בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום אלימות במשפחה

פורום אלימות במשפחה הוא המקום שלכם להתייעץ לגבי אלימות במשפחה, פורום אלימות במשפחה יעסוק בגילוי עריות, נשים מוכות, תקיפה מינית במשפחה, צו הרחקה, אלימות מינית, אלימות בזוגיות, התעללות בילדים, אלימות נגד נשים, מקלט לנשים מוכות ועוד
מנהלי פורום אלימות במשפחה:
מני מלכה
לפרטים נוספים
פנינה דובו
לפרטים נוספים
 
אנונימית
09:42 04.11.14
תקופה ארוכה מאוד אני נכנסת לכל אתר אפשרי כדי ליצור קשר עם נשים או קבוצות תמיכה שבהם נשים שנמצאות במערכת נישואים עם אלימות מילולית
אך קשה מאוד למצוא,לא מצליחה.
יצרתי קשר עם מחלקת הרווחה בעירי אך היה לי קושי להיחשף מכיוון שביקשו ממני להיפגש עם עובדת סוציאלית שתפנה אותי לקבוצה בעיר סמוכה לעיר מגוריי.
אני בת 46 עם שני ילדים בגיל 12 ,9
החיים עם אדם שמתעצבן מכל דבר קטן ,צועק,מקלל, מקניט, מאשים, חושב שהוא צודק בכל ,הוא חכם אין חכם ממנו ועוד....קשים לי מאוד.
הוא עובד בעבודה מכובדת אבל בחוץ לא יודעים מה קורה בבית.
אשמח מאוד לפגוש נשים בסביבות הגיל שלי שנמצאות באותו מצב כדי לדבר , להקשיב, לשתף ולהיות שותפה.
 
פנינה דובו  
10:24 04.11.14
שלום לך,

אין ספק שמפגש עם נשים במצבך יכול להקל עלייך. יחד עם זאת המפגש הזה איננו נוצר יש מאין וללא תיווך של מי שמכיר את הנושא ויכול לסייע בחיבור ביניכן, אני מעריכה שהתוצאות יהיו פחות מועילות ובעיקר בלתי אפשריות.

נשים הסובלות מאלימות בין-זוגית, אינן ממהרות להיחשף, מי כמוך יודעת זאת, ובדאי שלא מעל גבי האינטרנט.

לכן מומלץ להצטרף לקבוצות נשים מונחות, או קבוצות לעזרה עצמית, המבוססות בד"כ על התנסות בהקמת קבוצה. כל זאת במטרה לאפשר את המפגש בתנאים מתאימים ובאופן שיאפשר לך להיתרם ממנו.

ואת יכולה לנסות לחפש מענה בגופים אחרים, מחוץ לרווחה, המסייעים לנשים, כמו מסלן, ויצו, נעמת ואפילו שרותי בריאות (קופות חולים).

בהצלחה,
פנינה



 
שרה
10:42 04.11.14
אני קוראת אותך ולא מאמינה...
רק הודעה אחת מתחת להודעה שלך, פרסמתי שאני מחפשת קבוצה...
גם אני כמוך חושבת שלהפגש עם נשים במצבי ולדבר - יקל עלי.
גם אני כמוך נשואה וסובלת.
גם אני, כמוך, בת 44...
גם בעלי עובד בעבודה מכובדת, גם הוא צועק ולפעמים מרים יד, גם אני נשואה 21 שנה...
וגם אני פרסמתי וחיפשתי בפורומים, קבוצה.
.... וגם אני נרתעת מחשיפה (בעיקר מהרווחה, בעיקר בגלל חוויה קודמת מאד לא נעימה)
שלך,
שרה.
 
אנונימית
12:00 04.11.14
שרה יקרה
אני מאזור המרכז
אשמח מאוד לקשר
מחכה לאפשרות הזאת שנים
הפחד להיחשף תקע אותי מבלי לדעת מה לעשות
הנושא של אלימות מילולית כל כך בחיתוליו ולדעתי אין מספיק מענה לנשים במצבנו
חבל מאוד!
ואני לא חושבת שהנושא של אלימות מילולית/רגשית/נפשית וכו' נמצא בחיתוליו. אני כן חושבת שאין בכלל מענה לנושא הזה, בניגוד לאלימות פיזית. מיותר לציין (עבור שתינו ועבור עוד רבות) שאלימות מילולית/רגשית/נפשית וכו' היא לא פחות איומה, מסוכנת ומאמללת מאלימות פיזית. וכן, חוויתי את כל הסוגים המדוברים.
 
שרה
20:09 13.11.14
עבור שתינו כתובת מייל נוספת, לשימוש הזה.
כתבי לי לכאן וניצור קשר:
sarahcohan@walla.co.il
מחכה לשמוע ממך...
 
טלי
13:56 24.04.15
היי אשמח לקשר , אני בדיוק באותו מצב ....
כתבי לי אם הינך מעוניינת .
 
שרה
08:27 26.04.15
עכשיו קראתי את הודעתך.
כמובן שאת מוזמנת לכתוב לכתובת המייל בשרשור זה.
מחכה...
שרה.
 
מיואשת
23:32 29.12.14
אני מבינה אותך חיה את אותה סביבנ אלימה. גם אני רוצה לדבר עם מישהי... לעשות משהו... כל הזמן מסתירה. קשה לחיות במציאות כזאת , קשה לשמור את זה בסוד.
 
שרה
10:14 30.12.14
היי, את מוזמנת לכתוב לכתובת מייל שמופיעה בהודעה מעל ההודעה שלך.
 
מיואשת
23:49 30.12.14
תודה
 
פנינה דובו  
23:51 24.04.15
שלום לך,

הקושי שלך להיחשף הוא מן הסתם גם הקושי של נשים אחרות במצבך, ולכן משאלתך לפגוש נשים כאלה, ללא בסיס מאורגן ומקצועי, שיחבר ביניכן, איננה קלה למימוש. כמו כן ככל שאינך מזדהה במסגרת זו, אין לנשים אלה דרך ליצור עימך קשר.

מנסיוני אני ממליצה לך לנסות ולהשתלב במסגרת מחלקת הרווחה, כמסגרת מקצועית ומנוסה בתחום.

עם זאת את יכולה לבדוק במקומות נוספים, כמו ארגוני נשים, משרד הבריאות (קופ"ח) וארגוני סיוע אחרים.

בגדול, עם כל הקושי והבושה שבחשיפת הסוד, קשה מאד לטפל בבעיה, מבלי להתנסות בשלב זה.

בהצלחה,
פנינה
 
צריכה עזרה
13:58 24.04.15
דחוף. ידיד שלי דיבר איתי בוואטספ והנה השיחה:
הוא: ואז אני קיבלתי מכות
אני: אחותך מרביצה לך?
הוא: לא היא
אני: אז מי
הוא: אבא שלי
והוא לא מוכן להגיד על זה כלום לא משנה כמה אני מפצירה בו. אני רוצה עזרה. זה דחוף. או מקום להתקשר ולדווח בצורה אנונימית או דרך שיספר לי על זה ונדווח ביחד. בת 12
 
פנינה דובו  
23:31 24.04.15
שלום לך,

אני מבינה שאת בת 12 וידידך מן הסתם גם הוא בסביבות אותו גיל. הפרטים שאת מוסרת מעטים, וקשה ללמוד מהם על יחסיו של הילד עם אביו ועם בני משפחתו וגם איננו יודעים אם מדובר במקרה חריג או שהמקרה חוזר על עצמו.

טוב היה אם הילד עצמו היה פונה לעזרה אל מישהו קרוב אליו, שהוא סומך עליו, כמו בן משפחה, יועץ/ת או מורה/מחנךת בבית הספר.

גם את יכולה להתייעץ עם אדם כזה על הנושא, באופן כללי, כדי להבין אם ואיך את יכולה לעזור לידידך. כדאי אבל שתשקלי היטב אם למסור פרטים מזהים על אותו ילד, למי שאיננו מיומן בטיפול בנושא, כדי שלא לפגוע בו שלא צורך.

יהיה טוב אם תמשיכי לשמור על ידידותכם, אך אל תקחי עליך אחריות מעבר ליכולתך.

פנינה
 
טלי
11:07 24.04.15
שלום אני חדשה כאן . אני נשואה שנים רבות ויש לי 4 ילדים, אני אקדמאית ובעלי אקדמאי . לאחרונה בעלי החל מקלל ומגדף אותי רבות , אני לעיתים שותקת בגלל הילדים ולא רוצה להחריף את המצב. לפעמים הוא דוחף אותי ואף צובט את הילדים . אתמול בגלל שפרסמתי תמונה שלו באיזה אתר מתוך רצון לאחל חג שמח התפתחה מריבה והוא משך לי חזק בשיער . האם אני נמצאת במעגל האלימות ומה לעשות ? אני ממש מתביישת במצב ולא סיפרתי לאף אחד . תודה לעזרה
 
מני מלכה  
11:26 24.04.15
שלום לך טלי,

ברצוני להתייחס בראש ובראשונה לנושא הבושה.
הבושה היא מנת חלקן של נשים רבות הסובלות מהתנהגות אלימה של בן הזוג כלפיהן.

יש בבושה משהו "מרעיל", מבודד, סוגר.

לכן חשוב שלא לתת לה "לנצח".
באופן הפרקטי ביותר- לפנות לייעוץ במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, או לכל אשת טיפול אחרת שמבינה בתחום.
מפגש ייעוץ יאפשר לך לבחון את הדברים בנוכחות אשת מקצוע, ובאווירה של קבלה ואי שיפוטיות.

לשאלתך הנוספת
משיכה בשיער הינה התנהגות אלימה לכל דבר.
הגדרת אלימות- כל פעולה שמכוונת לפגוע באחר, בגופו, רגשותיו, נפשו, רכושו...

נשים בכלל ונשים "מצליחות" (המצליחות במרכאות משום שאני לא כל כך אוהב את החלוקה הזו) בפרט (אקדמיות למשל), עשויות לשקוע בתחושת הבושה, בעיקר משום שהן תופסות את היותן מוכות ככישלון אישי\פגם\דבר שיש להתבייש בו.
אז כמובן שמשיכת השיער איננה באשמתך ועולם לא יכולה להיות באשמתך!!!!

בהצלחה,

מני


 
טלי
13:53 24.04.15
מני היקר, תודה רבה על התגובה המהירה . ובכל זאת המרכז למניעת אלימות פועל תחת הכותרת של העירייה . ממקצועי אני יודעת שהעניין יכול להגיע לגורמים פורמליים כגון משטרה, כתבי אישום וכו'. לא הייתי רוצה בשלב זה לערב את העירייה . יש אפשרות לפנות לגורם אחר, פרטי יותר . הייתי רוצה לספר על התחושות שלי למישהו , להעזר בעצה טובה. תודה רבה ושבת נפלאה
 
ס.
20:17 18.04.15
רציתי לדעת איך להתמודד עם אלימות במשפחה מצד האבא , האלימות מתבטאת בצורה נפשית הוא מטיל אימה עי צעקות קללות ולפעמים שבירת חפצים בבית ואומר דברים קשים לילידם .
איך מתמודדים עם דבר כזה?
 
מני מלכה  
20:41 18.04.15
שלום לך,
לא ברור לי מי שואל?

האם את האם\אישה?

או שאולי גורם חיצוני?

אם את האישה- מציע לפנות למרכז למניעת אלימות במקום המגורים ולבקש עזרה בייעוץ. ישנם מצבים שבאמצעותם אפשר לגייס את הגבר לטיפול. בכל מקרה- כאם הילדים, מומלץ שלא תשתפי פעולה עם מעשים אלו ותפעלי כדי לעצור אותם. לכן מומלץ לפנות לייעוץ- כך ניתן לבנות תכנית בצורה זהירה ומותאמת.


אם מדובר בגורם חיצוני למשפחה- ניתן לפנות לקו חירום של ילדים בסיכון. ניתן לפנות באופן אנונימי.

הייתי ממליץ לגלות זהירות ורגישות ולדווח דברים באופן אובייקטיבית
כלומר- שמעתי אתמול בערב צעקות (לפרט מה) ורעש שנשמע כמו שבירת כלי כל שהוא...

ולא באופן סובייקטיבי- "יש בבית הורה שמתעלל בילדים" (את זה יש לאפשר לאנשי המקצוע להחליט).

בהצלחה,

מני
התגרשתי מגבר אלים לאחר 27 שנות נישואין. כעת אני מזהה אצל בתי את תסמיני ה"אישה המוכה", אולי לא פיזית, אבל נפשית. היא לאחר לידה שנייה עם תינוק בן חצי שנה ופעוט בן שלוש, לאחר שתקופה ארוכה הייתה לי הרגשה שהיא סובלת מדיכאון, היא אובחנה ע"י פסיכיאטר כסובלת מדיכאון קליני. מטופלת תרופתית. מתחזקת אצלי ההרגשה שהייתה לי בעבר שהמקור לסבלה באלימות נפשית של בעלה. היא פוחדת ממנו. לא מבטאת שום עמדה עצמאית, (עד עתה אין סורגים על החלונות למרות שהם גרים בקומה שישית בגלל שהוא החליט שאין בכך צורך) ומתרחקת מבני המשפחה. בעלה אפילו לא מאפשר לי לעזור לה עם הילדים למרות שהוא מגיע מהעבודה בשעות הערב המאוחרות. מה לעשות?
שלום נאוה,

ביתך היא אדם בוגר. למרות שאפשר בהחלט להבין רצונך העז לעזור לה לשנות את גורלה, הסיכוי שביתך תקשיב לך תלוי אולי ביחסים שביניכן, ולא פחות במערכת היחסים שיצרה עם בעלה.

לא בטוח שלחץ שיופעל עליה להתנגד לבעלה או להתערב בחייה עימו, ישאו פרי. אולי דוקא ההיפך: הם יגבירו את אחיזתה בו, או את אחיזתו בה והיא תתרחק מכם עוד יותר.
אולי אם תצליחו להבין אותה ואת הצורך/הסיבה (הבעייתיים,על פי דבריך) שלה להישאר עם בעלה, תסייעו לה יותר להתחזק ולגבש עמדה שונה.

ביתך תוכל להפיק תועלת בקשר שיהיה סבלני, אוהד ותומך כלפיה. אדם שיוכל ליצור איתה קשר כזה יוכל גם להציע לה לפנות ולהתייעץ (במקומות המומלצים - ראי בתגובותינו האחרות). יתכן שלך, כאם ביתך, קשה למלא תפקיד זה, בשל מעורבותך ורגישותך הרבה כלפיה.

במידה ודאגתך נמשכת, מומלץ בהחלט להתייעץ עם גורמי רווחה שמטפלים בתחום אלימות בין-זוגית ולבחון ביחד איתם צעדים אפשריים נוספים.

בהצלחה,
פנינה
 
אודיה
15:47 10.04.15
מזה כמספר חודשים אני ובנותי עוברות מסכת התעללות מצד בעלי הכוללת הקנטות, איומים, והיום אף הרמת יד על בתי.
אתמול הביעה בתי מצוקה מהריבים הבלתי פוסקים בבית, החלטנו לעזוב את הבית, הגענו לאמי.
היום הלכה בתי הביתה להביא דברים מהבית, אביה כעס עליה, ואף סתר לה על פניה, היא הגיעה לאמי נסערת מאוד הסתגרה בשירותים ולא רצתה לשתף אותנו במה שקרה לה, לאחר שכנועים שיתפה אותנו.
אני חייבת עזרה, אני צריכה לדעת מה לעשות, אני צריכה עזרה רגשית כדי להתמודד עם המצב, אני רוצה להעניק לבנותי סביבה בטוחה ומוגנת. בבקשה תעזרו לי. בבקשה עוד היום.
אני חייבת לציין שעד עתה לא פניתי מפני שהיו מעורבים בעניין רב הקהילה שלנו שדווקא תמך בעזיבתי את הבית (זו לא הפעם הראשונה שעזבנו) והבטיח לעזור להתמודד עם הקושי. אך לצערי ניסיתי וזה לא עזר. אני נואשת מאוד, מרגישה בודדה מאוד ואמורה להתמודד עם משהו שלא מוכר לי.
בבקשה תעזרו לי.
 
מני מלכה  
17:58 10.04.15
אודיה שלום,

מומלץ שתפני בדחיפות למרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום מגורייך.

אם את מתגוררת ביישוב דתי, כדאי לבדוק האם יש מרכז המותאם לאוכלוסייה הדתית. למשל בירושלים יש מרכז שכזה.

במרכז תוכלי לקבל הכוונה והדרכה שאת כה זקוקה לה,

זה חשוב מאוד שתגיעי- כדאי שלא להישאר לבד!!!


מני
הבת שלי בת 20 יצאה עם בחור שלדעתי הוא בעייתי מאוד. והיא רוצה עכשיו לחזור אליו הוא קנאי ואובססיבי. הוא מהצפון ואנחנו במרכז. משכנע אותה לעזוב את הבית והמשפחה. הוא אומר לה פעם בחודש תבורי אותם. את יותר מידי דבוקה לאמא שלך. לא רוצה שתילמד כדי שלא תכיר אחרים. מנסה לנתק אותה מהחברות. רוצה שתתלבש צנוע אסור לה ללבוש סקיני. מתקשר המון וצריך לדעת כל רגע מה קורה ואוי ואבוי אם היא לא זמינה. לא מסכים שתלך לברים מפחיד אותה שיש סמים בכל מקום. הלכה להופעה של זמרת מפורסמת שהגיעה לארץ הוא התעצבן ואמר שרק סוטים הולכים ותיזהר. אסור לה לדבר עם בנים ואם לא עושה מה שהוא רוצה מתעצבן ומשפיל אותה. הוא גם שקרן. וזה רק על קצה של הקצה. מוכן כבר להתחתן. חוץ מזה יש עוד הרבה בעיות. הוא בטלן לא סיים בגרות ועוד. לא יכולה לפרט הכל באתר.הבת שלי תמימה וביישנית מתלהבת ומוחמאת. לא מקשיבה לנו. היא באה ממשפחה נורמטיבית גמרה בגרות מתכננת להמשיך ללמוד והוא יושב לה על הווריד. היא בשלב הזה ממש עיוורת אומרת שלא הכל מושלם אבל אוהבת אותו . שאלתי האם יש למישהו רעיון לאיזה גורם לפנות על מנת להסביר לה לשכנע אותה להתקדם הלאה. אני בטוחה שיש לו מעבר לכל הבעיות כל הסימנים לבחור מכה.
 
פנינה דובו  
15:34 07.04.15
ורד שלום,

נראה לי שהבת הצעירה שלך חווה בשלב הנוכחי את יחסו של החבר שלה כלפיה כעוטף, מחבק, שומר, אכפתי, דואג, נמצא תמיד - לא נוטש, כרוך אחריה, וכו' וכו' - כל מה שמתפרש אצלה כרגע כאהבה שלו אליה ומאד מחמיא לה. לכן גם ברור למה איננה נענית ולא תיענה להפצרותיך או להסברים להיפרד ממנו.

היא לא רואה את מה שאת רואה: קנאה אובססיבית, צורך בשליטה, הרחקתה מחברה ומשפחה, צמצום עולמה והגבלתו ועוד ועוד.

יתכן והיא חשה ומגלה (לראשונה?!) סוג של עצמאות, יכולת להתנגד ולבטא את עצמה, תחושת כח, מעין מרידה, צורך להבליט רצון משלה - גם אם אינם בוגרים ובשלים.

אני סבורה שדוקא לחץ שיופעל עליה להיפרד ממנו, יגביר את אחיזתה בו, כצעד נגדי, של גיבוש אישיות משלה. אולי דוקא אם תצליחו להבין אותה ולקבל את הצורך שלה, כמשהו זמני שעשוי לחלוף, אולי אז, בחלוף זמן נוסף, היא תבין את הדברים בעצמה ותוכל לסגת, מעמדה של כח ובהחלטה משל עצמה, ולא ממקום של כניעה ללחץ שהפעלתם עליה.

עדיף שמי שבקשר איתה יהיה סבלני, אוהד ותומך, כך שהיא תוכל להצטרף אליו ולא להתנגד. לך זה עלול להיות קשה, בשל קרבתך לביתך ורגישותך הרבה אליה. אם זה כך, נסי לרדת מהנושא ולמצוא נושאים משותפים אחרים ביניכן, שיחזקו את הקשר על דרך החיוב ולא השלילה.

במידה והתופעה שציינת מחמירה ומלווה סימני אלימות ברורים, מומלץ להתייעץ עם גורמי רווחה שמטפלים בתחום אלימות בין-זוגית ולבחון צעדים מעשיים יותר.

בהצלחה,
פנינה
גם אני כגברים רבים חפים משפע , הופללתי על ידי החברה האקסית איזו גרוזינית שבגדה בי לתקופה ארוכה עם מספר רב של גברים כשהייתי בעבודה !!!
כשגיליתי ב2014 – ניתקתי עימה את הקשר כשהיא מנסה כל הזמן לחזור אלי בשקרים ותחמונים אין סוף ... לאחר זמן מה , בינואר האחרון היא הלכה וניצלה את החוק הפמניסטי הישראלי והגישה2 תלונות שקריות במשטרת רמלה הידועה לשימצה על תקיפות פיזיות (דבר שלא היה ולא נברא) , והוכנסתי (גם זה במרמה על ידי המשטרת רמלה שקראו לי לבוא אחרי העבודה – באתי מרצון ולא ידעתי את מה שהם תיכננו לי) לכלא !!!
לאחר הכלא הגיעה מעצר בית (בקשה שהגיע באופן מפתיע מעורך דיני – כמובן שאין לי שום ידע בנושא) לחודשיים בעוד שהיא ממשיכה להשתרטלל עם גברים רבים יום-ביומו !!!
החברים ובני המשפחה המומים מהמקרה ולא מאמינים באיזו קלות תלונות שקר של אישה בישראל - יכולה להכניס גבר חף מפשע לסיחרור וסחבת של זמן לא מבוטל ... בעוד שהבוגדת צוחקת שם ויודעת כי הפלילה אותי בסיוע מערכת המשפט ומשטרת ישראל , כולם מהצד שלי מכירים את האקסית הגרוזינית הבוגדת אשר הייתה עימי למספר לא מעט שנים !
היום ב"יום האישה" , בעצת עורך הדין נאמר לי כי אחרי פגישתי עם עובדת הסוציאלית (כצפוי שגם תומכת בגירסת המתלוננת ואין לה בעיה בבגידות שלה) עלי להיות בהוסטל לגברים מכים באיזה חור רחוק למספר חודשים – סיפור של הכל מהכל (מחודש ינואר האחרון) לא פחות מ7 חודשים (ואפילו יותר) בלי אפשרות לעבוד ולשלם מזונות (לאישה קודמת לפני הבוגדת) !!!
שאלתי היא :
1.
האם עורך דיני יכל לבקש פחות זמן למעצר הבית (כלא + מעצר בית כחודשיים) ?
ראינו בדיון , כי התובעת המשטרתית והשופט אפילו לא התנגדו
עורך דין אחר אמר כי אם היה מבקש שבוע , והתובעת המשטרתית הייתה מבקשת שבועיים ... זה עדיין עדיף מאשר חודשיים
2.
אני מרגיש כאילו כל מערכת הישראלית נגדי רק בגלל תלונות שקריות של הבוגדת – ואף אחד בכלל לא שואל אותי אם זה נכון או לא .
יש לי הוכחות וראיות אשר סותר את כתבי האישום המנופחים של תובעי משטרת ישראל – מתי אוכל להציגם ?
האם אוכל לתבוע (אני יודע שזה סיכוי קלוש בגלל חוקי הפמניזם בישראל) את הבוגדת השקרנית + משטרת ישראל + עובדת הסוציאלית , ואת כל מערכת במשפט העקום והרקוב – על תלונות שווא ???
3.
אני משלם מזונות (לאישה קודמת לפני הבוגדת) – כרגע בגלל התלונות השקריות , שום כלום – אין לי גם אופציה לשלם מזונות כי חודשיים לא עבדתי ועכשיו לעוד מספר חודשים נכנס להוסטל לגברים מכים !?!
כן , גם אני לא מאמין שבישראל 2015 זה קורה ... איך אני מבקש לא לשלם מזונות או משהו כזה , בזמן שלא נותנים לי לעבוד ולנהל חיים נומארטיבים ???
4.
מתי אוכל להוכיח שאני מופלל ואוכל לחזור לחיים רגילים ???
שלום לך,

אכן תסבוכת גדולה.
אתה בטח לא תאהב את מה שאכתוב כאן, כי זה נוגד את כל מערכת הטיעונים שלך, ובעצם אתה נעול על טיעוניך ועל תפיסתך את הדברים, ולכן לא בטוח שתוכל להקשיב לדברי מעמדה זו שלך.
ובכל זאת -

ישנם מספר ארגונים שמסייעים לגברים במצבך (כתוב בגוגל עזרה לגברים ותמצא). אני מבינה שיש לך עורך דין (מנסנגוריה הציבורית?). היות וכך אני מניחה שלא תזכה לסיוע משפטי נוסף - הוא אמור לספק לך תשובות על השאלות המשפטיות שלך - אלא אם כן השאלות שלך דורשות התייחסות מיוחדת שעורך הדין לא מוסמך לתת. ישנם גם גופים מטעם לשכת עורכי הדין (גם תמצא בגוגל) שמסייעים במקרים מיוחדים. ברר אצלם.

בקשר להצעה שקיבלת לעבור תהליך בהוסטל לגברים אלימים: נכון שבטווח הקצר תיקלע לחובות נוספים, אבל בטווח הארוך יכול להיות שתצליח למצוא מענה לשאלות שאתה שואל ולא מוצא להן תשובות, ולחולל מפנה באופן בו מתנהלים חייך, כך שאולי השאלות הללו יהפכו למיותרות, ואתה תצליח לפתוח דף חדש בחייך. אתה בעיקר תכיר את עצמך הרבה יותר טוב ותלמד אלה דפוסים מכשילים אותך וגורמים לך להגיע למקומות כמו זה שאתה נמצא בו עכשיו, ומה אתה יכול וצריך לעשות כדי לעצור את זה כשזה מגיע.
בהוסטל לא יאשימו אותך. בהוסטל יבינו אותך ויעזרו לך לעזור לעצמך, להבין למה כל זה קורה לך. התהליך הוא לא קצר ובטוח שגם לא קל. ההצלחה תלויה בעיקר בך, כמה אתה רוצה בשינוי וכמה אתה מוכן להשקיע למענו. אתה באמת צריך לרצות ולהתאמץ מאד כדי שזה יקרה.

אני מציעה לך לקחת פסק זמן מהחיים ולהקדיש אותו כולו לך-עצמך. ראה את ההוסטל כהזדמנות וכמתנה שקיבלת. אם תצליח - אתה לוקח איתך בסיס לכל החיים, הרבה מעבר לתקופה קצרה.
האופציה האחרת היא להמשיך במלחמותיך נגד רבים "שאינם מבינים אותך", לאסוף עוד ועוד "אויבים שרוצים לפגוע בך" ולהתרחק עוד ועוד מ"החיים הרגילים" אליהם אתה שואף להגיע.

אני מאחלת לך בהצלחה!
פנינה
אני מודה לך על תשובתך .
אני מצרף אליך את הסרטון "המחודש" ועוד לפני זה סרטון ששלחתי באינטרנט - 21 אלף צפיות פלוס חושבים כמוני .
מצאתי את הסרטון ןשלחתי לכולם מאחר שהוא משקף בדיוק את מה שאני עברתי - מלבד את העובדה שהאקסית הבוגדת היא זו שבגדה בי ולא אני בה : היא גם בגדה בי וגם שלחה אותי לכלא על שקריה במשטרת רמלה .

אקח לתשומת ליבי את הערותיך , אולם אשמח שתצפי בסרטון ותנחי אותי היכן אפשר לתבוע בחזרה את המשטרה , הבוגדת , מעכרת המשפט הרקובה ... פשוט נעשה לי עוול - נפתח לי תיק פלילי הראשון בחיים על משהו שלא עשיתי !
אני עדיין כלוא , עברו חודשים ועדיין אף אחת או אחד במערכת הפמניסטי הרקוב לא שאל עדיין את עמדתי - שימי לב כל הקרקס מתבסס על צד של הבוגדת ללא כל ראיות .
אני לא מכירה אותך ואין לי שום עניין להזיק לך.

כתיבתך מאוד אלימה
שלום לך,

הפניתי אותך למספר מקומות. נסה אותם.

אני קולטת את תחושת הפגיעות שלך ובטוחה שכך אתה מרגיש. עם זאת אני עדיין סבורה שקיים איזה שהוא דפוס שמכשיל אותך ביחסיך עם בת זוג, בתפיסה שלך את הזוגיות ואת האשה. דפוסי מחשבה והתנהגות מוקנים לנו במהלך החיים (בעיקר בילדות) ופעמים רבות איננו מודעים להם. מסיבה זו איננו יכולים להבין מדוע אנחנו נפגעים וגם לא מזהים את המצבים בהם אנו פוגעים בזולת.
בלי מודעות לדפוסים האלה אי אפשר לחולל שינוי.
לכן אני מציעה לך לקחת את ההזדמנות שניתנה לך. באופן פרטי ואישי (מה שנקרא "טיפול") זה יעלה לך הרבה יותר. מה גם שהלימוד במסגרת קבוצתית, מונחית באופן מקצועי, ספציפית לנושא הזה, הוא הרבה יותר אפקטיבי.
לטווח ארוך אתה יכול לחסוך לך כך הרבה צרות בעתיד. וגם כסף.

בהצלחה,
פנינה
אני מנסה להגיע לחומר רלוונטי לנושא שבחרתי דרך הספרייה של המכללה ולא מוצאת.
כאן מצאתי מספר מאמרים אך השאלה היא אם אני יכולה להשתמש בהם לעבודה.
הם נחשבים מאמרים אקדמיים מחקריים(מקצועיים)
אם יש לכם מקורות שיקלו עליי. אני מודה תודה מראש.
 
ליאת
23:51 13.02.15
שלום רב, רציתי להציג את המצב ולבקש כל עזרה שהיא בדבר ההתנהלות שלי במצב שנקלעתי אליו.
אבא שלי מאז ומתמיד היה בן אדם אלים, מובטל,אלכוהוליסט ועם בעיות זעם חסרות שליטה. הוא היכה אותי ואת אחיי הגדולים בלי הפסקה בילדותנו, וגם כמובן את אימא שלי. כשהייתי בת שבע עמדתי מולו ואמרתי לו שאם הוא מעז להרים עליי יד עוד פעם אחת אני אתקשר למשטרה. הוא התייחס אליי בזלזול כי אמר שלא יאמינו לי כי אין עליי סימנים (הוא יודע להרביץ בצורה שלא משאירה צלקות/ שטפי דם). יחד עם זאת, מאז הוא לא הרים עליי יד והתחיל קצת לפחד ממני.
מאז עברו אי אלו שנים, עכשיו אני בת 26, אני והאחים שלי כבר יצאנו מהבית אבל אימא שלי ממשיכה לגור איתו. אימא שלי ואבא שלי שניהם בשנות השישים לחייהם, בזמן הזה אבא שלי כבר הספיק לעבור שני אירועים מוחיים וכמה התקפי לב. אני חשבתי לתומי שאחרי שהוא הפך להיות נכה הוא הפסיק עם האלימות הפיזית ושנשארה רק האלימות המילולית נגד אימא שלי. כשאני ואחים שלי בבית אנחנו יכולים עוד לשלוט ולעצור אותו אבל כשהם לבד בבית אני לא יודעת מה קורה. גם חלק מהדברים אימא שלי לא מספרת אז אין לי באמת תמונה מלאה לגבי זה.
היום הגעתי הבייתה וראיתי את אימא שלי עם קיבוע ליד. כששאלתי אותה מה קרה היא סיפרה לי שהוא הרביץ לה שוב והיא נפגעה ביד.היא פחדה ללכת לרופא ורק אחרי שלושה שבועות, כשהכאבים הפכו להיות בלתי נסבלים והיא לא ישנה מהם כמה לילות היא הלכה לרופא ומסתבר שהיא קרעה את הגיד ביד. כמובן שהיא שיקרה לרופא ואמרה לו שהיא נפלה במדרגות.
אמרתי לה לפנות למשטרה להגיש נגדו תלונה אבל היא מפחדת. הוא מתעלל בה נפשית בצורה בלתי נסבלת (את זה אני יודעת בוודאות. השפלות, קללות, צעקות והקנטות בלי הפסקה). הוא הפך את אימא שלי לעבד שלו והוא מפיל עליה כל מטלה אפשרית והיא מקיימת כי היא לא רוצה לעצבן אותו.
האחים שלי לא תומכים בהגשת תלונה במשטרה (לדעתי הם חיים בהכחשה) ואני ממש חוששת לחיים של אימא שלי. אבא שלי הוא שקרן פתולוגי והוא עושה רושם של בן אדם מסכן ואני מפחדת שלא יאמינו לי או לאימא שלי אם נפנה לרשויות.
אציין גם שלאימא שלי יש חשד לאלצהיימר והמצב שלה מדרדר. החשש שלי הוא שהיא תהיה חסרת אונים ולכודה איתו בבית כי כרגע אף אחד מהם לא עובד. אני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות.
מעולם לא הגשנו נגדו תלונה, אימא שלי עירבה עובדת סוציאלית בעניין כשאנחנו היינו ילדים קטנים אבל אחרי שגדלנו היא לא עידכנה אף גורם בשירותי הרווחה בנושא ככה אף אחד גם לא מכיר את המצב. אני ממש חוששת לחיים של אימא שלי ואני לא יודעת מה לעשות או לאן לפנות. אשמח לכל תגובה ולכל התייחסות כי אני פשוט לא שקטה כשאימא שלי עם הבן אדם הזה תחת קורת גג אחת.
 
פנינה דובו  
11:41 16.02.15
שלום ליאת,
אני חושבת שהמפתח לנסיון לפתור את הבעיה היום הוא בידיכם, הילדים, שהפכתם כבר לבוגרים. הוריכם מזדקנים ועליכם נופלת יותר ויותר אחריות לגורלם ולחייהם. קשה לי להאמין שהוריך יעשו שינוי ללא התערבותכם.

את צריכה להיות מאד ברורה עם אחיך ביחס להוריך. אם תתאחדו כל האחים ותגלו עמדה תקיפה ומעשים בצידה, אולי תצליחו להשפיע במשהו על הוריכם. אם שאר האחים לא יצטרפו אליך תחליטי אם את לוקחת עליך את האחריות ודרשי מהם שלפחות לא יתערבו.

בגדול המשמעות של לקיחת אחריות היא: א. לקבל החלטה על כך ב. לבצע.
בביצוע אני ממליצה לך, רצוי בשם או ביחד עם אחיך, לפנות לשרותי הרווחה, ליחידה לטיפול באלמות במשפחה (אם אחד מהוריך קשיש, הטיפול יעבור למחלקה לקשיש) ולהתייעץ איתם כיצד לפעול. אגב, אם אביך אלכוהוליסט, הוא יופנה בראש ובראשונה לטיפול בבעיה זו.

האפשרויות להתערבותכם הן שונות ומגוונות, הכל בהתאם לנתונים בשטח: החל מהצגת עמדה תקיפה לפני הוריכם לגבי החלטתכם להתערב בנושא האלימות בבית ולפעול להכחדתה, עבור לנתינת מחסה זמני לאימכם אצלכם בבית, ועד התערבות מעשית שלכם בכל ארוע וארוע, דהיינו פנייה למשטרה (הרחקה זמנית של הגורם האלים מהבית), או הוצאת צו הגנה בבית המשפט (שיכול להוביל להוצאת הגורם האלים מהבית למסגרת טיפולית), או סיוע להוצאת אמכם למעון לנשים מוכות.

לאחר התערבויות כאלה ואחרות, ניתן יהיה לשוב ולשקול את המצב מחדש ולראות לאן מתקדמים (חזרה לחים נורמליים, פרידה, גירושין וכו').

כמו שאת מבינה מדובר באחריות כבדה, שלא תאפשר יותר לעצום עיניים או לתת לבני משפחתך להכחיש את האלימות ממנה סובלת אימך. אסור לך לחשוש שלא יאמינו לך. זוהי חולשה שעליך להתגבר עליה. גורמי הרווחה יכולים לעזור גם לך כדי לחזק אותך בנקודה זו. ואולי בכלל מכאן את צריכה להתחיל.

אם יש לך את הכוחות - צאי לדרך, והיא ממש לא קלה. צר לי.

בהצלחה,
פנינה
 
אנונימית
18:30 26.01.15
אני בת 28, אם לילדה בת שנתיים, נמצאת בזוגיות 4שנים עם אבי הילדה.
היחסים שלנו מההתחלה לא התאימו, הוא היה ידיד של האקס שלי והיה מכר טוב עוד 4 שנים לפניי מימוש היחסים.
בשנה הראשונה כבר הספקנו לגור יחד ולנהל בית וחיים משותפים אך במהרה הבנו שאנחנו לא מתאימים- אני אישה עצמאית עפ דעות מחשבות ומוח וממש כיף בחברתי לפי מה שהבנתי עד היום, הוא לעומתי רוצה אישה שתהיה תחתיו ותקשיב לו ותהיה האישה שלו ( הגדרה שאני לא מבינה עד היום).
בזמן הפרידה גילינו שאני בהריון והוא שמח והתמלא באושר בעודי ממרמרת בבכי על מר גורלי וכבר עלתה בי ההחלטה לבצע הפלה. כמו שכבר הבנתן לא עשיתי כך. הוא הבטיח להיות שם תמיד ולהשתנות במחשבה ובכללי כדי להיות בעל ואבא. לא התחתנו כי חששתי כאילו ידעתי מה יקרה בעתיד.
הילדה נולדה, נסיכת חיי האושר שלי, הוא חזר להיות פחות מבין ופחות שם ופחות רגיש אליי והתחלתי להרגיש לחצים נפשיים כי הרגשתי פשוט שאני מתמודדת עם הכל לבד. הבלגתי על כך כי הבנתי שזה אצל כולם. במשך הזמן כשאני חושבת על זה אחורה תמיד הרגשתי את האלימות שמושרשת בו, הוא היה גורם לי להרגיש מושפלת ליד חברים טובים, היה עושה לי פרצופים לידם שגרמו לי להתרחק מכל אותם אנשים, עד היום אני מעדיפה להיפגש עם חברות וחברים בלעדיו כי לא נעים בחברתו. אני מוצאת את עצמי מנסה להסביר לאחרים את הדיבור שלו והכוונות שלו כאילו הוא לא מובן אבל האמת היא שהוא בלתי נסבל. והוא בשלו: ״מי שלא מתאים לו שיחתוך אין לי בעיה להישאר לבד״
אני מושפלת תמידית, הוא חושב שהוא יודע הכל ומבטל כל מה שמישהו יגיד, הוא מרים את הקול ואגרסיבי בדיבור שזה מרתיע, גורם לי להישמע טיפשה ולא מסב לי אושר.
קשה להגיע להבנות האלה אבל זה כך, לעולם לא הייתי מאוהבת או מאושרת איתו וזו אחת הסיבות העיקריות ללמה עדיין לא התחתנו.
הוא הטיל עליי את כל האחריות של הבית והילדה שכולל הכל וכשאני מבקשת עזרה הוא לא מבין עד שאני מתפוצצת וצועקת ואז יוצרת משלוותי וכאילו מוכיחה לו שהוא צודק.
בשנה האחרונה הכל החריף, אינני מרגישה משיכה מינית בגלל המצב הנפשי הירוד, ובגלל או בעיקר כי אינני מאושרת ואז גם על זה הוא מתלונן אז בחוסר טעם ובשביל סיפוק רגעי אני שוכבת איתו. הוא לא מלטף או מנשק או מחבק רק אחריי שאני בוכה אחרי תקופה שזה כואב לי שאני מקנאה בזוג נערים שמסתובב מחובק ברחוב.
אתמול הוא הרים עליי יד בפעם השלישית מול הילדה.
פעם ראשונה לפני שנה השתחרר לו בוקס ושפך עליי בקבוק מרכך כביסהשאיימתי שאזרוק עליו, אחריי יומיים, ביקשתי שיחזור והתעלמתי כי הייתי בטוחה שזו אשמתי כי יש לי יכולת לטרף אנשים, פעם שניה העיף לי את היד בחוזקה ממנו עד שעפתי על הדלת וזה שוב טוטא
אתמול הוא נכנס אל המטבח ותפס אותי בחיבוק על הצוואר עם טלטול מצד לצד, אתמול הבנתי שאני אישה מוכה.
מה מפה?
 
מני מלכה  
11:04 28.01.15
שלום לך,

ההבנה הזאת שלך היא רגע חשוב מאוד שכדאי לתרגם אותו לפעולה.

הרי לא כדאי שתמשיכי לסבול...

עלייך לפנות לעזרה. להגיע למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגורייך.

שם תזכי לעזרה בקצב שמותאם לך. גם רגשית וגם ביחס לפעולות שתוכלי לעשות לשם מימוש הזכויות שלך.


בהצלחה

מני

 
מילי
02:34 13.01.15
אני אשבור לך את העצמות
אני אהרוג אותך
את תמותי
 
פנינה דובו  
23:15 13.01.15
מלים חזקות.
לא סתם נאמרות.
אם בשיר ואם במציאות.

רוצה להוסיף?

פנינה
 
לא רלוונטי
11:35 08.01.15
שלום,
אני בחורה דתייה , נשואה + ילדים
מטופלת כבר כמה חודשים בטיפול מיני עקב קשיים במימוש זוגי שאנו סוחבים כבר מתחילת נישואינו. (עברתי טראומה כילדה שמקשה עליי בנושא, בעלי לא יודע )
יש לי בעל מקסים! עדין וחמוד, מתחשב, תומך ולא כופה שום דבר. עוזר לי בבית ועם הילדים, ומעודד אותי להתפתח ולהתקדם בחיים. והוא אבא נהדר!!!
בעלי לא מקנא לי כלל (גם אין לו עבור מה) . שנינו אנשים מופנמים וסגורים ללא חברויות משמעותיות פרט אחד לשני.
אך כעת שאלתי:
יש מספר התנהגויות אצל בעלי שהן קצת חריגות בעיניי:
לפני מספר שנים , גיליתי שבעלי צופה בפורנו, והתקיים ויכוח ביננו , במהלכו הסברתי שהדבר פוגע בי ולא נראה לי תקין (אנחנו גם דתיים). בעיצומו של הויכוח בעלי נטל סכין ואיים שאם אעזוב אותו הוא יתאבד. (כל הזמן טוען שאינו מאמין בגירושים)
הוא מסרב שנפריד חשבונות (למרות שמעולם לא סירב לבקשה כספית שלי, אבל אני גם לא טיפוס שדורש) (שאלתי אותו פעם ללא כל סיבה, פשוט דיברנו על הנושא כדיון)
בנוסף, בכל פעם שהוא נוהג, הוא מתחיל להתעצבן ולקלל. וכשאנחנו רבים, הוא פתאם מתחיל לצרוח ללא סיבה מוצדקת (לא צעקות רגילות) ולעיתים זורק דברים או מכה בקיר, או אוחז בי בחוזקה.וגם כשהוא מתעצבן על הילדים, הוא מסוגל לאחוז בהם בחוזקה , בצורה מכאיבה. והם פשוט נאלמים וחוטפים הלם.
הוא גם טיפוס מאוד לחוץ , מתקשה להתמודד עם משברים,
אני לא יודעת איך להתמודד עם ההתנהגות הזו שלו. ופשוט מתחילה לצחוק, והוא עוד יותר מתעצבן.
בסוף הוא נרגע, ולפעמים מתנצל. אך מדי פעם מטיח בי שזו אשמתי ואני מעצבנת אותו ודוחקת אותו לקצה.
גם אני טיפוס שכועס לפעמים, ובאופן כללי הבעיה שלנו גורמת לנו לתיסכול וזו בעיה שנובעת ממני. אך אני לעולם לא זורקת חפצים, או מקללת תוך כדי ויכוח. ולא מאבדת עשתונות.
כעת, בעלי הצטרף לטיפול באופן מאוד נוכח ופעיל. יש לו הרבה מרץ שהבעיה שלנו תיפתר, והמטפלת מתרשמת ממנו ומדגישה עד כמה הזוגיות שלנו היא חזקה (והיא אכן כזו). אבל, אני מאוד מתקשה לשתף אותו בבעיות האישיות שלי ולקיים איתו יחסים בצורה תקינה שהוא מתנהג כך. ובמילא נושא של יחסי מין קשה עבורי.
האם כדאי להעלות בפנייה את הנושא? האם זה יכול לפגוע בנו? (אולי היא תדווח למישהו) הוא באמת בעל טוב ומקסים, ואני אוהבת אותו מאוד!!
מה אפשר לעשות?
אשמח לתשובה!
תודב רבה
 
שים
14:21 12.01.15
חח דתיים חוליי נפש זה ידוע.
את צריכה פסיכיאטר וגם הוא
 
פנינה דובו  
23:11 13.01.15
שלום לך,

כל מה שאת אומרת רלוונטי. מה שמצטייר הוא שגם את וגם בעלך א. שונים אחד מהשני (וזה אך טבעי), ב. לכל אחד מכם צדדים כאלה ואחרים ("טובים" ו"רעים").
מה ששניכם צריכים ללמוד זה להכיר בכך וללמוד לכבד האחד את השני. יכול להיות שאז האלימות תפחת. ואם לא, ישנן דרכים להתמודד עם אלימות, אבל יתכן שתוכלו להגיע להבנות בלא צורך בהן.
נושא יחסי המין הוא רגיש במיוחד (ולא רק אצלכם). כדאי בוודאי לדבר גם עליו, אבל בשביל זה את צריכה להרגיש בטוחה הן עם המטפל/ת והן עם בעלך. לא ברור לי איך טיפול בבעיה זו יכול לפגוע בכם. בכל מקרה את יכולה לבדוק איתם, עוד לפני שאת פותחת את הנושא, כיצד ניתן לשמור אותו חסוי ולבסס אותו על אמון הדדי ביניכם.

ב ה צ ל ח ה!
פנינה
 
נעמי
00:40 07.01.15
שנים שאני סובלת מאח אלים, בילדות זאת הייתה בעיקר אלימות פיזית, ולא רק לי, לכל האחים שלי. היום הוא אלים בעיקר מילולית, הוא מאיים עליי הרבה ומתנהג באלימות כלפי הדברים האישיים שלי. אה, כן, הוא גם גונב לי, לאחים שלי ולהורים שלי כסף. הוא לא בן 14, הוא בן 24. כן, הזוי לגמרי...
העניין הוא שהנושא הזה הוא לא נושא מוכר ומדובר בחברה, ואין שום פיתרון ברשת לאח אלים.
לפעמים בלילה, כשאני חושבת על המשפחה שלי ומדמיינת מצב שבו מבקשים ממני לוותר על אחד מבני המשפחה שלי, אני לא חושבת פעמיים וישר יודעת שהוא הראשון שהייתי מוותרת על קיומו ומיד.
אף אחד לא רואה את מה שקורה איתו בבית, בחוץ הוא משדר משהו אחר לגמרי, בחור טוב שמוכן לעזור לכל מי שצריך.
הבעיה העיקרית היא שהוא עצמו חושב שהוא הכי בסדר בעולם, ושכולנו טועים ושקרנים. הוא משכנע את עצמו שכל מה שקרה לא באמת קרה. וזאת הבעיה הכי גדולה.
אין לי פרטיות,אין לי חיים נורמאלים (ככל שניתן) ואין לי ביטחון. אני לא יודעת מתי יגיע רגע השבר, או שהוא יפגע בי עד לאובדן, או שאני כבר לא אחזיק מעמד...
 
פנינה דובו  
23:29 11.01.15
נעמי שלום,
לא כתבת בת כמה את וזה חשוב. אם את קטינה, מצופה מהוריך שיעזרו לך ולאחיך להתמודד עם הבעיה ואת יכולה גם לשתף ולהיעזר בגורמי חינוך במסגרתם את לומדת. אם אינך קטינה, אני מציעה לך לפנות למרכז למניעת אלימות במשפחה באזור מגוריך, השייך לשרותי הרווחה, במטרה ללמוד את הנושא היטב ולמצוא את הפתרונות המתאימים.
לא ברור לי מאיזו אלימות את סובלת היום, אבל לפי דבריך היא לא גלויה לפני אחרים ובעיקר היא נשמעת כמסוכנת, מעבר למצוקה הגדולה והמתמשכת המשפיעה על חייך. שוב, אם אינך קטינה, את יכולה להגיש תלונה במשטרה, ואולי אף לעזוב את הבית ולהוציא צו הגנה שימנע ממנו להתקרב אליך. אבל על כל אלה כדאי לך להתייעץ לפני כן, כי לבד קשה לקבל החלטות כאלה.

בהצלחה לך,
פנינה
 
מיואשת
00:53 03.01.15
היום הוא אמר לילדים שידעו שיש להם אבא רע ואמא מטומטמת .
איך אחרי זה אני עוד צריכה להמשיך כרגיל ? לשבת בארוחה משפחתית ? להיכנס איתו לאותה המיטה ?
 
מיואשת
23:27 29.12.14
11 שנים של נישואים. והצרחות לא פוסקות. הילדים כבר מבינים ומבקשים שנפסיק לצעוק. שומעים שאבא אומר לאמא "לכי תזדייני" , שןמעים את אמא עונה אתה מקרה אהוד, גרוע כמו אבא שלך ועוד... המריבות נמשכות כבר שבוע .... בטח ימשכו עד עוד שבועיים .... ואז רוגע ... ירח דבש , חודש של שקט, של מילים יפות , תמיכה ותקווה . ואז כך פתאום, בלי שום טריגר ברור , הכל מתהפך ושוב ... צרחות, עלבונות .
אלוהים למה אני עוד כאן ? אני צריכה כח לצאת מהגיהנום הזה. ה צ י ל ו
 
מירב
23:28 19.12.14
נ
לאמא שלי אני לא יודעת למה את לא מבינה אותי אף פעם ועוזרת לי שגרתי איתך את צעקת עליי שיצאתי לבלות ואת לא הבנת שאני בסך הכל בת 25 וחזרתי מאוחר וקיללת כל הזמן שאני מטומטמת וחולת נפש שאני מבזבזת לך תמים והחשמל ותאוכל ושאני ילך לגור לבד ואז התחתנתי מהר כדי לא להיות לבד כמו שרצית אבל עכשיו אני סובלת חיה כמו משרתת של בעל שלא שולט בעצמו שפחת מין ושפחת כסף שסובלת מאלימות מהתעללות נפשית מהכאות מסטירות ממשיכות בשיער מדחיפות מקללות והשפלות מחניקות ואיומים מהבעל כל שבוע ואת רואה את כל זה ולא עושה כלום ועוד אומרת לי לחזור הביתה אליו שאני באה לבקר אותך תוך חצי שעה את מכינה לי דברים ואוכל ומלווה אותי אם לוסיה לתחנה ואומרת לי בכל פעם ולהיות אדון לעצמי אבל שולחת אותי הישר לגיהנום בלי רחמים את רעה מרשעת בגלל זה אני בקושי מדברת אם אף אחד שאח שלי הדרדר אם עבריינים עשית שמיניות באוויר והצלת אותו ואותי את משאירה לבד לסבול גם ככה בעלי אומר שאת שונאת אותי ושאת לא תקבלי אותי כי את אוהבת רק את אושרי וזה נכון את אושרי הצלת ואותי השארת לבד להתמודד בחרא של עצמי בבכי בצעקות בטיפולי פוריות אני בכלל לא רוצה בתת מודע ילדים במצב כזה אני בת להורים גרושים שהתגרשו בגלל אלימות במשפחה וזה החיים שלי כיום! אני בטוחה שאם אבא היה חי הוא היה מציל אותי ולא היה נותן לי לעשות טעויות ועוזר לי ותומך ולא מקלל אותי כמו שאת כל פעם מקללת ומשפילה אותי בכל הזדמנות אז הנה עכשיו אין לך חשמל ומים וחובות ואת חיה לבד כמו שרצית ואותי זרקת לאשפתות לגיהנום אם משוגע אבל תזכרי שאבא יעקוב רואה הכל וכועס עלייך שכל פעם שאני באה לבקר אותך את מדברת איתי יפה מארחת ואז ומסדרת לי אוכל ומלווה אותי חזרה לגיהנום אלוהים אני שותקת ולא מספרת כלום מפחד מבושה החברות כולם אף אחד לא יודע מה קורה לי באמת אף אחד כלפיי חוץ מנסה לטשטש ... עצוב מאוד 9 חודשים של נישואים לא קלים בכלל
אנא צפו והעבירו הלאה
שבוע טוב לכולם
 
דניאל
23:40 02.12.14
אני בת 20, קשר ראשון שלי עם מישהו בן 22.
לפני חודש וחצי הסתיים הקשר אחרי כמעט חצי שנה שהיינו ביחד.
יש לי בעיות נפשיות עוד משנים קודם, התקפי חרדה, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית וכו'..
אבל בזמן הקשר איתו הכל החמיר והחמיר. לא קישרתי את זה אליו, לא הבנתי מה קורה לי, התפטרתי מעבודה חשובה (סייעת לילד אוטיסט), ניתקתי קשרים עם אנשים, פגעתי בעצמי המון וכו'..
הפרידה הייתה על רקע זה שקשה לו עם המצב הנפשי שלי, הוא בן אדם מאוד רגיש ודואג (טבעוני שמאלני שמגדיר עצמו כפמניסט אפילו).
היום אני מבינה כמה הקשר הזה היה חולה, הרסני ופוגע וכמה שהוא בן אדם אלים במסווה של אדם רגיש ומסכן.
הוא היה דורש ממני להיות איתו כל הזמן, וכועס עליי ומתאכזב כשהייתי רוצה לעשות משהו אחר,אפילו היה כועס אם לא הייתי מחבקת אותו כל הלילה (אפילו שאמרתי לו שנוח לי ואני לא יכולה לישון ככה) אז הייתי פשוט ערה רוב הלילות אצלו כי פחדתי שיכעס ויגיד שאני לא נמשכת אליו, היה מקטלג אותי כחולה ומסכנה שצריכה אשפוז, מתלונן כל הזמן על כולם ונע בין מצבי רוח קיצוניים, היה יורד על המשפחה שלי כל הזמן וגורם לי ממש לשנוא אותם. מעבר לזה היו פעמיים שבהם היו לי התקפי חרדה לידו והוא הגיב באלימות מתוך התסכול שלא נרגעתי, הוא ניער אותי, עיקם לי חזק מאוד את שני הידיים וכשאמרתי לו שכואב לי הוא ענה "חבל".
פעם אחת התעצבן שירדתי על עצמי ונתן לי סטירה קטנה.
והייתה פעם שלא היה לי מצב רוח כשהייתי אצלו והוא נגע בי כי חשב שזה יעודד אותי, ביקשתי ממנו שיפסיק ודחפתי לו את היד והוא התעקש להמשיך והפעיל כוח והתנגד והמשיך לגעת בי במשך כמה דקות עד שהוא קלט שזה לא בסדר והתנצל.
באותה תקופה לא ראיתי מה הוא עושה, לפעמים כן קלטתי ואז סיפרתי לעצמי סיפורים שהוא בסה"כ דואג ומתוסכל ושזו אשמתי שגרמתי לו לפגוע בי כי תסכלתי אותו.
רק ממש בשבועיים האחרונים התחברו לי כל הנקודות ונזכרתי בהמון דברים וקלטתי מה הוא עשה לי.
זה מציק לי נורא, אני מלאה ברגשות ומחשבות - כועסת על עצמי שאפשרתי לזה לקרות, כועסת עליו שהוא עשה את זה אבל מצד שני מרחמת עליו מאוד, פגועה מ"חברה" שיודעת מה הוא עשה לי וממשיכה להיות איתו בקשר ולתמוך בו כי "קשה לו".
זה מעסיק אותי כל היום, אני לא מרגישה שזה יושב אצלי כטראומה כי לא קשה לי לדבר על זה ואני אפילו מרגישה איזשהו דחף לספר את זה ולדבר על זה. אבל הדיבור על זה לא עוזר, זה ממשיך להטריד אותי ויש לי רגעים שאני בוכה בגלל זה ומרגישה נורא מתוסכלת וכעוסה. :\
 
פנינה דובו  
22:50 03.12.14
שלום דניאל,
אני מאד מבינה אותך.
אני מתארת לעצמי שאת כבר מטופלת בבעיות הנפשיות עליהן דיברת. ברווחה לא ממהרים להתחיל טיפול נוסף, במקרה כמו שלך, לפני שבודקים ומתאמים עם מי שמטפל בך את תהליך הטיפול.
לכן אני מציעה לך לפנות למרכז טיפול באלימות במקום מגוריך, אולי לאחר שתתייעצי עם מי שמטפל בך (בהנחה שיש כזה).
היות ואת נראית לי פתוחה למדי בקשר למה שאת עוברת, אני חושבת שלא צריכה להיות בעיה לעשות את התיאום הזה בין הגורמים המטפלים, לאחר שתשתפי אותם במידע הדרוש.
מהתיאורים שתיארת אין ספק שחווית אלימות מצד בן זוגך. גם מה שאת עוברת לאחר הפרידה ממנו מוכר ויכול לאפיין קשר בעייתי כזה, ואת בהחלט זקוקה לעזרה.
אם זה מה שמתאים לך, ואינך מכירה את המקום בו מטפלים בבעיית אלימות בין-זוגית, פני ללשכה לשרותים חברתיים באזור מגוריך ובקשי שיפנו אותך למי שעוסק אצלם ב"אלימות במשפחה". או - שתתייעצי עם גורם טיפולי שאת מכירה והוא יוכל להפנותך לשם.

שיהיה לך טוב ובהצלחה!
פנינה
 
עדי
08:35 24.11.14
בוקר טוב,
לצורך עבודת סמינר אני מחפשת מישהי ממרכז הארץ נפגעת אלימות שמוכנה לשבת איתי לשיחה אנונימית.
 
פנינה דובו  
19:21 26.11.14
שלום עדי,

אני מציעה לך לפנות לאחד מהמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, השייכים ללשכות לשרותים החברתיים ונמצאים בכל אזור בארץ.

פנינה
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  32  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
אלימות במשפחה   תקיפה מינית   גילוי עריות   צו הרחקה   הורים מכים   אלימות נגד נשים   נשים מוכות   התעללות בילדים   מכות בישבן
RSS RSS פורום אלימות במשפחה