בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים תמיכה נפשית, פסיכולוגיה»פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות

פורום הורים לתינוקות, עוסק בנושאים: גידול תינוקות, הגיל הרך, גמילה מחיתולים, הורים וילדים, תינוקות, יעוץ להורים, יעוץ התפתחותי.
מנהלי פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות:
טובי פלד
לפרטים נוספים
ד''ר אורה רבר
לפרטים נוספים
שלום, ביתי בשבוע הבא ביום רביעי תהיה בת חודשיים. היא עדיין לא חייכה, נדמה שלעיתים (רחוקות יש לצייין) היו מן שברירי חיוך לשנייה שתיים אבל לא יותר מזה, יש מיקוד מבט וקשר עין. אני יודעת שהחיוך הרצוני צריך להגיע עד גיל חודשיים ואני דיי מוטרדת. היינו אצל רופאת הילדים שאנרה שאינה מודאגת כיוון שיש קשר עין ולתת לתינוקת עוד שבוע שבועיים עד שפונים להתפתחות הילד. אשמח לשמוע את דעתכם. תודה רבה.
שלום שירן
חכי עוד חודש ואז תפני להתפתחות הילד.בהצלחה
שלום !
אני אמא ל 3 בנים בני 11.5,6.5 ו2.5
הקטן בן 2.5 הוא ילד מאוד נבון ומתפתח מאוד יפה .מדבר יפה מאוד ,גמול מחיתולים .
מאז שהוא נולד הוא תינוק שדורש מאוד שומת לב
בבית אני לא יכולה לעשות כלום כשהוא נצמא אפילו ללכת לשירותים הוא תמיד רוצה כשאהיה לידו
גם לבד הוא לא משחק .מה שקצת מדאיג אותי זה שהוא מפחד מראשים ולהשאר לבד באיזה חדר .כשהוא בשירותים הוא רוצה לישב איתו ואחכה כשיסיים. הוא מפחד להיות להשאר לבד בחדר שלו גם ביום וגם הלילה.
אני לא יודעת מה לעשות
תודה
דפנה שלום
לילד שלך יש פחדים בעיקר להישאר לבד.
תני לו זמן , אל תלחצו. הפחדים האלה יעברו.
בהצלחה
שלום. אנחנו הורים לשלושה ילדים, שוקלים לטוס לחול לשבוע עם 2 הגדולים (בני 4 ו- 6) ולהשאיר את התינוק בן החודשיים וחצי עם סבא וסבתא. הסבתא מטפלת בו כמעט מדי יום כך שהיא מוכרת לו .
האם הנסיעה יכולה להוות בעיה ? או שעדיף לנסוע עכשיו כל עוד הוא צעיר ואין עדיין חרדת נטישה?
שלום רב
עדיף לנסוע עכשיו, הטראומה פחות מורגשת. בהצלחה
אני אבא של עלמה ועידן תאומים בני חמש רוצה להמליץ על ספר חשוב שקוראים לו
״פיית החיוכים״ מאת אורנה קריספין בהוצאת אופיר ביכורים . הרבה זמן לא נתקלתי בספר כזה איכותי , זה ספר שמתאים לדעתי מגיל 3 ועד 80. אני הולך לקנות אותו לעובדים שלי בנוסף למתנת ראש השנה חח . בעיני זה ספר חובה בכל בית ״פיית החיוכים״
היי
בני בן שנה (בן ראשון). לפני כשבועיים התחיל להרביץ לעצמו בראש. אני ובעלי אומרים לו "איה", "לא!", "די!" וכדומה, ממש מראים לו שאנחנו כועסים ושזו התנהגות לא שלא מקובלת עלינו והוא ממשיך ואפילו מעצים את עוצמת המכות, כלומר "עושה דווקא"... אני רוצה לציין שבאופן כללי ההתפתחות שלו מדהימה ב"ה והוא עדיין לא רשום לגן. ביום יום נמצא רק איתי ועם בעלי.
האם התנהגות זו נורמלית לגיל שנה? כיצד מומלץ להגיב להתנהגות כזו על מנת להעביר את המסר ושהיא תיפסק???
תודה מראש!
 
מורן
01:17 25.07.16
מורן
הילד זקוק לגירויים חזקים . תנו לו לשחק בעוצה עם דברים אחרים שיתפוס ויכה בחפצים אחרים . ולמכות בראש אל תשימו לב ותתעלמו אם זה לא מזיק לו ופוצע אותו .
הי מורן
דברי אתו בתקיפות, ואל תוותרי לו. תני לו להכות משהו אחר כמו כרית. תעשי לו גם עיסויים בראש שיחווה הרגשה נעימה.
זה צורך שלו להוכיח לעצמו את יכולתו להיות חזק פיזית.
שלום, בתי בת 2.8 ואינה גמולה, היא עדיין שותה מטרנה מהבקבוק, מדווחת שעשתה קקי, אך יכולה גם להמשיך לשחק עם קקי פרק זמן עד שאני פשוט לוקחת אותה להחליף.
לפעמים מיוזמתה יושבת על הסיר, אך אפילו פעם אחת לא עשתה פיפי, פעם אחת הייתה ללא חיתול ועשתה קקי על הרצפה ונבהלה.
איך לעזור לה ולהיכן אותה לגמילה?
תודה
שלום אלה
אל תעשי הרבה ,תמשיכי בעשיה שלך ללא לחץ עם הרבה רגיעה וכף .הילדה שלך עדיין לא מוכנה לכך. זה יגיע בקרוב ובזמן המתאים לה.
 
אלה
12:54 26.07.16
שלום , ילדה שלי בת 2.8 עשתה כמה פעמים קקי ופפי בסיר והתחלנו גמילה, היום יום השלישי ובגן אומרים שהיא מתאפקת ועשתה אתמול רק פעם אחת פיפי לאורך כל היום מ8-עד 15 , אתמול בערב כאבה לה הבטן והרגשתי שהיא צריכה קקי , אך היא סרבה לשבת על הסיר והלכה לישון בלי שעשתה, בחיתול הייתה עושה לפעמים פעמים- שלוש ביום. בבית עשתה פיפי כמה פעמים לפעמים מרצון ולפעמים כי כבר לא יכלה להחזיק , היו גם פספוסים אך מעטים,
הרבה פעמים אני מציעה לה והיא מסרבת- היא אומרת לי "רק כשאני אגיד לך"
מה לעשות, עזרה בבקשה
 
טובי פלד  
15:48 09.08.16
שלום אלה
ההליכה לסיר והישיבה עליו גורמות לה איזה חרדה. עזבי אותה תני לה עוד שמן אל תדברי אתה על זה בכלל..זה יבוא לבד.
היי..אני קצת חוששת מכמה שינויים.
יש לי ילד בן שנה שאמור להכנס לגן באוקטובר שאעבור דירה..
בשביל להגיע לגן תהיה לי נסיעה של 20 דק ..גן ליד העבודה כי לא מצאתי גן ליד הבית..הילד לא ככ נחמד בנסיעות
...די מקטר..בתקווה שאהפוך את הכסא זה יעזור.
בנוסף לשינוי של הגן יש גם את השינוי של מעבר הדירה..אני מתלבטת מאד אם להכניס אותו לגן באותו שבוע שאני עוברת דירה או להכניס לגן חודש לפני המעבר ( פחות נוח לי בספטמבר משיקולים אישיים אחרים..למישהי יש ניסיון בכל זה?
תודה
 
מירי סגל
15:24 08.08.16
לא ציינת את גיל הילד.
ילדים קטנים (בערך גיל חצי שנה) לוקחים את השינויים יותר בקלות. ילדים בני שנה ומעלה קצת יותר קשה להם (תלוי גם באופי).
במקומך הייתי מחכה שבוע ואז מכניסה לגן, אלא אם כן אין לך סידור לילד למשך השבוע הראשון במקום החדש.
אני לא יודעת מאיפה את בארץ אבל יכולה להמליץ על "הגן בכפר".
הבן שלי סיים שם לפני שנה - יש שם קבוצות לתינוקות ולילדים יותר גדולים.
הצוות סבבה לגמרי, האוכל עשיר ובכלל האווירה מצויינת.
שלום,
גם אני שואלת על גמילה - קראתי את השאלות והתשובות שלך אבל זה לא לגמרי קולע למקרה שלנו. יש לי ילד בן שנתיים ו-10 חודשים, שכבר כמה חודשים הוא גמול מחיתולים לגבי פיפי (חוץ מהלילה) . לגבי קקי יש קושי - לפני כמה חודשים הושבנו אותו על ישבנון ומיד ירד, מאז לא רצה לשמוע על זה יותר וחיבב יותר את הסיר. היו פעמים בודדות שהו התיישב על הסיר אבל במקרה הטוב יצא פיפי. בנוסף הוא מפחד מלכלוכים ובמיוחד אם של קקי, מציק לו אם הוא נרטב אפילו קצת. 2. הוא מתאפק - זה הגיע אפילו ל3 ימים בלי קקי - כי פוחד לעשות אפילו בחיתול. היו פעמים שראיתי שהוא מתחיל לעשות בחיתול ואז עוצר את עצמו מתוך פחד. גם לגבי פיפי הוא מתאפק בגן ואז יוצא שבבית הוא עושה המון פעמים פיפי.
מה שאנחנו עושים בינתיים אנחנו מקריאים לו מדי כמה שבועות סיפור על גמילה מחיתול בעניין קקי, ולא מדברים על זה. אומרים תודה שהוא מסכים לעשות בחיתול.... בשבועות האחרונים הוא כבר לא עושה בגן וזה ברור שהוא מתאפק שם, בד"כ הוא עושה בערב לפני השינה, שוב בצורה איטית וזהירה אך לא מבטא חרדה או פחד - עושה קצת, מחליפים לו, עושה אח"כ עוד קצת ושוב מחליפים- זה יכול לקחת בערך שעה עד שמסיים ונרדם (בסביבות 21.15!!). בד"כ הוא עושה גם בערב לפני השינה וגם בבוקר כשקם.

כבר בערך חצי שנה שהוא פוחד ומתאפק . איך אפשר לעזור לו?
ומתי כדאי להתחיל לשים תחתונים ללילה במקרה שלו?

תודה מראש!
אני חייבת עצה: מה אפשר לתת לילד עם חום 39.5 כבר יום שלישי. ניסיתי כמה תרופות שמותר וניסיתי אמבטיה שלא עזרו או לא עזרו להרבה והחום חוזר. קשה לי לראות אותו בוכה ככה. הוא גם יורק את התרופות אז אני צריכה משהו בטעמים. צריכה הכוונה איזה תרופה יכולה לעזור? אשמח שתסבירו גם איך עושים אמבטיה נכון כשיש חום, אולי אני לא עושה נכון?
שלום.
בתי בת 3 חודשים ורוצה למצוץ אצבע. מעדיפה שתמצוץ מוצץ.
איך מתעמתים עם זה?
תודה,
עינת
שלום עינת
תנסי לשבת איתה ולהיות תקיפה בעניין האצבע .אפשר לשים גם חומר מתוק על המוצץ ואחר כך להפסיק.
אפשר לתת לה את המוצץ מיד כשהיא מתעוררת. או כשהיא הולכת לישות ולהרדים אותה עם המוצץ בפה.
אפשר גם להרעיף עליה הרבה אהבה ופינוקים כשהיא לוקחת את המוצץ. כלומר לתת לה חיזוקים חיוביים.
אבל אם זה חשוב לך ,להשקיע בזה זמן ותכנון.
בהצלחה
שלום
תינוק בן שמונה חודשים משחק יפה לוקח שני משחקים בידיים ומקיש איתם, התהפך מהבטן לגב ממש מוקדם זוחל , אך לאחרונה שמתי לב שאינו מגיב כשקוראים לו
האם יש סיבה לדאגה ?
מבחינת שמיעה נבדק הכל בסדר
אודה לתשובה מהירה
תודה
אציין שהוא התהפך מהבטן לגב מוקדם זוחל עכשיו מנסה להתיישב
צריך יותר אינפורמציה
בוקר טוב!
אני אמא עייפה (תיכף תבינו למה) ל-3 ילדים: ילדה בת 6, ילדה בת 3 וילדון בן שנה ו-8 חודשים.
2 הבנות ישנות בחדר משלהן והבן הקטן עדיין יונק, נרדם לפעמים בעגלה או תוך כדי ההנקה. אם הוא נרדם בזמן ההנקה ואני עדיין ערה , אני מעבירה אותו לעגלה עד שהוא מתעורר.
הקטנצ'יק מתעורר הרבה פעמים במשך הלילה כדי לינוק, ומפאת העייפות שלי יוצא שרוב הלילה הוא ישן איתנו במיטה.
אני מאוד רוצה לשנות את זה אבל מאוד לא בטוחה כיצד לעשות זאת ומה עליי לעשות.
האם קודם עליי לגמול אותו מהנקה לגמרי? האם לגמול אותו מהנקה במשך הלילה? ואם כן - כיצד? איך עומדים בבכי הזה? האם להעביר אותו לישון במיטת התינוק שלו שעומדת בחדר ללא שימוש? או להמשיך להרדים בעגלה? האם עדיף להעביר אותו כבר לחדר של הבנות (הוא אוהב מאוד להיות במחיצתן)?
אציין שבמשך היום (עד 16:00) הוא נמצא במעון ואוכל אוכל רגיל, כשמגיעים הביתה מבקש לינוק וכן עוד פעמיים - שלוש במהלך הערב. (גם בבית אוכל אוכל רגיל בנוסף להנקה)
אשמח מאוד לכל עצה שתוכל לעזור לי,
תודה רבה
אביטל
שלום אביטל
אני מציע להעביר אותו לחדר של הבנות .החברה של אחיותיו תיתן לו הרגשת ביטחון.לא נגרם שום נזק משינה עם ההורים ,להיפך.
 
אביטל
08:22 18.07.16
תודה רבה על התשובה,

מה עליי לעשות בעניין ההנקה? האם עלי לגמול אותו מהנקה בלילה לפני שאני מעבירה לחדר של הבנות? או לעשות זאת תוך כדי השינוי?

שוב תודה רבה
היי,

אני על סף ייאוש. בן חודשיים, לא מוכן לשום מוצץ!
מהבת הגדולה שלי אני יודעת כמה זה כלי משמעותי להרגעה עצמית, ולמרות התלות, אני ממש לא מעוניינת לוותר עליו. ניסינו את כל הסוגים, מה שעבד לתקופה מסוימת היה מוצצים של טומי טיפי שהייתי מטפטפת עליהם קצת חלב אם.. זה תפס לשבוע בערך ואז שוב חזר לירוק אותם.

יש מה לעשות? יש חשיבות רגשית או התפתחותית ללקיחת או אי לקיחת מוצץ?

ובאותה הזדמנות - מה הגיל הכי מאוחר שאפשר לגמול ממוצץ מבלי לפגוע בהתפתחות המנשך?

אודה להתייחסותכם.

תודה,
אמא עייפה :)
שלום ליאה
תמשיכי לנסות כל מיני דברים . לדעתי המוצץ לא קריטי להתפתחות להרגעה עצמית יש עוד דרכים
 
ליאה
10:18 10.07.16
היי...
אני אמא לשתי בנות אחת בת 4.5 השניה בת 4.5 חודשים.
הקטנה סובלת מגזים בצורה ממש קיצונית. היא אוכלת כרגע נוטרילון (אחריי שניסיתי כל פורמולה נגד גזים אפשרית-לא עזר). אני קוראת באתרים השונים רשום שאחריי שלושה גג ארבעה חודשים זה עובר- אצלי לא. ורשום שמדובר בכמה שעות ביום- אצלי זה כל היום/לילה כאשר בלילה הכאב ממש מתגבר.אני ממש אבודה סבלנות יש עד אין קץ אבל קשה לראות את הסבל של הילדה ממש מתסכל.אשמח לעזרתכן/כם. האם כדאי כבר בשלב הזה לפנות לגסטרולוג? האם זה נורמלי? והכי חשוב מתי זה עובר??!!!😨
בהחלט לפנות לרופא
שלום רב!
בתי המקסימה בת שנה וחצי. מאז ומתמיד נהנתה לשחק עם שיער. כשינקה התעקשה לשחק בשערותיי, וכשגדלה למדה למולל את שערות ראשה. מזה כמה חודשים ההרגל התפתח לתלישה של שערות הראש. בהמשך ממוללת אותן בידיה, ואף מניחה על המוצץ- ולפה.
זה קורה בעיקר כאשר היא נרדמת במיטתה, או כשעייפה. יש לציין כי היא מתפתחת נהדר, כפי גילה, מאוד מבינה. כמו כן אוסיף שהיא אינה עושה את זה כאשר עירנית ומשחקת. רק כשהמוצץ בפיה לקראת השינה, או כשעייפה.
איני יודעת כיצד להתייחס. מכיוון שזה לפני ההירדמות, היא בעצם לא ממש עושה את זה באופן מודע. האם אני צריכה להפסיק את המנהג? האם יחלוף לבד? אני משתדלת למנוע הכנסת שערות לפה, אך איך להפסיק את התלישה? ניסיתי כובע, היא מורידה. ניסיתי מרככים בכדי שלא תצליח לתלוש, אך היא בהחלט ממשיכה. מה עושים?
 
מיכל דביר קורן  
23:27 30.11.08
שלום לשלי,
תלישת שיער (או בשפה מקצועית - טריכוטילומניה) הינה תופעה פסיכולוגית המוכרת אצל ילדים ומבוגרים כאחד. אצל תינוקות, בדומה לתיאור שלך את בתך, הנוהג לרוב מתחיל להתפתח בניסיונותיהם להרגעה עצמית, כמו למשל סביב ההרדמות. העיסוק בשיער נעים ומרגיע, הם לומדים כך להרגיע את עצמם ולהפחית את המתח והחרדה, ובהמשך העיסוק הופך לתלישה של שיער, אקט שבו הכאב הופך למרגיע ומנחם. חלקם גם אוכלים את השיער שהם תולשים במקרים קשים יותר תלישת השיער גורמת להתקרחות באיזורים ספציפיים (האם כך אצל בתך?).
מכיון שמדובר באקט של הרגעה ו-ויסות עצמי חשוב לדעת כיצד בתך נרגעת באופן כללי: איך היא מתנחמת? כיצד נפסקו הרגלים אחרים שלה? האם היא יודעת כבר שאת מוטרדת מהעיניין ומנסה ל"בדוק" את תגובתך? היות ומדובר בהפרעת חרדה, אצל מבוגרים (וגם אצל ילדים גדולים יותר) מקובל לטפל בתופעה בטיפולים התנהגותיים, לפעמים גם בליווי טיפול תרופתי. לעיתים הפתרון הוא פסיכותרפיה נרחבת יותר כיוון שתלישת השיער הינה סימפטום של קושי גדול יותר. אצל פעוטות או תינוקות שיטות אלה אינן רלוונטיות עדיין, אך פעמים רבות הנוהג אינו פוסק מעצמו ובהחלט ניתן לקבל ייעוץ והדרכה הממוקדים בהחלפת שיטות ההרגעה הללו באחרות באופן הדרגתי שמותאם לתינוק ולהוריו.
כדאי לנסות להחליף את שיטת ההרגעות שלה באחרת: ליטופים, שימוש בבובות ובבגדים נעימים וכדומה ובאם הדבר לא עוזר לפנות לייעוץ.
בהצלחה,
מיכל
 
שלי
17:51 02.12.08
היא נהנית ממגע השיער בכף ידה וממוללת שוב ושוב. כך היה מאז ומעולם. בעבר הייתה מוצאת שערות שלי תוך כדי ההנקה, או ממוללת את שערות ראשה בלי לתלוש. לאחרונה (כמה חודשים) למדה לתלוש.
אין קרחות.
היא תולשת רק בשעות הערב לקראת השינה.
אינה סובלת מחרדה כלשהיא או שינוי במהלך החיים, לדעתי.
כרגע אני נמנעת ממתן מוצץ מחוץ למיטה (מה שעודד בעבר את ה"התמסטלות" והתלישה) ומשגיחה עליה ומונעת ממנה בעדינות לתלוש כשהיא נרדמת. יש לידה בובות ואני מניחה עליהן את ידיה ע"מ שתלטף אותן. אני עושה זאת כבר יומיים.
כמה זמן עליי להמשיך בכך? תוך כמה זמן תפסיק? היא כל כך אוהבת את זה. אני חוששת שלא תפסיק.
 
מיואשת
08:30 28.07.14
שלום,
אני יודעת שעברו כמה שנים והייתי רוצה לדעת איך הסתיים עניין תלישת השיער אצלך.
בתור אמא מיואשת.
 
מיכל
21:47 04.04.16
אולי מישהי מכן תקרא את זה במקרה ותוכל לענות לי האם הבעיה נפתרה? איך?
תודה,
אמא שעדיין לא מיואשת..
 
רחלי
14:40 03.07.16
גם אני אשמח לדעת האם ואיך זה הסתיים...

לא מיואשת אבל קרובה לזה.
 
שירן
08:14 14.06.16
שלום, אני כותבת בשני נושאים.
האחד- בני בן שנתיים, המרד אצלו החל כמובן יותר מוקדם (סביבות שנה ושלוש) והשתכלל עם הזמן. בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא יודעת בדיוק כיצד להתמודד עם מבחן הגבולות שהוא עושה לי ולבעלי. ברגע שהוא עושה משהו שאיננו תקין כמו למשל להרביץ, לנשוך, לזרוק דברים בכוונה על הריצפה, להישכב בצרחות על הריצפה כשמשהו לא מוצא חן בעיניו ושאר ירקות.. אני בדרך כלל אומרת כמה פעמים שאני לא מרשה לעשות כך וכך.. ואם הוא ימשיך הוא ישב בפינה, או שאני אומרת שאם ימשיך אמא תכעס.. לא ממש מעניין אותו.. וגם כשאני מנסה להושיב בפינה הוא לא נשאר שם ואני ממש מרגישה במלחמת כוחות (תרתי משמע) איתו.. לא נעים לא לי ולא לו. אני מנסה לדבר איתו בגובה העיניים ולהסביר לו כי אני מבינה אותו אבל אנחנו לא מתנהגים בצורה כזו.. לא מרגישה שמחלחל לו. רציתי לדעת כיצד אתם מציעים להתמודד עם מתיחת הגבולות הזו.
דבר נוסף- אני עתידה ללדת באוגוסט הקרוב ובמקביל אני מעוניינת להעביר אותו לגן אחר (חשוב לציין שזה לא בגלל שאני לא מרוצה מהגן הנוכחי, רק מבחינת נוחות ושעות). אני חוששת לעשות את המהלך הזה באופן כללי ובמיוחד כי זה סמוך נורא ללידה ולא רוצה להעמיס עליו שינויים. מה אתם חושבים על כך?

סליחה על האורך ותודה רבה מראש.
שירן.
 
טובי פלד  
21:11 14.06.16
היה שירן יש דברים שצריך להתעלם מהם וזו דרך הטיפול ויש דברים שצריך להיות יותר תקיף. לגבי הגן לפי דעתי עדיף להשאיר אותו באותו גן . אבל אם אין אפשרות זה לא נורא אם ישנה גן.
בהצלחה
היי כולם,

קיניתי לילדה שלי תיק לגן של דורה לפני חודשיים והוא כבר נקרע :\
חברה המליצה לי לקנות תיק של גיטה בגס, מישהי מכירה?
שלום רב
התינוקת שלי בת 3 חודשים ובחודש וחצי האחרונים היא פשוט מסרבת להיות עם בן זוגי, אבא שלה.
זה מתבטא בכך שכל פעם שהוא מרים אותה או מנסה להרגיע, לשחק ואפילו להאכיל (ניזונה מתמל) היא פורצת בבכי היסטרי שאורך שעה ומעלה, לא נרגעת, משתנקת ומשתעלת וממש טרוף.
רק כשאני ניגשת ולוקחת אותה היא משתתקת ולאט לאט נרגעת. היא ממש סולדת ממנו ולמען האמת גם מרבים אחרים אך זה פחות מעניין אותי... בעיקר קשה לי המצב שלה ושל בעלי ביחד.
יש לציין שכשאני לא נמצאת והם יחד היא לא בוכה ומתייחסת אליו היטב, לדבריו.
כמו כן, אני ממש זקוקה לעזרתו בלילות כי היא מתעוררת בין 3 ל 4 פעמים בלילה לאכול והוא רוצה לעזור לי, להאגיל אותה ולאפשר לי לישון אך היא צורחת ומסרבת. כבר ניסינו שהוא ילבש את הבגדים שלי כדי שתריח אותי אך גם זה לא עובד.
זקוקה לעצה. תודה מראש.
שלום גלית
זו תגובה של חרדת נטישה של הילדה. היא תעבור , תעשי מה שאת יכולה בלעדיו ואם אין ברירה היא תתרגל .בלילה זה יותר קשה. כי הילדה יותר חרדה.
בהצלחה
אבל האם זה יתכן שכבר בגיל 3 חודשים כך היא מגיבה?
האם אינך ממליץ להתעקש?
להותיר אותה איתו יותר? להמשיך ולנסות אף על פי שהיא בוכה ?
שלום רב,
בסופ"ש האחרון התחלתי בתהליך גמילה מחיתולים לבני בן ה-3.
עוד לפני שהורדתי לו את החיתול סיפרתי לו סיפורים על גמילה, לקחתי אותו איתי לשירותים כדי שיראה איך אני עושה, שרנו שירים וראינו סרטים על גמילה.
במהלך הסופ"ש הורדתי לו את החיתול ושמתי לו תחתונים מתוך כוונה שהוא יעשה פיפי ויבין שהוא צריך לגשת לשירותים. היו לו כמובן הרבה פספוסים אבל התכוננתי לזה מראש ובשלב מסוים הילד הצליח לעשות קצת פיפי באסלה. שיבחתי אותו על כך ושמחתי מאוד. לאחר מכן הוא ביקש שוב ושוב ללכת לשירותים ונראה שהוא התלהב מהרעיון.
ביום למחרת כשהלך לגן שמתי לו חיתול והודעתי לגן שאנחנו התחלנו רשמית בגמילה מחיתולים. הגננת טענה שזו הייתה טעות להחזיר לו את החיתול ושאתחיל לו את הגמילה שוב בסופ"ש הבא. במהלך אותו יום אחרי שחזר מהגן הוא לא רצה לגשת לשירותים והיו שוב הרבה פספוסים. ביום שלמחרת שלחתי אותו עם תחתונים לגן מתוך אמונה שאני עושה את הדבר הנכון ושמה יותר גז על התהליך. כשבאתי לאסוף אותו מהגן הגננת נזפה בי ואמרה שכל עוד הילד לא מצליח לעשות באסלה אין טעם להביא אותו עם תחתונים לגן ושהיא ביקשה שנתחיל את התהליך בסופ"ש הבא. מלבד זאת היא אמרה שבגן הם לקחו אותו כמה פעמים לשירותים והוא לא רצה ללכת וגם התאפק. כשהגענו הביתה ישבתי איתו בשירותים וחיכיתי שיצא לו הפיפי. הוא בכה והיה לו קשה להוציא אבל בסוף הוא שחרר. אחה"צ שוב שמתי לו תחתונים והפעם באמת היה לו קשה מאוד. הוא בכה בכי היסטרי ולא הצליח לשחרר אפילו טיפה אחת. אחרי זמן מה הבנתי שאין טעם להילחם ושמתי לו חיתול. גם בחיתול היה לו קשה להוציא פיפי למרות שהוא היה רגיל אליו ורק כאשר עזבתי אותו לבדו במיטה שלו הוא שחרר ונרגע. אני יודעת שהילד שלי מאוד חכם ומבין שעליו לעשות את צרכיו בשירותים וגם יודע לבקש ללכת לשירותים אבל כשהוא מתיישב על הישבנון הוא מאוד מפחד לשחרר ומתאפק. שאלתי אותו בשלב מסוים ממה הוא מפחד ואמר שהוא מפחד מהשירותים.
אני חוששת שגרמתי לו לטראומה ולחרדה מהשירותים ואני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה שנכשלתי בתור אמא שלו ושלא הצלחתי ללמד אותו את אחד השלבים החשובים בחיים..לא יודעת אם להמשיך לשים לו תחתונים אחרי שחוזר מהגן או לא ולא יודעת איך לעזור לו להתגבר על הפחד מהשירותים, אשמח לעזרתכם..
שלום אילנית
אני מציע לך להניח קצת לעניין לא לדבר על זה ולתת לו להגיע רגיעה לבד.הוא יגמל .פשוט להרגיע ולא להתייחס. כיבוא לך תעשה הכל בסדר.
בהצלחה
שלום,

אני אמא לבת 2.9 חכמה מאוד ואפילו מעבר לגילה. בגיל 2.2 התחלנו גמילה מפיםי הלך מעולה וכך עד היום אבל עם הקקי היה קשה יותר. ולכן לגננות כנראה היה נוח יותר ובסמן הקקי שמו לה טיטול שלא תתאפק.וכך הילדה הורגלה...

לפני כשבועיים נכנסה מנהלת חדשה לגן שהמליצה להפסיק עם הטיטול אפילו שצעשה על עצמה עד שתבין שעושים בסיר או באסלה. ואכן עברו יומיים שלושה קשים והצלחנו! היו מסק ימים שעשתה באסלה ולצערי בסופש שעבר חטפה 40 מעלות חום ווירוס והייתה רגרסיב שפתאום הילדה שוב מפחדת, מתאפקת ולא רוצה לשבת בסיר או באסלה. אני ממש אובדת עצות מנסה להיות סבלנית אוטוטו גן עירייה - מה לעשות?

לתת לה לעשות בתחתונים? אציין כי לא בורח לה היא מודעת לכך שיש קקי והולכת ובעמדת בצד ומסתתרת. עד מתי זה יכול להמשך ככה?
 
טובי פלד  
20:29 04.06.16
שלום רב
התחלה טובה . כשתבריא מהחום תמשיכו עם הגמילה
 
רונוש
20:32 04.06.16
היי ברור שהמשכנו אבל יש נסיגה...כאילו הפחד חזר ויושבת מעט מאוד באסלה...
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  140  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
הורים   הורות   הורים לתינוקות   תינוק   הגיל הרך   קשיי דיבור   גמילה מחיתולים   יעוץ התפתחותי
RSS RSS פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות