בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 52

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
 
נייט
00:03 27.10.10
שלום

אני סובל כבר מספר שנים מתופעה של מחשבות טורדניות שמלוות בחרדה ותחושה לא נעימה בגוף, ניסיתי בעבר טפול פסיכולוגי ואף פסיכאטרי שלא שיפר את מצבי, מדובר על מחשבות טורדניות ולחץ שבא בעקבותיהן ולא על ביצוע טקסים כאלו ואחרים
רציתי לדעת אם יש איזשהי דרך לטפל בזה מעבר לטיפולים הרגילים שלא היו אפקטייבים לגביי
 
ד''ר אודי אורן  
11:12 29.10.10
לנייט שלום,

אני מציע כי תפנה לטיפול EMDR או לטיפול התנהגותי - קוגניטיבי. אלא שני טיפולים ממוקדים שיש להם סיכוי סביר לעזור.
אני ממליץ לך לשלב פעילות פיזית קבועה ותרגילי הרפיה/מדיטציה בפעילות היומית/שבועית שלך.
בהצלחה,
אודי
שלום יש לי ילדה בת 6 שעלתה לכתה א וילדה נוספת בת שנה וחצי. הילדה הגדולה מאז ומתמיד הייתה ילדה שפוחדת וניבהלת מכל דבר. לאחרונה הפחדים החלו להחמיר. היא מפחדת מכל חיה שמתקרבת אליה, פוחדת לעלות במדרגות. הביטוי של הפחד מאוד מוקצן היא ממש בוכה וכל גופה רועד מפחד. בנוסף כשפונים אליה היא נבהלת וקופצת. גם המורה בבית הספר אמרה שזה מדאיג אותה. אתמול המורה מבית הספר התקשרה אליי מפני שהילדה בכתה לדבריה בכי תמרורים במשך 3 שעות ורק אז הצליחו לדובב אותה והיא הסבירה שהיא מתגעגעת אליי. הילדה כל לילה מתעוררת ומיד רצה למיטה שלי- פוחדת להירדם לבד ולישון לבד- למרות שהיא ישנה עם אחותה. אני מדי יום בבית, עובדת 4 פעמים בשבוע בין 8-17. את רוב הזמן אני מקדישה לה ובקושי יוצא לי להיות עם התינוקת. מה עליי לעשות, האם זהו מצב תקני?
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:58 29.10.10
לא, אם כי את מתארת מצב שכיח למדי בקרב ילדים. פני למספר פגישות אצל פסיכולוג המטפל בחרדות אצל ילדים (רצוי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית) לקבלת הנחייה וכלים כיצד להתמודד עם פחדי הילדה ולסייע לה להפיג אותם. בהצלחה!
והחרדות,הם חזרו.חזרה לי המחשבה שכל דבר שאני חושב עליו הוא דבר שאמור להיות לי ממנו לא נוח או שהוא לא טוב.ואז אני מתחיל לחשוב על כל מיני דברים:על פעולות,על דברים שחשבתי עליהם בעבר,על דברים שהיה לי רע מהם בעבר ועל עוד הרבה מאוד דברים.אני נזכר בהמון פחדים וחרדות שהיו לי בעבר,ונוצר מצב שמידי פעם ממש רע לי ולא נוח לי,כי אני כאילו באמת מרגיש שמה שאני חושב עליו עושה לי לא נוח.יש להוסיף כי בעבר היו לי די הרבה חרדות.הכל הופך להיות למעין סלט אחד גדול.ואז אני מתחיל לחשוב שכל בני האדם ככה וזה עושה לי עוד יותר רע.נוסיף גם את הפחד שמא הפחדים והחרדות יחמירו ויחזרו ושלעולם אני לא אצליח לצאת מהם(כי אני מרגיש לא נוח מדברים שאני חושב עליהם או חשבתי עליהם,שזה הרבה).
מה לעשות והאם זה נקרא חרדה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:01 25.10.10
כן, אתה מתאר תסמינים שכיחים של חרדה... תוכל להיפטר מהם (לתמיד) לאחר מספר שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!
הולך ומחמיר אני נזכר בעוד מיליון מחשבות ואומר על עוד מיליון דברים שלא טוב לי איתם או שהם לא נוחים או שכל המחשבות הרעות שאני חושב הן נכונות.היכן אני יכול למצוא פסיכולוג המטפל בשיטה ההתנהגותית-קוגנטיבית?
 
ד''ר חיים היילפרין  
15:51 27.10.10
נסה דרך קופת החולים שלך - זו האופציה הזולה ביותר - ובאופן פרטי, חפש באתרים של איט"ה או הפ"י. בהצלחה!
 
שלומי
12:53 24.10.10
שלום רב

האם חוסר רצון להיות הורה ולהביא ילדים לעולם הינה תחושה נורמלית או תחושה הדורשת טיפול?
תחושה זו נובעת מחרדה לאיבוד החופש,איני רוצה להתמסר לא למקום עבודה ולא לאדם אחר, כמו כן אני חש כי הבאת ילד לעולם הינה מעשה שלא בהכרח נכון הרי הסבל האנושי כה רב וסופנו ידוע מראש אז מדוע לא לחסוך את כל זה?

איני סובל מדכאון או משהו כזה,פשוט הדבר הראה לי בגדר "המיותר"
אני שואל זאת כי רבים מחבריי כבר מתכננים את הקמת התא המשפחתי ואותי הדבר פשוט לא מעניין ונראה לי מטרד

תודה רבה,שאלה זו מעסיקה אותי כבר זמן רב
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:18 25.10.10
חוסר רצון להיות הורה וכו' אינו נחשב כלשעצמו כהפרעה נפשית אלא כבחירה לגיטימית של אדם חופשי. עם זאת, ניתן לראות במה שכתבת ביטוי לחוסר בשלות והייתי מעדיף לראות אותך מתמודד עם השאלות האלה לאחר טיפול פסיכולוגי צמיחתי. טיפול שכזה יאפשר לך, בין השאר, לעבד את הסוגיות הקיומיות האלה למול עברך, חוויות חייך, המסרים להם נחשפת וכד', ולהגיע להחלטות מפרספקטיבה בריאה, בוגרת ומושכלת יותר. בהצלחה!
 
עמית
05:45 23.10.10
שלום, אני בן 16 וכל הזמן משאני זוכר את עצמי היו לי בעיות שינה מחוץ לבית. לדוגמא בטיולים שנתיים או אפילו אצל משפחה שאני בלי ההורים ואצל חברים. זה מתבטא בכך שיש לי הרגשה מאוד לא נעימה שגורמת לי לא להירדם. עוד שבועיים יש לי טיול שנתי ואנחנו ישנים באוהל בדואי ענק כולם בחושך ואני נורא מפחד מזה. אני יודע שבסופו של דבר אני ארדם כי אני הייתי בהרבה מצבים כאלה כמו שנה שעברה בטיול דומה ואף במשלחת לצרפת ובטיולי שלח.. מה אני עושה כדי לצאת ממצב זה ולמה זה ככה? תודה עמית
 
ד''ר אודי אורן  
15:38 23.10.10
לעמית שלום,
העובדה שהצלחת להתמודד בעבר אומרת שסביר להניח שתתמודד גם הפעם.
תרגול של תרגילי הרפיה יכול בהחלט לעזור, יחד עם ברור של מה הן המחשבות המפחידות מצד אחד, ומה הם הגורמים המרגיעים/מחזקים מצד שני.
אם הדבר מאד מפריע לך, סביר להניח שטיפול קצר אצל מטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי יכול לעזור.
בהצלחה,
אודי
אני בת 16 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני רגישה מאוד למגע ופשוט לא מסוגלת שיגעו בי . בנוסף לזה אני ממש מתקשה לחבק ולנשק את אבא שלי או את אחי , יש לי תחושת גועל והרגשה שזה לא בסדר ואני נכנסת ללחץ וזזה מהם וזה קורה לי גם עם סתם בנים שמנסים להתקרב יותר מדי גם אם זה בקטע ידידותי בלבד. בחיים לא עברתי התעללות מינית וכד'
כמו כן יש לי חבר כבר שנתיים ואיתו ממש אין לי בעיות , אני מרגישה הכי בסדר איתו כשאנחנו במצבים אינטימיים ואני לא נרתעת .
וההרגשה הזאת ממש מקשה עליי להתקרב לאבא שלי ויש ריחוק ענקי בנינו בגלל זה .
ממה זה נובע החרדות האלה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:09 23.10.10
האם את גם רגישה (או היית רגישה מאז הגיל הרך) לסתם מגע (של בד חולצה, למשל)? אם כן, ייתכן ומדובר ברגישות יתר מולדת שהוכללה למגע עם אחרים. אם לא, ייתכן וחווית אירוע(ים) טראומתי(ים) הקשורים למגע בילדותך המוקדמת - וזה יכול לקרות גם ללא קשר להתעללות מינית - שפתחו בך תגובת רתיעה מותנית. במקרה שכזה, את לא תזכרי את האירוע(ים) עצמם בבגרותך וכל מה שיישאר לך היא תגובה אינסטינקטיבית של רתיעה ממגע. ניתן להכהות משמעותית את תגובת הרתיעה על ידי תרגול הדרגתי של מגע בהקשר נעים (דסנסיטיזציה) בהנחיית פסיכולוג קליני המטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.
 
