פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות עמוד 30

שלום רב, בעבר השתמשתי בסמים למשך תקופה ממושכת, גם סמים קשים וגם קלים. השימוש היה יום יומי בסמים הקלים ואחת לשבוע בכימיכלים וכדומה. כיום אני כבר שנתיים לא נגעתי בסמים, אך נראה לי כי זכרוני נפגע כתוצאה מהשנים האלו. כיצד אני יכולה לבדוק את העניין ולטפל בו?

ספי שלום,
לאחר גמילה מסמים הזיכרון שלך עלול להשתפר במידה מסוימת. האם את מנהלת היום סגנון חיים בריא ללא שימוש בחומרים מתמכרים אחרים (כמו אלקוהול)? אחרי גמילה מסמים חשוב גם לשקם את התעסוקה וחשיפה לגירוים חשיבתיים. לצערי, בקופת חולים לא ניתן לבצע אבחון זיכרון ללא סיבה רפואית חריגה. שרות זה קיים רק באופן פרטי. במקרה שאת קשורה לעובד שיקום כלשהו כדי להתעייץ איתו בנושא אבחון. בינתים אני ממליצה על תירגול קוגניטבי, כלומר לפעיל את המוח כאפשר בעמצאות תרגילי ריכוז וחשיבה. ניתן גם למצוא מגוון משחקי זיכרון וחשיבה באינטרנט.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט

שלום ד"ר

יש לי קשיים לזכור דברים יום יומיים, כמו מידע, או נהלי עבודה, אני עושה זאת באופן יומיומי, אבל לא תמיד זוכר בעל פה, לא תמיד מפנים את המידע. האם יש משהו שאני יכול לעשות על מנת לזכור פרטים טוב יותר? (אני בן 30)

דניאל שלום,
השאלה הוא מדוע אתה מתקשה לזכור מטלות בעבודתך ועוד. האם אתה מתקשה להתרכז במשך היומיומה? ממתי אתה סובל מקשים בזיכרון? בכול אופן, "התרופה" היעילה ביותר במצבך קוראים לה "רישום". ניהול רשיום ויומן מסודר שכולל את המטלות ורמזים לנוהלי עבודת יעזר בתפקודך. כמובן אתה צריך לפתח שיטה יעליה כיצד לארגן את הרשום זה. בנוסף תרגילי זיכרון גם מפתח את היכולת זכירה. ניתן למצוא מגוון משחקי זיכרון באינטרנט. ניתן להתאמן את הזיכרון כמו שריר. במקרה שהבעיה מתמיד, אני ממליצה שתפנה להערכת קשב וזיכרון אצל נוירופסיכולוג.
בברכה

ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

שלום ד"ר,
אמי סובלת מבעיות זיכרון ולוקחת לציטין ועוד תרופה שאיני זוכרת את שמה. היא יכולה לספר לי באותו היום את אותו סיפור מבלי לזכור שסיפרה אותו. האם העניין יכול להיות גנים,תורשה ולא דווקא תופעות של זיקנה?

שני שלום,
על מה את מתכוונת שאת שואלת שהתנהגותה של אמך אולי קשורה לגנים/תורשה? איני הבנתי שאלתך. בת כמה אמך? חזרתיות של הדברים שספרו ואמרו די אופיינית לזיקנה בעקר שכבר ניכרות בעות זיכרון. לעיתים קרובות תופעהת החזרתיות (פרסברציה) מתבטאת גם בנוקשות מנטאלית והאנשים נעולים בנושאים מסוימים ומתקשים לעבר לנושא אחר. אני מקווה שהצלתי להתייחס לשאלתך.
בברכה
ד"ר רפפורט

אני בת 58 .כבר תקופה של כמה חודשים אני סובלת מבעיית זיכרון , שוכחת מילים , למשל בשוק שם של ירק או בטבע שם של פרח , בנוסף בשיחה עלולה לשכוח שם של מקום או דבר מסויים . זה גורם לי לדבר יותר באיטיות על מנת שתהיה לי שהייה לזכור או למצוא מילה חלופית ומכניס אותי לחרדה בשיחה. לעיתים אני נמנעת מלהכנס לשיחה . אני לוקחת טמוקסיפן כ10 חודשים , האם זה קשור ?הייתי אצל ניורולוג אשר שאל אותי כמה שאלות וביקש ממני לספור לאחור , פחות 7 ולזכור רצף של 3 מילים וומלא נכשלתי בכך אמר שזה כנראה תוצאה של לחץ . אני לא בטוחה שזה קשור לזה , לחץ תמיד היה לי אבל התופעה מאד מפריעה לי . מה ניתן לעשות ואיך לאבחן בצורה יותר מעמיקה ?

סוזי שלום,
הקושי שאת מתארת במתן שם לחפצים (יכולת שיום =Naming) לשלוף שמות של מקומות מוכרים בנוסף להתארגנותך במהלך שיחות מרמז על בעיה שפתית שלפעמים מלווה ירידה בזיכרון. האבחון (בדיקת מיני מנטל) שעברת אצל הנוירולוג הינה בדיקה נפוצה וראשונית של הסטטוס הקוגניטיבי אך מדובר בבדיקה קצרה מאוד והיא לא כל כך רגישה לבעיות בתחום השפה. רק אבחון מעמיק ומקיף יותר ייוכול לתת תשובוה לבעיותיך ולסייע בהמלצות לטיפול. ברצוני לציין שלחץ נפשי בהחלט יכול לפגום בתפקוד הקוגניטיבי אבל לא תמיד זו הסיבה לירידה התפקודית. לעתים קרובות הירידה התפקודית שחלה מעל גיל 50+ גורמת ללחץ נפשי. אני ממליצה שתפני לנוירופסיכולוג שמנוסה בהערכות קוגניטיביות של בני גילך. במכון קוגני-טיב שנמצא בתל אביב, ניתן לבצע אבחון שרלבנטי עבורך מתחת הקטגוריה: אבחון זיכרון
אשמח לסייע לך בחיפוש בעל מקצוע מתיאמה באיזור מגוריך.
בברכה
ד"ר רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

הרבה פעמים אני שומע את המושג טיפול או שיקום בכל הקשור לנכויות קוגניטיביות ואחרות אך האם אין במלה הזו קצת הולכת שולל של המטופלים הרי לא ניתן לשקם פגיעה מוחית כלומר לגרום לנכה שיתוק מוחין להתחיל ללכת אז מה הוא בעצם שיקום האם זה הכרה בסבל האנושי ופשוט להבין שלא ניתן לפתור כלום ורק לנסות להסתכל על הדברים בצורה אופטימית האם בעצם כולם יודעים לאבחן אבל לאף אחד אין פתרונות.

איך נראה מתנהג מרגיש אדם משוקם או אדם שעבר טיפול מוצלח מה הקרטריונים בכלל לדברים האלה אשמח לשמוע מניסיונך

דרור שלום,
שיקום הוא תהליך שמטרתו היא להביא את האדם למימוש הפוטנציאל האישי בתחום הפיזי, הנפשי, החברתי, המשפחתי, התעסוקתי וכל תחום אחר המשמעותי לאדם למרות הגבלות. שיקום לא מרפא את הלקות התפקודית אך מסייע בלימיד של שיטות פיצוי ושימוש באביזרי עזר מתאימים. הפסיכולוג השיקומי מסייע למשתקם להתמודד ולהסתגל עם מצבו אשר הדגש הוא בפתוח עוצמה ולא רק בהכרה של החולשות התפקודיות. מרבית המשתקמים שאני מכירה מצליחים אחרי זמון מה לנהל חיים מלאיים, דבר שכולל זוגיות ומשפחה, תעסוקה, חיים חברתיים, ועוד. עם זאת, נכות אינה ברכה ובהחלט יש גם רגעים של כאב, עצב ותסכול. בחירתו של המשתקם להיות תקוע ברגעים של תסכול ועצב כסגנון חיים במקום לממש את עצמו כפי יכולתו.
נרא כי אתה או משהו קרוב אליך חווה חוויות לא מוצלחות עם בעלי מקצוע בתחום השיקום. חבל, אבל אסור להוריד ידיים!

בברכה
ד"ר רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

לצערי לאחר הרבה שנות שיקום שבהם למדתי הרבה טובנות על עצמי ועל היכולות והקשיים לא באמת פתרתי כלום צברתי המון ידע ואולי החכמתי והתבגרתי בהלך הזמן הזה אך עם היו אומרים לי מראש שזו תהיה התוצאה כלומר סוג של השלמה ואפתיה כלפי המצב אולי בכלל לא ההתי מתחיל עם זה.

במהלך השנים נעלם אותו רצון לחקור ולהבין את מהות הפגיעה אין את הריגוש שבגילוי הכוחות,
כמו שיש אולי בתחילת הטיפול כבר יודעים מספיק ואין את חדוות הגילוי והשמחה עם כל שיפור נותרה רק הרגשה משמימה של זה המצב וזהו היום בהסתכלות לאחור נותרתי עם המון כעס על הטיפול שעברתי למרות שהיה מקצועי מאד לפי כל קריטריון אפשרי חוץ מאשר התחושנה שהוא אותיר בי ( כלומר יש לך 45 דקות לשפוך את הלב תבין מה שתבין תעשה מה שתעשה אבל אתה שובר את הראש לבד לאחר מכן מחוץ לדלת ) זו תחושתי האישית שיצאתי אתה אחרי כמה שנות טיפול לא קצרות , תחושה שהותירה בי המון כעס על כל תחום השיקום בסופו של תהליך ארוך הבנתי שמה שהמטופל לא יעשה בשביל עצמו אף אחד לא יעשה בשבילו שכל קושי שיש לאדם רגיל יהיה לי כפול 2, הנחות או הקלות לא יהיו בשום תחום לעומת זאת יהו הרבה מילים יפות סימפטיה והבנה אבל ריפוי מוחלט לא יהיה האם הבנה זו שווה את ההשקעה הרבה בשיקום במשך שנים את זה אני כבר לא יודע.

הדבר היחיד שאני יודע שנותרתי עם המון מרירות. למרות ידע וניסיון עצום שצברתי אני מרגיש שאני לא מממש את עצמי רק שהיום אני כבר מבוגר יותר לא מוכן להשקיע את אותם משאבים שההתי מוכן להשקיע בגיל צעיר יותר שההתי נאיבי תמים ומאמין באפשרות לשינוי אותו חלון הזדמנויות קצר נסגר ככל שמתבגרים ואני כבר סגרתי אותו למרות שאני עוד צעיר אבל מזמן איבדתי את התמימות והתקווה לשינוי משמעותי. בתודה על ההתיחסות דרור

תובנה בלבד לא משקמת. אפשאר לדעת איזה נכות יש לך וממה היא נובעת?
אסור לך לשקוע בים של מחשבות שליליות ותמיד נמצאה הזדמנות חדשה לפעול מחדש למרות הקשיים.
ד"ר רפפורט

שרה שלום

שאלת אותי מה הנכות של אז הנכות שלי היא שיתוק מוחין מלידה עם בעיות קוגנטיביות נלוות בנוסף לנכות פיזית

אכן אני מסכים איתך תובנה בלבד לא משקמת כמה חבל שמבינים את זה רק אחרי 4 שנים של שיחות טיפוליות אך מה עוד אפשר להשיג מטיפול בשיחות חוץ מתובנות?

עולם השיקום מתחלק לכל כך הרבה מקצועות שכל מטפל מבין ורואה רק את החלק שלו על המטופל לעשות אינטגרציה בין כל המקצועות בשביל לעשות שיקום מוצלח מה שקורה בסוף המטופל הופך מומחה לבעיות ואולי עם הוא מתוחכם יותר הוא הופך גם למדריך לאחרים במצבו כמו שאני עשיתי אבל מבחינתי זה לא שיקום או טיפול כי נכנסתי לטיפול עם בעיות ויצאתי עם בעיות אולי היום אני מכיר אותם יותר טוב אבל הבעיות נשארו אז למה משתמשים במילה טיפול איפה הטיפול כאן אולי במקרה הטוב זה לנסות לעשות מהחרא דשון עם להשתמש בלשון ציורית

בכל אופן אני יצאתי מאד מאוכזב מהתוצאה הסופית למרות שלא הסתפקתי רק בטיפול בשיחות אלה עבדתי עם כל קשת המקצועות החל מפיזיטרפיה שחיה קוצינג ועוד. השקעתי שעות ימים וחדשים שלמים בניסיון להדביר פערים ולהיות כמו כולם לאן זה הביא אותי? התשובה רק למקום של מרירות על השנים שהוחמצו בזמן שאני עסקתי בשיקום.

הרבה פעמים הרגשתי שהמטופל כלומר אני בזמנו תורם הרבה יותר לידע ולאגו המיקצועי של המטפלים והמומחים למינהם מאשר הם מסוגלים לתרום לי שמעתי הרבה סיסמאות בדרך המון קלישאות מוכרות על התמודדות אבל שזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בעשיה יום יומית בשטח אז המטופל הוא לבד מול דרישות החברה והמציאות בלי שום תאוריות על השתלבות או שייוון או מוטיבציה שיכולים לבוא לעזרתו.

בחברה שלנו עושים הרבה שימוש במילים יפות שבאות לחסות על חוסר אונים אני חושב שהשימוש במילים טיפול ושיקום בהקשר של בעיות נורולוגיות הוא מטעה ולא נכון, טיפול מבחינתי זה אומר להכניס מכונית מקולקלת למוסך ולצאת עם מכונית תקינה כל זמן שבבעיות נויורולוגיות זה לא כך אין טעם לקרוא לטיפול שיקום ובטח לא להשתמש במילה טיפול.
בברכה דרור

לפי כתיבתך נשמע כי אתה בור נבון עם יכולת מילולית טובה. אנא תשתמש בה באופן מעשי יותר. לקות קוקניטיבית לא ניתן לתיקון כמו רכב אם כי אני מאמינה בטיפול שיקומי בעל אופי מכוון שמטרתו הוא להגיע להישגים בתפקוד (מעבר התובנות). נרא כי אתה נכנסתה למצב רוח מיאש אולי גם דיכאוני, דבר שצריך התייחסות בעצמו.

תודה על התשובות וההתיחסות

ד"ר רפפורט שלום,
אני אשה בת 42 נשואה ואמא ל-2.
בשנתיים האחרונות אני סובלת מכך שאני שוכחת דברים בזמן קצר, לדוגמא אני הולכת לסלון להביא משהו וכשאני מגיעה לשם אני כבר שוכחת למה הלכתי. לעיתים אני רוצה לעשות רשימת קניות ובמקום לרשום שניצל אני רושמת בורקס,
הדבר מטריד את מנוחתי מאוד ואודה על תשובתך המהירה.

שולה שלום,
לעיתים קרובות מצב לחץ מתמשך ושינוי במצב הרוח יכולים לגרום לבעיות זיכרון לטווח קצר. את צריכה לבדוק מה עובר עליך בתקפוה האחרונה והאם את מוצפת מהחיים היומיומיים. עייפות יתר גם יכולה לפגוע בזיכרון שלנו בכל גיל. כמובו ולפני הכול את צריכה לבדוק מצבך הרפאוי. את עברת בדיקות רפואיות שיגרתיות בזמן אחרון?
כדי להגיע לאבחנה מבדלת אני ממליצה על אבחון זיכרון מקיף שגם מתייחס למאפייניך הפסיכולוגיים, ואז אפשר להגדיר המלצות מתאימות.

בברכה
ד"ר רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

שלום ד"ר,

בעקבות שאלתו של א' עלתה אצלי תהיה לגבי עצמי. אני דווקא זוכרת טוב פרצופים. כלומר גם אדם שראיתי פעם אחת באוטובוס, יראה לי מוכר למחרת. אבל הבעיה היא שאם אני רוצה להיזכר בפרצופיהם של אנשים הקרובים לי, איני יכולה. גם אם אנסה לדמיין את פניה של אימי, או אחותי לא אוכל לראות תמונה ברורה, אלא קווי דימיון מאד מעורפלים.

האם זו בעיה?

צביה שלום,
הפרעה קוגניטיבית לא נערכת באמצעות הדימיון. נרא כי היכולת זכירה שלך תקינה ואני לא רואה אצלך בעיה. כמן כו הדימיון שלנו לעתים קרובות מושפע בתהליכים רגשיים אשר עורכים את התמונות שאנו רואים בדימיון.

בברכה
ד"ר רפפורט

הנני בחור בן 24 ורציתי לבדוק האם יש הנחה מסוימת למה אני לא יכול לזכור פרצופים
כלומר את האנשים שאני מכיר לאורך זמן אין לי בעיה לזהות אבל אם אני פוגש משהו חדש אפילו כמו פעם פעמיים או שלוש פעמים אחרי הכרות ושיחה אני עדיין יכול לעבור מולו ברחוב מבלי לזהות אותו,ואני רוצה לפסול אפשרות שאני לא זוכר אנשים שלא מושכים את תשומת ליבי כלומר אפילו אם אני אראה בחורה ממש יפה ברחוב אני לא אדא בוודאות שזאת היא ביום שלמחורת. הדרך היחידה שאני מצליח אכן לזהות היא לפי פרטי לבוש או שיער, לכן ברגע שזה משתנה (שזה קורא בתדירות דיי גבוהה כמובן) אני פשוט מאבד את זה .
אני רוצה לציין שאין לי כל בעייה אחרת בזכרון הלימודי או בכל שאר סוגי הזכרונות האחרים.

]א' שלום,
ההפרעה של עיוורון לפרצופים מוכרת בשם של פרוסופגנוזיה (Prosopagnosia). הינה הפרעה נדירה ובדרך כלל קשורה לבעיות רפואיות כמו נזק מוחי ממוקד או קושי בהתפתחות הראיה. מצורף אתר של Harvard University בו חוקרים את התופעה זו, נותן מידע מקצועי נוספת (גם בעברית) ניתן לבצע אבחונים שונים online. אעפ"כ יש אנשים רבים שמתקשים לזהות ולזכור פרצופים אשר התפקוד זה לא מפותח אצלם, זקוקים לתהליך ללמוד ארוך יותר אבל סה"כ מצליחים לזהות ולהבדיל בין פניהם של אנשים. שאלות חשובות: האם אתה מצליח לזהות אנשים (פרצופים) מפורסמים ומוכרים בתמונות ובטלוויזיה? האם אתה מצליח לזהות דמות מסוימת שמופיע בתמונות שונות בזוית שונה או עם הבעת פנים אחרת?


בברכה, ד"ר רפפורט

ד''ר שרה רפפורט שלום!
בביקורי בארה"ב נתקלתי בתוסף מזון בשם פוספטידילסרין, בדקתי ומצאתי שהתוסף נמכר גם פה
תחת שמות מסחריים שונים במחירים שונים. ידוע לי שאין שום תרופת/תוסף מזון שיעשו פלאים
ויחזירו לי את הזיכרון למה שהיה. אבל, קראתי את המחקרים שנעשו עם התוסף מזון פוספטידילסרין
והאמת שהופתעתי נראה די מבטיח.(pubmed)
השאלה שלי מדוע הרופאים בארץ לא מוצאים לנכון לידע את האנשים הסובלים מהפרעות זיכרון
שיש תוסף שיכול להועיל ולשפר או לפחות לשמר את הזיכרון(ברור לי שלא לנצח) .
האם את מכירה את התוסף מזון פוספטידילסרין? אם כן מה דעתך עליו?

דבורה שלום,
איני רופאה ולא יכולה להשיב בשמם הרופאים. מצורף מאמר של נוירולוגית שכן מתייחסת לנושא הנדון וגם ל- פוסיפטידיל-סרין. לפי ניסיוני רופאים ממליצים לעתים קרובות על תוספת של ויטמין E. אבל כפי שידוע לך אין פלאים כתוצאה מטיפול מסוג זה או מפוסיפטידיל-סרין (בניסיוני המקצועי). לפי דעתי, תרגול קוגניטיבי (הפעלהת תפקודי המוח באופן מובנה ושיטתי) ושמירת על אורך חיים עם פעילויות שדורשות חשיבה הינה הדרך היעילה ביותר כדי לשמור על תפקוד הזיכרון והשכלי.



בברכה
ד"ר רפפורט

שלום רב אבקש את עצתך לגביי ילדה בכיתה ב' אשר מורתה מתלוננות על זכרון לטווח קצר וכן על תנעתיות יתר בכיתה אשר גורמת לילדים בסביבתה לא לרצות לשבת בקרבתה ומאידך מקובלת חברתית מאוד בשאר הפעיליות החברתיות . כן ישנם בעיות בזכרון שמתאפינות בקשיים מרובים במקצוע חשבון קריאה שוטפת ביותר אך כאשר נשאלות שאלות לגבי החומר הנקרא נענות תשובות לא עיניניות או תשובות כגון שכחתי או שאין אני יודעת
מחכה לתשובתך המקצועית בתודה דרורה

דרורה שלום,
לפי התאור שלך בתך מתקשה בלימוד של מיומנויות יסוד כמו חשבון והבנת הנקרא. התנעתיות יתר או האי שקט הפסיכומוטורי והקושי בזיכרן לטווח קצר בהחלט יכולים להצביע על בעיות קשב וריכוז. רק הערכה מקצועית תתן תושבה לגבי מקור בעיותיה. אני מציעה לפנות אותה לגורם שיודע להערוך אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון קשב ודיכוז. לא כדי לדחות את ההערכה. איתור מוקדם ונכון של קשיי לימוד יאפשר אבחנה ולפי כך עזרה וטופול מתאים. זו הדרך הנכונה והיחידה לעזור לבתך, להקל עליה בהמשך הלימודים ולמנוע החמרה של קשייה.

בברכה
ד"ר רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

ד"ר רפפורט שלום,
אבי בן 59, עב שבץ מוחי ביום שישי האחרון. מאושפז כרגע במח' נוירולוגיה בת"ש.
יש לו פגיעה בחלק האחורי של המוח. הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בשדה הראיה הימני בשתי העיניים, במובן מסויין קצת בהליכה (חוסר יציבות) ובעיקר בזכרון. הוא מזהה אנשים וזוכר דברים מהעבר הרחוק, אך לא מהקצר ומהמיידי.
אין לי מושג מה עושים, איך ממשיכים, מה ההשלכות, למי לפנות, האם הדבר יכול להשתפר בשיקום? איזה שיקום מומלץ? האם השיקום בת"ש הוא הטוב ביותר לצרכים אלו? כמה זמן זה שיקום? מה עושים אחרי השיקום?
מבקשת את עזרתך/ המלצות מנסיונך....
תודה רבה,
אפרת

אפרת שלום,
מרבית החולים שסבלים מאירוע מוחי משתפרים. שיפור המערכת העצבים מתמשך לאורך זמן ואצל כל חולה בקצב משתנה. פגיעתו של אביך טריה והוא רק בתחילת הדרך. מתי הוא אמור להשתחרר מהמחלקה? המחלקה לשיקים נוירולוגי בתל השומר מקום מצוין הכולל את כל הדיסציפלינות (טיפול קוגניטיבי, מוטורי, שפתי, נפשי ורפואי). אבל יש עוד מסגרות שיקום טובות במרכז הארץ. בשלב זה חשוב לדבר עם העו"ס והרופא המטפל במחלקה כדי לתכנן את שיקומו. אולי הוא לא זקוק למסגרת אשפוז אז הוא יכול לקבל אותם טיפולים באופן אמבולטורי. הקופה שממן את טיפולו הרפאוי תחליט בסופו על המסגרת השיקומית.
אשמח לעזור לך גם בהמשך

ברכה
ד"ר רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957877

ד"ר רפפפורט שלום,
אני מודה לך מקרב לב על התשובה!!!! אני שמחה לשמוע שיש עוד מקום לשיפור, זה בהחלט מעודד כי שמעתי מהרופא של קופ"ח ספקנות רבה באשר לאפשרות שיחלים בצורה זו או אחרת.
מה שהוחלט היום - ככל הנראה יעבירו אותו מחר או מחרתיים למרכז רפואי "רעות" ביד אליהו. מאחר ולטענתם בתל השומר אין "מיטה פנויה".
כולי תקווה שהמקום הזה מכיל בתוכו אנשי מקצוע שמתמחים בזכרון, ובעבודה על הצד הקוגנטיבי.
אין לי ספק שעם העזרה הנכונה הוא יוכל להגיע לתוצאות.
בבית החולים מזה יומיים לא עושים איתו דבר וגם לא מוסיפים לדבר איתנו. הם מיצו את הטיפול בו ורוצים שהוא ייצא לשיקום. העו"ס בבית החולים לא ענתה לשאלותיי, היא אמרה שיענו לשאלותיי במוסד השיקומי אליו יגיע (על כן אני עדיין באפלה ולא יודעת הרבה לקראת מה אני צפויה).
כרגע מה שהכי חמור הוא שאבא מתחיל להבין שהוא לא בסדר וזה מדכא אותו מאוד. הוא בוכה מידי פעם וישן הרבה. (ככל שהימים חולפים הוא ישן יותר ויותר).

מודה לך שוב על התשובה
אפרת

אביך יהיה בידים טובות. תעדכני אותי על מצבו ועל התהליך השוקומי שעבר.

ד"ר רפפורט,
אני מודה לך מאוד על התשובות, זה בהחלט מעודד ומחזק.
אני מתנצלת על השאלות הרבות....
עדיין לא התחילו עם אבא טיפולים של ריפוי בעיסוק. אלא רק פזיוטרפיה (אף על פי שזה פחות מהותי עבורו). האם כדאי לבקש לדעת מהם התרגילים שעושים איתו לזכרון ולעשות איתו את אותם התרגילים בזמן הפנוי?!
מי קובע ולפי מה, באיזו תדירות וכמה להעמיס על אבא (מבחינת עבודה ותרגול)?!
ושוב תודה רבה, אין מספיק מילים בפי כדיי להודות לך!
אפרת

אביך יעבור בדיקה קוגניטיבית מסודרת ע"י מרפאה בעיסוק ורק אחר כך התחיל את הטיפול. בשלב זה לא כדאי לך להיות מטפלת או מתרגלת שלו. הוא צריך אותך לתמיכה נפשית וכעוגן. בשלב מתקדם תקבלי הכוונה מהמטפלים איך לתמוך ולעזור בתירגול הקוגניטיבי. ביום ב' אני נמצאת שם ואשמח לעזור

כנראה שפיספסתי אותך אתמול.
אני מודה לך ומקווה שאוכל לפגוש אותך בשבוע הבא...

כדאי ליצור איתי קשר לפני כן.

אמי בת ה-66 עברה שבץ. היא כרגע סובלת מאוד, ויש לה בעיות מוטוריקה קלות, בעיק'ר נראה לי שהיא "מעופפת". יש תרגול קבוע שיכול ל סייע לה?

תודה

נא לפרת " ההתנבהגות המעופפת" של אמך. האם היא נמצאת במסגרת שיקום כלהשי ואיזה טיפולים היא מקבלת?

האם ירידה משמעותית בזיכרון בגיל צעיר- 32 - של חבר שלי היא סימן למשהו עמוק יותר -פיזי או נפשי?

תודה

ארין שלום,
אין תשובה חד-משמעותית לשאלתך. לעיתים קרובות מצב לחץ מתמשך גם יכול לגרום לבעיות זיכרון. ממתי יש לו את הביעה? איזה סוג של מידע הוא נוטה לשכוח? האם מדובר בבעיות זיכרון לטווח קצר או ארוך, כלומר קושי בזכירת אינורמציה שהתרחשה לפני דקות ספרות או לפני זמן מה? האם מדובר בשכחה -forgetfulness- ונוטה לשכוח לאן שם חפחצים ועוד? איך הבעיה פוגעת בתפקודו היומיומי? תמיד יש צורך בהערכה מסודרת (אבחון זיכרון אצל נוירופסיכוולוג ובדיקה אצל נוירולוג ) כדי להגיע לאבחנה.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957677

ברצוני לברר כיצד לטפל בבעיות שיכחה בד"כ של הטווח הקצר.
יש לציין, מדובר באדם בן 69,עד לפני כ- שלוש שנים ניהל חברה פיננסית גדולה מאד.
היום, ממשיך לתת ייעוץ פיננסי על הצד הטוב ביותר.כל הנושא הכלכלי (כולל מספרים) מנוהל רובו דרך הזיכרון.
הבעיות המתעוררות הן דווקא בחיי היום יום, כולל ירידה משמעותית בבטחון העצמי.
נושאים כמו:התמצאות במרחב לצורכי נהיגה, שמות אנשים ומקומות, ארועים שונים וכדומה.
מדובר באדם בעל זיכרון מצוין (בעבר, המאוד קרוב).
תודה מראש על הייעוץ.
מרגלית.

מרגלית שלום,
יש הבדל בין לזכור מידע וידע שמשתמשים באופן רצוף וכמעט אוטומטי (כמו ידע מקצועי) ובין מידע שצריך לשלוף באופן סלקטיבי לעתים רחוקות. תפקוד הזיכרון בדרך כרך כלל מתחיל לרדת מגיל 55+. במקרה שהירידה בולטת יותר ופוגעת בתפקוד היומיומי, יש לפנות להערכה מסודרת כדי לאבחן סיבת הירידה ולברר האם יש צורך בתערבות בדיקות או טיפול רפאוי. הפרעות זיכרון לטווח קצר הן נפוצות בגל המתקדם ויכולים להצביע על בעיות שונות. בנוגע לתרדול קוגניטיבי, אני ממליצה על תוכנה ממוחשבת של החברה Cognifit or Mindfit שמתאימה לגיל השלישי וכן לתרגול ביתי. עם זאת, אסור לקפוץ שלב וחשוב להגיע לאבחנה מקצועית לפני שמתחילים עם טיפול עצמאי כלשהו. שרות של אבחון זיכרון ניתן לקבל במחון קוגני-טיב.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957677

שלום רב,

בתי בכיתה א'.
לאחרונה מתגבשת אצלה בעייתיות- היא לא מספיקה לעשות את כל המשימות בכיתה. גם במבחנים היא מתקשה לסיים בזמן. שוחחתי עם אחת המורות שאומרת שבזמן המבחן שהיה לה היום היא עשתה הכל על מנת למשוך את הזמן : שתתה מים, חם לה אז היא הורידה חולצה והכל בפעולות ארוכות ומתמשכות ולכן לא סיימה את המבחן.
בבית לעומת זאת, היא עושה את השיעורים מהר מאוד ומפגינה בקיאות.
מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם תתכן בעיית קשב או הפרעה כלשהי (למרות שקיים הבדל בין הבית לביה"ס?) אם היתה בעיה, היא היתה אמורה להופיע גם בבית וגם בביה"ס לא?
אני ידועת גם שמידי פעם היא מפריעה בשיעור המחנכת אך במקצועות אחרים לא.
ברור כי הבעיה המרכזית שלה היא קצב העבודה במסגרת ביה"ס.
איך מקנים לה את מושג הזמן הקצר והמשימות שעליהן לעמוד בהן בזמן זה?
אודה לחוות דעתך בנושא.
תודה מראש,

שרית שלום,
יש הרבה ילדים שמתקשים עם המעבר מהגן לביה"ס וזקוקים ליותר זמן כדי להסתגל לכללים והרגלים חדשים ולהתמודד עם מבחנים. זו חלק מתהליך הלימוד.תפישת הזמן והיכולת להתארגן עם הזמן ועם הגבלות הזמן לא מפותחות בגיל הזה. לעתים קרובות נמצא הבדל בין התנהגותו של ילד בבית ובין התנהגותו בכיתה. בכיתה יש גירוים והפרעות רבים שיכול לגרום להסחת דעת ולפגוע בריכוז הילד אשר הוא לא מסוגל לסנן את הגירוים המיותרים (לפעמים בטוי להפרעת קשב וריכוז). לאור הזמן הקצר שבתך התחילה כיתה א', אני חושבת שדאגותיך קצת קדומות זמנו ותני לבתך להתסתגל. בצד שני, חשוב להמשיך לעקוב אחרי תפקודה ולקבל עדכון שוטף מהמחנכת. אם הקושי יתמשך מומלץ להתערב את היועצת ולבצע אבחון לאיתור הפרעות קשב וריכוז או אבחון מקיף יותר לפי הצורך.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957677

ד"ר רפפורט שלום

תודה על תשובתך.
האם קיימת דרך לעבוד ולתרגל עם הילדה נושא של עמידה בזמנים?
כיצד אוכל להקנות לה את הידיעה שקיים פרק זמן מסוים בו יש לעשות מטלות וכשהזמן מגיע לקיצו עליה לסיים? האם רק שיחות מספיקות או שקיימת דרך פרקטית להקנות את המושג?

תודה מראש

שרית שלום,
כפי שהסברתי המושג של זמן והיכולת לעמוד בלוח זמנים לא מפותח אצל ילדים קטנים וביום יום הורים מנהלים את פעיליותם והתארגנותם עם הזמן. רוב הילדים בני גילה לא יודעים אפולו לקרוא שעון. לפי התאור שלך לא ברור האם מדובר בבעית לימוד, בעיות קשב, חוסר בשלות או פשוט באמא לחוצה. היכולת ניהול הזמן הינה חלק מתהליך לימוד שילדים מפתחים עם התפתחותם. תני למחנכת להתמודד עם התנהגותה בעת המבחנים. כ"כ אני חוזרת על ההמלצות שכבר כתבתי לך. לא ניתן להמליץ על דרכי התערבות ללא בדיקה מעמיקה והבנה של התופעה.
ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
טל: 03-6957677

האם אלכוהול פוגע בזיכרון?
והאם סיגריות פוגעות בזיכרון?
תודה רבה

אריק שלום,
שימוש קבוע וממושך באלקוהול פוגע בזיכרון. ניקוטין לא פוגע בזיכרון.

דר רפפורט היקרה ברצוני להודות לך מקרב לב על עזרתך ותשובותייך המקצעניות ושיתוף הפעולה מימני יוסי ליבוביץ מי יתן ויהיו הרבה כמוך תודה תודה רבה

לפני כחצי שנה בעלי עבר תאונת דרכים ונפגע בראשו. הוא היה מאושפז כמה ימים ואחר מכך הרופאים התרשמו שמצבו טוב והוא שוחרר. מאז חלו בו שינוים רבים והאו לא חזר לתפקד כמו בעבר. הוא עצבני, לא מצליח להתרכז ולא מתפקד בעבודתו. מה לעשות?

רונית שלום,
לאחר חבלת ראש חיוני להמשיך במעקב רפואי אצל נוירולוג. למרות שפגיעתו של בעלך אולי הייתה יחסית קלה, יש גוון של סימפטומים שיכולים להופיע לאחר חבלת ראש. הנפוצים בניהם: כאבי ראש, שחרחורת, רגישות לרעש ולאור, התעייפות מהירה עקב מאמץ מנטאלי ופיזי, בעיות בראיה, הפרעות בשינה וכן בעיות קשב וריכוז וירידה ביכולת הזיכרון. יתכן שהוא סובל לפחות מכמה בעיות האלו ואינו ידע איך להתנהל בעקבות השינוי הפיזיולוגי שנגרם לו כתוצאה מ"הזעזוע המוחי". הסברה והכוונה של התופעות והבעיות לאחר חבלת ראש ע"י בעל מקצוע (שמתמחה בפגיעות ראש) מאוד עוזר בהתמודדות ולעתים קרובות גם מרגיע. כמו כן בשלב הראשון נוירולוג יכול גם לעריך את הצורך בטיפול תרופתי, אבחון וטיפול אצל נוירופסיכולוג וטיפול שיקומי מתאים.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט
קוגני-טיב, מכון להערכה נוירופסיכולוגית
03-6957877

בהקשר לבעיה של התפיסה מדובר במבוגר ובהבנה של למידה של דברים חדשים (לימודים וכו') זה נמשך כבר 8 שנים איך מטפלים בזה ומה הסיבה ?

לקות למידה הינה בעיה התפתחותית ומתבטאת בקשיי לימוד כבר בגיל צעיר וכן בהישגים נמוכים בבי"ס. במקרה שלא אובחנה בעיה לימוד בעבר, יש צורך להבין מה קרא לפנ 8 שנים שגרם לירידה ביכולת הלימוד. באיזה גיל התחיל הקושי? שינוים במצב הבריאותי, פיזי ונפשי, גם יכולים להשפיע בתפקוד. לעיתים אנשים מתחילים לסבול מבעיות קשב וריוכוז ולכן לא מצליחים ללמוד. אני ממליצה לפנות להערכה מקצועית( אצל פסיכולוג או נוירופסיכולוג) כדי לאבחן את מקור הבעיה ואז אפשר להמליץ על טיפול מתאים.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט

אחי כבן 45 לקה בדום לב ביצעו בו החיאה שארכה כ25 דקות האחייה נעשתה באיחור כ7 דקות לאחר האירוע כתוצאה מכך לא הגיע חמצן למוח כיום אחי סובל מחוסר זיכרון של 15 שנה אחורנית מצבו הגופני טוה הוא זוכר טוב את עברו אבל הזיכרון העכשוי אינו פןעל כיצד עלינו להיתיחס אליו האם להסכים למה שהוא אומר או לנסות להזכיר לו דברים ששכח זה גורם לו לכעס למשל הוא אינו מוכן לקבל את העובדה שבניו כבר גדולים הוא טוען שהם קטנים והם לא בניו הוא טוען שעדין גר בכרמיאל למרות שכבר 12 שנה לא גר שם איך להתיחס אליו ואיך להסביר לו ממש אובדי עצות אנא עזרו בתשובה

יוסי שלום,
לפי התאור שלך מצבו של אחיך מצביע על כך שסובל מנזק מוחי אנוקסי - Anoxic Brain Injuryשנגדם לו מחוסר הספקת חמצן למוח. למרות שהפרעות זיכרון אכי בולטות לאנשים בסביבה, נזק מוחי אנוקסי יכול לגרום להפרעות קוגניטיביות קשות בתחומים שונים כגון תהליכי חשיבה ועוד. ניראה כי אינו מודע למצבו ולכן נוטה להגיב בהתפרציות זעם, דבר שנפוץ אצל נפגעי ראש. חשוב לי לדעת האם הוא עבר אבחון נוירופסיכולוגי שמעריך את מידת ההפרעות התפקודיות (הן במישור הקוגניטיבי והתנהגותי והן במישור הרגשי). האם הוא עבר תהליך שיקומי מסודר שהתייחס להפרעותיו הקוגניטיביות? הינו איש צעיר וזכאי לאבחון וטיפול תואם שגם כולל הדרכה והכוונה של בני משפחתו לצורך התמודדות עם מצבו. נא לפרט איזה טיפולים שיקומיים הוא קבל עד היום כדי שאפשר לכוון אותך בהמשך.
בברכה
ד"ר שרה רפפורט

קיבלתי את תשובתך בשאלה לגבי אחי בנושא אובדן זיכרון עקב דום לב הייתי רוצה לקבל ממך לאן ולמי לפנות בנושא איבחון אנוקסי ונושא התיחסות של עזרה של המשפחה

כדי לכוון אותך נכון חסר לי מידע מהתיעוד הרפאוי של אחיך. אתה מוזמן לטלפן אלי: 0523-286537
או במרפאה 03-6957877.

מה גורם לבעיות בתפיסה הכללית ( דברים שקשורים ללמידה של דברים חדשים)

ואיך מטפלים בזה ?

האם אתה מתכוון לקשיים בהבנת חומר חדש? האם מדובר בילד, נוער או מבוגר? מאיזה גיל הבעיה קיימת? רק אבחון מתאים נותן אבחנה ולפי כך המלצות לטיפול.