שלום ליאן,
לפי מה שאת כותבת, מעבר לכך שנראה כי אחותך במצב נפשי לא טוב, הרי שהיא אלימה ובכך היא מוגדרת כמסוכנת לבני המשפחה (ובעיקר לאימך).
הקושי הוא בכך שלא אימך ולא אביך אינם לוקחים על עצמם אחריות להכיר בכך שיש בעיה שצריך להתמודד איתה ולטפל בה. אני מניחה כי הבעיות לא התחילו מהיום. כדי לעשות שינוי צריך כח, זה לא קורה לבד. יותר קל לנו בדרך כלל להמשיך כמו שאנחנו כבר רגילים מאשר לעשות שינוי. אבל אז המצב באמת עלול להדרדר עוד יותר.
האפשרויות הן כמה:
לנסות להגיע לאחותך דרך כל מי שנמצא איתה בקשר טוב ויכול לשכנעה ואת בני המשפחה כי יש דרכים לשפר את היחסים במשפחה. עדיף לראות את הנושא כמכלול של יחסים במשפחה (כולל גם אותך - עובדה שזה משפיע גם עליך...) ולא כבעיה של אחותך בלבד, זה עשוי להקל עליה לשתף פעולה. אגב, המצב בו האב "איננו תופס צד", גם הוא ניתן לשינוי, אם הדבר ייעשה בתבונה. ככל ששני ההורים יפעלו במשותף, הסיכוי להצליח יגדל.
יש קושי בכך שאימך לא תורמת ואף מונעת אפשרות של התערבות כלשהי. יתכן ואפשר להתחיל דוקא ממנה: לראות כיצד ניתן לשכנעה כי המצב מחייב התערבות, שאם לא כן הוא באמת עלול להחמיר ולפגוע הן בה והן בביתה ובמשפחה כולה.
אפשר לנסות להעלות את הנושא בביקור אצל רופא המשפחה וולהתייעץ איתו למי לפנות ואיך (עובדת סוציאלית במרפאה, הפנייה לפסיכולוג או לרופא מומחה). את בודאי יכולה להתקשר לגורמי רווחה (המטפלים באלימות במשפחה) ולהתעניין מה הם ממליצים - זה יעזור לך לעזור לבני המשפחה.
מבחינת החוק רשאים הוריך לדרוש מאחותך לשנות את התנהגותה ואם לא תעשה כן להרחיקה מהבית בצו הגנה בבית המשפט או אפילו על ידי הגשת תלונה במשטרה. היתרון בהבאה למצב קיצוני כזה הוא בכך שיגרום לטלטלה ויאלץ מי מהמשפחה לפנות לעזרת הגורמים המתאימים.
כדי להגיע לאבחון או טיפול בכפייה נדרשת התערבות החוק וכנראה שלא זה המצב במקרה שבו מדובר. אם את לא מוצאת דרך לעורר את משפחתך לפעול, את יכולה להתלונן במשטרה (אפילו בעילום שם) על ארוע אלים במשפחה, מה שיביא להתערבות גורמי החוק ואולי יעורר את בני המשפחה, כפי שנאמר מקודם, לפעול לפתרון הבעיה.
בקיצור, ליאן, נראה שאם את רוצה לעזור תצטרכי להפשיל שרוולים ולנקוט ולהציג עמדה. זה לא קל. הכי קשה זה לחשוף את הבעיה, כי אחרת אי אפשר לטפל בה. אבל עוד קודם לכן צריך להכיר בכך שיש בעיה ואת זה כבר עשית. נראה שאת כבר לא תוכלי לעמוד מן הצד (את לא תרגישי טוב כך...) ואת חייבת לסמוך על עצמך!
בהצלחה!,
פנינה