מאיה
14:30 23.10.10
יש לי פחד נורא גדול שיאנסו אותי זה משהו שמלווה אותי מילדות , אז באמת יש מצב שעברתי טראומה בגיל צעיר
שלום,
אני בת 27 מהמרכז.
כיום עובדת בתחום משאבי אנוש, לפני כשלוש שנים סיימתי את התואר הראשון.
כאשר סיימתי את התואר הייתי מאוד ממוקדת ומאוד 'ריאלית' (יש סיבה שאני מציינת זאת).
ידעתי שאני אמשיך מתישהו לתואר שני בתחום ידעתי איפה ובאיזה תחום. אך במהלך השנתיים דברים קצת קרו שונה מכפי שציפיתי, עבדתי בשני מקומות עבודה באחד מהם עזבתי לאחר 4 חודשים למרות שככ העריכו אותי-אך אני הייתי בטוחה שאני גרועה והתפטרתי בבום עם בכי-בנוסף גם גרתי בדירה בתל אביב ולראשונה עזבתי את בית הורי. נורא נלחצתי ונהגתי ברגשנות ואימפולסיביות. לאחר עזיבת מקום העבודה חזרתי לבית הורי שבצפון ושקעתי בדכאון כ 3-4 חודשים. הרגשתי שעשיתי טעות נוראה. לאחר טיפול תרופתי ''חזרתי'' למוטב וחזרתי גם לדירה שכורה במרכז ומצאתי עבודה בתחום משאבי אנוש בארגון. עבדתי במשך שנה אך לאחר שנה קוצץ התקן שלי והתפטרתי-גם שם היה המון לחץ רגשנות וחרדות מפיטורים. לאחר מכן מצאתי עבודה שוב במשאבי אנוש בארגון אחר ואני נמצאת בה עד היום כחצי שנה. בהתחלה היה לי בה מאוד משעמם וקשה. והרגשתי שאני שוב נכנסת לדכאון וחרדות. ואז הלכתי למאמנת אישית שאני אצלה עד היום. כיום אני חושבת שכיוון שנפגעתי תעסוקתית, הסקתי שהתחום אינו בשבילי והחלטתי לחפש כיוונים אחרים. אך למרות כל זאת נרשמתי לתואר שני באוני' שתחום משאבי אנוש והתקבלתי. הייתי מאוד גאה בעצמי שהתקבלתי כיוון שלא פשוט להתקבל אליו. ואז פתאום ובצורה מאוד אימפולסיבית שיניתי דברים והחלטתי שאני נרשמת לתואר אחר שהוא פשוט לא קשור לכלום- תואר בנשים ומגדר כי זה נורא עניין אותי ובניתי סביבו קריירה אקדמית מפוארת. אפילו נפגשתי בבית קפה עם מרצה שלי מהעבר שתיתן לי עצות הלכתי לעוד מאמן שיעזור לי וכו..פשוט שיגעתי את כל העולם, לאחר מכן גם החלטתי שבא לי להיות מאמנת בעצמי ונרשמתי לקורס.
אתמול התחלתי את התואר השני ולאחריו הרגשתי אכזבה גדולה, ובמיוחד שעשיתי טעות מרה, והייתי צריכה להרשם לתואר השני בתחום משאבי אנוש כפי שתכננתי.
כל השנתיים האחרונות מאז סיום התואר הראשון ומאז עזיבת בית הורי היו שרשרת של ארועים אימפולסבייים וטעויות-כן טעויות- בין אם זה חתימה על חוזי דירות ללא מחשבה (שעד היום אני משלמת עליהן)הרשמה ללימודים ללא מחשבה ועוד, הלכתי גם למתקשרת ונומרולוג.
ציינתי בהתחלה 'ריאלית' כי הייתי ככ ריאלית תמיד וממוקדת והיום אני מרגישה שאני לא מאוזנת. המוח שלי לא מאוזן- כל הזמן אני משווה את עצמי לאחרים, מחפשת מידע על אחרים-מה הם עושים, מחפשת צידוקים למה מה שאני עושה טוב וכו'. אין למוחי מנוח.לפעמים ממש
אני מרגישה ממש מותשת. ומאוכזבת ששוב פספסתי שנה בתואר השני.
יש לציין כי אני נוטלת כדורים- פרוקסטין.(אם כך קוראים להם..)
אני מרגישה כמו מישהו עם OCD או הפרעת אישיות גבולית ואני רוצה 'להחזיר לעצמי את עצמי בחזרה'. אני רוצה לעשות החלטות שקולות ולא מתוך אימפולסיביות
אשמח לתשובתכם
תודה רבה על ההזדמנות לכתוב
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:08 21.10.10
בקצרה, הגיע הזמן להתבגר... והמהלך המתבקש כאן הוא טיפול פסיכולוגי צמיחתי. בהצלחה!
 
אלמונית
10:22 21.10.10
אני קצת מאוכזבת מהתשובה.....
זה לא עזר לי בכלום
תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:59 22.10.10
יש ללא ספק פער בין תיאורך הארוך של התברברות רבת שנים ותשובתי הקולעת במשפט קצר, אך כל תשובה אחרת בפורום מעין זה, מפורטת ככל שתהיה, לא הייתה עושה צדק עם צרכייך. להבדיל מתשובתי, הטיפול הצמיחתי אותו הצעתי, בידיו של מטפל מיומן, יעזור לך מאד ולא יאכזב. בהצלחה!
 
