שלום .
היה לי חבר כמה חודשים מועטים, עכשיו שנה וחצי לפני שיצאנו הוא היה עם חברה בין הטובות שלי אז לפני שפעלתי בעניין ביקשתי את אישורה לראות שזה בסדר מבחינתה.
עוד נקודה חשובה שפספסתי הוא היה ידיד ותיק שלי ופשוט התאהבתי בו במהלך הקשר ורציתי יותר מידידות, הוא יודע הרבה עלי, אולי יותר מדי.
הוא יודע שעברתי כמה התרדות מניות בחיים שלי ושקשה לי לסמוך על גברים .
כל הזמן הרגשתי מהתגובות שלו גם המילוליות וגם הפיזיות שהוא מבין אותי ושהוא שם בשבילי ואמר לי שהם זבלים והוא האחרון שיפגע בי.
הוא היחיד שהרגשתי לידו בנוח מבחינה מינית , ושהסכמתי להיפתח אליו מבחינה זו. בחיים לא אהבתי ככה בכלל בלי לחשוש .
הבחור עשה מעשה שלא יעשה הוא פשוט יום אחד זרק אותי בלי להגיד מדוע, הוא לא חשב שמגיע לי הסבר ? מה אני אמורה להרגיש עכשיו ? אני מרגישה מנוצלת מכל בחינה אפשרית, פגועה ומושפלת. שאני רואה אותו אני מרגישה עירומה לידו אני לא יכולה לראות את עצמי נפתחת מחדש למישהו ולאהוב שוב אם כמה שזה נשמע אומלל אבל זאת התפיסה שלי.
דבר אחרון והמשך למה שכתבתי על הבחורה בהתחלה , בזמן שהיינו ביחד היא כל הזמן רצתה שאספר ולשמוע והייתה לצידי , וכשנפרדנו היא אמרה : " איזה זבל מגיע לך טוב יותר "
חודש אחרי שהוא זרק אותי לכל הרוחות הם חזרו להיות ביחד , ועכשיו ? אני מרגישה נבגדת משתיהם.
תעזרי לי איך אני אמורה להמשיך ? נמאס לי לסבול אני רוצה לשכוח ממנו , או לסלוח או לסגור מעגל אבל אני מרגישה שזה בלתי אפשרי .