ירון יקר,
ראשית חשוב לי לציין כי אני מספר כאן על תפיסתי האישית בלבד על מה שנהוג לקרוא לו "בעיות קשב וריכוז".
כהרגלי אתחיל את ההסבר על דרך החיוב: הבט בעצמך ובאנשים סביבך וראה איך לכל אחד מאיתנו יש מקומות בהם הוא קשוב הרבה יותר ומרוכז הרבה יותר מאשר במקומות אחרים. הסיבה לקשה ולריכוז היא פשוטה - אדם ערני וממוקד יותר במקומות בהם יש לו משמעות. למשל אתן דוגמה לבחור שהגיע אלי ואמר כי הוא מאובחן כ"סובל" מהפרעות קשב וריכוז ואינו מצליח להתרכז בלימודים. מיד בדקתי האם הוא יכול להתרכז (למשל) בשיחה עמוקה עם מישהי איתה נפגש לדייט (מקרי או מתוכנן). כשתיאר בערנות מקרה כזה - מיש שיקפתי לו שאם היה סובל מ"הפרעות" הרי אלה היו אמורות להפריע לכל רוחב חייו, והנה הוא מצליח לשמור על קשב רב מול בחורה שמעניינת אותו. אם כן - הקשב קשור ל-ע-נ-י-י-ן שהבחורה מעוררת בו. ולכל אחד עניינים אחרים המעוררים בו את הקשב והריכוז ועניינים השמים לאל את הקשב והריכוז.
אם מישהו מגיע אלי כאשר הוא "סובל" מהפרעות קשב וריכוז - אני מחפש קודם כל האם הוא מוצא משמעות בדבר בו אינו מצליח להתרכז. אם אין משמעות בחייו ל(למשל ) לימודים - אז אני מציע לו דרכים לחפש את המשמעות. לחלופין אם אני מוצא שלמישהו יש עניין ב(למשל) לימודים אבל למרות זאת אינו מצליח להתרכז - אזי אני מחפש מה עוצר אותו: פחדים, תפיסות דימוי עצמי ועוד.
בהצלחה,
איציק