אנונימי 24
17:33 19.10.10
שלום , אני בחור בן 24 וסטודנט ואני נתקף לעיתים קרובות התקפי חרדה ופאניקה במיוחד כשמדובר במקומות עבודה...עבדתי בעבר וגם במשרה ניהולית אולם משום מה כל מחשבה על עבודה מביא אותי לרמות גבוהות של לחץ וחרדה כמו כן ישנם מצבים נוספים המביאים אותי לחרדה כמו :
1) אני צריך לעשות המון דברים אבל לא מספיק ואז אם עוד מישהו מבקש ממני טובה או חלק מזמני אני בכלל מאבד את זה.
2) כשאני חש בדמות מאיימת מבחינה אלימה ופיזית אני ניהיה מתוח וחרד.
3)אני לא יודע אם זה קשור אבל אני לא נותן לאנשים לשלם עליי אני מרגיש שאני עושה בזה טוב להם אבל נעלב כשמתעקשים ואני אפילו נוטה להתעקש עוד יותר לא לקחת כסף ולנסות להיות עצמאי ככל האפשר.
4) כשאני נוכח במקום מרובה אנשים ואני בד"כ במרכז העניינים במיוחד כשמודבר באנשים שאני לא מכיר או מרגיש נוח בסביבתם לכן גם פחד במה נכנס לקטגוריה זו.

בכל מקרה המצב מבחינתי עגום, חברים (אלו שעדיין מוכנים לסבול את הדיכאונות שלי) אומרים לי קח את עצמך בידיים ואני מנסה אבל אני מרגיש שיש לי פחדים וחרדות כל כך גדולים שכל פעם אני חוזר לאותה משבצת של טרור ואימה מכל הדברים הנ"ל כמו כן שכחתי לציין אבל אני גם חרד עד לרמת פאניקה ממקומות חשוכים מוחלטים אני תמיד ישן עם אור בלילה.
היה לי עבר אלים ואין לי מושג אם זה קשור לעניין...אבל מבחינה נפשית אני מאוד עייף אני מתמודד עם זה כבר שנים על גבי שנים ולא בתוך מה הפתרון או בכלל מה הבעיה..

אודה לכל המגיב
בתודה מראש
 
ד''ר אודי אורן  
21:37 20.10.10
שלום רב,
הגיע הזמן לקחת את עצמך בידיים ולקחת ברצינות את הבעיות מהן אתה סובל.
כשאני אומר לקחת בידיים אני מתכוון ללכת לטיפול פסיכולוגי. אני ממליץ לך על טיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי.
סביר להניח שהעבר האלים קשור לקשיים מהם אתה סובל אבל זה משהו שתוכל לברר בטיפול. אני משער שהטיפול לא יהיה קצר, אבל אני מאמין שיש לך סיכוי מצויין להתגבר על הקשיים ולזוז קדימה בחייך.
בהצלחה,
אודי
אני רק סטודנט כפי שציינתי ואני חושש שאין לי התקציב לסידרה של טיפולים ע"י פסיכולוג מקצועי.
אם ישנה תוכנית למשל של מספר פגישות בעל סיכויי הצלחה גבוהים שאתה מכיר אני אשמח במחיר קבוע אני אשמח לקבל הפנייה..
אבל אחרת העוגמת נפש הכי גדולה מהמצב זה שאין לי היכולת הפיננסית ללכת לטיפול עם פסיכולוג.

בעבר כשהייתי קטן שלחו אותי הוריי לפסיכולוג כל פגישה עלתה 300 ש"ח והייתי נפגש איתו שנתיים והינה אני עדיין עם הבעיות אז כמה זמן וכמה כסף דרוש לפיתרון הבעיות האלה ?

תודה מראש על התגובות
 
איציק
22:54 16.10.10
יש לי שאלה. קנביס רפואי יכול לטפל בהפרעות חרדה? מחמיר? עוזר?
 
ד''ר אודי אורן  
00:19 17.10.10
לאיציק שלום,
יש אנשים שזה עוזר להם ויש אנשים שמגיבים בהתקפי חרדה.
כשיטת טיפול לא הייתי ממליץ עליה.
שקול את האפשרות של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי קונבנציונאלי.
בהצלחה,
אודי
 
איציק
16:17 17.10.10
התכוונתי לחרדה ספציפית של ocd. ואם זה עוזר אז צריך לקחת את זה כל החיים כמו כדורים?

תודה ד"ר
 
ד''ר אודי אורן  
17:48 17.10.10
לאיציק שלום,
מצטער אבל אין לי מה להוסיף מעבר למה שאמרתי.
אין לי ידע או נסיון ספציפי עם טיפול כזה ב-OCD.
בברכה,
אודי
 
מירי
10:57 17.10.10
לפני כשנתיים התרחש רצח בשכונת גילה, סמוך לביה"ס בו למדה ביתי (אז בכיתה ג')
לאחר הארוע ביתי סבלה מחרדה, פחדה לצאת מהבית, ללכת לחברה או אפילו להיות איתי (אמא) לבד בבית. לאחר טיפול קצר אצל פסיכולוגית (טיפול בטראומה) ו2 שיחות עם פסיכולוגית ולאחר תקופה של כחודשיים עבר לה והיא החלה לחזור לשגרה לאט לאט.
השבוע, לאחר כשנתיים שוב התחילה לחוש פחד, לא רוצה ללכת לבי"ס, לחברה וכו'.
איך עליי להתנהג? מה הדרך הנכונה לטפל בה?
תודה
 
ד''ר אודי אורן  
12:01 17.10.10
שלום רב,
דבר ראשון אני ממליץ לברר האם קרה משהו בחייה של הילדה שהעיר את הזכרון ההוא.
מציע להפעיל לחץ מתון להמשיך בשיגרה.
אם המצוקה נמשכת מציע לחזור לטיפול ממוקד טראומה כמו EMDR או התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
אמא
09:08 17.10.10
שלום,בתי בת 7 סובלת מפחדים בעיקר מחיות, מעוניינת לדעת איזה סוג של טיפול מתאים?
האם יש מטפלי CBT עם התמחות בילדים?
 
ד''ר אודי אורן  
10:46 17.10.10
שלום,
יש מטפלי EMDR ומטפלי CBT שמתמחים בילדים.
אלו סוגי הטיפולים שהייתי ממליץ לבעיה של הבת.
את יכולה למצוא אותם באתר של אי"טה ובאתר של עמותת EMDR ישראל
בהצלחה,
אודי
שלום, רציתי לדעת דבר מה הנוגע למצבי כיום, אני בן 34, לאחר סיום תואר ומערכת יחסים, הבעיה שיש לי כעת בהרגשתי היא שאני חזרתי לגור בבית הוריי ופשוט אני מרגיש שנעצרו לי החיים קרי, מרגיש עצור,מיואש,הרבה זכרונות רעים מהילדות עולים לי,ובושה מחוסר הישגיות מקצועית לא מתפשרת,.

קראתי קצת על המונח "ריגרסיה" דהיינו חזרה לדפוסים ילדותיים ותלותיים קודמים, בהתאם למצבי כיום זה תואם, כי למעשה אני לא רואה שום עתיד עבורי בטווח הרחוק, פשוט בלאקאאוט קיומי.

שאלתי איפוא היא כזאת, האם חזרתי למקום מגוריי מהווים פקטור שלילי להרגשתי?

ושנית, איך יוצאים מהחשיבה המעוותת הזאת לכוון פרוגרסיה? (כלים)

אודה על תשובות ספציפיות... תודה
 
ד''ר אודי אורן  
16:21 15.10.10
לחיים שלום,
על בסיס מה שכתבת אני מעריך שהמגורים בבית הוריך הם טריגר לרגשות שליליים.
הדבר שאתה צריך לעשות זה לחפש עבודה וזוגיות. אם אתה מרגיש שזה מעבר לכוחותיך כרגע (וגם אם זה לא מעבר לכוחותיך) אני ממליץ לך להתחיל/להמשיך בפעילות פיזית/ספורט, ולתרגל תרגילי נשימות/הרפיה, שניהם באופן יום יומי.
בנוסף אני חושב שטיפול פסיכולוגי בשיטת ה-EMDR או בגישה ההתנהגותית - קוגניטיבית יכול בהחלט לתמוך בהתפתחות שלך.
בהצלחה,
אודי
 
יוסי
03:06 14.10.10
שלום
אני בן 38 נשוי +2
עברתי מבחן "טובה" ולהלן התוצאות:
1. הבדיקה הראתה סימנים מעטים היכולים להצביע על אפשרות הפרעת קשב וריכוז.נצפו שינויים עקביים אחרי ריטלין
א.המבחן נראה תקף על פי ניתוח התוצאות
ב. אינדקס ביטחון בהערכת הפרעת קשב וריכוז לפני ריטלין 58% ,אחרי 41%.
ג.שינויים לטובה (בפרסנטיל):
שיפור בולט בהבחנה ביו גירוי מטרה למסיח מ-62 ל- 20
שיפור בולט בעקביות תגובותיו גם במתמשך הבדיקה מ-64 ל-44 ירידה בהוספות מ-40 ל- 12
סיכום:בדיקה עם מעט סימנים קליניים ללא תרופה .חל שיפור משמעותי בעקבות ריטלין
המלצות:מומלצת הערכה נוירולוגית מעודכנת כדי לשקול הטיפול המתאים.
שאלותיי:
הניורולוג נתן לי ציפרלקס 10 מ"ג למשך 6 חודשים והוא אמר לי שזה יפקס אותי
ניראה לי קצת תמוהה .ציפרלקס? למה לא ריטלין?
על סמך מה ההחלטה לתת לי ציפרלקס?
האים צריך לשלב טיפול משולב פסיכולוגי?
לא קצת מוגזם לתת כדור כזה?
מה הן ההשלכות של כדור כזה מבחינת חיי יום יום?
הרופא לא נתן לי תשובה ברורה למה ציפרלקס

תודה
על תשובתכם
 
ד''ר אודי אורן  
00:22 15.10.10
ליוסי שלום,
אנא פנה לרופא ושאל אותו שוב.
אם הוא אינו עונה בצורה ברורה, פנה לרופא אחר.
אני משער שהנוירולוג איבחן אותך באופן שונה מה"טובה" אבל רק הוא יכול להשיב.
בהצלחה,
אודי
אני לוקח סרוקסט, כדור אחד ביום, מזה כמה שבועות.רציתי לדעת אם מידי פעם בארועים אני יכול לשתות מעט אלכוהול ואם לא מדוע? ומה הסיכונים? האם זה סיכון התואם לסיכון שתיית אלכוהול בעת צריכת אנטיביוטיקה? אודה מאד על תשובה מקצועית.
 
ד''ר אודי אורן  
00:20 15.10.10
לעידן שלום,
אנא פנה לרופא שנתן לך את המרשם או קרא את דף ההנחיות המצורף לתרופה.
בהצלחה,
אודי
 
לאה
00:20 13.10.10
שלום אני בת 24 בגיל 16 התחיל לי כל הבאלגן התחלתי לפחד מאנשים מדברים חרדות כאלה שאיפשר להגדיר אותם אחרי תקופה יצאתי מזה לבד היה לי חבר 3 שנים לאחר הפרידה איתו חזרו לי תחושות הפחד אשמה שכל מה שאני עושה לא טוב פעם אם מצב רוח פעם בלי אין לי ערך לחפצי למרות שאני טיפוס שאוהבת את הדברים שלי אני לא מזניחה את עצמי אני אוהבת טיפוח הכל אבל אני מרגישה לא טוב בכל זאת אני מנסה לבד להתגבר כבר שנים למרות שתקופה ארוכה די הצלחתי לעודד את עצמי ולהרים את עצמי אבל פתאום בבום הכל חזר ואני מריגשה שאני חייבת לפרוק כי אם לא התפוצץ והשתגע עוברת עלי תקופה קצת קשה פנתי לרופא לקבלת עזרה נתן לי כדורים לחרדות הואמנם אני לא ממש מריגשה שזה עוזר אני ישנה טוב כי היתי מתעוררת הרבה בלילה מחרדות גם בשינה יש לי מה אתה מציע לי לעשות אשמח לקבל את חוות דעתך אני מריגשה נורמלת אבל יש לי הרבה לחץ וחרדות וזה מלווה אותי שנים אני עובדת העבודה עוזרת לי מעבר אני עושה ספרוט זה מרגיע אותי אבל אני צריכה להתפרק כי אני חיה את העבר כל מה שבעבר מציק לי ואין סיבה שיצק לי אז מה החרדות האלה אני באמת אשמח לקבל תשובה אני יודעת שאני בבעיה ורוצה עזרה הבעיה שאין לי את האומץ להיפגש עם פיסכלוג אני מתביישת תודה רבה על תשומת הלב
 
ד''ר אודי אורן  
00:46 13.10.10
ללאה שלום,
אין ספק שאת יודעת מה את צריכה לעשות.
את סובלת מחרדות ומהערכה עצמית נמוכה, ואת יודעת שבנוסף לטיפול תרופתי, חשוב שתתחילי גם טיפול פסיכולוגי.
אין מה להתבייש. הרבה אנשים סובלים מהבעיות שאת מתארת ונעזרים בטיפול.
אני ממליץ לך לחפש מטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
טום
10:14 12.10.10
שלום קוראים לי טום ואני בת 20.5 אני לא יודעת אם אני סובלת מחרדות
כל הילדות שלי עברתי בבתי חולים כשההיתי בת 5 בערך אימי הייתה כחצי שנה בבית חולים והכל עבר בהצלחה. אבי סבל מבעיות בלב כשההיתי בגיל 7 הוא עבר התקף וכל הילדות שלי עד שהוא נפטר בגיל 17 עברתי בפחד. מהפחד שהוא ימות. לא סבלתי אז באותה תקופה מלחצים של הזעות מחנק וכל הסימנים של חרדה. אבל אני לא אשכח את היום שהוא התעלף שהגבתי בהסטריה של צרחות שאפשר לומר שכל השכונה שמעה. בכל מיקרה סבא שלי נפטר לפני 8 חודשיים ומאז התחיל כל הבלאגן של חיי. זה התחיל שבועיים אחריי שסבא נפטר. הרגשתי שיש לי קוקו בשיער ובעצם ההיתי עם פזור. ניסיתי להתעלם מההרגשה הזאת ואז יום אחד חשבתי על זה ודמיינתי שזה גידול. ואז התחלתי להזיע וניהייה לי קשה לנשום ובקושי הרגשתי את הרגליים, הם לא הפסיקו לרעוד מי שהתקרב אליי הרגשתי שהוא לוקח לי את האוויר ומי שדיבר איתי פשוט עיצבן אותי כשלקחו אותי למיון אמרו זה התקף חרדה. ולא האמנתי להם כי ההיתי בטוחה שיש לי גידול. מאז אותו יום לא חזרתי להיות עצמי הילדת המסיבות שאוהבת לצאת ולבלות. עשו לי סיטי ראש ולא היה לי כלום אבל עדין יש בי פחד וכל התסמנים. זה הזוי אבל עכשיו אני חושבת שאני חולת לב. או כל מחלה מסוכנת. בגלל שיש לי דופק מהיר כאילו הלב שלי הולך לצאת.כל ה8 חודשים האלה ההיתי לפחות 6 פעמים במיון וכל הזמן אמרו לי זה חרדה. גם הרופא משפחה חושב ככה אין יום שאני לא מחפשת בגוף שלי משהו. רציתי לדעת מה אתם חושבים?
 
ד''ר אודי אורן  
21:56 12.10.10
לטום שלום,
את סובלת - על פי מה שתארת - מתופעות חרדה שונות.
אנא פני לטיפול. חבל שתמשיכי לסבול.
טיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי נראים לי כמתאימים ביותר.
יכול להיות שטיפול תרופתי עשוי לעזור לך להפחית את החרדה.
בהצלחה,
אודי
 
איציק
23:35 10.10.10
היי יש לי שאלה. אני נוטל 150 מ"ג Wellbutrin חודשיים לטיפול ב-ocd לאחר ש-SSRI למעט ציפרלקס ורמוטיב לא הגיבו טוב. הוולבוטרין עושה לי טוב מפחית טקסים, אך המחשבות החרדתיות גדולות. שאלתי היא מה אפשר להוסיף לוולבוטרין להפחתת חרדה?
ציפרלקס,רמוטיב,איקסל? אני מחפש משהו שאין בו הרבה תופעות לוואי. הפסיכיאטר שלי לא הכי נחמד לכן אני גם בא אליו לעיתים רחוקות וסובל תקופה ארוכה מהכדור.
בכל צירוף אם אתה ממליץ אני אעשה את זה עם הרופא, אני גם לא מפסיק לבד וולבוטרין.
תודה
 
ד''ר אודי אורן  
23:36 11.10.10
לאיציק שלום,
אנא דבר עם הפסיכיאטר שלך. הוא היחידי שיכול לתת המלצה רצינית על בסיס היכרותו אותך ואת תגובותיך לתרופות.
אם אתה מרגיש שאתה לא יכול לדבר איתו, מצא פסיכיאטר אחר.
בהצלחה,
אודי
 
איציק
12:34 12.10.10
שלום רב!

האם מותר לתת למטפל או מטפלת(פסיכולוג או פסיכולוגית ) מתנה?
איזה מתנה?אני מתכוון למתנה ככה סתם, בלי קשר לסיום או פרידה?
ולרגל פרידה?

האם אפשר לבקש ולקבל חיבוק מהפסיכולוג(או פסיכולוגית=זכר או נקבה)?
ולרגל פרידה וסיום????או מגע?לחיצת יד?
 
ד''ר אודי אורן  
23:42 11.10.10
שלום רב,
כמובן שמותר להביא מתנה אך הרבה מטפלים לא בהכרח יקבלו את המתנה.
נדיר מאד שיהיה מגע פיזי בין מטפלים ומטופלים מעבר ללחיצת יד.
אני ממליץ לך לשוחח על נושאים אלו עם המטפל שלך.
בהצלחה,
אודי
האם אפשרי ומותר לחגוג למטפלת(פסיכולוגית) יום הולדת?ולהביא לה מתנה?
 
