בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים תמיכה נפשית, פסיכולוגיה»פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות

פורום הורים לתינוקות, עוסק בנושאים: גידול תינוקות, הגיל הרך, גמילה מחיתולים, הורים וילדים, תינוקות, יעוץ להורים, יעוץ התפתחותי.
מנהלי פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות:
ד''ר אורה רבר
לפרטים נוספים
טובי פלד
לפרטים נוספים
שלום,
בן שנה, אם לא מקבל את מה שמבקש הוא מתחיל לבכות בעוצמתיות ולצרוח בקול רם. זה ממש מבהיל. לפעמים הוא נהיה כחול וקשה להרגיע אותו ואני מרגישה באותו רגע שעוד מעט מאבדת אותו.
רוב הפעמים באמת קשה לתת לו את מה שמבקש. למשל, הוא התחיל לפתוח את המגירות בבית ומצא בושם. לקחתי כי חוששת שישבור והרסיסים יפגעו בו. לפעמים צורח בעוצמתיות כי לא רוצה לצאת מהאמבטיה אחרי רבע שעה! מתישהו צריך לצאת מהאמבטיה!
אני מנסה לשים גבולות אבל פעמים רבות נשברת ומוותרת לו. אגב, אני טיפוס רגיז ומתפרצת בקלות למרות שלא זכור לי שהרשתי לעצמי להתפרץ אי פעם אל מול הילד.

איך ניתן להתמודד עם המצב?!

תודה לעונים
שלום רב
התפרצויות הרבה פעמים הם תוצאה של חרדות ותוקפנות .בניהם צריך ואפשר לטפל. לשניהם יש מרכיב גנטי. תשתדלי להתנהג לפי תוכנית ולא לוותר על הדברים החשובים אל תתרגשי מהבכי והכעס .
אני מציע יעוץ מקצועי יותר .
בהצלחה
שלום,

אני אמא לבן שנה. ילדתי את בני לאחר סבל מתמשך של שנים בהן איבדתי מספר רב של הריונות מסיבה לא ידועה רפואית.
לאחרונה אני מרגישה את עצמי חשדנית כלפי כל מי שבא במגע עם בני (חוץ מאביו והאחים והאחיות שלי). בילדותי הייתי חשופה לפגיעה מינית ולאלימות פיזית ונפשית מתמשכת (מצד אבא שלי).
אני מרגישה שהעניין חונק אותי וכל הזמן דואגת לגורל בני וחוששת לשחרר אותו למשפחתון ולהמשיך בחיים כמו כולם. מה עליי לעשות?! מה יכול לעזור לי ?!

תודה
שלום רב
כדאי מאד שתלכי לטיפול אצל איש מקצוע וחוץ מזה תנסי להתגבר על הפחדים ולתת לילד ללכת למסגרות אחרות .
בהצלחה
שלום,
בן שני שלנו בן 3 שבועות וקצת.
נרדם רק בידיים או לאחר הנקה או במנשא.
במעבר לעריסה/ עגלה מתעורר כמעט מייד תמיד.
לכן בפועל, כל הלילה ישן על הידיים של אשתי.
מה ניתן לעשות?
תנסו לישון אתו במטה לתקופה . בטבע התינוקות היו רוב הזמן בתנועה. תנועה מרדימה אותם.
לא ציינתי, אבל יש לנו מיטחברת- עריסה שמחוברת למיטה שלנו.
אשתי מניחה אותו לידה בעריסה, אחרי שנרדם ועדיין- מייד מתעורר.
אם הוא נשאר אצלה על הידיים- הוא לרוב ממשיך לישון.
כפי שהסברתי, כרגע, השינה שלו היא רק על הידיים או במנשא.
תנסו לא לנתק את המגע של עור בעור ולהמשיך לנגוע בו גם שהוא בעריסה ואפילו כצד לנדנד.
זה יקח קצת זמן אבל זה יעבוד.
בהצלחה
שלום
בתי בת 3 וחצי. ילדה די חכמה.כשהיא רגועה היא מתנהגת ממש יפה, משחקת ועדינה. אך יש פעמים (די הרבה, מכל דבר קטן)גם כשהיא משחקת עם ילדים - ממשהו הכי קטן היא מתחילה לכעוס להתעצבן, לשכב על הרצפה, לבכות ולצרוח (גם בגן, למשל אם מישהו לוקח לה משהו), היא לא נרגעת מזה מהר וכל מה שאומרים לה לא עוזר, וכמה שמנסים להרגיע אותה היא ממשיכה. נשכבת ומסרבת לקום, בוכה צורחת ואפילו כשכבר מחזירים לה את הצעצוע שלקחו עדיין בוכה ואומרת שהיא לא רוצה את זה וזורקת את זה בעצבים. גם כשלא מתייחסים היא ממשיכה יותר. בנוסף אם מתקרבים אליה (בדרכ שהיא עצבנית ומתנהגת ככה)היא מתחילה גם להגיד לי דברים כמו "לכי מפה מיד" ו"לא רוצה אותך פה" ו"אני רוצה ללכת לאיבוד" ודברים מוזרים כאלה. אנחנו ממש מתוסכלים מזה ולא יודעים כיצד לנהוג. לפעמים היא גם ממציאה ואומרת שאנו מרביצים לה, למרות שאף אחד לא נגע בה. זה ממש מלחיץ.כי אנשים מהצד יחשבו שזה מה שקורה וזה ממש לא קורה.(אציין שהיא אומרת את הדברים האלה רק כשהיא בהיסטריה ועצבים).
עוד דוגמא (שקוראת הרבה) - היינו בחנות ובתי צחקה, שמחה ורקדה ואז איזו אישה עברה לידה וחייכה אליה וקצת צחקה אז בתי התחילה לבכות ולהגיד שצוחקים עליה ושוב...אותה התנהגות כמו שכתבתי בהתחלה.קשה מאוד להרגיע אותה שהיא בהיסטריה כזו.כל פעם שהיא במצב רוח טוב ואפילו אני או בעלי או סבתא שלה או לא משנה מי בא וצוחק ומחייך אליה - היא ישר אומרת שצוחקים עליה ומתחילה לבכות לצרוח ולהיות על הרצפה עם ראש למטה.אני כבר ממש מפחדת לצחוק לידה. זה ממש מביך גם ליד אנשים. אנו לא יודעים איך לנהוג במקרים כאלה - האם ללכת בדרך טובה כשהיא עצבנית ?(לאו דווקא מהדברים שרשמתי, אלה גם אם אומרים לה לא על משהו שרצתה - אותו סיפור)האם לנהוג בדרך קשה ולהגיד לה שלא תקבל דברים ועונשים וכאלה? או לנסות בדרך טובה ולהביא לה ולעשות כל מה שהיא רוצה? אני ממש נואשת.
בנוסף - גם שאמרתי לה אם תתנהגי ככה לא תקבלי את זה ואת זה (לדוגמא) ואמרתי לה את זה כשהיא היתה עצבנית , היא עונה שהיא לא רוצה את זה בכלל, מה שממש מקשה כי היא עם המון גאווה.
מה עלינו לעשות?
אודה לעצתך
תודה
 
טובי פלד  
09:34 18.05.16
שלום שיר
הילדה שלך מגלה רגישות גדולה , תוקפנות רבה וחסר אמון . זהו נושא יותר מורכב ודורש התיעצות מקצועית . אני מציע שתגיעי לפסיכולוג /ית .
בהצלחה
שלום , הבת שלי בת שנתיים וחצי והיא התחילה לפחד ממכוניות שנוסעות אפילו שהיא על המדרכה והיא לא קרובה אליהם . גם כשאני איתה בחנייה ויש שם מכוניות והם לא נוסעות היא מתחילה לצרוח ולאחוז בי שאני ירים אותה ואז כשאני אומרת לך שתיתן לי יד היא מתחילה לצרוח יותר חזק ולהביא לעצמה מכות בראש . הפחד הזה חדש מהשבועיים האחרונים . לא הייתה לה שום טראומה ממכוניות מה אפשר לעשות?
שלום רב
תרימי אותה על הידיים תחזיקי אותה חזק וכל הזמן תרגיעי אותה שהכל בסדר וזה יעבור. את גם יכולה להתקרב למכונית לאט לאט .
שלום
תינוק שנולד פג בשבוע מוקדם אך עלה יפה במשקל כיום 2600. אוכל תמל סימילאק וכל ארוחה לוקחת בסביבות השעה וחצי ואז עוד זמן עד שהוא נרדם.
אני עושה הפסקות באכילה על מנת לשחרר גרפס אבל במהלך האוכל הוא כבר
עושה קקי בחיתול מה שנראה לי מוזר. הוא מתאמץ מאוד ואז צריך לנוח ולעיתים כמעט נרדם.
האם כדאי להחליף לו את האוכל? ייתכן שכבד לו מדי על הקיבה? האם רוב התינוקות עושים צרכים תוך כדי האוכל?

תודהוחג שמח
הי סיוון
לי נראה שאלה קשיי עיכול אבל עלייך להתייעץ עם מומחה להאכלה והתפתחות .
 
סיון
12:07 05.04.16
שלום רב,
יש לי תינוקת בת 7.5 חודשים,
ב3 חודשים האחרונים ישנה רק על הידיים וגם עם קושי
(לפני כן הייתי מניחה אותה על המיטה שלה והיא היתה נרדמת לבד
אך ראיתי שהתחיל להיות לה קשה כנראה בעקבות בקיעת שיניים הייתי עוזרת לה
וכך זה התחיל...
בד"כ היא נרדמת על הבטן וכעת שהיא יודעת להתהפך היא מסתובבת על הגב ולא ישנה.
נושא השינה מקשה עלי מאוד, איך אפשר לחזור לשינה לבד במיטתה.
 
סיון
08:20 27.04.16
הי האם אפשר לקבל תשובה בבקשה...
שלום רב,
יש לי ילד מקסים בן 3.5 מאוד פעיל ומאוד חברותי.
אני עם אופי אחר - יותר מסוגרת ופחות מתחברת. אני מוצאת שקשה לי מאוד לצאת איתו לגן המשחקים. מאז שהיה קטן "נתתי" את התפקיד הזה לסבים ולסבתות שלו.
בגלל שיש עכשיו חופשות והסבים והסבתות עסוקים אני זו שאחראית על הפעילות איתו ומאוד קשה לי ללכת לגן המשחקים, כאילו משהו מונע ממני לעשות את זה.
כשאני עצמי הייתי קטנה אמא שלי מעולם לא יצאה איתי לגן המשחקים, רק אבא.
רציתי לשאול מה ניתן לעשות כדי להתגבר על המחסום הזה?
תודה לעונים.
שלום אילנית
כנראה מה שמונע ממך זה פחד. סוג של חרדה חברתית. אפשר להתגבר על זה . כדאי להקיע בכך זה יעזור גם לך וגם לילד להשתלב בעתיד בחברה. מחכם לך הרבה אירועים חברתיים במערכת החינוך והחברה.
תעשי מאמץ ותקבלי תמורה לכל החיים. בהצלחה
שלום רב
לאחרונה קניתי ברמים של נביעות אליי הביתה
יש לי בעיה עם הילד בן שנתיים שהוא לא אוהב מים ואוהב כל דבר אחר
אני מאוד רוצה שהוא ישתה יותר מים
איך אני גורמת לו לשתות יותר
המיני בר גורם למים להיות יותר זמניים
מישהו יכול לעזור לי בזה?
שלום רחל
אל תלחיצי את עצמך יותר מדי . תשתי על ידו והוא ילמד ממך .
שלום !
הבן שלי בן 11 ובכיתה ה. הוא ממש ילד טוב, נבון ומאוד חברותי. יש לו ציונים טובים בבית הספר יש לו הרבה חברים. בחודש האחרון הוא מאוד השתנה בהתנהגות שלו וברצון שלו ללמוד לבבית הספר זאת אומרת לא רוצה ללמוד למבחנים אני צכירה כל הזמן להזכיר לו ולשבת איתו אותו דבר לשיעורי בית.
מסתבר שזמן אחרון הוא התחיל להסתובב עם 2 בנים מהכיתה שלו שהם מאוד מופרעים ובעתיים. אחד מהם הביא בפורים משקה של הלכוהול . הבן שלי התחיל להתרחק מהחברים שלו שמכיר בהגן ושהם ממש ילדים טובים . אחת מהאימאות ספרה לי שהבן שלי רב עם חבר טוב שלו וקילל אותו . הוא לא קילל אף פעם.
אני ובעלי שוחחנו איתו שהוא צריך להתרחק מהילדים הבעייתיים . מה עוד אשפר לעשות ? תודה רבה.
אמא מאוד מודאגת.
שלום דפנה
יתכן והילד שלך נכנס לגיל ההתבגרות ולכן נמשך להתנהגות תוקפנית יותר.תמשיכו לדבר אתו אבל כדאי להבין שבשבילו זו התנהגות טבעית וזה מה שהוא באמת רוצה לעשות. מכיוון שהתנהגות תוקפנית מעלה את הסטטוס שלו בחברה. אם זה לא יפתר כדאי להגיע פגישת ייעוץ יותר מקצועית
היי

אני אמא לתינוקת מדהימה בת 8 חודשים
ואנחנו נשמח להגדיל את מעגל החברים שלנו בחברים הורים לילדים

אנחנו מחפשים זוגות כייפים , שאפשר יהיה לצאת בשבתות לטייל עם הקטנים
להיפגש לקפה

אני אשמח אם את מרגישה כנ"ל לפנות אליי


ila7575@walla.co.il
 
רוני
09:59 03.03.11
אשמח להכיר אולם אינני יודעת מהיכן אתם בארץ?
 
מילה
15:36 06.03.11
אשמח להכיר אנחנו זוג הורים לילד בן שנה ו -10 ותינוק בן 5 חודשים מהצפון
בני כמעט בן שנתיים ואני מאד מעוניינת בחברות עם ילדים היות ואין לנו חברים עם ילדים. אנחנו מאזור השרון.
האמייל שלי ODEDRR@NETVISION.NE.T.IL
milaella@walla.co.il זו הכתובת מי שמעוניינת ליצור קשר
 
פזית
15:40 07.04.16
שלום
אני מעוניינת להכיר אמהות עם תנוקות בחורות מיהוד קרית אונו
שלום רב!
בתי המקסימה בת שנה וחצי. מאז ומתמיד נהנתה לשחק עם שיער. כשינקה התעקשה לשחק בשערותיי, וכשגדלה למדה למולל את שערות ראשה. מזה כמה חודשים ההרגל התפתח לתלישה של שערות הראש. בהמשך ממוללת אותן בידיה, ואף מניחה על המוצץ- ולפה.
זה קורה בעיקר כאשר היא נרדמת במיטתה, או כשעייפה. יש לציין כי היא מתפתחת נהדר, כפי גילה, מאוד מבינה. כמו כן אוסיף שהיא אינה עושה את זה כאשר עירנית ומשחקת. רק כשהמוצץ בפיה לקראת השינה, או כשעייפה.
איני יודעת כיצד להתייחס. מכיוון שזה לפני ההירדמות, היא בעצם לא ממש עושה את זה באופן מודע. האם אני צריכה להפסיק את המנהג? האם יחלוף לבד? אני משתדלת למנוע הכנסת שערות לפה, אך איך להפסיק את התלישה? ניסיתי כובע, היא מורידה. ניסיתי מרככים בכדי שלא תצליח לתלוש, אך היא בהחלט ממשיכה. מה עושים?
 
מיכל דביר קורן  
23:27 30.11.08
שלום לשלי,
תלישת שיער (או בשפה מקצועית - טריכוטילומניה) הינה תופעה פסיכולוגית המוכרת אצל ילדים ומבוגרים כאחד. אצל תינוקות, בדומה לתיאור שלך את בתך, הנוהג לרוב מתחיל להתפתח בניסיונותיהם להרגעה עצמית, כמו למשל סביב ההרדמות. העיסוק בשיער נעים ומרגיע, הם לומדים כך להרגיע את עצמם ולהפחית את המתח והחרדה, ובהמשך העיסוק הופך לתלישה של שיער, אקט שבו הכאב הופך למרגיע ומנחם. חלקם גם אוכלים את השיער שהם תולשים במקרים קשים יותר תלישת השיער גורמת להתקרחות באיזורים ספציפיים (האם כך אצל בתך?).
מכיון שמדובר באקט של הרגעה ו-ויסות עצמי חשוב לדעת כיצד בתך נרגעת באופן כללי: איך היא מתנחמת? כיצד נפסקו הרגלים אחרים שלה? האם היא יודעת כבר שאת מוטרדת מהעיניין ומנסה ל"בדוק" את תגובתך? היות ומדובר בהפרעת חרדה, אצל מבוגרים (וגם אצל ילדים גדולים יותר) מקובל לטפל בתופעה בטיפולים התנהגותיים, לפעמים גם בליווי טיפול תרופתי. לעיתים הפתרון הוא פסיכותרפיה נרחבת יותר כיוון שתלישת השיער הינה סימפטום של קושי גדול יותר. אצל פעוטות או תינוקות שיטות אלה אינן רלוונטיות עדיין, אך פעמים רבות הנוהג אינו פוסק מעצמו ובהחלט ניתן לקבל ייעוץ והדרכה הממוקדים בהחלפת שיטות ההרגעה הללו באחרות באופן הדרגתי שמותאם לתינוק ולהוריו.
כדאי לנסות להחליף את שיטת ההרגעות שלה באחרת: ליטופים, שימוש בבובות ובבגדים נעימים וכדומה ובאם הדבר לא עוזר לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל
 
שלי
17:51 02.12.08
היא נהנית ממגע השיער בכף ידה וממוללת שוב ושוב. כך היה מאז ומעולם. בעבר הייתה מוצאת שערות שלי תוך כדי ההנקה, או ממוללת את שערות ראשה בלי לתלוש. לאחרונה (כמה חודשים) למדה לתלוש.
אין קרחות.
היא תולשת רק בשעות הערב לקראת השינה.
אינה סובלת מחרדה כלשהיא או שינוי במהלך החיים, לדעתי.
כרגע אני נמנעת ממתן מוצץ מחוץ למיטה (מה שעודד בעבר את ה"התמסטלות" והתלישה) ומשגיחה עליה ומונעת ממנה בעדינות לתלוש כשהיא נרדמת. יש לידה בובות ואני מניחה עליהן את ידיה ע"מ שתלטף אותן. אני עושה זאת כבר יומיים.
כמה זמן עליי להמשיך בכך? תוך כמה זמן תפסיק? היא כל כך אוהבת את זה. אני חוששת שלא תפסיק.
 
מיואשת
08:30 28.07.14
שלום,
אני יודעת שעברו כמה שנים והייתי רוצה לדעת איך הסתיים עניין תלישת השיער אצלך.
בתור אמא מיואשת.
 
מיכל
21:47 04.04.16
אולי מישהי מכן תקרא את זה במקרה ותוכל לענות לי האם הבעיה נפתרה? איך?
תודה,
אמא שעדיין לא מיואשת..
שלום,
בתי בת שנה ועשרה חודשים. לפני כחודש בהמלצת הגננת התחלנו תהליך של גמילה מחיתולים. בגן זה עבד יחסית בקלות ובבית אחרי שבוע קשה הצלחנו גם כן. בהתחלה היא לא הסכימה לשבת על הסיר אך אחרי שצברה הצלחות, בשבוע השלישי כבר התחילה לבקש מיוזמתה לשבת.
בסוף השבוע השלישי השארנו אותה לבד עם סבא וסבתא לסוף שבוע, היא לא ישבה בכלל על הסיר ועשתה פיפי חופשי עם ובלי חיתול.
שבוע לאחר מכן היא המשיכה עם רגרסיה מוחלטת בבית אך בגן הכל כרגיל, כמעט לא מפספסת ומבקשת לשבת על הסיר. בשבוע האחרון בבית היא התחילה פשוט להתאפק וכמעט ולא לפספס. היא כן עשתה פיפי אך רק פעם או פעמיים ביום וכשאנו הושבנו אותה על הסיר.
ביומיים האחרונים, לפי עצת הגננת ניסינו להעביר טיפה אחריות אליה, לא להזכיר לה או להושיב אותה אלא רק לומר למה שכשיש לה שתבוא ותגיד לנו. היא מתאפקת בגדול אך מפספסת פעם אחת. כך שאם אוספים אותה מהגן בארבע היא עושה פיפי פעם אחת עד המקלחת, אבל במכנסיים. כשמזכירים לה במהלך הזמן הזה שהיא יכולה לשבת על הסיר, היא אומרת בתוקף שאין לה פיפי.
בגן, כפי שאמרתי, מצוין. מבקשת והולכת לבד.
דרך אגב- בקשר לקקי, בגן לפעמים מפספסת אבל לרוב עושה בסיר. בבית, בעיקר מחכה לזמן שבו היא עם החיתול, בשינה.

מה אפשר לעשות? להכריח אותה לשבת גם כשאומרת שאין? לתת לה יותר חופש אבל שתפספס יותר?
היי
ילדי בן שנתיים במעון יום הגננת מתריעה בפניי מתחילת השנה שהתנהגותו של הילד חריגה הוא מתעצבן ונכנס להתקפי זעם ובכי אשר ילד מתקרב אליו או נוגע בו או אפילו מסתכל עליו היא טוענת שפתאום הוא מתחיל להשתטח על הרצפה וליפול על הילדים ולבכות כאילו זועק לעזרה יש לציין שהילד מפותח בסדר גמור מהבחינות האחרות וגם מבחינת דיבור היא מצידה קשה לה להרגיע אותו זה יכול לקרות גם 10 פעמים ביום היא אומרת שעל כלום הוא פתאום נכנס להתקף אם מישהו חוטף לו משהו הוא שרק מסתכל על משחק שהוא מחזיק יש ימים מעטים שהוא בסדר והיא כבר מתחילה לחשוב שיש שיפור ואז שוב זה חוזר
הילד אוהב ללכת לגן ובבוקר הוא נכנס בכיף ומצפה לראות את הגננת
אני נתקלת בזה מחוץ לגן שהוא רואה אנשים זרים הוא לא רוצה שיגעו בו והוא שומר מרחק
מה ההתפרצויות האלה מה אני אמורה לעשות בנדון ?
שלום קארין

תבדקי אם יש נטייה להתפרצויות אצלכם במשפחה .אם אין אז זו התחלה שלו וזו בעצם תגובת חרדה ותוקפנות לאיום. המטפלת יכולה להיות יותר אסרטיבית ולראות אם זה יעזור . אם לא כדאי ייעוץ מקצועי
היי,

ביתי בת 9 חודשים ובימים האחרונים היא התחילה לבכות כשהיא באמבטיה. אני מכניסה אותה לאמבטיה והיא רוצה לקום ולצאת. יכול להיות שזה מהטוש ששטפנו לה את הראש כשהיתה בישיבה אז נבהלה או איזה משהו שגרם לה לפתח סלידה. לפני כן היא אהבה את האמבטיה.
השאלה היא מה אני עושה עכשיו? איך אני גורמת לה לאהוב שוב את האמבטיה?

תודה
שלום רב
נסי לתת לה מקלחת בלי הראש רק הגוף זו בהחלט תגובת בהלה
שלום,

בתי בת שנה וחודשיים אחות לילדה בת 6 ואח בן 8 והיא נמצאת במסגרת של מטפלת עם עוד 2 ילדים בני גילה. והיא בשלושה חודשים אחרונים כל הזמן מציקה לילדים, לוקחת משחקים ומרביצה להם, מרביצה הרבה, חוטפת בחוזקה צעצועים, והיא אף החלה בשבוע האחרון להרביץ לאחותה כשהיא רוצה משהו, למשל היום רצתה צעצוע שהיה לאחותה אז היא משכה לה בחוזקה בשיער. מה אפשר לעשות , היא קטנה ואני אומרת לה אסור ולא.
והמטפלת אף שמה אותה בפינת החשיבה בלול ושום דבר לא משתנה? איך ניתן לטפל בילדה בת שנה וחודשיים שלא מקשיבה, יש לציין שהילדה מפותחת לגילה ומבינה שאני כועסת , שכן היא מבינה דברים אחרים שאני מבקשת ממנה.

תודה
שלום רב מאיה
הילדה שלך כנראה עם רמת תוקפנות גבוהה ואינה מפחדת ממכם בכלל ובטח שלא מהמטפלת. ההתנהגות הכוחנית שלה נובעת בין היתר מהרצון שלה לקבל את הדברים שהיא רוצה. אתם יכולים להיות יותר תקיפים ונחושים איתה כשהיא מפעילה כוח אלים נגד אחרים על ידי צעקה רמה, אתם יכולים להמשיך בדרך שלכם אולם זה יקח יותר זמן. בכל אופן אל תראו פחד כשאתם נתקלים בהתנהגות הזאת שלה. עבודה עקבית ויציבה בנושא תביא לתוצאות . בהצלחה
ילדה מדהימה חכמה במיוחד לגילה ועצמאית בדרך כלל אבל בתקופה האחרונה לא זזה מאמא
כל הזמן בוכה וצורחת אמא אמא גם בהרדמה וגם מתוך שינה צועקת אמא
נצמדת לי לרגל ולא נותנת לי לזוז כשאני עומדת במטבח
כשאני יושבת לאכול אומרת לי אמא קום ודוחפת אותי כשאקום
מבקשת כל הזמן בבית לתת לה יד
אני אובדת עצות
לא יודעת איך להגיב
וגם דואגת למה היא מתנהגת ככה
לא היה שום שינוי בגן
אני התחלתי עבודה חדשה לפני כמה חודשים ומגיעה יותר מאוחר הבייתה אבל מהרגע שמגיעה הבייתה אני רק שלה , לא זזה ממנה.
בבקשה עזרה! ! !
תודה רבה
שלום לך אימא יקרה
את וודאי מחכה לתשובות אך על מנת שאוכל לתת תשובות מתאימות אני זקוקה למידע נוסף. שמח אם תוכלי לענות על כמה שאלות:
מי טיפל בה עד שהתחלת לעבוד?
מתי נכנסה למסגרת מחוץ לבית? ובאיזו מסגרת היא נמצאת?
מתי את חוזרת הביתה?
מי מביא ומי מוציא אותה מהמסגרת שבה היא נמצאת?
כמה זמן את עובדת?
בברכה אורה
 
נוגה
10:31 15.02.16
שלום דוקטור אורה
תודה על התגובה
הילדה מגיל חצי שנה בגן פרטי שמאד אוהבת
אני מוציאה אותה פעם אחת בשבוע ובשאר הימים סבא וסבתא או אבא
והיא נהנית איתם מאד
בעבודה החדשה שלי אני מגיעה הבייתה בשש ולוחקת אותה פעם בשבוע
לא הרבה הבדל מהעבודה הקודמת (הייתי לוקחת אותה פעמיים בשבוע )
אמרו לי שזה עניין של תקופה וגיל חרדת נטישה וכו..בדיקת גבולות?
אשמח לדעתך!!
תודה רבה
ואשמח לעצה איך להרדים אותה בסופש בצהריים
כי בלילות יש טקס שינה קבוע עם סיפור ואין בעיה
בשבת בצהריים היא רגילה להירדם באוטו כי בדרך כלל אנחנו מחוץ לבית אבל אם אנחנו בבית אין לי מושג איך להרדים אותה? ישר שנכנסים לחדר שלה היא צועקת לאאא
תודה רבה!
 
ד''ר אורה רבר  
16:08 16.02.16
שלום לך אימא יקרה
תודה על התשובות. את לוקחת אותה פעם בשבוע ולא פעמיים בשבוע "לא הבדל גדול" מבחינתך.זה רק בחמישים אחוז פחות. אני לא מתכוונת להכות לך על המצפון אני בעד עבודה של שני ההוריים וחלוקה שוויונית בינהם אך בכול מקרה זה הבדל גדול מאוד. כאשר את חוזרת נסי להקדיש לה את כול הזמן עד שנרדמת. בלי שום דבר אחר כולל טלפונים, מיסרונים ועוד. הילדה זקוקה לך תני לה מקסימום זמן. גם בשישי שבת הקדישי לה כמה שיותר זמן.
טקס השינה לקראת שנת הלילה נראה מצוין את יכולה להיות גאה בהצלחה.
לגבי הרדמה בשבת: אם אתם בבית כנראה שהיא לא עיפה קשה מאוד להרדים ילדה לא עיפה. תני גם לה לשנות את סדר היום בשבת.
אכן זה גיל של בדיקת גבולות. הציבי רק את הגבולות ההכרחיים ולא יותר מכך.
הקריני הרבה חום ואהבה, תני לה הרבה תשומת לב השלימי את מה שהיא מחסירה ביום יום.
בהצלחה אורה
 
מיכל
16:29 31.12.15
בתנו בת שנתיים וחצי, מאז שנולדה תינוקת חדשה במשפחה יש לה הפרעות שינה קשות: נרדמת ברצון במיטת מעבר אחרי טקס שינה וסיפור כשמישהוא איתה בחדר. במהלך הלילה מתעוררת בבכי ובצעקות (כל לילה שלישי בערך) .אם אנחנו עדיין ערים היא מתעקשת שנישאר איתה בחדר עד שתרדם. לפעמים נרדמת מייד ולפעמים לא ואז אנחנו לא יכולים לעזוב את החדר כי הצרחות מתחדשות. גם אם היא נרדמת הרבה פעמים זה חוזר על עצמו כמה פעמים בלילה.
אם אנחנו כבר ישנים היא רוצה להכנס למיטה שלנו. גם במקרה הזה לפעמים היא תרדם ולפעמים לא.
בחלק מהמקרים אם לא הצליחה להרדם בזמן היא כבר לא מצליחה להרדם ואז היא נכנסת למצב של היפר אקטיביות- משתוללת שרה צועקת, ככה במשך כשעה וחצי לפחות עד שהיא מתעייפת ונרדמת.
אנחנו מוותרים לה גם בעניין של להשאר איתה בחדר עד שנרדמת וגם בעניין הכניסה למיטה שלנו רק בגלל שאנחנו לא יודעין להבחין מתי היא במצוקה אמיתית (סיוטים וחרדות) ומתי היא עושה מניפולציות. הרבה פעמים גם מרגישים שזה מתחיל ממצוקה אמיתית אבל כשהיא נכנסת לשלב של ההיפראקטיביות ההתנהגות שלה הופכת גם למניפולציה.
בנוסף יש לה תופעה חדשה ומטרידה -כשהיא לא מצליחה להרדם לפעמים במשך כשעה לפחות (עד שעוברת לה השינה לגמרי) היא פשוט יושבת במיטה וממוללת באצבעות את החולצה שלה.זה סוג של התנהגות שנראית לנו אובססיבית וגם אולי מצביעה על מצוקה נפשית. האם זה נורמאלי?
ואיך מתמודדים עם הפרעות השינה? עם הצורך שלה שנהייה איתה בחדר לאחר שמתעוררת? והאם נכון לתת לה להכנס למיטה שלנו אם מדובר בסיוטים?תודה
 
טובי פלד  
16:30 05.02.16
שלום מיכל
תנו לה לישון כמה שיותר אתכם ולידכם תוך מגע אם זה אפשרי.
לדעתי אלה חרדות .
ממליצה בחום על הגן בייבי שנמצא בבר כוכבא ,רמת גן. גן מוסיקלי. הצוות בגן הכי טוב שיש ונטלי מדהימה! יש בגן מגוון רחב של חוגים ובין היתר חוג ריתמוסיקה שמעבירה אותו גננת מוסיקלית שמביאה כלי נגינה מכל העולם ובסוף מספרת סיפור מוסיקלי. מאוד יפה. מתקיימים בגן מספר פעמיים בשנה מפגשיי מוסיקה עם פרופסורים במוסיקה, בניהם מלחיני הארץ, שמדברים על מלחינים בעולם, תקופות ובנוסף גם מרצים על מוסיקה ישראלית. מדהים. יש תינוקייה נפרדת מהגן עם חדר גימבורי,חצר מוצלת עם מיתקני חצר חדישים ודשא סינטטי ועוד. הגן והתינוקייה דוגלים בארוחות בריאות וביתיות שמבושלות בגן מידי יום. יש שני חצרות בגן,אחת לגדולים, והשנייה לקטנים, הן מטופחות, מוצלות,ומאובזרות במתקני חצר חדישים,דשא סינטטי ועוד. שבוע טוב
 
מירב
23:34 02.02.16
שלום רב,
ביתי בת שנתיים וחודש. ילדה מקסימה, חברותית וחכמה מאוד. כעת היא לא בגן עקב מעבר דירה שהיה לפני חודש לעיר אחרת. היא הייתה איתי עד שנה ושמונה חודשים. אחר כך בגן למשך ארבעה חודשים. בקרוב תהיה שוב בגן, לאחר שנתארגן עוד קצת בעיר החדשה. ביתי מאוד אוהבת חברה וזה בא לידי ביטוי במשחקיות...ג'ימבורי וכו'. יש לנו שכנים מקסימים ממש בקומה ובתם בת שנה ו-7. מפותחת לגילה יחסית. הן אוהבת אחת את השניה מאוד. משחקות יחדיו המון. אבל... הבת שלהם המון פעמים דוחפת באגרסיביות באופן פתאומי את ביתי ולעיתים חזק עד כדי שהיא עפה על ארון וכד'. אני לא מוכנה לזה. כל פעם שזה קרה אז אמרתי לה לא...אסור..לא מרביצים...טובה וכו' ואז היא עושה טובה ומחבקת. ביתי לא חשופה להתנהגויות מסוגים שונים כמו זה למשל. מהי הדרך הנכונה? האם נכון לומר לביתי שתדחוף בחזרה? כמובן שאמה גם נוזפת בבתה אבל זה חוזר חלילה. אני לא יכולה כבר לראות את ביתי מפחדת ובורחת ממנה. כואב לי הלב. היא מאוד טובה ולא מבינה למה חברתה עושה זאת. מה הנכון? ראוי לציין שאינני רוצה להפסיק ביניהן את המפגשים אך אם המצב ימשיך אז אמנע מביתי להיות בקרבתה. אגב, למה היא דוחפת בפתאומיות? זה דפוס אצלה. ממה זה נובע? תודה רבה מראש.
 
טובי פלד  
00:33 05.02.16
שלום מירב
הסיבה לדחיפות היא רמה יותר גבוהה של תוקפנות אצל הילדה הדוחפת וגם רמה גבוהה יותר של אימפולסיביות.
לדעתי כדאי לך ללמד את התך להגן על עצמה ולהחזיר באותה מדה ואותה מטבע אפילו קצת יותר חזק. זה טוב להמשך החיים .אפשר גם להשגיח יותר על הילדה האלימה ולהעניש אותה בחומרה רבה וזה יפסק. לא כדאי להפסיק את החברות . תני לבתך להחליט.
הצלחה
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  139  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
הורים   הורות   הורים לתינוקות   תינוק   הגיל הרך   קשיי דיבור   גמילה מחיתולים   יעוץ התפתחותי
RSS RSS פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות