בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים תמיכה נפשית, פסיכולוגיה»פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות

פורום הורים לתינוקות, עוסק בנושאים: גידול תינוקות, הגיל הרך, גמילה מחיתולים, הורים וילדים, תינוקות, יעוץ להורים, יעוץ התפתחותי.
מנהלי פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות:
ד''ר אורה רבר
לפרטים נוספים
טובי פלד
לפרטים נוספים
 
שירן
08:14 14.06.16
שלום, אני כותבת בשני נושאים.
האחד- בני בן שנתיים, המרד אצלו החל כמובן יותר מוקדם (סביבות שנה ושלוש) והשתכלל עם הזמן. בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת בדיוק כיצד להתמודד עם מבחן הגבולות שהוא עושה לי ולבעלי. ברגע שהוא עושה משהו שאיננו תקין כמו למשל להרביץ, לנשוך, לזרוק דברים בכוונה על הריצפה, להישכב בצרחות על הריצפה כשמשהו לא מוצא חן בעיניו ושאר ירקות.. אני בדרך כלל אומרת כמה פעמים שאני לא מרשה לעשות כך וכך.. ואם הוא ימשיך הוא ישב בפינה, או שאני אומרת שאם ימשיך אמא תכעס.. לא ממש מעניין אותו.. וגם כשאני מנסה להושיב בפינה הוא לא נשאר שם ואני ממש מרגישה במלחמת כוחות (תרתי משמע) איתו.. לא נעים לא לי ולא לו. אני מנסה לדבר איתו בגובה העיניים ולהסביר לו כי אני מבינה אותו אבל אנחנו לא מתנהגים בצורה כזו.. לא מרגישה שמחלחל לו. רציתי לדעת כיצד אתם מציעים להתמודד עם מתיחת הגבולות הזו.
דבר נוסף- אני עתידה ללדת באוגוסט הקרוב ובמקביל אני מעוניינת להעביר אותו לגן אחר (חשוב לציין שזה לא בגלל שאני לא מרוצה מהגן הנוכחי, רק מבחינת נוחות ושעות). אני חוששת לעשות את המהלך הזה באופן כללי ובמיוחד כי זה סמוך נורא ללידה ולא רוצה להעמיס עליו שינויים. מה אתם חושבים על כך?

סליחה על האורך ותודה רבה מראש.
שירן.
 
טובי פלד  
21:11 14.06.16
היה שירן יש דברים שצריך להתעלם מהם וזו דרך הטיפול ויש דברים שצריך להיות יותר תקיף. לגבי הגן לפי דעתי עדיף להשאיר אותו באותו גן . אבל אם אין אפשרות זה לא נורא אם ישנה גן.
בהצלחה
היי כולם,

קיניתי לילדה שלי תיק לגן של דורה לפני חודשיים והוא כבר נקרע :\
חברה המליצה לי לקנות תיק של גיטה בגס, מישהי מכירה?
שלום רב
התינוקת שלי בת 3 חודשים ובחודש וחצי האחרונים היא פשוט מסרבת להיות עם בן זוגי, אבא שלה.
זה מתבטא בכך שכל פעם שהוא מרים אותה או מנסה להרגיע, לשחק ואפילו להאכיל (ניזונה מתמל) היא פורצת בבכי היסטרי שאורך שעה ומעלה, לא נרגעת, משתנקת ומשתעלת וממש טרוף.
רק כשאני ניגשת ולוקחת אותה היא משתתקת ולאט לאט נרגעת. היא ממש סולדת ממנו ולמען האמת גם מרבים אחרים אך זה פחות מעניין אותי... בעיקר קשה לי המצב שלה ושל בעלי ביחד.
יש לציין שכשאני לא נמצאת והם יחד היא לא בוכה ומתייחסת אליו היטב, לדבריו.
כמו כן, אני ממש זקוקה לעזרתו בלילות כי היא מתעוררת בין 3 ל 4 פעמים בלילה לאכול והוא רוצה לעזור לי, להאגיל אותה ולאפשר לי לישון אך היא צורחת ומסרבת. כבר ניסינו שהוא ילבש את הבגדים שלי כדי שתריח אותי אך גם זה לא עובד.
זקוקה לעצה. תודה מראש.
שלום גלית
זו תגובה של חרדת נטישה של הילדה. היא תעבור , תעשי מה שאת יכולה בלעדיו ואם אין ברירה היא תתרגל .בלילה זה יותר קשה. כי הילדה יותר חרדה.
בהצלחה
אבל האם זה יתכן שכבר בגיל 3 חודשים כך היא מגיבה?
האם אינך ממליץ להתעקש?
להותיר אותה איתו יותר? להמשיך ולנסות אף על פי שהיא בוכה ?
שלום רב,
בסופ"ש האחרון התחלתי בתהליך גמילה מחיתולים לבני בן ה-3.
עוד לפני שהורדתי לו את החיתול סיפרתי לו סיפורים על גמילה, לקחתי אותו איתי לשירותים כדי שיראה איך אני עושה, שרנו שירים וראינו סרטים על גמילה.
במהלך הסופ"ש הורדתי לו את החיתול ושמתי לו תחתונים מתוך כוונה שהוא יעשה פיפי ויבין שהוא צריך לגשת לשירותים. היו לו כמובן הרבה פספוסים אבל התכוננתי לזה מראש ובשלב מסוים הילד הצליח לעשות קצת פיפי באסלה. שיבחתי אותו על כך ושמחתי מאוד. לאחר מכן הוא ביקש שוב ושוב ללכת לשירותים ונראה שהוא התלהב מהרעיון.
ביום למחרת כשהלך לגן שמתי לו חיתול והודעתי לגן שאנחנו התחלנו רשמית בגמילה מחיתולים. הגננת טענה שזו הייתה טעות להחזיר לו את החיתול ושאתחיל לו את הגמילה שוב בסופ"ש הבא. במהלך אותו יום אחרי שחזר מהגן הוא לא רצה לגשת לשירותים והיו שוב הרבה פספוסים. ביום שלמחרת שלחתי אותו עם תחתונים לגן מתוך אמונה שאני עושה את הדבר הנכון ושמה יותר גז על התהליך. כשבאתי לאסוף אותו מהגן הגננת נזפה בי ואמרה שכל עוד הילד לא מצליח לעשות באסלה אין טעם להביא אותו עם תחתונים לגן ושהיא ביקשה שנתחיל את התהליך בסופ"ש הבא. מלבד זאת היא אמרה שבגן הם לקחו אותו כמה פעמים לשירותים והוא לא רצה ללכת וגם התאפק. כשהגענו הביתה ישבתי איתו בשירותים וחיכיתי שיצא לו הפיפי. הוא בכה והיה לו קשה להוציא אבל בסוף הוא שחרר. אחה"צ שוב שמתי לו תחתונים והפעם באמת היה לו קשה מאוד. הוא בכה בכי היסטרי ולא הצליח לשחרר אפילו טיפה אחת. אחרי זמן מה הבנתי שאין טעם להילחם ושמתי לו חיתול. גם בחיתול היה לו קשה להוציא פיפי למרות שהוא היה רגיל אליו ורק כאשר עזבתי אותו לבדו במיטה שלו הוא שחרר ונרגע. אני יודעת שהילד שלי מאוד חכם ומבין שעליו לעשות את צרכיו בשירותים וגם יודע לבקש ללכת לשירותים אבל כשהוא מתיישב על הישבנון הוא מאוד מפחד לשחרר ומתאפק. שאלתי אותו בשלב מסוים ממה הוא מפחד ואמר שהוא מפחד מהשירותים.
אני חוששת שגרמתי לו לטראומה ולחרדה מהשירותים ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה שנכשלתי בתור אמא שלו ושלא הצלחתי ללמד אותו את אחד השלבים החשובים בחיים..לא יודעת אם להמשיך לשים לו תחתונים אחרי שחוזר מהגן או לא ולא יודעת איך לעזור לו להתגבר על הפחד מהשירותים, אשמח לעזרתכם..
שלום אילנית
אני מציע לך להניח קצת לעניין לא לדבר על זה ולתת לו להגיע רגיעה לבד.הוא יגמל .פשוט להרגיע ולא להתייחס. כיבוא לך תעשה הכל בסדר.
בהצלחה
שלום,

אני אמא לבת 2.9 חכמה מאוד ואפילו מעבר לגילה. בגיל 2.2 התחלנו גמילה מפיםי הלך מעולה וכך עד היום אבל עם הקקי היה קשה יותר. ולכן לגננות כנראה היה נוח יותר ובסמן הקקי שמו לה טיטול שלא תתאפק.וכך הילדה הורגלה...

לפני כשבועיים נכנסה מנהלת חדשה לגן שהמליצה להפסיק עם הטיטול אפילו שצעשה על עצמה עד שתבין שעושים בסיר או באסלה. ואכן עברו יומיים שלושה קשים והצלחנו! היו מסק ימים שעשתה באסלה ולצערי בסופש שעבר חטפה 40 מעלות חום ווירוס והייתה רגרסיב שפתאום הילדה שוב מפחדת, מתאפקת ולא רוצה לשבת בסיר או באסלה. אני ממש אובדת עצות מנסה להיות סבלנית אוטוטו גן עירייה - מה לעשות?

לתת לה לעשות בתחתונים? אציין כי לא בורח לה היא מודעת לכך שיש קקי והולכת ובעמדת בצד ומסתתרת. עד מתי זה יכול להמשך ככה?
 
טובי פלד  
20:29 04.06.16
שלום רב
התחלה טובה . כשתבריא מהחום תמשיכו עם הגמילה
 
רונוש
20:32 04.06.16
היי ברור שהמשכנו אבל יש נסיגה...כאילו הפחד חזר ויושבת מעט מאוד באסלה...
שלום רב,
ברצוני לשאול מה עדיף אצל תינוק עם לידתו עד גיל שלושה חודשים לישון בעריסה או בעגלה עם אמבטיה ? קראתי בהרבה פורמים והדעות חלוקות לכאן ולכאן אשמח לקבל כיון.

תודה.
שלום,
בן שנה, אם לא מקבל את מה שמבקש הוא מתחיל לבכות בעוצמתיות ולצרוח בקול רם. זה ממש מבהיל. לפעמים הוא נהיה כחול וקשה להרגיע אותו ואני מרגישה באותו רגע שעוד מעט מאבדת אותו.
רוב הפעמים באמת קשה לתת לו את מה שמבקש. למשל, הוא התחיל לפתוח את המגירות בבית ומצא בושם. לקחתי כי חוששת שישבור והרסיסים יפגעו בו. לפעמים צורח בעוצמתיות כי לא רוצה לצאת מהאמבטיה אחרי רבע שעה! מתישהו צריך לצאת מהאמבטיה!
אני מנסה לשים גבולות אבל פעמים רבות נשברת ומוותרת לו. אגב, אני טיפוס רגיז ומתפרצת בקלות למרות שלא זכור לי שהרשתי לעצמי להתפרץ אי פעם אל מול הילד.

איך ניתן להתמודד עם המצב?!

תודה לעונים
שלום רב
התפרצויות הרבה פעמים הם תוצאה של חרדות ותוקפנות .בניהם צריך ואפשר לטפל. לשניהם יש מרכיב גנטי. תשתדלי להתנהג לפי תוכנית ולא לוותר על הדברים החשובים אל תתרגשי מהבכי והכעס .
אני מציע יעוץ מקצועי יותר .
בהצלחה
שלום,

אני אמא לבן שנה. ילדתי את בני לאחר סבל מתמשך של שנים בהן איבדתי מספר רב של הריונות מסיבה לא ידועה רפואית.
לאחרונה אני מרגישה את עצמי חשדנית כלפי כל מי שבא במגע עם בני (חוץ מאביו והאחים והאחיות שלי). בילדותי הייתי חשופה לפגיעה מינית ולאלימות פיזית ונפשית מתמשכת (מצד אבא שלי).
אני מרגישה שהעניין חונק אותי וכל הזמן דואגת לגורל בני וחוששת לשחרר אותו למשפחתון ולהמשיך בחיים כמו כולם. מה עליי לעשות?! מה יכול לעזור לי ?!

תודה
שלום רב
כדאי מאד שתלכי לטיפול אצל איש מקצוע וחוץ מזה תנסי להתגבר על הפחדים ולתת לילד ללכת למסגרות אחרות .
בהצלחה
שלום,
בן שני שלנו בן 3 שבועות וקצת.
נרדם רק בידיים או לאחר הנקה או במנשא.
במעבר לעריסה/ עגלה מתעורר כמעט מייד תמיד.
לכן בפועל, כל הלילה ישן על הידיים של אשתי.
מה ניתן לעשות?
תנסו לישון אתו במטה לתקופה . בטבע התינוקות היו רוב הזמן בתנועה. תנועה מרדימה אותם.
לא ציינתי, אבל יש לנו מיטחברת- עריסה שמחוברת למיטה שלנו.
אשתי מניחה אותו לידה בעריסה, אחרי שנרדם ועדיין- מייד מתעורר.
אם הוא נשאר אצלה על הידיים- הוא לרוב ממשיך לישון.
כפי שהסברתי, כרגע, השינה שלו היא רק על הידיים או במנשא.
תנסו לא לנתק את המגע של עור בעור ולהמשיך לנגוע בו גם שהוא בעריסה ואפילו כצד לנדנד.
זה יקח קצת זמן אבל זה יעבוד.
בהצלחה
שלום
בתי בת 3 וחצי. ילדה די חכמה.כשהיא רגועה היא מתנהגת ממש יפה, משחקת ועדינה. אך יש פעמים (די הרבה, מכל דבר קטן)גם כשהיא משחקת עם ילדים - ממשהו הכי קטן היא מתחילה לכעוס להתעצבן, לשכב על הרצפה, לבכות ולצרוח (גם בגן, למשל אם מישהו לוקח לה משהו), היא לא נרגעת מזה מהר וכל מה שאומרים לה לא עוזר, וכמה שמנסים להרגיע אותה היא ממשיכה. נשכבת ומסרבת לקום, בוכה צורחת ואפילו כשכבר מחזירים לה את הצעצוע שלקחו עדיין בוכה ואומרת שהיא לא רוצה את זה וזורקת את זה בעצבים. גם כשלא מתייחסים היא ממשיכה יותר. בנוסף אם מתקרבים אליה (בדרכ שהיא עצבנית ומתנהגת ככה)היא מתחילה גם להגיד לי דברים כמו "לכי מפה מיד" ו"לא רוצה אותך פה" ו"אני רוצה ללכת לאיבוד" ודברים מוזרים כאלה. אנחנו ממש מתוסכלים מזה ולא יודעים כיצד לנהוג. לפעמים היא גם ממציאה ואומרת שאנו מרביצים לה, למרות שאף אחד לא נגע בה. זה ממש מלחיץ.כי אנשים מהצד יחשבו שזה מה שקורה וזה ממש לא קורה.(אציין שהיא אומרת את הדברים האלה רק כשהיא בהיסטריה ועצבים).
עוד דוגמא (שקוראת הרבה) - היינו בחנות ובתי צחקה, שמחה ורקדה ואז איזו אישה עברה לידה וחייכה אליה וקצת צחקה אז בתי התחילה לבכות ולהגיד שצוחקים עליה ושוב...אותה התנהגות כמו שכתבתי בהתחלה.קשה מאוד להרגיע אותה שהיא בהיסטריה כזו.כל פעם שהיא במצב רוח טוב ואפילו אני או בעלי או סבתא שלה או לא משנה מי בא וצוחק ומחייך אליה - היא ישר אומרת שצוחקים עליה ומתחילה לבכות לצרוח ולהיות על הרצפה עם ראש למטה.אני כבר ממש מפחדת לצחוק לידה. זה ממש מביך גם ליד אנשים. אנו לא יודעים איך לנהוג במקרים כאלה - האם ללכת בדרך טובה כשהיא עצבנית ?(לאו דווקא מהדברים שרשמתי, אלה גם אם אומרים לה לא על משהו שרצתה - אותו סיפור)האם לנהוג בדרך קשה ולהגיד לה שלא תקבל דברים ועונשים וכאלה? או לנסות בדרך טובה ולהביא לה ולעשות כל מה שהיא רוצה? אני ממש נואשת.
בנוסף - גם שאמרתי לה אם תתנהגי ככה לא תקבלי את זה ואת זה (לדוגמא) ואמרתי לה את זה כשהיא היתה עצבנית , היא עונה שהיא לא רוצה את זה בכלל, מה שממש מקשה כי היא עם המון גאווה.
מה עלינו לעשות?
אודה לעצתך
תודה
 
טובי פלד  
09:34 18.05.16
שלום שיר
הילדה שלך מגלה רגישות גדולה , תוקפנות רבה וחסר אמון . זהו נושא יותר מורכב ודורש התיעצות מקצועית . אני מציע שתגיעי לפסיכולוג /ית .
בהצלחה
שלום , הבת שלי בת שנתיים וחצי והיא התחילה לפחד ממכוניות שנוסעות אפילו שהיא על המדרכה והיא לא קרובה אליהם . גם כשאני איתה בחנייה ויש שם מכוניות והם לא נוסעות היא מתחילה לצרוח ולאחוז בי שאני ירים אותה ואז כשאני אומרת לך שתיתן לי יד היא מתחילה לצרוח יותר חזק ולהביא לעצמה מכות בראש . הפחד הזה חדש מהשבועיים האחרונים . לא הייתה לה שום טראומה ממכוניות מה אפשר לעשות?
שלום רב
תרימי אותה על הידיים תחזיקי אותה חזק וכל הזמן תרגיעי אותה שהכל בסדר וזה יעבור. את גם יכולה להתקרב למכונית לאט לאט .
שלום
תינוק שנולד פג בשבוע מוקדם אך עלה יפה במשקל כיום 2600. אוכל תמל סימילאק וכל ארוחה לוקחת בסביבות השעה וחצי ואז עוד זמן עד שהוא נרדם.
אני עושה הפסקות באכילה על מנת לשחרר גרפס אבל במהלך האוכל הוא כבר
עושה קקי בחיתול מה שנראה לי מוזר. הוא מתאמץ מאוד ואז צריך לנוח ולעיתים כמעט נרדם.
האם כדאי להחליף לו את האוכל? ייתכן שכבד לו מדי על הקיבה? האם רוב התינוקות עושים צרכים תוך כדי האוכל?

תודהוחג שמח
הי סיוון
לי נראה שאלה קשיי עיכול אבל עלייך להתייעץ עם מומחה להאכלה והתפתחות .
 
סיון
12:07 05.04.16
שלום רב,
יש לי תינוקת בת 7.5 חודשים,
ב3 חודשים האחרונים ישנה רק על הידיים וגם עם קושי
(לפני כן הייתי מניחה אותה על המיטה שלה והיא היתה נרדמת לבד
אך ראיתי שהתחיל להיות לה קשה כנראה בעקבות בקיעת שיניים הייתי עוזרת לה
וכך זה התחיל...
בד"כ היא נרדמת על הבטן וכעת שהיא יודעת להתהפך היא מסתובבת על הגב ולא ישנה.
נושא השינה מקשה עלי מאוד, איך אפשר לחזור לשינה לבד במיטתה.
 
סיון
08:20 27.04.16
הי האם אפשר לקבל תשובה בבקשה...
שלום רב,
יש לי ילד מקסים בן 3.5 מאוד פעיל ומאוד חברותי.
אני עם אופי אחר - יותר מסוגרת ופחות מתחברת. אני מוצאת שקשה לי מאוד לצאת איתו לגן המשחקים. מאז שהיה קטן "נתתי" את התפקיד הזה לסבים ולסבתות שלו.
בגלל שיש עכשיו חופשות והסבים והסבתות עסוקים אני זו שאחראית על הפעילות איתו ומאוד קשה לי ללכת לגן המשחקים, כאילו משהו מונע ממני לעשות את זה.
כשאני עצמי הייתי קטנה אמא שלי מעולם לא יצאה איתי לגן המשחקים, רק אבא.
רציתי לשאול מה ניתן לעשות כדי להתגבר על המחסום הזה?
תודה לעונים.
שלום אילנית
כנראה מה שמונע ממך זה פחד. סוג של חרדה חברתית. אפשר להתגבר על זה . כדאי להקיע בכך זה יעזור גם לך וגם לילד להשתלב בעתיד בחברה. מחכם לך הרבה אירועים חברתיים במערכת החינוך והחברה.
תעשי מאמץ ותקבלי תמורה לכל החיים. בהצלחה
שלום רב
לאחרונה קניתי ברמים של נביעות אליי הביתה
יש לי בעיה עם הילד בן שנתיים שהוא לא אוהב מים ואוהב כל דבר אחר
אני מאוד רוצה שהוא ישתה יותר מים
איך אני גורמת לו לשתות יותר
המיני בר גורם למים להיות יותר זמניים
מישהו יכול לעזור לי בזה?
שלום רחל
אל תלחיצי את עצמך יותר מדי . תשתי על ידו והוא ילמד ממך .
שלום !
הבן שלי בן 11 ובכיתה ה. הוא ממש ילד טוב, נבון ומאוד חברותי. יש לו ציונים טובים בבית הספר יש לו הרבה חברים. בחודש האחרון הוא מאוד השתנה בהתנהגות שלו וברצון שלו ללמוד לבבית הספר זאת אומרת לא רוצה ללמוד למבחנים אני צכירה כל הזמן להזכיר לו ולשבת איתו אותו דבר לשיעורי בית.
מסתבר שזמן אחרון הוא התחיל להסתובב עם 2 בנים מהכיתה שלו שהם מאוד מופרעים ובעתיים. אחד מהם הביא בפורים משקה של הלכוהול . הבן שלי התחיל להתרחק מהחברים שלו שמכיר בהגן ושהם ממש ילדים טובים . אחת מהאימאות ספרה לי שהבן שלי רב עם חבר טוב שלו וקילל אותו . הוא לא קילל אף פעם.
אני ובעלי שוחחנו איתו שהוא צריך להתרחק מהילדים הבעייתיים . מה עוד אשפר לעשות ? תודה רבה.
אמא מאוד מודאגת.
שלום דפנה
יתכן והילד שלך נכנס לגיל ההתבגרות ולכן נמשך להתנהגות תוקפנית יותר.תמשיכו לדבר אתו אבל כדאי להבין שבשבילו זו התנהגות טבעית וזה מה שהוא באמת רוצה לעשות. מכיוון שהתנהגות תוקפנית מעלה את הסטטוס שלו בחברה. אם זה לא יפתר כדאי להגיע פגישת ייעוץ יותר מקצועית
היי

אני אמא לתינוקת מדהימה בת 8 חודשים
ואנחנו נשמח להגדיל את מעגל החברים שלנו בחברים הורים לילדים

אנחנו מחפשים זוגות כייפים , שאפשר יהיה לצאת בשבתות לטייל עם הקטנים
להיפגש לקפה

אני אשמח אם את מרגישה כנ"ל לפנות אליי


ila7575@walla.co.il
 
רוני
09:59 03.03.11
אשמח להכיר אולם אינני יודעת מהיכן אתם בארץ?
 
מילה
15:36 06.03.11
אשמח להכיר אנחנו זוג הורים לילד בן שנה ו -10 ותינוק בן 5 חודשים מהצפון
בני כמעט בן שנתיים ואני מאד מעוניינת בחברות עם ילדים היות ואין לנו חברים עם ילדים. אנחנו מאזור השרון.
האמייל שלי ODEDRR@NETVISION.NE.T.IL
milaella@walla.co.il זו הכתובת מי שמעוניינת ליצור קשר
 
פזית
15:40 07.04.16
שלום
אני מעוניינת להכיר אמהות עם תנוקות בחורות מיהוד קרית אונו
שלום רב!
בתי המקסימה בת שנה וחצי. מאז ומתמיד נהנתה לשחק עם שיער. כשינקה התעקשה לשחק בשערותיי, וכשגדלה למדה למולל את שערות ראשה. מזה כמה חודשים ההרגל התפתח לתלישה של שערות הראש. בהמשך ממוללת אותן בידיה, ואף מניחה על המוצץ- ולפה.
זה קורה בעיקר כאשר היא נרדמת במיטתה, או כשעייפה. יש לציין כי היא מתפתחת נהדר, כפי גילה, מאוד מבינה. כמו כן אוסיף שהיא אינה עושה את זה כאשר עירנית ומשחקת. רק כשהמוצץ בפיה לקראת השינה, או כשעייפה.
איני יודעת כיצד להתייחס. מכיוון שזה לפני ההירדמות, היא בעצם לא ממש עושה את זה באופן מודע. האם אני צריכה להפסיק את המנהג? האם יחלוף לבד? אני משתדלת למנוע הכנסת שערות לפה, אך איך להפסיק את התלישה? ניסיתי כובע, היא מורידה. ניסיתי מרככים בכדי שלא תצליח לתלוש, אך היא בהחלט ממשיכה. מה עושים?
 
מיכל דביר קורן  
23:27 30.11.08
שלום לשלי,
תלישת שיער (או בשפה מקצועית - טריכוטילומניה) הינה תופעה פסיכולוגית המוכרת אצל ילדים ומבוגרים כאחד. אצל תינוקות, בדומה לתיאור שלך את בתך, הנוהג לרוב מתחיל להתפתח בניסיונותיהם להרגעה עצמית, כמו למשל סביב ההרדמות. העיסוק בשיער נעים ומרגיע, הם לומדים כך להרגיע את עצמם ולהפחית את המתח והחרדה, ובהמשך העיסוק הופך לתלישה של שיער, אקט שבו הכאב הופך למרגיע ומנחם. חלקם גם אוכלים את השיער שהם תולשים במקרים קשים יותר תלישת השיער גורמת להתקרחות באיזורים ספציפיים (האם כך אצל בתך?).
מכיון שמדובר באקט של הרגעה ו-ויסות עצמי חשוב לדעת כיצד בתך נרגעת באופן כללי: איך היא מתנחמת? כיצד נפסקו הרגלים אחרים שלה? האם היא יודעת כבר שאת מוטרדת מהעיניין ומנסה ל"בדוק" את תגובתך? היות ומדובר בהפרעת חרדה, אצל מבוגרים (וגם אצל ילדים גדולים יותר) מקובל לטפל בתופעה בטיפולים התנהגותיים, לפעמים גם בליווי טיפול תרופתי. לעיתים הפתרון הוא פסיכותרפיה נרחבת יותר כיוון שתלישת השיער הינה סימפטום של קושי גדול יותר. אצל פעוטות או תינוקות שיטות אלה אינן רלוונטיות עדיין, אך פעמים רבות הנוהג אינו פוסק מעצמו ובהחלט ניתן לקבל ייעוץ והדרכה הממוקדים בהחלפת שיטות ההרגעה הללו באחרות באופן הדרגתי שמותאם לתינוק ולהוריו.
כדאי לנסות להחליף את שיטת ההרגעות שלה באחרת: ליטופים, שימוש בבובות ובבגדים נעימים וכדומה ובאם הדבר לא עוזר לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל
 
שלי
17:51 02.12.08
היא נהנית ממגע השיער בכף ידה וממוללת שוב ושוב. כך היה מאז ומעולם. בעבר הייתה מוצאת שערות שלי תוך כדי ההנקה, או ממוללת את שערות ראשה בלי לתלוש. לאחרונה (כמה חודשים) למדה לתלוש.
אין קרחות.
היא תולשת רק בשעות הערב לקראת השינה.
אינה סובלת מחרדה כלשהיא או שינוי במהלך החיים, לדעתי.
כרגע אני נמנעת ממתן מוצץ מחוץ למיטה (מה שעודד בעבר את ה"התמסטלות" והתלישה) ומשגיחה עליה ומונעת ממנה בעדינות לתלוש כשהיא נרדמת. יש לידה בובות ואני מניחה עליהן את ידיה ע"מ שתלטף אותן. אני עושה זאת כבר יומיים.
כמה זמן עליי להמשיך בכך? תוך כמה זמן תפסיק? היא כל כך אוהבת את זה. אני חוששת שלא תפסיק.
 
מיואשת
08:30 28.07.14
שלום,
אני יודעת שעברו כמה שנים והייתי רוצה לדעת איך הסתיים עניין תלישת השיער אצלך.
בתור אמא מיואשת.
 
מיכל
21:47 04.04.16
אולי מישהי מכן תקרא את זה במקרה ותוכל לענות לי האם הבעיה נפתרה? איך?
תודה,
אמא שעדיין לא מיואשת..
שלום,
בתי בת שנה ועשרה חודשים. לפני כחודש בהמלצת הגננת התחלנו תהליך של גמילה מחיתולים. בגן זה עבד יחסית בקלות ובבית אחרי שבוע קשה הצלחנו גם כן. בהתחלה היא לא הסכימה לשבת על הסיר אך אחרי שצברה הצלחות, בשבוע השלישי כבר התחילה לבקש מיוזמתה לשבת.
בסוף השבוע השלישי השארנו אותה לבד עם סבא וסבתא לסוף שבוע, היא לא ישבה בכלל על הסיר ועשתה פיפי חופשי עם ובלי חיתול.
שבוע לאחר מכן היא המשיכה עם רגרסיה מוחלטת בבית אך בגן הכל כרגיל, כמעט לא מפספסת ומבקשת לשבת על הסיר. בשבוע האחרון בבית היא התחילה פשוט להתאפק וכמעט ולא לפספס. היא כן עשתה פיפי אך רק פעם או פעמיים ביום וכשאנו הושבנו אותה על הסיר.
ביומיים האחרונים, לפי עצת הגננת ניסינו להעביר טיפה אחריות אליה, לא להזכיר לה או להושיב אותה אלא רק לומר למה שכשיש לה שתבוא ותגיד לנו. היא מתאפקת בגדול אך מפספסת פעם אחת. כך שאם אוספים אותה מהגן בארבע היא עושה פיפי פעם אחת עד המקלחת, אבל במכנסיים. כשמזכירים לה במהלך הזמן הזה שהיא יכולה לשבת על הסיר, היא אומרת בתוקף שאין לה פיפי.
בגן, כפי שאמרתי, מצוין. מבקשת והולכת לבד.
דרך אגב- בקשר לקקי, בגן לפעמים מפספסת אבל לרוב עושה בסיר. בבית, בעיקר מחכה לזמן שבו היא עם החיתול, בשינה.

מה אפשר לעשות? להכריח אותה לשבת גם כשאומרת שאין? לתת לה יותר חופש אבל שתפספס יותר?
היי
ילדי בן שנתיים במעון יום הגננת מתריעה בפניי מתחילת השנה שהתנהגותו של הילד חריגה הוא מתעצבן ונכנס להתקפי זעם ובכי אשר ילד מתקרב אליו או נוגע בו או אפילו מסתכל עליו היא טוענת שפתאום הוא מתחיל להשתטח על הרצפה וליפול על הילדים ולבכות כאילו זועק לעזרה יש לציין שהילד מפותח בסדר גמור מהבחינות האחרות וגם מבחינת דיבור היא מצידה קשה לה להרגיע אותו זה יכול לקרות גם 10 פעמים ביום היא אומרת שעל כלום הוא פתאום נכנס להתקף אם מישהו חוטף לו משהו הוא שרק מסתכל על משחק שהוא מחזיק יש ימים מעטים שהוא בסדר והיא כבר מתחילה לחשוב שיש שיפור ואז שוב זה חוזר
הילד אוהב ללכת לגן ובבוקר הוא נכנס בכיף ומצפה לראות את הגננת
אני נתקלת בזה מחוץ לגן שהוא רואה אנשים זרים הוא לא רוצה שיגעו בו והוא שומר מרחק
מה ההתפרצויות האלה מה אני אמורה לעשות בנדון ?
שלום קארין

תבדקי אם יש נטייה להתפרצויות אצלכם במשפחה .אם אין אז זו התחלה שלו וזו בעצם תגובת חרדה ותוקפנות לאיום. המטפלת יכולה להיות יותר אסרטיבית ולראות אם זה יעזור . אם לא כדאי ייעוץ מקצועי
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  140  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
הורים   הורות   הורים לתינוקות   תינוק   הגיל הרך   קשיי דיבור   גמילה מחיתולים   יעוץ התפתחותי
RSS RSS פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות