שלום יל,
כמו שאמר לך מני, את עדיין חשה אשמה ומנסה לזכות בתיקון של בעלך, כדי שיהיה גם התיקון שלך.
עליך להבין ששליטתך בבעלך מוגבלת, ועליך ללמוד להשאיר לו את האחריות על התנהגותו. עד שלא תעשי זאת, אין הרבה סיכויים שבעלך יכיר באחריותו למה שקורה לו וימשיך להטיל אותה עליך. לא בגלל שהוא רע, אלא בגלל שקשה לו להתחבר לחלקים של עצמו, שהוא עצמו איננו מעוניין להכיר בהם. ממש כמו כל אחד מאיתנו שמכחיש או מתכחש למשהו בו שאיננו אוהב ולכן גם לא רואה.
את לא אמורה ולא יכולה לגרום לבעלך להבין שיש לו בעיה. מה שאת כן יכולה לעשות זה להתחיל לחשוב על עצמך. לא להיות "אגואיסטית" אלא ללמוד מה טוב לך ומה לא טוב לך, מה את רוצה להיות ולעשות בחיים שלך, מה את צריכה לעשות כדי להשיג את המטרות שאת קובעת לעצמך בחיים ועוד כאלה דברים.
זה לא בא ביום אחד, אבל אם תלכי לטיפול, זה מה שתלמדי לעשות שם.
אין זה אומר כלל שעליך להיפרד מבעלך או להפסיק לאהוב אותו. אבל את חייבת להתחיל לאהוב את עצמך, לפחות כמו שאותו.
מבטיחה לך שהוא ייאלץ להסתכל עליך אחרת כשזה יקרה לך ולהחליט אם את מספיק יקרה לו כדי לעשות שינוי ולזכות באהבתך. ואם לא - הדלת תמיד תהיה פתוחה לפניך.
בהצלחה,
פנינה