פורום פסיכותרפיה גופנית עמוד 9

הי לכולם.

האם יש משהו מעין "טיפול בריקוד" לילדות הסובלות מתקופות דכדוך תכופות? הבת שלי כזו, ישנם ימים שהיא יכולה לא להוציא הגה מהפה ולהיראות ממש עצובה, אבל בשיעורי ריקוד היא פורחת ומחוייכת.

אשמח לתשובה מהירה, אני ממש מתחילה לדאוג...

תודה רבה!

לנוני,

ישנם מגוון של טיפולים בתנועה (לא בהכרח ריקוד קלאסי) וכן מטפלים המתמחים בעבודה עם ילדים.
דכדוך חוזר חשוב שיהיה מטופל בכל גיל אחרת יכולה להיות לו השפעה על התנהלות החיים ולהוביל לעיתים להתנהגות נמנעת, חשיבה פסימית, חרדות וכו'. ילדים מצליחים פעמים רבות להתגבר על מכשולים בדרכים יצירתיות, נפלא שהבת שלך מוצאת שמחה בתנועה, עבודה עם הגוף יכולה הלהוות עוגן משמעותי עבורה. יחד עם זאת כדאי לדעתי ללכת לטיפול המשלב שיחה (אצל מטפל מתמחה בילדים) לפחות לפגישה או שניים כדי לברר את הגורמים לעצבות. לאחר מכן תוכלי לקבל החלטה, יתכן וברור כזה יספיק ותוכלי להמשיך לשלוח אותה לשיעורי ריקוד רגילים או שתעדיפי טיפול בתנועה.

בהצלחה ושנה טובה.
עינבל פרג

שלום.

אני בן 28.
באמצע משחק טניס שגרתי, לא הצלחתי לזרוק את הכדור, פשוט היד לא קבלה את הפקודה לזרוק, כמובן שהפסקתי את המשחק בתירוץ כלשהו למרבה המבוכה.

בילדותי סבלתי מסיפור דומה, במשחק 5 אבנים, אך לא הייתי היחידי בחברה שסבל מזה.

אשמח לשמוע מה שם התופעה, ואיך פותרים אותה,

תודה רבה.

שלום דני

חסרים לי פרטים כדי שאוככל לענות למקרה הספציפי שלך. לפעמים לחץ מוגבר או מתח יכול לגרום למעין שיתוק זמני. אך זה יכול לקרות גם עקב בעיה אורגנית או אפילו מחסרים תזונתיים. האם עשית בדיקות?

אתה מציין כי קרה לך מקרה דומה בילדות. לא ברור לי מה בדיוק קרה אז ולמה אתה מתכוון שלא היית היחיד שסבל מזה. האם נבדקת וקבלת אבחנה באותו הזמן?
כמו כן לא ברור לי האם מדובר בשני מקרים בודדים בחייך או שהיו מקרים נוספים ואולי מתמשכים.
טיפול בתופעה תלוי קודם כל בגורם לה וכן במידת ההפרעה לתפקוד היומיומי.

בברכה,
עינבל פרג

ברור שאין כאן תופעה גופנית, כי הכל זורם כולל זריקת כדורים כשאני לא במשחק, כל ההפרעה היא בעת המשחק- תחרות.

התופעה לא פסקה ואילצה אותי לסיים את התחרות.

בילדותי זה נמשך זמן רב של חודשים רבים, לא טיפלתי כי זה לא היה נדיר לגמרי והיו ילדים נוספים שסבלו מזה, הילדים כינו זאת 'עצבים'.

תודה.

דני,

אני מבינה מדבריך שהבעיה קשורה לעניין התחרות. תופעה של שיתוק שכזה יכולה לנבוע כסימפטום של הפרעת חרדה. דבר הדומה ל"חרדת ביצוע" או לפחד במה.
מכיוון שמדובר בעיקר סביב תחרות ומשחק, הייתי מציעה לך לבחון את האמונות שלך לגבי נושא זה. לפעמים כשיש לנו קונפליקט לגבי תחום משמעותי בחיינו, אם לגבי המקום שהוא לוקח בחיינו או ההשפעות שלו על שאר תחומי החיים ועל רצונות אחרים שלנו, יכולה להופיע תגובה גופנית כדי לעורר את תשומת לבנו. במקרה שלך מתעוררת תגובה חזקה עד כדי כך שהיא מכריחה אותך להמנע.
אני מאמינה שאם תבחן את תחושותיך לעניין (גם הלא מודעות), תוכל להגיע לתובנות שיעזרו לך .
אני מציעה לך לפנות לטיפול בפסיכותרפיה גופנית (שמשלב גם שיחות וגם עבודה עם הגוף). לדעתי שילוב טכניקת ההתמקדות (FOCUSING) או שיטת ה SE יכולות מאוד לעזור לך .

שיהיה בהצלחה
עינבל פרג

שלום רב,
אני בן 32, בריא,מעשן כ-10 סיגריות ביום בממוצע(וזאת לאחר שהפחתתי בכמויות במהלך השנה האחרונה) ודי מאושר בסכ"ה בחיי האישיים (עבודה, זוגיות, משפחה וכו'). לפני כשנה, באחד הלילות הרגשתי קושי בנשימה, שהתבטא בחוסר יכולת לקחת שאיפה עד סופה ולהכניס את מלוא האוויר לריאות.לא מדובר בקוצר נשימה היסטרי המלווה בנשימות קצרות והרגשת חנק, אלא בקושי מסוים. תופעות כמו הזעה,תחושה שיד שמאל רדומה (לעומת יד ימין שתפקדה כרגיל),תחושה שיש מעין משקולת פנימית באזור הלב או הריאות(לעומת צד ימין שבו התחושה הייתה רגילה לגמרי),רעידות קלות ברגליים ומעין זרמים בגוף התלוו לכך.כמו כן,הרגשתי צורך לשנות תנוחה כל הזמן(מעין תחושה של חוסר מנוחה וחוסר יכולת למצוא תנוחה "מתאימה" שתקל על ההרגשה המוזרה)וצורך להתפנות לשירותים.באותו לילה לקחתי כדור נגד כאבים ושתית תה ולאחר 30 דק' ניתן לומר שחזרתי לעצמי.נלחצתי בעקבות המקרה והחלטתי לגשת לרופא משפחה שהמליץ לי לערוך סדרת בדיקות.הבדיקות(דם,לחץ דם,בדיקות מאמץ,צילום חזה,אקג ועוד)נמצאו תקינות לגמרי,למעט רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם.לאחר שחזרתי עם התוצאות לרופא המשפחה,נאמר לי כי ככל הנראה מדובר בהתקפי חרדה.הוא ביקש שאקח כדורי הרגעה והמליץ על קלמנרבין או על רסקיו רמדי ואכן כך עשיתי.אלא שהתקפי החרדה לא הפסיקו ומאז חזרו במספר הזדמנויות(כ-6-7 מקרים של התקפים חמורים [לפחות מבחינתי,כי אין לי אפשרות להשוות,אלא להתקפים אחרים שלי] כמו הראשון ועם אותם תסמינים,פחות או יותר,ועוד מספר התקפים ברמות נמוכות בהרבה).ביום שישי,לפני כשבוע ויומיים,בעת שטיילתי ברחובות ת"א היה לי התקף די חמור(שוב,לפחות מבחינתי). מעבר לתסמינים שהתרחשו בהתקף הראשון,הרגשתי צורך עז להקיא(לאחר שאכלתי ארוחת בוקר),בתקווה שזה יעזור ויקל עליי, אך ללא הועיל.ביקשתי מאישתי,לאחר 30 דק' של התקף שתזמין ניידת אמבולנס שתפנה אותי למיון וכך קרה.במיון לקחו מדדים(לחץ דם,אקג,חום וכו' אך לא בדיקות דם,מאמץ או צילומים)כמו כן,נתנו לי תרופה בשם מודאל וזמן קצר לאחר שנטלתי אותה נרגעתי.הרופאה במיון נתנה לי מרשם ל-10 כדורים של מודאל והמליצה לי ללכת לבדיקה אצל פסיכיאטר.מאז,יש לומר, היה לי התקף נוסף אתמול(יום שבת) ועד כה נטלתי 3 כדורים סה"כ באופן עצמאי כשהתחלתי להרגיש רע.כל התקף כזה אורך כ-20-30 דק'.היום,יום א',ניגשתי לרופא המשפחה כדי לקבל ממנו המלצות לטיפול בתופעה.הוא נתן לי מרשם לעוד 10 כדורי מודאל,למרות שאני לא שש להשתמש בתרופה הנ"ל ואמרתי לו שאני נוטל אותה רק כאשר אני מתחיל לחוש ברע.מעבר לכך,גם הוא המליץ ללכת לפסיכיאטר ואיך לומר בעדינות,אני כלל לא מתלהב מכך(אני חושש מכתם בקורות חיי בעת שאחתום על טופס ויתור סודיות רפואית),אז הצעתי לקבל ממנו הפנייה לפסיכולוג תחילה ואכן כך נעשה.שאלותיי הן:האם אכן מדובר בהתקפי חרדה?האם אי פעם יעברו?איך ניתן להתמודד עמם?מהו הטיפול המומלץ על-ידכם?ואשמח לדעת כל מה שאפשר על הנושא..
תודה רבה

שלום לך אלמוני,

ראשית אני מודה לך על השיתוף הכנה. לפי התיאורים נשמע שאכן מדובר בהתקפי חרדה וכמו שציינת חלקם אכן חווית אותם קשה. התקף קשה יכול להרגיש כמו התקף לב, לכן טוב עשית שהלכת להבדק באופן יסודי ועכשיו אתה יודע שיש "אישור רופא" שאתה בריא.
לשאלתך השנייה, התקפי חרדה מטופלים (הכוונה לטיפול פסיכולוגי, פסיכותרפי - גופני... ) יכולים לקבל תפנית: 1. תוכל לקבל כלים להתמודדות ולהכיל את החרדה במקום שהיא "תבלע" אותך.
2. עוצמת החרדה תקטן
3. החרדה תבוא לעיתים רוחוקות יותר
4. הבשורות הטובות - ייתכן שגם תעבור.
5. טיפול חרדה שיטופל ע"י תרופות יעבור, אך ברגע שתפסיק ליטול את התרפות סבירות גבוהה שהן תחזורנה.
דבר נוסף לגבי התמודדות - פירסמנו באתר זה, עינבל ואני, 10 טיפים להתמודדות עם חרדה, תוכל למצוא את זה בפסיכולוגיה והתמכרויות (אם אני לא טועה).
וההמלצה שלי, ללכת לטיפול, אני מאמינה בטיפול בפסיכותרפיה גופנית, או כל טיפול שמשלב את האלמנט הגופני, בשל החוויה הקשה של הגוף בזמן החרדה.


תרגיש טוב,
יעל צמרת

שלום רב,
היכן ניתן למצוא רשימה של מטפלים בפסיכותרפיה גופנית ?
רוצה להתחיל טיפול, באיזור המרכז - ת"א.
האם יש פסיכולוגים קליניים המטפלים בגישה זו ?
מעדיפה לעבור טיפול אצל מי שלמד בצורה מעמיקה ובעל ניסיון ולא אצל מישהו שעבר קורס מזורז...
ופתח קליניקה - מה עלי לברר עוד לפני הפגישה הראשונה ?
תודה

שלום דנה,

לצערי הרב תחום פסיכותרפיה גופנית בארצנו עדין בחיתוליו, מה שזה אומר שאין אירגון שמאגד בתוכו את המטפלים בתחום. את יכולה לברר דרך בתי ספר על מטפלים שיש להם במאגר, אם יש לך חבר/ה שמכירים, דרך האינטרנט אתרים של מטפלים או תצרי איתי קשר ואתן לך המלצות. אני מאמינה שיש גם פסיכולוגים שלמדו את התחום ומשלבים בעבודתם את הגוף, אך הרב לא.
חשוב לשאול את המטפל עוד בשיחת הטלפון: כמה ניסיון יש לו בתחום, היכן למד מה למד וכמה זמן... זה בסדר לתחקר מעט ותני לאינטואיציה שלך לדבר. כמובן שהפגישות הראשונות מאוד משמעותיות, שהן יתנו לך את התחושה האמיתית לגבי ידע וניסיון שיש למטפל. תוכלי להגיע למטפל עם המון ניסיון ולא יתאים לך החיבור איתו, הגישה שלו או אולי לא תרגישי שהוא מספיק טוב לך ותוכלי להגיע למטפל עם פחות ניסיון והתחושה תיהיה הפוכה לגמרי.


כל טוב
יעל צמרת

סתם צוחקת. את יכולה לחפש בגוגל ולמצא שמות של מטפלים, ויש כל מיני אתרים עם תגובות והמלצות של מטופלים על מי שטיפל בהם. זה לא נותן אינדיקציה מדויקת אמנם, אבל גם זה משהו, לא?

עצמי.
לא מזמן הייתה כתבה הטלוויזיה בנושא אך שכחתי את פרטיה.
האם מוכר וידוע טיפול כזה ? מחפשת חיפה עבור ילדה בת 11

שלום מירית,

טיפול בקול הוא מוכר וידוע, מההכרות שלי עם התחום הוא גם עוזר מאוד. טיפול עם קול עובד על יכולת הביטוי, יש בו את היכולת לשחרר / לבטא רגשות רבים. אם אני מבינה את מחפשת טיפול כזה לילדה בת 11? אז אולי זה יהיה קצת מוקדם בשבילה ואם היא אוהבת לעבוד עם קול - לשיר, אולי שווה לבדוק מקהלה עבורה. חשוב לשאול אותה אם זה נראה לה ללכת למטפל כזה.



בברכה
יעל צמרת

אני אתחיל שנמאסה עליי הפסיכותרפיה הרגילה על כל גישותיה הנפוצות CBT והדינאמית....

עכשיו כפונה הסובל מדיכאון וחרדה ועייפות נוראית וישנוניות יש לי מגוון של טיפולים לפנות אליהם בתחום גופנפש- ואני מבולבל...

מה ההבדל בין מטםל בפםסיכותרפיה גופנית למטפל בפסיכותרפיה הוליסטית כמו בפורום השכן?

יש מטפלים שטוענים שכן מתייחסים לגוף ויש כאלו שלא , האם יש הבדל-כלומר אני לא מצליח להבין איך אתה יכול להיות פסיכותרפיסט גופני בלי לגעת בגוף.... מצד שני אני שואל את עצמי איזה טיפול ייתן את המקסימום ?

כלומר , נראה כי השיעור שעליי ללמוד הוא לאהוב את עצמי כמו שאני ואת גופי כמו שהוא למרות שזה מאוד קשה...

אני מטופל תרופתית והתחושה שאין ממש פתרון אמיתי...

מה דעתכן?

שלום כפיר,

אכן ההבדל בין פסיכותרפיה גופנית להוליסטית יכול לבלבל, הרי נראה שלשניהם כלים דומים ושתיי הגישות מסתכלות על נפש האדם כמכלול של גוף נפש ורוח. פסיכותרפיסט גופני ישלב שיחה עם התמקדות בגוף במהלך הטיפול, שכולל מגע, תנועה, נשימות וכו'. מטפל הוליסטי יטפל באופן יותר אנרגטי - על ההילות ואנרגיות הזורמות בגוף, כמובן שישנם מטפלים הוליסטים שמשלבים שיחה עם תחומים נוספים המתמקדים בגוף כמו שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד.
כיוון שאתה סובל מדיכאון, חרדות, עייפות נוראית וישנויות ובנוסף הדימוי העצמי והגופני שלך נמוך, כפי שאני מבינה ממה שכתבת, אני מאוד ממליצה על טיפול המשלב שיחה ומתמקד בגוף הפיזי במקביל. מכיוון שהסבל שלך נמצא בגוף תוכל למצוא לך עוגן וחיבור אליו ממקום אחר. מטפל טוב יתן לך תמיכה וכמובן יחד איתך יוכל להראות לך את הדרך אל האור. אני ממליצה לך ליצור קשר עם מטפל ולאחר מספר פגישות תשים לב לחיבור שבינכם, לדרך שבה עובד ותוכל לראות אם מתאים לך.
לגבי הטיפול התרופתי אם אינך חש שהטיפול עוזר תפנה שוב לפסיכיאטר לייעוץ נוסף או לשינוי מינון.


מקווה שעכשיו יש יותר בהירות
יעל צמרת

ראשית אתחיל בסיפור , אתמול נתקלתי בכל מיני שמות של מטפלים ואיזה שם נתקע בראשי וכל עם ושהתעוררתי במהלך הלילה השם הזה נאמר לי בראש ואולי בחלום ... בבוקר יצרתי קשר עם המטפלת הזו שאם הכל יהיה בסדר ותהיה כימיה וחיבור היא תוכל ללוותי מעזיבתי עיר אחת ומעבר למקום מגורים אחר שכן היא עובדת גם בב"ש וגם בת"א.

 אז תודה רבה יעל עזרת לי ועשית סדר בבלאגן.

השאלה שרציתי לשאול , היא מעניינת אם הייתי צריך להגיד מה החסימה או הקיר שאני לא מצליח לעבור הוא אינטימיות ויחסי מין [אני יודע שזה נפוץ יותר אצל נשים] . אני בתול ובחירתי במטפלת אולי לא מקרי גם הוא [למרות שהתנסיתי בטיפולי מגע משני המינים], מאחר והנטייה המינית שלי היא הומוסקסואלית וכן לא מפתיע גם שאיזור האנוס רועש בטחורים ופיסורות... וכן עיכול בעייתי [במערכת עיכול עליונה רפלוקס וצואה סמי קשה ...].

מצד אחד הדיבור הוא בעוכריי שכן באמצעות הדיבור קל לי לחמוק מדברים.. מצד שני ברור שטיפול פסיכוגופני יוכל לתת מענה למצב וחשבתי היום שרק הפסיכיאטרית מבינה אותי בניגוד למטפלי נפש שלא מבינים מה אני מכניס את הגוף בעת חרדה או בעת אפיסת כוחות..... בעצם השאלה האם טיפול פסיכו-גופני יכול להקטיין את החרדת גוף שאני חש ?

האם בפסיכותרפיה הגופנית משלבים לעתים כלים מן הטנטרה?

אהלן כפיר,

קודם כל אני שמחה לשמוע שיש יותר סדר בבלאגן ושיש מטפלת, נוסף לכך, בשל נטייתך המינית והקושי באינטימיות אני חושבת שטוב עשית שבחרת במטפלת ולא במטפל (לעת עתה). אמנם לא ברור לי עם המטפלת היא פסיכותרפיסטית גופנית. אין לי ספק שאתה צריך טיפול פסיכו - גופני לחלוטין, הן לעיניין החרדות (שבימים אלו יפורסם באתר טיפים להתמודדות עם חרדה, מה שיכול יותר לעזור לך בהתמודדות) ולהבהיר לך מדוע טוב יהייה לך טיפול מסוג זה. לעיניין מערכת העיכול הכוללת - מערכת העיכול מקבילה לעיכול רגשות ועיכול הדברים הנכנסים אלינו מבחוץ, מהעולם, למעשה איך אני מעכל את החיים... כיוון שיש שם קושי אני מחזירה אותך לטיפול פסיכו - גופני. כמו שציינתי קודם טיפול מסוג זה משלב שיחות, כך שתוכל גם לתת פורקן ועיבוד מילולי.לגבי שאלתך האחרונה, יש מטפלים אם יותר ניסיון וידע בתחום הטנטרה ויש שלא, זה תחום העשרה אישי שאינו מחייב קשר לפסיכותרפיסט גופני, אך הייתי ממליצה לך להתמקד בחרדות ובקשיי האינטימיות כדי להתחזק ולהרגיש בטוח ואז לגשת לנישות כטנטרה.


כל טוב
יעל צמרת

סשה חזנוב אם יצא לך לשמוע עליה...

יופי כפיר, אני גם מכירה את סשה. אז אני מאמינה שיהיה לך טוב.

יעל צמרת

שלום
אני מעוניינת להתחיל ללמוד פסיכותרפיה (אני לא מגיעה מתחום הפסיכולוגיה כלל), ויש לשנקר ביה"ס למהנדסים תכנית לפסיכותרפיה הוליסטית. האם שמעתן על התכנית הזו?
אני ממש אשמח למידע.
וגם, עד כמה התחום הזה קרוב לרפואה הסינית?

שלום לך חסויה,

קראתי את שאלתך ואני מודה שעד עכשיו לא שמעתי על "שנקר הנדסאים" כמקום שמלמד פסיכותרפיה הוליסטית. ייתכן ששנקר הוא בי"ס רציני אך חשוב לבדוק כמה מחזורים של לימודי פסיכותרפיה סימו שם, זאת על מנת שאת כסטודנטית תוכלי לדעת שתסיימי את שלוש שנות לימודיך שם ושלא תיסגר המגמה באמצע ההכשרה שלך. אני באופן אישי תמיד ממליצה ללמוד את לימודי הפסיכותרפיה במקום שמתמחה בלימודי פסיכותרפיה או רפואה משלימה - ולא חסרים היום כאלה. חשוב לבחור מקום שיש לו שם ועתיד שתוכלי לסיים בו לימודים ואף יהיה לך ל"בית" אם תרצי להעשיר את לימודייך ולהתקדם ולהתמקצע בתחום. חשוב מאוד לעשות סקר שוק לפני לימודים מסוג זה.
לגבי הקירבה של תחום הפסיכותרפיה לרפואה סינית, אני מאמינה שאם ישנם נושאים שמושכים את תחום התענינותך, עליך לעשות את החיבור שמתאים לך בין השניים. אין לי ספק שזה רק יכול להעשיר אותך.

בהצלחה
יעל צמרת

שלום חסויה,

בנוסף לתשובתה של יעל צמרת, המילים "פסיכותרפיה" ו "הוליסטי" הן מילים כלליות. מכיוון שהנושא עדיין לא מוסדר בחקיקה רשמית בכנסת, כל מקום לימודים מכניס תכנים קצת שונים לתוכנית הלימודים שלו. אני מציעה לך ללכת לימים פתוחים של מספר בתי ספר בתחום, לבדוק מהם התכנים בכל תוכנית, ולהחליט באלו גישות וטכניקות טיפול את תהיי מעוניינת לעסוק לאחר שתסיימי.

בהצלחה,
עינבל פרג

היי בנות, קודם כל הרבה מזל טוב על הפורום והמון בהצלחה.
רצינו לשאול את דעתכן ולהתעניין האם יש טיפול אלטרנטיבי לחולי סכרת נעורים (בנוסף לאינסולין),
האם יש טיפולים מסויימים באיזון גוף נפש שהייתן ממליצות, או האם יש מידע מסויים בעניין שנוכל לקרוא עליו.
נשמח לתשובה בהקדם.
אוהבות טל וגיטל (משנה שעברה-אם שכחתן)

שלום בנות יקרות (ובהחלט בלתי נשכחות).

כיף לשמוע מכן.
בסכרת נעורים ישנה ירידה ברמת האינסולין או חוסר יכולת של הגוף להשתמש באינסולין שקיים. נוצר מצב של רמה גבוהה של סוכר בדם שאינו מצליח להכנס לתאים עצמם ולכן יש ירידה באנרגיה.
למיטב ידיעתי סכרת נעורים אינה ידועה כמחלה פסיכוסומטית קלאסית ולכן רוב ההתייחסויות אליה בהקשרים טבעיים וגוף נפש הם בעיקר תזונתיים ושל צמחי מרפא.
יחד עם זאת מחלה זו קשורה ללבלב שהינו חלק ממערכת העיכול הכוללת, ולמערכת העיכול היבטים רגשיים רבים. הלבלב מסמל ברמה הרגשית את מתיקות החיים, סיפוק, עניין והטעם לחיים.
סטרס ידוע כיכול להחמיר, פעילות גופנית ידועה כעוזרת ושומרת על איזון רמות הסוכר.
לפיכך הייתי ממליצה על כל עבודה בתנועה, במיוחד תנועות הקשורות לצאקרה שניה. בנוסף, אני מציעה לכן לבדוק מה יש לרפואה הסינית להגיד על סכרת.

טיפ - במצב של הרגשת כבדות וירידה באנרגיה ניתן לכוון את הנשימה לאזור החזה, על ידי 3 שאיפות מהירות ונשיפה ארוכה, לעשות זאת מספר פעמים (כמובן לא במקום הזרקת אינסולין כשצריך).

חיבוק,
עינבל פרג

שלום יעל וענבל,
ראשית, ברכות חמות על פתיחת הפורום החשוב, הרואה את הקשר בין גוף ונפש.
אני בחורה בריאה בד"כ, אחרי פציעה ברגליים, עם דלקות חוזרות בכל מיני מקומות בגוף בחודשים האחרונים, בעיקר בברכיים ובמפרק האגן ובצוואר. אני רוצה לציין שאני עוסקת בספורט ומחול, ופסק הזמן שנכפה עליי עקב הדלקות, ואח"כ עקב הפציעה, פוגע לי מאד במצב הרוח, ואני כבר לא כל כך עליזה כפי שהייתי. בפניות לרופא משפחה/אורטופד רשמו לי כמה וכמה פעמים את התרופה אתופן. בתחילה במינון של 400 עד מינון של 800. הכאבים פחתו כל עוד הכימיה שלטה בגופי, אולם כשבוע לאחר גמר נטילת הכדורים, חזרו הכאבים.כעת אחרי הפציעה ברגל וניתוח, ההליכה שלי לא כל כך יציבה ונכונה (אני עושה תרגילי פיזיוטרפיה), אז הכאב במפרק האגן הופך לעיתים לבלתי נסבל.
התחלתי לקחת אומגה 3 במינון מעט מוגבר, וזה קצת עוזר, אולם הבעיה לא נפתרה לחלוטין.
ראוי לציין שתנועה עוזרת לי מאד (מצחיק, אבל כרקדנית, אני עושה תנועות של ריקודי בטן בישיבה על כורסה מיוחדת, וזה עוזר להפחתת כאב), ישיבה-זה אסון מבחינת הגברת הכאב ! מנוחת הלילה עוזרת לי. אני מנסה לחשוב באופטימיות, אבל מרגישה כאילו אני במעגל סגור, הגוף שלי כאילו "קורס ומתפרק" (כך אני מרגישה), זה כבר כמה חודשים וכל פעם דלקת במקום אחר בגוף כפי שפרטתי, התסכול והמתח הנפשי רק מחמירים את הבעיה.
נמאס לי !!!!!!!!!!! אני רוצה לחזור להיות פעילה, נמרצת, לקפוץ לרקוד בלי כל הכאבים האלו !!!!
מה עושים?
תודה.

אני מקווה שפניתי לפורום הנכון.

שלום לך רוני

אני מתארת לעצמי שלא פשוט לבחורה כמוך,שרגילה להיות בתנועה, להיות במצב שאת מתארת. טבעי שתרגישי תסכול וחוסר מצב רוח. המוטיבציה לנסות לחזור להיות כמו קודםיכולה להעיד על כוחות הנפש הבריאים שלך ולעזור לך בהמשך, אך יחד עם זאת חשוב לי לומר לך כי אי קבלת המצב החדש יכולה לעכב את ההחלמה הטבעית של הגוף. הגוף שלך עבר טלטלה והוא צריך זמן. אני מבינה שזה לא קל לתת לגוף את הזמן הזה, אך למה הדבר דומה: לאדם שנמצא בלחץ גדול מאוד, ומגיע חבר עם כוונות טובות, שדוחק בו "אתה חייב להרגע עכשיו ומהר אחרת יקרה משהו איום ונורא". סביר להניח שאותו אדם יתקשה להרגע במצב כזה. כך גם הגוף שלך.
כמו שאמרתי טבעי שתרגישי קושי וכאב נפשי ולכן אני לא אומרת שתתכחשי לרגשות אלה, אלא מציעה לך לנסות להכניס צד נוסף ש"מבין" את הגוף, מרגיש חמלה על מה שעבר ומקשיב למה שהגוף מנסה לאותת לך.

לעניין הפגיעה עצמה:
1. האם ידוע לך הגורם לדלקות?
2. איזו סוג של פציעה עברת ומתי היא קרתה? מה היה קודם, הפציעה או הדלקות?

האמונה בפסיכותרפיה גופנית שבנוסף למציאות האובייקטיבית, יש משמעות רגשית וסמלית לאיברים שנפגעו. לא מפתיע אותי שתנועה עוזרת לך (יש בכך שחרור של אנרגיה תקועה). רק חשוב לשים לב לעבוד עם תנועה נכון ובהדרגה. ישנם תרגילים רבים בתנועה ונשימה שמתאימים למפרקים השונים. מה כדאי תלוי בסוג הפציעה וכן גם ברגשות המתעוררים בעקבותיה. כמו כן, ישנן טכניקות מגע שונות שיכולות לעזור לך.
אני מציעה לך לפנות לפסיכותרפיסט שעובד גם עם הגוף (לא במקום פיזיותרפיה, לפחות בהתחלה) שיעבוד איתך הן במגע ותנועה והן יתמוך בך רגשית. חשוב שתתני למטפל כמה שיותר פירוט על הדלקות והפציעה כדי שיעבוד איתך נכון.

רק בריאות
עינבל פרג

האם יש קשר בין חוסר היכולת להחליט לבין הפרעת אישיות גבולית?
כיצד לדעתכן טיפול דינאמי יכול לעזור להפרעה זו? לא מדובר בטיפול של שנים ארוכות? האם ישנן תוצאות חיוביות לטיפול דינאמי בהפרעה זו? לעניות דעתי טיפול כזה רק מחריף את מצב הגבולית ומכניס אותה לרגרסי. כמו כן, המערך הטיפולי הזה וכלליו אינו יכול להכיל את הצרכים של הגבולית.

תודה רבה

שלום מירב,

קושי בקבלת החלטות הוא קושי שמלווה הרבה אנשים גם הסובלים מהפרעת אישיות גבולית וגם כאלה שלא.
לגבי הטיפול - טיפול דינאמי כולל מספר זרמים שהתפתחו עם השנים. את צודקת שבחלק מהזרמים גישת הטיפול מעודדת רגרסיה כדי להעלות זיכרונות ודחפים מהלא מודע אל המודע, במטרה לקבל תובנה. ואני מסכימה שבשביל טיפול כזה המטופל או המטופלת צריכים להיות עם רמת ארגון אישיות גבוהה יחסית. חלק מהמטופלים מסוגלים לכך ולחלק אכן מתאים גישת טיפול שונה. כמו שאמרתי גם בטיפול הדינאמי ישנם מספר זרמים.
פסיכותרפיה גופנית היא שיטת טיפול שהתפתחה מהגישה ההומניסטית. יש התייחסות ללא מודע, לדחפים ולזיכרונות אך הדגש הוא יותר בכאן ועכשיו ובקשר שנוצר בין המטפל למטופל. דבר שבעיני מאוד חשוב בכל טיפול ובוודאי באנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, שנושא מערכות יחסים, אמון ויציבות הוא אחד האתגרים שהם מתמודדים איתם. בנוסף פסיכותרפיה גופנית עובדת גם עם הגוף והתחושות הפיזיות.
את כותבת שאינך מסכימה עם המערך הטיפולי, אני אשמח אם תכתבי למה את מתכוונת.

יום טוב,
עינבל פרג

אני חולת פסוריאזיס שזו מחלת עור גנטית שמתבטאת בנגעים על העור. המחלה מתפרצת גם בשל מצבי לחץ ומצבים נפשיים. ולכן חשוב לשמור על סוג של שיגרת רגיעה והפגת מתחים יומיומית.
האם פסיכותרפיה זה משהו שיכול לעזור לי?

שלום לך לילך,

פסיכותרפיה יכולה לעזור לסוגי מתחים רבים, מצבים נפשיים וללחצים יומיומיים שאנו מתמודדים איתם. כיוון שהסיבה להתפרצות המחלה היא מתחים ומצבים נפשיים אז וודאי שפסיכותרפיה תוכל לעזור לך, אך היא לא תחליף לטיפול רפואי. החשוב הוא לדעת לשלב בין השניים על מנת לשמור על שיגרת רגיעה. הטיפול פסיכותרפוייתי תוכלי לקבל גם כלים להתמודדות עם המתחים הללו.

בברכה,
יעל צמרת

כמובן שהיא לא תחליף.
אני מורחת דייבובט כטיפול בסיסי בהמלצת הרופא שלי שייעץ לי גם לשלב את זה עם כל מיני טיפולים אחרים להפגת מתחים ולחץ.
את יכולה להרחיב מהי בדיוק פסיכותרפיה ואיך ניתן להשתמש בה אצל אדם כמוני?

היי לילך,

פסיכותרפיה גופנית רואה את הקשר שבין רגשות מודחקים, אמונות שאנו חיים לפיהן לבין מתחים, כאבים פיזיים, ריגשיים ומחלות. הטיפול בפסיכותרפיה משלב בין שיחה לבין התמקדות בגוף ע"י טכניקות מגע שונות, נשימה, דימיון וכלים נוספים ( למאמר מורחב שכתבתי בנושא תוכלי לקרוא באתר תחת השם "מה זה פסיכותרפיה גופנית?" בפסיכולוגיה והתמכרויות ).
פעמים רבות הסיבה להגעה לטיפול הפסיכותרפוייתי היא המחלה, אך ברב המקרים עולים תכנים עמוקים, משמעותיים שמטופל סוחב ימים, חודשים או שנים. בטיפול תוכלי לפרוק מתחים פיזיים ורגשיים, תוכלי לרכוש כלים להתמודדות עם מורכבות וקשיים ביום יום וכמובן תוכלי לקבל תמיכה בחיים יחד עם המחלה.

אשמח לעזור בכל שאלה
יעל צמרת

היי,
אני בת 21 ויש לי חבר כבר 5 חודשים.
אנחנו שוכבים והכל בסדר,אבל כשהוא רוצה לראות אותי מתלבשת באור אני נרתעת.
אני מלאה,והוא בסדר עם זה..אפילו די אוהב, אבל אני מרגישה כאילו הוא לא באמת יודע איך אני נראית מתחת לבגדים ומפחדת שהוא ירתע.
יש לי גומות קטנות[צלוליטיס] ברגליים וקצת בישבן ואני מפחדת שהוא יגעל שהוא יראה את זה.
זה מפריע לי שאני לא מצליחה להתגבר על זה ולהבין שכנראה שהוא ישרוד את זה.
מה לעשות?

שלום לך גילי,

א. חשוב לי לשאול אותך האם שיתפת את חבר שלך בחשש ובבושה שאת חשה עם גופך? אני חושבת שזה יכול להיות צעד ראשון במידה ולא נעשה, כיוון שאז תוכלי באמת לשמוע מה הוא מרגיש ומה חושב על גופך.
ב. האם את חשה את אותה בושה וחשש מול חברה קרובה, אחות או אמא?
ג. במידה וחשש זה מופיע לא רק עם החבר שלך אלא גם עם חברות קרובות, אז כדאי שתפני לטיפול לקבל תמיכה בדימוי גוף. אין סיבה שבעולם שתחושי לא טוב עם גופך גם אם את מלאה.


בברכה,
יעל צמרת

האם יש פתרון לטיפול באו.סי.די בפסיכותרפיה, הומוטוקסיקולוגיה ו/או רפואה סינית ו/או דיקור וכו' ?
תודה רבה

שלום לך כרמית

פסיכותרפיה יכולה מאוד לעזור בטיפול ב OCD. באופן כללי או סי די מורכב ממחשבות טורדניות שלפעמים מלוות בעשיית מעשה באופן כפייתי על מנת להרחיק את האיום.
בטיפול מנסים למצוא פתח לצאת מהמעגל ועושים זאת על ידי שימוש בכלים קוגנטיביים התנהגותיים, יצירת מודעות, התמודדות עם התוכן שמעורר את החרדה ועם הרגשות המתלווים לכך.
בעבודה עם הגוף ניתן לשלב כלים נוספים ליצירת הרגשה בטוחה ולהתמודד עם החרדה.

ישנן תרופות שעוזרות להקלה על הסימפטומים (משפיעות על וויסות הסרוטונין במוח).
מניסיוני, גם טיפול בפרחי באך עזר (בשילוב עם פסיכותרפיה).
יתכן שישנם גם צמחי מרפא מהרפואה הסינית / נטורופתיה וכד' שיכולים לסייע אך על כך תצטרכי לשאול בפורומים המתמחים בתחומים אלה.

שבוע טוב
עינבל פרג

שלום רב.

שמעתי שיש דבר כזה "טיפול פסיכולוגי במים" (שכחתי מה שמו המקצועי, מצטער). מה זה אומר בדיוק ואיך המים אמורים להרגיע הפרעות נפשיות אצל האדם?

תודה וערב מצוין.

שלום יניב,

למים יש איכויות תרפויתיות נהדרות, שמביאות להרפיה בשל התנגדות לתנועת הגוף במים, תחושת ציפה ויש כאלה שחשים המון שקט במים. אולי אתה מתכון לוואטסו שזה טיפול שיאצו במים?
אך אני לא מכירה טיפול פסיכולוגי במים.



בהצלחה.
יעל

נראה לי שזו היתה הכוונה (ניחוש, לא יותר).

הידרותרפיה היא טיפול הנעשה בתוך המים, אך הוא אינו כולל - עד כמה שידוע לי - שיחות נפש עם המטופל, כך שההגדרה לא לגמרי מדוייקת...

אשמח אם תוכלו להמליץ על מסגרת לימודית המיועדת למטפלים, ונותנת הכשרה בתחום פסיכותרפיית גוף-נפש.

שלום חגית,

מנסיוני האישי אוכל לומר לך שמכללת רידמן מאוד רצינית ומקצועית בתחום של פסיכותרפיה גופנית. אך היום יש מספר בתי ספר טובים מאוד לפסיכותרפיה גוף - נפש וכל בית ספר מלמד בגישה שלו. אני לא מכירה את כולם כדי שאוכל להמליץ ומציעה לך לבדוק לאיזה בית ספר את יותר מתחברת ואיזו גישה יותר מתאימה לך.

בהצלחה!

לפני מספר חודשים חוויתי התקף חרדה בעקבות בעיות בריאותיות לא משמעותיות ולאחר תקופה מאוד לחוצה.
לאחר ההתקף הרגשתי כאילו סופי קרב.
מאז חיי השתנו.
אני מרגישה ניתוק רגשי ממה שקורה סביבי ואפילו מילדי, איני מתעניינת בשום דבר, אני מפחדת להיות לבד עם עצמי, השינה שלי אינה סדירה,, אני מוטרדת ממחשבות כמו משמעות החיים, כל אירוע קטן מפיל אותי וכדומה.יש לי התקפי חרדה במהלך היום, אני הולכת לעבודה אבל ממש מרגישה פחד לפני היציאה לעבודה ולפני החזרה הביתה אני מרגישה כאילו העולם לא ברור יותר .....

האם פסיכותרפיה גופנית יכולה לעזור לי לטפל בבעיה ואיך ?

תודה

יעל

שלום לך יעל

נשמע שעברת חוויה מאוד מטלטלת. את כותבת שהתקפי החרדה התחילו עקב בעיות לא משמעותיות אבל נראה שהאוסף של הגורמים השונים (בריאות ולחץ בכלל) היו יותר מידי בשבילך.
ניתוק רגשי הוא סוג של מנגנון הגנה שיכול להופיע כתגובה לסטרס גבוה מידי ולהצפה רגשית.

פסיכותרפיה גופנית יכולה מאוד לעזור לך, קודם כל כדי להרגיע את המערכת, יצירת מקום בטוח והחזרת האמון בגופך. וכמובן לעבד את הרגשות והמחשבות המתלווים לכך.
אני מציעה לך לפנות לטיפול, עדיף שלא תחכי. אין צורך להשאר לבד עם התחושות האלה כי בהחלט ניתן לעזור לך.

כל טוב
עינבל פרג

מה ההכשרה הנדרשת מפסיכותרפיסט גופני ואיך בודקים אם הוא מקצועי ?

שלום לך רחל

מקצועיות מטפל נמדדת ברצינות מקום לימודיו, במשך השנים שלמד ובנסיונו. ישנם מוסדות המלמדים פסיכותרפיה גופנית במשך 5 שנים וישנם שמלמדים הרבה פחות. יש מקומות שהסטודנטים מחויבים לעבור סטאז' ולקבל הדרכה מקצועית לפחות בתחילת דרכם.
זוהי זכותך לשאול מטפל שאת פונה אליו מהי ההכשרה שלו, איפה למד וכמה זמן, ולבקש לראות תעודות. כמו כן האם יש לו התמחות מסויימת.
יחד עם זאת, למרות שמוסדות לימוד רציניים משתדלים לתת הסמכה רק למטפלים שעומדים בדרישותיהם, טיפול טוב שיתאים לך תלוי גם באישיותו של המטפל. לכן עלייך להוסיף בבחירת המטפל את התרשמותך האישית או לנסות לקבל עליו המלצות ממי שהפנה אותך אליו.

שבוע טוב ושיהיה בהצלחה ,
עינבל פרג

שלום!
אני רוצה ללכת לטיפול פסיכולגי על מנת להתמודד עם חווית אבל (מות אמא). אני מתלבטת האם ללכת לפסיכולג קליני או ללכת לפסיכותרפיה גופנית. אשמח לשמוע האם לדעתכם יש למטפל בפסיכותרפיה- גופנית מספיק ידע נדרש בשביל להתמודד עם דבר זה? אני מאמינה ברפואה משלימה, אך אני פוחדת שלפסיכולוג קליני יהיה יותר ידע מאשר מטפל עם תעודה.
אשמח לשמוע את דעתכן.
תודה רבה רבה!!
הדר

שלום הדר,

קודם כל אני רוצה לחזק אותך על החלטתך ללכת לטפל בעצמך ולהתמודד עם האבל על אמך. אני חושבת שיש בכך המון אומץ. אני חושבת שללכת לטיפול בפסיכותרפיה גופנית זה מצויין בדיוק כמו ללכת לפסיכולוג, (ולדעתי) אף יותר, כיוון שפסיכותרפיסט גופני -נפשי עובד עם כלי משמעותי ביותר- הגוף. התמודדות עם אבל נושאת בתוכה המון כאב, עצבות, פחדים וכמובן - מפגש עם המוות, זו חוויה טראומתית לכל אדם. רגשות אלו נמצאים בגוף ופעמים רבות יוצרים תחושות (שממש מורגשות פיזית ורגשית) לא נעימות ואף קשות. לכן מטפל פסיכותרפי - גופני משלב שיחה ויחד עם זאת התמקדות בגוף ובכך ניתן ליצור פורקן אנרגטי, פיזי וריגשי שכלוא לנו בגוף בעקבות הטראומה.
פסיכולוג עובד עם כלי אחד וזה שיחה ואז הרבה אנרגייה, רגשות, תחושות נאגרות ונשארות תקועות לנו בגוף. לרוב הטיפול בפכיסותרפיה גופנית קצר וממוקד מול טיפול פסיכולוגי שיכול לקחת יותר זמן.

חשוב לגלות את המקומות החיים בתוכך ולזכות שהם קיימים מול תחושת האובדן וחווית המוות.

מקווה שעזרתי לך בהתלבטות
יעל צמרת

שלום יעל, ותודה רבה על התשובה!!
ברשותך, יש לי שתי שאלות..
הראשונה- אשמח לדעת מה ההבדל בין פסיכותרפיה גופנית לבין טיפול בתנועה אצל פסיכולג קליני?
השאלה השניה היא (למרות ששאלתי אותה כבר, אבל בשביל להיות בטוחה, כי אני די מסתמכת על מה שאת אומרת לי פה..) האם למטפל של פסיכותרפיה גופנית יש מספיק ידע בשביל להתמודד עם נושא כזה- של אבל?!? או שהם יותר מוכשרים לעבודה פנימית וכדו'? אני ממש פוחדת ללכת למטפל שלא יהיה מספיק מקצועי או שלא ידע מספיק על הנושא..

אלפי תודות,
הדר

שלום לך הדר,

אני אענה קודם על שאלתך הראשונה, למיטב ידיעתי והכרותי את הפסיכולוגיה אין פסיכולוג קליני שמטפל בתנועה. הכלי של הפסיכולוגיה הוא השיחה, ייתכן שיש כאלה שישלבו דימיון מודרך,ציור.. אך הפסיכולוג נמנע ממגע ותנועה כאתיקה מקצועית. ייתכן שיש פסיכולוג שמשלב אני לא מכירה ולא שמעתי.
לגבי שאלתך השנייה. כיום יש בשוק לא מעט בתי ספר ומטפלים בפסיכותרפיה שיקראו לה גופנית / הוליסטית/ רוחנית וכו'.. ולכן חשוב שאת תוודאי עם המטפל/ת שתמצאי לעצמך במה מטפל, היכן למד/ה, כמה זמן לימודים, כמה זמן עוסק/ת בתחום. כדי לוודא שיש ניסיון וידע ושלא תגיעי למישהו שלמד שנה ומטפל חודשיים . ישנם בתי ספר לפסיכותרפיה גופנית שמלמדים שנה- שלוש וישנם שמלמדים ארבע - חמש, וזה הבדל משמעותי. והדבר הכי חשוב לדעתי, כשתיצרי קשר עם מטפל/ת תוכלי לראות האם אכן מתאים לך, האם נראה לך מקצועי, עם נ יסיון. כי כן יש מטפלים בפסיכותרפיה גופנית נהדרים עם ידע וניסיון רב.

אשמח לעזור על כל שאלה

יעל צמרת

שלום
אני רוצה להתחיל לימודי תעודה בפסיכותרפיה במכון מגיד, האם התוכנית שלהם טובה למי שיש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה? אשמח לחוות דעת...

שלום פזית,

אני אישית לא מכירה את מכון מגיד ואת סגל המרצים, בפסיכותרפיה דרכים שונות לטיפול ולכן חשוב יותר לדעת במה את רוצה להתמקצע?



יעל צמרת

שלום לך,

בהמשך לתשובה לעיל, תוכנית הלימודים של מכון מגיד מתבססת ומעמיקה בגישות הפסיכודינמיות.
פסיכותרפיה גופנית נשענת יותר על גישות טיפול הומניסטיות והוליסטיות ומשתמשת בגוף כמקור מידע נוסף. לכן במקביל לתהליכים רגשיים פסיכותרפיה גופנית עובדת גם עם תחושות הגוף הפיסי והמטפל בשיטה זו יכול לבחור לעבוד עם מטופל בטכניקות שונות של מגע ותנועה, בנוסף לשיחה וכלים השלכתיים נוספים.

אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות.

בברכה,
עינבל פרג
פסיכותרפיסטית גופנית.

שמי ליאת אני מעסה רפואית ומדריכת מחול בת 26. לאחרונה אובחנה אצלי דלקת פרקים, ולצד זה ,אני סובלת ממועקה נפשית כללית ,ומחשבות"לא טובות".אני מרגישה שאני זקוקה לטיפול מקצועי אבל משאביי הכלכליים מאד מוגבלים כרגע,כי אני לא עובדת.
האם ניתן להמליץ לי על מטפלת או אולי על מישהי שעושה סטאז' ואז המחירים סמליים.?
הרבה תודה על הסיוע.
ליאת

שלום לך ליאת,

ידוע לי כי במכללות בתחום הרפואה המשלימה יש דבר הנקרא "קליניקות", שזה למעשה סטאז' של סטודנטים במכללה על אנשים מבחוץ (לא רק סטודנטים), בקליניקה יש מספר מפגשים מינימאלי במחיר סימלי. ידוע לי כי במכללת רידמן ישנו סטאג' כזה גם בפסיכותרפיה גופנית.
אך במידה ותרצי המלצה מקצועית במחירים סימליים, תוכלי לפנות אלי או לענבל להמצלה.

חג שמח
יעל צמרת