביתה אני לא יוצא לבלות כאילו טוב לי ואני מרגיש רגוע רק בבית או שאני בעבודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:18 28.08.10
אתה חי מזה כשנתיים עם הפרעת חרדה וזוגיות לא בשלה, וחבל! הפתרון לשניהם הוא טיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל הן בחרדה - רצוי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - והן בבעיות זוגיות. מדובר בטיפול צמיחתי שבמהלכו תלמד להתמודד עם הפרעת החרדה (ורגשות בכלל) ותעשה בשל הרבה יותר לקשר זוגי. בהצלחה!
 
אלירן
19:54 28.08.10
מה לגבי הבחורה...
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:49 29.08.10
אה, הבחורה דווקא בסדר...
 
חן
16:09 27.08.10
שלום...אני ממש אשמח אם תעזרו לי, אני נמצאת בחודשיים האחרונים בסוג של מצבי רוח לא מוגדרים...אני יכולה פתאום לבכות וכאילו אני מחפשת סיבות לבכות .
אני מבינה שזה נובע בגלל תקופה חדשה בחיים שלי...
היום אני בת 19 הכרתי בחור מקסים שגדול ממני בכמה שנים והקשר שלנו הוא רציני שיכול להוביל לחתונה בנתיים אנחנו רק בקשר,
ומה שהוא אהב בי שאני ילדה טובה ...ואולי אני באמת כזאת ככה הוא רואה אותי מהמשפחה בהתנהגות .
ומאז שהתחלתי להבין שזה מה שהוא חושב עליי אני כאילו יושבת וחושבת ומנסה ךהזכר על כל הדברים הרעים שעשיתי , דברים רעים זה כמו סוג של סתם לדוגמא לנסות לעשן..אני לא עישנתי חלילה וגם לא אעשן אבל ניסתי כמה פעמיים או כל מיני כאלה דברים קטנים שאני כאילו יושבת ומחפשת מה רע בי , ושאני שקרנית ו שקרת עליו ושאולי ושאני לא באמת מה שהוא חושב שאני ממש תסביך וזה מדכא אותי.איך אני פותרת את הבעיה הזאת ?
 
ד''ר אודי אורן  
10:38 28.08.10
לחן שלום,
ברכות על יצירת קשר משמעותי.
אני מבין שזה הקשר הרציני הראשון שאת נמצאת בו, ואין ספק שזהו תהליך מרגש.
לא פעם ההתרגשות כוללת בתוכה גם לא מעט לחץ שמתבטא באופנים שונים, כולל בפקפוק בדברים שידעת קודם.
יש סיכוי רב שהתופעות שאת מתארת יחלפו עוד זמן מה.
אם הן ימשכו עוד חודש - חודשיים, אני מציע שתפני לטיפול פסיכולוגי ממוקד בשיטת EMDR או בגישה התנהגותית - קוגניטיבית.
בהצלחה,
אודי
 
מאיר
02:13 28.08.10
שלום
אני כחודשיים לאחר ניתוח המעי הגס וגילו לי סרטן,
לאחר הנתוח החלו חרדות וקושי הרדמות, רופא המשפחה נתן לי לוריואן שעזר לי מאוד!-1 עד 2 כדורים ביום, כיום אני לוקח רק כדור אחד, עדיין מופיעה לי במשך היום אי שקט אבל לזמן קצר,
אני מתחיל לקחת עכשיו כדורי כימותרפיה האם מותר להמשיך לקחת את הלוריואן?והאם אני עלול
לפתח תלות בלוריואן? אם כן איך אני מפסיק לקחת את הכדור ללא גרימת נזק לעצמי
תודה
ושבת שלום
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:58 28.08.10
איני מכיר תגובות בין-תרופתיות בין כימותרפיה ולוריוון. שימוש יומיומי ממושך (מעבר למספר שבועות) אכן עלול לגרום להתפתחות תלות ואינו מומלץ. יקל עליך להפסיק את הכדור לאחר מספר שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה והחלמה מלאה!
 
חיים
08:44 26.08.10
ד”ר שלום

לאחרונה צצו בעיות רבות שאף אחד לא מצליח להצביע על כיוון כלשהוא. אחת לחודש מופיע לי בפתאומיות כאבים חזקים באיזור עצם הזנב מיד עם הופעת כאז זה אני מתחיל לקבל טשטוש וקשיי נשימה עד כמעט עילפון למשך מספר דקות ולאחר מכן זה עובר. אציין שלאחרונה הנני סובל מפיסורה והתקפי חרדה ומטופל בציפרלקס. אני אדם בריא, לא מעשן ועושה ספורט ופשוט אובד עצות - כל הצרות באו במכה אחת ואני לא יודע מאיפה להתחיל.
בבקשה לעזרה\המלצה.
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:10 27.08.10
התחל במספר פגישות אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית... בדרך זו תקבל מושג ברור הרבה יותר על הבעייה איתה אתה מתמודד, וחשוב עוד יותר, כיצד לפתור אותה. בהצלחה!
הי
אני בת 36, אם לשניים ומנהלת עמותה.נוטלת צ'פרלקס כבר שנתיים, עברתי למינון של 5MG (חצי כדור) לפני כארבעה חודשים. שוקלת לכנס להריון, האם ישנה כל סיכון בהריון לי או לעובר אם אמשיך בתרופה? מהם הסיכונים? ומהם האפשרויות?
תודה רבה. דניאל
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:29 26.08.10
אין מספיק מידע על נזק אפשרי לעובר אך העמדה הרווחת היא לא לקחת סיכון ולהפסיק את הציפרלקס לפני הכניסה להיריון. בכל מקרה, התייעצי עם הפסיכיאטר והגניקולוג שלך - וגשי למספר שיחות אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדה/דיכאון בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - טיפול קצר-מועד שכזה עשוי לשחרר אותך סופית מהצורך בתרופה. בהצלחה!
 
דניאל
21:41 24.08.10
שלום רב, ברצוני לקבל תשובה למצבי כיום לאור בעיה שקיימת לי כשנתיים, אני בגיל 34, אקדמאי,אינטיליגנטי וכו'. לפני שנתיים סיימתי את לימודיי התואר ומאז חיי תקועים, קרי, יצאתי ממסגרת הלימודים, הקשר עם החברים נותק, הנושא התעסוקתי לא בא לידי ביטוי בכלל, קשר עם בנות גם לא בא בחשבון, כלומר כרגע מנותק מבודד ואיבדתי כל קשר חברתי בחוץ. התוצאה: במשך שנתיים אני כמעט לא יוצא מהבית, לא בילויים ותחביבים; אני כיום מתגורר בבית הוריי בשכונה עויינת לי,שכנים גם, פחות מרבה לצאת לעיר, בקיצור ניתוק תעסוקתי,חברתי וזוגי.
השאלה הכי חשובה לי היא, למה כשאני נמצא בבית קשה לי מוחית או מחשבתית לייצור מהלך של איתור, עשיה ביום-יום, כלומר אני לא מצליח לחשוב לאן אני רוצה ללכת או ליזום עבודה במסגרת כלשהי - פשוט נאטמו לי המחשבות על מטרות מסויימות ולכן אני יושב בבית ונמנע באופן אוטומאטי מעשיה אפקטיבית. כמו כן אני גר בבית קרקע עם גדרות מסביב לכן יש מצבים שאני מרגיש כמו חיה בכלוב, מסתובב בשטח ומרגיש שאין לי לאן לברוח אלא בוהה לכוון הרחוב או השכנים ללא יכולת לצאת תחושתית מהאזור. אציין שעברה עליי ילדות של "הזנחה" מצד הוריי, אם זה בחסך בהקניית כישורים חברתיים, או בלהראות אהבה ועוד, כלומר אני נמצא במקום שבו כל הילדות שלי עלתה לי וכעת אני מרגיש בושה רבה למשפחה, למרות שאני אדם כשרוני ובעל הבנה מרובה. כמו כן, אדגיש שאני אדם שאין בו פחד, לא הייתה לי בעיה בפרזנטציות מול קהל, אני בעל יכולת ורטוריקה מעולה, ואין לי בעיה בלהכיר אנשים (רושם ראשוני) או חוסר בטחון, אלא המחסום שציינתי ממש לא מובן לי. במציאות חלה לי נסיגה הדרגתית בעשיה ובמחשבה ועיקר נשוא הבעיה זה הבושה. קראתי בכמה אתרים על דבר שנקרא "רגישות יתר או רגישות גבוהה" ורוב הסימפטומים מתארים אותי מבחינה התחושתית. יתכן שהשילוב שלי כיום, לאור השארותי בהסתגרות בבית וצורת הראיה שלי לחברה, יצר איזשהו מחסום ריגשי חמור.
אודה לתשובה או חוות דעת קצרה לאור נסיבות אלו שהובאו לפניך, מהו לדעתך המניע או הגורם שהביא אותי למחסום ריגשי או מחשבתי זה? תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:27 25.08.10
ההסתגרות ההדרגתית שלך מוזנת ע"י משוב מעגלי - אתה רגיש וביישן ולכן נמנע מעשייה, אי העשייה הופכת אותך לעוד יותר רגיש וביישן ולכן מסוגל עוד פחות לפרוץ החוצה מהמעגל, וחוזר חלילה בספירלה ההולכת ומדרדרת. הדרך המבטיחה ביותר עבורך לפרוץ החוצה היא לפנות, כמו גדול, לטיפול פסיכולוגי צמיחתי. אשמח לעזור לך בזה.
רציתי לדעת עוד משהו קטן, האם ואני מאמין שאני כזה, האם רגישות יתר או גבוהה יכולים להוות גורם עיקרי לאור הנסיבות שהעלייתי לפנייך?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:23 26.08.10
למרות שאתה ללא ספק מאופיין ברגישות גבוהה, "רגישות יתר" אינה הגורם העיקרי בבסיס התמונה הקלינית שתארת. אם אתה מתעקש על מציאת מונח מקצועי אחד לגורם שכזה, "בושה" קרובה לכך הרבה יותר. כפי שהצעתי לך בתשובתי לעיל, אם רצונך בפרספקטיבה עמוקה ורחבה בהרבה מזו על מצבך - שלא לדבר על "החלמה" מלאה - פנה לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה!
שלום רב,

אני זקוק להמלצה על פסיכולוג/ית שעוסקים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בOCD וחרדות קשות. חשוב לי שיהיה מנוסה וטוב כמובן, מאזור המרכז.

 
ד''ר חיים היילפרין  
04:40 03.01.09
אתה יכול למצוא מטפל שכזה בקרבת מקום מגוריך באלפון הפסיכולוגים, או באלפון איט"ה (איגוד הפסיכולוגים הקוגניטיביים - התנהגותיים), או לפנות ישירות אלי.
 
ירון
17:38 03.01.09
היי ד"ר,
כמה שנים אתה מטפל בCBT?
הבנתי שאתה מטפל בבאר יעקב. זה קצת רחוק לי כי אני מהמרכז. אם יש מישהו טוב שאתה מכיר מהמרכז שעושה CBT לOCD אשמח אם תמליץ לי.
 
ד''ר חיים היילפרין  
20:31 03.01.09
עשרים וחמש שנים. אני נמצא במרחק של כעשרים דקות נסיעה מת"א ברכב או רכבת (התחנה נמצאת כמאתיים מ' מהקליניקה); אתה יכול כאמור לבחור מטפל הקרוב יותר למקום מגוריך באלפון איט"ה.
 
ירון
20:41 05.01.09
האם לדעתך ומניסיונך טיפול קוגנטיבי התנהגותי לOCD הוא קשה יותר מהפרעות חרדה אחרות ומדיכאון? האם בטיפול בOCD יש יותר צורך בהתערבות תרופתית מאשר ההפרעות הנ"ל?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:34 06.01.09
התשובה לשתי השאלות חיובית בעקרון, אך השונות בין מטופלים וחומרת מצבם כה גדולה שאין לכך משמעות - יש להעריך כל מקרה לגופו.
 
ירון
23:49 06.01.09
למה אתה לא מופיע באלפון של איט"ה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:23 08.01.09
איט"ה היא גוף חדש יחסית ורק אחד מאגודות מקצועיות רבות שהייתי יכול להיות חבר בהן מתוקף עיסוקי... אני חבר פעיל רק באגודת הפסיכולוגים האמריקאית (APA) - שהיא, אגב, הארגון המקצועי הגדול בעולם - משנת 1984, ובהסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י), מאז חזרתי ארצה ב-1992.
 
שרון
13:06 24.08.10
שלום רב, ממליצה על מטפלת קוגנטיבית מדהימה ובעלת ניסיון רב, שמה *** ההודעה נערכה - נא לא לציין פרטים שיש בהם משום פרסום ישיר או עקיף לגוף מסחרי *** מקבלת באזור ת"א. אני מטופלת שלה וממליצה בחום. בהצלחה..(:
שלום,
בתי סובלת להערכתי מחרדה במבט לאחור לפחות כ 2-3.

זה מתבטא בכך שהיא יכולה להכנס לבועה משלה - ופתאום לפלוט צעקה של פחד,
זה לא קןרה להערכתי מספר פעמים בודדות בחודש.
בנוסף היא סובלת מהפרעות שינה.

אשמח לקבל עזרה והכוונה
 
ד''ר אודי אורן  
21:47 23.08.10
לגדי שלום,
איני יודע אם אתה מדבר על חודשיים שלושה או שנתיים שלוש שנים.
בכל מקרה אני מציע לך להפנות אותה לאבחון של פסיכולוג בית הספר או פסיכולוג בקופת חולים.
אתה מתאר סימפטומים שעשויים להיות חלק מתסמונת חרדתית ו/או תוצר של חויה טראומטית שהיא חוותה.
בהצלחה,
אודי
 
גדי
23:54 23.08.10
דר' אודי שךום,
אני אשמח אם נוכל לקבוע פגישת ייעוץ
יחד עם הילדה,
המייל שלי מצורף,
תודה
גדי
 
ד''ר אודי אורן  
00:27 24.08.10
אנא השאר הודעה בטלפון שלי
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  97  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים