שלום רב,
אני אמא לבן 12 אשר לומד במסגרת החינוך המיוחד, בבית ספר לילדים עם הפרעות רגשיות ונפשיות. הילד אובחן אצל הרבה מאוד רופאים, רצתי בעבר ממומחה למומחה ועוד מגיל שנתיים בשל עיקוב בדיבור. בתחילה כמובן ניסו לשלול אוטיזם, לא ידעו בדיוק מה יש לו. יותר מאוחר הוא אובחן כסובל מבעיות רגשיות, בגיל 5 אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, בעיות וויסות תחושתי, ובשלבים עוד יותר מאוחרים קבעו גם שיש לו תסמונת טורט... אין מסגרת לימודית אחת שהתאימה לו ממש. הוא לא נקלט טוב בכיתה מקדמת בבית ספר רגיל, בכיתה ג' נכנס לביה"ס הנוכחי, גם שם הוא לא מוצא את עצמו איננו פנוי מבחינה רגשית ללימודים כלל, מסתובב כל הזמן מחוץ לכיתה. מטופל בהרבה מאוד ריטלין + לוסטראל ( סובל גם מחרדות ) + נוזינן. בפגישה האחרונה שלנו הרופאה העלתה לפתע סברה שאולי בכלל יש לו סימפטומים של PDD ( רגיש מאוד לריחות מסוימים , חום ועוד ). בביה"ס הם טוענים שהם שהוא רחוק מלהיות אוטיסט. יש לו גם בעיות התנהגות קשות מאוד, הוא מרדן ואיננו מקבל מרות.
אני מצטערת על אורך הכתוב, ויודעת שבאמצעות האינטרנט קשה מאוד לסייע ומבלי לראות את הילד, לעיתים אני חשה אובדת עצות, אני מרגישה שאנו דורכים במקום, לא משנה כמה רופאים פגשנו, אף אחד מהם לא יודע להגדיר בדיוק מה יש לו, אומרים שהוא מאוד "מורכב ".
רציתי לדעת אם אתם מכירים מקרים דומים, האם אתם מכירים ילדים כאלו שכן פיתחו לעצמם חיים עצמאיים ומצאו עצמם מתפקדים בחברה, כמובן עם הסתייגות מתבקשת - כל מקרה לגופו.
בברכה ותודה על כל מענה