תומר הי, תחילה התנצלות, באמת המתנת לתשובה זמן רב, מה עוד שאתה מתאר קשיים עמם אתה מתמודד מזה זמן רב והחלטת (אני מניח לאחר התלבטויות) לפנות לסיוע מפורום זה. את התשובה שלי אחלק לשניים: בחלק הראשון, הפרקטי, אפשר לחשוב שעבורך העולם האינטרנטי יכול להוות מרחב בו יתאפשר לך למצוא חברים עמם יתאפשר לך להרגיש דומה ומקובל. נדמה שבדרישתך למענה מאיתנו גילית צד אסרטיבי שעשוי לשרת אותך גם בחיפוש אחר מסגרות שבהן תרגיש עצמך מתקבל ורצוי. צד זה, גם ישרת אותך ברצון לזכות בעצמאות כלכלית. אני מאמין שהכוח ונחישות שהראתה ברצונך במענה משמעותי, יביא אותך לבסוף למצוא מקום תעסוקה שיענה לפחות על חלק מרצונותייך.
בחלק השני, אני רוצה להתייחס לדימיון שנדמה שעולה בין תיאור אימך כשיטחית, כמי שאינה מקבלת אותך כפי שאתה ומזלזלת במי שאתה, לבין תיאור הסביבה המתואר כמדומה (פחות או יותר) לזה של אימך (שטחיות ויחס דוחה כלפי "העצמי האמיתי" שלך). אני רוצה להציע לך מחשבה, כי אולי יש משהו ביחס שלך לסביבה שדומה ליחסך לאמך (או הורייך בכלל) וכפי שאתה מרגיש שונה במשפחתך כך גם אתה מרגיש בסביבה הרחבה כמי שאינו מתקבל על כל צדדייך. מנגד, אני מרגיש שברצונך ללבוש בגדים יפים יותר, אתה מבטא חלק בריא ומשמעותי בו אתה נאבק על רצונך לצמוח ולממש את רצונותייך הפנימיים והחיצוניים. אני מרגיש צורך לחזק צד זה אצלך.
יחד עם זאת, כיוון שאתה מתאר סבל ותחושות של דיכאון, אני מציע לך בחום, במידת האפשר, לשוחח עם דמות טיפולית בסביבתך (יועצת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג), שנדמה שתוכל גם היא לסייע לך להרגיש מעט פחות לבד. שי
- להצגת כל הדיון בנושא בעיה