בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים תמיכה נפשית, פסיכולוגיה»פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער הוא המקום להתייעץ בנושאי פסיכיאטריה ילדים ובני נוער. פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער יעסוק בהפרעות נפשיות, סכיזופרניה, ADHD , O.C.D, פסיכוזה, מניה-דפרסיה, דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, פוסט טראומה ועוד
מנהלי פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער:
ד''ר אליהו סמואל
לפרטים נוספים
ד''ר אבי שפירא
לפרטים נוספים
 
קרין
00:17 08.07.15
שלום. יש לי אח בן 9. בעבר היו לו מספר בעיות רגשיות והוא הלך לפסיכולוג, היו לו קשיים בכיתה א׳, הוא לא יכל להישאר לבד והיו מתקשרים לאמא שלי לבוא לקחת אותו משם כל יום. עם הזמן זה נרגע אצלו. מפעם לפעם יש לו פחדים ופרנויות, כל פעם בגלל משהו אחר. באופן כללי הוא ילד חכם, חריף, אקטיבי, ומתנהל לחלוטין כילד רגיל. עם זאת, כאשר הוא מתעצבן קשה לו לרסן את כעסו והרבה פעמים משתלט עליו יצר שהופך אותו לילד אחר. הוא ממש משתנה, גם בהתנהגוצ ואפילו במבט בעיניים. לאחרונה נכנס בו פחד שאחותו תגרום למותו באמצע הלילה, הוא מפחד שהיא תסתום לו את האף והוא ימות מתוך שינה. הוא כל הזמן מתעסק בזה, שיחות עינו לא עוזרות והוא ממשיך לחזור על אותם דברים שוב ושוב. הוא לא ישן כל הלילה מהפחד וזה נמשך כבר מעל שבוע. הצעתי לו לישון איתי במיטה כי עליי הוא סומך, אמנם גם אז הוא לא נרדם בטענה שהפעם הוא מפחד מעכבישים שיעלו עליו בלילה על אף שהסברתי לו שאין כלום בחדר. שום דבר לא מרגיע אותו הוא נכנס לפחד מסוים ולא משחרר ממנו.
מה יכול להיוצ מקור הבעיה? אני חוששת שהילד מפתח איזו שהיא הפרעה או פנויה. ההרגשה היא שהילד ״רדוף״ ע״י פחדים וחרדות. האם היית ממליץ על טיפול? מה כדאי לעשות בנידון? אני פונה אליך מכיוון שההורים שלי מעט מתקשים להכיר בבעיה ומאמינים כי מדובר בתופעה שתחלוף עם הגיל. האם אתה סבור שבאמת מדובר בבעיה שלא מצריכה התייחסות?
תודה מראש על העזרה ועל ההקדשה מזמנך,
קרין.
 
ד''ר אבי שפירא  
07:10 08.07.15
שלום רב לך קרין
התופעות שאת מתארת מחייבות התייחסות איבחונית בשלב ראשון ובהתאם לתוצאות האיבחון התאמה טיפולית. פסכיאטר ילדים מתמחה בתופעות שאת מתארת וחשוב לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת חרדה להפרעה קשה יותר כולל תופעות של בלבול דמיון ומציאות. אני מקווה שתוכלי להעביר את המסר להורים לקחת את הילד לבדיקה. בהצלחה
ערב טוב, אני אמא לילד בן שבע שמרפאה בעיסוק איבחנה כבעל ליקוי בויסות חושי. האם זה שייך לתחום הפסיכיאטרי? נפשי? או פיזי?
 
שמוליק
01:53 25.06.15
שלום רינה.

אינני רופא.

קודם כל, מרפאה בעיסוק איננה בת סמכא לקבוע אבחנות כאלו, גם אם יש לה הבנה מעמיקה בתחום.

אני מניח שהעניין קשור לפסיכיאטריה, בין אם יש לכך גורמים רגשיים-פסיכולוגיים ובין אם יש לכך גורמים פיסולוגיים, שהרי סוף כל סוף פסיכיאטריה היא ענף ברפואה.

בין כך ובין כך - כמי שעבר ארבעה אישפוזים - חשוב לי לומר שצריך ואפשר להתמודד. נראה שאת אם אחראית ואיכפתית, וזה אחר מהגורמים המשמעותיים להצלחה בהתמודדות.

כל טוב,
שמוליק.
 
ד''ר אליהו סמואל  
19:11 25.06.15
לרינה שלום

החלוקה שאת מנסה לעשות קשורה לסטיגמות.
ובוודאי שלכל מקצוע יש נגיעה בנושא.

החלוקה נפשי , פיזי כבר מזמן חלפה מן העולם.
הראשונים שתיארו את התופעה היו מרפאים בעיסוק.
אנו מציגים את כל הנושא כנושא המעובד בצוות מקצועי רב מערכתי.
ולכל איש מקצוע יש את האמירה שלו. כך גם ויסות חושי מתבטא בנושאים פסיכיאטרים
של הגוף והנפש.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
ילד בן תשע עם בעיות רגשיות גר בפנימיה. צוות המסגרת הזו דורשת מהאם שהיא אחותי שהילד יקח ריספרדל. הילד לוקח תקופה ארוכה קונ צרטה . ורוצים שיקח קונצרטה עם דיפרקסה. האמא מאד מודאגת מתופעות הלוואי והנזק שיהיה לילד כתוצאה מריספרדל באופן כללי ובנוסף גם השילוב של שני התרופות. האם השילוב וריספרדל בכלל לא יזיק לילד. ממני דודתו המודאגת ש
שלום סי.

אינני רופא.

כיוון שהיה לי באופן אישי נסיון לא טוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות, אני מבין את החשש שלך. אכן יש להן תופעות לוואי שהן גם קשות וגם די שכיחות.

עם זאת, חשוב לציין, שכל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ומצד שני, אם הטיפול נחוץ - אז אין ברירה אחרת; הימנעות מטיפול עלולה לגרום לנזקים למוח. לכן, צריך לעשות את שיקול הדעת הנדרש ולשקול את התועלת מול הנזק.

במקרה שלי, אחרי ארבעה אישפוזים, אודות לטיפול פסיכולוגי טוב - הגעתי למצב שבו אפשר היה להפסיק את הטיפול התרופתי.

לדעתי, כדאי לברר את העניין מול פסיכיאטר ילדים ונוער, שגישתו הכללית היא להעדיף טיפולים פסיכולוגיים, ויהיה ניתן להיעזר בחוות הדעת שלו.

כל טוב,
שמוליק.
 
סי
23:44 23.06.15
תודה
לסי שלום

באם מדובר במינון ריספרדל נמוך דהיינו עד 1.5 מ"ג ובפיקוח רפואי צמוד, אין חריגה מנוהל רפואי תקני.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
סי
23:43 23.06.15
תודה רבה
 
סי
23:46 23.06.15
בשאלה כתבתי דיפרקסה בטעות. אז התכוונתי שילוב של ריספרדל עם קונצרטה. 7311
מסקרן אותי לדעת האם לילד בספקטרום שייש לו תנועות חזרתיות יש מודעות למה שהוא עושה ?!
ז"א האם למשל זה 'נורמלי' לילד כזה לראות מישהו מבצע תנועות מסוימות ולהעיר לו שהוא עושה כמוהו?!
 
ד''ר אליהו סמואל  
18:47 23.06.15
לאורן שלום

השאלה כמובן בגילו המנטאלי של הילד - לא בגיל הכרונולוגי.
יש הבדל בין מודעות לאחר ובין מודעות לעצמו כמובן.


לא ניכנס לנושאים תיאורטיים אולם הנושא תלוי בהרבה פרמטרים שאין מקומם להיות מפורטים בפורום בהעדר מידע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
שרון
19:21 01.06.15
שלום,

הייתי רוצה לדעת האם OCD עובר בתורשה.
אני סובלת מזה כ 15 שנה מאוסידי, עם טיפול התנהגותי + תרופות הצלחתי להתגבר על רב הסיממנים האוסידיים ( התבטא בעיקר בשיטפת ידיים + בדיקות ),
אני מפחדת להכנס להריון שמא הילד שלי גם יסבול מאוסידי, לכן היית רוצה לדעת אם אוסידי זה תורשתי הוא סבבתי
 
שמוליק
22:47 02.06.15
שלום שרון.

אינני רופא.

O.C.D. כמו שאר מחלות הנפש יש להם גם מרכיב תורשתי וגם מרכיב סביבתי. אם לבן הזוג שלך אין הפרעה פסיכולוגית - אז הסיכויים להעביר את ההפרעה בתורשה קטנים עוד יותר.

ב 9.12.14 מישהי כתבה את ההודעה הבאה בפורום של המבוגרים והיא בהחלט שווה ציטוט:

"אולם גם אותי הטרידה השאלה בדיעבד, האם הורשתי לילדי את הרכיב הגנטי לפגיעה הנפשית ממנה אני סובלת. במקרה שלי מדובר בהפרעות באישיות ולא במחלת נפש, אך גם בה יש רכיב גנטי של אגו פגיע (=רגישות יתר). גם אם כן, הורשתי להם עוד דבר חשוב: שבבעיות מטפלים וטיפול נכון מאפשר תפקוד מיטבי ואיכות חיים. בעצם היות בעלך מטופל הוא מעניק לילדיו דגם להורה הדואג לבריאותו ואבא יציב ומתפקד, במילים אחרות, סביבה בריאה להתפתחותם.

"רק טוב

"נאוה".


כל טוב,
שמוליק.
 
ד''ר אליהו סמואל  
11:24 04.06.15
לשרון שלום

החדירה הגנטית אינה גבוה. את יכולה ללכת ליעוץ גנטי.
אף איש מקצוע לדעתי לא ימליץ על הפלה בשל סיכון לתורשה של הפרעה כפייתית.

יש כיום טיפולים מצוינים ויעילים ולכן אין טעם לחשוש.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
שרון
12:24 07.06.15
שלום לד"ר סמואל,

ראשית , תודה על תשובתך
אחדד כי אנני בהריון, מאחר ובן זוגי מאוד רוצה ילד , חולפות בראשי מחשבות אייך אביא ילד שיתכן וישא את המחלה, ולשם כך אני מתיעצת איתך
לבן זוגי אין הפרעה שכזאת ( נהפוך הוא , הוא אדיש , ורגוע מטבעו) מנגד לא נראה לי שהוא מבין מה זה אוסידי, אם הוא אומר לי , שאין לו בעיה שהילד יהיה עם אוסידי , יש הרבה יותר דברים גרועים מאוסידי, לטענתו
ולכן אני חוששת אייך נתמודד עם יצא לנו ילד עם אוסידי,

אשמח אם תנחה אותי איזה בדיקות גנטיות אני יכולה לעשות בעניין והיכן

תודה רבה,
שרון
 
ד''ר אליהו סמואל  
12:45 07.06.15
שאלתך ברורה למדי.

1. אין בדיקה גנטית לOCD בתקופתנו.

2. אף רופא גניקולוג סביר לא יבצע הפלה בשל מרכיב גנטי של OCD , להפרעה יש גם צד סביבתי. החדירה הגנטית אינה מלאה, להפרעה אופי לא קבוע ( תקופות טובות ופחות) , יש כיום טיפולים מצוינים להפרעה- ובטח יתפתחו טובות יותר. בכך שאת מכירה את התופעה יש יתרון בהתמודדות עם ההפרעה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
 
ד''ר אליהו סמואל  
11:06 18.06.15
לשרון שלום

ההפרעה בעלת מרכיב גנטי אולם לא מלא.
יש עוד פרמטרים כמו נהול סביבתי ורמות לחץ.

אין כיום שום מבחן גנטי להפרעה. אין המלצות להתערבות גנטית.

אפשר לפנות גם לפורום גנטיקה.

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילידם ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
האם היא יכולה לגרום לרגישות תחושתית מוגברת?
לבן שלי (עם אספרגר) היתה תמיד רגישות תחושתית, אבל נראה לי שבשבוע מאז שהתחיל לקחת את התרופה הוא נהיה קצת יותר רגיש. האם זו אחת מתופעות הלוואי של זיפרקסיה?
 
ד''ר אליהו סמואל  
08:39 31.05.15
ליעל שלום

הדבר אינו שכיח.
הוא יכול לקרות אבל לרוב הדרגה פחותה וזה חולף.
זאת אחת הסיבות שיש להיות במעקב אצל הרופא המטפל.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
אני בן 17 סובל מהסמקה בכל הפנים בכל פעם שפונים אליי ובעיקר שחם לי אז זה קורה יותר וזה מקשה עליי מאוד בלימודים ולהיות בחברה והלכתי לפסיכיאטרית בחדרה ודיברתי איתה על הבעיה ואז היא הביאה לי מרשם לכדורים שקורים להם פריזמה היא אמרה לי כל בוקר לקחת חצי כדור של 20 mg ואני בספק אם זה יעזור לי ואם אתה חושב שזה כן יעזור . כמה זמן עד שזה מתחיל להשפיע על הבעיה שלי . ואם זה לא עוזר אז על איזה כדורים אתה ממליץ לי לקחת . אני ממש חייב עזרה כי זאת תקופה של בגרויות ונורא קשה ללמוד במצב שלי ואני חייב את עזרתך תנסה לעשות מאמץ בשבילי . תודה
 
ד''ר אליהו סמואל  
10:18 25.05.15
ליניב שלום

מדובר בתלונה שמי שמטפל בה הוא מומחה לכלי דם.
אני מציע שתפנה לרופא משפחה... ילדים?
והוא יפנה אותך. תלונה דומה יש לנשים בתקופת המעבר, שם לרוב המטפל הוא גניקולוג.
שם מדובר בגלי חום והסמקה.

יתכן ויש לך גם דיכאון, את זה יכולה הפסיכאטרית לומר.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
דני
12:00 17.05.15
בתי בת 6, עולה לכיתה א', ילדה חכמה וחברותית, החלה בשבועות האחרונים, להריח את קצות האצבעות של יד ימין, תוך כדי פעילות רגילה . לא נראה שינוי בהתנהגותה.
 
ד''ר אליהו סמואל  
12:48 17.05.15
דני שלום

לא הייתי מיחס לזה כל משמעות אלא ונלווה לה סימפטומים אחרים כמו חרדות.
מדובר בהרגל וכמו שהופיע כך יחלוף. יתכן ומדובר במעשה כפייתי.
כל עוד זה לא מפריע או משבש את חייה אין לעשות דבר.

בברכה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
יעל
13:27 15.05.15
בני בן 7.5, והרופא רשם לו זיפרקסיה (מתחילים מ 2.5 מ"ג ואח"כ כנראה נעלה).
האם התרופה גורמת האטה בחילוף החומרים לכל מי שלוקח אותה?
או שזו תופעת לוואי שקוראת בחלק מהמקרים?
ואם רק בחלק - בערך אצל כמה מהם?

מעליה בתיאבון אני פחות מודאגת כי הריטלין מאזן את זה. אבל אני רוצה לדעת לגבי חילוף חומרים.

תודה!
 
ד''ר אליהו סמואל  
15:04 15.05.15
ליעל שלום

חילוף חומרים זה כינוי לטווח תפקוד רחב.
אנו אומרים שבזקנה קצב חילוף החומרים מועט. בילדות הוא מואץ.
אבל זה מילה בגדר המשגה. בשפה הפסיודו-מדעית האלטרנטיבית היא מקובלת.
הרפואה קונבנציונלית אנו מדברים על תפקוד בלוטת התריס כדוגמא.
השמנה אינה נובעת בהכרח מחילוף חומרים אלא גם מתאבון יתר ומאכילת יתר.

לכן חילוף חומרים הוא מושג מעבדתי במודל מחקרי מדעי אולם לא במדידה של רפואה קונבנציונלי. גם בעלוני המידע של חברת התרופות אין מונח כזה כמדומני....
ואיני יכול לענות לך על כך.

ניתן לומר בוודאות שהזיפרקסה גורם לרוב לעליה במשקל.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית מכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום, אשמח לדעת האם נוירופטיל במינון של 9 טיפות לאורך מספר חודשים זה ממכר? הילדה מקבלת את התרופה הזו במקביל לפלוקסטין להפחתת חרדה לקראת שינה. ריספרדל ניסינו בעבר וזה עבד ולאחר מספר שנים הפסיק לעבוד בעקבות תקופת לחץ.
כרגע אני מודאגת אם יש סיכון במינון הנוירופטיל? אני מתקשה למצוא מידע מסודר על התרופה הזאת...
תודה
 
ד''ר אליהו סמואל  
10:50 14.05.15
לעדי שלום

המושג ממכר אינו מתאים למתן תרופה זאת. "ממכר" משמעו שהגוף צורך יותר ויותר מהתרופה כי הוא מגיב פחות ככל שהזמן חולף. יש התמכרות מסיבה פיזית גופנית ויש מסיבה פסיכולוגית.
תרופות ממכרות נמצאות בפיקוח של רוקח ושל משרד הבריאות ואין זה המצב בתרופה זאת.

יש לדעת שמתן התרופה אינו גורם לריפוי התופעה..... מדובר בתרופה שמשכחת חרדות ולחצים ולא יותר. תתכן התפתחות סבילות אבל לא התמכרות. כלומר שהתרופה לא תהיה יותר אפקטיבית עם הזמן. שינוי המינון מקורו בכך שהמצב החמיר בגלל שלא ניתן טיפול תומך פסיכולוגי וניהול סביבה מתאים ולא בהתמכרות.

לסיכום התרופה אינה ממכרת אולם אין התרופה תחליף לטיפול אנושי הכרוך בפסיכוטרפיה וניהול סביבה תואם.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדי ונוער
עמית במכון לפסיכואנלזיה בת זמננו
 
עדי
10:57 14.05.15
מדובר בילדה בעלת צרכים מיוחדים מורכבים. האם אפשר לקבל המלצה על פסיכיאטר העובד עם ילדים שאינם וורבאלים? במידה ואתה עצמך, אשמח לקבל פרטים ליצירת קשר (כמובן אפשר במייל פרטי).
תודה רבה,
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:36 14.05.15
אין אנו ממליצים על גורמי טיפול באופן אישי

את יכולה להתכתב איתי במייל הפרטי שלי ואעזור ככל שאוכל.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
 
ציפורה
16:57 11.05.15
שלום. בני מקבל ריספרדל ודפלפט, ואינו מתרכז בשיעורי בית הספר בכלל. האם ניתן לתת לו ריכוזית, בבקשה? הוא ממש סובל. תודה רבה.
 
ד''ר אליהו סמואל  
17:38 11.05.15
אין להפסיק את התרופות שהילד מקבל ללא הדרכת רופא מוסמך.
הריכוזית הינה תוסף מזון ואין כל בעיה להוסיף אותה לתרופות שאת מציינת.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
ציפורה
03:38 12.05.15
אני מאד מודה מאד על התשובה. חששתי מהאלכוהול, בזמנו אמרו לנו בבית החולים שאסור אלכוהול...
 
ד''ר אליהו סמואל  
10:33 12.05.15
כמות האלכוהול בתכשיר זניחה. ולכן אין הדבר משמעותי.
אחרת משרד הבריאות היה מגביל את התכשיר.

ד"ר סמאול אליהו
 
אנונימית
10:52 20.04.15
שלום,
יש לי ילד בן 17.5 , בכיתה י"א, נשאר שנה בגן בשל מצב ריגשי שהיה קשה לו להיפרד מאיתנו, ההורים. בנוסף הוא מכור לקבוצת כדורגל אשר משפיעה על חייו, אם הקבוצה מנצחת אז הוא במצב רוח ואם מפסידה הוא לא הולך לביה"ס ולא קם מהמיטה. השנה נכח יותר בבית מאשר הלך לביה"ס, אם אנחנו לא מאפשרים לו לנסוע למשחק בשל מזג אוויר או בשל מרחק הוא הופך את הבית שובר את החדר שלו , משקופים יוצאים מהמקום , התפרצות זעם בלתי נשלטת, היות ולא יכלנו לשלוט עליו הזמנו משטרה כדי להרגיע אותו, מצבו הולך ומדרדר וכיום מזה כחודש הוא בכלל לא הולך לבית הספר מה שפעם היה הולך לסירוגין יום יומיים בשבוע.
נכון להיום מזה כחודש ימים הוא ער כל הלילה והולך לישון בשש שבע בבוקר,הפך את היום ללילה ואת הלילה ליום, לא נפגש עם חברים כי אין לו, מוותר על הלימודים, מתלונן על עייפות וכאבי ראש.
קבוצת הכדורגל הפסידה אתמול הוא חזר מהמשחק וזרק שוב דברים בחדרו, השכנים עלו והתלוננו שאם לא יפסיק יזמינו משטרה ואז נרגע
שאלתנו היא מה עלינו לעשות? הוא אינו מדבר איתנו ולא מוכן לשתף פעולה
אודה לעזרה, המשפחה הנואשת
 
ד''ר אליהו סמואל  
17:42 11.05.15
לאנונימית שלום

זה כלל לא גיל התבגרות. מקרים בעצמה ובדרגה המתוארת כמו גם נוכחות הפרעת תפקוד מחייבת טיפול עומק ולרוב באשפוז.
יש לגשת ומייד לאיש מרצוע לצורך ייעוץ.

דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
היי לכם
בתי בת 12 התחילה לקחת ציפרלקס בעקבות מצב רוח ירוד והפרעות חרדה וטיקים
התחלנו חצי כדור ולאחר שבועיים לקחנו כדור שלם כפי שהרופאה הפסיכיאטרית המליצה וזה גרם לבתי להחמרה ולהתקף חרדה קשה, כעת היא מפחדת לקחת מינון של כדור שלם בעקבות ההתקף, מצד שני היא מבינה שחצי כדור לא מספיק כי עובדתית החרדות עדיין שם..בימים האחרונים היא הקיאה כל לילה והיתה ערה ביומיים האחרונים בלילה כתוצאה מכי שקט נפשי וקושי להירדם, נתתי לה טונייט וולריאן שמעט עזר, ניסיתי לתאם עם הרופאה המטפלת אך התור שנקבע אליה רק לעוד שבועיים והיא לא נגישה ולא זמינה, ברור לי שכדאי רופא פרטי שיטפל בכדי שיעקוב אחרי הטיפול ויהיה לנו זמין כשהטיפול בחיתוליו
קשה לנו אך בטוחני שעם טיפול תרופתי מתאים זה יסתדר לא?!
מישהו פה מכיר את תופעת ההקאות ברגעי לחץ??
אוףףףף זה קשה
אני מבקשת להמלצה על רופא פסיכיאטר לילדים
תודה
 
שמוליק
11:45 30.04.15
שלום לי.

אינני רופא.

קודם כל, כל הכבוד על ההתמודדות והנכונות לסייע לביתך. כשמתמודדים - מצליחים.

הרופאים בפורום עיקבים בגישתם שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, והם ממליצים לשלב גם טיפולים פסיכולוגיים.

בלי שום קשר, טיפולים פסיכולוגיים יכולים לתת את האפקט של איזון כימי שאותו התרופות באות לפתור, כך שיכול להיות שבסופו של דבר, לא יהיה צורך אפילו בחצי כדור.

אני ממליץ על הרופאים של הפורום; הן על ד"ר שמואל והן על ד"ר שפירא; במשך כמה שנים שאני פעיל בפורום, אני מאוד מעריך אותם :-)

עם זאת, אני חייב לומר את כל האמת שאני מכיר אותם רק מהפורום. הסיפור שלי הוא שעברתי ארבעה אישפוזים כפויים, ואבחנתי בסכיזו-אפקטיב. תודה לא-ל הצלחתי לקום על הרגליים, ומאז ראיתי לנכון להשתתף בפורמים ולעודד אנשים להתמודד עם קשיים נפשיים ולתרום מהנסיון האישי שלי בהתמודדות, הן עם המחלה והן עם הסטיגמה החברתית.

אני מאחל לך ולביתך כל טוב.
שמוליק.
 
לי
15:14 01.05.15
ראשית תודה על העידוד, חוץ מזה אני שמחה בשבילך שאתה עומד על רגלייך מתמודד וחזק!
ובקשר לבתי, אם לא אדאג לך איך אוכל לחיות כשהיא כך?!
תודה על מילותייך
אנחנו בתחילת תהליך יהיה טוב בעה!
 
ד''ר אליהו סמואל  
07:55 01.05.15
שלום

התופעה מוכרת
וזה יחלוף. מדובר בתופעה שחוזרת עם הזמן מכירים בה ומסתגלים אליה.
הטיפול כרוך במתן תרופה וכן שיחות עם הילד.
לחצים של האימא לא יקלו על הילדה להחלים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
לולה
18:24 20.04.15
שלום בני בן שבע, כיתה א, ילד נבון ומפותח פיזית לגילו.ההסתגלות לכיתה א היתה קשה. בכה הרבה ניסה לברוח...התחלנו טיפול פסיכולוגי וטבלאת עיצוב התנהגות. היה שיפור משמעותי. כעת חזר מחופש פסח ומתקשה מאוד לחזור. מביע חששות בורח מהכיתה ורוצה הביתה. בוכה המון ומגלה סימני עייפות: מפהק המון והיום אף נרדם באמצע הכנת שעורי הבית. ההרדמות היתה פיתאומית. כאילו ״כיבה״ את כל המערכות. האם התופעה מוכרת? האם יש כדורים שיכולים להרגיע אותו אבל לא להפוך אותו ל״זומבי״?
 
שמוליק
21:01 21.04.15
שלום לולה.

אינני רופא.

קודם כל, חשוב לי לומר שעצם הפנייה לפורום מעידה על אחריות שלך כלפי הילד, וזה משהו שאולי נראה ברור מאליו, אבל למרבה הצער, יש גם מקרים של הזנחה...

אני מניח שמקרים כאלו ידועים, וניתן לטפל בהם. זה נכון שלעיתים עד שמנצחים את הבעייה זה לוקח זמן, אבל צריך להאמין.

אינני יודע אם השאלה שלך לגבי קיומם של כדורים שאינם עושים את הילד "זומבי" באה מתוך נסיון אישי שהילד עבר, או שמדובר בנסיונם של אחרים.

איך שלא יהיה צריך להודות על האמת ש"זומביות" היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, ולא לנסות לטאטא את העובדה הזו מתחת לשטיח. עם זאת, נדרש שיקול דעת של כל מקרה לגופו. ישנם מטופלים שאינם סובלים מתופעות לוואי כאלו, וגם אם ישנו חשש לסבל מתופעות לוואי כאלו, אם התועלת מרובה על הנזק - צריך לקחת.

בכל אופן, הגישה העיקבית של הרופאים בפורום היא שגם במקרים שבהם נזקקים לטיפול תרופתי, אין להסתפק בו וצריך למצות גם טיפולים פסיכולוגיים. בהרבה מקרים הטיפולים הפסיכולוגיים מועילים, ויכולים אפילו לרפא מחלות קשות כמו סכיזופרניה, ואף להביא מטופל על תרופות למצב שהוא כבר לא יהיה זקוק לתרופות.

בכל אופן, גורם אחד חשוב ישנו; תמיכה של ההורים. כפי שכתבתי בהתחלה, השאלה שלך מעידה על כך, וזה גורם חשוב מאוד בטיפול.

כל טוב,
שמוליק.
 
ד''ר אליהו סמואל  
07:34 23.04.15
ללולה שלום

התופעה מוכרת אם כי היא לא שכיחה.
לא כל טיפול פסיכולוגי מצליח כי צריך גם מיומנות . לא כל אישור עיסוק מקצועי התלוי על הקיר מעיד על כישורים מקצועיים הולמים.....ץ

ואשר לתרופה . תופעת הזומבי נדירה והיא קשורה לתופעת לוואי. אנו כמובן שואפים שהיא תמנע. וכך זה לרוב. אכן יש תרופות ורבות שכמותם. תמיד יש להמשיך בטיפול אנושי שאינו פרמקולוגי.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום רב, בתי בת ה-16 סובלת מדיכאון בעקבות טראומה שעברה בגיל צעיר ועיקר הבעיה היא התנהגות אובדנית (בא לידי ביטוי באמירות אובדניות עד כדי מעשים) אנחנו מאוד מתלבטים האם לאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית בעיקר בגלל ההשלכות הרבות שעלולות להגיע כתוצאה מאשפוז כזה אך אף אחד מהרופאים לא כ"כ רוצה לדבר על ההשלכות הללו. מהן השלכות של אשפוז פסיכיאטרי לנערה בת 16 ללא רקע פסיכיאטרי אלא רק על רקע משבר? כיצד הן יכולות להגיע לידי ביטוי? תודה רבה.
 
שמוליק
22:31 19.04.15
שלום נועה.

אינני רופא, אבל כיוון שעברתי את החוויה המפוקפקת הזו של אישפוז פסיכיאטרי (אפילו ארבעה פעמים), אז נראה לי שתהיה תועלת אם אשיב לך על סמך הנסיון האישי שלי.

כפי שכתבתי בכותרת - לא נעים לא נורא.

אם לא יהיה טיפול בבעייה וחלילה תהיה התאבדות - זה הרבה יותר חמור מכל השלכה שתהיה של אישפוז פסיכיאטרי.

מה שיקרה קרוב לוודאי הוא שיהיו קשיים להתקבל לצבא בשל כך, אבל אני מניח שבמקרים יוצאי דופן, ניתן להתגייס על אף אישפוז פסיכיארי אם תהיה המלצה של פסיכיאטר או פסיכולוג קליני לאחר שתהיה התייצבות.

שאר הדברים המפחידים, אבל מפחידים הרבה פחות הם אולי הוצאת רשיון נהיגה. בנקודה הזו אני יכול לומר שישנם הרבה אנשים שעברו אישפוז פסיכיאטרי (ואף כפוי), ולא לקחו להם את רשיון הנהיגה. אצלי אפילו רק התחלתי ללמוד נהיגה אחרי האישפוז הראשון, והאישור של רופא המשפחה עבר חלק.

על כל פנים, גם אם תהיינה אי אילו בעיות לגבי רשיון נהיגה - יהיה ניתן לעבור את כל המכשולים ע"י חוות דעת עדכנית שתינתן לאחר שיפור המצב.

גם לגבי עבודה בשוק החופשי - אין שום דרך לדעת זאת. רק אם הבעייה ניכרת, אז ניתן לחשוד שמשהו לא כשורה, ואז פשוט לא ירצו לקבל, אבל מעבר לכך, מי שעומד בכישורים הנדרשים - מתקבל לעבודה.

על אף ארבעה אישפוזים, אני עובד כיום כמהנדס תוכנה, והממונים עליי מרוצים מאוד מעבודתי.

מקווה שעזרתי, ואם יהיה צורך, אשמח לתרום מנסיוני האישי.

שמוליק.
 
ד''ר אליהו סמואל  
07:28 23.04.15
לנועה שלום

לצערנו אנחנו תחת השפעת החוק המנדטורי ומעבר לשבוע אשפוז הנתון פתוח ומדווח דרך משרד הבריאות.
במקרים מיוחדים אפשר לפנות ולבקש לבטל את הרישום.
אשפוז במחלקה פתוחה דינה אחר.

בברכה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
אירי
16:55 31.03.15
האם מותר לתת לילד בן 7 ולריאן לצורך הרגעה? מדובר בעיקר בהתפרצויות זעם וברגישות יתר.
 
ד''ר אליהו סמואל  
09:57 01.04.15
לטובי שלום

וולריאן זאת תרופה ללא מרשם, כמדומני. על התרופה הזאת לא לומדים בבתי הספר לרפואה המדעיים באוניברסיטה. לא מוכרים לי מחקרים מדעיים מובהקים על התרופה. מדובר בחומר התואם תוספי מזון לפי חוק המזון והתרופות.
ויש על כך הוראות של משרד הבריאות בסיווג זה.
תפקיד הרוקח לעמוד על הוראות אילו.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום,
קיבלתי המלצה להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים..אז אני מנסה (-:
לפני הכל- חשוב להדגיש שמדובר בילד במסגרת רגילה.
היה מהבולטים עד גיל 5 בכל תחום לטובה!!
בשנה האחרונה נראה שמשהו בביטחון העצמי נפגע...
אז אתחיל:
בני בן 6. בכור. יש אח נוסף במשפחה בן 3.
בחודש האחרון החל לירוק המון.
מה זה המון?
הוא מוציא רוק על שרוולי החולצה הארוכים עד כדי כך שהשרוולים רטובים לגמרי!
לעתים הרוק נשאר על הסנטר ואז הוא מנגב אותו וזה מתנגב על הלחיים- יש לו לחיים אדומות מלאות יוסש בגלל הריור הכבד הזה!
הוא לא שולט בזה כך זה נראה ולא מפסיק.
בנוסף, מרבה לנשוך את שולי בגדיו..
כשנבוך או כועס אז מדבר עם תנועות בידיים..בקול ילדותי..

מדובר בילד נורמטיבי, פעיל, מפותח לגילו וכו..

אציין שלפני שנה, בגיל חמש, חווינו שבועיים מפחידים איתו.
הילד החל להזות במהלך כל היום.
לא היה לו חום! לא היה חולה לפני כן.
היה ממש מדמיין דברים, רואה שיש לי רגלי דינוזאןר ומדבר בקול מוזר כאילו הוא בהיפנוזה.
עשינו בדיקת EEG שיצאה תקינה.
פסיכולוג ילדים פרטי אבחן ואמר שאין טראומה שהילד חווה (כבר חששנו שהיה משהו בגן)
וברוך ה׳ כעבור שבועיים נעלם כלא היה.

נתונים נוספים:כשיש חום גבוה מתחיל לפתח הזיות- לפעמים. לא תמיד.
בריחת שתן בלילה - לא מרגיש.
עשינו בדיקת כליות באולטראסאונד-הכל תקין.

מה התרשמותכם הראשונית לאור הנתונים הרבים שסיפקתי?
מה כדאי לי כאמא להתחיל לעשות כם הילד כבר מהיום.. לפני כל דבר?
אם כן מה יכול להיות ככה מהתרשמות ראשונית?
תודה
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:44 16.03.15
למעיין שלום

צרפת הרבה מידע ונתונים ואשר צריכים סדר. בחלק הם ממקור ביולוגי ובחלקם רגשי.
יש להתחיל בבירור רופא ילדים טוב ובהמשך פסיכיאטר ילדים ונוער

איני מתרשם שיש משהו שצריך לדאוג במיוחד.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
שמוליק
07:50 17.03.15
שלום מעיין.

אינני רופא.

נראה מתגובתו של ד"ר סמואל שהתרשמות הראשונית איננה נראית מדאיגה כל כך.

אני מבקש להוסיף כמי שעבר ארבעה אישפוזים פסיכיאטריים, שלא צריך לפחד מהתמודדות. גם אם יתברר שישנה בעייה, צריך להתמודד איתה ולא לפחד מהתמודדות. התמודדות עם קשיים, בסופו של דבר נותנת חוסן.

על פניו, נראה לי שאת אם מסורה, ואם יהיה צורך בהתמודדות, אני בטוח שתסייעי לילדים שלך להתמודד, ולכן יש את כל הסיבות הטובות לאופטימיות, גם אם יתברר שישנה בעייה שדורשת התמודדות.

כל טוב,
שמוליק.
 
שים
13:43 13.01.15
אני יודע שאתם לא תאמינו למה שאני אומר אבל אני יכול לקרוא מחשבות של אנשים.
אני מצליח לעשות זאת רק כשאני רואה את הבן אדם מולי והתחושות והאנרגיות לא תמיד עוברות אליי אבל היו מקרים יוצאים מן הכלל שאף אחד לא יכל להסביר.

אמרתי פעם לחבר שיחשוב על מספר בין 1-1000.
לקח לי לי שתי דקות וידעתי מה המספר.ניסינו את זה 3 פעמים וכל פעם הצלחתי לדעת מה המספר.

לאחר מכן התחלנו עם משפטים ביקשתי ממנו שייצור משפט שלם.
המילים התחילו לצוץ לי מול העיינים ושוב ידעתי על מה הוא חשב.

זה רק דוגמה אחת קטנה מכל הדברים שאני מסוגל לעשות.

ההורים שלי חושבים שאני משתגע.ולא מוכנים אפילו לשמוע אותי.
הם שלח אותי לפסיכיאטר.
סיפרתי לו את הסיפור והוא החליט לתת לי ריספרידל.
התחלתי לקחת את זה ובאחד המפגשים שלנו אמרתי לו שאני לא חולה נפש אלא באמת יש לי כוחות.

אז הוא אמר שאני אוכיח לו.
פתאום צצה לי מחשבה בראש שהייתה ממש ברורה ואמרתי לו:"אני מאור מצטער שאיבדת את אישתך מרים שבוע שעבר".

הוא היה בשוק ולא האמין שאני יודע על כך.
הוא מייד אמר לי לצאת מן החדר שלו ולא לחזור אליו.

מה הולך כאן?!

למי עליי לפנות?
אגב אני רק בן 14
שלום שים.

אינני רופא.

אתה יכול להילחם על האמת שלך, אך אני מציע לך להצניע אותה.

אינני יכול להבין בשביל מה אתה צריך לפרסם לכל העולם על הכישרונות שלך לקרוא מחשבות. לדעתי, עדיף שלא לומר זאת, וכך אנשים "רעים" לא יוכלו להישמר מפניך.

מכל מקום, אם אתה מחליט לחשוף את הדברים - אז פשוט תבין שזו תהיה התוצאה; במיוחד כשאתה קטין בן 14, ואתה עומד ברשותם של ההורים שיכולים במצב כזה לאשפז אותך בניגוד לרצונך.

אני מאחל לך כל טוב.

שמוליק.
 
ד''ר אבי שפירא  
18:34 15.01.15
שלום רב בד"כ ממש קריאת מחשבות כמו " אשתך מתה" וזה באמת נכון לא מתאים להתפתחות של מחלת נפש. בד"כ אנשים שיש להם מחלה נפשית יש להם סימפטומים רבים מעבר לקריאת מחשבות . לדעתי כדאי לך להיות בקשר שיחות עם הפסכיאטר ורק לאחר מספר שיחות אפשר יהיה לבסס את האבחנה מה בעצם הבעיה ואיזה סוג של טיפול אתה צריך. בהצלחה
 
מעיין
22:21 16.03.15
בוודאות הכל תקין!
אם רק זה הסימפטומים!
זה יכול לקרות לאנשים
יש לך נשמה גבוהה וזה הכל
אל תתעסק בזה יותר מידי כי אז באמת תשתגע
אבל תדע שניחנת בכישורים וזהו...
 
אבני מיכל
18:42 26.02.10
בני בן 7 וחצי בגן חינוך מיוחד סובל מ- ADHD שמלוווה בבעיות התנהגות קשות.
במהלך כשנה לוקח ריספרדל כל יום עד לפני שבוע.

ובנוסף, במהלך שבועיים האחרונים אני מוסיפה לו רטלין LA 20 מ"ג.

מידי יום כאשר פגה התרופה הבן שלי מתחיל ברצף של הצקות בלתי נסבלות ואלימות קשה עד שהוא יכול להרוג בן אדם שנמצא לידו עם התפרצויות הזעם שלו אין לא שליטה והוא מאוד חזק.

אני לא יודעת מה לעשות - בנתיים הפסקתי לו את הטיפול גם ברטלין וגם בריספרדל.

הומלץ דרך הגן לקחת אותו למיון פסיכיאטרי לאשפוז בנס ציונה.

מה ההשלכות שיכולות להיות בדרך.

מיכל

 
משה
16:55 16.03.15
בחור בגיל 18+ לוקח 2 מ"ג ריספרדל בלילה וביום 10 מ"ג רטלין.
האים זה שילוב בעייתי?
 
ד''ר אליהו סמואל  
20:34 16.03.15
לאבני מיכל שלום

אשפוז במחלקה סגורה זה צעד קיצוני מאוד.
לא ברור לי מה דעת הפסיכיאטר המטפל בכם. יש אפשרות גם לחוות דעת שניה.

יש לדעת שבגיל זה אין טיפול בגיל זה הצעיר כטיפול בתרופות הוא מחייב גם שילוב גישות נוספות. כולל גם מסגרת חינוכית מותאמת.
אשפוז פסיכיאטרי בגיל זה הוא צעד קיצוני במיוחד.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
ד''ר אליהו סמואל  
11:40 28.02.10
לגב אבני מיכל שלום.

תודה על שאלתך. ואינך הראשונה לשלוף את הקרנים המאימות של הפסיכיאטרים....

לצערי אנשים פונים למנתחי מוח , לגנטיקאים , לנוירולוגים ורופאים אחרים ביתר קלות למרות שהבשורות שיוצאות משם הן הרבה יותר מטרידות וקשות, גם ביחס לעתיד השירות הצבאי או כל עיסוק אחר,הפנייה ברורה כי איך אפשר בלי? יש לדעת שגם טיפול של פסיכיאטר הוא לפעמים צוו השעה שלא ניתן לדחותו או לעכבו כי דחיה פירושה החמרה. לרוב, מצבים פסיכיאטרים בראשיתם קלים והינם הפיכים ואני מקווה שכך המצב של ילדך.

עניתי על כך בעבר ואחזור.

1. אין כל דיווח בפניה לחדר מיון או פסיכיאטר כל שהוא לגורם במשרד הבריאות המבצע רישום.
2. אין דיווח לצבא בכלל.
3. קיים דיווח לפי חוק רק כאשר מתרחש אישפוז מעל לשבוע במחלקה סגורה אולם ניתן לבטלו בפנייה ישירה ומוצדקת למשרד הבריאות.
4. פניה לפסיכיאטר כל שהוא כולל מיון , היא כמו הליכה לבנק- אנשים יודעים שהולכים לשם, אולם אף גורם לא יודע למעשה מה קורה בחשבון או בפגישה. פרט לגורם אחד והוא גורמי ביטחון שדה- (המוסד) ולרוב ההתענינות אצלם גוברת כאשר יש צורך לבצע תחקיר ביטחוני לעניין שיבוץ ביחידה סודית במיוחד. וגם אז לא תמיד מגיעים לרישומים האילו.

המידע העומד בפני גורמי הצבא בגיוס הוא: המסגרת הלימודית בה למד הילד. וכן, מכתב עבר רפואי שרופא המשפחה רושם. וכמובן גורמים שנער מדווח.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום, בני בן שבע. מדבר תוך שינה, הולך תוך שינה וחוזר למיטה שלו או שלנו ההורים. הלילה קם ואמר לי ״אני מפחדת, אני מפחדת״. למה דיבר בלשון נקבה? אין לו התנהגויות נקביות בכלל.
דבר נוסף שאני רוצה לציין הוא שמאז שנולד הוא מתעורר כמעט בכל לילה בשלוש וחצי. אם לשתות מים,אם לשירותים,אם מחלום רע...האם יש טיפול לתופעות אלו?
האם הקטיעה של בשינה גורמת להצטברות של עייפות?
 
ד''ר אליהו סמואל  
05:09 16.03.15
ללולה שלום

מדובר לתופעה שכיחה. לרוב חולפת לבד ללא התערבות.
לדיבור בלשון שינה מסוג מגדרו , אינה מסמנת דבר לגבי עתידו.

הטיפול שיומלץ יתרחש רק באם הדבר גורם להפרעה במהלך העירנות עקב איכות שינה לקויה. ולרוב אין הדבר כך.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת ימינו
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  81  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכיאטר   הפרעות נפשיות   מחלות נפש   סכיזופרניה   פסיכוזה   הפרעות אישיות   פסיכולוגיה   פסיכולוגים
RSS RSS פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער