פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין

שלום
אני לעיתים קרובות מרגישה בודדה
אני מרגישה שלא משנה איפה אני אהיה לא מספיק חשוב לאף אחד לרצות את חברתי
בטח לא ליזום פעולות מהנות ,בעוד שאני רואה שעם אחרים החברים שלי כן יוזמים ולא מזמינים אותי, וכשאני ורוב הפעמים אני יוזמת מפגשים אם הם לא יכולים הם אומרים נדבר כבר
אני רגילה למצב למרות שהוא מתסכל אותי, אני חושבת שכרגע יותר רע לי כי אני מתוסכלת מהחיים המקצועיים ואז יש יותר זמן ופחות תעסוקה ,וזה גם הכל דבר קשור בדבר שגם אין לי רצון להתעסק בתחביבים שלי ואז אני נשאבת לריק ומרגישה עוד יותר בודדה.
גם מרגיש לי מאיים להכיר בן זוג כי אולי אני במקום שאני אצפה מה שלא מעט ציפיתי מבן הזוג הקודם שימלא את החלל הזה
אני מנסה לומר לעצמי טוב אז אני לא יוצאת אז אלך לישון מוקדם ומחר אתעסק בתחביבים שהיום לא היה לי כח לעשות או אולי אפילו אלמד יותר אבל נמאס לי כבר מההרגשה שאני לא חשובה ברמה הפיזית לאנשים, סבבה שברמה הנפשית יש אנשים שאני יכולה לדבר איתם אבל נמאס שאני לא באמת מעניינת אותם כדי שעליי הם יחשבו כשהם רוצים לעשות משהו.

שלום, אני רציתי לשאות כיצד אני יכולה לעזור לידיד טוב שלי שהוא בן 33 ,לא היה לו קשר כבר מעל שלשו שנים, וכל זה בגלל הפחד מהקשר הקודם שלו, הוא אמור היה להתחתן עם בת זוגתו הקודמת וזה לא הסתדר בסוף. כיום הוא נמצא בקשר עם מישהי כבר כמעט שנה, בהתחלה היה לו מאוד קשה להתרגל לזה, עד פעם להיות בקשר, אך הוא נשאר איתה, אך מלכתחילה הוא לא ציפה שהקשר ימשך והם יתקרבו, וכעת הם 10 חודשים ביחד.הוא רוצה להפרד ממנה, מכיוון שלא טוב לו כבר, אך הוא אומר שהוא לא רוצה להכנס לקשר רציני יותר בחיים, מכיוון שלא יכול לתת מעצמו מאה אחוז. הוא מחכה שהחתונה של אח שלה תעבור ואז יפרד ממנה. אנחנו מדברים כמה פעמים בשבוע, הוא גם לא עובד, גר אצל ההורים, מפחד ללכת ללמוד, להתפתח-הוא מודה לזה, אך לא עושה עם זה כלום, ואני מאוד רוצה לעזור לו, אך כבר לא יודעת מה להגיד לו, ההוא לא רוצה גם ללכת ליעוץ. הוא פשוט מתבזבז וכואב לי לראות אתו כך, כי הוא באמת מקסים.

שלום רב,
עושה רושם כי יש פה צורך בעזרה מקצועית.
לצערי אי אפשר להגיש עזרה למי שאינו רוצה בה.אולי מה שהוא צריך ממך זה שפשוט תהיי חברה.את יכולה לדבר באזניו על כישוריו ואכויותיו אולי משהו מזה יחדור ויגרום לו לרצות בשינוי,אולי.ברור לי עד כמה זה מתסכל לראות חבר במצב שכזה מבלי יכולת לעזור,אך לכל אדם האחריות לגורלו.כמו שכתבתי,לא נוכל להגיש עזרה למי שאינו רוצה בה.
כל טוב.

אני עושה זאת, והוא מודע למה שהוא רוצה. הוא מאוד אוהב אלקטרוניקה ורוצה להתעסק בזה, אבל מאוד מפחד ללכת ללמוד. אני באמת אובדת עצות.

תודה רבה בכל מקרה

לעזור לו להגיע לטיפול. טיפול נכון ילמד אותו להתמודד עם הפחד ולעשות מהלכים חדשים. לעודד אותו לעשות צעד.או לחכות עד שזה יבוא ממנו....
בהצלחה.

עבדתי בעבודתי כ5 שנים, בתחום שלי, אהבתי את העבודה אבל בגלל קיצוצים נאלצו לפטר אותי יחד עם עוד כמה. אני גרה לבד בשכירות, ואני מתחילה לחשוב על המשכורת, הכסף והנושא הכלכלי שכידוע הוא לא קל. אני מאוד לחוצה בנושא הזה כי אצלנו בבית תמיד היו בעיות כלכליות וזה תמיד היה נושא קשה. אני ישנה ממש מעט, מתעוררת באמצע הלילה ומתחילה לחשוב, קמה למחשב לחפש עבודה ומגיעה למצב שאני לא עייפה עד הבוקר ואז אני נרדמת לקצת ושוב מתעוררת. קשה לי עם הלחץ ואני לא רוצה לחזור לבית הוריי, אני שונאת להיות בלי עבודה
איך אפשר להרגע? מה עושים?

שלום ענת.
ההרגשה בעקבות פיטורין היא קשה. נדמה כי נשמטת הקרקע והדאגה לעתיד מרימה ראש.
שימי לב כי רגשות הלחץ והדאגה נשענים על מחשבות אשר מביאות בחשבון את הגרוע ביותר ולא נותנות מקום למחשבות המביאות בחשבון אפשרויות טובות.אני מבינה כי גם עבר כלכלי קשה משפיע על הרגשתך,נסי לחשוב קדימה ולא אחורה.כדי להרגע כדאי לעבוד יותר עם ההגיון ופחות עם הרגש. לדמיין את התסריטים הטובים שעשויים לצמוח ממצב זה ולא את הגרועים,כמו, מציאת עבודה טובה ומהנה.לזכור שכמו שמצאת עבודה זו תמצאי גם אחרת, לסמוך על כישורייך שיאפשרו לך להסתדר.להמשיך לחפש,לבדוק מה האפשרויות להתפרנס בנתיים(דמי אבטלה למשל),לנהל סדר יום, גם אם אין עבודה,למלא את הזמן בצורה מסודרת עד כמה שאפשר,לנשום לחזה להרפות את הגוף, להאמין!!
בהצלחה.

את מקסימה וחיזקת אותי במילים חמות ואני מנסה לחזק את עצמי במחשבות חיוביות אבל לצערי זה לא מספיק
אני חושבת מחשבות חיוביות ואז מדברת עם הבנק וזה מחזיר אותי למציאות.
מה שכן בלילה האחרון לקחתי כדור לשינה שקבלתי מאמא, טונייט, זה עזר לי לישון ולא לקפוץ כל הלילה בחיפושים ומחשבות ובינתיים נראה לי שאמשיך לתקופה מסוימת. לפעמים אני רוצה פשוט ללכת ליום פינוק או משהו כזה ולהרגע אבל זה לא בתקציב שלי. זה לא פשוט

ענת אני מבינה אותך ואת דאגתך.הכדור הוא אופציה אבל לא כדאי להתרגל...
ברור שמחשבות אינן פותרות את המציאות אך אופי המחשבה ישפיע על מצב הרוח וזה ישפיע על העשייה שלך כדי למצוא את מקומך מחדש.
אפשר להתפנק גם עם משקה קר בים או משהו דומה שלא מצריך הוצאה כספית גדולה...מה דעתך?
יש הטוענים כי דווקא בתקופות הקשות אנחנו צומחים..תאמיני! אל ייאוש!
כל הטוב שבעולם!!!!

שלום
רציתי לשאול האם פורסמו מחקרים והצליחו להוכיח שחיי עיר הם דבר שמוסיף לחץ.
אני מושבניק במקור ולאחר שעברתי למרכז תל אביב, אני חש לחץ תמידי, כאילו הכל סוגר עליי - זה לא מונע ממני לתפקד אבל אני מרגיש שהכל לחוץ, עצבני וייצרני מדי (מירוץ עכברים)
זה משהו שמוכח מחקרית או סטטיסטית?
תודה רבה

שלום עמית. לא ידוע לי על מחקר ספציפי אך נשמע הגיוני. מלבד זאת, חווייתך האישית חשובה כאן מאוד. החיים בעיר הם מאוד תובעניים ודורשים סוג חשיבה אחרת וללמוד לשים גבולות על מנת לא להישחק מהר. בנוסף, פעמים רבות שגרה מאורגנת נכון עוזרת לשמור על אנרגיות ורוגע. בהצלחה בהמשך הדרך, ענת

כאן באתר
בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה התומכת שלנו.

חג שמח!

העבודה שלי לא מספקת באופן אינטלקטואלי כל כך. בעיקרון אני רק שלושה חודשים בה, ונכנסתי אליה בעיקר בגלל הכסף.
אני עוד מחפשת עבודה במקביל, אבל במידה פחותה יותר..
ואני ממש מרגישה ניוון. גם חבר שלי נפרד ממני ונוצר לי איזשהו חלל.
מצד אחד אני צריכה לשלם חשבונות. מצד שני משעמם לי. מה עושים?

לירז שלום. נשמע שאת נמצאת בתקופה של חוסר שקט ושאת לא מוצאת את דרכך, החבר עזב ועבודתך משעממת. פעמים, הדחף לעשות שינוי נובע בדיוק מחוסר המנוחה הפנימי ואינו תלוי בנסיבות "המציאותיות". בהזדמנות אחרת אולי היית מוצאת ביתר קלות עניין בעבודה אך כעת אין לך את הפניות להתרכז בה וליהנות ממה שהיא כן מציעה לך. אני חושבת שכדאי להמתין קצת לפני שתקבלי החלטות נמהרות ותנסי להבין קצת יותר את החלל שנוצר, ובעצם, לתת לעצמך את הזמן לאגור מצברים ו'לנקות ארובות'. תקופות של חוסר מעש חשובות גם כן כי הן נותנות לנו פסק זמן לחשוב, להרגיש ולהחלים. כל טוב, ענת

אולי זה כי לא ישנתי טוב בימים האחרונים אולי כי המחזור קרב אבל אני מתוסכלת
אני מרגישה מוצפת ולא מרגישה שמצליחה לדבר עם מישהו על זה
בסופ"ש ביליתי והתנתקתי מהכל והיה נחמד לעסוק בספורט היה משחררר וטוב ולבלות ולהרגיש שאני עושה דברים כיפיים , אבל זה מסכה
אני לא מצליחה באמת להיות אין לי באמת רצון לכלום אבל גם כשאני לוקחת חופש אז זו לא הרגשה טובה זו הרגשה של התחמקות וזמן פנוי שאני לא יודעת מה אני רוצה בו
אני כל יומיים משנה את מחשבתי בקשר למקצוע שבחרתי בו... אין לי כח להתמודד עם זה יש לי המון על הראש ומצד אחד מרגיש שאני חייבת את הברייקין האלה אבל אח"כ אין לי כח להתרכז בלימודים יודעת שזו למידה ותהליך אבל נמאס לי להרגיש מאחורי כולם והלחץ הנפשי הזה והרצון בזוגיות והצורך בזה אבל מתי ואיך משלבים את זה עם כל שאר החיים ומה שהכי חשוב אמור להיות הלימודים אבל חסר לי ובמקביל אני מפחדת פשוט מפחדת כי נפגעתי
יודעת מה נשמע שאני צריכה טיפול אבל מה זה יעזור לי, אשמח להסבר ולא יודעת מתי אני מכניסה את זה רוצה לשכוח את העבר ולהיות בנקודה בעתיד שהכל יהיה פשוט אני רוצה לעסוק במשהו שילך פשוט ואני אדע שטוב לי בזה שיהיה לי זמן לתחביבים שלי שאני ארגיש טוב וקרוב עם חברים ושתהייה לי זוגיות אמיתית

אולי כדאי כרגע להתמקד בנושא אחד ולטפל בו ואח"כ בנושא הבא ומי יודע אולי הבא כבר יסתדר מעצם זה שהאחרים הסתדרו. ההרגשה שיש כל כך הרבה נושאים שלא מסתדרים לי, בהחלט יכולה לגרום לתחושת עייפות. זוגיות? לימודים? פנאי? קריירה? במה אני בוחרת להתמקד עכשיו? הבחירה תעשה קצת סדר ותוריד מהתחושת העומס.
בהצלחה.

אני בחור בן 39 רוב חיי היו לי קשרים זוגיים שלא נמשכו יותר משנתיים.

אתמול נפרדה ממני באופן פתאומי בת הזוג שלי, שהיתה הקשר הרציני ביותר בחיי היינו ביחד 4 שנים מתוכן גרנו ביחד למעלה משנתיים.
מדובר בבחורה מיוחדת מבחינת רמת טוב הלב וההתחשבות שהיא בן אדם מקסים. כעיקרון היה לי טוב מאוד בזוגיות מלבד כך שפעם בכמה חודשים היא היתה חושבת שהזוגיות לא מתאימה לה אך בכל פעם המשבר היה נפתר והזוגיות היתה ממשיכה.

הפעם היא החליטה סופית. אני ממש קרוע מזה היה ברור לשנינו שזה קשר רציני שהולך לחתונה וכו' ובדר"כ לא היו חיכוכים מלבד המקרים המאוד יוצאי הדופן האלו. אני זוכר את עצמי אומר ללא הרף שמצאתי את הבחורה המושלמת וזכיתי בפיס וכו' (דבר שמעולם לא אמרתי לעצמי או לאחרים לגבי אף בחורה שהייתי איתה).

אמנם תחומי העניין שלנו היו שונים ובדברים מסוימים הגישה שלנו לחיים היתה שונה מאוד, אבל כאדם היא היתה טובת לב, מקסימה ומתחשבת ברמות שלא הכרתי מעולם ובנוסף אנחנו אוהבים אחד את השניה. (למרות שהיא אמרה שעם הזמן היא התחילה לפקפק ברגשות שלה אלי).

מעולם לא היה לי קשר זוגי כל כך רציני וארוך שהייתי כל כך מרוצה ממנו ועכשיו היא נעלמה מחיי (כעיקרון הצלחתי לשכנע אותה להיפגש שוב בעוד שבוע כדי "שיהיה לה שבוע לחשוב על זה" אבל נראה שההחלטה שלה סופית והיא עשתה אותה בכאב רב.)

אני נמצא עכשיו בחוויה שאני לא יכול להתמודד איתה מפחיד אותי הסבל שאני הולך לעבור בעתיד, מפחיד אותי געגועים העזים אליה כבן אדם וכרגע הכי מפחיד אותי ללכת לישון בלילה ולחלום עליה.

נוצר לי חור ענק ואני מפחד מההשלכות. יש לי שני חברים טובים קורבים מאוד ואמא שתומכת אבל אני לא יכול לחפור להם על זה עכשיו 24 שעות ביממה.

טיפול פסיכולוגי הוא כרגע קשה מדי בשבילי מבחינה כלכלית (כרגע אני לא עובד ויש לי עוד בעיות חוץ מהדבר הנורא שקרה).

השאלה שלי איך מתמודדים עם דבר נורא כזה, כבר היו לי פרידות בעבר אבל באיזה מקום יש לי סימנים רבים להאמין שהפעם אני ארגיש שמשהו טוב באמת הלך ממני.

אני לא רואה את עצמי יכול להתמודד עם הרגשות והתחושות שיציפו אותי בימים והשבועות הקרובים, במהלך הקשר כולו חזרתי ואמרתי לכולם שהיא הבחורה הכי טובה ומקסימה שהיתה לי אי פעם, איך אני אוכל עכשיו למכור לעצמי סיפורים שאומרים דברים אחרים מבלי לדעת שאני משקר לעצמי?

מעולם לא לקחתי כדורים פסיכיאטרים, אבל אני כל כך מפחד מהגיהנום שאני הולך לעבור בלעדיה שאני שוקל אולי יש כדורים כלשהם שניתן לקחת באופן זמני שהם לא יוצרים תלות? עד שאני אתאושש מכך?

בחודש בקרוב מחכות ההכרעות מקצועיות החשובות ביותר שעשיתי בחיי (בקשר לסיכוי לקבלת עבודה שאני מחכה לה כבר שנים רבות) ואני לא רואה איך אני אוכל בכלל לתפקד.


אשמח לשמוע תגובה בהקדם

תודה

שלום אריק,
מבינה לליבך,אין ספק כי פרידה היא חוויה קשה.אין לי ספק כי זו בחורה מקסימה ואין שום צורך לספר לעצמך משהו אחר. מדבריך משתמע כי היו לה לבטים לגבי רגשותיה אליך, האם באמת היית רוצה להיות במערכת יחסים עם מי שיש לה ספק? במצב של ספק אין יכולת להיות במאה אחוז בתוך הקשר ולך מגיע יחסים של מאה אחוז ולא פחות.
ברור לי כי אין בדברי כדי לנחם אותך אך קח אותם לתשומת ליבך.
אני מניחה כי תהיה לך תקופה של אבל,זה נורמלי ואפילו רצוי. רגשות הם לא אויבים ואי אפשר לברוח מהם.יהיה כאב ויהיה עצב, סמוך על עצמך שתוכל להתמודד איתם. מותר לבכות, מותר ורצוי לדבר על זה,מותר להתגעגע,מותר לקטר,תן לכל זה לקרות.מי שעבר דרך פחד וכאב יוצא מחוזק.
אם המצב בלתי נסבל ואינך מתפקד אתה יכול לגשת לרופא המשפחה ולהתיעץ עימו בנוגע לכדורים.
כל טוב.

אני מנסה להיעזר באנשים הקרובים לי כמה שיותר כדי להתגבר על הסבל ולהתאושש וגם מתכוון לברר מחר על כדורים למקרה הצורך

תודה על התגובה לתגובה :) גם זה נחמד לפעמים....
בהצלחה אריק, מאמינה שתעבור את התקופה ושכל יום שעובר מקרב אותך אל זוגיות נפלאה ואחרת שמחכה לך.

הייתי בקשר עם מישו לשנה.. בתקופה האחרונה הוא השתנה מאוד הוא נהיה מאוד קנאי.. כאילו הוא רוצה לשנות לי את כל החיים ואת החברים שלי.. למרות זה הייתי סובלת בכיף כי אני אוהבת אותו .. בסוף נפרדנו כי הוא לא ראה עד כמה וויתרתי למען הקשר שלנו והרגשתי שהוא תמיד מחפש סיבה כדי שניפרד .. זאת לא אהבה ראשונה בחיי אבל כן אני מרגישה שזאת פעם ראשונה אף פעם לא היה לי קשה כמו עכשיו.. למרות כל הרע שהוא עושה לי בחיים.. אני לא יכולה להתנתק ממנו ולא רוצה להמשיך את החיים שלי בלעדיו.. איך אפשר לאהוב משו שאנחנו יודעים שלא מתאים .. ולא מעריך אותנו כמו שצריך .. ושמגיע לנו יותר טוב ..על פעם אני שאת שמוותרת וחוזרת אליו .. אני לא יודעת מה לעשות..

שלום ליאור,
לפעמים אנחנו עוברים מערכות יחסים שלא טובות לנו כדי ללמוד מה כן טוב לנו.....אנחנו מקבלים "מכות" כדי ללמוד ממה להמנע. כדאי ללמוד לאהוב את עצמי, כשאני אוהבת את עצמי אינני נמצאת במקום שאינו טוב לי,מכבד אותי,עושה אותי מאושרת.המשיכה למי שעושה לי רע אומרת שעדיין לא למדתי להעריך לכבד ולאהוב את עצמי.
בהצלחה...

שלום רב לכן.שמי רינה.בת 50.
מזה כחצי שנה אני סובלת ימים ולילות מכאבי גב צווארי ותחתון ורגל שמאל,תחושת זרמים וחשמל באזורים האינטימיים,כאבי ברך שמאל התכווצויות שרירים לאורך הקרסול וכף הרגל ומסביב לקרסוליים וכפות רגליים תחושת שרפה צריבה דקירות נימולים וגרד. הם מציקים מטרידים אותי ימים ולילות,בעמידה הליכה ישיבה שכיבה.
לפי בדיקת רופה עור: אין שום מימצא מסביב לברכיים קרסוליים וכפות רגליים.
לפי בדיקת נוירולוג: מבחינה נוירולוגית הכל בסדר,בדיקות emg+דופלר עורקי רגליים תקינות,כניראה מדובר על בעיה כאבים ותחושות שקשורים לאורתופדיה.
אורתופד אתמול נתן לי הפניה ל mri של ע"ש צווארי גבי מותני וברכיים.
באמצע חודש הבא אני אמורה לגשת לבצע בדיקות בנדון.
לדעתכם הערכתם- מה גורם לכאבים ותחושות במקומות שציינתי? מה מקרין לאן?
אני לא יכולה לישון בצד שמאל,כל בוקר כאבי רגל שמאל ברך שמאל מעירים אותי ונימולים מסביב לקרסוליים וכפות רגליים,מציקים מטרידים אותי בכל שעות היממה.
לדברי נוירולוג,לא קיימים בעולם שום טיפול ידני ו/או תרופתי ושום זריקה להוצאת נימולים מהרגליים ובכלל מהגוף,בנוגע לנימולים ברגליים ובמיוחד מסביב לקרסוליים וכפות רגליים בזאת הרפואה עדיין מוגבלת,כך לדבריו.

שלום רינה.
צר לי לשמוע על סיבלך.
אינני רופאה כך שאין באפשרותי לתת לך דיאגנוזה רפואית.רק בדיקות יתנו תשובה חד משמעית לגבי מה שקורה בגופך. את יכולה להכנס לפורום אורתופדיה,שם אולי יוכלו לתת לך תשובות עד אז.
מאחלת לך בריאות.

אני ממליצה לך מאד לחפש תשובות ולעשות ניסיונות בעצמך. (גם דרך הרפואה האלטרנטיבית וגם בדרכים טבעיות - לשנות את סדר היום שלך, לנסות לאכול אחרת , לזוז אחרת , לחפש מידע ולנסות דברים כמו הילינג).
כאשר זה מגיע לדברים שרופאים לא ממש מבינים בהם, את מוצאת את עצמך במצוקה ולא יודעת על מי לסמוך.
אגב, אני מכירה מישהו שהיו לו זרמים ודקירות ולא מצאו לו כלום, ואחרי ששינה את תזונתו ליותר פירות וירקות אורגניים, הפחית לחצים, נרגע, וגם אחרי שעבר זמן - הזרמים והדקירות נעלמו לו.

אה, הוא גם לבש בגדים יותר נוחים מכותנה רפויים וכאלה.

אני ממליצה לך מאד לחפש תשובות ולעשות ניסיונות בעצמך. (גם דרך הרפואה האלטרנטיבית וגם בדרכים טבעיות - לשנות את סדר היום שלך, לנסות לאכול אחרת , לזוז אחרת , לחפש מידע ולנסות דברים כמו הילינג).
כאשר זה מגיע לדברים שרופאים לא ממש מבינים בהם, את מוצאת את עצמך במצוקה ולא יודעת על מי לסמוך.
אגב, אני מכירה מישהו שהיו לו זרמים ודקירות ולא מצאו לו כלום, ואחרי ששינה את תזונתו ליותר פירות וירקות אורגניים, הפחית לחצים, נרגע, וגם אחרי שעבר זמן - הזרמים והדקירות נעלמו לו.

אה, הוא גם לבש בגדים יותר נוחים מכותנה וכאלה.

שלום,
אני בת 23. יצאתי עם מישהו במשך 9 חודשים והיה לנו קשר מאוד מאוד טוב, בריא וזורם.
הוא טס לחו"ל לשנה לטייל והחלטנו שאנחנו נשארים בקשר אבל ללא מחויבות, וגם הסכמנו שלא נעלה תמונות שלנו עם המין
השני לרשת כדי שזה לא יפגע באחד מאיתנו. גם שנינו מסכימים על זה שאנחנו רוצים לחזור כשהוא יגיע לארץ ואפילו נגור ביחד.
עכשיו עברו כבר חודשיים, אנחנו עדיין בקשר אבל משהו השתנה- הוא נהיה קצת קר ועלו תמונות שלו עם בנות [לא משהו מיוחד, סתם תמוונת בנוף או בהוסטלים], אני מרגישה שהוא ממש נהנה שם וקצת מתחיל להתנתק.
אני מצד שני, כל פעם שמתעדכן משהו כזה - אני לא ישנה טוב, שעות ספורות בלילה, הבטן שלי מתהפכת, אין לי תאבון. אני ממש מעורערת ולא יציבה, יש לי מצבי רוח. רזיתי מאוד בחודש האחרון ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה, אני גמורה.
לא משנה אם מה שמתעדכן הוא טוב או רע אני נכנסת לסרטים על מה שקורה שם.
ניסיתי להתנתק ממנו ולהפרד אבל זה רק היה יותר גרוע, הרגשתי יות רע וגם קצת פגעתי בו על הדרך....
חסרת אונים, בבקשה תעזרו לי :/

שלום נעמה,
מבינה לליבך.
טיול של שנה בעולם הוא ניתוק מכל מה שקורה בחיי היום יום בארץ, יש להביא זאת בחשבון.גם אם בליבו הוא מחזיק בקשר איתך הרי שהמסע אליו הוא יצא מזמן לו חוויות שונות ורבות, שאת אינך חלק מהן ,ולכן גם נשמע לך קר.לפי מה שכתבת הסכמתם להשאר בקשר ללא מחויבות. התרכזי בחיי היום יום שלך,צרי חוויות משלך,אין טעם לנסות ולנחש מה יהיה או לאן הדברים הולכים הרי איש אינו יודע באמת מה צופנים החיים. שנה זהו פרק זמן ארוך והכל יכול להיות.ראי בפרק זמן זה אפשרות להתקרב לעצמך, להכיר את עצמך טוב יותר, לבנות את עצמך.קחי הרבה אוויר לריאות ועם כל נשיפה שחררי את הרגשות ואותו. את גם יכולה לומר לעצמך בקול שבכל נשיפה את משחררת אותו לחוות את חוויותיו ואת עצמך לחוות את חייך שלך. הכוח של החיים הוא הכוח הגדול מכולם, כשאנחנו מנסים לשלוט בכוח הזה התוצאות לעיתים עגומות, תני לכוח הזה לעשות את שלו. אם נועדתם, החוויות שלו יחזירו אותו אליך בעוד שנה וכנ"ל לגבייך.תני אמון בכוח הזה ובכוח שלך.

שלום לכולם
כולכם מוזמנים להכיר, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה,
כאן באתר בקהילת לחץ, דיכאון וחרדה.

נתראה בקהילה :-)

היי
אני מזדהה עם מה שהבחור בשם מיכאל כתב, גם אני הרבה מאוד זמן יחסית אחרי פרידה ולמרות שיודעת שאין סיבה או דרך או רצון לחזור והיו המון דברים רעים בקשר
לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו בשנאה ,הבן זונה בגד בי כל הזמן -עשה דברים שאני לא מסוגלת לסלוח עליהם, אבל למרות כל אלה אני לא מצליחה להפסיק לכעוס עליו ויש פעמים שהייתי מעדיפה לוותר על הזמן הטוב שהיה לנו כי הזמן הרע לא שווה את זה, זה מרחיק ומפחיד אותי מלהכיר בחורים אחרים.כי אני מפחדת שקשר טוב יכול להדרדר לכזו שנאה... ואני גם סוג של מאשימה אותו במצב שאני נמצאת בו היום שרובו היה כי עשיתי דברים עבור הקשר שהתבדה..

הכעס הוא רגש טבעי במצבים כאלו.כשאנחנו נמצאים ביחסים אנו עשויים גם להפגע.האם נפסיק לחפש קשר אמיתי עקב כך? האם ניתן לנסיון רע אחד לקלקל את כל מה שיכול להיות לנו בחיים? אפשר להמשיך ולהיות עסוקים במה שהצד השני עשה לי ואפשר גם להסתכל על חלקי ביחסים, מי אני ומי אני רוצה להיות בתוך יחסים!כמה אני נאמנה לעצמי ולדרך שאני חושבת שהיא הדרך הנכונה!
כשהלב סגור הוא סגור לא רק בפני מה שרע,הוא סגור גם בפני מה שטוב....
מי יתן ותמצאי אהבת אמת.
ברכות.

אני מודע לאפשרות שיופנה אלי כעס מסוים אבל אני רוצה להאמין שגם אני בנאדם, כזה שמבין שעשה מעשה רע.... בקצרה:

חזרתי מחו"ל (3 חודשים) ובגדתי בחברה שלי (כמעט 5 שנים) שנשארה בארץ, עם הבחורה איתה נסעתי לטיול. כשחזרתי לארץ חשבתי שאוכל לחזור לחברה ושהאהבה תפרח מחדש אך התברר לי שזה לא כזה פשוט וכבר אחרי יום נפרדתי ממנה אחרי שיחה כואבת מאד בה סיפרתי לה מה עשיתי בחו"ל.

כעת אני סובל מייסורי מצפון קשים מאד שלא מאפשרים לי לתפקד ביום יום ולהמשיך הלאה בייחוד מפני שהיא לקחה את זה מאד קשה. היא כבר תכננה את החיים שלנו יחד (חתונה, בית וכו'). אני מרגיש שאני חייב לפצות על מה שעשיתי. מצד אחד אני זקוק נואשות למחילה מצידה אך מצד שני אני רוצה שהיא תמשיך הלאה, בייחוד שהיא לקראת פרק חשוב בחייה (מבחן גדול). אני לא רוצה חס וחלילה להמשיך להשלות אותה.

אני יודע שאולי מגיע לי להיענש על מעשיי אבל יש לציין שלא התכוונתי לפגוע בה והיא חשובה ויקרה לי עד מאד.

איך אני מתמודד עם אותם ייסורים?

שלום אסטבן,
ייסורך נובעים מן העובדה שמישהו שיקר לך נפגע וזה מובן.קשה להיות בעמדת הפוגע לפעמים אפילו יותר מבעמדת הנפגע.
ניראה שהיה פער גדול בין התכניות שלך לבין תכניותיה של חברתך לשעבר,שהלכתם לכיוונים שונים. אינני שואלת מדוע נסעת לחו"ל עם בחורה אחרת אבל כבר כאן ישנו סימן. אולי הנסיעה הזו בעצם מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה עבור שניכם.הפער בין הציפיה של החברה לבין מה שלמעשה קרה מעצים את פגיעתה.הדברים "תפסו אותה לא מוכנה", הפגיעה מובנת.
מייסורי מצפון לא יצא דבר כרגע.יש להבין את התמונה במלואה,לברר עם עצמך מה הביא לבגידה ומשם לקבל תשובות. להבין שמשהו נגמר ומתחיל חדש,לקבל את העובדה שביחסים אנו נפגעים ופוגעים,במידה ורוצים לשקם את הקשר יש הרבה עבודה לעשות או לחילופין לעכל את הפרידה.
מחילה תבוא רק אחרי שהחברה תעבור את השלב הכואב בו היא נמצאת כעת.
כל טוב.

בחרתי להפרד ובאמת שאינני רוצה לחזור אך לא מצליח להפסיק לחשוב עליה ולפעמים אפילו לכתוב לה איך יוצאים מהלופ הזה

שלום מיכאל,
אי אפשר למחוק אנשים שהיו חלק מהחיים שלנו.אפשר לשחרר אותם ואת עצמינו לחיים חדשים,כל אחד בקצב שלו.אפשר לכתוב לה מכתבי מגירה כדי לפרוק רגשות,כשחושב עליה לשלוח לה טוב וחיבה.לא להתרגש מהמחשבות, להבין שפרידה היא תהליך,לפעמים קצר ולפעמים קצת יותר ארוך.לפתוח את עצמך לחוויות חדשות שהן שלך עם עצמך,לחזק את יכולותיך כישוריך ולהרחיב מעגל חברתי.
אמנם נדוש, אבל- הזמן הוא באמת הרופא הטוב ביותר.
למה להכהות רגשות? לכל רגש יש מקום בחיינו לפעמים יותר נעים ולפעמים פחות,יש לנו את היכולת להתמודד עם כולם.תאמין.
כל טוב.

שלום.

שמי אלי והנני מתגורר ביישוב קטן בצפון. לפני כארבע שנים עברתי לגור בת"א למשך כשנה. כשבועיים לאחר מכן התחילו אצלי כאבי ראש שהלכו, התגברו והתרחבו עם הזמן לעורף ולגב.
הכאבים שהיום ברור לי שנבעו משרירים תפוסים בגלל הלחץ בת"א, גרמו לירידה דרסטית ביכולות השכליות, הרגשיות והנפשיות שלי (כנראה בגלל זרימה לא תקינה של דם למוח).
לאחר שהמצב הפך לבלתי נסבל, עזבתי את ת"א. מיד לאחר מכן התחלתי להרגיש איך משהו בפנים מתחיל להשתחרר.
מאז עברו שנתיים וחצי והשרירים אכן משתחררים לאט לאט. עדיין קשה לי לחשוב, ועדיין חלק מן היכולות הנפשיות שלי לא מושלמות (רק לא מזמן השתחרר איזה שריר בראש שאפשר לי שוב לדבר עם עצמי...).

מיותר לציין שניסיתי נוירולוגים, מדקרים, מעסים ותזונאים, אך אף אחד מהם לא זירז את שחרור השרירים.

בגלל שהיכולות הנפשיות שלי לא מושלמות, הנני פוחד מטיפול היפנוטי שאולי איכשהו "ישתיל" בנפש זרז לשחרור השרירים.

שאלותיי הן:
1. האם נתקלתם במקרים דומים לאלו, ואם כן, מה עזר להם?
2. האם טיפול היפנוטי מסוכן במקרים כאלו (שכאילו הנפש חסומה בגלל מגבלות גופניות)? אם לא, האם מנסיונכם, הוא יעיל?

רוב תודות.

שלום אלי,
אכן מקרים כאלו מוכרים ומצבך אינו חריג.מצבים של לחץ ומתח עשויים לעורר תופעות כאלו.כדאי לבדוק מה יוצר מצבים כאלו בחייך.
אני מאמינה בשיטות העזרה העצמית כמו יוגה למשל,יוגה מהסוג האיטי והעמוק יותר.שם תוכל ללמוד את גופך,ללמוד כיצד לעזור לו לשחרר את עצמו. שחרור של מקומות תפוסים בגוף עשויים לשחרר משהו גם בנשמה.
לגבי טיפול בהיפנוזה הדעות חלוקות ואנני בטוחה כי הוא נחוץ.
כל טוב ובהצלחה.

יש לי הרבה גורמי לחץ בחיים
אני סטודנטית ועובדת ויש משפחה שצריכה לבקר
וכל הזמן הרגשה מה הדבר הבא שצריכה לעשות
אני מנסה כי אני באיזשהו מקום צריכה את זה גם להכיר בחורים
ומנסה לשמור על קשרי חברות
והייתי רוצה לקרוא ולעשות ספורט,על תחביבים אחרים לא מדברת בכלל
ומגיעה למצבים שאין לי כח לכלום...פשוט מעבירה את הזמן

איך אפשר ליעל את הזמן?
וההרגשה היא של לחץ למה את לא עושה משהו אם יש לך כ"כ הרבה...

שלום רב,
לפעמים כשיש כל כך הרבה מה לעשות בבת אחת ולא יודעים מה לעשות קודם,הדבר הפשוט ביותר הוא לא לעשות כלום...וזה גם מה שקורה לך.
אפשר לבנות סולם עדיפויות,מה חשוב לי יותר ומה חשוב לי פחות.ליד כל אפשרות כזו לרשום כמה מתוך הזמן שיש לי אני מוכנה, רוצה ויכולה להקדיש לו.לפרוס את הזמן לפרוסות כשכל אחד מעיסוקיי זוכה לפרוסה בעובי עליו אני מחליטה מראש.
מנהלים יומן ובונים בו את לוח הזמנים בצורה מסודרת.אלו יעזרו לראות תמונה מסודרת המתאימה לזמן וליכולות שיש לי ולהוריד לחץ.
בהצלחה.

אני יוצא עם מישהי כבר חצי שנה, שהכרנו היא סיפרה לי שהיא יצאה עם שני בחורים וששתיהם הציעו לה נישואין אחד אחרי השני ,היא אמרה כן לשני הבחורים אבל בסופו של דבר בשני המקרים הדבר לא הביא לחתונה ויצא שבשני המקרים משהו התפקשש בסוף הקשר והם נפרדו...בהתחלה זה לא הזיז לי במיוחד כל העניין הזה אבל בכמה חודשים האחרונים זה ממש מפריע לי אני בקושי מסוגל לתפקד , אני כל הזמן מנסה לדמיין אותה עם אותם הבחורים ואיך שהם מציעים לה נישואין ואיך שהיא אומרת להם שהיא מסכימה להתחתן איתם..וזה פשוט מוציא אותי מדעתי לדמיין שהיא הייתה עם גבר אחר ,חשוב לי לציין שאני לא בן אדם קנאי זה פשוט חזק ממני...לפני שבועיים זה הגיע למצב שאמרתי לה שאני לא מסוגל יותר להכיל את העבר שלה עם שני הבחורים האלה ואמרתי לה שאני שוקל לעזוב אותה ,ואז ושנינו התחלנו לבכות והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אעזוב אותה ואמרתי לה שגם אני לא רוצה לעזוב אבל זה חזק ממני ...מפה לשם החלטתי לנסות ולהתמודד עם זה ,ההתמודדות הזאת כנראה קשה לי מדי אני במשך שבועיים , פעם בסדר לי עם זה ופעם אני לא מצליח להתמודד עם זה ורע לי מאוד מאוד , גם שאני איתה אני חושב על העבר שלה וזה מרחיק אותי ממנה וזה לאט לאט הורס לנו את הקשר ..אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני ואני לא רוצה לוותר על המלאכית הזאת היא בחורה מקסימה אני אוהב אותה מאוד ...מה לעשות ??תעזרו לי אני כבר משתגע מזה...

אלי שלום. אתה מספר על קנאה שלך כלפי עברה של חברתך וכביכול אינך יודע למה השתלטה עליך. ולצד זה, בעברה יש שתי נטישות לא ברורות של אהובים. יתכן, שאתה שוקל להציע לה נישואים וחושש שלמרות התשובה החיובית, גם אתה תנטש? אני מציעה לך לבדוק את חוסר הביטחון בקשר ומהם הדברים שמערערים את הרגשת הביחד והאהבה. ככול שתבין למה אתה מגיב בעוצמה כזו חזקה, כך תתרכך תחושת הקנאה. כל טוב, ענת

שלום לכולם,

שמי עדי ואני מתוכנית בטלויזיה החינוכית. בימים אלה אנו יוצרים פרק בנושא שחיקה בעבודה ועבודה תחת לחץ מתמשך. אנו רוצים לדון בשאלה כיצד ניתן להפוך לחברה טובה יותר שלא רק צורכת פרנסה אלא גם תרבות, פנאי, זוגיות ומשפחה.

אני מחפשת אנשים כנים ופתוחים שיוכלו לספר על תחושת הלחץ המתמשך וכיצד אנו נפגעים בחווית היום, יום שלנו.

אשמח לעזרתכם ,

עדי שוורצמן
052-8848842
תחקירנית ואקום- חינוכית 23

תודה לכן על המשוב.
הראש שלי מוצף בבלגן וקשה לי להתנהל. אני חיה לא טוב עם עצמי.
אני מבולבלת וטרודה ולא מצליחה לנהל את החיים שלי והכי כואב שהזמן עובר ורץ קדימה. לא יודעת מה לעשות כבר. אולי טיפול פסיכולוגי אולי לימודים חדשים. אולי פשוט לשבת ולרשום מה צריך לעשות ופשוט לעשות.
אני לוקחת בבוקר את שני הילדים שלי למסגרות וחוזרת הביתה גמורה. אין לי חשק לעשות כלום ואני כל כך פסימית. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

להתחיל בדבר אחד ולהשאר אופטימית!!!!

יש לי המון המון המון סידורים וברקע יש את הצורך שלי בעבודה ותמיכה.
איך מתחילים בדיוק?

דבר אחד זה אומר להתמקד. אם תמיכה זה הדבר הנחוץ ביותר כדי להתקדם כרגע, אז להתחיל משם.לבחור איזו תמיכה אני רוצה לקבל ובאיזה אופן וללכת על זה.לעשות.