פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין

בחרתי להפרד ובאמת שאינני רוצה לחזור אך לא מצליח להפסיק לחשוב עליה ולפעמים אפילו לכתוב לה איך יוצאים מהלופ הזה

שלום מיכאל,
אי אפשר למחוק אנשים שהיו חלק מהחיים שלנו.אפשר לשחרר אותם ואת עצמינו לחיים חדשים,כל אחד בקצב שלו.אפשר לכתוב לה מכתבי מגירה כדי לפרוק רגשות,כשחושב עליה לשלוח לה טוב וחיבה.לא להתרגש מהמחשבות, להבין שפרידה היא תהליך,לפעמים קצר ולפעמים קצת יותר ארוך.לפתוח את עצמך לחוויות חדשות שהן שלך עם עצמך,לחזק את יכולותיך כישוריך ולהרחיב מעגל חברתי.
אמנם נדוש, אבל- הזמן הוא באמת הרופא הטוב ביותר.
למה להכהות רגשות? לכל רגש יש מקום בחיינו לפעמים יותר נעים ולפעמים פחות,יש לנו את היכולת להתמודד עם כולם.תאמין.
כל טוב.

שלום.

שמי אלי והנני מתגורר ביישוב קטן בצפון. לפני כארבע שנים עברתי לגור בת"א למשך כשנה. כשבועיים לאחר מכן התחילו אצלי כאבי ראש שהלכו, התגברו והתרחבו עם הזמן לעורף ולגב.
הכאבים שהיום ברור לי שנבעו משרירים תפוסים בגלל הלחץ בת"א, גרמו לירידה דרסטית ביכולות השכליות, הרגשיות והנפשיות שלי (כנראה בגלל זרימה לא תקינה של דם למוח).
לאחר שהמצב הפך לבלתי נסבל, עזבתי את ת"א. מיד לאחר מכן התחלתי להרגיש איך משהו בפנים מתחיל להשתחרר.
מאז עברו שנתיים וחצי והשרירים אכן משתחררים לאט לאט. עדיין קשה לי לחשוב, ועדיין חלק מן היכולות הנפשיות שלי לא מושלמות (רק לא מזמן השתחרר איזה שריר בראש שאפשר לי שוב לדבר עם עצמי...).

מיותר לציין שניסיתי נוירולוגים, מדקרים, מעסים ותזונאים, אך אף אחד מהם לא זירז את שחרור השרירים.

בגלל שהיכולות הנפשיות שלי לא מושלמות, הנני פוחד מטיפול היפנוטי שאולי איכשהו "ישתיל" בנפש זרז לשחרור השרירים.

שאלותיי הן:
1. האם נתקלתם במקרים דומים לאלו, ואם כן, מה עזר להם?
2. האם טיפול היפנוטי מסוכן במקרים כאלו (שכאילו הנפש חסומה בגלל מגבלות גופניות)? אם לא, האם מנסיונכם, הוא יעיל?

רוב תודות.

שלום אלי,
אכן מקרים כאלו מוכרים ומצבך אינו חריג.מצבים של לחץ ומתח עשויים לעורר תופעות כאלו.כדאי לבדוק מה יוצר מצבים כאלו בחייך.
אני מאמינה בשיטות העזרה העצמית כמו יוגה למשל,יוגה מהסוג האיטי והעמוק יותר.שם תוכל ללמוד את גופך,ללמוד כיצד לעזור לו לשחרר את עצמו. שחרור של מקומות תפוסים בגוף עשויים לשחרר משהו גם בנשמה.
לגבי טיפול בהיפנוזה הדעות חלוקות ואנני בטוחה כי הוא נחוץ.
כל טוב ובהצלחה.

יש לי הרבה גורמי לחץ בחיים
אני סטודנטית ועובדת ויש משפחה שצריכה לבקר
וכל הזמן הרגשה מה הדבר הבא שצריכה לעשות
אני מנסה כי אני באיזשהו מקום צריכה את זה גם להכיר בחורים
ומנסה לשמור על קשרי חברות
והייתי רוצה לקרוא ולעשות ספורט,על תחביבים אחרים לא מדברת בכלל
ומגיעה למצבים שאין לי כח לכלום...פשוט מעבירה את הזמן

איך אפשר ליעל את הזמן?
וההרגשה היא של לחץ למה את לא עושה משהו אם יש לך כ"כ הרבה...

שלום רב,
לפעמים כשיש כל כך הרבה מה לעשות בבת אחת ולא יודעים מה לעשות קודם,הדבר הפשוט ביותר הוא לא לעשות כלום...וזה גם מה שקורה לך.
אפשר לבנות סולם עדיפויות,מה חשוב לי יותר ומה חשוב לי פחות.ליד כל אפשרות כזו לרשום כמה מתוך הזמן שיש לי אני מוכנה, רוצה ויכולה להקדיש לו.לפרוס את הזמן לפרוסות כשכל אחד מעיסוקיי זוכה לפרוסה בעובי עליו אני מחליטה מראש.
מנהלים יומן ובונים בו את לוח הזמנים בצורה מסודרת.אלו יעזרו לראות תמונה מסודרת המתאימה לזמן וליכולות שיש לי ולהוריד לחץ.
בהצלחה.

אני יוצא עם מישהי כבר חצי שנה, שהכרנו היא סיפרה לי שהיא יצאה עם שני בחורים וששתיהם הציעו לה נישואין אחד אחרי השני ,היא אמרה כן לשני הבחורים אבל בסופו של דבר בשני המקרים הדבר לא הביא לחתונה ויצא שבשני המקרים משהו התפקשש בסוף הקשר והם נפרדו...בהתחלה זה לא הזיז לי במיוחד כל העניין הזה אבל בכמה חודשים האחרונים זה ממש מפריע לי אני בקושי מסוגל לתפקד , אני כל הזמן מנסה לדמיין אותה עם אותם הבחורים ואיך שהם מציעים לה נישואין ואיך שהיא אומרת להם שהיא מסכימה להתחתן איתם..וזה פשוט מוציא אותי מדעתי לדמיין שהיא הייתה עם גבר אחר ,חשוב לי לציין שאני לא בן אדם קנאי זה פשוט חזק ממני...לפני שבועיים זה הגיע למצב שאמרתי לה שאני לא מסוגל יותר להכיל את העבר שלה עם שני הבחורים האלה ואמרתי לה שאני שוקל לעזוב אותה ,ואז ושנינו התחלנו לבכות והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אעזוב אותה ואמרתי לה שגם אני לא רוצה לעזוב אבל זה חזק ממני ...מפה לשם החלטתי לנסות ולהתמודד עם זה ,ההתמודדות הזאת כנראה קשה לי מדי אני במשך שבועיים , פעם בסדר לי עם זה ופעם אני לא מצליח להתמודד עם זה ורע לי מאוד מאוד , גם שאני איתה אני חושב על העבר שלה וזה מרחיק אותי ממנה וזה לאט לאט הורס לנו את הקשר ..אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני ואני לא רוצה לוותר על המלאכית הזאת היא בחורה מקסימה אני אוהב אותה מאוד ...מה לעשות ??תעזרו לי אני כבר משתגע מזה...

אלי שלום. אתה מספר על קנאה שלך כלפי עברה של חברתך וכביכול אינך יודע למה השתלטה עליך. ולצד זה, בעברה יש שתי נטישות לא ברורות של אהובים. יתכן, שאתה שוקל להציע לה נישואים וחושש שלמרות התשובה החיובית, גם אתה תנטש? אני מציעה לך לבדוק את חוסר הביטחון בקשר ומהם הדברים שמערערים את הרגשת הביחד והאהבה. ככול שתבין למה אתה מגיב בעוצמה כזו חזקה, כך תתרכך תחושת הקנאה. כל טוב, ענת

שלום לכולם,

שמי עדי ואני מתוכנית בטלויזיה החינוכית. בימים אלה אנו יוצרים פרק בנושא שחיקה בעבודה ועבודה תחת לחץ מתמשך. אנו רוצים לדון בשאלה כיצד ניתן להפוך לחברה טובה יותר שלא רק צורכת פרנסה אלא גם תרבות, פנאי, זוגיות ומשפחה.

אני מחפשת אנשים כנים ופתוחים שיוכלו לספר על תחושת הלחץ המתמשך וכיצד אנו נפגעים בחווית היום, יום שלנו.

אשמח לעזרתכם ,

עדי שוורצמן
052-8848842
תחקירנית ואקום- חינוכית 23

תודה לכן על המשוב.
הראש שלי מוצף בבלגן וקשה לי להתנהל. אני חיה לא טוב עם עצמי.
אני מבולבלת וטרודה ולא מצליחה לנהל את החיים שלי והכי כואב שהזמן עובר ורץ קדימה. לא יודעת מה לעשות כבר. אולי טיפול פסיכולוגי אולי לימודים חדשים. אולי פשוט לשבת ולרשום מה צריך לעשות ופשוט לעשות.
אני לוקחת בבוקר את שני הילדים שלי למסגרות וחוזרת הביתה גמורה. אין לי חשק לעשות כלום ואני כל כך פסימית. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

להתחיל בדבר אחד ולהשאר אופטימית!!!!

יש לי המון המון המון סידורים וברקע יש את הצורך שלי בעבודה ותמיכה.
איך מתחילים בדיוק?

דבר אחד זה אומר להתמקד. אם תמיכה זה הדבר הנחוץ ביותר כדי להתקדם כרגע, אז להתחיל משם.לבחור איזו תמיכה אני רוצה לקבל ובאיזה אופן וללכת על זה.לעשות.

אני ממש בדכאון מלקרוא כתבות שהשוק הישראלי מתייחס לאנשים מעל גיל 40-45 כמבוגרים מידי. מצד שני הולכים ומעלים את גיל הפנסיה. בשנות השלושים שלי גידלתי את ילדיי ועברתי טיפולי הפריה ועזבתי את שוק העבודה ועכשיו שאני רוצה לחזור נראה לי שמאוחר מידי ואני ממש בדכאון. בנוסף, אני רוצה גם עוד ילד וגם שם הלחץ.
בנוסף גם יש שינויים בפנים. אני מרגישה שאני ממש ממש שונאת את הגיל הזה. לא מבינה מי אמר פריחה?

שלום רב,
נשמע כי את פוחדת שלא תוכלי לחזור למעגל העבודה עוד לפני שניסית....כן, אומרים כל מיני דברים בכל מיני מקומות ואמצעים שאת נחשפת אליהם ומשם מגיעים הפחדים.אל תקשיבי! תני לחיים שלך צ'אנס! לכל אדם סיפור חיים אחר! יש מי שלא מוצא עבודה בקלות ויש מי שכן!
המהות של החיים היא שינוי, שום דבר לא נשאר אותו דבר.וזה היופי,הסתכלי על ילדיך וראי...שינוי אומר התקדמות,מה שלא משתנה למעשה דורך במקום.היכולת שלנו להבין ולקבל שינוי היא העניין.שינוי אומר משהו חדש להתמודד איתו ומכאן מגיע שוב ה-פחד.
אין לי ספק כי במידה ותוכלי להניח את הפחד בצד לרגע תוכלי למצוא גם את היופי והפריחה.
כל טוב.

אני עזבתי את שוק העבודה בחוץ לפני כ- 8 שנים על רקע פיטורין לא נעימים. ואחר כך עבדתי תקופה בביתי (אחת התקופות היפות בחיים שלי) עד שהפכתי לאמא והתרכזתי יותר באמהות.
אני איבדתי את השמחת חיים שלי, האופטימיות, ההערכה העצמית שלי בקרשים. מרגישה שכולם בחוץ מתקדמים ואני נשארתי במקום העצוב והכאוב שלי. זה משהו שלא מרפה. אני בתוך הנישה שלי מרגישה בדידות כל הזמן עם עבר לא פשוט. הכי מפחיד אותי שעם כל הרגשות שלי אני צריכה לגדל שני ילדים קטנים בגן.
יש בי הרבה מאוד כעס על עצמי ועל אמא שלי ועל אנשים. אני שכל כך זקוקה למשפחה וכל כך אוהבת ילדים הרשיתי לעצמי בגלל הפחדים והקשיים שלי להביא את הילדים רק באמצע שנות השלושים שלי ואני הייתי רוצה משפחה גדולה שתקיף אותי ותמלא אותי ומאחוריהם שתעמוד אמא יציבה ופתאום הכל מתפרק לי במציאות.

שלום רב,
סליחה על התשובה המאוחרת, ראיתי שענת ענתה לך ורציתי לחזק את דבריה.נושא הפחד צץ ועולה שוב ושוב בדבריך.ניראה לי שכדאי להתיחס לכך.אולי טיפול או כל הכוונה והדרכה שיעזרו לך לצאת מתוך הערפל שיוצרים הפחדים. בתוך הערפל לא רואים את התמונה בשלמותה מה שמחזק ומשמר את הפחד.
החזרה לעבודה אחרי תקופה ארוכה בבית עם ילדים היא סוגיה ידועה ומוכרת בדיוק כמו מה שקורה לחווית הביטחון העצמי אחרי תקופה כזו.הכל נורמלי.
לא לאבד את האופטימיות! לעבוד על הפחדים זהו כבר צעד, צעד לקראת המשך שיביא עשייה מחודשת.הכישורים שלך עדיין איתך ושלך לתמיד!
בהצלחה.

הבנתי שהדברים שכתבתי למטה קשים לעכול ולהתייחסות. ובכל זאת אני שואלת לאור מה שכתבת- כיצד מתגברים על החששות והפסימיות ואיך צומחים?

שלום לך. מתנצלת על התגובה המאוחרת. את נמצאת בשלב בו ילדיך הם המרכז בשל היותם רכים בשנים. בתקופה זו קשה למצוא משאבים פנויים לצמיחה אישית, בייחוד כשאין תמיכה מהסביבה הקרובה. את מדברת על עבר לא פשוט שמפריע לך ומלבה את תחושת התסכול שאת חווה. הייתי ממליצה לבחון עם עצמך או בעזרת טיפול מאיפה מוזנים החששות? ומה הקושי להתגבר על הפסימיות? אני מתרשמת שאת מוצפת רגשית ובעין הסערה את מתקשה לראות את דרכך בעתיד. חשוב שתמצאי רוגע לפני שתתחילי בעשייה. בהצלחה, ענת

אבי חולה מאד, בן 84, מחלה ממארת וסופנית.
הומלץ להוספיס בית.
רצונו להית בבית לא להגיע לבית חולים.
אנו משתדלים לכבד אותו.
לי זה מאד קשה. זה מלחיץ אותי ברמות גבוהות.
רופא ואחות באים לבקרו בביתו מעת לעת, אבל כל הרגעים הקשים שלו כשאין לצידו צוות רפאי זמין. (למרות שתמיד ניתן להתקשר לאחיות... זה לא מרגיש נוח לעשות זאת באמצע הלילה למשל)
והפחד הנוראי מהמוות שפתאום יגיע.........
והמחשבה שהמוות יהיה בבית. יש לי עוד אימא שתהייה בריאה. מה יהיה אחר כך ???גם הקושי הפיזי בטיפול וגם הקושי הנפשי. גם קשיים אחרים הקשורים למשפחתי.
איך מתמודדים?
יש לי אחים ודודים שמנסים לסייע ובכל זאת....
יש איזו עצה או דרך להתמודד ??

שלום דליה. את עוברת תקופה קשה. לראות אדם אהוב גוסס מבלי היכולת להקל עליו את סבלו יוצר מתח רגשי רב. ההמתנה למותו הבלתי נמנע מכאיבה מאוד. במצב כזה, כל מה שאת יכולה לעשות זה להיות שם עבורו ועבור אמך. אני לא יודעת אם הוא צלול ומה טיב יחסיכם, אבל אולי יעזור לך לשוחח עמו ולהעלות איתו זיכרונות משותפים נעימים. את מספרת על קשיים בתוך המשפחה וגם על מערכת תומכת, בזמן שכזה רצוי לשים חילוקי דעות בצד ולהתלכד כמשפחה, לשתף במה שעובר עליך.
משתתפת בצערך, ענת

שלום
אני עובד כשכיר במשרה מלאה וזהו כבר הג'וב השלישי שלי ב10 שנים, סה"כ יציב מאוד וכאילו הכל בסדר.

תמיד אני חושש מפיטורין.
כל פרצוף של הבוסים שלי אני מפרש לכאן או לכאן...
האם זה טבעי?

ככה חשה כל האוכלוסייה?

יש משהו שאפשר לעשות?

תודה

שלום רב. מעניין החשש הזה שלך מפיטורין שלא מתבסס על ניסיון עבר. לפעמים אנחנו יכולים לחשוש ממשהו שאנחנו דווקא רוצים. אולי יש לך אי שביעות רצון לא מוסבר ממקום העבודה, דבר שאתה לא מזהה, או אולי תחושה שלא הצלחת כפי שאתה מצפה מעצמך. בכל אופן, כדאי לברר מדוע עכשיו מתעורר החשש הזה והאם זה אופייני לך? וכמובן, יש להתייחס לעידן בו אנחנו חיים של תנודות כלכליות, כך שחשש מסוים הוא בהחלט טבעי ואפילו בריא. כל טוב, ענת

לפעמי מרגיש לי שאין לי חיים...
אני לומדת,מתנדבת,עובדת,יש לי כמה חברים טובים,משפחה,אני נהנת לקרוא ולעסוק בספורט ויש מחשבות על עוד דברים...
אבל עם כל זה ,ולמרות שמבחינת הלו"ז החיים שלי עמוסים
מרגיש לי לפעמים שבלי הנוחכות של בחור חסר לי. גם אם אני לא יודעת מתי יש לי זמן באמת לכזה...
וכרגע זה במצב שאני לבד כמה חודשים טובים ויודעת שכדי לעבור את האקס (חוץ מקשר לא משמעותי של חודשיים) אני צריכה קשר חדש וסוחף
אני מאוהבת במישהו שלא יכולים להיות ביחד, אז אני אומרת לעצמי
שאני צריכה להכיר כדי לעבור את האקס...
וביום מפתיע כמו היום שאין לי מחוייבויות אני מוצאת שאני לא מתעסקת בכלום
חוץ משיחות עם בחורים שונים שחלקן אפילו טובות כשאני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה ,וכן יושב בראש המחשבה אני אכיר ואהיה בקשר? ומה יהיה עם הבחור שאני מאוהבת בו,יש לציין שזה הדדי פשוט נוצר מצב נוכחי שלא ידוע מתי יסתיים...
והכי מ]ריע לי..מה את עושה עם עצמך? אין לך דברים יותר טובים מאשר לדבר עם בחורים ?...

שלום רב,
באמת נשמעת מבולבלת,נשמע שאמנם יש לך חיים מלאים ובכל זאת משהו חסר לך. חבר? צורך ורצון במערכת יחסים? רצון לאהוב ולהיות נאהבת?
לפעמים כשבתחושה שלנו משהו חסר בחיינו הוא הופך להיות גדול יותר מכל מה שנוכח בחיינו. צריך רק לשים לב לכך ולנסות להפנות את תשומת הלב שלי למקום בו אני רוצה שתהיה ולמה שיש. אהבה תבוא.
כל טוב.

היו לי התקפי חרדה ואני לוקחת כדורים כבר כמעט חודשיים ועדיין מרגישה תסמינים כמו טעמים מוזרים בפה טעם מתכתי וכו' וגם יש לי פצע בפה שלושה חודשים האם זה הגיוני?

שלום לך. מאוד חשוב ללכת לביקורת אצל הרופא המטפל על מנת להעריך את השפעת התרופה עליך, לטובה ולרעה. לא כדאי לעסוק בניחושים. בהצלחה, ענת

שלום,
התמודדות עם חודש לחוץ במיוחד המליצו לי לקחת כדורי הרגעה בשם לוריוון או ואבן.

מישהו יכול להמליץ לי על אחד מהם מנסיונו?
או אנשי המקצוע? מה ההבדלים?

תודה

שלום ערן,
באמת שלא כדאי לקחת כדורי הרגעה ללא המלצה ומרשם של רופא...בכל מקרה שני הכדורים הללו דורשים מרשם רופא.
כדאי גם לבדוק מה קורה בחיים שלך כרגע שמביא לצורך בכדור הרגעה ואולי לנסות לעשות משהו שם שישנה דברים לטווח ארוך.ישנן אופציות טיפול שונות ומגוונות להתמודדות עם מצבי לחץ ומתח.
כל טוב.

שלום לאנשי המקצוע,

נפרדתי מחברתי לפני כשנה וחצי, אני עזבתי אותה ואני שלם עם ההחלטה.

כעת היא מאורסת ואני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה (אין לי כרגע זוגיות קבועה)

הרציונל ברור בעניין - אין לי מה לחזור אליה. אבל ברגעים חלשים במהלך היום -הרגש גובר.

מכירים טכניקה להתמודדות עם מצב זה? שיטות מוכחות?

תודה רבה רבה

שלום אייל,
אם אמנם שלם אתה עם הפרידה ממנה,נסה בכל פעם שמחשבה עליה עולה,לתת לרגש שעולה איתה להיות זה שמאפשר לך לאחל לה כל טוב והצלחה בדרכה החדשה.
שחרר באהבה ותשתחרר.
בהצלחה.

שינוי בשבילי הוא לראות עשייה ומטרות מולי ולא תקיעות וייאוש ועמידה במקום. שינוי בשבילי הוא להתחיל לחשוב מההגיון ולא מהרגש, לראות את העתיד ולא את העבר. שינוי בשבילי הוא חשיבה אופטימית ולא פסימית. זהו השינוי שאני מייחלת לו להיות ברת עשייה ושמחה ולא דכאונית וקופאת במקום..
כיצד עושים שינוי כזה? .

שלום לך. השינוי עליו את כותבת יכול לבוא מעבודה פנימית, שמתייחסת למכלול מחשבותיך, רגשותיך, התנהגותך ועברך תוך הבנה של מצבך הנוכחי. ניתן לעשות זאת בעזרת אמצעים שונים ומגוונים, קבוצתי ופרטני. בהצלחה, ענת

האם זה כולל דימיון מודרך?
האם זה כולל נבירה בעבר?
האם זה דיבורים או תרגולים?
האם רק פסיכולוג מעביר את זה?
האם הקופה משתתפת בטיפול כזה?
תודה!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתייחס למערכת המחשבתית של האדם בקשר לעצמו, לאחרים ולתפיסת עולמו. לפעמים זה כולל בדיקה של העבר כדי לבדוק כיצד נוצר הגירוי הראשוני שהוביל לבעיה אך לא בהכרח. זה שילוב של דיבור ושל משימות התנהגותיות. יכול להיות שיש שימוש בדימיון מודרך. בדרך כלל פסיכולוגים קליניים מתמחים בסוג זה של טיפול. אני מניחה שחלק מקופות החולים מציעות טיפול מסובסד.
בהצלחה, ענת

עד כמה פילאטיס מועיל לגוף ולנשמה - זה מדהים!!!

שלום, בקרוב אני אצטרך לעשות טסט ראשון ואני ממש לחוץ. רק המחשבה על זה מעלה לי תסריטים מביכים בראש על איזה פדיחות אני אעשה לעצמי ואני יודע שיכשילו אותי מאיזו סיבה. אני ממש לחוץ. לא מאמין בטיפול פסיכולוגי (אחותי הלכה שנים לפסיכולוגית שהיא אהבה דווקא אבל כל הבעיות נשארו כשהיו). מה אפשר לעשות?

שלום יולי,
האם חשבת כי אתה עשוי לעבור את הטסט בהצלחה? נסה את התסריט הזה.
אתה יוצר תסריטים שליליים ויוצר לחץ מיותר.הרי את הטסט תעשה בזמן אמת ולחשוב עליו ולנסות לדמיין מה יהיה מראש זוהי טירחה לבטלה.
האם גם בנושאים אחרים זוהי דרך המחשבה שלך?
אנני יודעת איזה סוג של טיפול קיבלה אחותך אך באם ענית על שאלתי בכן,כדאי לנסות טיפול קוגנטיבי התנהגותי אשר מטפל בדיוק בדרכי מחשבה כאלו בהצלחה רבה.
אפשר גם ללמוד טכניקות להורדת לחץ.
כל טוב.

שלום!
לפני 3 ימים קראתי במחשב של חבר שלי מזה 3 שנים מייל מחברה ישנה מהתיכון שגרה בחו"ל שלא השאירה מקום לספק. התעמתתי איתו על הנושא תוך פרץ עצבים, בכי ומלא שאלות. הוא אמר בתגובה שלא היה כלום ושהם כבר חודשיים מאז פגישת מחזור שהיתה להם ומאז היא כבר חזרה לביתה מתכתבים בצורה "חרמנית ופנטזיונרית", נזכרים מה היה כשהיו צעירים ומה עשו איך ואיפה...
הוא נישבע והתנצל, אמר שעשה טעות בעצם המילים שנכתבו שם אבל שלא באמת היה משהו מיני, מאז ניתקתי איתו קשר בכדי להירגע ולחשוב על הצעדים הלאה. אבל אני לא מצליחה להירגע. בכל הודעה שהוא שולח אני מתמלאה כאב והזיכרון מהמילים שקראתי לא מניח לי. אני בחורה שכבר נבגדה בעבר והצלקת נפתחה שוב... אני מנסה לרצות להאמין לו למרות שיודעת שדברים לא יחזרו להיות אותו דבר אבל גם קשה לי לוותר עלינו כי אנחנו לפני התקדמות בקשר במעבר לדירה משותפת שחיכיתי לה המון זמן. אני צריכה עזרה באיך להתמודד.. איך לעשות את הדברים בצורה נכונה ואיך להיות שלמה עם הסליחה???

שלום רב,
נשמע כי את עוברת משבר אמון. משבר אמון הוא משבר לא פשוט. על מנת לשקם אותו נדרשת עבודה אישית ומשותפת משניכם.
שלו-להבין כי התנהגות כזו אינה מקובלת.לבדוק מה הביא אותו להתנהגות זו ולהתחייב לא לחזור עליה שוב,להבין את עצמת הכאב שנגרמה לך. שלך-להקשיב ולנסות להבין מה היה שם,לחשוף את הכאב בפניו,לנסות להרפות מחשדנות,לאפשר לו להביע חרטה. של שניכם- לברר איזה תוכן אתם רוצים ליצוק בתוך היחסים שלכם,איך אתם חושבים שזוגיות אמורה להיות ומהי מחויבות עבורכם.כמה מקום יש לביחד וכמה מקום יש ללחוד ואיפה עוברים הגבולות.
אם הקשר חשוב לשניכם והעבודה תעשה, תוכלו לשקם את האמון.
רק מעשים לאורך זמן ישקמו את האמון הכל כך חשוב בתוך מערכת יחסים.
בהצלחה.

היי,אני בת 35,נפרדתי מבן זגוי שעמו היית כשנה וחצי,די ביוזמת שנינו.זה קרה לפני כשבועיים ואני לא מפסיקה לחשוב עליו. מבולבלת מאוד, כי לא נראה לי שאפשר לגשר על הפערים,אבל מצד שני לו רוצה לוותר עליו,אוהבת אותו מאוד. איך מתמודדים עם זה??יש לציין שאני גרושה עם ילד,והיחסים בינו לבין הילד "לא משהו" בלשון המעטה.בבקשה תעזרו ליייייי מהר1!!

שלום קרין
עושה רושם כי מתנהל אצלך מאבק בין הרגש לשכל.
רק לפני שבועיים נפרדת ממישהו שאת אוהבת ואת עדיין חושבת עליו,זה טבעי מאד.
נשמע כי השכל אומר שהפערים גדלים מידי,שהיחסים עם הילד לא טובים ולכן הקשר לא מתאים אבל הרגש עדיין קיים ומייצר ומעצים את הכאב הטבעי שבפרידה.
אפשר לבדוק ולשקול שוב ביחד או לחוד אם האהבה מספיקה כדי לגשר על הפערים בכל זאת,אם אפשר לעבוד על הקשר בינו לבין בנך ולהתחייב לזה בכל הרצינות,או לקבל את ההבנה שהגעתם אליה שניכם ולעבור דרך הכאב והגעגוע וכל מה שמביאה עימה הפרידה.
כדאי ללמוד להשתמש בשכל כדי להוביל את הלב למקום שנכון לך באמת ולהבא לחסוך לעצמך את המאבק הפנימי.שבי עם עצמך ובררי היטב מה חשוב לך במערכת יחסים עם בן זוג כאישה וכאימא לילד.כווני לשם את מערכת היחסים הבאה שלך.
כל טוב.

שלום
אני בחורה בת 26, היה לי קשר עם חבר לתקופה של כ- 8 חודשיים שזה יחסית קצר לקשרים שקשה לוותר עליהם. ניפרדנו לפני 4 חוחדשיים ואני מרגישה געגוע שמאוד מתריד אותי בזמן האחרון. בגדול זה היה קשר כמעט חתונה, היה לנו מאוד טוב בקשר רק הבעיה הייתה אצלי שכל משהו קטן שהיינו רבים אני הייתי קמה והולכת ולכן הוא חשש להתחתן איתי בגלל שחשב שאולי בעתיד אני יעזוב אותו כשאני יהיה נשואה לו. שנינו נולדנו למשפחה של הורים גרושים וזה גורם כניראה לפחד לחתונה. בעקובת זה הוא כבר רצה לקנות טבעת אירוסין אני והוא נכנסנו ללחץ ולא הבחנו בה. ואמרתי לו לא לקנות את הטבעת אירוסין אמרתי בו נחכה עם זה קצת. והוא אמר בסדר בסוף הייתה פרידה של יומיים ואחרי התקשר אלי וניסה להחזיר את הקשר.. ואחרי זה כמעט גרנו יחד הייתי ישנה אצלו יום כן יום לא.
ואחרי זה ניהיה בנינו מצב לחוץ בקשר עד שניפרדנו שוב פעם ואחרי שבוע כמעט אני ניסיתי להחזיר את הקשר יזמתי שיחה טלפון ניפגשנו וחזרו להיות ביחד. וזה החזיק בדיוק לחודש כי פתאום הופיע חבר טוב שלא ראה אותו שנים ורצה לפגוש אותו התחיל להידבק בחבר שלי במצב שלא היה לי פרטיות עם החבר היה נישאר עד שעות מאוחרות אצלו בדירה ולא זיז לחבר שאני נימצאת שם וגם הוא תמיד היה חוצפן כזה היה יושב באוטו של החבר מקדימה ולא נתן לי כבוד ואני העלמתי עין מזה.
התחיל להגיד לו בוא ניצא לבד מול הפרצוף שלי ואני ממש כעסתי כי אני כל התקופה שהייתי איתו כיבדתי אותו בקטטע הזה של היציאות שהוא ביקש ממני שלמועדונים ניצא רק ביחד לא לבד ואני הסכמתי לזה.
בסוף הקשר קרה משהו נורא מאוד רבנו בשעה 2 בלילה על זה שלאחונה הוא כאילו בקושי מתקשר יותר עם החבר כאילו נעלם לי פתאום הגענו למצב של ריב וטיפה גם בידידם רבנו כאילו סטירה שאני נתתי לו כי הוא דיבר לא יפה לקחתי את הדברים והלכתי.
מהיום שיצאתי מהקשר עבר 4 חודשיים שבכלל לא חשבתי אליו ועכשיו אני מתגעגעת אליו מאוד ואני לא מבינה למה זה קורה לי???
ומאוד מאוד רוצה לשמוע, לפגוש, לראות אותו לא יודעת להסביר את זה מאוד קשה לי..
ולאחרונה שלחתי לו הודעה שיש לו פרטים מסויימים אצלי ואם הוא רוצה אותם..
והוא אמר שלא...וצחק על זה..
ואני מרגישה הרגשה לא נעימה ומבולבלת כי מצד אחד אני רוצה אותו לחזור אליו ומצד שני אני לא יודעת באמת מה הוא חושב כי אם אני ישלח הודעות יכול להיות שאני ישפיל את עצמי בלי להשים לב ככה זה יצא אולי. הייתי רוצה להחזיר את הקשר הזה לחיים שלי בדרך עקיפית אולי או משהו בסגנון...
אני באמת רוצה עזרה כי אני מרגישה ממש רע עם זה וקשה לי מאוד בימיים האחרונים..
אשמח אם תוכלו לעזור לי ולתת לי כמה נתיבים שאני יוכל לסלול לעצמי דרך טובה ובטוחה.

שלום דליה,
נשמע שרק עכשיו את מתמודדת באמת עם הפרידה.מבינה שאין קשר ומתמודדת עם מה שזו מביאה עימה כמו געגוע וכאב.
את מספרת כי רציתם לקנות טבעת ואח"כ נבהלתם ולא קניתם טבעת.כמעט גרתם ביחד ופעמים רבות נפרדתם,ניראה כי אין עקביות ונחרצות בקשר הזה.זה קשר של כן ולא.
ראשית כדאי לבדוק היטב עם עצמך האם את מתגעגעת אליו או מתגעגעת ללהיות בקשר.
.כדאי לחשוב טוב טוב מה באמת את רוצה ולהיות אמיתית וכנה עם עצמך ועם הרצון שלך.
בדרך עקיפה כבר ניסית להגיע אליו וזה לא הלך,כשתדעי באיזה סוג של יחסים את מעונינת ואם הקשר הזה מספק אותם,כשהרצון שלך יהיה שלם,אם באמת תרצי לדעת,יתכן ודווקא דרך ישירה יותר, שתהיה משתמעת רק לכיוון אחד,יתכן ותוכל להחזיר את הקשר.

אני התקשרתי לאקס שלי וקיבלתי ממנו הודעות ממש פוגעות ומעליבות לא האמנתי שככה הוא יכתוב לי.... אני באמת לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני מתגעגעת אליו ומצד שני קיבלתי ממנו הודעות ממש מגעילות. יכול להיות בגלל ההצעת נישואין שהתבטלה השפיעה עליו.
בכל אופן אני עשיתי את שלי פה ולא קיבלתי יחס אנושי, אני מרגישה מאוד רע בגלל זה.
והייתי רוצה לשאול אותך ככה מתוך נסיוניך בתחום האם יבוא היום והוא התחרט על זה וינסה ליצוק קשר בשנית???

דליה יקרה,
קשה לדעת מה קורה בתוכו של אדם.אין לדעת מה ירגיש בעתיד.
כתשובה לפניתך הקודמת כתבתי לך כי ניראה שרק עכשיו את מעכלת את הפרידה. את עוברת תהליך של פרידה, בתהליך זה משולבים רגשות רבים. בשלב מסוים של התהליך יש ציפייה כי האהוב הנוטש יחזור אלינו,יבין את הטעות שעשה ויחזור. ניראה לי שאת נמצאת בשלב זה בתהליך.
כדאי כרגע לתת מקום לכאב ולגעגוע כלומר למה שיש עכשיו ולעבור את התהליך מבלי לפתח ציפיות לעתיד.הציפיה לחזרתו בעתיד עשויה למשוך את תהליך הפרידה לאורך זמן רב.
הכאב יחלוף.
כל טוב.