בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום אימון אישי, קואצ'ינג

פורום אימון אישי, קואצ'ינג בו תוכלו להתייעץ כיצד לממש את הפוטנציאל שלכם, להגיע לאיזון, השראה, הגשמה עצמית, סיפוק ועוצמה.
מנהלי פורום אימון אישי, קואצ'ינג:
גרשון מורג
לפרטים נוספים
איציק יצקן
לפרטים נוספים
 
מיכל
11:43 10.04.14
שלום,
אני בת 24 ונמצאת כל היום במחשבות על עתידי.
אני נמצאת בעבודה מעל 3 שנים שבה אני לא עושה הרבה/לא עושה בכלל,ומדי פעם כולה לי התסכול,שהמוח שלי כבר מתנוון.אני מנסה להעסיק את עצמי אבל זה משרד קטן ולא תמיד צריך את העזרה שלי.
אני מודעת שאני נמצאת במקום הזה מתוך נוחיות,קשה לי לקום וללכת,קשה לי לעשות צעד.
לגבי לימודים,למדתי מקצוע שבמשך הזמן כבר לא נמשכתי אליו.
וזו גם בעיה,שאני לא יודעת מה הכיוון שלי ומה אני רוצה.יש כל כך הרבה תחומים שבין רגע פתאום בא לי ללמוד אותם.ובא לי ובא לי ובא...אבל בתכלס אני לא עושה עם זה כלום.הזמן חולף ואני מרגישה מבוזבזת.
פשוט בא לי לעשות משהו...אבל לא יודעת מה!
הדבר החיובי,יש לי אפשרות ללמוד לתואר ולקבל מלגה דרך העבודה.התואר יימשך כ3 שנים.אבל אני מפחדת להתחיל ואז להבין שזה לא זה...
מצד שני , העניין שהיום צריך תואר.ואם יש לי מימון דרך העבודה אז למה לא...
בקיצור...חסרת מוטיבציה,לא יודעת לדחוף את עצמי,מרגישה גם שנהייתי אנטיפתית כלפי אנשים ומתלוננת.לא הייתי ככה וזה עוד יותר מטריף.....
רוצה אתת השמחת חיים שלי בחזרה.אני כבר בקושי ישנה רק מהמחשבות האלה,שכל הזמן בא לי לעסוק במשהו אחר,אבל כל יום אני משנה את דעתי לגבי מה שאני רוצה.
ממש מתסכל.יש אנשים שמהייום שנולדו יודעים מה יעשו...
 
איציק יצקן  
12:13 10.04.14
מיכל יקרה,
מבלי לנתח אותך יותר מדי (את עושה את זה לא רע בעצמך), הייתי מתחיל ב"מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.ברור שתיהני ותועילי לסביבה שלך אם תעשי את מה שאת אוהבת ואת מה שאת יודעת לעשות טוב.
לכן אני מציע לך (קודם כל) לעשות רשימה של הדברים שאת הכי אוהבת לעשות (לתועלת הכלל). אחר כך נמשיך הלאה.
את מוזמנת לשלוח את הרשימה (20 דברים) לכאן או למייל שלי הפרטי ונמשיך הלאה.
חג שמח עם התחלות חדשות,
איציק
 
מיכל
14:35 10.04.14
אין לי מושג בכלל מה אני אוהבת!
כאילו אין לי תשוקה ממש למשהו מסויים...
אני נהנית לצייר
לאפר(חשבתי על קורס איפור-לא יודעת אם שווה לי להשקיע אם זה משהו שאני אולי לא אעסוק בו)
חשבתי גם על קורס תפירה..עיצוב אופנה...
אני נהנית לעשות דברים עם הידיים,לכן נמשכת לתחום העיצוב.
אני סבלנית (בזמן האחרון אבל לא כל כך)
נהנית לקנות בגדים(זה גם נחשב?חח)
אבל קשה לי להבין באמת מה אני רוצה.
חבל סתם לזרוק כספים..רוצה שיצא ממני משהו..
 
דילמה
20:40 05.03.14
יש לי איזה חלום שתקוע לי בראש כבר תקופה וחשבתי בעצם למה לא להפוך אותו למציאות, כבר תקופה די ארוכה שאני מצלמת וחשבתי למה בעצם לא לארגן איזה תצוגה בגלריה של תמונות הכי טובות שלי. העניין הוא ממה מתחילים בעצם איפה מוצאים אנשים שירצו לקדם את זה כי ברור שזה עניין של תקציב , איך מוצאים מישהו שיהיה לו אינטרס להאמין באומנית צעירה כמוני בעצם ?
 
איציק יצקן  
08:25 06.03.14
שלום דילמה :-) ,
החלום שלך יהפוך למציאות.
אימנתי כבר אומן מדהים ששאל בדיוק את אותה השאלה - איך אני מעלה תערוכה של הדברים שלי? (במקרה שלו אלה היו ציורים).
בואי נתחיל במה שבינך לבין עצמך: סדרי את הצילומים שלך בתוך המחשב ובחרי מתוכם את מאה הצילומים הטובים ביותר בעינייך.
כשתסיימי את זה - חזרי אלינו וספרי כשסיימת.
מחכים לך,
בהצלחה!
איציק
שלום דילמה,
עכשיו הזמן לבחור מתוכם את 30 התמונות המביעות ביותר איתן את הכי מזדהה.
אם תרצי אפשר לקבץ בתוך אתר אחד ולשלוח לי לינק.
בהצלחות
 
תודה על העזרה
12:33 29.03.14
לאיזה מייל להעביר את התמונות? סליחה שנעלמתי היה לי קצת לחץ בעבודה.
שלום,
כמו שכתוב בפרטים שלי: isaac@nativechoice.net
בהצלחות
 
לימור
15:00 07.03.14
אני עובדת בתחום האדמיניסטרציה תקופה ארוכה והחלטתי שלא עוד ואני פונה לכיוון אחר לגמרי כדי לעבוד ולהתפתח מקצועית בתחום שמעניין אותי. אחת המחשבות היא ללכת על תחום הפקת אירועים שנראה לי מעניין ואתגר. יש אפילו מכללה שביררתי עליו והמרצים בה מהמוכרים בתחום כמו שניתן לראות כאן http://www.cbc.org.il/contentslistc.aspx?cat=3424 . השאלה היא מה המצב היום בתחום ההפקות? האם אפשר להשיג עבודה גם בלי ניסיון קודם? האם יש ביקוש? האם זה תחום פרקטי ללמוד והאם לעשות את צעד ולהירשם ללימודים גם כשאני לא בטוחה עדיין ב-100% שקורס מקצועי יפתח דלתות כפי שאני מצפה?
 
איציק יצקן  
15:24 07.03.14
שלום לימור,
ברכות על ההחלטיות שלך שבאה לידי ביטוי ב"לא עוד!".
תשוקה היא אחת מהמרכיבים החשובים בבחירת מקצוע. אבל צריך לבדוק האם התשוקה שלך לתחום האירועים היא אמיתית או שהיא קשורה לדימוי חיצוני על המקצוע הזה.
עצה "פולנית" חשובה - אל תעזבי את הקיים לפני שאת לפחות מבררת האם התשוקה שלך יכולה להתיישם במציאות - זאת אומרת - האם את גם יכולה להצליח במה שאת אוהבת (בדרך כלל זה הולך יחד) והאם השוק פתוח לקבל אותך מבחינת עבודה זמינה.
הדרך לבדוק את הדברים היא להשקיע בכמה פגישות אימון שיככנו אותך פנימה - לעצמך והחוצה לבדיקה פרקטית של השוק.
בהצלחות,
איציק
 
אורי
15:56 20.02.14
שלום רב,
אני לוקה בחוסר ביטחון בחיי וגם בנושא הזוגי אישי אבל גם בנוגע לקבלת החלטות בחיי בצמתים חשובים כמו לימודים וקריירה.לצערי לקח לי המון זמן להגיע ועוד לא הגשמתי את עצמי.החלטתי שינוי גישה ועשיתי לי תכנית הגשמה.אלא שההגיון שלי אומר שלב שלב אלא שדבר תלוי בדבר ואז אם אני נכשל במשהו הכל הלך..אבל חוסר הגשמה נראה לי כשלון.
איך אני יכול לעשות תכנית שדבר לא תלוי בדבר .
אודה לתשובות
 
גרשון מורג  
10:28 21.02.14
שלום אורי,
תודה על פנייתך.

מההודעה הקצרה שלך אפשר להבין שאתה חש תסכול מאיך שחייך מתנהלים.
ראשית, בוא נבהיר שאין שום דבר פסול מלבצע דברים "שלב-שלב" כפי שאתה מגדיר ובנוסף יש להבין שלכל אדם קצב משלו. יש אנשים שהם זריזים יותר ויש אנשים שפחות ויש לכבד כל אחד לפי הקצב שלו.
בכל מקרה, אתה אינך מרוצה מחייך ורואה הרבה כישלונות בהרבה תחומים.

אי אפשר במסגרת הזאת לתת תשובת "אוקוס-פוקוס" שתשנה את חייך. דברים צריכים להיבדק לעומק ולמצוא את שורש הבעיה על מנת לשנות מצב כזה.

כולנו מנוהלים בחיינו על ידי פרדיגמות (תבניות חשיבה) שדרכם אנו מתבוננים על החיים ופועלים. הייתי אומר שאצלך נראה שישנן כמה פרדיגמות שלא בדיוק משרתות אותך ויש צורך להחליפן באחרות. זה באמת יכול לשנות גישה לחיים.
לשם כך, אני ממליץ לך למצוא מאמן/ת אישי/ת שביחד תמצאו את הדרך לבדוק ולשנות מה שדרוש שינוי.

בהצלחה!
גרשון.
שלום רב,
אני מנסה להבין את ההבדל בין קבלת הדרכה במסגרת של אימון אישי לבין טיפול פסיכולוגי. ממה שאני קוראת ומבינה (למשל כאן: http://snipr.com/28kiow7) יש נקודות השקה לא מעטות בין השניים, אך קשה לי להבין מהם ההבדלים המהותיים. אשמח לתשובה,

בברכה,
רינת
כיצד אכיר אנשים ביישנים כמוני או אצא ממעגל הביישנות, למינוף הצלחה ושגשוג?
שלום עדה,
איך לצאת ממעגל הביישנות? איך ניתן לפרוץ את מעגל הקסמים הזה?
אימון אינו ייעוץ וכמובן שצריך להכיר אותך לעומק כדי להבין במדויק מה יכול לפעול אצלך הכי טוב, אבל יש דברים שעובדים על פי רוב: יש שיאמרו "פשוט תתחילי לדבר עם ביטחון רב יותר". זה עובד לפעמים ואפשר לנסות את זה אבל אבל הרבה יותר פשוט להתחיל מהמחשבה הפרטית שלך, מהדימוי העצמי שלך שהוא איך א-ת רואה את עצמך. ללא ספק קל יותר להתחיל מהמחשבה: תדוגי מתוך המחשבות שלך את המקום בו את רואה את עצמך פתוחה ומבטאת את מה שאת יודעת שהוא נכון. ראי בעיני רוחך את עדה הפתוחה והמשוחחת בטבעיות עם הסביבה (את יכולה לדמיין את עצמך מדברת עם אחרים כפי שאת מדבר עם בני המשפחה שלך, או עם כאלה שאינך מתביישת בקרבתם).
ככל שתדמייני עצמך כך הביטחון שלך יעלה.
חיזוק הביטחון העצמי הפנימי שלך יתחיל להיראות כלפי חוץ ותראי איך זה משפיע על אנשים בסביבתך. הפתיחות שלהם תגדיל את הביטחון שלך עוד יותר וכל שיישאר ל זה לשתף עימם פעולה ולהיפתח = להיות פחות ביישנית.
כך תפרצי את מעגל הביישנות. דרך המחשבות שלך.
כמו שאמרתי, כמובן שצריך להכיר אותך יותר כדי לעבוד ביחד איתך על הדברים עם כלים מדויקים המתאימים לך.
בהצלחות,
איציק
אני מתחבטת ביני לבין עצמי אם להתחיל עם אימון אישי כדי להתמודד עם מצב שאני נמצאת בו שקשור להתקדמות שלי בקריירה ובכלל בחיים הפרטיים ואני לא מצליחה להבין את הקונספט של זה. לפי מה שאני רואה בכתבות כזו זו http://www.robi-steiner.co.il/how-to-choose-a-coacher באתר של מאמן אישי- נראה שלא מדובר בייעוץ בכלל- כלומר לא לצפות שהמאמן יספק עצות אלא יילמד. מה הכוונה? יילמד אותך איך להגיע לעצות האלה בעצמך- כלומר שאתה תספק את התשובות לשאלות של עצמך? אני חייבת להודות שאני לא כל כך מבינה את זה...
שלום יוספה,
אימון אישי אינו ייעוץ.
יועץ לומד את האדם או את העסק ואומר לאדם מה לעשות בתחום הרלוונטי.
באימון אישי, כמו באימון גופני, המאמן לומד ביחד עם המתאמן את רצונותיו ואת מטרותיו בתחומים שונים. הם מגדירים מטרה ספציפית מעשית וגשמית ויוצאים אל הדרך על מנת להשיג אותה.
בתוך המסלול הזה לומדים את יכולותיו של המתאמן ואת מוקדי הכוח השונים שלו (הערכים שלו, היכולת שלו להיות בשליטה, האמונות שלו, הסקרנות והכושר המעשי שלו) וכמו באימון גופני המחזק את השרירים ואת המיומנויות - כך גם באימון אישי מחזקים את הדרוש ולומדים מיומנויות דרושות וממשיכים עם הכלים הללו בערנות לעבר המטרה. כמובן שרוב העבודה היא בין המפגשים.
אני מציע לך מאוד לפגוש כמה מאמנים לפגישה חת ללא התחייבות וללמוד את הנושא. רוב המאמנים מעניקים פגישה ראשונה חינם או בעלות סמלית.
אני מאמין שכך תלמדי את הקונספט.
בהצלחות,
איציק
 
רננה
19:37 29.12.13
שלום
התקבלתי לעבודה שאיך שהוא הצלחתי להרשים ולהתקבל אין לי ניסיון אפילו בתחום איך שהוא . המצב הכלכלי שלי גרוע אני פרודה אין לי מקצוע ביד וכו'..
בגלל שעם השעות היה לי לא קל בגלל הבת שלי בת 12 שלא רציתי להשאיר אותה יותר מידי שעות בבית לבד אבל יכול להיות שסתם הייתי מוטרדת וזה היה מסתדר.
איך שהוא באיזה מקום הרסתי לעצמי מתוך פחד מתוך דאגות של מה יהייה במקו ם לנסות והכל היה מסתדר,לא כל יום יש הזדמניות כאלה ואני גם לא צעירה בת 42.
לא מצליחה לסלוח לעצמי אין לי לא ניסיון,לא כסף ולא מישהו להישען עליו איך יכולתי לעשות כזו טעות איך יכולתי בידיים שלי לקבל ולזרוק.
כל היום אני אוכלת את הלב שבורה לא יכולה לסלוח לעצמי.
איך אני יחייה עם זה ?זה לא מרפה ממני?
אני כועסת על עצמי בלי סוףףף נשבר לי .
אני גם בלי הורים ,איך לקבל את הטעות הגדולה שעשיתי ?איך ? עזרה בבקשה אני שבורה.
 
גרשון מורג  
22:58 29.12.13
שלום לך רננה,

הפניה שלך מאוד עצובה ומרגשת.
יש בה המון האשמה והלקאה עצמית, דבר שאני בטוח לא בדיוק תורם למצב.

כולנו עושים טעויות בחיים. אין אדם על פני הגלובוס שחף מטעויות. את לא היחידה וגם לא הראשונה או האחרונה. כולנו בני אדם אשר טועים. מי יותר ומי פחות.
הסוד הגדול זה לדעת ללמוד מהטעויות שלנו ולדעת להתרומם אחרי כל נפילה.

אינני יודע מה הייתה הטעות הכול כך קשה שעליה את מדברת כי את לא מספרת עליה בפנייתך. אני מנחש שהייתה זו טעות שבצורה זו או אחרת גרמה לך להיפרד מעבודתך ואני מבין שזה מאוד כואב.
זה טוב שאת מודה ומבינה שטעית, כי כך תוכלי ללמוד מטעות זו לגבי העתיד ולא לחזור עליה. אבל הלקאה עצמית לא עוזרת כאן בכלום. עכשיו צריך להסתכל קדימה ולראות איך את ממשיכה מכאן.

וכאן זו ההזדמנות להתבונן במה שאת כותבת במשפט הראשון של פנייתך: שאת הצלחת להרשים ולהתקבל לעבודה למרות חוסר הניסיון שלך.
זאת אומרת, שיש בך משהו שלמרות החיסרון בניסיון, הרשים כל כך את מעבידך שקיבל אותך לעבודה. לא נראה לי שיש הרבה אנשים שיכולים להגיד את זה...

אז בואי ותרימי את הראש, בגאווה, כי את כנראה שווה הרבה (!) ותצאי שוב להרשים את העולם ולהתקבל במקום עבודה חדש. הרי את כנראה יודעת לעשות זאת, להרשים אנשים!
והפעם אני בטוח שתדעי איך לא לחזור על הטעות המדוברת.

אני רוצה לתרום לך סיפור עממי שמתקשר לסיפורך:
קרה פעם שחמור זקן של איכר נפל לתוך בור של באר יבשה ועמוקה.
החמור בכה וניסה לצאת אך ללא הצלחה וגם האיכר לא יכול היה להוציאו. לבסוף, קרא האיכר לשכניו וביקש מהם לעזור למלא את הבור בעפר כי ממילא החמור זקן וממילא יש לסתום את הבור.
באו כולם והתחילו לשפוך עפר לתוך הבור.
פתאום שמו לב שהחמור הפסיק ליילל וראו שעם כל ערמת עפר שהיו משליכים עליו, היה החמור מנער את העפר מעליו ועושה צעד לעמוד על הערימה החדשה.
כאשר הבור כמעט התמלא, יצא החמור בקפיצה קלה ועליזה מהבור והלך לכיוון ביתו של האיכר.

זה מה שנקרא ללמוד להוציא מכל מצב, אפילו מה שנראה הנורא ביותר, את המיטב.

בהצלחה רננה!!!

המשך שבוע טוב,
גרשון.
 
מיכל
09:30 16.01.14
ההודעה שלך מאוד כנה. קודם כל את נמצאת בנקודה שאת מודעת לטעויות שלך ואת מוכנה לפעול הלאה. אל תענישי את עצמך על דברים שעשית בעבר אלא תלמדי, תשכילי ותצמחי מהם. למקרה שלך אין קשר לגיל, גם אנשים צעירים עושים טעויות וחושבים שזה הסוף. תאמיני שאת יכולה לשנות את המצב שאת נמצאת בו עכשיו ותעשי פעולות שישנו אותו.
 
נטלי
09:44 16.12.13
זה לא ממש קשור באופן ישיר אבל לא ידעתי לאן לפנות. אני עובדת בחברה שמתפעלת ומשווקת תוכנה לעסקים בחו"ל. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי מרוצה מהיחס, מהתנאים ומאוד אוהבת את הבוסים. בנוסף, יש לי חברה טובה בעבודה, הכרנו בעבודה עוד כשהיינו רווקות (עובדות בחברה למעלה מ7 שנים), ושתינו התחתנו, ילדנו את הילדים ביחד, יוצאות לטיולים ביחד, טסנו לחו"ל...חברות טובות מאוד. לפני כשנה היא חוותה משבר של שיעמום ורצתה לעזוב, היא דיברה על זה יום ולילה, חיפשה עבודות ללא הפסקה, הוציאה ימי מחלה ומאוד פגעה בעבודתה...ובסוף יום אחד היא החליטה שהיא התחרטה ושהיא אוהבת את העבודה ולא עוזבת וזהו, חזרנו למסלול.לפני כחודש וחצי התחלתי לשים לב שיש כל מיני דברים הזויים בהתנהלות שלה למשל- היא מעתיקה קבצים לדיסק און קי חיצוני שזה משהו שבפירוש אנחנו לא אמורים לעשות, בנוסף, נכנסת לקבצים עם גישה מוגבלת ומוצפנים בכל מיני תירוצים קלושים...אנחנו עובדות ותיקות מאוד ויש בנו אמון גבוה וגישה למערכות רגישות.בקיצור, אני חושדת שהיא או מעבירה מידע רגיש מהחברה.השאלה היא מה לעשות...כי מצד אחד היא לא סיפרה לי כלום ואני למעשה לא יודעת באמת..ככה שאם אני טועה ואני אספר עליה משהו אני עלולה להרוס לה את החיים. צד שני, אם אני אשאל אותה ואז אני אדע בוודאות אני שוב במלכוד, כי ברגע שהיא תיתפס ישר יבואו אליי ויעלו עליי שידעתי, ואז אני אידפק...בקיצור...אני ממש ממש בדילמה, התרחקתי ממנה והיא מרגישה אבל לא אומרת לי דבר ואולי זה בגלל שהיא מפחדת להתעמת איתי לא יודעת.מה לעשות?
 
איציק יצקן  
10:21 16.12.13
דורין יקרה,
דילמה אמיתית. את נמצאת במצב בו הערכים שלך של חברוּת, מתנגשים בערכים שלך של לויאליות למקום העבודה. שני ערכי ליבתיים וחשובים עד מאוד.
בערכים שלך של החברות יש את חברתך שהיא לוקחת כמובן מאליו את הנאמנות שלך לה (מעתיקה בנוכחותך קבצים ל-Disk-on-Key) אבל למעשה, אם באמת יש משהו פסול בהתנהגותה (ואני אומר א-ם כי יכול להיות שמעשיה אינם בגדר הפלילי) - אם אכן היא מכריחה אותך לראותה במעשיה - היא עצמה מכניסה אותך למקום שחברות אינן מכניסות זו את זו.
ובאמת זה אולי הזמן לבחון את החברות. כי ברור שחברות, שהיא ערך עליון אצלך, אמורה (כמו כל ערך) לשרת משהו גדול יותר כמו ביטחון (כלכלי ואישי) וחוויָית אכפתיות ואהבה.
אני חושב שכדאי להתחיל לאט לאט. לראות מה עדיין י-ש ביניכן, ביחסים ביניכן, בערכים המשותפים לכן, בהרגלי היומיום המשותפים לכן, ואז להשתמש בזה או באלה כדי להתיר את העניין.
בואי נתחיל:
האם אתן עדיין משוחחות כבעבר? האם אתן עדיין יוצאות יחד לטיולים? נפגשות בחברת בני הזוג שלכן עם הילדים שלכן? על מה אתן מדברות? האם אתן משוחחות על העבודה? בעבודה? מחוצה לה? האם יש דיבור בין בני הזוג שלך ושלה?
גששי וגשי אליה לאט לאט בעזרת אותם הדברים שאת יודעת שעדיין משותפים לכן.
ברור שאם מה שאת חושבת שחברתך עושה הוא נכון - אזי המעשה חמור ואף פלילי. צאי מנקודת הנחה שאת ב-א-מ-ת עוזרת לה (וזה ערך חשוב בשבילך וייתן לך ביטחון לגשת אליה.
וגם... קחי בחשבון שאולי (ורק אולי) מה שקורה מצביע על כך שהקשר ביניכן הגיע לכלל שינוי, אולי נכון להתרחק מעט.
כך או כך, בין חברות (כולל בין בני זוג), לפני שמתחברים צריך להבין שיש א-ו-ת-ך, את עצמך, עם האישיות שלך, שהיא רק שלך. שהיא נפרדת מהחברה שלך (אפילו שהיא הכי קרובה בעולם). ורק כאשר את חזקה עם עצמך את יכולה לקיים מול חברתך חברוּת שממלאת אחר אותם ערכים של חבורות וגם נהנית מאותם ערכים.
בהצלחה רבה!
איציק
 
אורי
15:09 19.11.13
שלום רב, יש ליש אלה על התמודדות עם הלחץ. יש עלי לחץ מאוד גדול מעבודה, ואני משתדלת בכל כוחי להצליח בכל מה שאני עושה. אבל לאחרונה אני מרגישה שאני לא שקטנה כאשר אני לא בעבודה, כאשר אני בבית ולא ממש יודעת מה לעשות עם זה. חשבתי ללמוד על דרכים להתמודדות.
 
גרשון מורג  
17:01 19.11.13
שלום אורי,

קשה מאוד לתת לך תשובה מבוססת על בעיה רצינית כזו המתומצתת במספר משפטים בלבד. על מנת לנסות להשיב צריך עוד הרבה נתונים.
אבל אוכל לתת לך עצה מעשית שאני מקווה שתוכל לעזור לך להתמודד, לפחות חלקית.

אני הייתי מפנה אותך לתרגול מדיטציה.
וזאת למה? כי במדיטציה אנו לומדים לשחרר הכול. המחשבות, החרדות, המתחים, הגוף והנפש. וכנראה שמה שאת צריכה לתגבר זו דווקא היכולת לשחרר. לשחרר את העבודה, את הדאגה למה שקורה שם, את הלחץ וכו'. נראה לי שתרגול יומיומי של מדיטציה יכול בהחלט לתרום.
אני בטוח שתוכלי למצוא איזה בית ספר או חוג למדיטציה קרוב למקום מגוריך בו תוכלי ללמוד את הדבר.
בכל מקרה, אני בטוח שתיהני ובנוסף... זה יכול רק לתרום.

בהצלחה!
גרשון.
 
אורי
14:13 24.11.13
תודה רבה, אני לא יודעת מאיזה אזור אתה בארץ, אך אני מחיפה.

האם אני צריכה ללכת לפסיכולוג בעקבות הלחץ או למאמן אישי.
חשוב לי מאוד להתמודד עם עניין הלחץ בהצלחה.

האם יש מישהו שאתה מכיר מאזור חיפה?
 
גרשון מורג  
17:14 24.11.13
שוב שלום אורי,

אני לא יכול לקבוע האם את צריכה ללכת לפסיכולוג או למאמן אישי.
מניסיוני, אני יכול להגיד שאימון אישי יתכן שיוכל להיות לך לעזר רב. בוודאי לא יזיק...

לצערי איני מכיר מאמן/ת אישי באזור שלך שאוכל להמליץ עליו. אך אוכל לתת לך כמה פרמטרים שלדעתי כדאי לך לקחת בחשבון מבחינתך.

א) מאוד חשוב הרושם שהמאמן/מאמנת עושה עליך ואיזו "כימיה" נוצרת ביניכם. היום רוב המאמנים מציעים שיחת היכרות ראשונה ללא תשלום ואני מציע לך לפגוש כמה מהם ולאחר מכן לבחור את ההכי מתאים/ה.
ב) באימון אישי ישנן מספר גישות. חלק מהם עובדים על "השגת תוצאות". לא נראה לי שזה מה שאת צריכה כרגע. הייתי הולך על אימון שבוחן ומתאים/משנה גישה לחיים.
בשיחה הטלפונית הראשונה את כבר יכולה להתרשם ולשאול שאלות.
ג) בכל מקרה, את צריכה להרגיש בנוח עם המאמן ועם התהליך. אז כפי שנאמר: "אין חכם כבעל ניסיון". צאי לחפש את המאמן המתאים לך. בהצלחה!


בהצלחה רבה!!!
גרשון.
שלום רב!

האם זה נכון שאימון אישי נעשה בבתי קפה ולא בקליניקה כמו טיפול פסיכולוגי? נראה לי

קצת מוזר כי עדיין זה משהו פרטי של בן אדם

תודה רבה מראש
 
איציק יצקן  
08:22 24.11.13
שלום ממממ,
יש מאמנים ומתאמנים שמוצאים לנכון לקיים מפגשי אימון בבתי קפה ויש המקיימים את המפגשים בקליניקה. אלה ואלה עושים זאת מבחירה.
גם דייט זה עניין פרטי ובכל זאת רוב הדייטים מתקיימים בבתי קפה.
גם פגישות עסקיות הן עניינים פרטיים ובכל-זאת רובן מתקיימות בבתי קפה או מסעדות (לעיתים על ארוחה עסקית...).
באימון מעצם הווייתו יש מרכיבים עסקיים או לפחות רוח של עסק: יש משימות ויש שיחות על התקדמות והחלטות ועוד.
המתאמן והמאמן מתיישבים בפינה שקטה, בבית קפה שקט ונהנים מקפה טוב ומשיחה בסביבה פעילה שבדרך כלל משפיעה על תהליך האימון לטובה.
וכאמור - תמיד בחירת המקום נעשית על דעת השותפים לפגישה.
בהצלחות,
איציק
שלום רב!

האם זה נכון שאימון אישי נעשה בבתי קפה ולא בקליניקה כמו טיפול פסיכולוגי? נראה לי

קצת מוזר כי עדיין זה משהו פרטי של בן אדם

תודה רבה מראש
 
בינה
09:44 16.11.13
שלום
התקבלתי לעבודה ברשת מזון כסגנית מנהל והבנתי שאני לא אוהבת את התחום שנתנו לי וגם השעות בעייתיות לי כי יש לי ילדה בבית בת 13 נכון ילדה גדולה היא מחכה לי כל יום בבית שעתיים שלוש אבל מעבר לזה זה נראה לי יותר מידי ,לא קל לי עם זה.
דיברתי עם המנהלת והיא הציע לי באותה משכורת שהוצע לי לעבוד כמנהלת מעדניה.
אמרתי בסדר אבל אני מאוד מבואסת כי מאוד רציתי את התפקיד כסגנית ויש כאלה שאומרים שעשיתי טעות (אני בת 40) כי לא כל יום יש הזדמנות לתפקיד כזה וגם אני רוכשת ניסיון ואז אני יוכל להתקדם ולהגיד עבדי כסגנית וכ'..
ממש מבואסת למרות שהמנהלת אמרה שתמיד אפשר להתקדם וכ' .
אני מבואסת כי עכשיו אני יחכה עד שיקדמו אותי ומי יודע מתי וכו' זה לא פשוט.
אני ככ רוצה להצליח ....וניתנה לי הזדמנות .....אבל אני לא יכולה שלא יהיולי שעות מוגדרות ופתאום יגידו לי תישארי היום עוד וכו' .
האם עשיתי טעות האם כדאי לנסות לדבר עם המנהלת ולהגיד שאני יסתדר עם השעות?
אני פרודה בעלי לוקח את הילדה 2 בשבוע אז נשארו עוד 3 ימים וב שלושה ימים האלה אני רוצה לצאת מהעבודה גג ב ארבע גם יש לי נסיעה של שעה בערך והילדה מגיעה ב שתיים וחצי הביתה .
אוףףףף לא יודעת מה לעשות מבואסת
יש כאלה שאומרים שאני עושה טעות ...............האם אני עושה טעות ?
בהתחלה סיכמנו שאני יתחיל תפקיד מסויים כסגגנית ואז התקשרתי וקבעתי פגישה ואמרתי שאנו חייבים לסכם את השעות ולחדד את העינינים ואז הגעתי והיא הציעה לי להיות מנהלת מעדניה באותה משכורת ואם עכשיו אני יתקשר ויגיד שאני יתחיל כסגנית ואני יסתדר עם השעות 2 בשבוע אין לי בעיה האבא לוקח אותה אליו היא ישנה שם הבעיה שלי ב3 ימים הנוספים אולי כדאי לי להשקיע מאמץ .
השאלה אם עכשיו אני מתקשרת ואומרת שוב שחשבתי על זה אם היא לא תגיד זאתי לא יודעת מה היא רוצה מעצמה אי אפשר לדעת איך היא תתיחס לזה.
לא יודעת מה לעשות בבקשה עזרה אני מאוד טרודה .
 
איציק יצקן  
11:49 16.11.13
בינה יקרה,
יש לי הרגשה ברורה שאת אישה מאוד מוכשרת. אני "חושד" בכך בעקבות זה שהתקבלת לעבודה בה את נדרשת לאחריות ניהולית, וכן בעקבות זה שלא רוצים לוותר עליך ומנסים ביחד אִתך למצוא פתרון. גם נראה לי שבמקום העבודה זקוקים לך, כך שלא כל כך מהר יוותרו על כישורייך.
אני מציע לך לקחת את העבודה בה את מרגישה הכי מאושרת, בה את מביאה לידי ביטוי את הכישורים שלך. עבודה מנה תגיעי הביתה מסופקת וחזקה גם עבור ביתך.
אני מציע לך לפעול בשני מישורים:
א. לדבר עם האחראית שלך ולשתף אותה בכנות וגם ל-ה-ק-ש-י-ב לה: מאוד יכול להיות שיש לה פתרון מתוך ניסיונה ומתוך אכפתיות אליך וכמובן מתוך זה שלך ולה גם יחד יש אינטרס משותף - למצוא לך מקום נכון ומתאים לך.
ב. להביט לרגע מחדש במצב האישי שלך: לראות את ההזדמנות בעניין. לתת צ'אנס למצב החדש. אולי ביתך יכולה ללכת לחברה או לסבתא, דודה בימים בהם את לא מגיעה בזמן הביתה? אולי בכלל זה הזמן המתאים לה להתחיל להיות יותר עצמאית? להיות עם עצמה? להזמין חברה? אולי הפחתה בכמות השעות שבה תהיי בבית תגדיל את א-י-כ-ו-ת השעות שלכן יחד? ואל תשכחי שכאשר את מסופקת מהעבודה - את מגיעה הביתה מאוד זקופה ושמחה ומעניקה לביתך ביטחון ודוגמה אישית.
אפשר ביחד עם האחראית שלך להסכים על הרצה של תכנית במשך שבועות ספורים, אולי להיעזר באביה של הילדה בהתחלה, לראות איך זה עובד ולהמשיך הלאה, אולי להתחיל רק בחלק מהימים.
זה יהיה מרתק ונכון ופותח ובונה אותך בעולם החדש.
בבקשה, שתפי אותנו.
בהצלחות,
איציק
 
בינה
16:28 16.11.13
1.לגבי המנהלת היא אמרה לי שתמיד אפשר להתקדם . אבל ברגע שנכנסים לתפקיד כמו מנהלת מח' או מעדניה אי אפשר לדעת מתי יקדמו אותך ..אף אחד לא מבטיח כלום ואני בת 40 אני לא בת 20 אני רוצה להצליח (מה שעד היום לא ניסיתי לעשות אני לא יפרט כרגע).ואין לי ניסיון בתחום שאפשר להרוויח לא רע ולהתקדם עוד,אני גם מסתכלת קדימה להתקדם עוד.

2.אין לבת שלי ככ חברות באזור לא פשוט...גם היא לפעמים מתקשרת לחברה וזו לא יכולה וההיא לא יכולה זה לא קל הרבה שומעים לא ל א לא.
לגבי סבתא ודודה אין באיוזר זהו שאין לי עזרה.
עם הפרוד אני בתהליכי גירוישין אז הוא לוקח 2 בשבוע לא אין אפשרות שיעזור(אני לא ירחיב) בס"הכ אין לי מי שיעזור . אני יכולה להגיד לך שעד היום הייתי מגיעה בסביבות 16:00 היא שואלה אותיכל הזמן מתי אני מגיעה ומבקשת שאני יגיע מוקדם ושהיא לא אוהבת להיות לבד בבית שזה לא נעים לה.
לגבי הזמן איכות שיהייה לנו ,אז ככה הפרוד שלי לוקח אותה 2 בשבוע ואם אני יגיע מאוחר יותר........לא יודעת ......כבר יש את הגעגועים כי הפרוד לוקח ואז הזמן יותר איכותי.אני גם טיפוס רגשני מרחמת עליה שהיא מחכה לי לבד כל יום בערך שעתיים ואם זה נמשך לשלוש אני נקרעת בתוכי אולי גם כי אני יודעת שהיא רוצה שאני יבוא כבר.
שתבין אם היה לה אח או אחות אפילו אח בן שנה לא היה מפריע לי לעבוד גם כמעט כל יום עד 19:00 בערב ,אבל זה שהיא לבד זה לא קל לא לי ולא לה.
יש לי 2 אפשרויות:
1. להתקשר למנהלת מחר ולהגיד לה שאני מצאתי פתרון לשעות ואני רוצה להתחיל לעבוד כסגנית.ברור שזה יהייה יותר קשה מהבחינה שעכשיו היא תתפוס אותי מהצווא ר ותגיד לי את בטוחה שלא יהיו בעיות בתחום.
אני עשיתי טעות הייתי צריכה להתחיל בלי להגיד כלום ולראות איך מתגלגלים העיניינים הבעיה שפחדתי שזה לא יסתדר להם ולי עם השעות ואני ישאר ללא עבודה.

2. ללכת להתלמדות כמנהלת מחלקה ואולי בהמשך להתקדם (אבל זה כבר לא פשוט וזה הרבה מזל).
**עוד דבר- גם אם אני בוחרת באופציה 1 למרות הקשיים אני לא יודעת איך היא תגיב אם אני יתקשר אליה לאחר שהייתי צריכה להתחיל התלמדות בתפקי ד מסויים כסגנית ואז באתי לדבר איתה ואמרתי לה שצצריך לסכם שעות מה שנשאר קצת באויר אז קבענו ואז אמרה שאי אפשר שאני יהייה סגנית ואם פתאום תצתרך אותי אני לא יוכל להגיד לה לא יכולה 16:00 אני הולכת.
אז הציעה לי להיות מנהלת מעדניה אמרה לי תחליטי(לא היתה לי ברירה אמרתי בסדר)איחלה לי בהצלחה וזהו.
יצאתי שמחה כי השכר ישאר כמו שהוא אבל זה היה מהול בעצב ובאסה.
כי אני חייבת שיהייה לי ניסיון במשהו טוב שיהייה לי משהו ביד משהו שאני גם אוהבת אותו.
אז שוב אם אבחר באפשרות לתקשר ולהגיד מצאתי פתרון אני רוצה להתחיל כסגנית
זה סיכון. היא יכולה להגיד זאת לא יודעת מה היא רוצה מעצמה בהתחלה התקבלה כסגנית אח"כ דיברה על בעית השעות הצעצתי לה מנהלת מעדניה ועכשיו אומרת שמצאה פיתרון. זה אולי יכול גם להזיק לי אני לא יודעת ...
 
איציק יצקן  
16:52 16.11.13
בינה יקרה,
התשובה לשאלותיך והפתרון בו את צריכה לנקוט קיימים במכתב שלך עצמך.
את יכולה להחליט בעצמך אבל התנאי הוא פשוט:
- תסמכי על עצמך
- תסמכי על האחרים (המנהלת שלך, הפרוד שלך, הילדה שלך)

- תהיי רגועה, תקראי שוב את המכתב שלך. הפתרון נמצא בפנים.

בהצלחות,

איציק

 
גרשון מורג  
17:20 16.11.13
שלום בינה,

לא הייתי יכול להסכים יותר עם דבריו של איציק, הקולגה שלי.
אבל ברצוני להוסיף עוד נקודה אחת לדיון הזה.

בתך בת ה 13 כבר בעצם מעבר לילדה. היא כבר נערה ואני מניח שהיא גם חכמה וגם מאוד אוהבת אותך, לפי מה שאת מתארת. אני רוצה להציע לך לשבת אתה ולהציג בפניה את ההתלבטויות שלך על כל צורותיהן, במיוחד שהעניין מאוד קשור אליה!
הסבירי לה את הצדדים של הבעיה ותשאלי אותה מה היא חושבת והאם היא יכולה לתרום משהו לעניין. יתכן שתופתעי מתשובותיה. בכל מקרה, אין לי ספק ששיחה כנה כזאת אתה תתרום ליחסים ביניכם, להבנת העניין מצידה וגם תתרום לערך העצמי של בתך (אימא מתייעצת איתי).

נשמח לשמוע ההמשך.
בהצלחה,
גרשון.
 
בינה
19:45 16.11.13
אני לא כל כך הבנתי את התשובה.
לסמוך על עצמי אני סומכת -מה זאת אומרת לסמוך על הלב שלי מה שהוא אומר לי שנכון לעשות? אם זאת הכוונה זאת החלטה לא קלה אני לא רוצה לעשות טעות.
ושאח"כ אני יגיד איזה טיפשה הייתי הייתה לי הזדמנות.
לסמוך על הפרוד שלי אני לא ככ יכולה ביחסים כרגע בבעיה .
לסמוך על המנהלת ?
אני ידבר עם ביתי זה באמת רעיון אבל מה אני עושה אם היא תגיד לי שהיא לא רוצה שאני יחזור מאוחר וכו'.
האמת היא הרבה פעמים ביקשה ממני להחליף עבודה כדי שהיא תגיע הביתה אני יהייה בבית .
לא יודעת מה לעשות עדיין מבולבלת קשה לי תעזור לי בבקשה.
שלום רב!

האם זה נכון שאימון אישי נעשה בבתי קפה ולא בקליניקה כמו טיפול פסיכולוגי? נראה לי

קצת מוזר כי עדיין זה משהו פרטי של בן אדם

תודה רבה מראש
 
ממממ
01:18 15.11.13
האם מאמן אישי אמור להיות מומחה בתחום מסוים או שהוא יכול לתתן אימון בכל תחום שרק

הבן אדם ירצה בו?

תודה רבה מראש
 
איציק יצקן  
11:31 16.11.13
שלומממממ,
רוב המאמנים האישיים לומדים בהתחלה אימון כללי ואז מתמחים בתחום ממנו באו. למשל מורים יתמחו בתחום החינוך ויְיָשמו את אומנות האימון בהוראה בעזרת כלי האימון הספציפיים לתחום הזה.
האימון הוא כלי שבו נעזרים המאמן והמתאמן על מנת לקדם ולהשיג הצלחה והגשמה בתחום בו הם בוחרים.
אחד מהכלים הראשונים באימון הוא מה שנקרא "מעגל החיים" - זהו כלי המאפשר לבדוק חשיבות של נושאים שונים בחיים ושביעות רצון וסיפוק של המתאמן בכל אחד מהנושאים. הכלי עוזר למאמן ולמתאמן להתמקד בנושא המתאים וכן להראות זיקה בין הנושאים השונים בחיים ולאזן בין הנושאים השונים.
בהצלחות,
איציק
 
איציק יצקן  
08:06 15.11.13
שלום ממממ,
יש מאמנים ומתאמנים שמוצאים לנכון לקיים מפגשי אימון בבתי קפה ויש המקיימים את המפגשים בקליניקה. אלה ואלה עושים זאת מבחירה.
גם דייט זה עניין פרטי ובכל זאת רוב הדייטים מתקיימים בבתי קפה.
גם פגישות עסקיות הן עניינים פרטיים ובכל-זאת רובן מתקיימות בבתי קפה או מסעדות (לעיתים על ארוחה עסקית...).
באימון מעצם הווייתו יש מרכיבים עסקיים או לפחות רוח של עסק: יש משימות ויש שיחות על התקדמות והחלטות ועוד.
המתאמן והמאמן מתיישבים בפינה שקטה, בבית קפה שקט ונהנים מקפה טוב ומשיחה בסביבה פעילה שבדרך כלל משפיעה על תהליך האימון לטובה.
וכאמור - תמיד בחירת המקום נעשית על דעת השותפים לפגישה.
בהצלחות,
איציק
יש מישהו שמוצא חן בעיני הבאסה זה שכולם אומרים לי שהוא לא שווה כלום ושאני אתרחק ממנו אבל פשוט בא לי עליו .....והכי הזוי שאם מקודם הוא חיזר אחראי בלי סוף עכשיו הוא מתעלם ממני מה לעשות????? האם ללכת בעקבות הרגש שאולי הרסני אבל כזה כייפי או לוותר עליו ??
שלום לך,
כאשר את כותבת בכותרת "למה אני נמשכת תמיד לבחורים הרעים?" את כאילו מכריזה על כך שאת תמיד בוחרת לא נכון. לעומת זאת תוכן המכתב שלך לא ממש מחזק את הרעיון שתמיד את נמשכת לבחורים רעים.
ראשית, אני רוצה לשמוע ממך - האם בביוגרפיה שלך יש הרבה בחורים רעים? ואיך בכלל את מגדירה בחורים רעים?
מניסיוני כמאמן זוגות רבים אני יודע שהרבה פעמים כאשר מישהי רואה רוע במישהו אחר או "שומעת" מאחרים כי מישהו הוא רע או חוששת מזה שרוע יתפרץ ממישהו - בסופו של דבר הרוע מתפרץ. יש לזאת סיבה שלא כאן המקום לפרט, אבל עובדה שכך זה פועל.
שאלי את עצמך מדוע את מקשיבה לאחרים?
את מתארת שחיזר אחרייך ועכשיו הוא מתעלם: ומה איתך? האם היית פסיבית בחיזור.
ובעניין הפעולות:
אני ממש לא מציע לך ללכת בעקבות הרגש אם הוא הרסני. אני כן מציע לך למצוא את הרגש שמחובר למחשבה. שלא מבטל את המחשבה ואת הכוונה.
אחד הכלים המרכזיים בהם האדם משתמש להצלחה הוא היוזמה: אני מציע לך להיות פעילה, קובעת, החלטית ומובילה.
אז אם את יודעת שתוכלי לגשת אל הבחור מתוך התכונות האלה - תיזמי, נסי להבין מי הוא, וכדי להבין מי הוא את צריכה להכיר אותו. לא להתמסר אליו באופן אוטומטי אלא להכיר אותו. כך תוכלי לבחון אותו ואת עצמך.
כאשר תיגשי אליו מתוך יוזמה ורגיעה תוכלי להחליט האם להמשיך והביטחון שלך יגבר.
אשמח לשמוע תשובות לשאלות שלי וכן לשמוע איך התקדמת.
בהצלחות,
איציק
...
 
איציק יצקן  
22:23 04.11.13
בבקשה,
בהצלחה
 
פיץ
11:46 20.10.13
שלום, אני בת 28, נשואה ובהריון ראשון.
אני עובדת במקום העבודה שלי 4 שנים (משרה שהתחילה כזמנית ונשארתי בה).
עד לפני חצי שנה עבדתי בתפקיד שבמשמרות וביקשתי העברה לתפקיד שלא כולל סופי שבוע ולילות. בהתחלה הייתי מרוצה מהמעבר לתפקיד החדש כי השעות היו נוחות לי מאוד. עכשיו, התפקיד שלי הוא לא תפקיד שהיה קיים בחברה עד עכשיו, זו חברה יחסית חדשה (קיימת בערך 5 שנים) ואני והבוס שלי בונים את התפקיד ביחד. העניין הוא שאני מרגישה שזה תפקיד שאין בו באמת הרבה תוכן ויש מישהו שהתפקיד שלו דומה לשלי, אבל נעשתה איזושהי חלוקת אחריות בנינו, אפשר להגיד...
עכשיו מגיע בוס חדש (הבנתי שהוא הרבה פחות אנושי ויותר קר ומחושב מהבוס הנוכחי, שהוא הבוס הכי מדהים וחם ואנושי שקיים!) והחשש שלי שהבוס החדש יחשוב גם שאולי אני באמת מיותרת בכל המערכת הזו ויחליט שלא זקוקים לי יותר בחברה, יסיים את העסקתי (בהנחה שימתין עד אחרי שאלד ואחזור מחופשת הלידה) ויעביר את התפקיד הקטן שלי לבחור שתפקידו דומה לשלי.
חשוב לי לציין שמעולם לא למדתי (תואר / תעודה) ולכן לא באמת יהיה לי לאן ללכת מפה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאהיה אמא טרייה ויהיה מאוד קשה למצוא מקום שגם יקבל את העובדה הזו וגם יציע לי שכר טוב (אני מרוויחה לא רע כרגע)...
המחשבות האלה מטרידות אותי מאוד ואני לא יודעת מה לעשות או איך להתמודד עם החששות האלה שלי...
אשמח לעצה! תודה מראש!
 
איציק יצקן  
14:03 20.10.13
פיץ יקרה,
כמו שאת אומרת בעצמך: "אני חושבת".
את חושבת ש"הבוס החדש... הוא הרבה פחות אנושי" ו"הוא יותר קר" ו"הוא מחושב" יותר מהבוס הנוכחי ("שהוא הבוס הכי מדהים וחם ואנושי שקיים!") והמחשבות יוצרות חשש. והחשש הזה הוא ש-ל-ך, הוא בראש שלך. את מאמצת "מה שאחרים אומרים..." א-ת ח-ו-ש-ב-ת שהבוס החדש י-ח-ש-ו-ב גם שאולי את באמת מיותרת בכל המערכת הזו ויחליט שלא זקוקים לך יותר בחברה, ויסיים את העסקתך.
"רבות מחשבות בלב איש..."
יקירתי, תרשי לי לרגע לסטות מהעניין:
את הולכת לתקופה רבת שינויים. ייוולד לך תינוק ו(מניסיוני) החיים שלך ישתנו לבלתי הכר. כמה שיספרו שלך שהחיים ישתנו - לא יוכלו באמת להעביר לך את החוויה עד אשר תלדי ותחווי בעצמך מה זה להיות אמא.
המחשבות ניתנו לאדם מהבריאה כדי ליצור, לא כדי להדאיג. הכל נמצא בתוכך: כל הידע איך לגדל את התינוק ואיך לעשות אותו גדול מהחיים - כל אלה באינסטינקטים שלך. כל מה שאת צריכה לעשות זה לא להפריע לאינסטינקטים שלך לעבוד, לסמוך על עצמך. לא לדאוג, לוותר על הדאגה שצצה.

סליחה, שאלת אותי על "מה יהיה עם הבוס החדש?" ואני מדבר איתך על הלידה ועל הכוח של הבריאה, אבל זה לא סתם. התשובה נמצאת בהסבר שלי:
גם בעניין העבודה אני מציע - סמכי על עצמך. כאשר התחלת לעבוד בחברה ניצלת את הכישורים והערכים שלך כדי לתת את המיטב. סמכי על עצמך שכפי שידעת ליצור עם הבוס הקודם מערכת יחסים טובה וליצור תפקיד אפקטיבי - כך תוכלי ליצור עם הבוס החדש מערכת יחסים טובה ולתת נוכחות לכישורים שלך וליתרונות שלך ולהביא לחברה ברכה. סמכי על עצמך שזה שהבוס החדש מחושב - דווקא יוכל לתרום לסיפוק שלך בעבודה ויוכל לאפשר לך לעבוד מתוך מקום נכון ונקי. שאם לא תעבדי ממקום נקי לא תהיי מסופקת ואני מנחש שסיפוק בעבודה זה מצב חיוני עבורך, ויהיה עוד יותר חיוני כאשר יהיה לך תינוק חדש.

סמכי על עצמך כמו שהבוס הקודם סמך עלייך.

שתהיה לך לידה נעימה ובטוחה ותיהני עם התינוק שלך.

שלך,

איציק
 
גרשון מורג  
14:23 20.10.13
שלום לך פיץ!

נהדר! אני חושב שאם באמת יפטרו אותך מהעבודה הנוכחית שלך, את בוודאי מאוד תצליחי בתור תסריטאית בעולם סרטי האימה. את פשוט בנית לעצמך תסריט אימים מושלם!

עכשיו יותר ברצינות.
את יודעת איך אני מגדיר "דאגה"? אני מגדיר דאגה כ "קטסטרופה מדומיינת". והיא אכן כך.
שימי לב: את בנית לעצמך תמונה מדומיינת של העתיד (מדומיינת כי עדיין שום דבר לא קרה והתמונה הינה מהדמיון שלך, נכון?), ואת משתמשת בתמונה המדומיינת הזאת כדי ל-ה-פ-ח-י-ד את ע-צ-מ-ך!!!
ובמקרה שלך את הרחקת לכת ובנית לא רק תמונת סטיל אלא סרט שלם!

פיץ, חזרי למציאות... שום דבר לא קרה, הכל בדמיון שלך (אולי עקב שמועות, אולי עקב רכילות...). תמשיכי ליהנות ממה שיש לך ואם ב-א-מ-ת הדברים שאת מדמיינת יתבררו כנכונים בחלקם או ברובם, תתמודדי אז איתם. היום, כלום עוד לא קרה וחבל על כל רגע של דאגה. השליכי את הקטסטרופה ה-מ-ד-ו-מ-י-י-נ-ת הזאת לפח, תלבשי את החיוך הכי יפה שלך ותיהני ממזג האוויר הנעים בחוץ.
אולי בכלל הכול יהיה הפוך ממה שאת מדמיינת???

שיהיה לך הריון נפלא!
שבוע טוב,
גרשון.

 
איפה האושר?
23:06 07.10.13
שלום ,
אני מחפשת זוגיות אבל הכל כל הזמן מתפקשש חשבבתי שאולי זה בגלל שאני גם נראת הרבה יותר צעירה מגילי וגם מרגישה צעירה אז יצאתי לדייטים עם בחורים צעירים ממני במעט הייתי בטוחה שיהיה לי חיבור יותר טוב איתם מאשר עם בחורים בגילי אבל התגלה שזה אותו דבר הכל זה בעית הגישה שלהם זה בכלל לא קשור לגיל הם מחפשים פשוט קשר מהיר וזורם בלי השקעה בלי רגשות סתם שתיהיה להם מישהי שתחמם את המיטה וזהו וקשר כזה ריקני לא מתאים לי......לגמרי הלכתי לאיבוד אפילו בחורים שיוצרים רושם טוב של בחורים טובים כביכול מתגלים גם כן עם אפס רצינות . מה לעשות?
 
איציק יצקן  
09:45 09.10.13
שלום לך,
את מחפשת זוגיות ואת מתלוננת ארוכות על ה-ג-י-ש-ה שיש לבחורים מול נשים.
אותה ה"גישה" בה הבחורים (שאת היכרת) ניגשים לנשים/אלייך.
ואני שואל:
האם באמת כל הבחורים רק מחפשים מישהי לחמם להם את המיטה?
מה, אין אף בחור בעולם שיש לו "גישה" אחרת?
אין אף בחור שרוצה מישהי אינטליגנטית לשוחח עימה שיחה מרתקת?
אין אף בחור שרוצה, למשל, למצוא אמא לילדיו?
ברור שיש.
רק צריך לגלות אותם.
איך מגלים את הבחורים הטובים? (ה"טובים" הם אותם שבמקרה שלך יתאימו ל-ך)
קודם כל את צריכה להבין מה א-ת רוצה.
כשתביני מה את רוצה, כדי למצוא את אותם בחורים שאת רוצה - את צריכה להתעלם מהבחורים "הפחות טובים", אלה שאולי מחפשים רק מישהי לחמם להם את המיטה - ולנסות להבחין בבחורים הטובים.
ולהבחין בטוב אפשר רק מתוך "גישה" פנימית שלך שאומרת שבטוח שיש טוב בסביבה, שיש בחורים טובים כאלה מסביב.
וכדי להבחין בהם צריך לפעול מתוך נחת.
ואולי תגלי מתוך הנחת שלך שיש לא מעט כאלה ואפילו יותר מכך, גם בבחורים שעד היום ראית בהם לא יותר מנערי שעשועים - יש בתוכם תכונה שרוצה להעמיק. והם מחכים ליוזמה שלך ולביטחון שלך שיאפשרו להם להתבטא ולבטא את האיכויות העמוקות שבהם.
תתחילי בזה: בדייט הבא נסי להשקיף ב-נ-ח-ת על הבחור שלך, לחפש בו את מה את רוצה. וכך למצוא את האושר האבוד.

את יודעת מה את רוצה?

אם לא - יש גם לזה פתרון אימוני המאפשר התעמקות לעצמך. אבל בואי נעצור כאן ורשות הדיבור חוזרת אליך.

בהצלחות,

איציק
אז יוצא שעלי נופלים רק הבחורים הרקובים ? אז אם זה כך איך אצליח למצוא לפחות אחד נורמלי? אני יודעת בידיוק מה אני רוצה בן אדם שיהיה לי נחמד ונעים בחברתו מה זאת דרישה כל כך גדולה? כל מה שחיפשתי זה בחור נחמד שיהיה כיף לצאת איתו ויהיו לנו דברים משותפים.....לדעתי זה באמת דרישות מינימליות לא?איך למצוא אותו?
יקירה,
האם ראית מה כתבתי לך במכתבי הקודם?
כתבתי שהתנהגות נינוחה מצדך תוציא מהבחור מולך את התכונות שאת רוצה ממנו.
נסי לגשת בנחת לבחור שלך.
קודם כל התייחסי ל-ע-צ-מ-ך בכבוד ובנחת
נחת = ללא תלונות, ללא הלקאה עצמית, ללא העלבה עצמית.
כבדי את עצמך והוא יכבד אותך.
כך תכווני את הבחור שלך לכיוון שאת רוצה.
בהצלחות
 
איזה מסלול ..
14:13 11.10.13
ראיתי את מה שכתבתה איציק, אתה לא הבנתה את הבעיה יש לי כבוד עצמי ואני לא מכניסה את עצמי לסיפורים שכאלו הבעיה שאלו הם ההצעות בשוק פנויים פנויות כיום אז ברגע שאני זורקת את ההצעות האלו כי הם גרועות אני מוצאת את עצמי שוב לבד.....אין פה לאמן את הבחורים לחשוב אחרת זה הכיוון שלהם וזה מה שהם מחפשים וככה רוב הבחורים הפנויים .....ככה שמה שהצעתה על תהליך האימון של הבחור לדרך חשיבה שתואמת לי זה בלתי אפשרי במצבים האלו.
 
איציק יצקן  
14:35 11.10.13
יקרה,
את חוזרת שוב ושוב על האמירה שזה עולם הבחורים ולכן אינך רואה שום פתח לתקווה.
ברור שבדרך הזאת תמשיכי להיות אבודה.
האמיני שיש בחורים טובים בעולם ויותר מכך, האמיני שאת ראויה לטוב. כך הסיכוי שלך להבחין בבחורים הטובים יגדל. משם הדרך אל החיבור קצרה.
בהצלחות,
איציק

 
גרשון מורג  
18:46 13.10.13
שלום לך,

תרשי להוסיף כמה שורות מעבר לתגובות ולעצות המצוינות של איציק, הקולגה שלי.

כל אחד מאתנו רואה את המציאות דרך פרדיגמות (או בלשון אחרת, תבניות חשיבה). הפרדיגמות הללו מנהלות לנו את החיים כי הן מקבעות את החשיבה שלנו מלכתחילה ולא נותנות לנו לחשוב בצורה אחרת. כך, דרכן, אנו רואים וחווים את המציאות.

לכל אחד מאתנו יש פרדיגמות שמשרתות אותנו (עוזרות לנו בחיים) ויש פרדיגמות שלא. האחרונות מחבלות לנו בחיים ואם אנו לא נוותר אליהן ונחליף אותן בפרדיגמות חיוביות אחרות, נמשיך לסבול מהמצב שיצרנו (ובדרך כלל גם נאשים את כל העולם ואשתו חוץ מאת עצמנו) ולא נתקדם אפילו מילימטר אחד לקראת שינוי.

כפי שראיתי בהחלפת התכתובות בינך לבין איציק, יש אצלך מספר פרדיגמות (שוב, תבניות חשיבה) שאינן משרתות אותך (עובדה..!) והייתי ממליץ מאוד להחליפן על מנת לתת מקום לשינוי.

יקירתי, אנחנו לא יכולים לשנות אחרים. אנו יכולים לשנות רק את עצמנו ודרך השינוי שלנו אולי נצליח לשנות אחרים או את המצב.
אי לכך, נא לבדוק היטב-היטב מה את משדרת (אולי לא במודע, אולי רק במחשבה) שממגנט אליך את אותם בחורים שעליהם את מדברת.
כל זמן שתחשבי ש"כל הגברים אותו הדבר" את תראי רק את זה וזה מה שתקבלי.
אולי את לא מספיק ברורה במסרים שאת נותנת (לפני הדייט או בזמן המפגש)?
אולי הפחד הכבד הזה מ"להיות לבד" משדר משהו בעייתי? ולמה לפחד כל כך?

כפי שאמרתי, תבדקי את ע-צ-מ-ך היטב כי זה הדבר היחיד שאת יכולה לשנות.

אני בטוח שאת בחורה נ-פ-ל-א-ה שרק צריכה לתת צ'אנס ליופי הפנימי שלה לצאת החוצה. זה מה שאני קורה בין השורות....

קדימה לעבודה. העולם מחכה לך.

בהצלחה,
גרשון.
 
דור
13:28 07.09.13
אני ילד בן 15 , ולאחרונה איבדתי את החברים שלי (ובגלל שהם יותר מקובלים ממני בבית הספר , אני איבדתי עוד המון חברים והרבה ילדים לא מתייחסים אליי)
אין לי מה לעשות אף פעם ואני מרגיש שנימאס לי כבר מהחיים שלי .
הכל משעמם ואותו הדבר , נימאס לי מהמשפחה שלי , מאחותי, מהאוכל שלי , מההרגלים שלי , מהבית שלי , מהחדר שלי.
עכשיו למזלי עומדת להסתיים חופשת חג שבה לדוגמא אני ישבתי בבית כל הזמן ולא עשיתי כלום והשתעממתי ואין לי מחשב (הוא לא עובד) אז אני כל הזמן בפלאפון וקשה לי (הרבה פעמים אני הולך למיטה שלי ושוכב שם ולא זז) ועכשיו ההורים שלי רואים סרט בסלון ואני יושב במטבח כבר שעתיים.
ואני לא יודע איך אני יכול לשנות את החיים שלי , או להוסיף להם משהו שיוסיף לי קצת אור וסיבה לחיות (והוא לא תוכנית מעניינת בטלוויזיה-כי עד עכשיו זה הריגוש הכי גדול בחיים שלי).
ועצוב לי כי עוד מעט יש שוב פעם חגים והפעם במשך 16 יום ואני לא אשרוד 16 יום במטבח ! עדיף כבר לא לחיות מאשר לראות 24 שעות שידורים חוזרים ותוכניות בוקר .
אני מרגיש חולני, חולה נפש, עקרת בית שאין לה חיים!
אני כל כך צעיר ואני הגעתי למצב שאני לא יוצא מהבית !!!!!
אני לא יודע איך אפשר לעזור לי אני פשוט מפרסם את שהשאלה הזאת בהרבה פורומים וכל פעם שאני מפרסם אותה אני מרגיש מטומטם חבל על הזמן.
 
גרשון מורג  
14:47 07.09.13
שלום ינאי,

אני יכול להבין איך אתה מרגיש. דברים כפי שאתה מתאר קוראים לעוד חבר'ה בגילך ואני יכול להבטיח לך שלמרות שהחיים שלך נראים לך ממש-ממש על הקרשים, הם נראים כך מכיוון שכך אתה מסתכל ומפרש אותם.
אבל אני לא מתווכח עם רגשות ואם כך אתה מרגיש, אז זה לגיטימי...

אני הרבה יותר מבוגר ממך ועברתי לא מעט בחיים ולמדתי שאין שתי פרשנויות זהות לכל אירוע שתחשוב עליו. שני אנשים שונים, יפרשו אירוע אחד בשני אופנים שונים.
בגלל זה אני רוצה לשאול אותך האם אתה שיתפת מישהו אחר (מלבד השיתוף הזה בפורום) במה שאתה מרגיש? אולי ידיד, אולי בן-משפחה, אולי מורה?
מאוד חשוב לשתף מישהו אחר בעל הבנה וניסיון חיים מכמה סיבות:
א) פתאום אפשר לקבל תצפית שונה על הבעיה ולגלות שניתן לגשת אליה אחרת.
ב) אותו אדם יתכן שיוכל להיות לעזר, להקל עליך.
ג) יתכן שאותו אדם יידע להפנות אותך למישהו אחר לקבלת עזרה, וכו'.

אשמח לקבל תשובה לשאלותי ונראה איך נמשיך משם.
בינתיים, אל-יאוש. אין דבר שלא ניתן לפתור אם אנו פתוחים לרצות ולקבל פתרון.

שבוע טוב!
גרשון.
 
דור
13:29 07.09.13
אני ילד בן 15 , ולאחרונה איבדתי את החברים שלי (ובגלל שהם יותר מקובלים ממני בבית הספר , אני איבדתי עוד המון חברים והרבה ילדים לא מתייחסים אליי)
אין לי מה לעשות אף פעם ואני מרגיש שנימאס לי כבר מהחיים שלי .
הכל משעמם ואותו הדבר , נימאס לי מהמשפחה שלי , מאחותי, מהאוכל שלי , מההרגלים שלי , מהבית שלי , מהחדר שלי.
עכשיו למזלי עומדת להסתיים חופשת חג שבה לדוגמא אני ישבתי בבית כל הזמן ולא עשיתי כלום והשתעממתי ואין לי מחשב (הוא לא עובד) אז אני כל הזמן בפלאפון וקשה לי (הרבה פעמים אני הולך למיטה שלי ושוכב שם ולא זז) ועכשיו ההורים שלי רואים סרט בסלון ואני יושב במטבח כבר שעתיים.
ואני לא יודע איך אני יכול לשנות את החיים שלי , או להוסיף להם משהו שיוסיף לי קצת אור וסיבה לחיות (והוא לא תוכנית מעניינת בטלוויזיה-כי עד עכשיו זה הריגוש הכי גדול בחיים שלי).
ועצוב לי כי עוד מעט יש שוב פעם חגים והפעם במשך 16 יום ואני לא אשרוד 16 יום במטבח ! עדיף כבר לא לחיות מאשר לראות 24 שעות שידורים חוזרים ותוכניות בוקר .
אני מרגיש חולני, חולה נפש, עקרת בית שאין לה חיים!
אני כל כך צעיר ואני הגעתי למצב שאני לא יוצא מהבית !!!!!
אני לא יודע איך אפשר לעזור לי אני פשוט מפרסם את שהשאלה הזאת בהרבה פורומים וכל פעם שאני מפרסם אותה אני מרגיש מטומטם חבל על הזמן.
 
אורי
16:59 28.08.13
שלום אני במקצועי גם מורה וגם גננת. עבדתי שנים עם נוער בסיכון במסגרת בלתי פורמלית ונהניתי לתמוך ולקדם את הילדים. הרגשתי שאני עובדת עם הלב בלי פוה עם נתיה משמעותית.
במקביל עבדתי עם ילדים בגיל הרך כגננת משלימה וגם שם אהבתי לאהוב את הילדים ולקדמם אך עם הצעירים בני ה 3 חשתי שאין לי גרוי קוגניטיבי.

שנה שעברה התנסיתי בבית ספר יסודי שוב אהבתי בכיתות א "להגיע" אל התלמידים אולם הייתי רק מורה מקצועית לא מחנכת כך שלא נשאתי את כל האחריות של חינוך כיתה .לא אהבתי את הצביעות של המערכת ברצונה לרצות את ההורים ואת כל דרך ההתמודדות של המערכת עם בעיות המשמעת כלומר מעבר לעבודה עם הילדים יש המון ברוקרטיה טופסולוגיה ועבודה בבית שאני לא אוהבת.

אני אוהבת לעבוד מהלב בדרך שלי להגיע ולהעצים את הילד ופחות לפעול לפי חוקים יבשים ובבית הספר הרגשתי שכמעט ואין באפשרותי להגיע לילד כפי רצוני בגלל הצורך להספיק את החומר ולא אהבתי את כל הטופסולוגיה של מכתבים להורים , מבחנים עבודות וכו..
אין באפשרותי להשאר רק עם נוער בסיכון כיוון שההכנסה בתחום לא ממש מאפשרת להתקיים רק בתור עבודה נוספת .
לכן האם מתוך כל האמור לעיל עליי להסיק כי פחות מתאים לי בית ספר ויותר גן ילדים?האם זה מעיד עליי שאני עצלנית ולא רוצה להשקיע בעבודה בבית ?
אני מרגישה לא בסדר שאחרות יכולות להתמודד עם כל המטלות הבית ספריות ואני לא .
מה דעתכם?
 
איציק יצקן  
09:46 29.08.13
אורי יקרה,
את מבורכת בכך שאת ערנית למה שאת עושה: את יודעת לא רק מה את אוהבת (ילדים בגיל גן ומעלה) ומה את לא אוהבת (טופסולוגיה) אלא גם ל-מ-ה את מתחברת לדבר האחד ולא לאחר (הבחינה הקוגניטיבית מעניינת אותך, בבית את רוצה להיות חופשיה וכן הלאה).
אין אף אחד שירוויח מכך שלא תעשי את מה שטבעי לך, שכן, מי שעובד מתוך מקום לא טבעי - בדרך כלל לא מביא ברכה: אם תעבדי בתוך מערכת חינוך שמצפה ממך שתרצי את ההורים (וכמובן שאין זה טבעי לך) - את תהיי חסרת סבלנות וכך ירגישו לא רק תלמידייך אלא גם בני משפחתך.
אני מסכים איתך שגן ילדים הוא כנראה המקום המתאים לך. כמובן שככל שיחלפו השנים - תתקדמי ותגלי עוד דברים בסביבה שלך ובעיקר בתוכך, אלה יראו לך עוד דרכים להתפתח בתוך הגן.
בהצלחות,
איציק
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  25  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
אימון אישי   מימוש פוטנציאל   הגשמה עצמית   אימון ארגוני   אימון מקצועי   צמיחה
RSS RSS פורום אימון אישי, קואצ'ינג