בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים תמיכה נפשית, פסיכולוגיה»פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער הוא המקום להתייעץ בנושאי פסיכיאטריה ילדים ובני נוער. פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער יעסוק בהפרעות נפשיות, סכיזופרניה, ADHD , O.C.D, פסיכוזה, מניה-דפרסיה, דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, פוסט טראומה ועוד
מנהלי פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער:
ד''ר אליהו סמואל
לפרטים נוספים
ד''ר אבי שפירא
לפרטים נוספים
שלום
ילד בן 14.5 עם התנהגות אגרסיבית.(מדובר על בן של אשתי- אנחנו גרים ביחד כ-שנתיים)
כל יום במשחקי מחשב/ איפד-או משחק או ראה סרטנים על איך לשחק במשחקים. כל ניסיון להגביל שימוש במחשב נתקל באגרסיביות.
נכון כרגע אני שמתי תוכנה-מאפשרת לו לשחק 11-13:30 ומ-15-22:00 - במהלך 5 שעות לבחירתו)
התנהגותו לא אופיינית לילדים לגילו--- לא מתקשר כמעט בכלל עם המשפחה (שותק או לא עונה, עשה את עצמו לא שומע).
יש לו ראיה -3 - ובבית הוא מסתובב בלי משקפיים/ שם אותה לפעמים הפוך (?) - צוחק בפנים.
יכול לעמוד מולך בלי לזוז במהלך מספר דקות, לנעוץ בך מבט ולשתוק.
נותן מכות ודחיפות לאמו. כבר היינו פעם במשטרה- (הוא הרביץ לאמו, ואפילו רץ לחפש סכינים- רצה לפגוע בעצמו - מזל שסכינים מזמן מוחבאים אצלנו)-ליום מחרת אותו דבר. מקלל את אמא כל הזמן. אין הרתעה/ אין השפעה.
כל הזמן טרור בבית--- אנחנו על סף קריסה ויש לנו עוד תינוקת.
עושה קולות מוזרים כל הזמן ("אאאאא")
לא ברור לי אם זה לחץ אלינו (לאפשר לו לשחק כל הזמן) או הפרעה נפשית מסויימת.- התנהגותו משתנה מספר פעמים במהלך היום.
לא מקבל כל הגבלה- עומד על שלו עד הסוף. לא מפחד משום דבר (לא איומים, לא משטרה, בלתי ניתן להסכמה על שום דבר)
בבית הספר לומד טוב מאוד- אין תלונות מצדם. התנהגותו האגרסיבית בבית בלבד.
בשבוע האחרון לא הולך לבית הספר (אומנם סוף שנה, אך יש עדיין איזשהו סוג של לימודים)

מסרב בתוקף להגיע לפסיכולוג/פסיכיאטר.
היינו בטיפול בריאות הנפש 5 מפגשים- במפגש 5 לא הגיע ומסרב לבוא (טיפול אצל עו"ס).
אנחנו חשים הרעה במצבו ב-3 חודשים אחרונים. (גוברת אגרסיביות)

1. להביא אותו לפסיכיאטר בלתי אפשרי (משטרה לא תבוא לקחת אותו לשם/ אני לא יכול בכוח)
2.פנינו לעו"ס של קופת חולים- הנושא הועבר לרווחה.
קבענו פגישה ברווחה מחר
3. בעצם מי שיכול לעשות משהו (בדיקה בכפיה)- פסיכיאטר מחוזי- איך אני יכול להגיע אליו?
4. מוכן לשלם עבור ביקור פסיכיאטר בבית, אך כיוון שאנו גרים באילת- אין....
5.במידה ויוחלט שהוא מהווה סכנה (ואנחנו מרגישים כך)- מה הפטרונות שעומדות לפנינו?
האם מתאורים שלי עולים מחשבות על התנהגות מוזרה- או שכל הילדים בימינו מתנהגים ככה בבית? - אנחנו חפים תשישות פיזית ונפשית הנתנהגותו.

תודה על התיחסות
לאלכס שלום

אילו מצבי גבול שהם ברשות גורמי החוק. ללא ספק הילד מצוי במצוקה.

במצבים כאלה לגורמי הרווחה הפתרון- הם שואבים את כוחם מכוח החוק. שופט יכול לחייב אותו לטיפול ובמידה ולא יסכים יתכן ויוחלט על צוו אשפוז בכפיה על ידי שופט.
ובוודאי עצם העובדה שאינו הולך לבית הספר גם זאת אמתלה לפנות לגורמי רווחה שכן מדובר בעברה על החוק, וגם לזה יש לרווחה קרי לחוק מה להגיד.

קיצורו של דבר מסגרות רפואיות מיועדות לאנשים שבאים לקבל עזרה במודעות . במצבים בהם לנער התנהגות המסכנת עצמו או זולתו ובמקרה של קטין המסכנת את התפתחותו וזה המקרה דנן אז לגורמי הרווחה - החוק דריסת רגל.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
תודה רבה על תגובה המהירה!
אני חושב כמוך—שאין ברירה ונצטרף לפעול בצורה כזאת—דרך שירותי הרווחה ועד הצו לעשות בדיקה.

ברור שזה יקח זמן, אבל חייבים לעשות משהו עם המצב—לא יכול להמשך בצורה כזאת.

תודה!
שלום,
מדובר בילד אוטיסט, בין 12, בתפקוד בינוני - גבוהה.
הוא מקבל זיפרקסי ZAPPA 10 מג' בבוקר ו 5 מג' בערב. בנוסף לזה הוא מקבל פרוטאזין 1/2 כדור בבוקר ו 1/2 בערב. אשמח מאוד לשמוע ממכם על "פרוטאזין" , כי זה חדש לנו.
מה דעתכם על שתי תרופות במקביל? האם זה בריאה בכלל, אחרי כל התרופות שהילד שלי קיבל ללא הצלחה? הייתי רוצה לציין, שהילד שלי באי שקט, התחיל לסגור אוזניים ..., ולא מצליחים לטיפול תקין. כשהוא היה מקבל ריספונד, כל זה לא היה בכלל . אשמח מאוד לקבל תשובות וגם המלצות. תודה וסליחה.
לאמא שלום

הטיפול בפרוטאזין עם זיפרקסה אפשרי ואין בו נזק כלל.
אם כי המינון של זיפרקסה גבוה אבל בטווח האפשרי.

האמון ברופא המטפל קריטי למעשה הטיפול. כמו גם הזמינות שלו. וחשוב לבחון עימו את כל האפשרויות הטיפוליות. פיזור היעוץ למספר מטפלים ללא קשר ביניהם רק יבלבל אותך וחבל.

טיפול לעולם אינו מתחיל ומסתיים בטיפול כימי. יש וחובה למצות את סיבות לאי שקט מתוך אורך החיים והתנהגות הילד. כדוגמא: האם עבר למסגרת חדשה? משבר יש כל שהוא? משבר במשפחה? אפשר להתיעץ עם בית הספר ולבחון את נסיבות התנהגותו.

אי אפשר להשליך את הדברים המפריעים מתחת לשטיח. התרופה אינה הטיפול היא רק מרגיעה זמנית. התרופה זה השטיח . תפקיד הפסיכיאטר הוא גם לבחון האם אין גורם חיצוני להתנהגותו. הגורם הפנימי לרוב משתלב עם הגורם החיצוני. ולכן חשובה הדרכת הורים במצבי משבר לילד בספקטרום.

רפואה שלמה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
רות
00:00 08.04.12
שלום לכם,
האם התרופה בשם זום עוזרת הנכד שלי מטופל ברטלין הרבה זמן רציתי לדעת עם אפשר להוסיף את הזום והאם זה בכלל עוזר.
תודה רות
 
ד''ר אליהו סמואל  
12:00 08.04.12
לרות שלום

יש הבדל בין זום וריטלין וחשוב לעמוד על ההבדלים....

הזום מוצב בקטגוריה של תוסף מזון . אין הוא בגדר תרופה וההבדל עמוק.

מדובר בתוספי מזון שחברת טבע יצרה, וזה החלק הטוב, שכן גם אם זה לא עובד לפחות מדובר בתוצרת הארץ. ....הפטנט היה בשילוב שני תוספי מזון המוצגים כיעילים לתכשיר אחד. מההגיון שטובים השנים מן האחד. לחברת טבע יש את הפטנט על ההצמדה הכימית של המולקולות.

הרפואה הקלסית אינה ממליצה או מונעת תוספי מזון. המלצות שכאלה מחייבות מחקרים מבוקרים בטכניקה מאוד יקרה ובשלבים מרובים. כדי להכיר ביעילות התכשיר זום יש צורך במחקרי ענק. התכשיר המצוי בזום לא הוכח באופן מובהק כעוזר. כידוע אין מחקרים ענקיים ומבוססים ביחס לתכשירים ומאידך אין הם מזיקים, מדובר בחומרים המצויים במאכלים. ולכן לרפואה הקלסית אין תגובה בעד או נגד. מאידך החומר המרכיב את התרופה הוא חומר שאינו מחייב מחקרים פרמקולוגים מהסוג שדובר והוא מסווג כתוסף מזון.
למיטב ידיעתי שום תוסף מזון לא הוכח כיעיל וכנראה שאינו מזיק.
ובאם זה עובד הרי זה מבורך -יש לדעת שניתן להוסיפו לריטלין אולם אין הוא תחליף לריטלין.

ומנסיוני האישי אנשים הזקוקים לריטלין באופן מובהק אינם יכולים לוותר על התכשיר.
הוספת הזום כאמור יכולה להועיל בקטן או שלא תעלה ולא תוריד בכלל....

חשוב לדעת שמדובר במאמרים המוגשים על ידי החברה שהיא בעלת אינטרס כלכלי לשיווקה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
 
ד''ר אבי שפירא  
22:21 04.02.13
 
אלינור
12:53 12.05.16
לדוקטור שלום, אני קיבלתי את התרופה לבני בן ה-8 ,מראפה נוירולוג. הרופה אינו בדק את הילד כלל ,באתי עם מכתבים מהמורה והיועצת בית הספר ,הרופא לא הציץ בהם ואמר שאין צורך. טענתי שאני נגד רטלין ורוצה לעזור לבן שלי ,הוא ישר יביא לי מרשם ל 4 חודשים תרופת ZOOM על המרשם רשום תרופה נרקוטית. איני מעוניינת לסמם את בני . האם התרופה עשויה רק מחומרים טביעים? בבקשה תעזור לי
 
ד''ר אליהו סמואל  
14:21 14.05.16
לאלינור שלום.
לגבי תגובת הנורולוג איני רשאי להגיב. יש לקבל את תגובתו או של הממונה עליו.
לא ידוע לי שזו תרופה המצריכה מרשם נרקוטיקה.

אין רשות ליועצת להביע דעה לגבי תרופה .

בהצלחה
דר סמואה אליהו
החיסרון של הזום זה שהוא לא עוזר בכלל, לא להיפראקטיביות ולא לקשב וריכוז.

אם העיקרון של אי לקיחת תרופות יותר חשוב מלעזור לילד - פשוט תחיו עם ה ADHD.
אם הילד חשוב יותר - ותרו על העיקרון המטופש הזה ותנו לו את התרופה שהוא זקוק לה.
מסכים מאוד.
אבל כבר חכמים מאיתנו מצאו ששיקולי בני אדם אינם רציונאליים תמיד.

דר סמואל אליהו
בני בן 8, אוטיסט בתפקוד גבוה + ADHD.
מגיב טוב לפוקלין, אבל תרופות כמו ריספונד ולוסטרל לא הועילו בכלל וגרמו רק לתופעות לוואי (ריספונד לאי שקט ולוסטרל להיפר אקטיביות ובריחת צואה).
קראתי על מחקר שהראה שיפור בהרבה מבעיות הליבה של אוטיזם וגם של ADHD תחת פרוזק (fluoxetine ).

האם סביר שתרופה זו יכולה לעזור לבני אם לוסטרל לא עזר לו בעבר או שהתרופות כל כך דומות כך שלא סביר שתהיה תועלת מפרוזק?
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:05 24.05.16
ליעל שלום

הטיפול הפרוזק היה בין הראשונים מהטיפולים בקבוצת הssri . היו בהחלט תגובות טובות כך גם בפבוקסיל.
אין המלצות דוגמטיות , לרוב מדובר בניסיון וטעיה.
אם כי גם בניסיון וטעיה יש הגיון מסוים.

שיהיה בהצלחה

דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו  
שלום,

ביתי התגייסה לצבא ומשם הכל הלך והשתנה היא פשוט לא מצליחה להסתגל למסגרת הצבאית היא שובצה לעבודה משרדית הדורשת אחריות על הנעשה במשרד ומכאן החלה להכנס לחרדה שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות כזו והיא לא יכולה להיות החיילת הראשית שתנהל את המשרד אלא המשנית ושלא תהיה עליה כל האחריות.

מרגע הגיוס כל הבית נמצא בסוג של לחץ - היא בוכה, בלי מצב רוח, מזיעה בלילה, כל יום הולכת בלי חשב ובלי חיוך. מוטרדת מאוד....

התייעצתי עם פסיכולוגית שהציעה כדורי הרגעה לתקופה מסויימת כדי שתהיה יותר רגועה ושלווה ויחד עם זאת הציעה שאתקשר למפקד שלה ואסביר את הבעיה.

קשה לי להסביר מה עובר גם עלי פשוט עוגמת נפש!!

אשמח לשמוע דעתך בעניין הכדורים האם כדאי להתחיל עם זה? אם כן אז אולי תוכל להציע סוג מסויים שנחשב לקל וכמה שפחות תופעות לואי.

תודה,
למירי שלום

יש כמובן לבדוק את הנושא לעומק- לא הכל תרופות. העולם לא מסתדר רק עם תרופות אבל אפשר להעזר בהם.
ולכן כדאי כי תבדק על ידי קבן בצבא ואולי לפני תור לקב"ן פסיכיאטר ילדים ונוער.
הנושא עדין ומחיב הערכה בהקדם - אכן עושה רושם של בעיית הסתגלות. ואולי ביש מזל ונפילה ליחידה המתקשה לתמוך בחייליה.

יש לעשות מעשה שכן הסביבה הצבאית היא סביברה עתירת סיכונים- והמבין יבין.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
האם הטיפול הפרמקולוגי יועיל 100% או שזה ניסוי והטעייה?הנויורולוג שלו טוען שאין לטפל בטיקים אלא בקשב והריכוז ויש לא להעיר לילד מאחר והתופעות לוואי של הטיפול קשות עדיף לחכות שהגלים יחלפו..הוא גם אמר שטורט זה הגדרה שרירותית שבני האדם המציאו ועדיף להתייחס לתמונה הכוללת
אז כשרשמתי לך זה השתנה וכרגע הוא רק עם אהממ ..אהמממ...
אני לא יודעת אם זה טובלהישאב למעגל כל התרופות האלו גם מבחינה בריאותית.ונפשית
מנסיונך , מתי בערך טיקים שמשולבים רק עם קשב וריכוז והיפראקטיביות מתמתנים או נעלמים? ומתי כשמדובר בטורט? הילד מטופל בריטלין 5 מ"ג בבוקר ,אני יודעת שזה קצת אבל מינון של 10 עשה אותו עצוב והגביר את הטיקים..האם אני עושה נכון או שיש להחליף ?
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:27 04.05.16
לאימא היקרה שלום

הנוירולוג צודק מאוד. אבל פסיכיאטר יוסיף עוד משהו....:)

נראה הורה יקר שאת נמצאת אכן במצוקה ולא פשוטה כי את דואגת לבנך בוודאי ולא קל לך.
יש דרכים שונות לעזור לאמא- האחת הסבר או יעוץ באינטרנט ובגישה זאת אפשר רק להתבלבל כי כל רופא ותפיסתו וכל רופא והסגנון שלו.
ויש שיטה נוספת לעזור לאמא ולה הפסיכיאטרים קוראים הדרכת הורים- תחום שאינו המצאה ישראלית כלל- הוא נפוץ מאוד ומקובל בספרות הפסיכיאטרית והוא אף קודם לרוב לטיפול ממשי בילדים בגיל הצעיר.

יש לדעת בנוסף לדברי האמת של הנוירולוג שהטיקים תלויים בחרדה - וחרדה זה משהו הקשור- לספקות ופחדים ותסריטים שחורים. ילדים לרוב מגיבים לחרדות ההורים כי הם קרובים אליהם ונפש נוגעת בנפש ממקום מאוד קרוב.

ואין ספק אמא, כי את מצויה במצב לא קל של ספקנות ושל שאלות, ואיני רוצה להאריך בתאור, כי איני רוצה לנחש אותך דרך האינטרנט. אולם יש חשש כי הילד סופג ממך קצת חרדות. וייטיב הדבר אם אפשר יהיה להפחית אותם באמצעי הדרכה. ויש להניח שזה יעזור לכולם ובמיוחד לילד שצריך את תמיכתך.

ושיהיה בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
 
שמוליק
21:18 02.05.16
שלום לרופאים.

שמעתי מכמה אנשי חינוך שטוענים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז - פשוט לא מתאים להם ללמוד במסגרות הקיימות; יותר מתאים להם להתעסק עם עבודות כפיים, וחוק חינוך חובה שמחייב אותם ללכת לבית הספר - אינו מיטיב איתם, ומוטב היה לתת להם להתעסק עם עבודות כפיים.

ישנה גם כתבה הטוענת שלוחמים עם בעייות קשב וריכוז רגישים יותר לתזוזות בשדה הקרב, ולכן הם יכולים להיות לוחמים טובים יותר.

אני מניח שאי אפשר לומר את הדברים באופן סוחף וגורף, אבל אני מניח שינו אחוז ניכר בבעלי הפרעות קשב וריכוז שהדברים נכונים לגבם.

כיוון שהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, הוא תחום שייך לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר - אני מעוניין לשמוע את דעתם של המומחים.

תודה,
שמוליק.
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:11 03.05.16
לשמוליק שלום

אין הדברים שאתה כותב בבחינת רעיונות גורפים.
הם יותר אגדות אורבניות.
הדברים נכונים אצל חלק מהילדים וגם אצל ילדים שאין להם בעיות.

לצערי בעולם האינטרנט יש גם כתבות מפוקפקות וגם מזיקות. וכמו בכל רעיון מועיל יש בו גם את השוליים המזיקים. והרעיונות שהצגת אינם מחזיקים ברכה.

ד"ר סמואל אליהו
מה ההגדרה שלך בתור פסיכיאטר למחלת הטוראט ?האם ADHD וטיקים בהכרח טוראט ?ובבקשה תפרט לי איזה עוצמה של טיקים ..מדובר בילד בן 8 וחצי עם ADHD מגיל 4 כשנולד לו אח החל לפתח טיקים קלים של כחכוחים והמהומים לפי תקופות.
בכיתה ב החל שינוי בסוג ובעוצמה של תנועות כן ולא בראש הפסיק החלו כחכוחים הפסיק כל כיתה ג והיה יחסית טיקים קלים..עכשיו החל קול של יוהוו..עם שליפה של שתי זרועות הידיים קדימה....לוקח ריטלין 5 מ"ג בגלל הטיקים שעוזר לו ל3 -4 שעות ..קצת מרגיע גם את הטיקים..אבל עדיין...תודה
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:05 03.05.16
לאמא שלום

תסמונת טורט מדברת על שילוב הכולל טיק הכולל קולניות וכן קשב וריכוז או כפייתיות.
יש הגדרת זמן.
העוצמה חשובה לעניין חובת הטיפול ונחיצותו.
קשה להתיחס לתיאור הטקסטואלי ששלחת כמציאות העומדתלנגד העינים אולם נראה כי
לפי התיאור מדובר בטיקים הדורשים טיפול פרמקולוגי.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום, בני בן ה- 8.5 נוטל מזה 7 חודשים סרטרלין 50 מ"ג בשל חרדות ובעיות התנהגות (כגון התפרצויות זעם, אי שקט, קשיי התנהגות שקיבלו ביטוי גם בפאן החברתי וגם בלימודי). אחרי חודשיים התרופה הפסיקה לעזור ובשל אי שקט עצום (לא היה מסוגל לשבת במקום בשיעור / לנהל שיחה/ תחרותיות עצומה ובכלל... לתת מקום לאחר).
הרופא המליץ לשלב אריפליי 5 מ"ג (בעיקר כי לא רצה לעשות שני שינויים בו זמנית- הפסקת סרטרלין והתחלת אריפליי) - עד לפני שבועיים (כלומר במשך 5 חודשים) האריפליי עשה נפלאות (ואולי השילוב, מי יודע...) - הילד נרגע, והתפתח מדהים בכל האספקטים - חצי שנה שלווה ונפלאה , נטולת תופעות לוואי...
מסיבה שלחלוטין לא ברורה לנו (לא ידוע לנו על שינויים בביה"ס או בבית, לא שיתף אותנו על שום שינוי) חזרנו בהדרגה (על פני שבוע-שבועיים) ממש לאותה נקודת התחלה של לפני "ימי האריפליי"...האם ייתכן? האם התרופה יכולה להפסיק כך פתאום להשפיע אחרי 5 חודשים? חשוב לציין שהילד נוטל את התרופה. אפילו מבקש אותה בעצמו.
כרגע אין ספק שהילד סובל כרגע.
(יש לקחת בחשבון, שהילד עובר במקביל ולמשך תקופה ארוכה טיפול נפשי תומך - גם אישי עם מטפלת בתנועה וגם דרך הדרכת הורים).
הרופאה המליץ לעלות אריפליי בחצי כדור (ל7.5 מ"ג)...האם נכון לדעתך? מה יכולה להיות הסיבה לתפנית הזו? אשמח מאוד להבין יותר...

תודה וחג שמח.
 
ד''ר אליהו סמואל  
15:39 25.04.16
לאם הדואגת שלום

ילדך מקבל שילוב תרופתי המתאים להפרעה פסיכיאטרית מכובדת.
חשוב עם כך שהוא יהיה גם במסגרת חינוכית המתאימה למצבים אילו או יקבל תמיכה של סייעת בחינוך הרגיל. טיפול על ידי מטפלת בתנועה אינו מספיק כלל.
ואשר לתרופה, כל רופא וגישתו - השאלה האם מדובר בהפרעה בעלת רקע כרוני או חריף. לעולם יש לצרף התערבות טיפולית נוספת לגישה התרופתית ובמיוחד בגיל זה.

וביחס לתרופות כל תרופה ותגובתה- ואכן יש רגע והשפעת התרופה פוחתת ואין אנו מבינים את הסיבה- ההסבר הנפוץ - עליה במשקל או תוצרת רפואית גנרית של בית חרושת אחר.
יש לפעמים גם הסברים אחרים. לא נאמרה המילה האחרונה ביחס לתרופה בגיל הצעיר.

חשוב לבדוק התפתחות תופעת לוואי המכונה אקטיזיה....חשוב לבדוק את הילד בפועל לשלול מצב זה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום רב,
זקוקה מאוד לעזרה. בני בן 8 וחצי. בגיל 6 וחצי לערך החל לסבול מהתפרצויות זעם.
שני פסיכיאטרים המליצו על המשך הטיפול הפסיכולוגי בלבד.
מזה כשבעה חודשים שהתקפי הזעם גוברים, הן מבחינת התכיפות (כבר מידי יום) והן מבחינת אופי ההתרפצות (זריקת כסאות, תלישת שתילים, בעיטות וכיו"ב).
הפסיכיאטר האחרון אצלו היינו המליץ על טיפול תרופתי (נכתב באבחון "הפרעות במצב הרוח") ונתן שתי אופציות:
1. סרקוול במינון של 50 מ"ג פעמיים ביום.
2. למיקטל במינון של 25 מ"ג פעמיים ביום.
התחלנו עם למיקטל שהבנו שיש לה פחות תופעות לוואי. כיום, לאחר שבוע וחצי נראה כי תכיפות ההתקפים רק עולה.
האם הלמיקטל אכן מיועדת לאיזון במקרים של התקפי זעם מעין אלו ? במידה וכן, תוך כמה זמן בערך ניתן לצפות לשיפור ?
האם הסרקוול נחשבת יעילה יותר ? (הבנו מהרופא שיש איתה יותר ניסיון עם ילדים).
אודה מאוד לתשובה.
שלום ומבורך

הטיפול שניתן הוא במסגרת טיפולים מיוחדים שאינו קלאסי.
מדובר בגיל זה בטיפול לא קונבנציונלי.
יש כמובן לחזור לרופא בהקדם ולהתיעץ.

יש לבחון גם סוגיות מערכתיות- וניהול סביבה חינוכית. כל זאת פרט לאיזון התרופתי.

רפואה שלמה
בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום, אחותי בת 16 הופנתה מהרווחה להיסתכלות בבריאות הנפש עקב כדורים ששתה והפסיקה ללכת לביהס בתוספת לכמה התקפים. ההיסתכלות תהיה רק עוד 3 חוד לכן כרגע חשבנו לקחת אותה להערכה פסיכיאטרית בדרך פרטית על מנת שתהיה עוד חוות הדעת נוספת. מצאתי כל מיני פסיכיאטרים שחלקם עושים את ההערכה במפגש 1 של שעה בערך. השאלה האם באמת מספיקה שעה להחליט אם יש בעיות נפשיות? חוששת להגיע ללא רציניים בתחום. עזרה בבקשה.. אנו מאזור המרכז. תודה רבה :)
לאלמונית שלום

השאלה מעלה נושא נכבד והוא איכות האבחון. כמובן שכל רופא שמכבד את מקצועו אמור לבצע אבחון מיטבי. וכל עוד הרופא נושא חותמת ומספר רישיון הרי הוא אחראי על איכות עבודתו וכל חריגה היא בבחינת חקירה על איכותו ורמתו של הרופא.

יש לדעת שכל הערכה נדונה ברמת הזום - הכוונה רמת הדיוק שהיא מתימרת להציג.
פגישה ברמת דיוק מצומצמת נערכת למשך שעה והיא ברמת דיוק של חדר מיון- שכן בחדר מיון משך הבדיקה היא בין חצי שעה לשעה.
בדיקה סבירה נערכת למשך 4 פגישות בממוצע. ויש שמרחיקים אף ל7-8 פגישות.
ובאשפוז לרוב משך ההערכה נע בין שבוע ל-3 חודשים.
הכל לפי דרגת הדיוק שהאבחון מתימר להציג.
חשוב גם לדעת שמשך הבדיקה אינו הגורם היחיד הקובע את איכות האבחון שכן יכולותיו המקצועיות של המאבחן אף הן חשובות לא פחות.

לכן לפני ההערכה יש לבדוק עם המאבחן מה משך האבחון ומה דרגת הדיוק שהוא מתימר להציג.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו


שלום,
בני בן ה-12 הוא ילד מחונן ומאוד מורכב.
ככל שהוא גדל המורכבות הופכת קשה יותר ויותר.
אינספור פסיכאטרים ראו אותו ובאופן מפתיע כל אחד מהם אבחן אותו אחרת ולכן היה קשה לתת לו את הטיפול הנכון והמתאים.
עכשיו כשהוא בגיל ההתבגרות, בעיותיו החמירו וחלו בעיות התנהגות קשות והתפרצויות בלתי ניתנות לשליטה.
בעבר קיבל ריספרדאל ופריזמה שכל אחד מהם גרם לתופעות לוואי לא נעימות ולכן הוחלט להפסיק את הטיפול התרופתי בהדרגה.
כיום מקבל אדרל לבעיות קשר וריכוז.
לאחרונה החלו התקפי זעם להחמיר, חסר שליטה באופן בל יתואר.
הוחלט לתת לו סרקוואל xr.
הרוקחים לא ממש הסכימו לשתף פעולה בטענה שזו תרופה שמיועדת לגילאי 18.
האם זו תרופה מומלצת ונכונה בהינתן גילו הצעיר?
מה דעתך ומהן התופעות האפשריות?
תודה רבה
לדנה שלום

צר לי לשמוע אודות בנך.

יש לדעת שאין טיפול בתרופות ללא גישה ניהולית סביבתית מיטבית וטיפול בשיחות על ידי איש מקצוע מיומן....
ולגבי הסרוקוול XR n מדובר ברוקחים העובדים בגישה טכנית. הם יכולים להתקשר לרופא הממליץ ולהציע פיתרון. ואפשר לקבל גם אישור דרך טופס 29ג .
פשוט אין מחקרים מספקים - חברות התרופות לרוב לא משקיעות בגיל זה בגלל העדר אינטרס כלכלי. איני נהנה להשתמש בציניות אולם להרבה מחברות התרופות שיקולים כלכלייים העולים על טובת לקוחותיהם. מדובר במניה הנסחרת בבורסה ורצונם להציג רווחיות הגונה.

עליך לפנות לרופא המטפל שכן זאת אחריותו המלאה שהתרופה שהוא רשם תסופק.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום,
כמה זמן אחרי שמתחילים לקחת לוסטרל אמורות לחלוף תופעות הלוואי שיש בהתחלה?
אני שואלת לגבי ילד בן 8, שהתרופה גורמת לו להיפראקטיביות ובעיות בעיכול.
תודה!
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:03 29.03.16
לרוב יחלפו או יתמתנו תוך כמה חודשים.
באם דרגתם גבוהה נהוג לעבור לתרופה אחרת.

בהצלחה.
שלום.
האם ישנו טיפול תרופתי שיכול להקל בקשיי ויסות רגשי, הכוללים התפרצויות זעם וכו'.בת 12.
התופעה קיימת כבר שנים.
מקבלת ריספונד.
האם יש טיפול תרופתי אחר שכדאי לנסות. מייצבי מצב רוח ? אנטידפרסנטים ?
אולי טיפול התנהגותי ?
משהו ?..

תודה.
אבחנת קשב וריכוז לרוב אינה הסיבה היחידה למצבי וויסות רגשי.

ואשר לתרופות יש שפע אפשרויות. וכיום יש תרופות בטוחות יותר מאשר ריספרדל כמו
אריפליי.

דר סמואל אליהו
 
ד''ר אליהו סמואל  
21:59 29.03.16
לענת שלום

קושי וויסות רגשי אינה אבחנה המופיעה בספר האבחנות.
מחקרים על תרופות והתוויות עורכים רק לפי אבחנת dsm לכן הטיפול התרופתי מומלץ לפי האבחנה דנן.

טיפול תרופתי הינו קוו של בררת מחדל. כלומר יש חובה למצות טיפולים נוספים לפני הבחירה בתרופה ולרוב יש צורך בשילוב. ובוודאי כאשר מדובר בילדים או מתבגרים.

סוג הטיפול העדיף תלוי מקצוענותו וניסיונו של המטפל.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
רק רציתי לשתף.
בגן (חינוך מיוחד)
הציעו שנפנה לרופא לבדוק ריטלין.
מסיבות מסויימות (שלא כאן המקון לפרטן) העדפנו לפנות לפסיכיאטרית ולא לנוירולוגית.
להפתעתנו (ולהפתעת צוות הגן ) יצאנו מהפגישה בלי טיפול תרופתי ועם רעיונות אחרים ומעניינים (ומחמאות לילדה).
גם כשהופננו בעבר עם ילד אחר לפסיכיאטר ילדים ע"י נוירולוגית (שחשבה שתרופה פסיכיאטרית מסויימת עשויה לעזור למצב נוירולוגי מסויים שתרופה נוירולוגית נכשלה בו),
יצאנו מהפסיכיאטר בלי מירשם היות שחשב שהנזק מהתרופה ייגבר על התועלת.
ועל הדרך גם אמר שהמצב הנפשי של אותו ילד תקין-שזה היה נחמד לשמוע כי אותו ילד היה במצב לא פשוט בכלל להתמודדות.
ככה שפסיכיאטרים לאו דווקא נותנים תרופות.
והיות והם רואים גם ילדים במצבים קשים מאוד, אז על ילדים במצבים פחות קשים הם מסתכלים הרבה פעמים בעין מאוד אופטימית, ומצליחים לראות את הבריאות שבהם ואת הכוחות שבהם.
זה מנסיון שלי.
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:44 26.03.16
אכן, אכן

כפי שאנו כותבים בפוורם הטיפול התרופתי הוא רק בררית מחדל.
פסיכיאטר הוא קודם כל פסיכולוג ולאחר הוא רופא
נויורלוג הוא רופא ולא פסיכולוג

ד"ר סמואל אליהו
 
שמוליק
21:03 28.03.16
שלום רב.

הסטיגמה שיש על פסיכיאטרים מזיקה לא פחות מהסטיגמות שיש על מי שמקבל טיפול פסיכיאטרי ואפילו רק פסיכולוגי.

הסטיגמה הזו מעכבת אנשים שזקוקים לטיפול מלטפל בעצמם, וכך בעייה קטנה שניתן היה לטפל בה בקלות הופכת ליותר מסובכת ויותר מורכבת ואז עוד יותר קשה מלטפל בה.

פסיכיאטרים הם לא רק "מפלצות" שמאשפזות בכפייה ו"דופקות" איבחונים סטיגמטיים. מדובר בפונקציות שהן קשות גם להם עצמם, והתפקיד העיקרי שלהם הוא לעזור לאנשים להתמודד עם קשיים נפשיים, ויתר על כן, ע"י חוות דעת עדכנית, ניתן להשתחרר מסטיגמות שכבר קיימות.

כל טוב,
שמוליק.
לבקשת הגן בדקנו את הנושא של ריטלין.
הלכנו לפסיכיאטרית ביחד עם הפסיכולוגית שלנו שדרך הגן.
הפסיכיאטרית נימקה שורה ארוכה ויפה של נימוקים למה לא נכון לתת לילדה עכשיו ריטלין. והשתכנעתי.
הבעיה היא שהגננת ממש בלחץ מההחלטה וחושבת שזה פוגע בילדה. הילדה לא מתנהגת בגן לא טוב והיא לא ילדה קשה. היא גם לומדת מצויין.
אבל מרוב תנועה כל הזמן נופלת ונתקלת ונוגעת ודברים נהרסים לה וכולם מעירים לה. וגם לא ממש שמה לב לדברים ונתקלת וזה פוגע לה בדימוי העצמי. הקשב והריכוז עצמם בסדר.
האם במקרה שכן היתה מקבלת ריטלין בכלל היה מונע את כל הנפילות וההתנגשויות,
או שגננות פשוט חושבות שזה מרפא כל?
 
ד''ר אליהו סמואל  
22:51 26.03.16
לאמא שלום

ריטלין ניתן כשיש בעיה - והשאלה האם הבעיה מספיק קשה כדי לחשוף את הילד לתופעות לוואי של התרופה..
רופא עומד תמיד מול הדילמה של יתרון התרופה וחסרונה והשיקול האם יש יתרון במתן התרופה..
לא מדובר בתרופה מצילת חיים אלא בשאלת איכות חיים בלבד.

זאת החלטה של הרופא ולא של הגננת.

בהצלחה,

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום רב!
הילד שלי בן 9. לפני זמן מה אמר כי הוא מורד מקולות ששומע בראשו, קולות שמצווים לו לעשות כל מיני דברים (כגון לסדר את הנלעיים שלו, לשיר , להרים את השטיחון בשרותים...) והוא מרגיש ש"חייב" לבצע את מה "משימות" כי אחרת, משהו רע יעול לקרות, הוא מפחד מ"מזל רע:". שתפתי את הרופא הילדים והוא מציע ללכת לאבחון פסיכיאטרי ואף הוסיף , לא להיבהל אם הפסיכיאטר נותן לילד תרופה לתקופת מה.
מצד שני אני שומעת דעות אחרות בסגנון "זה די טבעי אצל הרבה ילדים" או "זה יעבור לו".
אני די נחושה בדעתי לגשת לפסיכיאטר ילדים באופן פרטי כי אני חוששת שהדבר יירשם במאגר של קופ"ח אך ברצוני לשאול האם התופעה שכיחה? האם יש סבירות שהילד סובל מהפרעה נפשית כלשהיא?
ברצוני לציין כי התפקוד היום-יומי , עד כמה שניתן לראות, הוא תקען לחלוטין
תודה רבה
לאלמונית שלום

מדוברקרוב לוודאי בתופעה כפייתית ואין להבהל ממנה.
רצוי להרגיע את הילד.
התופעה שכיחה. היא יכולה להעלם ויכולה לשוב לפרקי זמן מסוימים בחיים.

היום אנחנו בעידן טכנולוגי מתקדם וחבל לתת לילד וסבול, לכן טיפול תרופתי יכול להועיל מאוד.

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
שלום,
בני בן 8 (רזה, 25 ק"ג) אוטיסט בתפקוד גבוה, וסובל מאובססיות וחרדות.
הפסיכיאטר רשם לנו לוסטרל: בהתחלה כדור אחד של 50 מ"ג ואחרי שבוע וחצי 2 כדורים של 50 מ"ג.

הרוקחת אמרה לי שזה מינון גבוה מידי לילד בגיל הזה.
האם זה באמת מינון גבוה מידי (באופן כללי, אני יודעת שלא ראיתם את הילד)?
תודה,
יעל
ליעל שלום

יש להציע לפנות לפסיכיאטר שוב עם הערת הרוקח.
בגיל זה וכן לילדים עם ההפרעה נדונה אין מספיק מחקרים לגבי מתן לוסטרל.

הרופא החותם על המרשם אחראי על מתן התרופה, יש לדעת זאת .

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
רציתי לדעת האם ועדת השמה יכולה לדרוש.לחייב אבחון פסיכיאטרי לאחר שבית הספר סיפר בועדה שהילד מדבר על "מות" אומר בא לי למות וכשהתעצבן זרק כיסא
אמרו שהילד מסכן את עצמו ואת הסובבים אותו הילד מאוד רגיש והתנהגותי הוא בן שש וחצי בכלל לא יודע מה זה למות .
האם ועדת השמה יכולה למנוע שיבוץ של הילד למסגרת עד שאני אתן להם אבחון פסיכיאטרי?
מקווה שיש לכם תשובות תודה
לשול שלום

מדובר בבדיקה של רופא. ודין בדיקה לדרישת גורמים אילו יכולה להגיעה גם לשופט דרך פקידת סעד. ולחייב אותך.

דר סמואל אליהו
שלום יש לי ילד בן 8.5 שמזה 4 חודשים לא לומד(כיתה ב').נשמע מוזר???? גם לי.הילד מגיע בשימחה רבה לביה"ס מגיעים לפתח הכיתה ומתהפך לגמרי.אציין שבכיתה א הכל היה בסדר מלבד מספר מקרים בודדים שהיה לו קושי בבוקר(ניתן לספור אותם על יד אחת).
בביה"ס הצוות החינוכי די מתנער מאחריות שאני טוענת שקרה משהו בכיתה שגרם לו לתגובה כזו.הוא ממש כועס ורוצה שאשאר איתו ,היו כמה מקרים שניסיתי לעזוב אותו וללכת ואז הוא ניסה לטפס על השער ללא הצלחה, אך במקרים אחרים שלא לידי הוא לא עושה זאת.
אציין שבשעות אחר הצהרים הוא ילד שמח פעיל מאוד, אומנותי ברמות גבוהות. אין זכר להתנהגות של הבוקר, מדבר בשפה עשירה מאוד.
לקחתי אותו לפסיכולוג דרך הקופת חולים, ובסיכום שלו ןהערכתו טען שכל הבעיה היא בתוך בית הספר ושהשרות הפסיכולוגי צריך לאבחן אותו ולתת טיפול רגשי בביה"ס.
היום ביה"ס לוחץ עליי שאקח אותו למחלקה פסיכיאטרית ספציפית בטענה שהם מכירים שם ופסיכולוגית ביה"ס אמרה לי שהם פוחדים שפסיכאטר אחר יפנה את כל הבעיה לביה"ס.
אציין שיש לנו תור לפסיכיאטרית ילדים דרך קופת החולים-והם מתעקשים שלא נלך לשם אלא למחלקה הפסיכיאטרית בצפת.
האם הם יכולים להכריח אותנו?
האם יש מקום שאוכל להתייעץ?
בבקשה תענו לי בהקדם האפשרי מופעל עליי לחץ נוראי.
בברכה,
ליאור.
 
ד''ר אליהו סמואל  
09:29 16.03.16
לליאור שלום

את צודקת יש בדרך המתוארת טעם לפגם.
כיום לפי התקנות החדשות של משרד הבריאות 7.15 הגורם המפנה את הילד הוא הקופה ולא בית הספר. הפסיכיאטריה נכנסה לסל הבריאות.
וכמובן שאין לבית הספר סמכות לכוון אותך למטפל זה או אחר. הדברים ברורים.
את יכולה לבקש שיחה עם המפקחת ואף לעלות במעלה סולם גורמי החינוך. ואף לפנות לגורמים נוספים ואיני מפרט.
השירות הפסיכולוגי אף הוא חייב להיות מעורב . זה המנדט שלו.

בוודאי שכל שהיה של הילד בבית והעדר טיפול היא החמצה בזכות עצמה וגם עברה על החוק.

יש להגיע לפסיכיאטר מוקדם ככל האפשר - מקרים כגון אלה נחשבים כמצבי חירום בפסיכיאטריה של הילד.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  83  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
פסיכיאטר   הפרעות נפשיות   מחלות נפש   סכיזופרניה   פסיכוזה   הפרעות אישיות   פסיכולוגיה   פסיכולוגים
RSS RSS פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער