בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 71

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
 
דניאל
13:27 14.06.09
לפני כמה חודשים חוויתי חוויה לא טובה מעישון בפעם הראשונה של חשיש.
זאת אומרת במהלך העישון נכנסתי לחרדה.
זה היה עישון ראשון וחד פעמי.

כמובן שהגעתי למסקנה שסמים זה לא!
אבל מאז, אני פשוט מפחד מכל מה שקשור לדבר הזה שנקרא חשיש.
שאני יוצא למועדונים או לפאבים אני כל הזמן מפחד אולי מישהו מעשן איזה ג'וינט או משהו כזה ואם אני אריח את החומר והוא יכנס לי לגוף.
או שנגיד אני מכיר בנאדם שמעשן אצלי בשכונה, וחבר שלי גר בבלוק שלו, אז שאני עולה אני מפחד שהוא מעשן בבית שלו חשיש ואני אריח את זה.

אני מזהה את את החשיש בגלל הריח, אבל בכללי גם אם אני יוצא נגיד לאיזה פאב ואפילו שלא מעשנים או משהו כזה, אני מפחד להריח את הריח של החשיש ושזה לא יכנס לי לגוף.

האם הפחד שלי צודק וההשפעה של עישון פסיבי או ליתר דיוק הרחה של ריח החשיש מסוכנת? אני לא נמצא בסביבה של מעשנים או משהו כזה, אבל אני לא יודע נגיד אם אני אהיה ליד מישהו שמעשן באיזה פאב, זה הפחד שלי.

אשמח לדעת האם הפחד שלי מוצדק ואיך אני מתמודד עם דבר כזה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:16 15.06.09
צעירים רבים חווים חרדה בפעם הראשונה בחייהם בהקשר להתנסות עם סם כזה או אחר. באופן טבעי, לאחר התנסות טראומתית אנחנו רגישים לכל ניואנס שמזכיר את הגורם לטראומה וחשים את החרדה מחדש. עישון פסיבי של חשיש (הרחה) לכמה שניות אינו מסכן אותך בפועל, אך אם אתה מעוניין להפטר לגמרי מהפחד, גש לשיחה עם פסיכולוג המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית התנהגותית. מנסיוני, במקרה כמו שלך די לעיתים בפגישה אחת כדי להפטר מהחרדה ואשמח לעזור לך בזה.


 
גלית
16:57 13.06.09
שלום, לפני כשבועיים חברה שלי (חברות של שנים) הטיחה בפני באגרסיביות שלדעתה אני סובלת ממאניה דיפרסייה. החברות, כאמור חברות ארוכת שנים. אמנם מעולם לא קיבלתי חוותת דעת כזאת מאף אחד אחר מהקרובים אליי, אבל אני אכן סובלת מדכאונות לפעמים, בעיקר כשזה נסוב סביב מערכות יחסים, או תכונות אופי מסויימות שלי שאני לא מרוצה מהם.
אני, לא מרגישה מאניה דפרסיבית. קראתי מעט על המחלה ונראה לי שהתסמינים רחוקים ממני, ובכל זאת נלחצתי מההערה שלה.
האם אני צריכה ללכת ליעוץ? או פשוט להבין ש"הפוסל במומו פוסל"?
קראתי גם שמחלה כזאת יכולה להתפרץ בגילים מאוחרים יותר.
בקיצור, מה דעתכם?
תודה מראש
 
ד''ר אודי אורן  
10:33 14.06.09
לגלית שלום,
מניה-דפרסיה היא מחלה בעלת השפעות קשות על חייו של אדם. לכלנו יש ימים טובים יותר ופחות, מצבי רוח טובים ופחות טובים, אבל כאשר יש השפעה משמעותית שלילית ומתמשכת על חייו של האדם זה יוצא מגבולות הנורמה.

דכאון הרבה יותר נפוץ באוכלוסיה ממניה-דפרסיה.

איני יכול - על סמך המייל - לקבוע האם את סובלת מהמחלה, אבל ההשערה שלי היא שלא.
ביקור חד - פעמי אצל פסיכיאטר בקופת חולים יכול לפתור את השאלה.

אם את סובלת מדכאונות, ייעוץ/טיפול בהחלט יכול לעזור.

בהצלחה,
אודי

 
יואב
12:02 13.06.09
שלום,
אני בן 23 וסובל מגיל מאוד קטן מחרדה והתקפי חרדה. שמעתי שישנם גורמים פנימיים שיכולים לגרום לחרדה. עשיתי בדיקות בסיסיות כמו בלוטת התרים, קורטיזול, ויטמין B אבל לא נמצאה בעיה שם.

אז רציתי לדעת איזה עוד בעיות פיזיות יכולות להיות גורם לחרדה (חוסר בויטמינים, הורמונים וכו')?

רופא המשפחה שלי אינו מגלה ידע רחב בנוגע לנושא אז רציתי לדעת אם תכלו להביא לי קצת הסבר.

וגם אם איזה מין רופאים כדאי להתייעץ בקשר לזה?

תודה!
יואב
 
ד''ר אודי אורן  
10:25 14.06.09
ליואב שלום,
כפי שכתבת חרדה יכולה לנבוע מבעיות פיזיות שונות, אך נראה לי כי הבדיקות שעשית מכסות את רוב התחומים המוכרים. איני מכיר חרדה כתוצר של בעיות הורמונליות או מחסור בויטמנים.

אני מניח שאתה אדם בריא פיזית, ולכן אני מציע שתשקול את האפשרות שהקשיים איתם אתה מתמודד מזה שנים באים ממקור שאיננו פיזי, אלא מהשפעת ארועי חיים על הגוף.

אני מציע לך להתמודד עם התקפי החרדה והחרדה בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד: EMDR או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

בהצלחה,
אודי
 
שלומית
11:44 12.06.09
שלום רב,
רציתי לשאול האם בחילות קשות, חולשה כללית, קשיי נשימה, כאבי גב תחתון יכולים להיות קשורים לחרדת הבריאות שאני חווה בחודשים האחרונים?
אני בטיפול פסיכולוגי כרגע שמאוד עוזר לי עקב חרדת הבריאות שתקפה אותי חזק מאוד לפני כחצי שנה ומאז אני חרדה כל הזמן שיש לי משהו נורא כמו סרטן או חרדה לבריאותו של בני בן ה 3.
כרגע כבר שבוע אני מרגישה ממש ממש רע והבחילות לא עוזבות אותי.
אני לא בהריון ואני בריאה חוץ מזה שיש לי אנדומטריוזיס שבדרך כלל גורם לכאבי בטן ולא לבחילות אצלי.
יש מצב שמרוב לחץ אני מרגישה כ"כ רע? או שאני צריכה לאשפז את עצמי במיון כדי שיבדקו אותי מהיסוד? עשיתי בדיקות דם כלליות השבוע והכל יצא תקין אבל עדיין יכולים מלא דברים להיות לא טובים.
משום מה יש לי הרגשה שיש גבול למה שחרדה יכולה לגרום לגוף ואני מרגישה ממש חולה.
אני בחורה בת 34, אמא.
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:15 13.06.09
כל אבחנה נפשית מחייבת שלילה מקדימה של ממצאים רפואיים. יתכן ואחד או יותר מהתסמינים שציינת (כאבי גב או הבחילות, למשל) מקורו באמת בבעיה פיזית (בנוסף להפרעת החרדה) - יהיה עליך לעבור בדיקה מקיפה שתשלול כל ממצא רפואי לפני שתשקל האפשרות שמקור כל התסמינים נפשי. מובן שכדאי לך להתייעץ בעניין זה עם הפסיכולוג המטפל שמכיר אותך היטב.
 
הילה
15:59 04.06.09
מנסיונכם, האם טיפול EMDR בסיוע אלקטרודות במקום תנועות יד יעיל באותה מידה
תודה
הילה
 
ד''ר אודי אורן  
16:30 09.06.09
להילה שלום,
העברת תשומת הלב מצד לצד היא אלמנט מרכזי ביעילות ה-EMDR. המחקרים מראים כי תנועות עיניים יעילות מאד, אך הנסיון הקליני מראה כי תוצאות טובות מתקבלות גם בשיטות גירוי בי-לטרלי אחרות (כמו השימוש ב"אלקטרודות" שהזכרת בפנייתך, גירוי בעזרת צליל, ועוד).
בהצלחה,
אודי
שלום,
לפני כ 10 שנים עברתי טראומה נפשית,נפצעתי קל בפיגוע.
תקופה ארוכה אני נמצאת בטיפול ומעקב אצל פסיכיאטר,אני מטופלת בתרופות.
בכל התקופה היו לי מחשבות אובדניות מ"חבל שלא נערגתי אז" עד רצון להתאבד.
מה שהחזיק אותי לא לעשות את הצד הזה זה הבן שלי (הוא בן 7 כיום) ודת .
לא מזמן עקב איזה שהי שיחה זכרון,הרגשות שוב התוררו ואני מרגישה רצון להתאבד ולהפסיק לסבול.
נורא מהכל שכבר מחשבה על הבן לא כל כך עוזרת לי....
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:20 08.06.09
אני ממליץ לך לשלב טיפול פסיכולוגי עם הטיפול התרופתי - פני לפסיכולוג קליני המטפל בטראומות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית או ב-EMDR. צרי כמובן קשר גם עם הפסיכיאטר המטפל בך ויידעי אותו על ההחמרה במצבך. בהצלחה!
 
ד''ר אודי אורן  
16:26 09.06.09
לאינה שלום,
הסיפור שלך מצער מאד מכיוון שאני מתרשם שאת סובלת מתופעה שהיא לפחות בחלקה פוסט - טראומטית אך לא מקבלת טיפול ממוקד בבעיה זו.
אני ממליץ לך - בתאום עם הפסיכיאטר שלך - לפנות בהקדם לטיפול אצל פסיכולוג המתמחה ב-EMDR.
בהצלחה,
אודי
שלום !!
אני בת 14 .
ויש לי פחד מוות מרפואת שיניים ובמיוחד מהזריקות הרדמה , איך שאני נכנסת לחדר של רופא השיניים הבטן שלי מתהפחת אני רועדת לפעמים מתחילה טיפה להזיעה ניהיה לי חם , ואני מתה לברוח משם .
עברתי פעם עקירה מסובחת שהיה צריך לחתוח את החניכיים או משהו כזה וכמובן שכל זה נעשה ללא ידיעתי לכך , אמא שלי אמרה לי שזאת עקירה רגילה ושזה לא כואב [ זאת הייתה העקירה הראשונה שלי] , הגעתי לרופא הוא עשה לי זריקת הרדמה [אחרי איזה חצי שעה של בכי] , והתחיל לעשות משהו בשן ואתחלתי לצעוק א\ הוא עשה לי עוד זריקה גם היא כאבה לי אז צעקתי , ואז אני זוכרת שנכנסו עוד כמה רופאים והכל נהיה מטושטש , הרגשתי כאבים , למרות שעשו לי באותו הטיפול 5 זריקות הרדמה , כי הרגשתי שחותכים משהו למרות שזה לא כאב וראיתי דם [הכל היה לי מטושטש] אז צעקתי וחשבו שכואב לי , מאז אין לי שום אמון ברופא , ואני מאוד מפחדת להגיעה למצב הזה שוב .
אני בטוחה שיש לי מלא סתימות שאני צריכה לעשות , ואמא שלי רוצה שאני יתחיל טיפול מקיף של השיניים , ואני מאוד מאוד פוחדת , כשכואבת לי השן אז אני לא אומרת כלום , אני מכחישה .
מה אפשר לעשות כדי להרגיעה את הפחד ?\
מחכה לתשובה , תודה מראש :)
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:52 08.06.09
תתפלאי, אבל ישנם רופאי שיניים המתמחים בעבודה עם ילדים שמתים מפחד מרופא שיניים... כדאי קצת לחפש באינטרנט (או אפילו לשאול רופאי שיניים) על אותם רופאים שעובדים בטכניקות שונות שמקלות מאד על החרדה והופכות את הטיפול לחוויה נסבלת בהחלט. אין טעם לדחות טיפול שיניים (הרי בסופו של דבר זה רק יהיה יותר גרוע) - פשוט צריך למצוא את הרופא המתאים שאיתו חווית הטיפול תהיה נעימה ככל האפשר. בהצלחה!
 
ד''ר אודי אורן  
16:17 09.06.09
שלום,
אמנם יש רופאי שיניים רגישים וכדאי לנסות למצוא אותם.
אם זה לא יילך, טיפול ממוקד בשיטת טיפול פסיכולוגי בשם EMDR הוכחה כמאד יעילה בטיפול בחרדות מטיפולי שיניים.
בכל מקרה, לא כדאי לדחות.
בהצלחה,
אודי
 
מודאג
00:04 09.06.09
הייי
רמת הרגישות אצלי כל הזמן עולה, מכול תחום שהוא שאני יכול לחשוב.
אבל לא לזה פתחתי הודעה,
אגב, אני בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע.
כרגע יש משהו שנורא מדאיג אותי, אני מקווה שתוכלו לעזור
קניתי מכשיר יקר להכנת מיצים, שעובד בטכנולוגיה של מספר מעט סיבובים בדקה כדי שלא לפגוע בערכים התזונתיים.
שטפתי בטעות את החלק הפנימי של המכונה, החלק שסביבו נטחנים הפירות והירקות,
בעזרת סקוץ' ברייד שנשטף איתו הכיור לפני כשבועיים שלושה עם אקונומיקה,
אני כל כך מפחד שמרכיביי האקונומיקה יועברו למיצים,
יש לציין שהחלק עשוי מחומר שדומה לפלסטיק, אולי ממלנין או חומר כזה או אחר,
בינתיים השריתי את החלק במים,
אני אשאל את המוכרת אם יש אפשרות לרכוש את החלק בנפרד, זו מכונה יקרה קניתי אותה רק לפני כשבוע וחצי.
האם יש סיבה לדאגה? אני לא יודע אם אוכל פסיכולוגית להתמודד עם התחושה שאני שותה מיצים שאולי חדרו אליהם רכיבים של אקונומיקה , מה אוכל לעשות? עדיף לקנות חדש?
אודה על תשובה בהקדם!!!
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:59 09.06.09
הבעיה שלך היא כמובן לא האקונומיקה (שיירי האקונומיקה שנותרו אחרי כל השטיפות שלך זניחים לגמרי ובשום אופן לא יכולים להזיק לך...) אלא ההפרעה הכפייתית שבאה כאן לידי ביטוי. ובהקשר זה, לא נותר לי אלא להפנות אותך לפסיכולוג אותו אתה רואה פעמיים בשבוע... הוא מן הסתם מכיר אותך הרבה יותר טוב מאשר ניתן להכירך מהשאלה - ויכול לתת לך מענה הרבה יותר מפורט והולם מאשר ניתן לתת לך בפורום. כדאי לבדוק עם הפסיכולוג שלך גם את האפשרות של שילוב הטיפול השיחתי עם טיפול תרופתי. בהצלחה!
שלום רב!
קיבלתי מרשם לכדורים מפסיכיאטר לטיפול בדיכאון ופוסט טראומה עקב טראומה שעברתי.
רציתי לדעת מה טיבם...
הכדורים שהוצעו לי:
פבוסקי וזיפקס
אם תוכל לעזור לי להבין מהם תופעות הלוואי שלהם ומה תועלתם
אשמח מאוד

תודה.
 
ד''ר חיים היילפרין  
01:51 09.06.09
כוונתך כנראה לפבוקסיל וזיפרקסה... פבוקסיל (פלובוקסאמין) היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ויעילה גם בטיפול בהפרעה כפייתית. זיפרקסה (אולאנזאפין) היא תרופה אנטי פסיכוטית המשמשת במינונים נמוכים כ"סיוע" בטיפול בדיכאון וחרדה. תוכל למצוא הרבה יותר אינפורמציה אודות התרופות האלה אם רק תקיש בגוגל את שמותיהן - זה הרבה יותר פשוט מאשר להעתיק לכאן עמודים שלמים של מידע...
שלום , אני מקווה מאוד שתענו לי .. , אני בת 14 ואני מאוד ביישנית .
אני יושבת בפינה בסוף של הכיתה ןטני משתדלת לא לעשות כלום שימשוך אלי תשומת לב .
אני לא יודעת איך להגיב לדברים , למשל אני בחוג ריקוד , ואני די חדשה שם עם שתי חברות שנירמשו איתי [ לא הייתי מעיזה להרשם לבד ] ואחת הבנות שם אמרה שהיא אוהבת אותי וחיבקה אותי , ואני לא ידעתי איך להגיב חייכתי ושתקתי כמו מפגרת , ןעוד מקרה , יש ילדה בחוג ריקוד שאני "מעריצה" ומתה להיות כמוה , היא רוקדת יפה , היא יפה , רזה , ואומרים לנו שאנחנו דומות ,יש לה ביטחון עצמי והיא יכולה לגשת לכל הבנות ולדבר איתם חופשי , ולמשל כשהיא אומרת לי משהו אני עושה כאילו אני לא שמעתי , או שעונה לה בשיא המהירות כדי לא להסתכל עליה , וכשאני עונה בשיא המהירות לפעמים יוצאים לי משפטים מפגרים , למשל במקום להגיד נשברה לה הרגל יצא לי יש לרגל שלה שבר , וכשהיא שאלה אותי פעם של מי השיר ששמעתי בפאלפון אז עניתי לה שלי במקום את השם של הזמר .
אין לי כ"כ חברות , ותמיד כשמזמינים אותי לצאת \ לנסוע לאפשהו אז אני אומרת שאני לא יכולה וממציאה תירוץ , אני מעדיפה לשבת בבית במחשב .ובגלל זה הפסיקו להזמין אותי בכלל , ואני לא רוצה להתחנף ולבקש לצאת גם , אני רוצה שהן יקראו לי , שזה יבוא מרצונם.
וכשבנים אומרים לי משהו אני נלחצת מאוד ולא יודעת מה לעשות , למשל אם אני הולכת בבית הספר ואיזה מישהו מביא לי מכה בראש אז אני לא יודעת מה לעשות אני מסתכלת וממשיכה ללכת למרות שאני יודעת שאותו האחד שמביא את המכה רוצה שיזרום משהו , שאני יחזיר אולי , או משהו כזה .
אני מנסה להמנע משיחות עם אנשים שאני לא מכירה או עם בנים , כי אני נלחצת ואף פעם אין לי מה להגיד .
אני מרגישה משעממת , אם למשל אני רוצה להתחיל שיחה אם אחת הבנות בחוג [שאני לא כ"כ מכירה] כדי להתחבר אליהן אני לא יודעת מה לומר , איך לגשת .
ובחוג ריקודים כשהמדריכה מסבירה את התנועות אני מנסה ואם היא עושה משהו שניראה לי מסובך אני פשוט עוצרת ולא ממשיכה , ואז בבית אני מנסה ויוצא לי יפה מאוד , אני לא רוצה לרקוד יפה כמו שאני רוקדת בבית כדי לא למשוך תשומת לב כי אני די חדשה שם .
אני שונאת התחלות , ואני צריכה לעבור בית ספר בעוד שנתיים , אני פוחדת מכל דבר שאני לא רגילה אליו ו מכירה את האנשים בו או מכל מקום שבו לא רגילים אלי ומכירים אותי .
יש רק מקום אחד שאני לא מתביישת בו , וזאת הבמה , אני מופיעה מגיל צעיר מאוד , ועוד שנתיים אני צריכה לעבור לבית ספר לתאטרון , ואני אצטרך לעשות אודישן , וגם בגלל שבית הספר רחוק מהעיר שלי , אז אם אני אתקבל [בע"ה] אני אצטרך להכיר מחדש את כולם כי אני לא אכיר אף אחד בכלל .
מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק להתבייש , ואיך אפשר ללמוד לדעת להגיב לדברים ? , אני מרגישה שכשמשהו שאני לא הכי בקשר איתו אומר לי משהו אני חוטפת בלקאווט ואני כאילו לא יודעת לדבר .
תעזרו לי בבקשה :(
תודה !!
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:44 08.06.09
מהקריאה במכתבך הארוך עולה דווקא שאת נערה יפה, מוכשרת ובוגרת לגילך, וגם אותם "משפטים מטומטמים" שציינת לא נשמעים באמת נוראים כל כך... האם יש לצידך מבוגרים שאת נותנת בהם מספיק אמון (הורה, דודה, יועצת בבי"ס) כדי לשתף אותם בבעיה? פתיחות ושיחה כנה עם מבוגר תומך יכולה להיות תחילתו של פתרון. ייתכן שהוריך יואילו אפילו לממן עבורך שיחות עם פסיכולוג/ית שתעבוד איתך על נושאים כמו ביישנות ודימוי עצמי. לא קשה להפטר מביישנות, אבל, כמו לימוד ריקוד, צריך לעשות כמה דברים (כמו לפנות לטיפול) כדי שזה יקרה. בהצלחה!
 
ליאת
21:04 07.06.09
ביתי בת 5 וחצי ילדה שמחה ומקסימה.
לפני שבוע ימים היא בלעה בטעות מטבע של 2 שח היינו איתה בבית חולים וגילו בשיקוך שהמטבע בקיבה ורק בקשו מאיתנו לעקוב כי אכן הוא יוצא ואכן אחרי יומיים הוא יצא בקקי.
יומיים לאחר שהמטבע יצא הילדה הפסיקה לאכול ואני מגלה סימני חרדה קשים אצלה היא בוכה שהיא מפחדת לאכול היא כל הזמן בלחץ ומתח היא כמעט ואינה שותה.
גם בגן היא מסתגרת ומבקשת להיות ליד הגננת כל הזמן ואנחנו לא מצליחים לשכנע אותה לאכול.
יש לציין שזה כבר 3 ימים ביומיים הראשונים היא עוד אכלה קצת היום היא לא אכלה בכלל.
הייתה אצלינו פסיכולוגית שנסתה לדבר איתה אך ללא הועיל.
מה עלי לעשות???\תודה
ליאת
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:29 08.06.09
לא ברור לי מדוע התערבות הפסיכולוגית לא הועילה ומדוע היא לא דנה אתכם באפשרויות השונות להמשך טיפול... מכל מקום, עליכם לגשת עם הילדה בהקדם לפסיכולוג/ית קליני/ת ו/או לפסיכיאטר/ית המטפל/ת בבעיות חרדה אצל ילדים. מעבר להתערבות הישירה עם הילדה תקבלו הנחיות מפורטות כיצד להתמודד בהצלחה עם בעיית החרדה של הילדה.
שלום לכולם !
נראה לי זה הפורום המתאים...
רציתי להגיד שיש לי פחד מהמוות... אני יודע זה נשמע דפוק אבל בגלל זה אני קצתבקטע של להפסיק דברים בחיים.. זה אולי טוב אבל הפחד שלי קצת גדול...
אני מפחד שמישהו יבוא עם אקדח ויירה ועכשיו אני לומד נהיגה וממש מפחד מהכביש... וזה קצת עזר השיערוי נהיגה אבל לא לגמרי..
ובמיוחד יש לי פחד מאוד מאוד גדול מרעידות אדמה!
אני הרבה פעמים נתקל במצבים שאני כל הזמן חושב על זה ומה יקרה אם... ואיפה להתחבא?
ומתחת למה? כל הזמן ובימים האחרונים אפילו ממש הרגשתי רעידות כאלה ונורא פחדתי...
אמרתי אולי זה דימיון, אולי באמת רעידות וזה מנבא לרעידת אדמה שבאה... ואולי זה רעידות רגילות שקורות כל הזמן...
רק רציתי לההגיד שאף פעם לא הרגשתי ממש רעידות אדמה (טפו טפו טפו חס וחלילה חס ושלום) אפילו שקרו כשהייתי ער....
אז איך מתגברים על הפחד הזה?
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:55 06.06.09
...הולכים לטיפול פסיכולוגי כמו גדולים. אתה סובל מתסמינים של חרדה, והדרך היעילה ביותר להתגבר עליהם היא לגשת לפסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. אתה יכול לפנות באופן פרטי או לנסות דרך קופ"ח שלך. בהצלחה!
 
אלי
20:11 04.06.09
האם יכול להיות שאדם אשר עשה עבירה פלילית יכול ללקות בהפרעה פוסט טראומטית? תודה רבה וערב מצויין
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:11 05.06.09
בעקרון כן. מובן שיש לראות האם הוא עונה על הקריטריונים הדיאגנוסטיים (= התנאים לאבחנה).
השנה בתי עלתה לכתה א. הכי קטנה בכתה. ילידת נוב' ולאחר מחשבות והתלבטויות החלטנו שהיא תסתדר. היא מאד חכמה אך לדעתי גם מאוד ילדותית .
כל דבר מלחיץ אותה. היא שמה לב לחדשות ונכנסת ל"סרטים": שואלת המון שאלות ולא מרפה.
במהלך כל היום היא מרבה לצפות בטלויזיה (בתוכניות ילדים) או לשחק במחשב. זה מה שמרגיע אותה. היא נכנסת ללחץ כשמגיע זמן שינה בלילה ורוצה כל יום עוד אור ועוד לקרוא סיפור ומאד קשה לה להרדם.
לאחרונה, כשהוחלט על תרגיל פיקוד העורף היא היתה מאוד מוטרדת , שאלה המון ובעצם לא יכלה להבין שזה רק תרגיל ולא קורה כלום. דיברנו איתה, הסברנו לה אך זה לא עזר. באותו היום היא היתה בלחץ, בכתה לפני התרגיל ובכתה במהלכו. המחנכת שלה דברה איתי וטענה שזה חריג ואני חייבת לקחת אותה לטיפול... עוד דוגמא למשל, שהיא לא יכולה להתמודד עם דברים עצובים כמו טקס לזכר רבין או יום הזיכרון - היא מגיבה בפאניקה , בכי וחרדה.
אינני יודעת מה לעשות איך לעזור לה?
אני חוששת שהיא תיפגע נפשית מהחרדות. האם היא באמת זקוקה לטיפול פסיכולוגי?
תנו לי כלים, תודה!!!
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:08 05.06.09
משאלתך עולה שהאפשרות שבתך (וכן את) "זקוקה לטיפול פסיכולוגי" נשמעת לך חריפה מדי וניתן להסתפק ב"קבלת כלים" בפורום, אך האמת היא שאת צריכה לגשת עם בתך לפסיכולוג/ית המטפל/ת בחרדות אצל ילדים לשם אבחון מדויק של הבעיה ולטיפול שיכלול הן מפגשים ישירים עם הילדה והן הדרכה לך ולבעלך (ויתכן גם למחנכת והיועצת בביה"ס) כיצד לסייע לה להגיב אחרת. בהצלחה!
 
רינת
23:17 03.06.09
שלום,
שאלתי לפני שבועיים כיצד מטפלים בפחד מוגזם וזה הפיתרון שניתן לי, אשמח מאוד אם תוכלו להפנות אותי לאתר שבו אמצא מרכזים שמטפלים בצורה זו, כיוון שבכללית לא נתנו לי תשובה ולא מצאתי.
תודה
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:26 04.06.09
לדאבוני איני יכול להמליץ על גופים מסחריים בפורום, אך תוכלי למצוא פרסומים למרכזים שכאלה במנועי חיפוש באינטרנט תוך שימוש במילות מפתח כגון "פוביה", "טיפול בפוביה" וכד'. בהצלחה!
שלום

אני סובלת (או נכון יותר מנסה להבין מה זה בדיוק).
מפחד משיחות טלפון פחד שמשתק אותי עד כדי דחיית שיחות עד שממש כבר אין לי ברירה.
חלק מהשיחות הם לחברים ובני משפחה וחלקם לאנשים שאיני מכירה בתוקף תפקידי במסגרת עבודתי.
עלי לציין כי השיחות במסגרת העבודה הן בד"כ לאנשים בדרגות גבוההות שאני מרגישה כלפייהן רגשות נחיתות -ברור לי שהכל בראש.
לעומת זאת מול קהל או בפגישות אני מלאת ביטחון ויוצרת קשר ורושם חיובי בשניות.

כיוון שתפקידי כולל שיחות טלפון רבות ואני חוששת לאבד את מקום עבודתי הלחץ גובר.
האם זהו סוג של חרדה?
האם יש שיטות להתגבר?
אני יכולה לציין כי התופעה נמשכת שנים במסגרת עבודתי במספר מקומות אך ההשיגים מכפים על הבעיה. היום אין לי ברירה ואין מי שיבצע שיחותבמקומי.
מאוד חוששת לאבד את עבודתי כתוצאה מהפחד הזה
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:20 04.06.09
את סובלת מדפוס המנעות המאפיין הפרעת חרדה. ה"שיטה" הטובה ביותר להתגבר כל כך היא טיפול פסיכולוגי ייעודי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מדובר במספר פגישות מצומצם ואשמח לעזור לך בזה.
 
ג
14:13 03.06.09
בחצי שנה האחרונה יש לי תופעה מוזרה-

אחת לכמה ימים, לפעמים שבועות, יש כמה שעות בהם אני מרגיש סחרחורות, מרגיש כאילו אני שיכור (אורות מסנוורים, הכל יותר לאט כזה...), אי נוחות בחזה, ובד"כ חשש ממה שקורה לי ועצבנות.

לפעמים זה קורה לי בסיטואציות שעשויות להיות מלחיצות, אבל רוב הפעמים סתם כך, ללא שום סיבה או הכנה מוקדמת... לפעמים זה קשור לאכילה, רוב הפעמים לא

לפני כחצי שנה הרגשתי כך כמעט במשך שלושה חודשים רצופים, עם סימפטומים דומים אך חזקים הרבה יותר (כולל חוסר שינה ושילשולים). בחצי שנה האחרונה, כאמור, זה קורה פעם ב... וחלש יותר

אבל זה עדיין מלחיץ אותי ולא ברור



ראוי לציין, שערכתי בדיקות דם מקיפות והכל תקין לחלוטין.

יש אפשרות שזה סוג של חרדה? הסימפטומים הם כמעט לחלוטין גופניים....

אני דיי בקיא בהפרעות חרדה אבל מן צירוף כזה של סימפטומים נראה לי מוזר... וגם ההופעה שלהם, בזמים לא ברורים ולא קשורים.
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:16 04.06.09
אתה מתאר תסמינים מובהקים של הפרעת חרדה, וחבל שאתה ממשיך לחיות כך מבלי לפנות לטיפול. פנה לפסיכולוג קליני המומחה לטיפול בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. יש סיכוי טוב שתחווה הקלה משמעותית בתוך מספר מצומצם של פגישות.
 
נועם
14:11 03.06.09
אחי בן 17 יש לו לחץ בחזה והיה לו לחץ דם גבוה והוא התייצב ותקין עכשיו . טוען שכועב לו הראש וחושש מיגידול סרטני בראש עכב שימוש במחשב ופלאפון . הבוקר הוא נלחץ ובכה. הוא בד''כ מופנם ולא משתף ובככל לא בוכה ולא מתלונן ותופעה זאת נראית לי חריגה ומדאיגה. איך ניתן לעזור לו אשמח אם תוכלו לעזור לי להבין את המיקרה החריג

תודה מראש
 
ד''ר חיים היילפרין  
04:09 04.06.09
אחיך סובל מהפרעת חרדה. הפנה אותו לפסיכולוג/ית קליני/ית המטפל/ת בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. (נסה למצוא מטפל/ת שכזה דרך קופת החולים שלך - ההפניה נעשית בד"כ דרך רופא/ת המשפחה.)
 
אירה
16:48 02.06.09
לפני 10 שנים היה לי משבר אישי וטופלתי תקופה מסוימת בשירותי ביראות הנפש ללא אבחנה מחלה פסיכוטית ,ללא אבחנה דכאון וכו'.
לפני 5 שנים נפצעתי קל בפיגוע מאז אני התחלתי לסבול מפוסט טראומה ,מצב רוח שלי רע ,פסימי.
התחילו בעיות עם זכרון,ריכוז ,שינוי במצב רוח,בעיות שינה וכו'.
אני הבנתי מה קרה ,כמו שאומרים ,נפל אסימון" רק כשבועיים לאחר אירוע .
כיום אני מטופל בתרופות קלונקס,רסיטל.מוגדר במרפאה כ סובלת מפוסט טראומה.לאחרונה שמעתי דעה ש:למי שיש פוסט טראומה לא יכול לסבול מדכאון.
הייתי רוצה לשואל :
1. אם זה שהיה לי בזמנו משבר נפשי על רקע משבר אישי גרם לפוסט טראומה להיות כל כך ארוכה?
2.אם למי שהו יש פוסט טראומה הוא לא יכול להיות אצלן גם דעאון?
3.למה "נפל אצלי אסימון"רק כשבועיים לאחר אירוע?
תודה
 
ד''ר אודי אורן  
21:39 02.06.09
לירון שלום,
לא רק שמי שסובל מפוסט טראומה יכול לסבול גם מדכאון, אלא שלאנשים רבים יש את שתי התופעות הללו ביחד.
פוסט טראומה מתפתחת לפעמים על רקע של משבר או טראומה קודמת.
זה מאד שכיח ש"האסימון נופל" זמן מה לאחר הארוע. אין הסבר ללמה זה קורה.
בהצלחה,
אודי
שלום,

בני בן 11, מתעורר מזה כשבוע וחצי כשהוא בהתקף של קשיי נשימה (המצב הבריאותי מעולה - אינו חולה ואין לו קוצר נשימה), הוא מתנשם בכבדות, מזיע, לרוב בוכהורועד כולו .
הוא לא מצליח להבין מדוע הוא מתעורר אבל אומר שהוא פוחד ולא יודע ממה. ניסיתי לדבר, לדובב אך לדעתי גם הוא לא כל-כך יודע להסביר מהו מקור הפחד.
חשוב לי לציין כים לפני שנתיים + נהרג בעלי (אביו) בתאונת דרכים. אני לא יודעת אם לקשר בין הדברים, ברור לי באיזה שהוא אופן שלבטח יש קשר מאוד ברור בין הדברים אך הפתאומיות והתדירות ההולכת וגוברת מטרידה אותי ואני מאוד רוצה לעזור לו.

פניתי לפסיכולוגית אך טרם נקבעה ביננו פגישה. בינתיים, אודה אם תוכלו לעזור לי ולהדריך אותי איך לנהוג כשהוא מתעורר בלילה: איזו במה לתת לפחד? איך לדבר איתו? האם לומר לו שאני סומכת עליו שיצליח להתמודד עם זה לבד או לקחת חלק פעיל יותר?

תודה רבה,

חן
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:18 04.06.09
טפלי בילד כפי שאת נוהגת כשהוא מפוחד ובוכה בגלל חלום רע - חבקי אותו, לטפי אותו, הרגיעי אותו במילים שלוות, ואפשרי לו לחזור לישון כשהוא מנוחם ובטוח בזרועותיך. מעבר לכך, ודאי שהילד מופנה לפסיכולוג/ית קליני/ת המתמחה בטיפול בחרדה אצל ילדים, רצוי מטפל/ת בגישה הקוגיניטיבית-התנהגותית.
+ הוספת הודעה
   1 ...  67  68  69  70  71  72  73  74  75  ...  95  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים