בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום אימון אישי, קואצ'ינג

פורום אימון אישי, קואצ'ינג בו תוכלו להתייעץ כיצד לממש את הפוטנציאל שלכם, להגיע לאיזון, השראה, הגשמה עצמית, סיפוק ועוצמה.
מנהלי פורום אימון אישי, קואצ'ינג:
גרשון מורג
לפרטים נוספים
איציק יצקן
לפרטים נוספים
שלום עזבתי את עבודתי לפני כחודשיים מאז מנסה ללא הצלחה להשיג עבודה נראה לי בראיונות אני מתרגשת והלב דופק אחרי שנים שלא הייתי בראיונות, חייבת עבודה, איך אפשר לחזק אותי
יעל יקרה,
לא ברור האם עזבת את עבודתך או שהתפטרת. גם לא ברורות נסיבות הפיטורין/התפטרות, וכן במה עבדת? האם היית מרוצה מעבודתך? וכדומה.
חשוב לדעת מה גילך ומצבך האישי.
יש בתחום האימון לא מעט דרכים לחזק את הביטחון בריאיונות עבודה והמידע שתנדבי חשוב כדי להבין מה גורם לך לחשש מפני ריאיונות ואיך ניתן להתחזק.
בהצלחות,
איציק
 
חני
12:31 02.09.15
שלום רב.
אני מרגישה בזמן האחרון שאני תקועה במחשבה על מישהו שאני מאוד אוהבת,ומטעמים אישיים אני לא יכולה ליצור איתו קשר,זה מכניס אותי למחשבות דיכאוניות ואני רוצה לחזור לעצמי לחזור להתלהבות לשמחת חיים ולשכוח ממנו.מה עושים דרך אימון אישי קאוצ'ינג?תודה רבה.
 
איציק יצקן  
17:56 09.09.15
אנונימית יקרה,

את כותבת בכותרת שזאת "תקיעות בחיים", ואני מבין מזה שזה באמת ממלא את החיים שלך בתחושה של חסימה.

אהבה = שמחת חיים והרצון שלך לחזור החיים הוא כוח עצום

כדי להתקדם אנא ספרי לי:
מה הטעמים האישיים שבגללם את לא יכולה לממש את האהבה?
ובכלל - מה זאת אהבה בשבילך...?

מחכה לתשובותייך,

שלך,

איציק
 
חני
18:45 09.09.15
את השאלה הראשונה לא הבנתי.מה זאת אומרת מהם הטעמים האישיים שבגללם אין לי אהבה? אשמח להסבר. תודה.
 
חני
18:53 09.09.15
אהבה בשבילי זה למצוא בחור שהוא לטעמי לא רק ביופי.אלא גם באופי,שיתן לי תשומת לב,מגע לא רק יחסי מין.אני מדברת גם על חיבוק וכאלה דברים.שיפנק אותי לצאת הרבה לבלות שיהיה לנו נושאים משותפים.אני מרגישה שזה חסר לי,וזה מה שגורם לי לדיכדוך.שאין לי את כל זה.אני מדברת גם על חוויות בילדות שבמקום שקיבלתי אהבה כל הזמן רק נידו אותי ופגעו בי.זה רגש מאוד כואב,ועד היום אני תקועה בזה,וקשה לי להשתחרר מזה.
 
חני
19:07 09.09.15
שהיה לי בעבר בן זוג שכמעט התחתנו וברגע האחרון נפרדנו,והוא לא רצה לחזור אלי וקיבלת מזה משבר מאוד קשה.שהלכתי לטיפול כדי יעזרו לי זה היה בולשיט לא עזרו לי בטיפול רק לצערי הזיקו לי עוד יותר לא קיבלתי את הטיפול הנכון.אני לא מתכוונת בשום אופן וגם משפחתי לא מסכימה שאלך לטיפול כזה.גם יש לי בעיה שבגלל שאין לי כרגע בן זוג אני מחפשת להתאהב בכוח בבחורים שאני לא יכולה לממש איתם זוגיות.אני יודעת שיש לי בעיה עם זה.ומזה בעצם אני רוצה להשתחרר.
פניתי אליכם,מכיוון שכרגע אין לי כסף לשלם למאמן אישי.עם אתם יכולים לעזור לי בקטן דרך הפורום אני אשמח.עם לא אני אבין את זה.שוב שנה טובה.
 
איציק יצקן  
20:33 09.09.15
אנונימית יקרה,
הסברת את עצמך היטב.
אתמקד בעיקר: את מחפשת מישהו שיאהב אותך ויפנק אותך ומוכנה לתת מעצמך ולחבק ולאהוב ולפנק.
אהבה היא דבר נפלא כאשר היא אינה תלויה באחר.
כאשר הנתינה היא נקייה באמת תוך ערנות לסביבה וללא ציפייה לתמורה כלשהי.
האם האהבה שהייתה לך ואיננה הייתה ללא תלות וללא ציפייה לתמורה?
אשמח לשמוע,
בהצלחות,
שלך,
איציק
 
חני
21:16 09.09.15
האהבה שהיתה לי היתה מאוד תלותית.ובגלל זה גם אני ובן זוגי לשעבר בסופו של דבר לא הסתדרנו ונפרדנו.יש לי בעיה שאני מתאהבת במישהו אני מאוד תלותית כלפיו.אני יודעת שזאת בעיה.אני יודעת שזה לא צריך להיות כך.השאלה שלי באמת עם אתה יכול לענות לי לגבי זה,מה עושים בקשר לתלותיות? זה נכון בגלל התלותיות שלי במישהו שאני אוהבת בסופו של דבר אני אוכלת אותה,ובנוסף אני גם סובלת מזה,במקום להנות מבן זוג שאני אוהבת במקום הכיף הזה אני תלותית ברמות ויש לי חרדות נטישה.
 
חני
21:35 09.09.15
שכתבתי לך שאני מתאהבת בבחורים שאין לי סיכוי איתם,אז הפסיכולוגית שהיתה לי בזמנו אמרה לי את המשפט את מאוהבת באהבה.למרות שלא הבנתי מה הכוונה שלה.בכל אופן רק עם אתה מעוניין ורוצה אשמח עם תתן לי עצה כטיפ קטן מה עושים עם התלות הזאת.איך אני יכולה לצאת מתלות.תודה רבה איציק.
 
שירי
22:44 09.09.15
לא נראה לי שאפשר לתת טיפ איך להשתחרר מתלות. זה תהליך שהיה צריך לקרות באופן טבעי עם ההתבגרות שלך הניתוק מההורים. הייתי מציעה לך אם היית יכולה לעבור לגור עם שותפה ולעזוב את ההורים. תקחי את הקיצבה שלך ותממני את העלות ביחד עם שותפה. זה הטיפ הכי טוב שאפשר לתת לך. ההשתחררות מהתלות זו הרבה עבודה עצמית. ניתנו לך בפורומים השונים הרבה הצעות ישמי אותם. תתחילי בבית ללמוד איך מבדלים מכבסים. מנקים. מתנהלים כלכלית ותעברי דירה. בהצלחה
 
איציק יצקן  
00:17 10.09.15
אנונימית יקרה,
תודה לשירי על דבריה. אכן כדי להשתחרר מתלות חשוב לעשות מעשה ומעבר למגורים עם שותפה זה אחד מהפתרונות. אפשר לעשות את זה לאט ועם ליווי של מאמן זאת יכולה להיות חוויה בונה.
אהבה שיש בה תלות אינה אהבה באמת אלא הערצה (להפוך את האהוב לעריץ).
כמובן שבכל קשר יש תלות כלשהי והרעיון הוא לצמצם את התלות ולחזק את שיתוף הפעולה.
בהצלחה,
איציק
 
חני
06:57 10.09.15
תודה על תמיכתכם,ומאחלת לכם שנה טובה ונפלאה.
 
איציק יצקן  
07:07 10.09.15
בהצלחה
ושנה טובה.

אנא עדכני אותנו!
בקשר למגורים עם שותפה או שותף.תודה.
 
יונה משה
09:30 20.06.16
עלייך להבין שהתאהבות במישהו שאינו מחזיר לך אותו רגש מוביל לרגשות שליליים
ולכן את מרגישה ככה ואני ממליץ על מנת לצאת מרגשות אלה להתחיל לחשוב
חשיבה חיובית ותראי שזה יעזור לך
מיררתי לה את החיים כל הילדות וגם בבגרות עד ש"ברחה" מבית הורינו. הפעלתי כלפיה אלימות פיסית, הייתי מעירה לה אוכל יקר שהיא כביכול אוכלת תמיד הייתי אגואיסטית ודאגתי רק לעצמי ולא התחלקתי איתה בכלום. גדלנו במצב כלכלי די נחות ולעיתים קרובות כשהיה לנו משהו מתוק היייתי לוקחת לעצמי מבלי לתת לה היא היתה מיואשת וכבר לא ביקשה כלום לעצמה כל ילדותה סבלה מחולשה ותת משקל ואף אחד לא חשב לדאוג לה לעיתים קרובות אמא שלי לא היתה דואגת בכלל לשים לה מספיק אוכל לבית ספר והיא היתה סובלת רעבה. לא שהמצב הכלכלי היה כה גרוע פשוט לא ספרו אותה. עכשיו אנחנו מנסים לכפר על זה אבל איך עוזרים לה להתגבר על משקעי העבר? כי היא שתקנית ומדחיקה ואני יודעת שזה יתנקם בה.
ברטב יקרה,

ראשית עלי להוקיר אותך.
אני מאמין שנהגת כלפי אותך בעבר כפי שאת מתארת בהודעתך וזה בהחלט לא ראוי לשבח, בלשון המעטה.
אך מצד שני כנראה את עברת תהליך אמיץ של צמיחה מודעת שמביא אותך לנקודה ש: א) את מסוגלת לראות היום בעיניים פקוחות את מה שהיה בעבר, ב) לקחת אחריות על מה שהיה ועל חלקך בכל העניין וג) לחפש דרך לתקן את מה שניתן לתיקון תוך לקיחת אחריות.
בשביל כל זה צריך הרבה אומץ והרבה פתיחות ועל כך מגיע לך כל הכבוד אחד גדול מאוד!!!

עכשיו לגבי מה ניתן לעשות בהמשך.
ראשית, חשוב ביותר להבין שאנחנו לא יכולים לשנות אנשים אחרים. אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו ואולי דרך השינוי האמתי שלנו נוכל להשפיע על אנשים אחרים לשנות את עצמם.
בהתאם לנ"ל, מה שאת יכולה לעשות (ואני ממליץ לעשות) זה להיכנס לתהליך אימוני שיעזור לנקות ולרפא אצלך את הפצעים, האשמה והמטען הכבד שאת סוחבת על כתפיך מן העבר.

בנוסף וללא כל קשר לנ"ל, אני מאוד ממליץ כצעד ראשון בקשת סליחה מ-פ-ו-ר-ט-ת מאחותך. זו לא יכולה להיות בקשה כללית של "סלחי על כל מה היה". זו חייבת להיות בקשת סליחה בה את מציינת כל מה שיתרחש, מציפה את זה, מראה שאת מודעת לעומק של מה שהיה ולאחריות שלך למה שקרה.
בקשת הסליחה וקבלת האחריות צריכות לבוא מעומק הלב כי דברים מהלב מגיעים ללב ואת צריכה להגיע ללב אחותך כדי שהיא תוכל להתחיל בתהליך ריפוי של עצמה ואין ספק, לפי התיאור שלך, שאחותך תצטרך לעבור תהליך כזה.

אין צורך שאאחל לך אומץ ופתיחות כי זה כנראה יש לך, ללא ספק. אז תרשי לי לאחל לך המון חמלה ויושרה כי רק באמצעותם תצליחי למלא את המשימה המדהימה שעומדת בפניך.
בהצלחה רבה!
גרשון.
שלום רב.
מעונין בהמלצה על בי"ס לאימון אישי ועסקי בצפון.
שלום לך אוריאל,
צר לי אך איני מכיר שום מוסד ללימוד אימון אישי בצפון להמליץ עליו.
בכל מקרה כדאי לבקר ולבדוק כמה מקומות ולהתרשם ישירות מהמקום, לדבר עם המנחים של הקורס ולשמוע מתלמידים ותיקים.
כללית, הייתי אומר שלא הייתי ממליץ על תכנית לימודים שכוללת פחות מכ 250 שעות לימוד...
בהצלחה,
גרשון.
 
רעות
17:24 03.10.15
אני נמצאת במקום בו אני צריכה להראות "בגרות". אני חושבת שאני בוגרת, עמדתי בהרבה סיטואציות לא קלות, בכבוד ובהצלחה. אני אחראית ורצינית, אולם אני רגישה והדמעות עולות לי מהר מידי, תחושת החנק בגרון... ומתוך שכך אני נתפסת כ"לא בוגרת"
איך אני יכולה לעצור את הדמעות, למנוע את יציאתן ? איך אני יכולה לגרום להם לחשוב שלמרות שאני רגישה, זה לא אומר שאינני בוגרת ?
האם בכי ובגרות הן בהחלט תכונות מנוגדות ?
איזה טיפים אתם יכולים לתת לי ?
 
מני שמריהו
18:24 04.10.15
היי רעות,

מספר דברים:

1. רשמת שאת נמצאת במקום שבו את צריכה להראות בגרות. מהי אותה בגרות עליה את מדברת? זהו דבר מאוד סובייקטיבי ואנשים שונים יכולים להסביר לך מהי בגרות עבורם בדרכים שונות. ייתכן שההתנהגות שלך תראה בפני אדם אחד כהתנהגות בוגרת ובעיני אדם אחר כלא בוגרת בכלל. השאלה היא מהי בגרות עבורך וכיצד את תופסת את ההתנהגות שלך?
חשוב גם שתשימי לב לשפה שלך: "צריכה להיות בוגרת". ייתכן ושפה זו מצביעה על כך שנכפה עלייך להיות מי שאת שלא.
2. ייתכן ואת רגישה וזה בסדר. זוהי תכונה שקיימת אצלך ורצוי שתקבלי אותה. חשוב שתביני שכל הרגשות זורמים אצלנו באותו "צינור" ובמידה ותעצרי רגש כלשהו ותמנעי מעצמך להביע אותו, את עלולה לעצור רגשות אחרים כגון שמחה והתלהבות.
3. חשוב להבין מהי הסיבה שאת רגישה. ייתכן וקיימים אצלך אמונות או אולי חרדות שגורמים לך להיות רגישה. זהו משהו שניתן לבדוק באימון.

מקווה שעזרתי,
מני שמריהו | מאמן אישי
 
איציק יצקן  
10:29 05.10.15
רעות יקרה,
הבכי הוא צורת תקשורת ויש כאלה שאצלם סף הבכי נמוך יותר מאשר אצל האחרים.
הפירוש שלך שאין זו שפה בוגרת אינו בהכרח פירוש של אחרים.
הבכי שעולה בך (לדברייך) מהר מדי מראה אולי על רגישות ודווקא יכול ליצור אצל מי שמולך תחושה של אמפתיה (ולא בהכרח חוסר בגרות).
השאלה החשובה היא איך א-ת מתייחסת לבכי ומה נלווה לבכי שלך: אם תציעי מענה תומך לדברי האחר - אז הבכי יפעל לקירוב ולחיזוק ואף לאמינות ואת תהיי בעיני האחר דווקא בעלת תמיכה אפקטיבית ובוגרת.
בהצלחות,
איציק
 
בדוי
23:37 07.09.15
שלום רב,
אני בן 22, כשהייתי במהלך השירות בצבא, החלטתי שאני רוצה להשתפר מבחינה חיצונית, והחלטתי שכשאשתחרר אעשה את הניתוחים והטיפולים האסתטים, ועד שעשיתי את הניתוחים הפלסטים אמרתי לעצמי שחבל לי להתחיל עם בחורות כי אני לא במיטבי כרגע ואולי זה סתם יתץגרום עוגמת נפש, עשיתי עם עצמי מעין הסכם שכשאשתחרר ואראה יוץר טוב אני יותר ייפתח לעולם,
אכן עשיתי כבר שני ניתוחים פלסטים, אך עדיין אני חושב שיש עוד מה לשפר במקומות אחרים בפנים, סך הכל אני יודע שאני נראה סבבה לגמרי אבל אני מרגיש שאני רוצה יותר, חברים שלי נראחם טוב ואני רוצה גם "לתת פייט" אפילו שאני לא בתחרות איתם, יש גם מישהי שאני רוצה הרבה זמן והיינו ממש קצת זמן בקשר ושלחתי לה הודעה לפני כמה ימים ושוחחנו בקצרה.. העניין הוא שאני גם לא מרגיש ראוי, להציע את עצמי לבחורות שנראות ממש טוב, אני מאמין שזה בגלל שיש לי חבר שכשהיינו נערים כל הבנות היו מחזרות אחריו, והוא כמובן הגבר הזה שכל הבנות רוצות, ואני מאמין בכל ליבי שבין הייתר התחושה של להיות "סוג ב'" זה מוריד את תחושת הביטחון ואת ההרגשה של "ראוי" , אני כל הזמן מתעסק במראה החיצוני שלי ובמחשבה של הרצון לשפר עוד ועוד, פיתחתי ממש אובססיה לזה,
אני רוצה תחילה לנסות לפתור את העניין ללא טיפול,אשמח לקבל טיפים /כלים שאנסה לפתור את העניין הזה בעצמי, או במסגרת הדיאלוג איתך פה, וטיפול "רציני" אני מעדיף לקחת במידת הצורך אם וכאשר.. תודה רבה:)
 
איציק יצקן  
07:52 08.09.15
בחור יקר,
אתה חושב על עצמך שאתה לא נראה טוב ומשתדל לשפר את עצמך בדרכים אגרסיביות וכפי שאתה מתאר זה מה שמניע אותך או נכון יותר מונע ממך.
אין שום פסול להתעסק בחיצוניות אבל בוא נביט רגע פנימה.
לא לשווא בעברית קוראים ל-face "פָּנִים" כי הפנים מספרות על מה שבפנים. ומי שלא יודע להביט פנימה ימצא עצמו עם מישהי שמה שמעניין אותה זאת החיצוניות שלך וכמובן שלא יהיה שום מפגש של נפשות.

אתה מתעסק בעצמך וזה בסדר אבל אני לא שומע ממך מילה על הבחורה אחריה אתה מחזר לא על אופייה אבל גם לא על ה"יופי" שלה.

אתה רוצה תרגיל: בבקשה.
תתחיל להתבונן בבחורות סביבך. קח לך בחורה, התבונן בה, ונסה להבין מה מביעה הבעת הפנים שלה. איזה פְּנִים ניבט מהפָּנִים.
נתחיל בהתבוננות הזאת, החוצה.
ספר לנו מה ראית ומשם נמשיך קדימה.
בהצלחות!
 
מני שמריהו
15:05 03.10.15
שלום לך,

התעסקות בחיצוני הינו משהו מאוד טבעי, בטח לאור העולם שבו אנו חיים היום כאשר כל מה שמוצג לנו נראה זוהר ונוצץ.
עם זאת, כאשר הנושא הזה מתחיל לנהל אותנו ולהוציא אותנו מאיזון אנו צריכים לחשוב בדיוק מאיזו סיבה זה קורה.
כפי שאתה מתאר זאת, המראה החיצוני תופס חלק גדול מאוד בחיים שלך ולכן זהו משהו שמצריך אימון/טיפול.
באימון נכון לפיתוח הביטחון העצמי תוכל לחזק את ההערכה העצמית שלך ולהשתחרר מהאמונות הקיימות המגבילות אותך.

מני שמריהו | מאמן אישי ועסקי
 
חני
11:56 09.09.15
היי.
ראיתי שלא הגבתם לשאלה שלי,אבל יותר חשוב לי לגבי עזרה שאשמח לקבל מכם.עברתי חיים עשירים לא פשוטים,עם זה בתחום החברתי,הזוגי עוד מהילדות.אני מרגישה שאני עדיין תקועה במחשבות על העבר,ויש לי מין פחד ליצור קשר עם גברים בגלל מה שעברתי ובכלל אני מרגישה די בדידות בתחום החברתי.אני מאוד רוצה להתחיל חיים חדשים וטובים אני הייתי בטיפול אבל הטיפול לא עזר ולא היה שווה כלום.גם הוריי עדים לזה וגם אני.הייתי שמחה דרך עזרה עצמית לדעת איך אני יכולה להשתחרר מהעבר ולפתוח חיים חדשים.אני מקווה שתענו לי ותתנו לי עצה.אני מאוד מודה לכם ומאחלת לכם שנה טובה ונפלאה.
 
גרשון מורג  
17:27 09.09.15
אנונימית יקרה,

תודה שפנית אלינו, אבל עם כל הרצון הטוב, אנו לא מסוגלים לתת לך "פתרון קסם" דרך האתר הזה למצוקותיך והן כנראה ראויות להתייחסות הרבה יותר רצינית.

עצם העובדה שהיית בעבר "בטיפול", כפי שהגדרת, והטיפול לא הביא אותך למקום טוב יותר אינו שולל את הצורך והסיכוי שטיפול אחר או מסוג אחר אכן יעזרו לך לקדם את עצמך.
נראה לי שיש סיכוי טוב שבעזרת מאמן או מאמנת רציניים תוכלי לחוש בשינוי שיביא אותך למציאות מיטיבה יותר.

מציאת מאמן או מאמנת מתאימים דורש קצת זמן ומאמץ.
תתענייני בסביבתך האם יש המלצות על מישהו/י. חפשי באינטרנט, תתקשרי לבתי ספר לאימון לבקשת המלצה וכו'.
בכל מקרה (!) עליך ללכת לפגישות היכרות עם אלה שבחרת ולהתחיל באימון אך ורק לאחר שהרגשת שנוצרת "כימיה טובה" עם אותו/ה מאמן/ת שיושב/ת מולך.
בהצלחה ושנה טובה!
גרשון.
 
מני שמריהו
14:59 03.10.15
שלום לך,

לצערי אין באמת באפשרותנו "להשתחרר" מהעבר.
העבר הוא חלק מאיתנו והוא תמיד יישאר כך.
הדבר הראשון שיש לעשות על מנת להתקדם הלאה ולבנות עתיד טוב יותר הוא לקבל את העבר כפי שהוא. גם את הדברים הטובים שבו וגם את הדברים הפחות טובים.
אני מאמין כי רק לאחר תהליך הקבלה יהיה ניתן להתקדם הלאה.

בתהליך טיפול או אימון (לא כל סוגי האימון) ניתן לעזור לך

מני שמריהו | מאמן אישי ועסקי
 
ליאור
21:34 10.09.15
בשפה האימונית חוסר כסף זה חסם. אבל אם למשל אנונימית רוצה לשכור דירה ואין לה מספיק כסף הרי היא לא עובדת. אזי זה חסם או עובדת חיים?
 
איציק יצקן  
02:31 11.09.15
חוסר כסף זה יכול להיות ת-ו-צ-א-ה של חסם.
אם תרצה לשכור דירה היא צריכה להסיר את החסם, כדי להשיג כסף.
דוגמא? מה החסם פה?
אי אפשר להסביר תורה שלמה בהתכתבות מהירה.
אומר זאת:
חסמים מונעים פעולות.
יש כל מיני סוגים של חסמים.
חסמים נפוצים - אמונות כגון "העולם הוא..." החיים הם..." אני לא יכול ל..." - גורמים להלך רוח פנימי שמעוררות רגשות שזוללות אנרגיות והתנהגויות שלא מאפשרות לפעול.
הפתרונות הם היכרות עם האמונות המונעות והפיכתן לאמונות מניעות, פעולות חדשות, זיהוי של כוחות ו"השאלתם" לטובת עשייה ועוד.
בהצלחות!
איציק
מדובר באישה מבוגרת. חסרת אונים.מוגבלת. שחיה עם הוריה ומתקיימת מקיצבה. אילו אמונות יש לה. זה רק להוליך שולל את הבן אדם.
 
איציק יצקן  
13:49 11.09.15
אכן בדרך כלל לא מתאים לאנשים במצבה.
למעבר דירה?
אי אפשר לטפל במקרה כזה בפורום.
אני אשמח לדבר איתה או איתך בטלפון ולעזור כמיטב יכולתי.
שבת שלום.
 
ליאור
11:47 09.09.15
האם הם דפוסי חשיבה שליליים?
 
איציק יצקן  
17:58 09.09.15
שירה יקרה,
את שואלת האם חסמי הצלחה הם דפוסי חשיבה שליליים והתשובה היא שדפוסי חשיבה שליליים זוללים אנרגיות וכן מעוררים התנהגות שחוסמת את האדם מהצלחה.
אני מאחל לך שנה של דפוסי חשיבה מניעים להצלחה,
שלך,
איציק
ובמה הוא שונה מטיפול פסיכולוגי?
 
ליאור
09:07 10.09.15
נראה לי נכון לשאול פסיכולוג איך הוא מטפל בחסמי הצלחה.
באופן כללי מהניסיון שלי אני יכול לומר שטיפול פסיכולוגי מנסה למצוא דברים בעבר (כמו טראומות) שגורמים לחסימה מהצלחה. בעוד שאימון לא חופר אלא מחפש פעולות נכונות שיקדמו את האדם לעבר הצלחה.
בהצלחה!
 
איציק יצקן  
10:38 10.09.15
נראה לי נכון לשאול פסיכולוג איך הוא מטפל בחסמי הצלחה.
באופן כללי מהניסיון שלי אני יכול לומר שטיפול פסיכולוגי מנסה למצוא דברים בעבר (כמו טראומות) שגורמים לחסימה מהצלחה. בעוד שאימון לא חופר אלא מחפש פעולות נכונות שיקדמו את האדם לעבר הצלחה.
בהצלחה!
שלום רב.
אני בת 44 גרושה ואם לבנות בוגרות .
מתעסקת במקצוע השילוח הבינלאומי מגיל 20- במקום הנוכחי -כ-4 שנים .
החברה בה עבדתי קודם לכן נרכשה על ידי החברה הנוכחית ואני עברתי עם כל לקוחותיי לכאן.
מיותר לציין שאני עדיין אחרי 4 שנים מרגישה כמו "נטע זר" כמו שחקנית רכש סוג ב.
עם תחושות אין להתווכח -היחס לאחרות הוותיקות מצד המנהלים עדיף וכמובן שלא סופרים אותי בקידום כלשהוא למרות שברמתי המקצועית אני טובה ומקצועית בעשרות מונים מכל הצעירות שם .
אבל הבעיה העיקרית שמציקה לי כרגע שבגללה אני ממש עצבנית ולא יודעת מה לעשות היא -אני מטפלת באחד הלקוחות היבואנים הגדולים בחברה.בצורה שאף אחד לא טיפל בהם בעבר -אף אחת לא החזיקה מול אשת הקשר שם שהיא אישה קשה ביותר ואובססיבית יותר משלושה חודשים-אני כבר שנתיים מולה.
הבעיה שהשבוע נשברתי-אותה אשת קשר שעובדת מולי ידועה כ"טיפוס" מאד קשה ,אובססיבי,תובענית מאד, המנהלים שלי מכירים אותה ומגבים אותי.אני כל הזמן עובדת מולה בפחד ובדריכות כי על כל טעות היא ישר מכתבת את כל המנהלים שמעליי ועם כל זה שהם מגבים אותי זה פשוט נורא .אני לוקחת את זה מאד קשה .
ביקשתי אתמול משני המנהלים שלי לא לטפל בה יותר - אני כבר לא י כולה נפשית להתמודד איתה ועם המיילים כאורך הגלות שלה. הם לא הסכימו בטענה שאין כרגע מי שייקח אותם ואני צריכה להתייחס אליה בפרופוציה ולא לקחת ללב את ההתנהלות שלה.
הם אומרים שכל זמן שהם עצמם לא באו אליי בטענות אין לי מה להתרגש ממנה , לא להגיב לה מייד במייל אלא להמתין "שתתפוצץ "מה שנקרא.
אני באמת לא רוצה יותר לטפל בה.אני לא מסוגלת יותר לבוא לעבודה יום יום בעצבים .
חשבתי לנסות להמאיס אותי עליה שזה יבוא מהם שהם לא רוצים אותי כאשת קשר .
השאלה -איך אני עושה זאת? כבר חשבתי על להחליף מקום עבודה ,למרות שאוותר על הפיצויים וזה גם לא בא בחשבון ..היא פשוט הורסת לי את הבריאות ..מה עושים? משהו ?,,מישהו ..תודה רבה
שלום ענת,
תודה שפנית אלינו.
אמנם הפורום הזה הינו על אימון אישי, אבל בכל זאת ננסה לעזור במה שניתן.
לשם כך, שאלה לי אליך: האם אי פעם היה לך איזשהו קשר אישי עם אותה לקוחה מעבר לקשר העסקי? אני מתכוון אפילו לאיזו שיחת טלפון או מייל שדברתם על עניין אחר חוץ מהשירות העסקי?
אשמח לתשובתך.
יום טוב!
גרשון.
 
איילה
09:38 02.09.15
היי
לפני חודש חברה הכי טובה שלי ניפטרה מדום לב.שבועיים שלמים היה לי מאוד קשה ונכנסתי למצב רוח ירוד,בנוסף עזבתי את ההתנדבות בו התנדבתי מכיוון שראיתי בין היתר שזה כבר לא מתאים לי.היום אני מרגישה יותר טוב,אבל אני מרגישה שאיבדתי את המוטיבציה שלי בדברים שאהבתי לעשות.הייתי שמחה עם תעזרו לי להחזיר את המוטיבציה לחיים מלאים.אני מאוד רוצה לחזור למוטיבציה הזאת זה חשוב לי.אשמח מאוד לעזרתכם תודה,ויום נפלא.
 
גרשון מורג  
19:32 02.09.15
שלום מור,
תודה שפנית אלינו.
ראשית, אני יכול להבין את הצער העמוק שלך על פטירת חברתך הטובה ועל הקושי לחזור לתפקוד רגיל לאחר אירוע מהסוג הזה.
מוות הוא חלק אינטגרלי מהחיים ואם את אישה רוחנית את בוודאי גם יודעת שבלי מוות גם אין חיים, וזה בכל תחום ביקום...
אבל כאשר מוות נוגע בנו בצורה ישירה באדם אהוב, הרגש לא מקשיב להסברים ואני חושב שיש לתת מקום לכאב של הפרידה, לחוש את האבל, לא לדחוק אותו הצידה אלא לתת לו מקום עד שהוא עצמו מרפה קצת מאתנו.
נראה לי שאת עברת את התהליך הזה בחודש האחרון מאז נפרדת מחברתך ועכשיו את מתחילה לעלות על המסלול של החזרה לתפקוד.
עצם הפניה הזאת שלך אלינו (!) זה כבר סימן מצוין שאת מוכנה להתחיל לחזור לפעילות.
אני בטוח שלפני חודש לא היית אפילו מעלה על הדעת על פניה כזאת ורק היית שקועה בתוך הכאב שלך.
אל תלחצי על עצמך. תזרמי עם מה שאת מרגישה ואני בטוח שלא רחוק הרגע שתרגישי שהמנוע הפנימי שוב מתניע ואת כבר יכולה לחזור לפעילות. סמכי על תחושותייך, הם חכמות מאוד.
בהצלחה!
גרשון.
 
איילה
20:04 02.09.15
שנה טובה.
 
רון
17:54 30.04.15
איפה עובר הגבול בין הצורך לדעת מה קורה לילד שלך לבין הצורך שלו בפרטיות ???
מה נכון וראוי לעשות כאשר אתה חושב שהוא מתנהג באופן שאינו ראוי לו, וכאשר אתה יודע בוודאות שהוא לא אומר לך את האמת... שהוא מתנהג בצורה שתגרום לו להתחרט על מעשיו ?
אני חרד לאושרו של בני ורוצה שיהיה לו רק טוב
אך מתקשה לסמוך על הבחירות שלו, בזוגיות, ובסגנון הבילוי.
אני מניח שחלק גדול מהבעיה הוא שלי, הפחד ממה יגידו אם ידעו... או התחושה שכהורה לא ממש מילאתי את תפקידי כראוי ואולי לא כיוונתי אותו מספיק טוב לחיים.
איך מתמודדים ?
 
איציק יצקן  
14:26 03.05.15
רון יקר,
דאגתך מובנת אבל ברור קודם כל שאין לתת לדאגה ולפחד להוביל אותך בתגובה לבן שלך.
בעיקרון ה"כן" הוא לנשום עמוק ולצפות בו ולראות שוב מה באמת מפריע לך - דברים ספציפיים.
רשום את אשר אתה רואה: כן, גם דברים טובים (חפש אותם).
כך נוכל לבחון במה מזה צריך לטפל ולמה להניח.
כשהדרמה תשכך ניגש לבדוק את הדרך לפתור את העניין:
קודם כל להבין שיש לו חיים משלו וכי הערכים שלו יכולים להיות שונים משלך
שנית, להבין במה נכון לטפל.
אחר-כך - איך לגשת אליו. ולפתח דיאלוג נכון ואפקטיבי עימו.

שלח לנו את הדברים שכתבת עליו.

בינתיים הכי חשוב שבכל פעם שאתה מדמיין שיחה עימו ראה אותה נינוחה: זכור כי שיחה נינוחה עם בנך היא במערכת ההרגלים שלכם והיא היסוד ליחסים שלך עימו מהרגע בו נולד.

סמוך על עצמך.

בהצלחות,

שלך,

איציק
 
גרשון מורג  
23:18 03.05.15
שלום רון,
שאלה אינפורמטיבית: בן כמה הבן ובן כמה אתה?
יום נעים,
גרשון.
אני בן 50 הוא בן 20
מפריע לי שהוא נוטה לשקר לא מעט פעמים
מפריע לי שהוא מחפש מערכת יחסים זוגית, כנה ואמיתית, אך מתפתה למערכות שטחיות שהבסיס שלהם הוא מיני
הייתה לו מערכת זוגית שנמשכה שנתיים וחצי. וכעת הוא כנראה מחפש לפרוק עול ...
מעבר לזה הוא חכם שנון נאה ובעל חוש נתינה עצום.
 
איציק יצקן  
06:04 04.05.15
רון יקר,
הבן שלך עובר כנראה דרך שעוברים רבים בני גילו: הוא תוהה וטועה, הוא מתחבר ומתנתק, הוא בודק את עצמו, את הגבולות שלו ואת הסביבה שלו ובכלל זה את אביו, ואת אימו.
יפה שאתה רואה בו את הדברים הטובים, קשר של שנתיים וחצי בגיל הזה אינו דבר של מה בכך ופרידה עלולה לגרום לבחור זעזוע שמעוררת לא מעט מחשבות ותגובות.
איני יודע עד כמה אתה מחצין את הביקורת מולו ועד כמה אתם מגיעים לנקודת חיכוך אבל בתור המבוגר האחראי אתה זה שאמור לפעול לתקשורת טובה עימו והכלי הראשון לתקשורת בריאה זה קודם כל לצפות בו ולא לבקר אותו, לראות את הדברים הטובים רגע לפני שאתה הופך להיות הקטגור שלו. ברור שגם לו צריכה להיות אחריות אבל הוא זה שאמור להגיב לקשב וליוזמות החיוביות שלך ולא להפך.
כמו כן צריך להיות ברור שהוא בחור בוגר (הרי לכך אתה שואף) ושיהיו לו ערכים משלו שהסביבה אמורה להכיל.
שני פרטים חסרים לי: האם הוא הבכור (הילד הראשון שלך שמגיע לגיל הזה)? ומה הקשר בינך לבין אימו - האם היא שותפה לחניכתו ומה דעתה על דבריך, קשייך, ורגשותיך כלפיו.
שתף אותנו ונמשיך,
בהצלחות,
שלך,
איציק


 
איילה
06:02 26.04.15
הי,יש לי בעיה אני כרגע מובטלת,אין לי עבודה ולמרות זאת באמצע היום אני מרגישה מצויין ומעסיקה את עצמי,אבל הבעיה שמגיע הערב אני נכנסת לדיכאון אני שוכבת במיטה מול הטלוויזיה עם מועקה איומה,הבעיה הזאת קוראת לי כל פעם שמגיע השקיעה,רציתי לשאול עם אתם יכולים לעזור לי איך לפתור את הבעיה הזאת,תודה רבה ויום מקסים.
 
איציק יצקן  
13:21 26.04.15
אנה יקרה,
מאוד פשוט, צריך להתחיל לחפש עבודה מתאימה ליכולות שלך, לדברים שאת אוהבת וכמובן לרמת הכנסה מבוקשת.
אם מתאים לך אמרי ונתחיל לעבוד.
בהצלחות,
איציק
 
איילה
19:53 26.04.15
ותודה שענית לי ואתה מסכים לעזור לי.אני פשוט לא הבנתי מה כוונתך להתחיל לחפש עבודה שמתאימה ליכולות שלי ולרמת הכנסה מבוקשת,אני הייתי שמחה עם היית יכול להסביר לי למה הכוונה,והייתי מאוד רוצה ואודה לך על העזרה איך להקל על המצב רוח הרע שלי בערב.תודה רבה מכל הלב.
 
גרשון מורג  
22:48 26.04.15
שלום אנה,
תודה על שפנית אלינו.
לפני הכול, ברצוני לשאול אותך האם התייעצת עם איזשהו גורם רפואי לגבי תופעת "דיכאון החושך" שממנה את סובלת.
ידוע שקיום או חוסר של אור יכול להשפיע על מצבם הנפשי של אנשים אשר רגישים מאוד לעניין. למשל, ישנה תופעה ידועה של "דיכאון עונתי" או באנגלית Seasonal Affective Disorder ונראה לי שאולי כדאי שתתייעצי (אם לא עשית זאת עד עכשיו) ראשית כל עם רופא המשפחה שאולי יוכל להפנותך למומחה בעניין שיוכל לעזור לך בהקלת התופעה.
כל הנ"ל, לדעתי, ללא קשר לעניין האבטלה העכשווית שאני מקווה תמצאי לה פתרון בקרוב.
אשמח לשמוע ממך (ויהי אור..!).
כל טוב,
גרשון.
 
איילה
11:42 27.04.15
שלום גרשון ותודה על הצעתך והעזרה שנתת לי ובאמת כבר בבוקר קבעתי תור לרופאת משפחה לדבר איתה בקשר לזה.אבל עד התור שהיא קבעה איתי רציתי לשאול שאלה קטנה ומאוד אשמח עם תעזור לי בבקשה.אימא שלי אמרה לי בזמנו שבערב שאני בדיכאון כדאי לי לעשות הליכות ואני יודעת שזה עוזר.אבל מרוב המועקות האלה קשה לי לצאת מהבית וללכת עם המועקה הזאת.אולי תוכל לתת לי טיפ מה לעשות חוץ מהליכות עד שאגיע לרופאת משפחה? ואני מבטיחה שאחרי התור אצל הרופאת משפחה אני אעדכן אותך מה היא תציע לי לעשות.אני מאוד מודה לך ושיהיה לך יום מקסים,ושוב תודה רבה.
 
איילה
11:45 27.04.15
רציתי לציין שאלת אותי עם התייעצתי עם גורם רפואי אז לא התייעצתי אם גורם רפואי על זה בינתיים כמו שכתבתי קבעתי עם הרופאת משפחה.ובאמת מגיע לך תודה ענקית על העזרה.
 
גרשון מורג  
12:10 27.04.15
היי אנה,

כל הכבוד על התגובה המהירה וקביעת התור אצל הרופאה.

אני, כמובן, אינני רופא ולא מוסמך לתת עצות רפואיות. מה שבזמנו קראתי באיזשהו מקום (לא זוכר איפה) שמכיוון שהאור מפעיל אצלנו בגוף/מוח כל מיני מערכות וחוסר האור מונע הפעלתם, אני שואל את עצמי האם הגברת האור המלאכותי בבית עד כמה שאפשר בשעות הערב/לילה אולי תביא להקלה כלשהי על התופעה, בינתיים, עד מציאת הטיפול המתאים? האם ניסית לעשות זאת?

לגבי הצעת אימך, אין לי מושג, אבל מה יש כאן להפסיד? אני הייתי אוסף את כל האומץ וכוח הרצון אשר ברשותי ומנסה לצאת לאיזו הליכה לא ארוכה (נניח חצי שעה) ורואה האם העניין משפיע לטובה או לאו. כמובן שהייתי בוחר מסלול מואר עד כמה שאפשר.

נשמח להתעדכן. יום טוב!
גרשון.
 
איילה
12:40 27.04.15
ושוב באמת אני מודה לך על התשובה המהירה.אבל פשוט לא הבנתי את שאלתך מה זה אור מלאכותי עם תוכל להסביר לי,אוכל לענות לך. וממש ממש תודה.בקשר להליכה שהצעת לי אני אנסה יחד עם המועקה לעשות את זה ואני אעדכן אותך איך הרגשתי וגם בקשר לפגישה עם הרופאה.שוב יום מקסים לך.
 
גרשון מורג  
15:01 27.04.15
אנה יקרה,
אור מלאכותי הכוונה לתאורה שבבית. להדליק כמה שאפשר תאורה על מנת שיהיה לך כמה שפחות חושך.... אולי זה יעזור במשהו...
 
איילה
15:46 27.04.15
תודה על התמיכה,יום נעים.
 
איילה
22:37 28.04.15
כמו שהבטחתי רציתי לעדכן אותך בקשר לפגישה עם הרופאת משפחה והיא טוענת שזה בעיה הורמונלית גיל המעבר,ונתנה לי כדור שאולי יכול להרגיע אותי מבחינה נפשית. היא החליטה לשלוח אותי לרופאת נשים בקשר לאיזון ההורמונלי,היא גם אמרה לי שהכדור לא יכול להשפיע כל כך מהר,אבל באמת רצוי שאני אעשה ספורט.בכל מקרה ובין היתר אני התחלתי לעשות הליכות עם המועקה אבל זה לא תמיד עוזר,רציתי לשאול עד התור לרופאת נשים רק עם אתה רוצה ויכול לתת לי טיפ מה לעשות עם הדיכדוך בערב חוץ מהליכות.תודה וערב טוב.
 
גרשון מורג  
18:04 29.04.15
שלום אנה,

כל הכבוד. אני שמח לשמוע שאת יצאת לדרך בחיפוש אחרי סיבה לבעיה מצד אחד ומצד שני מציאת פתרון.
כפי שכבר אמרתי, אני לא רופא ואיני יכול לתת עצות רפואיות. אבל יתכן שהבעיה נמצאת איפשהו בתחום האיזון ההורמונלי שלך כפי שאמרה הרופאה שלך. ימים יגידו.

הטיפ היחידי שעולה כרגע להציע לך זה ללמוד כמה שאפשר על התופעה. וזאת על מנת להכיר את העניין (את תוכלי גם לראות שאת לא היחידה שסובלת מזה ויש עוד רבים וטובים שסובלים/סבלו ממנה) וגם על מנת שתהיה לך מקסימום של מידע על התופעה ושתוכלי לשאול את הרופאים שלך את השאלות הנכונות (מאוד חשוב!).

לשם כך, אני מציע לך לכתוב בחיפוש של גוגל "דיכאון חושך" ולקרוא את המאמרים המקצועיים המופיעים שם בקשר לנושא. לדעתי תלמדי המון.

לא התייחסת למה שהצעתי לגבי הגברת התאורה בבית בשעות הערב על מנת למנוע עד כמה שאפשר השפעת החושך. האם ניסית?

אז שוב, כל הכבוד על מאמציך וכמובן אשמח להתעדכן.
בברכה,
גרשון.

 
איילה
10:37 30.04.15
קודם כל אין לי מילים ואני מודה לך בגדול שבזכותך התחלתי לטפל בעצמי ואני גם רוצה להגיד לך שאני מרגישה קצת יותר טוב הרי כמו שסיפרתי לך הרופאת משפחה הביאה לי כדור אולי זה התחיל קצת להשפיע לטובה אני לא יודעת,עם זה מי זה אבל אולי זה קשור לכדור ובאמת אני אקרא על תופעת דיכאון החושך ובקשר לתאורה רציתי להגיד לך שזה גם יסתדר בקיצור אני מרגישה יותר טוב ומאחלת לך רק בריאות וחיים טובים,והרבה הרבה תודה.
 
גרשון מורג  
12:08 30.04.15
אנה יקרה,

אין לך מה להודות לי, אני שמח שהצלחתי לעזור לך במשהו.

אבל את בהחלט צריכה להוקיר את עצמך על כמה דברים:
א) שהחלטת לפנות לעזרה.
ב) שהיית פתוחה לשמוע ולקבל ממישהו אחר דעה אחרת, חדשה.
ג) שפעלת במהירות ונחישות להנעת תהליך הבדיקה וחיפוש פתרון לתופעה שמציקה לך.

אני מאחל לך שממש בקרוב תעלי (לבד או יחד עם אנשי המקצוע) על הסיבה לתופעה המציקה הזאת ועל הדרך לפתרונה ותחזרי ליהנות מחיים שלווים ושמחים גם בשעות הערב.

תבורכי בימים טובים,

גרשון.
שלום,

אני מרגיש תקוע בכמה תחומים בחיים שלי ואין לי את המשאבים (כסף) להירשם לקורס אימון אישי.
יש אפשרות שאתכתב איתכם (גרשון/איציק) בפרטי או במייל (בשביל הדסקרטיות) ותראו אם/איך תוכלו לעזור לי?
 
איציק יצקן  
10:55 20.04.15
אורי יקר,
כמובן שאפשר להתכתב כאן או בפרטי. בכל מקרה אתה לא מזוהה. כתוב באיזה תחום אתה רוצה לצמוח ואנחנו, כהרגלנו, נענה לך ברצון.
בהצלחות,
איציק
מצד אחד אני מרגיש תקוע בתחום שלי ומצד שני יש לי את הכוחות והרצון להתקדם אבל לא יודע לאיזה כיוון.
אשמח להתיעץ בפרטי אם זה בסדר מבחינתך (מתבייש לחשוף פרטים שאולי יזהו על פי זה)
 
גרשון מורג  
11:22 20.04.15
שלום אורי,
ראשית, תודה שפנית אלינו וננסה להבהיר את המושגים שאולי התבלבלו קצת.
אם כפי שאתה מגדיר, אתה מרגיש תקוע בכמה תחומים וברצונך לטפל בזה, אין צורך "להירשם לקורס אימון אישי". קורס אימון אישי הם לימודים לקראת הכשרתך להיות מאמן אישי.
מה שאולי אתה צריך זה תהליך של אימון אישי אצל מאמן, אבל זה נדע רק בהמשך ובכל מקרה לא מדובר ברמת הוצאות של קורס לימודי.
לגבי העזרה מכאן: בוא נתחיל בזה שתעלה את הרגשתך ושאלותיך ונראה איך אנו יכולים להתקדם. השרות שלנו כאן הוא ללא תשלום.
בנוסף, אין לך מה לחשוש לגבי הדיסקרטיות. הרי יש בוודאי עשרות אלפים (אולי יותר) ששמם אורי ואם אתה לא תעלה פרטים אישיים מזהים הדיסקרטיות תישמר לגמרי.
אז בקיצור, אנו כאן על מנת לעזור כמיטב יכולתנו ואתה מוזמן להעלות את שאלותיך.
בהצלחה!
גרשון.
איך תגיבו אם תגיע אליכם לקוחה שתספר את סיפורה ותבעה כל הזמן?
 
גרשון מורג  
18:26 12.04.15
שלום שירן,

אני מניח שרצית להקליד "תבכה" ויצא לך "תבעה". :-)

אם זו השאלה אז התשובה פשוטה. אנו אנשי מקצוע ואם יש ללקוחה צורך לפרוק מה שיש לה לפרוק בבכי, ניתן לה את המרחב הכי מתאים והכי תומך על מנת שבסופו של דבר נוכל לשוחח ולהתקדם בתהליך.
בכי הוא דבר לגיטימי, גם אצל נשים וגם אצל גברים, ואין לראות בזה משהו חריג.

האם זה עונה על שאלתך?

יום טוב!
גרשון.
שירן יקרה,
בנוסף לדבריו של עמיתי גרשון:
צער, ומנגד - שמחה, הם רגשות שמתגברים באדם בשל חוויה חוויה חיצונית או פנימית שקשה לו להכיל. כאשר הרגשות מתפשטים הם ממלאים את הנפש וכאשר אין לאדם יותר מקום להכיל אותם הם גולשים החוצה - זה הבכי.
אפשר ללמוד המון מהבכי ובאימון מנצלים את ההזדמנות כדי דרכים לאחוז בקצוות הבכי ולשמוע ולהבין מה מכאיב (או משמח).
כמובן שבכי מתמשך לא מאפשר תפקוד ולכן באימון לומדים להפעיל מסננים טבעיים הקיימים בנפש האדם כדי שיעזרו לנו להתגונן מחשיפה לגירויים חריפים וכן לפעול באופן אקטיבי כדי להתרחק ממוקדי גירוי ולבחור סביבה תומכת. עשייה, גם היא תורמת לרגיעה.
במידה והבכי נמשך ללא הפסק וללא יכולת לעצרו וללא אפשרות ליצור תקשורת - אני מפנה לטיפול פסיכולוגי.
שיהיה בהצלחות,
איציק
אתה מגלה אמפטיות והבנה. אהבתי והתחברתי.
תודה.
הכל נמצא בתוכך.
אשמח להמשיך להקשיב ולענות כפי יכולתי.
בהצלחות
הי,
האם מישהו יכול להמליץ לי על בית ספר או מכללה שבהם ניתן ללמוד אימון אישי?
תודה רבה.
 
RAN
16:48 02.04.15
הי,
אני סבור שיש להשוות בית מספר מכללות ובתי ספר. כדאי לבדוק את סגנון הלימוד, המורים ואת האווירה כדי למצוא את המקום אליו אתה מתחבר.
מקווה שעזרתי,
רן
 
איילה
16:54 17.02.15
שלום לך.יש לי חברה שמתקשרת אלי פעמיים ביום כל יום והיא די בודדה,וגם לי אין הרבה חברים ויש לנו אותו ראש.הבעיה שמצד אחד באמת טוב לי להיות איתה בקשר אבל מצד שני יש לי ימים שאין לי כל כך סבלנות לדבר בטלפון,כי אני גם סובלת לפעמים מדיכאון,ועם היא רוצה לבוא אלי או לדבר איתי ואין לי מוטיבציה אליה כרגע,אז היא נעלבת ועונה לי לא יפה,לפעמים אני מתעצבנת מזה,אבל אני לא מראה לה את זה כי אני לא רוצה לפגוע בה,ולכן אני לא אומרת לה באמת מה אני חושבת כלפיה,אני לא יודעת מה עושים במצב כזה,אשמח אם תוכלו לתת לי עצה מה עושים תודה מראש,דלית.
 
איילה
17:38 17.02.15
רציתי לציין שמבחינה חברתית,יש לי באיזה שהוא מקום חרדה חברתית והעניין עם חברה שלי שבגלל זה קשה לי להתבטא ולהגיד לה מה אני חושבת,אשמח לתגובה שוב תודה ומאחלת לך ערב נעים.
 
גרשון מורג  
23:11 17.02.15
שלום דלית,
תודה שפנית אלינו.

אני חושב שבחיים בכלל, אבל בין ידידים בפרט אין תחליף לאמירת אמת. אבל יש להוסיף שאין תחליף לאמירת אמת בצורה חיובית ומכבדת!
לדעתי זה מה שאת צריכה לעשות עם ידידתך. להביע את מה שכתבת לנו, איך את מרגישה, אבל לעשות זאת בצורה חיובית ומכבדת.

למשל: "אני מאוד אוהב אותך ומאוד נהנית להיות חברה שלך ואני חושבת שטוב לנו שיש האחת את השנייה לשיתוף ותמיכה הדדית. אבל אצלי ישנם ימים שקשה לי להיות בחברת אחרים. אולי גם אצלך כך. אז בואי ונעשה הסכם בינינו כדי שלא ניפגע האחת מהשנייה: באותם ימים קשים נגיד בכנות "אני רוצה להיות היום לבד" והשנייה תכבד את זה בלי לכעוס או להיפגע. ואחר כך נחזור להיות בקשר.מה דעתך, אפשר?"

זה לא חייב להיות בדיוק בנוסח הנ"ל, אבל זה חייב להיות חיובי, אמיתי ומכבד.
איך נראה לך?

בהצלחה,
גרשון.
 
איילה
10:04 18.02.15
אני מודה לך גרשון על התשובה המהירה,נתת לי הצעה נהדרת,רק דבר אחד לא נעים לי להגיד לה שלפעמים קשה לי להיות בחברת אנשים אחרים,גם לא נעים לי מה היא תחשוב עלי,וגם לא נעים לי שהיא תפרש את זה כאילו קשה לי להיות בחברתה,איך אני יכולה לפרש לה את זה אחרת? תודה רבה ויום מקסים שיהיה לך.
 
איציק יצקן  
07:25 18.02.15
דלית יקרה,
אני רוצה לחזק את הדברים החשובים שכתב עמיתי גרשון מורג בהקשר לדרך לפנות לחברתך. כדי לענות גם על הקושי שלך להשתלב במעגלים החברתיים ועל תחושת הבדידות חשוב מאוד שתתמקדי בהבדל ביניכן וההבדל הוא אותה יכולת לענות לה את מה שבלבך, בכנות וגם בעדינות. אבל גם אולי לדעת לשתף אנשים אחרים ברגשות ש-ל-ך בלי להתבייש בקושי שלך. זאת לא חייבת להיות אותה חברה, אבל היכולת להשתמש באותה כנות ועדינות כמספרת את העובר עליך - זאת הדרך המעשית להשתלב במעגלים חברתיים ולהפיג את הבדידות.
בהצלחות
 
איילה
10:14 18.02.15
איציק אני מודה לך על התשובה המהירה,תמיד חשבתי לשתף אנשים אחרים,רציתי לשתף את ההורים שלי והאחיות שלי,כי אין לי אנשים אחרים לשתף אותם,ולפסיכולוג אין לי כסף,ואני גם לא כל כך רוצה ללכת,הבעיה שהאחיות שלי נשואות עם ילדים,וההורים שלי יש להם את הבעיות שלהם,ואני לא רוצה להכביד עליהם,אבל שתדע שאני ממש הייתי רוצה לשתף מישהו,וזה באמת דבר שמפריע לי שאני לא יכולה לשתף,עם יש עצה נוספת מה לעשות עם זה,אשמח עם תייעץ לי,מאחלת לך יום נפלא,תודה רבה.
 
איציק יצקן  
13:11 18.02.15
דלית יקרה,
נולדנו עם כושר דיבור והקשבה ושיתוף הוא דבר הכי טבעי בחיים. הכוונה אינה רק לדברים קשים אלא גם לדברים משמחים (מופעי סטנד אפ הם רק אחת הדוגמאות). אנשים אוהבים לשתף ורוב האנשים אוהבים להקשיב ולהזדהות בבעיות ובשמחות. כך שפתיחות שלך תורמת גם למי שאת משתפת אתו דברים.
בפועל כושר השיתוף שלך הוא גבוה - וההוכחה לכך היא עצם המילים שאת כותבת כאן.
אפשר להמשיך בכך שתשתפי אותנו בפורום במקרה שאירע לך ואשר יש לך רצון לשתף אותנו בו (תבחרי מה הכי מתאים). ואפשר גם שיתוף בטלפון.
בהצלחות,
איציק
 
איילה
15:50 18.02.15
באמת תודה על העזרה,תבורך,ואני אשמח לשתף אתכם בבעיה שקרתה לי. לפני כמה זמן חברה שלי זאת שכתבתי עליה לא הרגישה טוב,והלכתי לבקר אותה פעמיים.שבוע לפני שבאתי לבקר אותה,היא רצתה לבוא אלי ודחיתי את זה,כי רציתי להיות עם עצמי,היתה לי הרגשה לא טובה לגבי משהו שקרה לי עם ההורים שלי,אני כיום לא עובדת וגרה עם ההורים בגלל כל מיני סיבות,וגם לגבי הוריי החיים שלהם לא קלים,הם לפעמים לא מסתדרים ביניהם ולי קשה עם זה,למרות שאני יודעת שאני לא צריכה להתערב ביניהם,ובגלל זה אני גם לא משתפת אותם בבעיות שלי,אחרי שחברה שלי הרגישה יותר טוב,באותו יום שהרגשתי דיכדוך היא התקשרה אלי ורצתה לבוא אלי,ודחיתי אותה עוד פעם.והרגשתי שהיא נפגעת מזה שכבר כמה פעמים,אמרתי לה שאני לא יכולה שהיא תבוא אלי,ולא נעים לי עם זה שרק אני באה אליה,אגב אני מאוד שמחה שהיא באה אלי,אבל בגלל שבזמן האחרון הרגשתי דיכדוך,וגם משהו לגבי ההורים שלי בגלל זה אמרתי לה שאני לא יכולה גם לא נעים לי שהיא תדע שזה בגלל ההורים שלי ומה שלא נעים לי שאני באתי אליה בזמן האחרון,ושהיא רצתה לבוא אלי אני כל הזמן דחיתי אותה,ובאמת מצד אחד היא חשובה לי בתור חברה,ובגלל זה פחדתי לאבד אותה,בגלל זה שדחיתי אותה בזמן האחרון,לבוא אלי.זאת הסיבה,אני פוחדת לאבד אותה.
 
גרשון מורג  
17:32 18.02.15
דלית יקרה,
הרשי לי להיכנס רגע לדו-שיח הזה בינך לבין איציק.

אני רוצה לבקש ממך משהו: תעברי בעיון על כל ההודעות שכתבת כאן ושימי לב כמה פעמים חזרת על האמירה "לא נעים לי" ואיך פסלת כל מועמד לשיתוף בקשר (למשל אחיות, הורים וכו').
למה אני מבקש ממך זאת? כדי שתהיי מודעת לכך שאת בונה לעצמך מחסומים לפני כל אפשרות של פתיחת דיאלוג. שימי לב שזו את שבונה לעצמך את הסצנריו שהדברים "לא יהיו בסדר" או "לא יהיה נעים" ל-פ-נ-י שאת מנסה לעשותם.

אני מציע לך למחוק מהלקסיקון שלך את המושג "לא נעים לי" ו "לא מתאים" ולנסות לפתוח בדיאלוג פתוח, כן, חיובי ומכבד עם האנשים הקרובים לך. את תראי שברוב המקרים, אם לא בכולם, הדבר אפשרי ויוצר קשר יותק קרוב.

מאחל לך הצלחה.
גרשון.
 
איילה
19:35 18.02.15
אני יישם את מה שהצעת לי,ודרך אגב אני מרגישה שבזכות העזרה שלכם,אני מתחילה להיפתח לאט לאט בלי פחד.להיות יותר חופשיה כלפי אנשים.אין כמוכם ומאחלת לכם ערב נעים.
 
איילה
19:44 18.02.15
אני חייבת לספר לך גרשון וגם לך איציק,שחברה שלי התקשרה היום,והיא רצתה לבוא היום ולא יכולתי היום להיפגש איתה,ועניתי לה בצורה מכובדת למה אני לא יכולה להיפגש איתה היום,והיא קיבלה את זה בהבנה,וקבענו להיפגש בסוף השבוע,מה שאומר שקיבלתי מכם עזרה גדולה,ואני מתחילה לאט לאט להיפתח לאנשים,בלי פחד.תודה.
 
איציק יצקן  
21:03 18.02.15
ז- ה נקרא אומץ ! ! !
נשמח להתעדכן.
בהצלחות
 
גרשון מורג  
23:35 18.02.15
יחי השינוי הקטן שהוא בעצם המפתח לשינוי הגדול.
את צריכה להיות מאוד גאה בעצמך. תבורכי!
באהדה רבה,
גרשון.
 
איילה
09:29 19.02.15
לסיכום,רציתי לספר לכם שאחרי שהתחלתי להיעזר בכם,חיי השתנו לטובה,התחלתי להיפתח גם כלפי ההורים שלי בצורה מכובדת,אני מרגישה יותר חופשיה להיפתח בכלל לפני אנשים,אין לי מילים איך להודות לכם,אתם עושים שליחות יפה,ומאחלת לכם רק חיים טובים ומאושרים.
 
אלמונינית
23:36 05.01.15
שלום,
אני בת 19, חיילת, נערה ממוצעת לגילי.
לפני שהתגייסתי עבדתי במלצרות במשך כמה חודשים ועם הגיוס נאלצתי לעזוב. שירתי במשך שנה בבסיס סגור וכעת עברתי לבסיס פתוח, מה שנתן לי את האפשרות להתחיל לעבוד.
אני כותבת היישר מסיום המשמרת הראשונה שלי בבית קפה, כי המשמרת הציפה בי תחושות קשות שכבר הספקתי לשכוח...
למה דווקא העבודה הציפה בי? כי שוב נזכרתי בחודשי עבודה הספורים בהם יחלתי לרגע בו תסתיים המשמרת וייגמר הסיוט, הרגשתי בעבודה שאני פשוט מטומטמת, לא מבינה כלום, קלמזית, מוזרה, לא יודעת לפנית ללקוחות, הרגשתי שצוחקים עלי, הרגשתי שאני הדם הקטן שצריך לעשות כל בקשה הכי מוגזמת מהבוס שלי, זה גם מה שניסיתי להתמודד איתו בצבא, אני מרגישה שנורא קשה לי לעמוד מול מפקד/בוס/ כל ישות סמכותית כלשהי על שלי. זה הגיע לרמה שאם רציתי לבקש לצאת לאזכרה של סבא שלי הלב שלי דפק בצורה מטורפת, או כשנעשה לי עוול וידעתי שאני צודקת ופחדתי אפילו לגשת לדבר, אני מרגישה שאני מקבלת סמכות בקלות מדי, אני מנסה להבין ממה נובע החרדה/ פחד הזה? במערכות זוגיות או עם חברות אני נורא קלילה, אסרטיבית, לא פוחדת להעמיד במקום כשצריך או להיות טובה ונחמדה. התחושות הקשות האלה קורות לי תמיד בסביבה מקצועית, עבודה/צבא עד כה... זה מאוד מקשה עליי בחיי היומיום כי אני הולכת לעבוד הרבה. מה אוכל לעשות על מנת לשפר את זה? תודה רבה מראש על התשובה...
 
איציק יצקן  
07:19 06.01.15
אלמונינית יקרה,
את מיטיבה לתאר את המצב שלך ויש בך לא רק מודעות עמוקה למצבך אלא גם כושר לראות את ההבדל בהתנהגויות וברגשות המתעוררים בך במצבים השונים בין העבודה לבין חברים וזוגיות. גם הכותרת שלך החלטית ויודעת: את כותבת ש"את לא מעריכה את עצמך" וזה מראה על יכולת להשקיף בבירור על המציאות. הדיאלוג הפנימי שבך בעת כתיבת השורות נראה לי שקול, אם כי הכאב ניכר.
ברור שיש סיבה למה את מתנהגת כפי שאת מתנהגת מול סמכות בעבודה ובצבא אבל עיקר ההתייחסות שלנו בתהליך האימון היא לדפוס ההתנהגות עצמו ואותו נפרוט לפרוטות: את מרגישה שאת לא מעריכה את עצמך ואכן הכל מתחיל במה שאני חושב על עצמי - במקרה הזה מבחינה מקצועית - "האם אני מספקת את הסחורה?" ושאלת הציות לסמכות מתחילה בשאלה "האם אפשר לסמוך עלי?" ומתמקדת בשאלה "האם אני סומכת על עצמי?", ובשאלה הזאת נתחיל: לעתים קרובות אין הרבה קשר בין מה שאני חושבת על עצמי (או שאני גורמת לאחרים לחשוב עלי) - לבין האם אני מספקת את הסחורה. את יכולה להיות טובה בהרבה יותר מאחרים מבחינה מקצועית אבל לא תעריכי את עצמך (ד"א, איך הצלחת להשיג מעבר לבסיס פתוח?). בפער בין המציאות לבין הדימוי העצמי מתחוללים רוב הרגשות הלא נעימים, ומהמקום הזה נתחיל - מהדיאלוג הפנימי. נתחיל בהתרת הקושי על ידי משיכת קצה החוט: נסי לעשות בינך לבין עצמך תרגיל קטן - חזרי בדמיון לרגע בו עמדת מול הדמות הסמכותית בצבא או בעבודה ותארי בכתב את הרגשות כואבים ככל שיהיו. אם את מזהה דיאלוג פנימי בינך לבין עצמך - נסי לתאר אותו.
כתבי את הדיאלוג כאן ומשם נתקדם.
בהצלחות,
איציק
 
אלמונינית 2
23:39 06.01.15
היי!
ראשית, בהקשר לשאלתך איך עברתי לבסיס פתוח...
בעיקרון, מזל גדול שאני מכירה מישהו שמכיר מישהו, אבל זה עדיין לא היה פשוט בכלל (מרחו אותי עם זה 8 חודשים), והמעבר הזה היה חלק מאוד משמעותי בהתמודדות שלי עם סמכויות כי הייתי צריכה לעמוד מול המון מפקדים ולהסביר את עצמי. זה מאוד מתקשר לתרגיל שניסיתי לעשות, חשבתי על זה כל היום וניסיתי לדמיין ולהבין מה התחושות שעולות בי והמחשבות שעברו לי בראש באותן רגעים, אז קודם כל אולי זה מוזר אבל תחושות פיזיות- הלב דופק, אני מזיעה, הקול טיפה רועד.. עלה נידף. אני גם זוכרת שתמיד התכוננתי שעות מה להגיד ואיך ואם ישאלו ככה אז אענה ככה, ולא לפחד מהם, ושזוהי זכותי המלאה לבקש את מה שאני מבקשת, ובזמן אמת תמיד מפשלת. קשה לי לומר מה הדיאלוג הפנימי... אולי אני לא מבינה למה אתה נתכוון אבל עוברות לי מחשבות בזמן שאני מול סמכות שאין לי הרבה מה לעשות עם מה שיגידו לי כי יש להם יותר כוח ממני ושהם בטח חושבים שאני חוצפנית שאני מבקשת את מה שאני מבקשת. למשל, כשביקשתי לעבור בסיס ( אני לא יכולה להגיד שסבלתי 100% מהזמן שלי שם כי כן היו לי חברות וכן ניסיתי להחזיק את עצמי וכן היו ימים טובים כי מטבעי אני בן אדם שאוהב לצחוק ולהצחיק אבל בתוך תוכי רציתי לעוף משם והיו הרבה תקופות של ימים שלמים של בכי ואפילו התקפי חרדה) היו לי שיחות עם המון מפקדים, אישיים או מקצועיים שרצו הסברים למה אני רוצה לעבור (הרי בצבא שום דבר לא הולך בקלות) ואני יכולה לומר שבכל פגישה כזאת א' לא הצלחתי לא לבכות (אולי מהלחץ שהייתי שרויה בו) וב' לא הצלחתי להיפטר מהתחושה של "לא נעים לי", כי הם בטח חושבים שאני איזה ילדה חוצפנית שלא בא לה לסגור שבתות... כשההיגיון אמר לי שברגע שאני מרגישה ויודעת ומכירה את עצמי טוב בשביל להבין שהמקום הזה לא בשבילי ושאם אשאר פה המצב יחמיר, זה לא עזר.
לילה טוב ותודה רבה...
 
איציק יצקן  
00:14 07.01.15
שלום אלמוניתית 2,
יפה כתבת - בפתיחות וללא הסתר.
עכשיו שימי יד על ליבך (כן, ממש, פיסית) וקראי שוב את מה שכתבת וראי שבמציאות את משיגה בסופו של הדבר את מה שאת רוצה.
עכשיו קראי שוב מתוך כבוד אל עצמך. אל תורידי את היד! המשיכי לקרוא מתוך כבוד לעצמך.

ואז ספרי מה זה גורם לך להבין על עצמך.

בהצלחה,

איציק
 
מיטל
08:29 01.01.15
שלום,
התחלתי ללכת לפסיכולוגית קלינית לפני מס' חודשים עקב כך שאני לא נושמת בצורה רגילה כבר שנתיים ואני כל הזמן צריכה לקחת נשימה עמוקה , זיהו אצלי התקף חרדה אבל משום מה , כדורים פסיכיאטריים לא עוזרים לי .
לוקחת 15 מ"ג ציפרלקס במשך שנה
אני במפגש ה8 עם פסיכולוגית קלינית , ואני ממש לא מרוצה , אין שיפור כלשהו בהרגשה , היא משעממת אותי נורא , אני יודעת שהשיפור לא מיידי אבל אני צריכה כבר להרגיש שאני איזשהו שיפור ושום דבר לא זז.
ההרגשה היא על ספת פסיכולוג רגיל ולא פסיכולוג קליני
אודה לעזרתכם , מה ניתן לעשות
 
גרשון מורג  
12:14 01.01.15
שלום לך מיטל,
תודה שפנית אלינו אך אין ביכולתנו להתערב בטיפול שאת בחרת ועוברת כרגע.
הדבר היחיד שבאפשרותי להציע הוא שיתוף הפסיכולוגית שלך בהרגשתך לגבי הטיפול, אם לא עשית זאת עד עכשיו. חשוב מאוד שהיא תדע מה את מרגישה.
בהצלחה!!!
גרשון.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  27  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
אימון אישי   מימוש פוטנציאל   הגשמה עצמית   אימון ארגוני   אימון מקצועי   צמיחה
RSS RSS פורום אימון אישי, קואצ'ינג