בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 71

פורום חרדות, טראומות ופחדים הוא המקום בו תוכלו להתייעץ אודות חרדות, התקפי חרדה, פחדים, פוביות, טראומה, פוסט טראומה, PTSD, חרדת בחינות, פחד גבהים, חרדה חברתית, פחד ממטוסים, קלאוסטרופוביה, פחדים אצל ילדים, חרדת ביצוע, פורום פחדים נועד לכם.
מנהלי פורום חרדות, טראומות, פחדים:
ד''ר אודי אורן
לפרטים נוספים
ד''ר חיים היילפרין
לפרטים נוספים
אשמח לעזרתכך בנושא -
בני בן 2.5 ובחודשים האחרונים הוא פיתח פחד ממתקנים בגני השעשועים. עד גיל שנתיים בערך הוא נהג לעלות ללא פחד על המתקנים (נדנדות, מגלשות, קרוסלה וכו'). אך עם הזמן החל להסכים לכך פחות ופחות. בהדרגתיות הוא הפסיק לעלות על המתקנים - בהתחלה לא הסכים לעלות על הנדנדות, אח"כ על המגלשה, אח"כ על הקרוסלה וכו'. בהתייעצות עם הגננת, לא התעקשנו על כך מאד בכדי לא ליצור מזה עניין. אבל המצב מחמיר גם בגן- אפילו אם הוא מסכים לשם שינוי לעלות למשל על המגלשה הוא תמיד מבקש עזרה למרות שהוא מבחינה פיזית הוא מסוגל לעשות זאת לבד. פעם לא הפריע לו שגם ילדים אחרים נמצאים על המתקנים אבל כיום הוא מסרב לחלוטין לעלות על מתקן עם ילד אחר נמצא בו. הוא מסכים רק לפעמים לעלות על המתקן רק אם הוא ריק מילדים וברגע שילד אחר מגיע הוא מיד מבקש לרדת.
אנו הולכים הרבה פעמים במהלך השבוע לגן השעשועים עם ילדים מהגן שלו והוא מאד אוהב ללכת לשם ביחד עם כל הילדים אבל יש לי הרושם שהוא נהנה יותר מלהיות בחברתם מאשר מבאמת לשחק איתם ולעלות ביחד אתם על המתקנים. הרבה פעמים הילדים מציעים לו להצטרף אבל הוא כמעט תמיד מסרב ומעדיף להיצמד אלי למרות נסיונות השידול שלי שהוא ישחק אתם.
אני רוצה לציין שהוא מאד מפותח מבחינה ורבאלית ומדבר שוטף אך ההתפתחות המוטורית שלו תמיד היתה יותר איטית. למשל, הוא החל ללכת עצמאית רק בגיל 1.5 כאשר הרגיש מספיק בטוח לעשות זאת לבד בצורה מושלמת. בנוסף, הוא קטן בגיל ביחס לשאר חבריו וגם קטן מאד פיזית דבר שלדעתי משפיע גם על הבטחון העצמי שלו.
לסיום, אני מעוניינת לדעת האם יש אפשרות שיש לו איזו בעיה פיזית/בריאותית או מדובר בעניין רגשי. אם מי אני יכולה להתייעץ בנושא? ומה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב?

מצטערת על האורך אך ממש אשמח להכוונה.
תודה.
 
ד''ר אודי אורן  
16:54 20.05.09
לרוני שלום,
הסיכוי שמדובר בבעיה בריאותית/פיזית הוא נמוך ביותר.
אם את רוצה להיות לגמרי בטוחה תוכלי להתייעץ במכון להתפתחות הילד בקופת החולים שלך.

בסבירות גבוהה מדובר בקושי התנהגותי שמבוסס על חויות שעבר במתקנים.
לכאורה מדובר בהתפתחות מוטורית איטית, אבל למעשה יש פה נסיגה המעידה שהוא חווה חויה שלילית.
גם כאן, מכון להתפתחות הילד יכול לעזור בעצה.

כעקרון:
אם התפקוד הכללי בסדר, אין מקום לדאגה.
להמשיך לתמוך, אין סיבה ללחוץ.
לנצל הזדמנויות כדי לתת חיזוקים חיוביים להצלחות מוטוריות.
לתרגל איתו אתגרים מוטוריים אחרים כדי להוכיח לו שהוא מצליח.

בהצלחה,
אודי
 
אננניי
20:26 18.05.09
תראה יש לי בעיה.
לפני כמה חדושםי בערך היה איזה ילד אחד קטן פחות מהגיל שלי שאני אקרא לזה "ילד רחוב" היו לו בעיות נפשיות בטח ניראה לי , אז פעם אחת אני הלכתי לבדי ברחוב הוא גר בשכונה שלי אז הוא פעם אחת איים עליי במקל צעקתי עליו וזה לא עזר , פעם אחת הוא דחף אותי כמעט נפלתי לכביש אחר אך אמרתי לאמא שלי הלכה אליו וצעקה וגם לאחים הגדולים וואיימו עליו וזה לא עזר.
אחרי כמה ימים אחרי זה הוא דחף אותי. ואז אחרי כמה זמן שעבר לא ראיתי אותו ברחוב ולפעמים שהוא ראה אותי הוא לא כ"כ בא אליי. אבל עכשיו לא אכפת לי לפוצץ אותו מכות....
אבל בכל מקרה זה מכניס אותי לפאניקה ולפחד ולפעמים שאני יוצאת מהבית אני חושבת שאם אני במקרה יראה אותו ברחוב.. כול פעם אני חושבת על זה לפעמים.. ונמאס לי לחשוב על זה את\ה יכול\ה לייעץ לי בבקשה מה לעשות לגביי זה? כי איו לי בעיה להרביץ לו למרות שהוא קטן ממני..
אמשח לקבל את תשובתך...
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:28 19.05.09
הכי טוב היה אם אמך היתה פונה לאימו של הילד הקטן כך שהוא היה נענש על התנהגותו ומוזהר לבל יפגע בך שוב. כדאי לך לדבר עם אמא ולהבהיר לה שמבחינתך העניין אינו סגור ועדיין את מפחדת לפעמים לצאת את הבית ולהתקל בו. בכל מקרה, אני שמח לדעת שאת חזקה מהילד הזה בהרבה - הידיעה שאת מסוגלת להרביץ לו בקלות תעזור לך להתמודד עם הפחד גם אם תפגשי בו. אני לא ממליץ לך "לפוצץ אותו במכות" אבל את בהחלט יכולה להגן על עצמך באופן שיבהיר לו שלא כדאי לו להתעסק איתך. בהצלחה!
 
אננניי
15:18 19.05.09
תודה רבה.
שלום אני בת 36 נשואה פלוס לפני כשנתים ביצעתי הפלה עקב חרדות חזקות מאוד מהריון ומהבטן שתגדל אני מצטערת על כך יודעת בוודאות שלא יכולתי אחרת היום אני מאוד רוצה להרות אבל מפחדת מאוד מהתקפי חרדה וחוסר שליטה מהפחד שהבטן תגדל ויחנוק אותי אני מודעת לזה שהכל בראש לפני זמן מה היה לי איחור ונבהלתי ושוב נכנסתי להתקפי חרדה ופחדים שלא בשליטתי הרגשתי רעד פנימי וחיצוני ודפיקות חזקות אנא ממך תדריך אותי זאת מחלה או שאפשר להיכנס להריון ולעבור אותו בשלום ללא התקפי חרדה איזה טיפול עלי לעבור כדי לירפא נפשית ואם אתה מציע לי להיכנס להריון
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:33 19.05.09
בחרדות ניתן לטפל בקלות באמצעות טיפול פסיכולוגי (שיחתי) וגם בטיפול תרופתי, וחבל שבגלל חרדות את חוששת מהריון ואף עברת הפלה. אני מציע לך לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית או ב-EMDR וכאשר תרגישי טוב יותר, תוכלי אפילו לההנות מההריון! בהצלחה!
צהריים טובים
אני מטופלת בפאקסט 1 ביום 20 מ"ג, כבר כשנתיים( ע"י רופא משפחה) + שיחות אצל פסיכולוגית,
עקב חרדות שסבלתי מהם לאחר מות אחי ( בן 41)
בימים אלה אני אמורה לסיים את השיחות, ואני מעונינת להפסיק את השימוש בפאקסט וקצת פוחדת שהחרדות יחזרו כיצד מפסיקים את השימוש בפאקסט?

תודה מראש
 
ד''ר אודי אורן  
19:36 16.05.09
למירה שלום,
אנא התייעצי עם הפסיכיאטר/הרופא שעוקב אחרי הטיפול התרופתי שלך.
באופן כללי ההפסקה היא הדרגתית.
בהצלחה,
אודי
 
שרונה הרצוג
21:19 15.02.09
שלום שרונה
אני רוכבת על סוסים מגיל צעיר ונוהגת ברכב לפני חודש יצאתי לרכב עם ידיד שלי
ופתאום באמצע הדהירה בפניות חדות התחלתי לפחד כאילו הפחד נובע מנהיגה האם
זה יכל להיות קשור לנהיגה ברכב כי עם רכב עברתי הרבה תאונות ואם סוסים לא האם זה קשור איך שהוא לכביש

תודה
 
ד''ר אודי אורן  
21:37 15.02.09
לשרונה שלום,
בהחלט יכול להיות קשר בין התאונות לבין הפחד ברכיבה. רק במסגרת טיפול אפשר לברר את העניין.
אם הפחד ממשיך להשפיע פני למטפל EMDR. זוהי שיטת טיפול המתמחה בהשפעות של ארועים קשים.
בהצלחה,
אודי
 
שרונה הרצוג
19:14 13.05.09
שלום
כן זה יכל להיות מנהיגה האמת גם אני עברתי רוכבת על סוסים כבר 17 שנים
ואני עברתי הרבה תאונות עם רכב וגם עם סוס שיצאתי לרכב עם מישהו שאני
מטפלת בסוסה שלו באמצע הרכיבה הסוסה נפלה איתי ואיבדתי את הכרה
כן זה קשור לנהיגה האמת אני רואה לפעמים כשאני רוכבת את הדרך עפר בתור כביש
 
יעל
18:17 10.05.09
שאלה לד"ר חיים היילפרין

אני בת 32, מטופלת בכדורי אפקסור xr לחרדות במינון של 75 מ"ג, כבר מספר שנים, בעבר ההיתי מטופלת גם בציפרלקס.
מאז כל הכדורים האלה לא רק שעליתי במשקל אלה התחיל לי כאבים איומים ברגלים, האם הכדורים האלה גורמים לבצקות, ואגירת נוזלים בגוף?
 
ד''ר חיים היילפרין  
19:49 10.05.09
האפקסור אינו גורם לעלייה במשקל (אחת מתופעות הלוואי שלו עלולה להיות דווקא ירידה במשקל) או לבצקות/ כאבים ברגליים. בכל מקרה, כדאי לך לגשת לרופא כדי לבדוק את הסיבה לאלה ולטפל בהם. אם אינך נמצאת במקביל לאפקסור בטיפול פסיכולוגי, אני ממליץ לך לפנות לטיפול (שיחתי) אצל פסיכולוג המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. טיפול פסיכולוגי יסייע לך בקשת הרחבה של בעיותייך ועשוי גם לסייע לך להגמל בהדרגה מהטיפול התרופתי.
 
מתולתלת
15:31 10.05.09
ביום חמישי התחלתי לקחת ציפרלקס 5 מ"ג ביום ומאז אני מרגישה חוסר שקט והחמרה בחרדה. האם זה נורמאלי? וכשאסיים עם הכדור, החרדה תחמיר?
 
ד''ר אודי אורן  
17:34 10.05.09
שלום אלונה,
זה שכיח שיש תופעות החמרה בתחילת הטיפול.
חשוב שתהיי בקשר עם הרופא שנתן לך את התרופות כי לא פעם נותנים משהו נוסף שמקל בתקופה הראשונה.
בהצלחה,
אודי
 
אלי
15:34 10.05.09
אני ספורטאי מקצוען שהובחן כסובל מדיכאון לאחר כמה משברים שחוויתי,התחלתי להשתמש בציפרלקס בהוראת הרופאה הפסיכיאטרית שלי,3שבועת שאני נוטל חצי כדור ליום ואמור ליטול גם קלונקס וחצי כדור בלילה של זודורם איינני רוצה להציק לה לכן אני רושם כאן בפורום.
1) האם חוקי להשתמש בתרופה זו, (אני הספוראי היחיד שמשתמש בזה?)?האם זה יכול להגביל אותי פיזית?
2)בתופעות הלוואי רשום התכווציות שרירים (נדיר) למה מתכוונים?כי אני מרגיש מאז שאני משתמש בתרופה טיפה לחוץ לפעמים ניראה לי ששרירי הבטן והחזה בצד אחד תפוסים(אולי כי קראתי את תופעות הלוואי ואני סתם נילחץ)?
3)קראתי שיש סיכוי לעלות במישקל ואני מפחד טיפה במיוחד עכשיו בתתקופת הפגרה מה עוד שאני מושבת ל 10 ימים עקב מתיחה בשריר המפשעה .עד כמה זה משמין ואיזה אוכל כדאי לי לאכול יחד עם זה?
4)מאז שאני נוטל את חצי כדור ב3 שבועות האחרונים של הציפרלקס אני משתדל לא לקחת את הקלונקס אני מפחד להיתמכר אני עדיין לא ישן טוב למרות החצי כדור של הזודורם,עדין אין לי חשק מיני זה ניראה מאוד רחוק ממני ובכלל כל דבר קטן ניראה לי סיפור,האם בפגישה הבאה שלי היא תעלה את המינון לכדור שלם של 10 מ"ג ?אני נורא חרד פתאום להישתמש בכדורים למרות שאני מודע שיש המון אנשים כמוני.עדין יש לי ימים כאלו וימים כאלו.
5)כאשר במהלך השנה יש פציעות של שרירים או דלקות אנחנו לוקחים במהלך הטיפול הפיזיותרפי 2 כדורים של וולטרן,עכשיו שאני טיפה פצוע קראתי בעלון שאסור ליטול ביחד עם הציפרלקס וולטרן?מה עושים?מותר אבל להישתמש במישחות?

 
ד''ר אודי אורן  
17:32 10.05.09
לאלי שלום,
ברצוני להתייחס רק לחלק אחד מתוך הפניה שלך:
"איינני רוצה להציק לה לכן אני רושם כאן בפורום."
הפסיכיאטרית היא הרופאה שלך. חשוב מאד שהיא תדע מה אתה מרגיש, מה מציק או מדאיג אותך, מה השאלות המטרידות אותך וכו'.
חשוב מאד שתתקשר בהקדם לפסיכיאטרית ותעלה את כל הנקודות של המייל שלך.
בנוסף אני רוצה להמליץ לך לפנות למטפל או לפסיכולוג ספורט שיוכל לתמוך בך בתקופה לא קלה זו.
בהצלחה,
אודי
 
ספיר
13:54 10.05.09
עקב ארוע טראומטי לפני כשנתיים בעלי סובל מהתקפי חרדה ומדכאון עמוק.מחוסר חיות,בריחה למיטה,רצון לישון כל הזמן,ופחד מהחושך. במשך כשנתיים הטיפול היה ע"י סימבלתה 120 מ"ג ליום.בחצי שנה האחרונה הטיפול הוא באמצעות איקסל 100 מ"ג ליום.כמו כן מתבצע טיפול פסיכיאטרי (שיחות) ופסיכולוגי.למרבה הצער נכון להיום אין שינוי במצב.האם כדאי לנסות ולהוריד את התרופות הנ"ל לזמן מה ? ו/או להתחיל בתרופה אחרת ?
 
ד''ר אודי אורן  
17:26 10.05.09
לספיר שלום,
אני ממליץ לנהל שיחה עם הפסיכיאטר והפסיכולוג המטפלים.
אני מתרשם ממה שכתבת כי אין שיפור משמעותי.
האם לפסיכיאטר ולפסיכולוג יש הערכה מה קורה ומה הפתרונות למצב.
האם עבר בעלך טיפול ממוקד טראומה כמו EMDR ?
טיפול בחרדה ודיכאון בגישה התנהגותית קוגניטיבית הוכיח יעילות רבה.
לגבי התרופות אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר המטפל.
בהצלחה,
אודי
 
צ
20:27 08.05.09
שלום רב למומחים,
הסיפור שלי קצת ארוך אז אני מתנצלת מראש...
לפני כשנתייים וחצי ניהלתי שני מגעים מיניים לא מוגנים עם שני גברים שונים, אחרי שהבנתי את חומרת המעשה נכנסתי ללחץ היסטרי מאיידס (בעקבות פרידה מאחד מהבחורים שהיו מעורבים בעיניין) ונבדקתי כ3 פעמים בועד למלחמה באיידס, 3 בדיקות שיצאו שלילות ב"ה.
מאז ועד היום אני נמצאת עם פרטנר קבוע שגם נבדק יחד איתי ושנינו יצאנו שליליים אך החששות מאיידס חוזרות ותוקפות אותי מידי כמה זמן וכשיש לי "תקף" כזה אני ישר רצה לאינטרנט מבררת דברים (כבר ניהיתי מומחית לנושא..) שואלת בפורומים הנוגעים לדבר כאשר כל פעם אני מקבלת תשובה כי אין לי מה להיות מודאגת, נבדקתי אחרי תקופת החלון וכו'..
למרות זאת המחשבות חוזרת ונשנות, כל מיני מחשבות של "מה אם.." מה אם לא עבר מספיק זמן מה אם הבדיקות מוטעות ומה ומה ומה.... אני נורא חרדה מהנושא וכשזה קורה לי אני כאילו צריכה להתרכז, לשכנע את עצמי לקרוא הודעות ששלחתי בפורום שעליהן ענו הדוקטורים וכד'.. אף אחד לא יודע על החרדה הזו אגב
עכשיו יש לי מספר תהיות בנושא
הבחור שנפרדתי ממנו באותה התקופה שפחדתי "עבד" עליי (אמר לי בדיעבד שזה היה בצחוק וכדי לקבל תשומת לב) שהוא עשה בדיקה והוא נשא (מזל שיומיים לפני זה נבדקתי בפעם ה3 ויצאתי שלילית) ונכנסתי להתקף פניקה רציני שהיה לי קשה לצאת ממנו גם אחרי שהוא אמר שהוא עבד עליי למרות שידעתי שנבדקתי והכל בסדר עדיין היו לי חששות- האם החרדה יכולה להיות תוצאה של הטראומה הזו?
האם ידועים מקרים כאלה של חרדות? איך מטפלים בזה?
אני סה"כ רוצה להיות כמו כל בנאדם שעבר את הבדיקה הזו והמשיך הלאה בחייו ללא מחשבות נוספות על זה ואני לא מצליחה
עכשיו שאלה נוספת, האם לדעתכם כדאי להבדק שוב כדי כביכול לאשר לעצמי את הנושא? כיבכל הפורומים ששאלתי אמרו שאין צורך ואני לא רוצה לפתח תלות בבדיקות האלה ולא רוצה שוב לעבור את החרדה העצומה של לפני הבדיקה..
בבקשה עיזרו לי, אני אובדת עצות לחלוטין...
דבר נוסף: החרדה נובעת בד"כ עקב טריגר מסויים נגיד ראיתי כתבה על זה או דיברו על זה בחדשות וישר אני חושבת "או הנה זה סימן" גם כשאני לבד או משועממת...
האם זו באמת חרדה ואלה הסימפטומים?
תודה וסליחה על ההודעה הארוכה
 
ד''ר חיים היילפרין  
02:04 10.05.09
לאחר שעשית שלוש בדיקות שתוצאותיהן שליליות ניתן לומר בסבירות רבה ביותר שאינך נשאית. דאגתך המוגזמת היא אכן תסמין (קל) של חרדה, שבחלקה קשורה לטראומה שהותירה בדיחתו התפלה של חברך לשעבר. עצתי לך היא לפנות לפסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית - יש סיכוי טוב שדי יהיה במספר פגישות כדי להקל עליך משמעותית.
 
צ
10:43 10.05.09
ויש לי שאלה נוספת ברשותך,
האם כשאני חושבת על זה ומתחיל לדפוק לי הלב במהירות ופתאום כל העתיד נראה לי שחור... זה גם סימפטום של חרדה קלה או שזה כבר משהו יותר רציני? גם בזה יוכל הפסיכולוג לטפל ביעילות?
אני סה,כ רוצה לשכוח מהנושא אחת ולתמיד...

ותודה על עבודת הקודש שאתם עושים פה בפורום,
שבוע טוב.
 
dana
15:41 08.05.09
שלום,
אני מנסה למצוא קבוצת תמיכה לסובלים מחרדות בת"א.
האם ידוע על משהו??
תודה
 
יאיר
16:27 07.05.09
מטבעי אני אדם חרדתי ובעבר נטלתי תרופות הרגעה. אבל מזה חמש שנים שאני משתדל להימנע מהן ולנקוט בדרכים טבעיות להקלת המתח בחיי, כמו נשימות, מדיטציה... בדרך כלל זה עוזר אולם בכמה חודשים האחרונים גורם דחק חדש נכנס לחיי- זוגתי "לחוצה" לילדים. נישאנו לפני מספר חודשים ומאז היא לא מפסיקה לבקש ולדרוש. היא טוענת שאחרי שלוש שנים שאנחנו ביחד, ואחרי חתונה, הגיע הזמן לילדים. ואני חושש מזה ברמות שאני לא יכול לתאר. ובטח שהיא לא מבינה.
מה אני יכול לעשות?


היא אפילו ביקשה שאני אעשה בדיקה, לראות אם אני מוכן לאבהות.
ויצא שאני לא...
 
ד''ר אודי אורן  
19:34 07.05.09
ליאיר שלומות,
הגיע הזמן ללכת לטיפול שיאפשר לך להתגבר על החרדות המלוות אותך כל חייך ומגבילות אותך.
נסה למצוא מטפל EMDR או מטפל התנהגותי - קוגניטיבי.
בהצלחה,
אודי
 
מתלבטת
13:51 05.05.09
שלום

אני ממש לפני לידה כל יום .... יש לציין שהייתי בטיפול תרופתי לפני ההריון והפסקתי בשל ההריון ובזמן ההריון הייתי בטיפול פסיכולוגי שלא הועיל ויש מספר נושאים שממש מטרידים אותי:
1. אני בעלת ocd האם ילדי גם יהיה בעל הפרעה זו או הפרעה חרדה אחרת. האם יש איזה הורמון שמשתחרר במהלך ההריון ועובר לעובר שגורם לocd ? קראתי דבר זה באינטרנט האם יש סיכוי שילדי יהיה בריא נפשית?
2. יש לי מחשבות נוראיות שלי מרגישות ממש הגיוניות ורציונליות ששום טיעון הגיוני לא עוזר להעלים אותן כמו: שתינוק לא צריך לקבל כל הזמן אהבה כי אז הוא יתרגל לכך וישתעמם ולא יעריך את זה.כמו שאדם שלא אכל הרבה זמן יעריך אוכל יותר מאדם שיש לו אוכל זמין כל הזמן. או שאם אני יעניק לילדי חום ואהבה זה יגרום להתפרצות של הפרעת ocd או חרדה אחרת משום שהוא יפחד לאבד את הוריו או משהו בסגנון. לפני ההריון לא היו לי כלל מחשבות כאלה אני ממש חוששת שאפגע בבני בהתפתחותו הנפשית .אולי אני לא ראויה להיות אמא?
אשמח לתגובתך בהקדם ....

 
ד''ר אודי אורן  
21:14 05.05.09
שלום רב,
תקופת ההריון היא תקופה שבה חווים הרבה רגשות ואלו מביאות איתן הרבה מחשבות שחלקן לא עונות לכללי ההגיון הרגילים.
עובדה זו נכונה עוד יותר אצל נשים שסבלו מחרדה לפני ההריון והפסיקו טיפול תרופתי. מסיבה זו המצב שאת מתארת אינו יוצא דופן.
המחשבות והדאגות שאת מתארת שייכות ל-OCD ולמצב ההורמונלי/נפשי שלך.
יש בהחלט סיכוי שילדך יהיה בריא נפשית.
ברור שתעניקי לילדך את החום והאהבה שלו הוא יהיה זקוק.
לאחר הלידה וההתאוששות חזרי להתייעצות עם הפסיכיאטר שלך בנוגע להמשך הטיפול התרופתי.
אני מאחל לך לידה מוצלחת והנאה גדולה בגידול ילדך,
אודי
 
סיון
21:38 04.05.09
שמעתי על הרצאה מדהימה בנושא קבלה ורפואה *** ההודעה נערכה - נא לא להעלות הודעות שיש בהם משום פרסום לגוף מסחרי ***

 
ליז
09:07 04.05.09
בתי כמעט בת 12, תלמידה מצטיינת עם ויכוחים של גיל ההתבגרות, לא ישנה מאז יום השואה, הורי הינם ניצולי שואה והיא טוענת כי הסיפורים משפיעים עליה. מס' ימים לפני יום השואה ביקשה ממני רסק יו ושאני אבדוק אם אכן יש לי בבית, בערב יום השואה בלילה היא נתקפה בחרדות נוראיות תוך כדי רעידות בגוף, נתתי לה פסיפלורה מרוכז, עד היום כל לילה אינה נרדמת לבד, ומתחילה לבכות שניקח אותה לרופא שאנחנו לא מבינים אותה, והיא רוצה למות בין ובין אפשר לדבר איתה על כל דבר והיא חוזרת לעצמה, לקחנו אותה לסבוב במכונית מס' פעמים אך לפי בקשתה, אך עד שהיא לא לוקחת את הפסיפלורה היא לא נרגעת תוך כדי צעקות נוראיות שלא אוהבים אותה ולא מבינים אותה, ואי שינה, בבוקר היא עומדת על כך שתלך לביה"ס, אני חסרת אונים ולא יודעת איך להתנהג, לייעוצכם אודה.
 
ד''ר אודי אורן  
15:21 04.05.09
לליז שלום,
קשה לדעת בדיוק מה קורה לביתך.
אני משער שמדובר בקושי נקודתי שקשור ביום השואה בשילוב הרקע המשפחתי שלכם.
בהנחה שחלפו כבר שבועיים מאז יום השואה והסימפטומים עדיין לא חלפו, אני ממליץ על פניה לאיש מקצוע. פסיכולוג ילדים בעל מומחיות בטיפול משפחתי נראה לי מתאים לטפל בקושי איתו מתמודדת המשפחה. איני מכיר את התכונות המרגיעות של פסיפלורה מרוכזת כך שאני לא בטוח שהיא תמשיך להשפיע לאורך זמן.
בהצלחה,
אודי
שלום רב
לאחר טיפול של שבועיים וחצי בציפרלקס קורה לי משהו מוזר.
אני מרגיש עליות וירידות במצב החרדה ומצב הרוח הכללי
יכול להיות לי מצב של שבוע להרגיש דאון ולא וחוסר רצון לעשות דבר. ולאחר מכן יכולים לבוא יום או יומיים נפלאים
זה קרה לי פעמיים עד עכשיו.

האם זה סביר?

אגב ניסיתי להשיג את מרפאתכם ביום שישי אך ללא מענה
האם יש מקום שאני אוכל להשאיר בו את הנייד שלי ויוכלו ליצור איתי קשר?

תודה.


רן.
 
ד''ר אודי אורן  
14:16 03.05.09
לרן שלום,
תגובותיהם של המטופלים בציפרלקס מגוונות מאד.
אנא פנה לפסיכיאטר המטפל בך והתייעץ איתו. זה תפקידו.

איני יודע לאיזה מרפאה התקשרת אבל אם התקשרת אלי, יכולת להשאיר הודעה במענה הקולי.
אנא זכור כי בכל מקרה אני פסיכולוג ואיני מטפל בפן התרופתי.

בהצלחה,
אודי
 
שגיא
05:37 02.05.09
ראשית תודה על התשובה המהירה!
האם לדעתך ישנה אפשרות שעליי להחליף את הכדורים שאני נוטל(200 מ"ג לוסטרל), זאת למרות העובדה שטופלתי בציפרלקס, ללא כל שינוי של ממש, וחזרה של הסימפטומים לאחר שנה של טיפול בסרוקסט 40 מ"ג, שעזר מאוד, אך לאחר שנה חדל להיות אפקטיבי!

האם ישנן עוד תרופות טובות ,שקיים סיכוי טוב שישפרו את איכות חיי? האם אני אוכל לשוב לתפקד
כפי שאני יודע ואוהב? מתוקף עבודתי, עליי להיות חד ומפוקס מאוד!

תודה מראש,בהערכה רבה!
 
ד''ר אודי אורן  
14:13 03.05.09
לשגיא שלום,
אנא התייעץ עם הפסיכיאטר אצלו אתה נמצא במעקב.
תמיד גם קיימת אפשרות לפנות לקבלת חוות דעת נוספת.
אני מעריך שתוכל לחזור לתפקוד מלא, אך אני משער שתזדקק לשם כך לשלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי.
בהצלחה,
אודי
 
מתולתלת
13:59 01.05.09
אני בת 14 ויש לי חרדה חברתית קלה.
אני לא יכולה להופיע מול קהל, קשה לי ללכת למסיבות ואירועים חברתיים עם הרבה אנשים, החרדה גורמת לפגיעה במצב החברתי שלי.
ניסיתי ללכת לפסיכולוג ולשוחח איתו, אך זה הקשה עליי להתמודד עם הבעיה כל פגישה שעברה.
אני עוד מעט הולכת לפסיכיאטר בתקווה שייתן לי כדורים להרגעה, אבל אני פוחדת שהוא לא ייתן לי בגלל שמדובר בחרדה קלה.
מה אתם חושבים שעליי לעשות?
 
ד''ר אודי אורן  
15:06 01.05.09
שלום רב,
טיפול פסיכולוגי ממוקד יכול לעזור. חפשי פסיכולוג התנהגותי קוגניטיבי.
שיטה נוספת היא טיפול קבוצתי ממוקד בחרדה חברתית.
בהצלחה,
אודי
יש לה המון סיוטים וגם מדי פעם טריגרים במיוחד כשאנחנו שכבים אני מאוד רוצה לעזור לה (במיוחד בסיוטים שלא נותנים לה לישון) אני לא יודע איך מתמודדים עם זה לבד אם משהוא יוכל לעזור לי בכול דרך (הצעות,יעוץ,אנשים שאנחנו יכולים להיפגש איתם וכל דבר באמת)
בתודה רבה מאוד ניר
 
ד''ר חיים היילפרין  
03:37 01.05.09
החברה שלך צריכה לטפל בטראומה שעברה - הפנה אותה לטיפול אצל פסיכולוג קליני המתמחה בטיפול בחרדות וטראומות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ו/או ב-EMDR. בהצלחה!
 
שגיא
04:35 01.05.09
שלום רב
אני בן 25
מזה כמעט 4 שנים שאני סובל מחרדה קשה. במהלך התקופה טופלתי תחילה בציפרלקס שלא תרמה לי ושונתה לסרוקסט 40 מ"ג ,שעזרה לי מאוד והחרדות נעלמו כמעט לחלוטין. לפני כ-3 חודשים חזרה החרדה להציף אותי. עפ"י המלצת רופאי החלפתי לתרופת לוסטרל כשאני נוטל 200 מ"ג ביממה!
לצערי ,עדין אני חי בחרדה כעבור 3 חודשים. אני נמצא בקנדה בעבודה מאז תחילת הטיפול בלוסטרל
ואשאר כאן לשנה נוספת.. אך אני סובל רוב הזמן מלחצי חזה ,התעסקות ממושכת במחשבות על החרדה ,זרמים קלים, ופחד קל. מיותר לציין שבעקבות התסמינים הללו אני די טרוד ,לא מרוכז ומיואש.
בבקשה עצה טובה ומהירה, ואשמח אם זו תהיה טובה יותר מלגשת להייעץ עם רופא .אינני יודע לאן לפנות.
תודה רבה וסליחה על הדרישות!!!
 
ד''ר אודי אורן  
15:04 01.05.09
לשגיא שלום,
פנה למטפל בשיטת ה- EMDR או למטפל Cognitive Behavioral (ו CBT).
בנוסף לתרופות כדאי מאד להעזר בטיפול פסיכולוגי באחת מהשיטות הנ"ל.
האינטרנט יוכל לעזור לך למצוא מטפלים כאלו באזור מגוריך.
בהצלחה,
אודי
+ הוספת הודעה
   1 ...  67  68  69  70  71  72  73  74  75  ...  94  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
חרדה חברתית   פוביות   פחדים   פוסט טראומה   פחדים אצל ילדים   טראומות ופחדים   פחד גבהים   קלאוסטרופוביה   חרדת נטישה
RSS RSS פורום חרדות, טראומות, פחדים