פורום חרדות, טראומות, פחדים עמוד 9

אני בשנות השלושים המוקדמות לחיי. אחרי עשור ממש של חשבון נפש ובחינה עצמית ניכנסתי לזוגיות שונה לטובה, בעיקר כי למדתי מטעיות רבות שעשיתי וכרגע בזוגיות הזאת אני עובדת על עצמי טוב טוב. חשוב לומר שהחבר החדש(חודשיים) מדהים ונוסך בי תחושת ביטחון (עד כמה שאפשר). ועכשיו הוא נסע לשלושה שבועות לטיול וכל מה שאני מרגישה במקום להתגעגע געגוע בריא , כל הזמן אני רק חושבת על כך ששם יכיר מישהיא ב"טראק " ויעזוב אותי. חשוב לומר שתמיד הייתי ממש חסרת ביטחון בתחום הזוגי ולמרות שלכאורה אני בחורה מאוד מצודדת וחכמה ואינטיליגנטית אני לא מרגישה שיש לי הרבה להציע ושיש רבות וטובות ממני.
שמתי לב שתחושות כאלה של חרדות ופחדים הם אך ורק בתחום הזוגי , ואין לי את אותם חששות בתחומים אחרים בחיי שגם להם נישקפת מידת מה של סכנת חידלון הכוונה לחשש לעבודתי שאותה אני מאוד אוהבת ומתענגת על כל רגע בה, או חשש לשלומה של משפחתי האהובה.
הדבר היחיד איתו אני מתנחמת הן העלאת מחשבות לתוכנית ב כמו : אם זה קורה את פותחת פייסבוק ומכיר ה בנים, אם זה קורה את ירדת עוד שלושה קילו ונהיית עוד יותר שווה .
הייתכן מצב שירגיע אותי אחרת? אילו דיבורים אני צריכה לומר לעצמי כדי באמת ובתמים להירגע באופן בריא?

להודיה שלום,
מצטער על האיחור בתגובה.
כל הכבוד על העבודה המרשימה והמוצלחת שעשית.
אין ספק שאחרי שעבדת כל כך קשה אינך רוצה לאבד את מה שהישגת בעמל רב.
ברור גם שבמקומות שבהם איננו מרגישים בטחון רב, עולות החששות במצבים של חוסר ודאות. זה מה שקורה כרגע.
דרך ההתמודדות שלך (מציאת פתרונות) היא יעילה, אבל כמובן שעדיף שלא תצטרכי להשתמש בה.
הדיבור הפנימי הוא בהחלט משהו שעשוי לעזור: דיבור מרגיע, דיבור שמזכיר לך את יכולותייך ואת האיכויות שלך, דיבור שמדבר אל הצד הצעיר והלא בטוח שלך ממקום של בגרות וחוזק.
אני מקוה שזה יעבוד, אבל אם לא, אני מציע שתפני לטיפול ממוקד שעשוי לעזור לך. שתי שיטות שאני ממליץ עליהן הם EMDR ו-CBT. תוכלי למצוא מטפלי EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפלי CBT באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

אני טס ביום חמישי לניו יורק 11 שעות ומניו יורק לנבדה בטיסה של 6 שעות (בגלל זה רשמתי דחוף). לאחרונה פתחתי חרדת טיסה שלא היית מוכרת לי. התופעות הם דפיקות לב ,כאבי שרירים ,לחץ ומחשבות שלא פוסקות. החרדה והתופעות מתחילות כבר בימים שלפני הטיסה. בהתיעצות עם רופא ולאור העובדה שאינני טס הרבה הוחלט לתת לי אסיוול 5 מל , נתבקשתי גם לנסות את השפעת הכדור לפני הטיסה. הכדור אכן עזר להעלים את התופעות שרשמתי. הבעיה היא שלאחר 3 שעות מרגע לקיחת הכדור החרדות חזרו אך תופעת העייפות של הכדור נשארה.
השאלה היא: האם זה מראה על כך שהכדור לא מתאים לי או שאולי 5 מל לא מספיק לי . אני לא יודע עד כמה זה חשוב אבל אני בחור גדול ( 1.98 במשקל של 130 קילו). תודה מראש

קח כדור אחד לפני העליה למטוס ונסה "למתוח" את השפעתו ככל האפשר, אולי אפילו עד סוף הטיסות (יש סיכוי טוב שבטיסה עצמה כבר תפתיע את עצמך עד כמה אתה מרגיש רגוע יחסית). אם כעבור מספר שעות אתה מרגיש שאינך יכול יותר, אין שום בעיה עם לקיחת כדור נוסף (או אפילו שלישי כשאתה כבר בדרך לנבדה). מכל מקום, כדאי שתדע שתרופות הן פתרון גרוע לחרדת טיסות (הן רק ממסכות את התסמינים אך אינן מטפלות בשורש הבעיה ובמובן זה עלולות אפילו לקבע אותה, ויש להן תופעות לוואי לא רצויות) - הטיפול המומלץ הוא שיחה או שתיים עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (במקרים קשים במיוחד רצויה גם הדמיית טיסה). בהצלחה!

שלום רב,
אני לא יודע אם זו התנהגות נורמלית או לא, אבל כל כמה זמן (חודש-חודשיים) אני חש לחץ וחרדות שמשפיעות על התפקוד היומיומי שלי, כל פעם זה מסיבה אחרת (לכאורה נורמלית) אבל אני חש שכאילו עשיתי דבר מה לא טוב או מתנהג אחרת מכפי שהייתי אמור לנהוג, נכנס ללחץ, הופך לאובססיבי בנושא וכלום לא מעניין אותי חוץ מאותו הנושא.

מכה על חטא, לא מתפקד, לא מרוכז, אין תיאבון, דכאון, חוסר שינה ופחד שלא נגמר....

אחרי כמה ימים זה מסתיים ואז שוב חוזר חלילה, מה קורה לי?

מה שקורה לך הוא שאתה חווה תסמינים של לחץ ומצוקה שהם תגובות טבעיות למצוקות "נורמליות", כפי שציינת, אך נתפסים בעיניך כלא קבילים, גורמים לך "להילחץ מהלחץ" במעין משוב חיובי שיוצא מפרופורציה ונתפס בעיניך כעוד יותר לא נורמלי, ובקיצור, הופך אותם לתסמיני חרדה. אם ברצונך להיפטר מתחושות אלה תצטרך ללמוד לתת לגיטימציה לרגשות שלך וכו' ולשם כך כדאי לך לפנות למספר שיחות עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!

שלום, אני בת 33 אמא לשתי בנות- 4 שנים ו5 חודשים. לפני כ- 3 חודשים ביתי הגדולה היתה נעקצת מחרק לא ידוע בבטן וסבלה מאוד מהעקיצות. היו לה כ- 20 עקיצות ולאחר מס' ימים עוד 20 עקיצות. הצלקות נותרו חודשים. מאחר ולא ידעתי מה מקור העקיצות נתקפתי חרדות ועשיתי מס' פעולות בבית ובסביבה על מנת לאתר את המפגע. כנראה שזה לא היה בבית מאחר והוצאתי את הילדה כשבוע מהגן ולא חזרו העקיצות. בוצעה הדברה בגן. מאז, אני חרדה מאוד מעקיצות וחוששת שזה יחזור. סבלתי מהתקפי חרדה וחוסר שינה. אם הזמן ובעיקר לאחר החופש הגדול החרדות פחתו מאחר והבנתי שמקור העקיצות לא בבית. אתמול בבוקר לאחר השינה גיליתי 2 עקיצות בישבן של ביתי והכל חזר. היום חוויתי שוב התקף חרדה למראה העקיצות ושוב החשש שזה מהבית. רואים שזו לא עקיצת יתוש (לצערי אני מזהה). מה לעשות? אני לא רוצה לחזור למצב שבו הייתי לפני חודשיים (על סף טירוף). אנא עיזרו! אני מטופלת אצל פסיכולוגית שמאוד עזרה לי, אך בכל הקשור לפוביה שפיתחתי אין לה מענה. תודה נעמי

לנעמי שלום,
את זקוקה לטיפול ממוקד בחרדות. שני הטיפולים הבולטים הם EMDR ו-CBT.
תוכלי למצוא מטפל EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפל CBT באתר אי"טה.
ניתן לטפל בבעיה בטיפול קצר וממוקד.
בהצלחה,
אודי

בוקר אור,
בן זוגי נוסע ל- 10ימים לסדנת ויפאסנה שבסדנה לא מתקשרים לא מדברים בעצם ושומרים על שתיקה מה שזה אומר שגם לא יצור קשר עם הבית.
לבני בן ה- 5 הסברנו שאבא נוסע לחו"ל ושאין קליטה בפאלפון ולכן לא נוכל לדבר איתו.
לציין שבני מאוד קשור אליו ומבלה איתו המון במשך היום - ובאמת מקדיש לו מעל ומעבר הקשר בינהם מאוד חזק כך שאני חוששת מהנתק הזה עבורו.
לציין שגם עבורי זה יהיה מאוד קשה הניתוק הזה כי אף פעם לא נפרדנו לתקופה כל כך ארוכה, ובכלל מבלי לדבר שזה יהיה קושי עצום, ואיפה שהוא כנראה שאני בתוך תוכי חרדה בעצמי.
אך אני בטוחה שאסתדר - זה כנראה שיעור טוב עבורי קצת להתנתק, להתגעגע ובאמת לאפשר לו את החופש הזה וההתנסות בויפאסנה שמאוד מעניינת אותו.
השאלה האם יש מקום להגיד לילד עוד משהו בהקשר זה? האם הניתוק הזה לא עלול לעורר איזה שהם פחדים או חרדות? איך ניתן להפיג פחדים וחרדות בהקשר הזה?
לי כילדה זכורה חוויה בגיל הזה שכנראה ליוותה אותי שנים ומי יודע אם לא פיתחתי איזה שהיא חרדת נטישה, שאבי נסע למילואים וזה היה נתק של שבוע שבועיים ואני ממש זוכרת את הקושי שלי שאמא שלי השכיבה אותנו לישון והוא לא היה..
אנחנו כהורים שחווים חוויות או חרדות נורא חוששים לילדנו מן הסתם לא הייתי רוצה שהחוויה זו תגרום לאיזה שהייא חרדה??
אודה לתשובתכם

למושי שלום,
ברור שהנסיעה של בן זוגך לוחצת על כפתורים ישנים השייכים להיסטוריה שלך.
ברור שלילד יהיה קשה אבל אם אמא שלו תהיה רגועה ומרגיעה הכל יעבור בשלום.
אם את עדיין זוכרת את החוויה שעברת לפני עשרות שנים, משמע שחווית משהו שממשיך להשפיע עלייך באופן שלילי.
אין מה לעשות עבור הילד מחוץ ללהכין אותו לנסיעה/פרידה, להיות איתו לאורך הדרך, ולהיות רגועה ובטוחה שהכל יהיה בסדר (למרות הלחץ של הילד).
אם את מתקשה, הייתי ממליץ לך על טיפול EMDR. תוכלי למצוא מטפל באתר המרכז הישראלי ל-EMDR.
בהצלחה,
אודי

אני עתידה להיבחן בעוד כמה שבועות בבחינה חשובה לעתידי האישי. נבחנתי בה בעבר, אך לילה לפני ממש לא הצלחתי להירדם מלחץ ועוררות- מה שהשפיע רבות על ביצועיי. התייעצתי עם רופאת המשפחה והיא נתנה לי מרשם לקלונקס 0.5. שאלתי היא- האם יש לקלונקס תופעות לוואי שעות אחרי- בבוקר, כמו קשיי יקיצה, עייפות? (כמובן שבכל מקרה, במידה ואעשה בו שימוש, הפעם הראשונה לא תהיה לפני הבחינה.)

לקלונקס לא אמורה להיות השפעה משמעותית עליך בבוקר שאחרי. עם זאת, הפתרון הנכון ביותר עבורך הוא שיחה או שתיים עם פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ולא טיפול תרופתי. (התרופות מקלות סימפטומטית אך רק ממסכות את החרדה, אינן פותרות את הבעיה מהשורש ועלולות לקבע אותה, ויש איתן בעיות שונות משל עצמן.) בהצלחה במבחן!

הייתי לפני כשנתיים אצל פסיכולוגית קלינית שלא ממש עזרה לי.
אצלי כל כמה שנים מתפרצות תופעות החרדה ועכשיו אני בגיל המעבר וזה הוחמר.
אם אתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי וארגיש טוב יותר האם לדעתך אוכל להפסיק עם הכדורים.
אני נוטלת אותם חודשיים וחצי.
והאם טרזודיל 25 מ"ג עוזר להרדמות מיידי או שכמו כל כדור נוגד דכאון לאחר מספר חודשים.
אני גרה באזור השרון ואשמח להמלצה על פסיכולוג באזורי
einav-d@inter.net.il

תודה וחתימה טובה.

1. כן, טיפול פסיכולוגי מתאים עשוי לשחרר אותך מהצורך בתרופות; 2. הטרזודיל מתחיל להשפיע אחרי 2-4 שבועות; 3. איני רשאי להמליץ על פסיכולוגים ספציפיים אך את יכולה למצוא פסיכולוג/ית באזור מגורייך באלפון המקוון של הפ"י או איט"ה. בהצלחה וגמר חתימה טובה!

סובלת מספר חודשים מהתקפות חרדה ץ
נוטלת חודש וחצי לוסטראל 100 מ"ג וואבן יום כן יום לא בעיקר בלילה.
יש לי קושי בהרדמות,יובש בפה ועדיין כשאני נשאבת למחשבות שמלכתחילה גרמו לי לחרדות אז מתחיל הלחץ בחזה שמקרין לגב ודופק מהיר.
הרופא המליץ לקחת טרזודיל 25 מ"ג לבעיית השינה מבלי להעלות בנתיים את מינון הלוסטראל.
אני מעט חוששת לקחת גם כדור שינה והאם אין צורך להעלות את מינון הלוסטרל
כי עדיין יש חרדות.
והאם אפשר לקחת גם ואבן עם הטרזודיל.

תודה

טרזודיל אינו "כדור שינה" אלא תרופה אנטי-דיכאונית נוספת שלה, כמו ללוסטראל, אפקט אנטי-חרדתי ומסייע להרדמות. וכן, אפשר לקחת ואבן עם הטרזודיל.
עם זאת, חבל שניגשת תחילה לרופא המשפחה או לפסיכיאטר (שרשם לך תרופות) במקום לפסיכולוג המטפל בתרפיה התנהגותית. מרבית הסובלים מחרדות נפטרים מהבעיה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותית קצר מועד וללא טיפול תרופתי. (התרופות מקלות סימפטומטית אך רק ממסכות את הסיבות לחרדה; הן אינן פותרות את הבעיה מהשורש (ולמעשה עלולות לקבע אותה) ומוסיפות בעיות שונות משל עצמן. אני ממליץ על טיפול תרופתי רק במקרים שבהם המטופל חרד מכדי להיעזר ביעילות בטיפול הפסיכולוגי.)

שלום בן 32

מחודש 06/11 אני סובל מחרדות בריאות (בעיקר לב) הייתי אצל כול הרופאים שיש בתחום עשיתי המון בדיקות והכול ברוך ה יצא תקין.

החרדה לא עזבה אותי.

בחודש האחרון יש לי חרדת מוות פתאומי ואני גם חולם על זה בלילה.

אני לקוח בעצה של הפסיכאטר מיום רביעי סימבלאתה 60 מ"ג פעם ביום.

האם התרופה הזאת יעילה למקרה שלי? ותוך כמה זמן היא משפיעה?

מדוע בחודש האחרון זה עבר לשלב של חרדת מוות? ומדוע אני חולם על זה גם?



תודה!!

כן, יהודה, התרופה יעילה למקרה שלך, והיא משפיעה בתוך שבועיים-שלושה. חרדת מוות שכיחה אצל אנשים החרדים לבריאותם, ואתה חולם על זה כי אנשים נוטים לחלום על דברים שמטרידים אותם. החלמה מהירה!

שלום ושנה טובה ..לפני כשמונה חודשים התחילו לי חרדות נוראיות כפי שציינתי לפני מספר ימים בפורום ואחריי טיפול תרופתי(ציפרלקס 10 מיליגרם)הכל התחיל להסתדר אחריי זמן מה.לפני שבועיים או שלושה חזרו החרדות וכמובן בפגישה חוזרת אם הפסיכיאטר הוא המליץ לי ללא שאלה לעלות את המינון ל20 מיליגרם..אחריי יומיים או שלושה הרגשתי חרדה דיי חזקה ממש כמו פעם והיא הפחידה אותי ממש ..שכחתי לציין שכרגע אני כבר כמה זמן אם כאבי ראש מטורפים ולמרות שאני עדיין חי את החיים הרגילים אני ממש נאבק בזה וממש קשה לי כרגע אבל אני לא מוותר ...השאלה שלי היא כזאת כמה זמן הכדור במינון החדש צריך להתחיל להשפיע והאם החרדה החזקה שקרתה לי זה מפניי שהגוף שלי לא רגיל לכמות החדשה ?.. שנה טובה וחג שמח..

השפעת העלאה במינון, כמו השפעת התרופה עצמה, מורגשים בד"כ אחרי שבועיים-שלושה. קשה לדעת מדוע אתה חווה חרדה כעת (ההסבר שלך הוא רק אחת האפשרויות) - התייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בך, ובכל מקרה, כדאי לך לפנות במקביל לטיפול פסיכולוגי (שיחתי) אצל פסיכולוג קליני המטפל בחרדות בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!

אבל מה שאני הכי רוצה לדעת שברגע שהכדור במינון החדש יתחיל להשפיע כך גם הכאבי ראש יעלמו?

יש מצב; אך כפי שציינתי בתשובתי, כדאי לך להתייעץ עם הרופא המטפל - הוא מכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך הרבה יותר טוב.

היי נימרוד

אני סובל מאותם סימפטומים.

אשמח לשוחח איתך.

תודה

yehudakats@walla.com

מגיל קטן יש לי רתיעה ממגע ומקרבה במיוחד מגברים [ יש לציין שהיה לי חבר שלוש שנים ולא הייתה לי ממנו שום רתיעה והכל התנהל בסדר גמור ] ומאז ומתמיד יש לי פחד מאונס , אני חושבת על זה בלי סוף , קוראת על זה דברים .. עניין די אובססיבי אצלי ..
בכל פעם שנוגעים בו אפילו בטעות אני קופצת ונרתעת , לפני כמה ימים הייתי בסופר ועבר בחור שבטעות נגע בי ואני פשוט התמוטטתי לא יכולתי לנשום , הכל הסתובב לי , ופרצתי בבכי ..
לא זוכר לי שעברתי התעללות כלשהי בילדות .. השאלה היא אם בגלל האובססיביות שלי הכנסתי לעצמי דברים בראש או שבאמת קרה לי משהו בילדות והדחקתי אותו ..
מה אפשר לעשות ? ואם בכלל כדאי לפתוח את הנושא הזה

לאור סבלך המתמשך ודאי שכדאי לך "לפתוח את הנושא" - פני לטיפול אצל פסיכולוגית קלינית (בשלב ראשון יהיה לך נוח יותר לשוחח עם אשה) המטפלת בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. בהצלחה!

בן 32

בחודשים האחרונים אני סובל מחרדות בריאות (בעיקר לב)

עקב טראומה משפחתית אבי ואחי עבור צינטורי לב.

בשבועות האחרונים אני חולם כול לילה חלומות מפחדים

על מוות וכ"ו.

זה גורם לי להלחץ מזה ולהיות במצב רוח ירוד במשך כמה ימים

הפסיכארטר הציע לי לקחת סימבלאתה 60 מ"ג פעם ביום.

האם אתה מכיר את הכדור הנ"ל? האם הוא יכול לעזור לי?

ואשמח לשמוע ממך הסבר ממה נובע החלומות הנ"ל?

ליהוד שלום,
הכדור יכול לעזור לך, אבל לפני שהייתי מתחיל לקחת אותו הייתי נותן סיכוי לטיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדות (EMDR או CBT).
סביר להניח שהחלומות נובעים מחרדה הקשורה לארועים המשפחתיים שהזכרת, והדאגה לבריאותך.
תוכל למצוא מטפל EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפל CBT באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

שלום,
יש לי בתקופות שהולכות וחוזרות לקראת ערב לרוב פתאום קושי נשימה מוזר שבהתחלה אני מנסה לשכוח אותו אבל לאחר כמה דקות הוא מתחיל להפחיד אותי מה שמגביר את הקושי ואף נגרמים כאבי דקירה בחזה שמלווים את הקושי נשימה .זה נמשך לפעמים שעות והדרך היחידה שזה עובר זה כשאני הולכת לישון.
עשיתי בדיקות שונות ללב ולריאות ואף לגרון ואין בעיה והנשימה שלי צריכה להיות בסדר.
גם לחץ הדם שלי בסדר .יש לציין שאני בת 18 וזה גם מדאיג אותי.
יש אצל המשפחה שלי מצד אמא בעיות לב שעוברות במשפחה (יש אצל סבתא ואמא ) , אלא פשוט כאבים שבאים והולכים .
חבר שלי אומר שזה סה"כ התקפי חרדה וצריך להירגע כי אני מדאיגה את עצמי יותר אך איני יכולה ברגע שזה מתחיל..לפעמים זה מגיע עד לבחילה .

ליוליה שלום,
ברור שהדבר הראשון שצריכים לעשות זה בדיקות רפואיות, אבל אני מבין שכלם מצביעות על כך שאת בריאה לחלוטין.
זה משאיר את האפשרות של חרדה כהסבר המתקבל ביותר על הדעת, וזאת מכיוון שהתופעות שאת מתארת מופיעות הרבה בקשר למצבי חרדה.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול ממוקד בחרדה בשם EMDR שגם מתייחס להשפעות של ארועי עבר (כמו סיפורי אמא וסבתא).
תוכלי למצוא מטפל EMDR באתר הישראלי ל-EMDR.

לפני פניה לטיפול אני מציע לך להגביר את הפעילות הפיזית, לעשות תרגילי הרפיה/נשימות, ולהקשיב לתחושות בגוף בלי להגיב אליהם במשך מספר דקות כל יום.

בהצלחה,
אודי

אני בת 23, כל חיי הייתי הבחורה הכי אופטימית שיש,הכי רגועה ושלווה, חרדה היה משהו שמאוד זר לי - גם כשהרגשתי רע מאיזשהיא סיבה היה לי מאוד קל להתגבר ולהמשיך הלאה בחיוך.
בשנתיים האחרונות אני מרגישה שכל האופטימיות הזאת דעכה. אני עדיין בחורה מאוד שלווה ורגועה כי זה פשוט טבעי לי, אני לא רואה שום הגיון בלכעוס ולהתעצבן מכל דבר ,זה פשוט לא קורה. אבל השמחת חיים והחיוך נעלם. אין כבר את האופטימיות הזו שעוזרת לי להתמודד עם דברים.
הסיבה העיקרית היא שבשנים האחרונות אני שומעת על המון דברים רעים שקורים בעולם- אסונות,מלחמות ,רעידות אדמה ועוד כל מיני אירועים קשים שאינם בשליטתי .
המחשבה שכל רגע עלול לקרות לי משהו שאין לי שום דרך להתגונן ממנו. בהתחלה היו דברים שהיו קשים לי אבל המשכתי הלאה וזה לא העסיק אותי. היה שלב מסויםי,תקופה מסויימת שזכורה לי כתקופה קשה שהיו אסונות רבים בזמן מאוד קצר והרגשתי שזה פשוט יותר מדי בשבילי ואני לא יכולה יותר לחפף ולהתעלם ומאז זה פשוט כל רגע צץ ועלה לי במחשבות.

הבעיה היא במיוחד בלילות. במשך היום לא קשה לי יותר מדי ,אני עסוקה,יש לי חברות ,משפחה, עבודה ולימודים שאני אוהבת וגם אם פתאום צצה לי בראש איזשהיא חרדה שיכול לקרות אסון זה עובר ואני בטוחה בעצמי שמה שיהיה יהיה - נתמודד.

בלילה פשוט הכל מרגיש רע,אני לבד,בחושך,אין לי עם מי לדבר והחרדה מציפה אותי.לפעמים אני בוכה,לפעמים יש קשיי נשימה, מאוד קשה לי להירדם בשלווה.
אני פשוט לא רוצה שיגיע הלילה כי אני יודעת שיחד איתו שוב ההרגשה הרעה תגיע.


איך אני יכולה להתמודד עם ההרגשה הזאת ולהתגבר?

שלום רב,
מצד אחד את מתארת תהליך התבגרות והתפתחות של ראית העולם על כל מרכיביו, אך מצד שני אני מתרשם שהתהליך הזה הלך צעד רחוק מדי.
אני מתרשם שאת סובלת מסימפטומים של חרדה ודכאון וכדאי שתגשי לפסיכולוג כדי לברר מה כדאי לעשות. ברור לי שאת אדם מלא משאבים ולכן יש לך סיכוי מצויין להתגבר על הקשיים בפרק זמן קצר יחסית.
אני מציע לך לפנות למטפל העובד באחת הגישות הממוקדות שאני מאמין יוכל לעזור לך בפרק זמן קצר יחסית.
תוכלי למצוא מטפל EMDR דרך האתר של המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפל CBT דרך אתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

הי , יש לי ילדה בת שנתיים ועשרה חודשים שמזה תקופה חווה חרדות.
הדבר מתבטא בכך שהיא חזרה להרטיב בלילה לאחר שנגמלה יחסית בקלות .
כמו כן , לאחרונה היא החלה לפחד מכל משב רוח שהוא , והיא מתעטפת בכל פניה בחיתול ולא מפסיקה לבכות.
אציין , שאנו אחרי מעבר דירה ומעבר לקבוצת גיל אחרת בגן הילדים שלה.
כיצד ניתן לטפל בבעיה זו?
תודה מראש,
אסף

ילדתך בגיל שבו ילדים רבים חווים פחדים (לא מדובר כאן בחרדות) כנגזרת (חיובית) מההתפתחות השכלית שלהם (הם מתחילים להבין את המושג סכנה וכו'). ואתה צודק שמשבר מעבר הדירה וקבוצת הגיל בגן תרמו כנראה גם הם להתפתחות הפחדים. בדרך כלל, די בתמיכה אמפטית וסבלנית כדי לעבור את התקופה הזו בשלום. אם מצבה של הילדה אינו משתפר, אל תהססו לפנות לאיש מקצוע לשיחת הנחייה. (לא מעט חומר לקריאה מעמיקה יותר בנושא גם זמין באינטרנט). בהצלחה!

בס"ד
כתוצאה מטראומה של תאונת דרכים אני נוטל פרוזק 30 מ"ג ליום בבקר בלבד ומרגיש עייפות ניכרת בשעות הצהריים המוקדמות הוי אומר 13:00 האם עייפות זו היא תוצאה של החרדה שאני נמצא בה עדיין או של הכדור את הפרוזק אני נוטל כבר לפחות חודשיים. תזכו למצוות.

העייפות שאתה מתאר עשויה להיות קשורה למצבך הנפשי (חרדה היא חוויה מתישה למדי), לתרופה שאתה לוקח, או לגורם שלישי שלא הוזכר. כדאי לך לבדוק זאת מול הרופא המטפל.

בשנה האחרונה נקלעתי למצב שאני לא מצליחה לצאת ממנו. בשנה האחרונה פתאום לכל החברות שלי נהיה בן זוג שהם לא מפסיקות לבלות איתו ולהיות איתו 24 שעות ביממה. לי אין שום בן זוג (דרך אגב אני כבר שנתיים בלי אף אחד) והחברות שלי מרוכזות רק בבני זוג שלהם וכתוצאה מכך-אני לבד כל הזמן. אין לי עם מי לצאת למקומות ואין לי עם מי להיות בערבים ויוצא ככה שאני יושבת בבית כל הסופשבוע לבד בלי לעשות כלום. אני חייבת לציין שאני בחורה שמאוד אוהבת לצאת לרקוד, אוהבת לראות אנשים ואוהבת לבלות וכבר המון זמן שפשוט אין לי עם מי ואני מרגישה בודדה מאוד. העובדה שאין לי חבר ( גם משום שאני טיפוס די בררני וגם משום שבקושי יש לי הזדמנויות לצאת ולהכיר בנים בגלל שאני יושבת בבית כל הזמן) והעובדה שאין לי חברות להעביר את הזמן שלי איתם כי כל אחת עסוקה בחיים שלה גורמת לי לדיכאון גדול ולחרדה ענקית מבדידות. אין יום שעובר בלי שאני בוכה, אני כל הזמן בחרדות שבחיים לא יהיה לי עם מי לצאת יותר ובחיים אני לא אצליח להכיר בחור ושאני אהיה לבד סגורה בחדר שלי עד סוף חיי. ניסיתי ליצור קשרים חדשים עם בנות מהלימודים שלי (אני סטודנטית) אך ללא הצלחה. לכל הבנות שניסיתי להתחבר איתן יש כבר חיים משלהן וחברות משלהן והן לא נתנו לי להתקרב יותר מידי. אני חייבת לציין שאני בחורה שנראית ממש טוב ואפילו חברותית מאוד אך עדיין אני לא מצליחה ליצור חברויות חדשות וזה דבר שגם מאוד מתסכל אותי. חשבתי על להחליף עבודה או אפילו ללכת ללמוד עוד תואר כדי להכיר אנשים חדשים אך אני מפחדת שגם שם לא אצליח ליצור חברויות חדשות בגלל החוויה שלי מבני אדם שיש להם כבר את החיים לשהם והם לא מוכנים להכניס אליהם עוד אנשים או שפשוט אנשים לא יתחברו אליי (המון בנות מאוימות ממני ומהמראה החיצוני שלי וזה דבר שגורם להם לא להתחבר אליי). אני ממש מתוסכלת, אני בחורה בת 25 שאוהבת לצאת לראות אנשים לחיות את החיים ולשמוח- אך דבר זה נגזל ממני מהסיבה הפשוטה שאין לי עם מי כי כל אחת מהחברות שלי שקועה בחיים שלה ואני כבר לא מעניינת אותם. אני כל הזמן בחרדות, מסתובבת כל היום עם תחושה של מועקה בלב וכל הזמן על סף בכי (אני גם נוטלת לויריוון כשיש לי התקפי חרדה גדולים) בגדול- אני מרגישה שהחים שלי נגמרו ושאני אהיה לבד לנצח. מה עליי לעשות?

לסתיו שלום,
אני ממליץ לך להוסיף תחומי עניין/עיסוק לחייך.
לשבת בבית זה הדבר האחרון שאת צריכה לעשות.
באוניברסיטה/מכללה יש הרבה פעילויות. זה אמנם לא קל להגיע לבד, אבל זה פחות קשה מלשבת בבית.
אם את מרגישה שאת זקוקה לתמיכה, פני לשירותי הייעוץ לסטודנט.
החיים שלך רק התחילו והמצב הנוכחי הוא בסבירות גבוהה מצב זמני.
בהצלחה,
אודי

כל מה שאת כותבת נוגע לי ממש , כאילו דיברת ממש מתוך הפה שלי ואפילו את מחפשת את אותם דרכים לצאת מזה כמוני.., האמת .. אני יודע (אני מאמין בדיוק כמוך) שזה לא רק הבדידות שמלחיצה, זה העובדה שמשהו מונע ממך לצאת ונסות שוב כי זה סוג של נראה אבוד מראש ווזה בטח גם הרבה יותר עמוק מכפי שניתן לתאר את זה במילים , גם אני בדיוק כמוך סטודנט (ממש מתחיל עכשיו)
וגם די בודד בערך מאותם סיבות (ועוד כמה ), בקיצור אם תרצי אני נמצא במייל: bettoun@walla.com אולי יהיה כיף קצת לתקשר ולשתף, אולי זה יכול לעזור לנו

אהלן .. לפני שמונה חודשים התחילו אצלי התקפיי פאניקה וחרדות איומות ,לאחר טיפול אצל פסיכיאטר התחלתי להשתמש בציפרלקס 10 מיליגרם ולקח כמה שבועות והבעיה התחילה להסתדר וחזרתי לחיי הרגילים ..בתקופה האחרונה התחלתי לשתות חלב על הבוקר עם הכדור ,לאחר שבוע שבועיים הרגשתי שינוי בגוף שכלל כאביי ראש כאבים בחזה ובעיות נשימה ממש כמו בתחילת החרדות ..לאחר שמספר גורמים הסבירו לי שציפרלקס לא הולך טוב עם חלב הפסקתי את השילוב אבל עדיין אני לא מרגיש שינוי{עבר שבוע וחצי או שבועיים}..
רציתי לשאול אם אני צריך לחכות עוד עד שאני ירגיש את השינוי או ש10 מיליגרם כבר לא משפיע ואני צריך לעבור למינון גבוהה יותר ..
תודה רבה למי שיוכל לענות כי זה ממש חשוב לי כי כבר קשה לי להתמודד עם זה..

לנמרוד שלום,
אנא דבר עם הרופא שלך בכל הנוגע לתרופה: מינון, תופעת לואי וכו'.
אני ממליץ ל להוסיף לטיפול התרופתי גם טיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה. תוכל למצוא מטפלים המתמחים בכך באתר המרכז הישראלי ל-EMDR או באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

תחושת התעלפות ליוותה אותי מספר פעמים בשנה האחרונה מחנק סחרחורת רעד וזיעה קרה.
ההתקפים גברו כשגילו שאבי חולה והגיעו לשיא עם פטירתו.
כיווץ שרירים איבוד הכרה זמני הזמינו לי פעמיים מד"א ובסוף הבדיקות היה ברור שזה מצב נפשי.
רופאת המשפחה נתנה לי כדורים בשם לוריוון שאני נוטלת פעם ביום ובמידת הצורך.
החרדה כעת היא יותר הפחד מחרדה ואיבוד שליטה.
אני בת 34 אמא ל4 ילדים.
האם יש טעם להתייעץ עם פסיכיאטר לתרופות חזקות יותר או שיש פתרונות לדרכי התמודדות בזמן ההתקף עצמו?
בזמני התקף אני מנסה לחשוב חיובי ולהתרכז בדברים טובים אך התחושה היא של יקום מקביל בו אני חשה את הלחץ והתופעות.
הפחד מהחרדה משתק וגורם לי לדחות ולבטל דברים.
מה עושים???

לדידי שלום,
את סובלת מהתקפי חרדה ומ"פחד מפחד" שמלווה אותם.
אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדה לדוגמת EMDR או CBT. אם תחליטי לפנות לטיפול תרופתי, עדיף לקחת תרופות אחרות לטיפול בחרדה.
אני ממליץ לך לנסות טיפול פסיכולוגי ובמידת הצורך לשלב טיפול תרופתי (תוך התייעצות עם פסיכיאטר או רופא המכיר את התחום ומסוגל לרשום לך תרופות אחרות).
תוכלי ללמצוא מטפלי EMDR באתר המרכז הישראלי ל-EMDR ומטפלי CBT באתר אי"טה.
בהצלחה,
אודי

שלום בן 32 נשוי

אני סובל מאותם סימפטומים עקב אירועי שרשרת במשפחה של מחלות לב
אבי עבר 3 צינטורים וגם אחי

אשמח לשוחח איתך על הנושא.


רק בריאות!!

שלום בן 32

בחודשים האחרונים אני סובל מחרדת בריאות בעיקר לב.

קיבלתי מהרופא סימבלאטה 60 מ"ג פעם ביום

אשמח לשמוע את דעתך על הכדור הנ"ל? האם יש בו תופעות לוואי?

והאם צריך לקחת את הכדור עם אוכל?


תודה

לדני שלום,
אנא דבר עם הרופא שלך לגבי השאלות שהיצגת.
כל תופעות הלואי האפשריות מופיעות בדף המתאר את התרופה.
אני ממליץ לך לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקד בחרדות (EMDR או CBT).
בהצלחה,
אודי