בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום אלימות במשפחה

פורום אלימות במשפחה הוא המקום שלכם להתייעץ לגבי אלימות במשפחה, פורום אלימות במשפחה יעסוק בגילוי עריות, נשים מוכות, תקיפה מינית במשפחה, צו הרחקה, אלימות מינית, אלימות בזוגיות, התעללות בילדים, אלימות נגד נשים, מקלט לנשים מוכות ועוד
מנהלי פורום אלימות במשפחה:
מני מלכה
לפרטים נוספים
פנינה דובו
לפרטים נוספים
 
דני
09:56 20.10.14
משאני קטנה אח שלי היה מרביץ לי מכות, חניקות, נועל אותי בחדר או בשירותים שעות, תולה אותי בחבלים של הכביסה כל מיני דברים. הוא גם היה נוגע בי באופן.... הייתי הולכת לישון בלילה ולא הייתי יודעת מה ייכנס בו אז פשוט לא הייתי ישנה (עד היום קשה לי לישון ואני קופצת מכל רעש קטן)
אח"כ גדלנו ויצאנו לפנימיות (יש לנו רק אמא) ופשוט לא באתי שבתות חופשה הביתה כי אם כן הוא היה ממשיך וגם יורד עלי ומשפיל אותי. עכשיו גדלנו עוד ופתאום הוא השתנה לגמרי!!! הוא קונה לי דברים הוא אוהב אותי באמת וגם אני אוהבת אותו, אבל אני עדיין לא מצליחה לשכוח את כל מה שהוא עשה וזה יוצר קונפליקט. ואם אני מזכירה את זה אז המשפחה שלי מבטלת את מה שאני אומרת ואומרים לי שטויות זה לא היה כל כך נורא הוא האח הכי טוב שלך תראי איך הוא מפרגן לך... והוא באמת. אבל אני מרגישה אולי דמיינתי דברים או שאני ממציאה? אבל יש לי עוד סימנים על הגוף ויומנים מהתקופה אז איך זה יכול להיות שאני ממציאה? והמשפחה שלי בזה לזה אז אני מרגישה דפוק עם עצמי אולי אני לא בסדר שאני מייחסת לזה יותר מדי חשיבות? אולי כל האחים רבים ככה ורק אני כזאת רגישה? ומה אני עושה עם זה שהוא השתנה? כולם מעריצים אתו אני לא יכולה לכעוס עליו כי הוא כזה טוב.
 
דני
13:43 20.10.14
לשאר האחיות הוא לא היה עושה את זה אולי כי הן גדולות ממנו וגם לאח הקטן שלנו
בבניין שלי גרים זוג עם ילדה בגיל יסודי. יש לי סיבות טובות לחשוב שמדובר במשפחה אלימה. לא אחת הייתי עדה לקללות, הצעקות שבוקעות מהבית מדברות בעד עצמן, ופעם אחת האמא משכה לה בשיער בכוח לנגד עיניי.
כמובן חשוב לי שלא לתת לזה לקרות ולהעלים עין. אבל אני באמת לא יודעת איך, ולכן אני פונה אליכם.
לפני מספר שנים שוטרים דפקו בדלת של קרובה שלי, הם קיבלו דיווח שהיא מכה את בנה ובאו לבדוק מה המצב בבית. כמובן שזה היה שקר שנולד מסכסוך שכנים, אבל המקרה הזה יצר בה טראומה קשה, ואני מאוד חוששת ליצור מצב כזה אצלם. אפילו במידה וזה כן היה נכון ברור לי שהמשטרה פעלה כאן באופן פשוט טיפשי ולא מקצועי.
האם מוכר לכם ארגון או גוף שמטרתו לתת מענה לכך בצורה מקצועית ונכונה? תדעו להגיד לי "מה הדרך הנכונה" שלהם לטפל בזה? אני מדגישה שמדובר רק בחשדות ואנחנו לא בטוחים שהיא מוכה, תמיד יכול להיות שזו סתם ילדה מרדנית שצועקת הרבה.
חשוב לי מאוד לדעת שאני פונה לאנשי מקצוע עם רגישות והבנה נכונה של המצב, בניגוד לשוטר שאין לו הכלים המקצועיים לגשת אל המשפחה הזאת בצורה נכונה.

בבקשה עזרו לי לעזור לילדה הזאת.
תודה מראש!


שלום לך,

ניתן לפנות באופן אנונימי לאחד הגופים שמופיעים בהמשך.

חשוב, כדי למנוע טיפול לא הוגן, בעת העברת המידע, להבחין בין מידע אובייקטיבי לסובייקטיבי. להיצמד ככל שניתן לתיאור אמין ולא להסקת מסקנות.

מני


-800-220000 אלימות במשפחה


1-800-223966 אל"י – אגודה להגנת הילד


02-5639191 המועצה לשלום הילד

ולדווח בהקדם ..אם מול העיניים שלך נמשכו שערות מאחורי הדלת קורים דברים הרבה יותר גרועים ואת שמעת את זה ..אני לא מבין איך את לא מתערבת ועוצרת פיסית את האירועים ...מותר לך ...את אפילו מחוייבת .
הנשמה של הילדה הזו נקרעת מול עינייך עזבי תוירטואליות ועשי משהו ,אני חושב שאני הייתי בוחר בלהחזיק את האמא גם מהשיער אבל יש לי בעיה עם אלימות לחלש ממני , אני אבחר בהלרתיע , האישה תרגע , הילדה תבין שזה אסור איך שמתנהגים אליה ,תתחיל לאט לחשוב שונה,תפתח לעזרה .
תנסי להבין היכן היא לומדת ולדבר עם המנהלת לדווח , ממכתב בתיבת דואר יהיו לך את רב הפרטים שתצטרכי (לא לקחת משהו חשוב) .
את מצילה אותה ואת הצאצאים שלה , הדברים האלה מסריחים מהיסוד , בבית זה גיהנום שאת לא יכולה לתאר על לעצמך ,אם לא עברת .
עשי משהו מהר ..בבקשה...תודה ...סליחה .
 
שירה
13:01 16.08.14
שלום לכולם. אני נשואה לגבר אלים. אנחנו נשואים כשנתיים ויש לנו תינוק משותף בן 8 חודשים ויחד איתנו מתגורר הבן שלי מהישואים ראשונים בן 6. אני ובעלי לא מסתדרים על רשע הילס שלו להן שלי שהוא עלד היפראקטיבי עם בעיות התנהגות. בעלימלא מבין את המושג בעיות קשב וריכוז ובעינייו הבעיה היא חינוך ומנסה לחנך את הילד בדרך נוקשה. לי קשה לראות דברים כאלה ולכן כל הזמן אנחנו מסתכסכים. 90 אחוז מהועכוחים שלנו מתחילים מכאן. בפעם הראשונה בעלי תקף אותי פיזית כשהייתי בהריון בחודש שידי. הוא היכה אותי בפנים וגרם לי לחבלות מעל העין. בבית חולים מסרתי שהחלקתי ונחבלתי מהאסלה בשרותים. אושפזתי ליומיים להשגחה.זה קרה עוד שלושה פעמים במהלכם הוא הרים יד סחב לי בשיער דחף סטר לי בפנים ופעם אחת ניסה לחנוק. לצערי הוא כם לא כל כך נמנע מלעשות את זה ליד הילדים. לא אכפת לו שהם נחשפים. כרגע בעלי נמצא בבית סוהר על עבירה שלא קשורה לאלימות והוא משתחרר עוד חודש. לפני כשבועיים רבנו בטלפון והוא איים עליי ברצח ובחטיפת הבן המשותף שלנו כשאמרתי לו שנעמס לי ואני רוצה להתגרש. אני מבינה שזה מעצבים אבל בין היתר מבינה גם את הסכנה שזה עלול לקרות באמת. כמו שהוא איים באלימות והגשים את מילתו בסוף.
פניתי למרכז לאלימות במשפחה ומשם הופנתי לרווחה שכרגע בחופשה. סיכמנו שאני עוברת למקלט. בזמן הזה שהרווחה בחופש בעלי הבין את כוונותיי ושלי את חבריו לפנ שיעשו לי שטיפת מוח שדי עזרה לו. נירגעתי קצת. בין היתר בעלי עובר טיפול לשליטה בכיסים בבית סוהר. אני לא בטוחה כמה זה יעזור לו בחייו איתי. אני מאמינה שהאלימות תחזור בגדול באיזשהו שלב בחיים. אני נורא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. מצד אחד בעלי נהיה מאוד נחמד בטלפון עם המון כוונות לשקם את הזוגיוץ ומבטיח להשתנות. מצד שני אני חוששת ולא מאמינה שזה יהיה לצמיתות אלא רק לתקופה ראשונית ואז האלימות תחזור. אני מבינה גם שהיום יש לי אפשרות לברוח כי הוא לא פה וכשיהיה מחוץ לכלא זה יהיה יותר קשה.
אחת הסיבות הגדולות לזה שאני לא רוצה לעבור לנקלט זה שאני לא רוצה שהוריי ידעו. יש לי יחסים מאוד מסובכים מבחינה נפשית עם הוריי. אנחנו מגברים ונפגשים אבל הם מאוד שפטו אותי כל חיי על בחירותיי בחיים וכל הזמן מזכירים לי את הטעויות שלי. רק בגללם אני מסוגלת לרדת לכדורים פסיכיאטריים. הפחד הזה לאכזב אותם שוב ..
לפי הבנתי במקלט מנתקים טותי מהכל. לוקחים טלפון לתקופה לא ידועה,וזה דבר שמלחיץ אותי גם. לא להיות מקושרת עם המשפחה..מעבר לזה יש לי רכוש בבית ואין לי איפה לאחסן.. אני אמורה לוותר עליו?
מה לעשות? להאמין לבעל? ללכת עד הסוף עם הרווחה ולהתרחק מהבית? להתגרש? הרי אני לא מאמינה שבעלי ישתנה לאורך זמן.. תעזרו לי בבקשה. מי שיש לה נסיון עם המקלט תספרו לי מה הולך שם. איך מקבלים אותנו שם.
 
פנינה דובו  
16:13 16.08.14
שלום שירה,
מתוך מה שאת כותבת אני מסכימה שהמקום שיעזור לך יותר מכל הוא המקלט.
א. משום שאין לך מקורות תמיכה שיכולים מאד לעזור. יחסיך עם המשפחה שלך אפילו מקשים עליך עוד יותר.
ב. את עלולה להיות מושפעת מדי מדברי בעלך (וחבריו), היות ועוד לא פיתחת מספיק את היכולת להציב מולו עמדה מגובשת משלך.
ג. בעלך אלים ומסוכן, לך ולילדיך. טיפול שליטה בכעסים הוא טיפול ארוך והוא נבחן במעשים, לא רק במלים (בטלפון). באמת מוקדם לדעת כיצד יעבור שינוי.

אני חושבת שמה שאת צריכה עכשיו זה הכנה טובה לקראת יציאתך למקלט. את צריכה להיות משוכנעת ביציאתך למקלט, כדי שגם את תצליחי לעבור את התהליך שאת זקוקה לו. את, ביחד עם ילדיך.

המקלט הוא מקום בו הדברים מתרחשים באינטנסיביות רבה. זה לא מקום קל. יש לזכור שמגיעים אליו נשים עם ילדים במצב משבר והרבה לחץ. יחד עם זאת, שם את מוגנת (פיסית, החיים שלך ושל ילדיך!), כך שאת יכולה להתפנות יותר לעצמך ולבדוק איך הגעת למה שהגעת ואיך את רוצה להמשיך את חייך.

במקלט ישנו צוות מיומן שיעזור לך, ככל שתרצי ותתני לעצמך להיעזר. בלי שיתוף פעולה שלך זה לא ילך.

זו הזדמנות מצויינת לעשות שינוי אמיתי, ובתנאי שתתני את כולך למטרה זו.
אני ממליצה.

שיהיה לך בהצלחה,
פנינה
 
פנינה דובו  
16:14 16.08.14
עוד משהו. תנצלי את זה שבעלך מחוץ לבית. אל תחכי עד שיחזר.
ללכת עד הסוף עם הרווחה ולהתרחק מהבית, להתגרש !!!!
הוא עובד עלייך ...מושך זמן עד שיצא ...על זה שעשית לו את זה באירוע הבא הוא יוציא עלייך גם את העצבים של זה ...הוא לא שוכח ...הוא מהסוג המסריח .
מחובתך לספק לילדייך ולעצמך סביבה נעימה בטוחה , סביבה שבא לא חיים בפחד ואין איום שמרחם מעל הראש .
זהב גם עיניין של זמן עד שהוא יתחיל עם הילדים ...הוא מחפש על מה להוציא תסכולים ...הוא סתום ...הו אלא מבין את זה בכלל ...סתם מתנהג ללא מעצורים .
אל תיהי השק חבטות שלו אני גם בטוח שיש הרבה שלא פרטת ושזה הרבה יותר חמור מהתיאור שבחרת לתת, יכול גם מאוד להיות שאת באמת לא מודעת לחומרת המצב , אם את במתלבטת בכלל , כי נשמע שאת אישה אינטיליגנטית שעברה טרור על יידי הפחדה ואלימות ונוקשות ..החיי במחיצתו נוקשים הוא טיפוס קשה...לא מפותח ...לא מבין מה זה קשב וריכוז..וגם לא יהיו מריבות על זה..הוא ימצא דברים אחרים בשביל לחבוט ולהרגיש תהרגשה של השליטה על ידי פחד ...הוא מכור לזה ...הוא חולני.
קחי קצת אומץ ....קחי קצת שליטה....
תעשי סדר בחיים שלך..
כשרוצים לא חסר למי לפנות ...את לא במצב נפשי בכלל של להחליט עברת שטיפות מח ..תברחי הוא נשמע טיפוס אלים ופרמיטבי שכלא לא מפחיד אותו ...אלה מגיעים רחוק .
ליבי איתך .. וכולי תקווה שתעשי את ההחלטות הנכונות לך .
 
אנה
20:08 02.05.14
שלום אני כבר לא יודעת מה לעשות אני עייפה מותשת ואבודה
אני נמצאת עם בן זוגי כבר 3שנים יש לנו 2 ילדיםחווה ממנו אלימות נפשית קשה
אומר דבריים אכזריים. .אם ילדים הוא אבא הכי טוב בעולם
אחרי כמה זמן כיאלו כלום
כול הזמן מאיימת בעזיבה..
אני לא תלויה בו כלכלית ואני לא יודעת למה אני לא הולכת זה עוד יותר מאייש שאני לא יודעת לעמוד על שלי נמאס ללכת לישון ולבכות לכרית שהוא לא ידע שנשברתי שנפגעתי שאני חלשה..
מהיום להיום התסכול הופך ליאוש
אין ביננו יחסים כי אני לא מוסגלת אני נגעלת מרגישה כמו באונס גם שהוא לא עושה שום דבר בכוח אחרי כול המילים הקשות וקללות לא מצליחה..
אני יושבת חושבת ומנסה להבין איך הבן אדם שאני הכי אוהבת כול כך פוגע..
סליחה על אורך הייתי חייבת להוציא קצת
 
פנינה דובו  
14:58 03.05.14
שלום דניאלה,
במקום לנסות ולהבין אותו, תתחילי קודם מלהבין את עצמך ותנסי למצוא תשובה לשאלה מדוע את נשארת לחיות במחיצת איש שפוגע בך.
מזלך שפר עליך שאת לא תלויה בו כלכלית. פעמים רבות זה מה שמרתיע נשים להיפרד מבני זוגן האלים.
(אבל כפי שאנחנו תמיד אומרים, העניין הכלכלי הוא משני. כאשר האשה מוכנה נפשית להיפרד, לקחת את מלוא האחריות לעצמה ולגורלה, לסמוך על עצמה ולתת לעצמה את הזכות להחליט על חייה - על אף הקשיים - גם המצב הכלכלי לא ימנע זאת ממנה).

אם לא תביני מהו הקושי הנפשי שעוצר מבעדך לעשות זאת - יהיה עליך קשה להיפרד. תחילה עלייך להיות מסוגלת לקבל החלטה שאת באמת רצה להיפרד. אולי את עוד לא שם. וייתכן גם שעדיין ניתן לטפל בבעיה, ואתם לא חייבים להיפרד.

בשביל שתצליחי לגבש עמדה כלשהי, חשוב שתגיעי למקום הנכון שיוכל לעזור לך ולבעלך. אגב, אם בעלך לא יהיה מוכן להיכנס גם הוא לתהליך טיפולי - הסיכויים להבראה נמוכים יותר. זה ברור, אבל עדיין שווה לנסות גם בלעדיו. יתכן שיצטרף מאוחר יותר.

ואם את קוראת אותנו, את כבר יודעת לאן לפנות: מרכזי לטפול ומניעת אלימות, במסגרת שרותי הרווחה באזור מגוריך.

חזקי ואמצי, בהצלחה,

פנינה
 
מנוסה
19:27 17.10.14
פשוט הייתי איפה שהילד שלך היה .
אם זו לא מריבה אחת שהסתבכה אלא דרך חיים בבית ולא נעים או בטוח לך או לילדים , קחי תרגלים ותזוזי משם , לפחות חודש עדיף יותר...תחיי קצת בלי הפחד/החשש .תוכיחי לעצמך שאת יכולה ושבאמת איכפת לך מהם .
חודש אחד את חייבת להחזיק מעמד פחות מחודש זה לא יהיה שווה ...ואת יכולה !!!!
זה קטן עלייך !!!!!
שלום רציתי קצת לכתוב מתוך ניסיוני האישי לכל אותם נשים שנמצאות עם בעל בן זוג חבר אלים,אמא שלי עברה אלימות פיזית ומילולית קשה מאד בבית עד כדיי רצח ,אבא שלי היה עצור במשטרה לא פעם שום דבר לא עזר הוא גם לא היה מוכן להתגרש לבסוף עד שיום אחד היא עזרה אומץ עזבה את ילדייה אני הייתי ילדה ביסודי וגם את הגדולים וברחה למעון לשנים מוכות חזרה ואז שוב ברחה והפעם לתמיד במשך הזמן שמרנו איתה על קשר לא הייתה לה שום תמיכה כי אין לה משפחה בכלל נעזרה קצת בחברות,
וכך היא הצילה את חייה ובהמשך גם זכתה להתגרש כחוק.אני חייבת לציין שאימי היא אדם עדין וחלש אופי וכמו ילדה קטנה אין לה מקצוע ועבדה בעבדות מזדמנות ששכרן נמוך, ובכל זאת היא הצליחה לצאת מגוב האריות והיא בחיים בעולם הזה ולא בעולם הבא ככותר בעיתון עם עוד אשה שנרצחה.
זה מוכיח לכן שגם אם אין משפחה ואין לכן כסף ואתן תלויות בו כלכלית, יוצאים החוצה ומסתדרים לאט לאט ויש קשיים ויש דמעות אבל חיים בשקט ובביטחון.
בתור ילדה שראתה את מה שנעשה בבית עברתי טראומה קשה עם המצב אבל חבל שאמא שלי לא עזבה כאשר המצב התחיל להתדרדר,עם גילויי האלימות הראשוני אנא מכן נשים יקרות אם אמא שלי עשתה את זה גם אתן יכולות ולמי שיש משפחה תומכת יהיה יותר קל גם אם זה לעזוב אדם שאתה אוהבת לשנות אותו לא תוכלי כשאר את נשארת איתו את פוגעת בעצמך וביילדייך הקיימים או העתידים להגיע לעולם ובכך את קובעת את רוע הגזירה גבר שאוהב לא מכה גבר שאוהב הוא אדם שתומך בך ריגשית וגם אם יש חילוקיי דעות פותרים אותך בדרך יפה ובוגרת ולא בקללות וצעקות.
תיייה בטוחה שגם לאחר שיבקש סליחה הוא ישוב להתנהג כך שוב בהזדמנות אחרת שמשהו יעצבן אותו.
אותו דבר לגביי בעיות אחרות של בן זוגך כוחני צועק, התמכרות לסמים או הימורים וכו' לפעמים הרגש מתעתע וצריך ללכת עם ההגיון והשכל הישר את שווה יותר מלהיות אם אדם כזה הרסני,אני פעולת לפי הדרך הזה ויש לי זוגיות טובה אני למדתי ממה שראו עיניי בילדות הקשה שהותירה בי המון עצב בי כאדם בוגר זה היה יכול להחסך ממני לו אימי הייתה עוזבת כאשר הוא התחיל להיות אלים ולא הייינו נחשפים לזה.
הקושי הכי גדול בה היא האלימות הקשה שנחשפתי אלייה יום יום חישבי מה עובר על ילדייך שהם רואים את אימם חסרת אונים הם חושבים מתי אמא תברח ממנו מתי היא תמנע מאיתנו לראות את האכזריות והשפלות הזו,רוב הילידם חוו טראומה במשפחה הופכים להיות אנשים בוגרים עם ביונת נפשיות כי הכל מתחיל מהמשפחה ומהילדות זה מה משהו שלעולם לא נשכח,ואם את רוצה שילדייך יהיו מאושרים בילדות ובבגרות תבחרי לברוח מאדם שמתנהג אלייך כמו לסמרטוט אל תתני להם לסבול.
מבקשת ממכן עיזבו והעזרו בכל מי שרק אפשר רשויות משפחה חברה והרשי לעצמך לחלום שיום יבוא וגם את תמצאי זוגיות טובה עדינה ובריאה.
 
נטע כהן
17:59 25.03.13
אני בת 34 וחמש עשרה שנים מתוך זה אני אישה מוכה. יש לי ילד בן עשר אשר רואה ושומע את כל האלימות בבית. אין לי לאן ללכת ואין לי את האמצעים לעזוב. אני כל כך פוחדת להמשיך ככה את החיים שלי. אני כבר רואה את הסוף. עוד כותרת בעיתון על עצמי. עוד אחת מהסטטיסטיקה האם מישהו שם יוכל לעזור לי?
 
מני מלכה  
09:23 28.03.13
נטע שלום,

מצפה לך דרך ארוכה - אך את בהחלט יכולה לנסות ולשנות את המצב.

כדאי שתפני למרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום מגורייך.

שם תזכי לייעוץ והכוונה.

את צודקת- אין מדובר במעשה קוסמות כך שבין לילה מצבך ישתנה אבל מצד שני ישנן נשים רבות שהיו במצבך ולא נכנסו לסטטיסטיקה.
כמו כן- את זכאית לסיוע , גם נפשי וגם קונקרטי, ותוכלי לשמוע על כך בפירוט רב יותר כשתגיעי לייעוץ.

ודבר נוסף- גם הילד שלך ששומע ורואה את האלימות בבית זכאי לעזרה. זכרי שהוא נמצא בגיל שבו עוד אפשר לשנות דברים.

חג שמח
מני
 
מנוסה
19:14 17.10.14
וגם כשהן מבינות קיים בהן פחד משתק...
לא מעורה בסטיסיקה כלל...אבל אני משוכנע שהרב דומממות סובלות את חייהן בשקט בבית .
זה צריך להעשות ברמת חקיקה .
הרחקה לטרוריסט או לאמא גם שהטרוריסט אלים , הרחקה לאמא למוסד מיוחד שידע לקלוט ויוכל לתת מענה ובטחון .
בנוסף צריך להפסיק עם העצימת עיניים הזו , צריך ליצור מנגנון מקצועי שיידע לאתר ולזהות כאלה שוברים התעללות כשרוצים משהו וזה מספיק חשוב עושים משהו בנידון.
לאף אחד לא באמת איכפת (אני לא מכליל יש יוצאי דופן מעטים שעושים שינוי בחייו של עובר התעללות ומצילים אותו ואת החיים שלו ואת הילדים והילדים של הילדים , כן בהצלה של נפש אחת מצילים גם את הדורות הבאים , בגלל זה, זה כלכך חשוב ..
אבל המערכת מאוננת ואימפוטנתית דואגים לעמוד בבקורות ובנהלים נשמה סובלת לא באמת מעניין תם,לסיים תיום עבודה וללכת הביתה ככה עד המשכורת .
יכלו להציל אותנו אם מישהו היה רוצה הגוף והנשמה צעקו בלב לעזרה ..בלי שאף אחד באמת יכול לשמוע , מהפחד .
אף אחד לא עזר 18 שנה .
 
שרה
08:26 14.10.14
שלום פנינה או מני, אני מחפשת (מזה זמן רב) קבוצה לנשים שסובלות מאלימות במשפחה (לאו דווקא אלימות פיזית) באזור השרון (כפ"ס-רעננה-נתניה-חדרה וסביבותיהן). אני לא מוצאת ברשת פרטים על קבוצות כאלו. חשוב לי שזו תהיה קבוצה של נשים, עם או ללא הנחיה מקצועית.
תוכלו לעזור לי?
שלום
אני בת 23 יש לי אח בן 28 אנחנו גרים עם אמא שלי
הוא כל לילה שם מוזיקה שמהדהדת בקיר כשאני מבקשת ממנו להשתיק כי אי אפשר לישון הוא מתחיל לצרוח ולהשתולל וקורא לי משוגעת.
אתמול נכנסתי לחדר שלו לקחת משהו והייתה מוזיקה חשבתי שהוא ער, הוא התחיל לצרוח עליי שאני מעירה אותו ויש לו מבחן מחר, לקחתי מה שרציתי נבהלתי והלכתי.
המוזיקה המשיכה להדהד בקיר אז נכנסתי בשקט להשקיט הוא התעורר ואז התחיל להשתולל ואמר אם אני לא אישן את לא תשני.
הוא נכנס לי לחדר אחרי חצי שעה מרוצה ומחייך ואמר אני אכנס עוד הרבה הלילה את לא תשני.
אחרי שעתיים נכנס שוב ניסיתי להתעלם וחשבתי שיילך לבד אבל חיכה שאקום ועשה רעש.
אמרתי לו כל הכבוד מרוצה? אתה בדיוק כמו אבא וזה כניראה יותר הטריף אותו, הוא אמר אני אתנקם בך הסברתי לו שזה לו היה מכוונה רעה אלה רציתי לישון ולא היה אפשר עם המוזיקה , ואז אמר בא לי להרביץ לך אמרתי לו ניראה אותך ואז קיבלתי מכה חזקה בגב וצרחתי עליו שהוא הרביץ לי והוא אמר שמעד.
חברות שלי הסבירו לי שאם זה היה בטעות הוא היה מתנצל הוא רק המשיך ואמר אני אנקום בך ואמא גירשה אותו.
היו עוד מקרים בהם צרח ואיים באלימות אבל הפעם זה ניראה לי מוגזם.
אני בסוף החודש עוברת לגור עם שותפים ללימודים .
רציתי להתייעץ מה לעשות בינתיים? לא ישנתי כל הלילה.
לאמא כבר אין כוח להתמודד איתו היא התעמתה איתו והוא לא מתחרט ומאשים אותי ןאמר לה שהוא יפסיק להתחשב ויהיה יותר גרוע היא אמרה שלא ייעז.
סליחה על החפירה ותודה מראש.
 
פנינה דובו  
23:56 02.10.14
שלום דנה,
אני מבינה מדבריך שמשפחתך עברה חוויות של אלימות בעבר והן נמשכות גם היום.
אימך כנראה מתקשה "לעשות סדר" בבית, ולמרות ששניכם, את ואחיך, כבר נחשבים לבגירים המסוגלים לנהל את חייהם באופן עצמאי, המשכתם את מערכת היחסים הקשה שביניכם, במסגרת מגוריכם באותו בית.
טוב שאת עוזבת את הבית. זו הזדמנות טובה עבורך לנסות ולבנות את חייך באופן שונה. אפשר להבין שאחיך אולי ממשיך דפוס התנהגות אלים שראה בבית. היה טוב אם אימך היתה נעזרת ורוכשת כלים כדי לעצור את העברת הדפוס הזה בבית, הן למען עצמה והן למענכם, ילדיה.
בשרותי הרווחה קימים אנשי מקצוע מיומנים היודעים לסייע למשפחות הסובלות מאלימות במשפחה. אני ממליצה לך לפנות ולהיעזר בהם. אם את חושבת שאימך תרצה בכך ואת רוצה ויכולה להשפיע עליה, מומלץ שתציעי גם לה. וגם אחיך יכול, כמובן. כל אחד בנפרד, עם אפשרות למפגשים משותפים, לפי העניין.
ועד לסוף החודש - נסי להימנע מכל דבר שעלול להצית את האש בבית. עדיף למשל שתתאפקי ולא תיכנסי לחדרו של אחיך ותשמרי על מרחק ממנו, בפעולות ובדיבורים. אם תהיי בסכנה ממשית, עליך לפנות למשטרה או לצאת מהבית.

אני מאחלת לך הצלחה במעבר למגורים חדשים
ושנה טובה ומוצלחת!

פנינה
 
דנה
15:38 03.10.14
אני מפחדת לערב שרותי רווחה ואז יפתחו לו תיק ןאז הוא יתנקם בי על כך שהרסתי לו את החיים.
אני מנסה כמה שפחות להיתקל בו אבל הוא נעלב מכל דבר ואז מתחיל לריב ומתנהג כמו ילד בן 3.
תודה רבה על העזרה.
שלום רב,

הייתי רוצה להתייעץ לגבי משהו שמטריד אותי, אותה ילדה גרה בקומה מתחתי, חדרה נמצא מתחת לחדרי, כשאני מגיע מהעבודה עד שעות הלילה כשאני הולך לישון, היא כמעט כל הזמן בוכה וצורחת... וזה בא בליווי של הלימות חזקות על הדלת או הקיר, תבינו שבבניין האקוסטיקה מאוד חזקה, ושומעים דברים גם מקומות יותר נמוכות, אני גר בבניין כבר שלוש שנים ובזמן האחרון זה ממש החל להטריד אותי, ממש כואב לי איך שהיא צועקת והולמת בקיר (ממש ברגעים זה שאני כותב) כאילו שנעלו אותה או משהו...
אבל מצד שני יכול להיות שאני טועה בגדול ואין זה קשור לאלימות או התעללות כלל וכלל...
מה עושים?
שלום לך,

אפשר לדווח על כך למוקד חירום ברווחה - 118

פנייתך יכולה להיות אנונימית,

מומלץ לתאר דברים באופן אובייקטיבי - וללא פרשנויות של הדברים.

למשל- שאתה שומע אותה צורחת ובוכה... (את זה אתה שומע)
ולא- שאתה שומע שמתעללים בה (את זה אתה רוצה לבדוק)


בהצלחה

מני
 
ציונה
14:49 13.09.14
שלום לכם,

לצערי הרב, אני נאלצת לכתוב כאן את הדברים הבאים. בעלי איש אלים. לא תמיד, אך אלים. אלים מילולית. בזעמו הוא מפחיד מאד וכאשר דבר מה מרגיז אותו הוא מסוגל לצרוח ואי אפשר ואין דרך לדבר אליו או אל לבו...לאחרונה חזר מעבודתו וגילה כי לא הספקתי לנקות את רצפת הבית (מה שהתכוונתי לעשות בהמשך..). בעלי פצח בצעקות רמות - השתתקתי מרוב פחד וחוסר האונים... לא ידעתי מה לעשות.. לא הצלחתי לתפקד בהמשך היום. ..

1. הוא לא מסכים ללכת לטיפול בשום פנים ואופן, אפילו ייעוץ לא..
2. הוא לא מסוגל לשבת לשיחת נפש או סתם שיחה עמוקה
3. הוא רוצה לדעת על מה אני מוציאה כסף (אני רחוקה מ"בזבזנית" מרחק שנות אור) ולאן אני הולכת..

לאור מצב זה, מה ניתן לעשות?
 
פנינה דובו  
15:29 15.09.14
שלום ציונה,
ביחסים בינך לבין בעלך ישנם החלקים האלימים של בעלך ויש גם את התגובות שלך כלפיו. כשמדובר בקשיים בזוגיות הדרך המקובלת היא ללכת לטיפול זוגי. כשיש מרכיב של אלימות ביחסים, מומלץ שכל אחד מבני הזוג יהיה בטיפול נפרד. במידה ויתאים ויתאפשר, רצוי להמשיך גם בטיפול זוגי.
בכל מקרה כדאי להימנע מלהגדיר מראש ש"הוא הבעיה" ולכן הוא צריך טיפול. זה מקטין את הרצון להגיע לטיפול כשאומרים שאתה זה שאשם בבעיה. לכן עדיף שכל אחד יקח אחריות על החלק שלו ויטפל במה שמפריע לו.

היכולת לשוחח "שיחת נפש" או "שיחה עמוקה" היא לא מובנת מאליה. אנשים רבים מתקשים או חוששים לחשוף את עצמם ואת חולשותיהם ביחסים קרובים. הם חוששים להיפגע מכך.
בעזרת ובנוכחות איש מקצוע, אפשר ליצור סביבה נוחה ובטוחה יותר, פחות מאיימת, בה ניתן יהיה להיפתח יותר אחד כלפי השני וגם ללמוד כללים איך לעשות זאת. ובעיקר - להבין מה גורם לבעלך להתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה גורם לך להגיב כפי שאת מגיבה (שיתוק, פחד, אשמה, תלות וכד').

בלשכות הרווחה קיימים מרכזים לטיפול באלימות המשפחה וגם תחנות לטיפול משפחתי. אני ממליצה לך לפנות ולבדוק מהו הטיפול שיציעו לכם ושיתאים לכם.
אם בעלך לא מעוניין להצטרף, תתחילי לבד, בשביל עצמך. הוא יכול להצטרף בהמשך.

בהצלחה,
פנינה
כן, הייתי בייעוץ מספר פעמים, ללא הבעל, אך בשלב מסוים נאמר לי כי אין טעם להמשיך בשיחות ללא נוכחות \ שיתוף הבעל - התמונה לא שלמה ומה שמתגבש אינו אובייקטיבי.

הבעל לא מוכן לשתף פעולה כי הוא טוען שהכל נפלא :-)

תודה, פנינה :-)
 
שירה
00:56 22.08.14
היי.אחרי התייעצות פה החלטתי סופית להתפנות למקלט יחד עם שני ילדיי.אני נשואה שנה ואמא לילד בן 6 מזוגיות קודמת ותינוק בן 8 חודשים מהנישואים הנוכחיים. במהלך השנת נישואים בעלי תקף אותי פיזית 4 פעמים ובין היתר גם כמה איומים על רצח אם ארצה להתגרש ולקחת איתי את הילד המשותף. בעלי כרגע בכלא. הוא נכנס לשם בגלל סיבה אחרת ולא קשורה לאלימות אבל בזמן שהוא ישב שם הוא העיז לאיים עליי ברצח בטלפון של הכלא וזה מה ששבר אותי לגמרי והחלטתי לעזוב את הבית לפני שהוא ישוב הביתה. הודעתי לו שאנחנו ניפרדים ואני עוזבת עוד לפני שישוב. הוא ביקש והתחנן שלא איזוב בינתיים אלא אתן לו לחזור ולהוכיח לי שהטיפול בכעסים בכלא עזר לו. אני לא מעוניינת והבהרתי לו את זה. היום מתקשר אליי מישהו ומזדהה בתור איציק המטפל הפסיכולוגי של בעלי בכלא,ואחרי כמה שאלות ודיווחים על התקדמות יפה של בעלי,הוא מדווח לי שבעלי הבין את הטעויות שלו ומוכן לפרידה וגירושים כי הבין שזה בלתי נמנע ובנוסף איציק מבקש ממני בכל לשון של בקשה לשקול את בקשתו של בעלי לא לעזוב עכשיו אלא אחרי שבעלי חוזר הביתה.הסיבה לכך היא שבעלי במצב נפשי רעוע והוא חושש שבעלי יכול להגיב להשפחה הזאת ולפגיעה בכבודו בצורה קיצונית כלשהי..
לפי מה שאני הבנתי,איציק המטפל הפסיכולוגי בבית סוהר מבקש ממני לקחת סיכון ולחכות שבעלי יצא ולעזוב אחרי שבעלי יחליט לנכון בשביל לא לפגוע בכבודו לייד בני משפחתו וחבריו.. זה הגיוני?!?
 
שירה
01:00 22.08.14
איציק הזה כבר דיבר איתי לפני כשלוש שבועות כשבעלי התחיל את הסדנה לשליטה בכעסים. בהתחלה חשדתי שזה אחד מהחברים שלו בחדר או באגף ולא באמת מטפל פסיכולוגי אבל היום התקשר שוב אותו האדם. האם זה חוקי בכלל לבקש ממני דברים כאלה אחרי שהסברתי לו שבעלי תקף אותי פיזית כולל פגיעות פנים? אחרי שסיפרתי לו שכל שיחת טלפון של בעלי מערערת אותי ומורידה לי את הבטחון?
 
פנינה דובו  
14:55 15.09.14
היי שירה,
למיטב זכרוני עניתי לך כבר. נכון

פנינה
היי,
לפני כשנה בערך הגעתי לספרד ללימודים והכרתי
בחור מקסים מכל בחינה וכיוון. הקשר התקדם לו במהרה ואחרי שלושה חודשים
עברנו לגור יחד. כמעט מן ההתחלה שמתי לב שאחת ל....חודש בערך הוא חווה שינוי קיצוני במצב הרוח שכאילו הופך אותו לאדם אחר. זה מתחיל בהסתגרות שלו בתוך עצמו, מצב רוח ירוד או חרדה, ממשיך בתשובות קצרות וקרירות כשאני מנסה לברר מה עובר עליו, ותמיד תמיד מסתיים בריב, ריב שכמובן אינני יודעת אפילו על מה ולמה. ניסיתי לדובב בסבלנות, ניסיתי לשלוח אותו להירגע, ניסיתי לתת מרחב, הכל תמיד מסתיים בריב.
כשאנחנו רבים, אני מרגישה שהוא לא מדבר אלי בכבוד, לא מקשיב למה שאני אומרת וחוזר על עצמו שוב ושוב כמו תקליט שבור. ברגע שהוא מדבר אלי כך אני מיד רוצה לקום וללכת, כמובן שזה קצת יותר מסובך במדינה זרה שאין לי בה אף אחד. כבר כמה פעמים הבטחתי לעצמי שאם זה יקרה שוב אני אלך, ומספר פעמים באותו הרגע אמרתי לו שאני לא רוצה להמשיך את הקשר. בריב האחרון, מעבר לקללות, הוא ניתק את האינטרנט, איים להתקשר למשטרה שיוציאו אותי מהבית, ופער שני חורים בצורת אגרוף בדלת חדר השינה. המזוודה שלי כבר הייתה ארוזה כשהוא התחיל לבכות ולהתנצל ולהבטיח שילך לטיפול, (הוא הלך בערך פעמיים ולא עושה רושם שהוא ימשיך עוד הרבה) ועד לפני כמה ימים לא הפסיק לומר איזה מזל שלא הלכתי ושהוא לא יודע מה הוא היה עושה לעצמו.
אנחנו לפני ביקור בארץ והוא שוב מסתגר ואני בלחץ וחרדה נוראיים
 
פנינה דובו  
14:19 17.08.14
שלום גל,

מצבך מורכב. נשמע שאת כלואה פעמיים: פעם במדינה זרה, כהגדרתך, ופעם שניה עם אותו בחור.

הסימנים מעידים על תסמונת הגבר האלים: מחזוריות של התופעות, תגובות רגשיות מוקצנות, ניצול חולשותיך (רחוקה גיאוגרפית מתמיכה וגם נאחזת בו אולי), אלימות פיזית, סחיטה רגשית (לא יכול בלעדיך, מסוכן לעצמו), טיפול ללא מחוייבות להמשיך.

אני לא מכירה את השרותים בהם את יכולה להיעזר בספרד (בריאות, רווחה, חוק ומשטרה) ועד כמה את זכאית להיעזר שם, אם אין לך אזרחות, אבל אין לי ספק שללא עזרה כלשהי את עלולה להסתבך עוד יותר.

הכיוון בגדול הוא לבדוק את עצמך בקשר הזה ופחות אותו: מדוע את בקשר הזה, מדוע דוקא הוא, מה מושך אותך אליו (כולל ההיבטים שדוקא מפריעים לך), עד כמה את מחוברת ומפרגנת לעצמך, לצרכיך ולרצונותיך, מה בכל זאת יגרום לך לעזוב אותו וכו'.

מעבר לכך את זקוקה להכיר את אמצעי ההגנה העומדים לרשותך, גם אם תחליטי לעזוב אותו.

לגבי הביקור בארץ: יכול להיות שהוא מעדיף אותך רחוקה מהבית והביקור כאן מאיים עליו, מה שמסביר את התנהגותו כעת.

אני מציעה לך להקשיב לעצמך, "ללחץ ולחרדה הנוראיים". אל תשארי לבד. גייסי מקורות תמיכה מקרב חברים שיש לך שם, או שתיצרי קשר עם מי שיכול לעזור לך מפה. זה חשוב!

עשי והצליחי,
פנינה


 
רוני
13:01 01.08.14
אני ובעלי נשואים מזה שתיים עשרה שנים, עם 3 ילדים.אני ובעלי רבנו היום והוא מאוד התעצבן ומתוך עצבים בא לקרוע לי ספר לימוד מאוד חשוב, (כדי להראות לי שהוא יגרום לי להפסיק ללמוד) נלחצתי מאוד ונתתי לו מכה בגב , כתוצאה מכך הוא התחיל לתת לי סטירות בפנים והפיל אותי על הספה כשהוא מחזיק בי,אח"כ הפסיק וטען שזה בגלל שאני הרמתי עליו ידיים אח"כ נבהלתי מאוד וניסיתי לדבר איתו אז הוא ירק לי בפנים, ושוב אינסטקטיבית נתתי לו סטירה(לא חזקה) הוא שוב התעצבן והיכה אותי עם אגרוף בחזה . כל זאת בזמן שהבן שלנו איתנו בבית. רציתי לקחת את הילדים ולנסוע משם כי ממש נבהלתי והרגשתי שהוא לא שולט בעצמו,בעלי אדם עצבני אבל בחיים לא הרים עלי יד. (פעם אחת נתן לי בעיטה אבל לא חזק)הוא איים עלי שאם אני מתקשרת למשטרה הוא שובר לי את הטלפון, ואמר לי שאם אני רוצה רגיעה ושהוא לא יתעצבן אני צריכה לשתוק ולא לעצבן אותו. אני ממש מפחדת ומרגישה שנאה אחזקה אליו. אני לא יודעת אם זאת אשמתי שאני הכיתי אותו קודם, ועצבנתי אותו. כשהוא כועס ומרביץ זה מאוד מפחיד אני מרגישה שהוא עלול לעשות דברים מאוד חמורים בשעת כעס. אניממש כאובה שהגעתי למצב כזה ושהילדים שלי במצב כזה, לא יודעת אם אפשר להמשיך לחיות ביחד אחרי שעברנו את הגבול הזה. אני לא רוצה לחיות בצורה שאני צריכה לפחד לדבר ןלהגיד מה שאני חושבת מחשש שהוא יתעצבן וירביץ או יהרוס לי דברים. אני אובדת עצות אני מפחדת לפנות לעזרה ולאבד את המשפחה ואת כל מה שיש לי. מה לעשות?
 
פנינה דובו  
01:09 03.08.14
שלום רוני,

קשה לי להבין מתוך דבריך האם ההתפרצות האלימה שתיארת היא חד -פעמית או שהינה חוזרת על עצמה. אין זה היינו הך בשני המצבים.

אם המקרה הינו מקרה יחיד - ככל שהוא חמור וקשה - כדאי לבדוק לגופו של עניין מה קרה דוקא הפעם שהביא להתפרצות הזו, גם שלך וגם של בעלך. ואם המקרה איננו מקרה יחיד, בודאי שכדאי לכם לבדוק האם היה כאן איזה שהוא דפוס שחוזר ולהבין מהו.

שאלה נוספת היא האם את מגיבה באלימות בדרך כלל, כמו במקרה זה ואם לא - מדוע הגבת כך הפעם?

אני חשה שהדברים שאת מתארת לא נולדו היום וכי יש איזה שהוא מתח מתמשך ביניכם, שמתבטא אצלך בתחושות של פחד ושנאה, ומגיע עד תחושות אשמה, חוסר אונים ושאלות לגבי עתיד המשפחה.

במצב זה כדאי לכם להתייעץ עם מטפל זוגי/משפחתי, במידה ואתם מסוגלים לדבר ביחד על מה שקורה ביניכם מבלי לחשוש. אם אינכם מסוגלים לכך, אני ממליצה לך לפנות למטפל בתחום אלימות במשפחה. בכל לשכת רווחה תוכלי לקבל מידע בנושא זה ולהיעזר על פי הצורך שלך, כולל אפשרות לצרף גם את בעלך לטיפול בהמשך. בשני המקרים הפנייה לטיפול מטרתה לנסות ולשפר ואיננה אמורה לגרום לך "לאבד את המשפחה".

חשוב שלא להמשיך ולגרור את המצב כמות שהוא. הנזק שיגרם לכם ולילדיכם יהיה יותר גדול אם תזניחו את הטיפול בנושא.

והערה לסיום: המתח בימים אלה גדול יותר מאשר בימים רגילים, משפחות נמצאות יותר זמן ביחד ותחת מגבלות שונות. מטבע הדברים הדבר משפיע על אנשים ועלול להגביר התנהגות אלימה. גם על כך ניתן להתייעץ.

שיהיה לך בהצלחה וימים שקטים לכולנו,
פנינה
 
ניקול
00:57 30.07.14
אייך מדברים עם ילדות בגילי 9 ו10 שראו את אבא חונק ומכה את אמא באיומים שהוא הולך להרוג אותה?
מה אומרים אייך מרגיעים?
הילדות בוכות ומתלוננות שהתמונות לא יוצאות מהראש..
 
פנינה דובו  
00:46 31.07.14
ניקול שלום,
קודם כל אם זה המצב בבית ישנם כמה דברים שאת יכולה לעשות כדי להגן על הבנות שלך מפני מראות שכאלה. כי אחרי שהבנות כבר ראו את מה שראו אי אפשר למחוק להן את המראות. מה שכדאי הוא שתעשי הכל כדי למנוע מהן להגיע למצב זה.

לשם כך אני ממליצה לך לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך ולהזמין פגישה עם איש מקצוע בתחום של אלימות במשפחה. אחרי הערכת המצב ניתן יהיה לבנות תכנית עבורך ועבור הבנות, ביחד או לחוד, הכל כדי לעזור ולטפל בבעיה שאת מעלה.

אני יודעת כי במקרים רבים - וללא הצדקה - הדבר מעלה את הפחד ש"אם אספר - יקחו לי את הילדות". אני אומרת לך באחריות שאם תביני שכדי לעזור לבנותיך אי אפשר שהאלימות בבית תימשך וברצונך לעשות הכל לשם כך - עובדי הרווחה יסייעו לך בכך. המטרה תהיה קודם כל להפסיק את האלימות בסביבת הבנות ובהחלט לא להרחיקן מהוריהן, ככל שהמצב ישתפר לטובה.

בגדול, אני לא חושבת שקל להרגיע בנות שראו מראות קשים כאלה או להוציא להם את התמונות מהראש, בהנחה שזה לא מקרה יחיד. צריך לעזור להן דוקא לבטא את מה שראו ואת מה שהן מרגישות ובעיקר - לתת להן בטחון שאת יודעת מה לעשות כדי להגן עליך ועליהן, כדי שדבר כזה לא יחזור.

שוב, אני מאד ממליצה לך להיעזר באיש מקצוע שיוכל להדריך אותך כיצד לעשות את הדברים.

בהצלחה לך,
פנינה

 
דנה
00:17 19.07.14
שלום רב,
שמי דנה ואני בת 26.
אני נמצאת בזוגיות מזה שנתיים ועומדת להתחתן, קיבלתי הצעה אך עוד לא נקבע תאריך. אני כותבת פה משום שאני מרגישה שקצת איבדתי תחושת מציאות ושאני נמצאת במצב מאוד מתעתע. אני גרה עם בן זוגי כבר יותר משנה וחצי. מדובר בבחור פשוט מדהים!! יש לנו קשר מאוד חזק חם אוהב ומתחשב. למעשה מצאתי בבחור הזה את כל מה שאי פעם חיפשתי בבן אדם. הוא ללא ספק החבר הכי טוב שלי והוא בן אדם רחב לב בעל נתינה אינסופית שלא מגביל אותי בשום דבר ורק עוזר לי לצמוח ולהתפתח. אך לצד כל זה ישנה בעיה חמורה. יש לו קושי בשליטה בכעסים. אחת לחודש וחצי חודשיים הוא מאבד שליטה וממש מתפרץ- איומים בפרידה, ביטויים קשים וקללות מכוערות. הוא מתנתק ופשוט הופך לאדם ממש אחר- הכל משתנה. מדובר בהתפרצות של כ-20 דקות ולאחר מכן התנתקות וריחוק ליום עד שלושה ימים ולאט לאט חזרה לשיגרה ולקשר הרך העדין והמושלם. התדירות של המריבות פחתה והמשך שלהן פחת אך הגבולות עדיין נפרצים בצורה קשה ( קללות כמו- את זונה, בת זונה, אשה רעה, שטן, תישרפי בגיהנום וכו') אנחנו נמצאים בטיפול בעקבות המצב- הוא טוען שטיפול לא מתאים לאדם כמוהו אך לאחר אחת ההתפרצויות הסכים ללכת ולטענתו הוא לא חושב שזה יעזור לו אך מוכן ללכת בשבילי ובהחלט מבין שיש לו בעיה ומנסה להשתנות. אנחנו בטיפול כבר סדר גודל של 6 חודשים כשאני כבר בטיפול לפניו. הוא מגיע איתי פעם בשבועיים ואני מגיעה פעם נוספת בשבוע. אני מרגישה שהטיפול הזה לא עוזר לו, הוא כן עוזר לי כי אני כבר לא מתפרקת לרסיסים בכל מריבה כזו כמו בעבר. גם המטפלת אמרה לי שהוא צריך ללכת לסדנא לשליטה בכעסים ושהיא לא מומחית בזה. אני לא מצליחה לגרום לו ללכת לסדנא ולא מרגישה שאצליח. אם זה היה קשר אחר אחר או אדם אחר כבר מזמן הייתי קמה והולכת. אבל בגלל שמדובר רק בדבר אחד שקורה אחת לפרק זמן וחוץ מזה כל השאר מושלם אני ממש מבולבלת....אנחנו בפני סגירת אולם ותאריך ואני ממש לא שלמה משום שאני פוחדת שאני מתחתנת עם אדם אלים ושזה יהרוס לי ולילדי לעתיד את החיים...ומצד שני גם מאוד מתרגשת מהחתונה איתו בגלל היופי שיש בקשר שלנו. אמרתי לו שלא אכפת לי איך ומה אבל בפעם הבאה שהוא יקלל אותי או יהיה אלים כלפי בצורה מסויימת הקשר יסתיים. אני מרגישה חזקה מבעבר ושאולי אוכל לעמוד בהבטחה הזו שלי, אך אני גם פוחדת לעשות טעות ולהפסיד את הגבר הזה- שהוא ללא ספק פרט להתפרצויות - התגשמות כל חלומותיי ואהבת חיי. חשוב לי לציין שיש לי גם המון אמפתיה כלפיו משום שהוא עבר חיים קשים ביותר ואני מבינה מאיפה ההתפרצויות נובעות...

בשורה התחתונה- הפער הדרמטי בין הרע והטוב ומה מותר ומה אסור, מה שאני חווה ומה שצריך לעשות מבלבל אותי. הראש שלי אומר שזה קו אדום, אבל בגלל כל הטוב שיש בו בפועל הקו לא אדום ואני סופגת..מנסה לשכנע את עצמי שזה רע ואסור אבל בפנים לא מוכנה לוותר על כל מה שיש לנו.

אשמח מאוד לקבל כל עצה שתוכל להציג את הדברים באור ברור יותר...
 
מני מלכה  
10:42 19.07.14
דנה שלום,
את מבקשת עזרה בלראות את הדברים ברור,

לי נראה שאת רואה ברור מאוד, בחלקים נרחבים של הסיפור שלך.

אם יש משהו שכדאי "לפזר את הערפל" סביבו, אז הייתי מתמקד בפחד שלך "לעשות טעות" ולאבד את הבחור, שיש לו "צד" נפלא הכולל מעלות רבות אך גם "צד" אפל, שבו הוא הופך למאיים, בלתי צפוי ומפחיד.

נראה שהפחד הזה הוא המקום שבו את מפסיקה לראות טוב.
יש תחושה שללא הפחד הזה, היית מסוגלת להמשיך את מה שאת עושה טוב מאוד עד כה: להעביר מסר שאת לא מסכימה להתנהגות מסוג זה כלפייך ושאת רוצה לקחת את הזמן לפני שאת מתחייבת. לקחת את הזמן כדי לוודא שאכן בן הזוג שלך מסוגל להבין שיש לו צד שכזה ושהוא זקוק לטיפול (ברוב המקרים טיפול זוגי לבדו לא יעזור).

אז אולי כדאי להמשיך ומתוח גבולות ולהציב מבחנים לפני שאת מתחייבת. נראה שקשה לך לעשות זאת בגלל הפחד לאבד אותו...

באופן פרקטי- מומלץ שבן זוגך יגיע לטיפול פרטני ו\או קבוצתי. יש כאלה במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ולכאלה שמסתייגים מה"רשויות" ויש להם אמצעים יש אפשרות לטיפול בשוק הפרטי.

חשוב מאוד בן הזוג יילך לטיפול לא רק כדי לרצות אותך. יש כאן דיון רציני שהוא צריך לעשות בינו ובין עצמו.

בהצלחה.
מני
נ.ב בדרך כלל אינני נוהג לתת עצות ממשיות לאנשים שמתייעצים כאן, עצות כמו "תתגרש" "תתגרשי" וכיוצא בזה. במקרה שלך נראה שנכון לומר שאת לא חייבת למהר ולהתחייב (כלומר, אולי כדאי להשהות מעט את פנטזיית האביר על הסוס הלבן).
 
אנונימית
21:15 03.07.14
אני מרגישה שאני מאבדת את השליט על עצמי ועל הכעס שמתעורר בי בתקופה האחרונה. חיי הזוגיות לא טובים ומאוד מתסכלים ופוגעים נפשית.יש פעוט בו שנתיים בבית ותינוק חדש. הסבלנות שלי כלפי הפעוט הלכה לאיבוד. הוא פורץ את כל הגבולות של ההתנהגות ובצדק - הכל השתנה בחיים שלו ברגע .... ואני לא מצליחה להפסיק לכעוס עליו, ופתאום גם להפליק/להרביץ לו.... אני מיוסרת מהמעשים שלי ולא יודעת מה לעשות. מפחדת לאבד את הילד שלי, כי איזה ילד יאהב אמא מכה...? אנא עיזרו לי... ואח תפנו אותי כרגע לטיפול כי זה לא יקרה. אני זקוקה לכיוונים אחרים איך לשלוט בכעסים ואיך לא להרים יד על הילדון המקסים שלי.....
 
מני מלכה  
08:33 06.07.14
שלום לך,

לצערי אין ברשותי דרך כל שהיא להציע לך לשלוט בהתנהגותך כלפי הילד שלך, חוץ מאשר פנייה לקבלת עזרה.

יש לך כמה אפשרויות :

1. לפנות להדרכת הורים- מומלץ של מטפל\ת זוגי\ת משפחתית. קריאת דברייך יוצרת רושם כאילו שמדובר בילד גדול יותר (הילד בן השנתיים). במיוחד כשאת כותבת שהוא פורץ את כל הגבולות וכדומה....
תחשבי שכל עולמו השתנה, הגיע אח צעיר שתפס את מקומו, והוא זקוק לאישור שהוריו לא שכחו אותו. לפעמים התנהגויות מסוימות הן דרך לבקש משהו, יחס, תשומת לב....אני לא בטוח שמכות זו הדרך להראות לו שלא שכחתם אותו נהפוך הוא...זו אולי הדרך לאשר את חששותיו. ייתכן שהדרכה פשוטה עשויה לעזור כאן.

2. לפנות לרווחה ולדווח להם. כאן יופעל "טיפול סמכותי" כך שפקידת סעד תהיה מעורבת ואת ומשפחתך תהיו תחת מעקב ופיקוח. זו לא בושה. לפעמים צריך את ה"חוק" כדי ליצור גבול ברור ופקידת סעד טובה תוכל לעזור בעניין.

3. לפנות לטיפול פרטני כדי לקבל את התמיכה שאת ראויה לה. זוהי בהחלט משימה קשה לגדל שני ילדים קטנים מאוד ובמיוחד כשאר חיי הזוגיות אינם טובים. אני מניח שתמיכה מצד בן הזוג עשויה לשפר חלק גדול מהמצב.

חשוב שתביני- שפנייה לטיפול אינה מעידה על חולשה או על כך שאת האשמה העיקרית במצב. נהפוך הוא- זהו צעד שנועד להתחזק, לטפח את עצמך.

כמו כן- יש סתירה בדברייך. את מתארת ילד מקסים וחשוב לך אבל גם פונה לעזרה ומראש קובעת מה יעזור ומה לא. אפשר לצפות מאדם שמצוי במצוקה ומבקש עזרה שהיה פתוח לרעיונות ואת מצידך מטילה וטו על טיפול שמשתמע שאת זקוקה לו.

ודבר אחרון. אני לא בטוח שכדאי לך להפסיק את האלימות כלפי הילד רק בגלל שאת רוצה שהוא יאהב אותך. זו איננה יכולה להיות הסיבה היחידה. הייתי מציע שתפסיקי להכות אותו גם, ואולי בעיקר, משום שאת זו שאוהבת אותו ומשום שאת יודעת שלא טוב לו כשאת מרביצה לו.

שיהיה בהצלחה

מני

 
בת אל
20:04 28.06.14
אני נשואה שנתיים . תופעות הכעס האלימות והחוסר התחשבות לא היו ממש בהתחלה. עם הזמן יותר ויותר ישנן תופעות כאלו שבסיסן הוא רצון לשלוט בי קנאות ודרישה שלו לכך שאעשה כדבריו ולא אפעיל שום רצון או דיעה שלי. הריבים נובעים מהטענה שלו שאינני מצייתת ואם הייתי כן אז הכל היה דבש.הוא השתמש באלימות פעם אחת.ולרב האלימות מילולית עם איום שזה יהפוך לפיזי והוא יום אחד לא ישלוט בעצמו.אני מרגישה כלואה כי כמה שאני מנסה לעשות ולהתחשב בבקשותיו תממיד זה לא טוב.תמיד אני אשמה בכל המצבים .לא פעם אמר לי ללכת קיבינימט ובפעמים שהרגשתי שיש איום וסכנה ובחרתי לצאת מהבית הוא טרח לקחת לי את הטלפון שאצא בלי אפשרות להתקשר למישהו.ופעמיים אף ניפץ לי את הטלפון.הוא לא רואה בעייה בו ולא מוכן ללכת לטיפול זוגי.להמשיך את הקשר?
 
פנינה דובו  
00:38 29.06.14
שלום לך בתאל,
אכן, היטבת לתאר את מצבך: ככל שאת עושה לא מספק ולא משביע את בעלך, כיוון שהבעיה שלו נמצאת בראש, בנפש ובגוף שלו ולא אצלך.
גם כשהוא אלים כלפיך, אבל לא פחות גם כשהוא "שולט בעצמו" - את פוחדת מפניו ואינך מעזה או יכולה לבטא את עצמך, כמות שאת וכמו שהיית רוצה. וכמו שמגיע לך ולכל אחת ואחד, בני אנוש.
את באמת כלואה. כמו שבעלך מסתובב בתוך מעגל אלימות - מהתפרצות לרגיעה ולהצטברות של כעס מחודש וחוזר חלילה - כן גם את מסתובבת במעגל משלך ומנסה להתאים את תגובותיך אליו, בנסיון למנוע את ההתפרצות הבאה.
מהנסיון אנחנו יודעים שהתופעות של האלימות תוכפות והולכות וגוברות ללא טיפול בהן.
אם בעלך לא מוכן, את יכולה לפנות לטיפול גם ללא בעלך (מן הסתם הוא לא יתמוך בכך). כך תוכלי להבין יותר טוב מה מניע אותך בקשר עם בעלך ולהחליט על צעדיך בהמשך.
יש אפשרות, והיא כמובן העדיפה, שבעלך יצטרף לטיפול בעקבותיך. חשוב שיבין שהטיפול הוא בעדכם ולא נגדכם. הוא בא לעזור לכם לשנות דפוסי התנהגות כדי ליצור ביניכם קשר מיטיב.
במידה וזה לא יקרה, ככל שתקדימי לסיים את הקשר יהיה זה פחות מסובך. גם במקרה זה אני מציעה לך לפנות לטיפול כדי לחזק את החלקים הפחות חזקים שלך לקראת מערכות יחסים בזוגיות בעתיד.

תצליחי!

פנינה


שלום מני ופנינה,
אני זקוקה לעצתכם, איני יודעת מה עליי לעשות....

אני נשואה מזה כ 4 שנים + 2.
ומכירה את בעלי כ-6 שנים.
לפני הנישואין לא ראיתי שום סימנים מחשידים לאלימות אלא להיפך... נראה היה לי שהתחתנתי עם האדם הרגיש האוהב והמתחשב שהכרתי אי פעם.
לאחר שנישאנו התמונה השתנתה
בתחילת הנישואין, כל פעם שסיפרתי שאני יוצאת עם חברותיי הוא טרפד את התוכנית ושכנע אותי למה הן אינן טובות לי. גם כאשר נרשמתי ללימודי הרצאות בערבים הוא לא תמך בי כלל, הוא נראה עצוב ומיעט לדבר איתי אם בכלל באותם הערבים.
כך יצא שנשארתי בבית, חברות נעלמו וההרצאות כבר אינן.
עם השנים נולדו לנו ילדים. ועם כל השמחה הגדולה שהגיעה איתם.... הגיעו הויכוחים... הריבים .. התגלתה השתטלנות ואיתה הופיעה האלימות. (מילולית ופיסית).
קצת כואב לי לפרט אבל אני מרגישה שאם לא פה אז היכן.....?!
בהתחלה הקללות אח"כ דחיפות, משיכות בבגדים, זריקת חפצים עליי וכו'....
ראוי לציין שאני לא נשארתי חייבת, ולפעמים כשהכה אותי, הייתי כלכך פגועה שקיללתי,שברתי חפצים שלו כמו פלאפון, או שדחפתי בחזרה.
לפני כשנתיים התחלנו ללכת לייעוץ זוגי אחרי שהודעתי לו שאני מעוניינת להתגרש...
הפסקנו את הייעוץ כשהרגשנו שזה כבר נהיה טחינת מים. הפקנו לקחים והמשכנו הלאה
עם הולדת ילד נוסף.
הכל נראה ורוד, מבטיח.הוא התחיל לתת לי מקום בבית כאמא כאישה כבנאדם, להתייחס אליי כשווה ולא להקטין אותי ....
לצערי, זה לא החזיק מעמד להרבה זמן והאלימות חזרה ובגדול .
הוא לעומת זאת טוען שהתופעה הולכת ומתמעטת ואני רואה או יותר נכון מרגישה שהיא מחריפה.
לראייה:
היום בעת חילוקי דעות על טיפול רפואי מתאים לאחד הילדים, לא הסכמתי להחלטתו ("כמובן שהוא תמיד צודק וההחלטות שלי תמיד שגויות") צעקתי שאני נוסעת למיון איתו או בלעדיו.
נראה לי שהבעיה התחילה כי צעקתי במקום ציבורי....( כמובן שהבעיה שרושה עוד בילדותו - -גדל כילד מוכה)
בכניסה למעלית כאשר אחד הילדים היה בזרועותיי הוא חנק אותי, נגח בי בראשו, כתגובה משכתי לו את המשקפיים בבכי והוא משך אותם חזרה ונשך אותי ביד.
והכלללללללללללל לפני הילדים.
יצאנו מהמעלית כשאני עם דמעות בגרון, עוצרת את דמעותיי כדיי שילדיי לא יראו אותי במצב זה.. המומה, כואבת ופגועה
החלטתי להניח את הרגש בצד ולהמשיך לדאוג לבריאות ועכשיו גם לנפש ילדיי
(אחד הילדים נפצע בגן)
אותו ילד שאל אותי לאחר מכן- "אמא למה אבא הרביץ לך?" בעודו מסתכל על הנשיכה ביד..
עניתי- "הוא לא הרביץ הוא ניסה לנשק אותי...."
חושבת- מה לעזאזל אני אומרת????

הגיע הלילה, והתפנה לי זמן לחזור לרגשות שלי ,לעצמי וגם לעתיד.

מה עליי לעשות?
איני רוצה לחיות ככה, אני רוצה להיות מאושרת ולגדל ילדים מאושרים ובריאים
זקוקה לעזרה...
 
פנינה דובו  
13:09 12.06.14
שלום לך,

כן. את זקוקה לעזרה ואת יודעת את זה למרות שמנסה להתכחש לכך. ההכחשה היא מנגנון הגנה, אבל במקרה זה הוא כבר לא משרת אותך, הוא מסכן אותך (ואת ילדיך).

ככל שתדחי את ההתמודדות עם הבעיה, היא תלך ותחריף.

כתבנו אין ספור פעמים לאן לפנות. גלגלי למטה ותקראי.

את זכאית לחיים טובים ומאושרים מאלה.

חזקי ואמצי ובהצלחה,

פנינה



 
שרה
13:48 12.06.14
רק לחזק את התגובה של פנינה:
קומי ולכי משם. כמה שיותר מהר, ובלי להסתכל אחורה.
מצאי את הדרך החכמה והמוגנת ביותר לעשות את זה. אל תהססי לרגע. קומי ולכי.
על החתום: אשה בת 43 שהיתה פעם אם לשניים ובתחילת נישואים עם "התחלות קלות" של אלימות. וכיום אשה מוכה ומושפלת על בסיס יומיומי.
אין לך מושג כמה מהר ובצורה מבלבלת זה קורה.
קומי ולכי!!
 
מני מלכה  
16:38 12.06.14
שלום לך,

מתוך דברייך נראה כי את מבינה שהדברים לא ישתנו מבלי שתנקטי בצעדים.

הכלל הבסיסי שאותו למדתי בתחום של אלימות בין בני זוג הוא שלא כדאי שאת תחכי לכך שבעלך יילך לטיפול. או במילים אחרות, לא כדאי שהגעתך לטיפול פרטני (ולא זוגי) תותנה בהגעתו של בעלך לטיפול.
שימי לב- אין זה אומר שאת אשמה באלימות. זה אומר שאת מחליטה לנסות לקחת צעד שמטרתו לטפל בעצמך.
מה זה אומר לטפל בעצמך?
לקבל חיזוקים שלא מגיע לך, שאת לא אשמה.
לבחון את נסיבות הבחירה של בן זוגך
לשאול מה משאיר אותך בקשר
לשמוע מה הזכויות שלך- ומהם האמצעים להגנתך
ועוד....

נראה שהפגיעה בילדים תורמת לכך ש"האסימון יורד". מה שאמרת לילד שלך מעביר מסר בעייתי "תשכח מה שראית- אתה לא רואה טוב". ותאימיני לי שהוא רואה מצויין ומבין שמשהו כאן לא בסדר.

אז מומלץ שתיגשי במהרה למרכז לטיפול ומניעת לאלימות במשפחה במקום מגורייך.

באשר לבעלך- אני מאמין שהוא בהחלט סובל. לא טוב לו. אבל זה שהוא סובל זה לא אומר שהוא צריך לגרום לאחרים, הקרובים לו, לסבל כה רב. לכן התרחיש המצויין ביותר הוא שגם בעלך יפנה לטיפול במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.

רצוי שהוא יגיע שלא כדי לרצות אותך או כדי לשכנע. כלומר, שהוא יגיע מתוך הבנה שיש לו בעיה (זה קורה בד"כ רק בהמשך).


שימי לב- ההגעה לטיפול אין פירושה שהבעיות מסתיימות, או שאת חייבת להישאר בקשר, או לחלופין לעזוב. אנשי הטיפול אינם אמורים לנקוט עמדה בעניין.


מקווה שהמסר עבר ומאחל לך וגם לבעלך בהצלחה.

חשוב שתעשי את ההבחנה- אמנם אני כותב כאן שמומלץ שבעלך יפנה גם כן לטיפול, אבל זוהי איננה אחריות שלך!!!

מני
 
אורלי
16:17 30.05.14
הייתי נשואה לאלכוהוליסט כ 14 שנים, חויתי המון אלימות לאורך השנים ושתקתי.. האשמתי את עצמי שאולי אני מרגיזה אותו... וכל פעם מחדש קניתי את המתק שפתיים שלו והסליחה וההבטחות לגמילה... יש לנו שני ילדים שזה פגע בהם נורא, לפני כשנתיים ניסה לחנוק אותי ע״י בני.. ברחתי מהמרפסת לכיוון הרחוב והוא רדף אחריי באמוק תפס אותי וסטר לי.. למזלי עברה ניידת ועצרו אותו ישר... ישב במעצר שבועיים.... מת מגעגועים אך אני לקחתי את ילדיי ועזבתי, אנחנו פרודים.... כשנתיים.. בהליכי גירושין, לאחרונה גיליתי שיוצא עם מישהי שאני מכירה... וממש נפגעתי.. והתחלתי להתגעגע... ולקנא.. וזה ממש מלחיץ אותי... אני עזבתי בלב שלם ומה פתאום עולה לי רגש שאני רוצה גבר שהתעלל בי בחזרה? מרגישה ממש אפס שהוא ממשיך הלאה.. ואני נושאת צלקות... נפלתי ממש לדכאון כל השבוע... יום ראשון יש לנו דיון לגבי הגרושים.. ואני בפניקה שזה הסוף שלנו... מרגישה חולה בראש שאני אפילו חושבת על הבן אדם שהתעלל בי... פשוט אבודה
 
פנינה דובו  
13:04 31.05.14
שלום אורלי,

נתת שם לקטע שלך: פחד. לאיזה פחד ספציפי התכוונת? נראה לי שזו שאלה מהותית שעליך לברר עם עצמך: מהו הפחד שמשתלט לך על חייך. כשתדעי מהו תוכלי גם לחפש דרכים להתגבר עליו.

בגדול, אשה שנשואה שנים רבות לאלכוהוליסט, יש גם בה משהו מההתמכרות, באופן בו היא זקוקה לבעלה, או למשהו שהוא מספק לה דרך הקשר שביניהם. להתמכרות שלך יש פן לא מודע (חולה בראש שחושבת עליו בכלל) והיא גם רגשית (געגועים) ופיסית (דכאון, פניקה).
שוב, כדי להתגבר על הדבר הזה חשוב שתגלי מה יש בקשר הזה שאינך יכולה להרפות ממנו (גם אם אתם כבר פרודים, הנה עכשיו את מרגישה שהוא נלקח ממך).

פנייה לאיש טיפול מקצועי תוכל לעזור לך בכך, כי את הדברים הלא-גלויים לא תמיד אנחנו יכולים לגלות בעצמנו.

בהצלחה,
פנינה
 
צליל
06:33 25.05.14
שלום רציתי לדעת אלימות צילולית זה פגיעה נפשית בעיני פגיעה פיזית נפשית איך מסבירים לאדם שנמצא ממולך להפסיק עם הביטויים החריפים???. עירבתי את בני משפחתי גם ככה אנחנו עומדים לידי פירוד זה תקף בבית משפט במשטרה אם אגיש תלונה??.. משפטים כמו: אם היית עם משהו אחר מזמן כבר היה רוצח אותך, את אפס וכו,,,
 
מני מלכה  
10:51 25.05.14
שלום לך,
אלימות מילולית עשויה להיחשב כאלימותפסיכולוגית קשה ביותר משום שהיא פוגעת בתחושת הביטחון הבסיסית ובערך העצמי, ויוצרת תחושות של אימה, חרדה ואי וודאות. האלימות הזו קשה מאוד דווקא משום שהיא איננה נעשית על ידי זר ברחוב אלא על ידי מישהו קרוב, שותף ליחסים אינטימיים. זה יוצר בילבול רב.

חוקר בשם פאבלוב, הראה איך יוצרים שגעון אצל כלבים כאשר בו זמנית נותנים להם גם משהו טוב (אוכל) וגם מכאיבים להם (מכת חשמל).

אני מצטער שאני משתמש בדימי הזה, אבל הוא נועד להמחיש את העוצמות והקושי הרב, במקרים בהם זוכים לאלימות מילולית-פסיכולוגית מצד מישהו שקרובים איליו.

מניסיוני בעבודה עם נשים מוכות\נשים הנשואות לבן זוג אלים, רבות מהן סיפרו שאם זה היה נתון לבחירתן אז הם היו מעדיפות את המכה ולא את המילה המשפילה. כמובן ששתי האפשרויות גרועות ביותר.

באשר למה שבן הזוג שלך אמר "אם היית עם מישהו אחר... הי הרוצח אותך". האלימות באה כאן לידי ביטוי בצורות רבות. יש כאן איום לרצח. יש כאן אמירה שאומרת, אני עושה לך טובה שאני סובל אותך.... או , אחרים לא ירצו אותך.... וכו'...


זוהי אמירה שבוודאי לא מגיע לך או לאף אחת לשמוע.


בהצלחה

מקווה שתהיי חזקה בללכת עם הדרך שלך ועם הרעיון שמגיע לך כבוד

מני
 
אנה
10:27 18.05.14
אני עוברת אלימות במשפחה מגיל מאוד צעיר. אמא שלי נרצחה מאותו בן אדם שהיה מרביץ לנו ומתעלל בנו. ואבא שלי נרצח ברוסיה.
אחרי שיצאתי מהפנימיה שולחים אותי ממקום למקום אף אחד לא מוכן לעזור לי בכלום.. אני עושה שירות לאומי ותורמת למידנה ואף גוף ממשלתי לא מוכן לעזור לי. אני גרה בשכירות כל חודש מעיפים אותי מכל בית שאני גרה בו. בגלל קשיים כספיים.
הלכתי לכל מקום שאמרו לי עברתי מלא וועדות ואומרים שאני לא זכאית לכלום מהמדינה.
אני מבקשת שמישהו שיודע על מישהו שיכול לעזור לי. אין איך להסביר את זה שכל חודש בגיל 20 את ישנה ברחוב כי אף אחד לא אכפת לו.
תודה יום טוב (;
 
פנינה דובו  
00:19 19.05.14
אנה שלום לך,

כמי שעברה כל כך הרבה דברים בחיים שלך, נפגשת בוודאי עם אנשים וגופים רבים שמטרתם היא לעזור לאנשים שנזקקים לכך. מצער לשמוע שבחווייה שלך אף אחד לא מוכן לעזור לך, כי אני בטוחה שאת צריכה עזרה.

אולי לא תמיד קיבלת את העזרה המתאימה ואולי גם את לא תמיד שיתפת פעולה - ואת זה עליך לנסות ולשנות למרות שזה בכלל לא קל. כדי להצליח את צריכה לדעת להסביר איזה עזרה נחוצה לך וגם ללמוד איך לקבל אותה.

אני יודעת שבתור בת שירות לאומי יש מי שאחראי להיות איתך בקשר ואליו את יכולה לפנות. את גם יכולה להתעניין בשרותי הרווחה או ברשות המקומית למי עוד אפשר לפנות.

ישנם הרבה גופים שעוזרים אבל השאלה מה בדיוק את צריכה. על כך אין באפשרותי לענות במסגרת זו.

מאחלת לך בהצלחה,
פנינה


+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  31  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
אלימות במשפחה   תקיפה מינית   גילוי עריות   צו הרחקה   הורים מכים   אלימות נגד נשים   נשים מוכות   התעללות בילדים   מכות בישבן
RSS RSS פורום אלימות במשפחה