ד''ר אודי אורן  
23:39 11.10.10
שלום רב,
איני יודע למה הכוונה ב"לחגוג יום הולדת". התייחסות אנושית ליום הולדתו של אדם (גם אם הוא מטפל) היא סבירה.
בהצלחה,
אודי
 
יוחנן
13:23 21.09.10
עוברת עלי תקופה מאד קשה פיזית ונפשית, אני בן 27 מאז ומתמיד סבלתי ממחושים שונים בגופי, בשנים האחרונות ביקרתי אצל רופאים מספר רב של פעמים עם תלונות שונות שלא אעלו ממצאים מיוחדים, כאבי במפרק היד, כאבי גב, כאבים כללים ללא ממצאים מיוחדים, כאבי ראש ,כליות , צריבה מידי פעם בשתן לחצים באזור החזה דלקות אוזנים וגרון חוזרות כאב עמום באוזן , אני ישן לא טוב בלילות מתעורר פעמים רבות לשתות ולהתפנות,הקיבה שלי רגישה מאד, לאחרונה השלמתי עם העובדה שאני היפוכנדר ואולי התסמינים מקורם בנפש, לפני כ10 חודשים עברתי תאונת דרכים ונפגעתי במה שמוגדר כצליפת שוט קלה, מאז חיי אינם חיים זה התחיל בכאבי ראש בלתי פוסקים ובירור נירולוגי ללא ממצא מיוחד, לאחר תקופה כאבי הראש פסקו אך איתם הגיע כאבים בכל הגוף, זה התחיל בבדיקת דם שבצעתי כחצי שנה לאחר התאונה שתוצאת היתה ברזל גבוהה וCPK מעט גבוה לאחר תקופה כאב ביד שמאל בכל פעם בנקודה אחרת ביד, הכאב ביד עבר אך התחילו כאבים ברגל ימין סוג כאב של שריר מתוח / שמשהו לוחץ על השריר הכאבים הם כל פעם במקום אחר כשהרגלים כואבות יותר, כאבים גם סביב פרקי כף היד סביב פרקי כפות הרגליים סביב הברכיים בגב העילון התחתון לפעמים בעורף ובעצם כל פעם כואב במקום אחר,הכאבים אינם אחידים במשך כל היום, באים והולכים וחומרתם משתנה. לחיצה על השרירים גוורמת לי לכאב נוסף לכאב אני סובל מקפייצות שרירים בכל הגוף וחולשת גפיים חולשה שלא מקשה עלי לעלות מדרגות או לסחוב מסע כבד, חולשה בלתי מוגדרת שמעורבת בכאב, התסמינים גרמים לי לחרדה ושינוי מצבי רוח, (תחושבת החרדה מלווה במחנק דפיקות לב וכד' ).לאחרונה התחילו לי בעיות בליעה, הרגשה של גוש שתקוע בגרון מידי פעם ולפעמים המהלך האוכל אני מרגיש שמשהו מהאוכל נשאר תקוע בגרון . לאחרונה הייתי אצל נירולוג, שעשה לי בדיקה נירולוגית קצרה שהיתה תקינה. לייתר בטחון הוא שלח אותי לEMG הבדיקה תיהיה רק עוד חודשיים, אבל בקצב הזה אני לא מצליח לסחוב עוד יום:( האם הגיוני שהחרדה/ היפוכונדריה היא הגורמת לכל התסמינים האלה? אני לא יודע מה לעשות ולאן לפנות, אני דרוך מאד לתחושת הגוף שלי ובעקבות זה מרגיש כל פעם תחושה חדשה, אני גם דרוך מאד לקושי בליעה שלי מה שרק מחמיר את המצב:( אשמח לעזרתכם
 
ד''ר אודי אורן  
14:58 21.09.10
ליוחנן שלום,
אתה סובל מתופעות סומטיות שבסבירות גבוהה מקורן במתח/חרדה/לחץ. אני אומר זאת בבטחון יחסי מכיוון שברור לי שעברת אין סוף בדיקות רפואיות שלא העלו ממצאים. כמובן שתמיד אפשר לעשות עוד בדיקה ולהמתין לתוצאותיה, אבל בשלב מסויים אני ממליץ לך להגיד: הגיע הזמן לבדוק דרך אחרת.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי שיתמקד בקשיים הפיזיים מהם אתה סובל, ומהאלמנטים הפסיכולוגים המלווים את התחושות הסומטיות.
אני מאמין שטיפול EMDR או טיפול התנהגותי - קוגניטיבי עשוי לעזור לך באופן משמעותי.
בינתיים אני מציע לך: פעילות פיזית יום יומית (ולוא גם קצרה), תרגילי הרפיה יום יומיים (לפחות 5 דקות פעמיים ביום), ומיקוד בדריכות הגוף ובקשיי הבליעה פעמיים ביום למשך 3-4 דקות.
בהצלחה,
אודי
 
שלומי
08:20 02.10.10
שלום, שמי שלומי , אשמח לספר לך על דרך בה תוכל להשתחרר מכאביך.
תוכל להתקשר בכל עת *** ההודעה נערכה - נא לא להוסיף פרטים שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי *** כל טוב לך.
 
מיה
23:24 11.10.10
היי יוחנן. אני קוראת את מה שכתבת וכל כך מזדהה עם כל מילה שזה עצוב. מקווה שתרגיש טוב במהרה. וכשתצליח תספר לי איך עשית את זה... כי אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לתפקד יותר!
+ הוספת הודעה
   1 ...  48  49  50  51  52  53  54  55  56  ...  99  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים