פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין עמוד 9

Hello ,
i am 43 i have 3 kids and i live in Ireland. i am Israeli married to an Irish man we lived 10 years in israel in the north side of the country boarding with Lebannon and lived a life of fear trying to survive the wars. up until 3 years ago when our house was bumed during the war so we moved to ireland to build a new life. since we lost the house we kept moving from one rented house to another and never settled in one place. Our kids are very sensetive and they dont take changes very well. If thats not bad enough my husbend left us 6 weeks ago saying he canot take the stress any more. so I moved again to another house with my 3 kids. We canot find a peace of mind non of the houses make us feel at home and we do not feel conneceted to any place. we keep moving from one place to another and now on top of everything i have to deal with my kids amotional state. my kids are Sean age 15 , Elie age 12, kim age 8. Life for us is overwhelming and i am affraid for my kids and for myself. Please Oprah i would like to ask you to help me how to deal wit this all
Thank you
Iris

It looks like you are going through a difficult time. Through what you wrote it seems to me that one crucial problem is the instability you and your children are enduring for a long time. Yet it seems that you have tried to solve life problems by moving to another place- an act that probably augmented instability. May be you can try to settle in one place and allow yourself and your children to go through an adaptation period to deal with the new hardships and overcome them

good luck

Ilan

אני יודעת שמה שאני עמדת לשאול , לא קשור לנושא , אבל אני אובדת עצות.
אז העניין הוא כזה.
במשפחה שלי , כמו בכול משפחה די ממוצעת יש סיכסוכים .
אצלנו במשפחה, זה הגיע למצב שבו אין לי עם מי לעשות את ליל הסדר.
בעוד חודשיים, יש מפגש משפחתי בחוץ לארץ , כנראה חד פעמי, כי חלק מהנפשות הפועלות הן מאוד מבוגרים.
וגם אני אשמח לחופשה ,ואיורור והבוסית שלי הסכימה שאסע .
הבעיה הענקית היא , שאני ממש לא מסתדרת עם אימא שלי .
ממש קשה לנו להשאר באותו החדר, מבלי לריב .
אני לא יודעת אם לנסוע , כי כנראה נצטתרך להיות באותו החדר .
מה לעשות?
לאימא שלי י מנהג , להביך אותי בציבור , כדי להשיג משהו שהיא רוצה . אווווופפפפ
תודה
יעל

שלום יעל

אם אדע על מה אתן רבות אולי אוכל יותר לסייע. האם יש ריב מסוים שחוזר על עצמו?

בברכה

אילן

קיבלת את האימייל שלי?
כתבתי לך סקירה של מקומות מומלצים לטיול בברלין.

ברלין יפהפיה ואת לא הולכת לפספס אותה, הבנת אותי??? .

אם את יכולה לקחת חדר נפרד במלון מצויין ואם לא - אז גם מצויין.

את יוצאת בבוקר - חורשת את העיר, חוזרת בלילה למלון כל כך מותשת. מבטיחה לך שלא יהיה לכן כוח לריב..

שתהיה נסיעה טובה! :)

שלום אילן תודה תודה על התיחסותך .
אני בת 30 אבל אימ א שלי ממש לא מרוצה מאיך שאני נראת , מתלבשת וכו..........
היאטוענת שאני נראת מוזנחת.
, גם אם היא צודקת ההתנהגות שלה לא מצדיקה את הגנהום שהיא מעבירה אותי.
אפילו אבא שלי טוען שזו התעלולות נפשית , והוא אמר לי את זה לאחרונה גם אתמול .
אז ככה הם הדברים.....
אני עובדת כול יום , ובמשך העבודה אני לובשת טרייניג וחלוצה .\ שבה אני ארגיש להיות עם הילדים בחופשיות .
זאת אומרת להתלכלך , לרוץ איתם וכו.....
בכול מקרה גם מצבי הנפשי העגום!!!לא מאפשר לי להתלבש בצורה יפה , כי אני לא מרגישה טוב מביפנים .
אימא שלי נוהגת להביך אותי ולהשפיל אותי ליפני אנשים זרים , אבל חברים של המשפחה , או שכנים וכו..
זה מתבטא בלהגיד דברים שיביכו אותי , או דברים פרטיים שלי, שחוץ מהמשפחה המורחבת, אפ אחד לא צריך לדעת , ליד אותם אנשים , כדי לשנות את צורת הלבוש שלי .
בקיצור היא מביכ ומשפילה אותי ברבים , כדי לשנות את צורת לבושי וכדי להשיג את מטרתה .
ליפני כמה חודשים היא התחילה לבכות כאשר היינו מוזמנים אצל חברים של ההורים , בגלל שלטענתה הגיעתי בצורה לא ראויה.
אצלה לא ראוי זה אחרת ממה שאני חושבת שלא ראוי , וכול ילד יודע. שזה מניפולציה , ושגם אם זה מעציב אותה , היא יכלה לחכות עם זה עד אחרי שנלך הביתה מהאורחים , והיתה סיבה נוספת לבכי הזה , והוא ליצור מצב שבו8 אני אהיה נבוכה , ולא אדע מה לעשות עם עצמי , וכל גם היה .
מה שהיא עשתה זו התעללות . נקרא לילד בשמו .
לכו איני יודעת אם לנסוע .

את אמא שלך
אולי היא כן רוצה בטובתך
אולי היא אובדת עצות ולא יודעת איך לומר לך את הדברים
תאמיני לי, אין מי שיותר מסורה מאמא
והרבה פעמים אילו אי הבנות
אולי תפתחי את הלב שלך אליה, ואולי כן תהיי מוכנה נפשית לשמוע את מה שיש לה לומר
ואולי היא רק מתכוונת לטובתך בזה שהיא רוצה שתתלבשי יפה ותראי טוב
לא תמיד הכוונות הן רעות
לא צריכים לסגור את עצמנו בפני בקורת של אמא
תנסי להבין אותה, ללכת לקראת, לא להיפגע כל כך

מזמן לא קראתי אותך? מה קורה? איך הענינים?הכל בסדר?
את יכולה לכתוב איפה שאת רוצה, תרגישי חופשי ובטוח

אני יודעת שאני יכולה לכתוב איפה שאני רוצה , אבל אני לא מרגישה כרגע שישי לי מה להגיד.
זאת אומרת משהו ,שיועיל לאחרים.
הרגשת הרייקנות שאני מרגישה לא קשורה אלייך , או לשירה או לסטודנטית.
היא לא רקשורה לאף אחד .
מצטערת שלא כתבתי , שאני מתכוונת לקחת הפסקה, לא יודעת , לא חשבתי על זה .
ומצד שני כבר הייתי בהפקסקה קצת ארוכה לא?
אותו הילד מהגן שבו אני עובדת , ממשיך להרביץ , לילדים , לנשוך , ובעוט לתלוש שער לגננות , וליפני כמה ימים , הוא נתן לי מכות עם מקל של מטטאטא .
בקיצור הילד לא בפוקוס!!!!!!
בהבוסית גם היתה בח"ול , אז זה רק החמיר .
לפחות כשהיא חזרה, היא הזמינה את הגננות שתרמו ונשארו שעות נוספות בגן , לסרט על חשבונה !
מה איתך ?
שיהיה לך סוף שבוע נעים

זהו, ערב פסח, יהיה לך חופש מהעבודה, תוכלי לנשום
מקוה שמצב רוחך טוב יותר
אני בעומס בעבודה לא יכולה לנשום אפילו לרגע. מרוב עומס נהייתי גם חולה פיזית, אבל אף על פי כן לא יכולה לקחת חופש. העצמאיים לא יכולים להרשות לעצמם להיות חולים, אין סיק, צריכים לעבוד, כי העבודה צריכה להעשות ואין מי שיכול לעשות זאת במקום.
אני אעבוד עד הרגע האחרון, טוב שבחג לפחות אני לא עובדת, אבל עד החג ומיד אחרי החג

אין מה לעשות , העבודה היא חיינו ,אבל לא בשבילנו.........
גם אני עובדת עד ערב פסח.
חחח אני לא מבינה משהו , בפסח אנו לא אמורים לחגוג את חירותינו?
תישמרי על עצמך הרבה , ו גם תנוחי .
חג אביב שמח
ממני יעל קספר

אחרת לא היתה בכלל הפסקה, רק עבודה עבודה עבודה
טוב
אסור להתלונן
חושבת על כל אלו שאין להם עבודה,
אז מי שעובד, אפילו אם סביב לשעון, שיהיה מרוצה שיש עבודה.
לילה טוב

בוקר טוב ,
מה עושים במצב כזה ... ?!
אם הרופאים בסוף האבחנות שלהם המתסכלות והמכאיבות אומרים שאני סובל ממכיהאהזן כמובן חוץ מהאבחנות הרפואיות האחרות ...
זה ממש הכזיב אותי , ובכך אני לא מאמינה בשום מילה או טיפול שהם נותנים... זה אולי מתוך כעס , אכזבה ,או אפילו האבחנות השגויות שלהם או שלא מבוססות על מדע רופאי ...
ככל שאני שואלת למה זה ? איך זה קורה ? איפה הולך הדם... ?... למה קשה לי לנשום ? למה כואבת הבטן ? למה הדופק 160 והחום עולה בליה ל 39.5 ? אין תשובה ואין תשובה ----ואם יש וולא בקיצור רב ולא לעניין , אפילו מדברים מחוץ לחדר - כי בקיצור לא יודעים למה זה קורה ?

הבעיה הרופאית היא כך : התחילה לפני כשלוש שנים עם כאבי בטן עליונה והקות דמיות - אחרי שנה מההקות עברת כריתה חלקית של הקיבה בגלל כיבים מדממים .. ההימוגלובין היה בהתחלה יורד ל 4.5 היו נותים מנות דם אבל ללא שיפור משמעותי במצב הדם ...
לפני שנה חזרו הירידות בהימוגלובין ל 6 נותנים מנות דם - עולה ואז אחרי כשבוע זה יורד ואז אצטרך להתאשז וקבלת עוד מנות - וכך החיים שלי ... טיפול ללא אבחנה...\
נכון שעברתי מרבית הבדיקות האפשריות ( גסטרו' , קולו' , קפסולה , מיפוי ע"ש מקל , CT רובן תקינים ולא מראים דימום כלשהו , אפילו מבחינה גיולוגית הכל תקין , וגם כן אורולוג מבחינתו תקין ...\
בגלל שהבדיקות לא מראות סיבה להירידות בהימוגלובין - וכל פעם אני מתלוננת שקשה לי לינשום למרות שהסיטואציה תקינה 98-100% , קושי בהליכה , לחץ בחזה ודפיקות לב , כאבי ראש , סחרחורת .... לא יודעת אפילו אם מותר לי להתלונן במצב כזה ... כי אם מתלוננת הינה האבחנה שלהם סאני סובלת ממיכהאזן (איך הגיעו לזה לא יודעת?!!!) אולי כי אין באמת רופאים שיודעים לאבחן ולטפל בבעיות ...
אני בנתיים לא מאמינה לשום מילה ממה שהם אומרים , אפילו בתקופה האחרונה אני קורעת מולם את מכתי השחרור או הבדיקות ... תגידו שאני משוגעת ולא אחראית ... בנתיים זה לא יכבת לי ... מרגישה שבבה"ח הכל מזויף , אבל התרופות או מנות הדם ועירויי הברזל מזוייפים - כי הם לא עושים את העבודה שלהם...
אני מודה שאני בדיכאון קשה ואפילו חמור יותר מדי ... למה מה אתם מצפים ממני ? כבר מספיק לי !!! לא נראה לי שכך אני צריכה לחיות ! אפילו לפעמים מרגישה שעדיף למות ולא לסבול אני וגם המשפחה שלי מהמצב הזה ... למה לחיות כך ?! מה יש בחיים האלא חוץ מכאבים ותסכול אחרי תסכול ... חוץ מהתנהגות הרופאים כלפי - הם מרגישים שאני לא יודעת כלום - אבל את האמת כל מילה ומילה נכנסת באוזן ולא יוצאת אפילו מאחורי הדלת ...
אני בוכה והם לא רואים את הדמעות שלי !!! צועקת ואף אחד לא שומע אות ...
כבר מספיק... כן מספיק ... ועוד פעם מספיק
זאת לא החיים שציפיתי לה . ולצערי צריך להפסיק אותה מיידית ...
עדיף לי ולמשפחתי ...אולי אנוח קצת - לישון ולישון עד אין סוף ...

שלום

ניכר מן המייל שלך שאת במצוקה ושאיבדת את אמונך ברופאים. את מתארת תופעות גופניות קשות ללא ממצאים רפואיים פתולוגיים שיש להן השלכות קשות על מצב רוחך. יתכן שאת סובלת מקושי פסיכוסומטי (קושי רגשי הבא לידי ביטוי גופני). אני מייעץ לך לפנות לטיפול (או לפחות יעוץ ראשוני) נפשי לבירור.

בברכה

אילן

-המייל של כבר יותר מ-15 שנה ובכלל לא קשור למצב נפשי או גופני .

מההתחלה אני לא אמרתי לא אבחנות רופאיות גופניות אבל הם כבר כשלושה שנים לא יודעים הסיבה לך ...
נו עברתי לפני כשנה פלוס כרית חלקית של הקיבה - אז יש משהו .... אבל מה ולמה ?!!!! אין להם מוסג....
בדיקות הדם מראות אנימיה חומורה שעד לפעמיים מקבלת מנות דם ( שזה קורה בתקופות קרובות 2-3 פעמיים בחודש) - אז יש משהו .... אבל מה ולמה ?!!!! אין להם מוסג....
וכך האלא ... הדופק המהיר , כאבי ראש , סחרחורות , קושי בנשימה... זה לא סימנה לחץ וחרדה ממשהו - אלא כתוצאה מהימוגלובין נמוך (5.5-8.8) ...
אני שוב לא אומרת שאיני סובלת מדיכאון כתוצאה מכך - אבל.... איל אלך למשל לטיפול בזה ולצערי אני ממש מאוכזבת מתוצאות ותגובות הרופאים ... מאיפה להביא אימון לכך ?

שלום

אני מבין שאת נתונה במצוקה לא פשוטה שאיתה את מתמודדת לבד. הבעיות הגופניות משפיעות על מצב הרוח שלך ועל הדרך בה את תופסת אותן.
נדמה לי שמאוד כדאי לך לפנות לטיפול נפשי שבו תוכלי יחד עם המטפל/ת לבחון את מצבך ולשקול את הצעדים שיש לנקוט כדי להתמודד עם הקשיים שלך.

בברכה

אילן

לאחי הקטן גם ירד ההומוגלובין ל -7 . שזה נמוך מאוד ,
ואת יודעת מה אמא שלי עשתה ?
היא פשוט טחנה בלעשות לו מיץ רימונים !!!
שתי רימון , ותנסי להבין מה הבעיה , לשתות רימונים טבעיים ולא סתם מהסופר זה אחלה פתרון ,
וגם לאכול בשר עם הרבה דם , כאילו אחרי שתשימי על האש או לטגן אותו :) אל תאכלי את זה לא מטוגן , זה מעלה תוף זמן קצר את ההומוגלובין שלך ללא צורך במנות דם !!!!
כאשר ביקשו לאח שלי בדיקות מעבדה שוב להומוגלובין ולכל מני דברים בדם ,
האישה שבמעבדה , " מי זה האדם הזה שהעלה למטופל הזה את ההומגלובין בפרק זמן מאוד קצר "
עובדה = רימונים מאוד טוב לגוף
בתנאי שאת יודעת למה ההומגלובין שלך הוא עדיין ברמה נמוכה
בהצלחה בהמשך.

אני סטודנטית בלחץ.

אני נמצאת בתקוםה לחוצה מאוד בחיי והרבה פעמים קורה שאני מתעוררת מוקדם מאוד בבוקר, לםני השעון המעורר, ולא מצליחה לחזור לישון בגלל שמשבות מתחילות לרוץ לי בראש לגבי כל מיני דברים שאני צריכה לעשות. מה ניתן להמליץ במקרה הזה?
תודה רבה

ליאת שלום. אני לא יודעת באיזו תקופה של לחץ מדובר אך הרבה פעמים עוזר לארגן לוח זמנים מסודר וברור ולהשתדל לא לחשוב על מה שצריך לעשות כל הזמן, הרי בבוקר מוקדם את לא תתחילי לפעול. הרעיון לאפשר לעצמך לנוח ולהירגע ולהפריד בין זמן פעולה ועשייה לזמן מנוחה. מקווה שעזרתי קצת, אם תפרטי יותר אולי אוכל לענות יותר בהרחבה.
בברכה,
ענת

יש לי בעיה עם בחורה
היא חשדה בעינין הגיל שלי,ושאלה אותי היא ידעה שאני בן 37
סיפרתי לה את האמת ,היא בת 33 ואני 44
היא באה לירושלים,ובדרך כשהלכנו היא בכתה ,היא טענה שכול הישראלים שקרנים
היא רצתה ללכת הבייתה,אבל בפועל המשיכה איתי,והלכנו למיסעדה
היא הייתה קרה ,אבל אני אמרתי בדיחות וסיפורים ,וגם אמרתי לה שאדרבא עכשיו אני אפייס אותה בכול
מידי פעם צחקה וחייכה ...אבל היה ניכר שמאד ניפגעה
שתי שבועות של קשר חם שהיא ממש אהבה אותי ,לא נתנו לה להיפרד מיד
היא באה לביתי,כי היה קר בדרך,ועשיתי לה תה,היא שאלה למה אני לא שותה איתה
דיברתי על זוגיות וציפיות והיא שמעה בקשב וכו'
בתחנה מרכזית היא חייכה ואמרה אני אתקשר מחר
כשהיא הייתה באוטובוס היתקשרתי לשאול לשלומה,והיא דיברה כ18 דק' ואמרה שקר לה
למחרת היתקשרתי לעבודה שלה ,והיא אמרה שהיא עסוקה אבל בפועל דיברה כ10 דק' עד שאני ניפרדתי

אני מבין שהיא ניפגעה ,אבל מאידך אם היא הייתה רוצה להעיף אותי אז היא הייתה אומרת
בפשטות ...לא ניראה לי
מאידך אני לא מעוניין להמשיך בקשר ריגשי איתה,אם בפועל הקשר נידון למוות ....ובעצם ניראה בפועל שהיא לא מעונינת,והיא מדברת איתי מתוך נימוס ורחמים עלי

מה דעתך,ומה כדאי לעשות ,האם להיתקשר כול יום 6 פעמים ...
אני מאד נימשך לעדינות והלב הטוב שלה ,היא לא שחצנית לא כעסנית,רק רגישה ומאד צנועה הלבושה ודרישותיה
ישראל

ישראל שלום. כל מערכת יחסים מתחילה ביצירת קשר של אמון ונראה שהתחלתם ברגל שמאל. אם יש לך תחושה, שהיא לא מעוניינת והיא עונה לך מתוך נימוס, אולי כדאי לברר בעדינות ולתת לה להגיד לך באופן פתוח מה היא מרגישה ורוצה. להתקשר הרבה אין טעם כי זה יוצר הרגשה מלחיצה ורק מרחיק. אם הפעם זה לא מצליח, תוכל ללמוד לפעם הבאה איך אתה מתנהל בפגישות ראשוניות ואיזה רושם אתה מותיר, כך שתדע לגשר בין מה שאתה מרגיש לבין מה שיוצא החוצה.
בהצלחה,
ענת

נראה לי שהבחורה אליה אתה מתייחס מפגינה משבר של אמון כלפיך. אמון כידוע לך הוא מרכיב הכרחי להתפתחות קשר זוגי ברור. מה דעתך לשוחח איתה על כך?

בהצלחה

אילן

יכול להיות שאנחנו UNDERESTIMATE את העוצמה שיש לרשת בכלל ולפורום תמיכה בפרט.
לוקחים את זה באיזי, אבל לפעמים התוצאות יכולות להיות הרות גרול.
לדוגמא, נכנסת בחורה עם תסמינים ברורים של גיל ההתבגרות, של בעיטה במוסכמות, בעיטה בדרישות ההורים, בעיטה בדברים אלמנטרים שנדרשים ממנה.
כאשר פורום תמיכה נותן לה תמיכה להתנהגות שלה, לבעיטות שלו, למרד שלה, כאשר הוא נותן לה לגיטימציה ובעצם מעודד אותה להמשיך בדרכה, יכולים להיות לכך השלכות קשות מאד.
יש להבחין בין הזדהות לבין מתן לגיטימציה, לבין מתן תמיכה בדרך.
כאשר לא מאבחנים את הדברים בצורה מדויקת ונכונה ההשפעה יכולה להיות הרסנית.
במקום לבנות את האדם,עוזרים לו בהרס העצמי.

כך גם בזוגיות, כאשר צד לזוגיות מתלונן על בן הזוג, אי אפשר באופן אוטומטי לתת תמיכה, שמובנת כאילו תמיכה בהתנהגות, שלא פעם היא לא ראויה. יש לאבחן את הדברים, להבין, לתת כתף ואמפטיה, אבל עם זה הכוונה.

כואב לראות כיצד אנשים מתפרקים בפורום תמיכה,הרבה תודות לתמיכה לא ראויה שהיתה להם לאורך שנים.

אני חושבת שאת צודקת ,
יש גבול דק מאוד בין מתן לגיטימציה ועידוד התנהגות מסוימת לבין הזדהות.
אני לא חושבת שהבחורה ההיא כבר בגיל ההתבגרות , אני חושבת שהיא עוברת קשיים שהפורום וההתחברות לפורום כל פעם מחדש מגבירות את הקשיים האלו.

השפעה הרסנית !
ותאמיני לי אם אין אף אחד איתה בחים המציאותיים ( אנשים כאילו מהפורום )
לאף אחד לא אכפת באמת .

היא עוד בחורה אחת שהכירו דרך הרשת.

מה שלומך?

אלא לאורך תקופה
ברגע שנכנסים לפורום תמיכה ומקבלים לגיטימציה להתנהגות לא נורמטיבית וראויה, זה מחזק את ההתנהגות ההרסנית ולטווח ארוך זה הורס את החיים של הבן אדם.
צריכים לדעת איך לתת כתף,להיות שם במשבר, להבין את האדם, אך מצד שני להנחות אותו.
גרוע ביותר כאשר מתוך רצון של כביכול לעזור, בעצם מקבעים אצל מישהו במצוקה כל מיני דפוסי התנהגויות שהן שליליות לחלוטין.
הבעיה היא שמי שמנהל פורום לא תמיד מבין עד כמה הרסניות תגובות שלו יכולות להיות, ושבעצם מדובר בדיני נפשות, זה מאד מאד עצוב, לראות איך אדם מתדרדר כאשר בהחלט אפשר ליחס חלק מההתדרדרות לתגובות לא ראויות לדפוסי התנהגות שהוא הביא בפורום.
וזה לא רק אדם אחד, זה כמה וכמה משתתפים.

שמת לב להודעה שלה, לאחר שכתבתי את הודעתי? הודעה לא רלוונטית לחלוטין, ומאד ילדותית.
הרי מי שנכנס לפורום וכותב, ומקבל תגובות, אותן תגובות נותנות לו חיזוקים להתנהגות שלו.
לדוגמא,
אם יכנס מישהו ויכתוב שהוא מתכנן לרצוח מישהו כי הוא נורא כועס עליו. האם נהיה סובלניים כלפי ההצהרה הזו? בודאי שלו, גם אם נבין את הכעס שלו, את הרצון לנקמה, את חוסר האונים, לא ניתן לו גיבוי לרצון לרצוח מישהו.
הקצנתי בכוונה את הדוגמא.
כאשר מישהו נכנס לפורום וחושב שאמו מתעללת בו, כי היא דורשת שיסדר את הטינופת של החדר שלו, וכאשר היא מעירה על הצורה הביזארית שהוא מתלבש
אם נאמר לו, אכן כן, יש לך אמא שמתעללת בך, אתה מסכן ואומלל, נפלת עם אמא נוראית,
מה נגרום?
שאותו אחד יקבל לגיטימציה להתנהגות שלו, וימשיך להתמרד נגד אמו, והסוף?
שהרגלי הנקיון הנוראים שלו יתקבעו, שיהיה כמו נכה שבכל מקום שהוא מגיע הוא זורע סרחון, שאנשים בסביבתו לא יסבלו אותו, שהזוגיות שלו תהרס,
וכל זאת מדוע? כי נתנו לו גיבוי להתנהגות הלא ראויה שלו.
מה שהיה צריך להעשות זה,
להבין את הקושי שלו, להבין את התסכול
אבל להסביר שהאם מתכוונת לטובתו, שראוי לקבל הרגלי נקיון, שלא ראוי להשאיר טינופת, שכל אחד צריך לנקות אחרי עצמו, שלאף אחד אין משרתים, שאנו חייבים כל חיינו לנקות אחרי עצמנו.
שראוי ורצוי להתיעץ עם אחרים על צורת לבוש.
כל זאת היה צריך להעשות עם אמפטיה וחמלה, ואז התוצאות היו יכולות חיוביות
אבל ברגע שהאדם קבל חיזוקים להתנהגות שלילית, ולא משנה אם זה בא מאדם שהוא איש מקצוע, או מחברים בפורום, או ממנהל פורום שאינו איש מקצוע, העובדה היא שאדם מקבל חיזוקים להתנהגות לא נורמטיבית ולא טובה, והסוף הוא הרס עצמי! במיוחד כאשר מדובר בנערות בגיל ההתבגרות, שהתופעות הללו שכיחות שם, וצריכים לעזור להם לעבור את התקופה בשלום, ולא לקבע אצלהם התנהגויות שליליות.
את ההרס שאנשים עם כוונות טובות עשו ועושים רואים היטב. ועל זה נאמר שהדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות, לא מספיק הכוונה, כי המעשה משנה מאד, ואפשר להרוס בן אדם אם לא יודעים להציב לו גבולות ואם נותנים לו גיבוי ולגיטימציה במקום שאסור לעשות זאת
ואני מדגישה, אין הדבר שלא יתנו לאדם תמיכה, ואהדה, אבל צריכים לכוון אותו
פרימה דונה חושבת שהודעה שלה תשחרר אותה מאחריות, לא ולא, כל אחד אחראי על מה שהוא כותב, ועל התוצאות שתהיה לכתיבה שלו, והודעות כאלו ואחרות לא תועלנה.
ולא כל דבר הוא ענין חוקי, יש כאן ענין מוסרי, ענין מצפוני, כאשר הורסים לאדם את החיים, גם אם לא עברו על החוק, עדיין עשו מעשה שהוא לא הגון ולא מוסרי

יצאת שקופה. שלום.

בחיים לא הייתי מנחשת שזו את!

לא יודעת , סגנון הכתיבה קצת לא מסתדר לי.

בכל מקרה , אני מקווה שאת מרגישה טוב בחיים שמחוץ לוירטואליה . זה הכי חשוב.

כל השאר זה שטויות.

וירטואליה זה כיף קצת לפרוק, קצת לשחרר, קצת לצחוק , לא מעבר לזה.

ןאני לא חושבת שבאמת למישהו היתה כוונה רעה . כולנו אנשים עם בעיות , לא אנשים רעים. .

בכל מקרה מה שהכי חשוב זה החיים האמיתיים .
אני מקווה שבריאותך טובה . השקיעי את האנרגיות בזה. זה הכי חשוב.

ואת יותר ממוזמנת להמשיך את הדיונים הכייפים שלנו פה , את הצחוקים וכו'.
גם יעל כמובן, אני מקווה ששלומך טוב יעל .

טוב עפתי לענייניי

שיהיה לך כל טוב יקירתי.
המון בריאות

שירה

שירה ,
זו לווא דווקא היא ,
מי שכתב את ההודעה כתב שיכול להיות ש מישהי - הוריקן ...
זאת לא היא שכתבה..
תקראי טוב מה שכתוב.

הקונספירציות של המופרעים בפורום השני.
אני זו לא הוריקן! חד וחלק!
אז בואי נשאיר את זה בזה.
מה קורה אתך ככה? הייתי מעומד נוראי לכן לא כתבתי, מלבד מה שרק עכשיו אני רואה שהמשיכו את השרשור הקודם.
שרשורים אורכים מפחידים אותי, אני הולכת שם לאיבוד!

יאלהה באלגאן יאללה באלגאן
גם אני מעדיפה להתעלם ,ככך ניסיתי לפחות בהתחלה .
מישהי
תודה
הבטחת לי משהו ואני חייבת לך הרבה תודה .
שירה .
ראיתי את הודעתך ואכתוב לך אחרי האח הגדול .
לא הבנתי משהו
מישהי ,וסטודנטית בלחץ זו אותה אחת?
אם לא סטודנטית בלחץ , איפה את? ?...??????
הי לי יום מוזר ואולי א6ני סתם עייפה מהאופניים
לילה טוב

:) היי מותק
מה המצב ?

איך המרגש בימים האחרונים ?

שיהיה אחלה יום מחר.

אני בסדר פחות או יותר .
אפרופו לחץ בעבודה , אתמול כמה לדים לקחו כמה צעצועים, ןעשו מדל מגרוטאות, והבחורה שעבדה איתי ואני לא ידענו שאסור . זאצת אומרת אמרתי להם לא לעשות יותר מידי גבוהה כדי שלא יפול להם על הראש ,אבל הבוסית , הגננת הראשית , ממש התפוצצה עלנו .
בהתחלה היא צעקה על ינו ,הגננות, איזה עשר דקות ועל הילדים.
אבל גם לבהמשך היום היא כול הזמן התעיצבנה מזה, והעירה לנו.
גם הילד שסיפרתי לכם עילו , אמר משהו שריגש אותי .
שי לנו מנהג בגן,שכשילד נוסע , הוא יושב על כיסא, וכול הילדים מחבקים אותו .
אז הוא אמר שהוא נוסע לצרפת , ושהוא רוצה , שיחבקו אותו על הכיסא.
אני יודעת די בוודאות שהוא לא נוסע , ולכן זה מרגש אותי, כי מה בסך הכול אנו רוצים?
פשטות , דברים פשוטים , חיוך, חיבוק , מילה טובה , כול אלו, נמצאים בלב, אין אפשרות לקחת אותם כמו חומר .
את בחופשת סימסטר?
אני בחופש עד ה8 לןמרץ
יאללה חייבת לצאת
לילה טוב

כבר באת לבכות כאן לפני מנהל הפורום, התחננת על נפשך ובקשת שירחם עליך
כבר בכית לפני קהילות, בקשת שוב ושוב רחמים
כבר פחדת והתחננת,
אז אני מודיעה לך, שאם לא תפסיקי את דרכיך הנלוזות כאן בפורום, נשיב לך באותה מטבע, ואז שוב תתחילי לבכות ולבקש על נפשך!
ראי הוזהרת!
בפעם הבאה זה ממש ממש לא יהיה לך נעים! ותאמיני לי שלא תמצאי מי שירחם עליך.

במה נתחיל?
בהודעות המתבכיינות שלך להנהלת הפורום ולהנהלת ווינט שירחמו עליך כדי שמישהי לא תכתוב את כל מה שהיא רוצה לכתוב עליך? איך שביזית את עצמך,והתחננת, ונפלת על הברכיים, ובקשת שוב ושוב? שנביא ציטטות של הבקשות שלך?
או אולי נביא ציטטות של מה שכתבת בפורום על מה שאת בדיוק עושה בשירותים עם הבנים?
או אולי נביא ציטטות של מה שאת עושה על חוף הים עם ידידים תפוסים שלך?
או אולי נביא את הציטטות של הקשרים שלך עם ההורים?
דונה... יש הרבה מאד מה לצטט ממך, הן ממה שכתבת בפורום,והן מהמכתבים הבהולים שלך להנהלה, אז הייתי מייעצת לך לרדת מהעץ שלך, לדעת שהעולם לא הפקר, והאלימות שלך לא משתלמת!!
אני לא חסומה באף מקום, כותבת איפה שאני רוצה וכמה שאני רוצה
ואני גם לא מתחננת לאף אחד, ולא בוכה, ולא מבקשת על נפשי.
תאמיני לי דונה שהגעת למקום הנמוך ביותר, את מתחת לדשא, הגיע הזמן להתרומם
\אחר כך את מספרת על דכאונות שפוקדים אותך, אל זה שנמאס לך מהחיים
מה הפלא, עם הרשעות שנוטפת ממך, עם הרעל, עם האלימות, מה הפלא שאת לא מוצאת מרגוע לנפשך...

שיהיה בהצלחה. רק טוב.

הייתי בטירוף של לחץ בעבודה ולא היה לי זמן לנשום רגע
מה קורה אתך? מה חדש? מה קורה בזוגיות? שמחה לקרא אותך.
עזבי את הקריזות של פרימה דונה, אשר באה לזהם כאן את הפורום מדי פעם, לא, אני לא הוריקן ולא מישהי אחרת, אני פשוט אני! לא מספיק?
אשמח להמשיך לקרא אותך ולהתכתב

הסתבכתי שוב...
אני מקווה שלא...

טוב אני אתחיל בזה , שאני באמת בן אדם טוב , רק עם כוונות טובות , ואם אני פוגעת במישהו , זה לא מכוונה רעה זה רק מכוונה טובה שנעשתה בדרך ממש רעה.

התחלתי למחוק אנשים מהחיים שלי , לפסול אותם כאילו...
אני משתנה. לרעה ! וזה מחרפן אותי ... אני פשוט רגישה מדיי
בוכה כל הזמן , לא יודעת מה יש לי ,
לפעמים פשוט אני חושבת , טוב יש לי הכל , ולמה אני פאקינג לא מסתפקת בכלום ..

אני יודעת שההודעה נשמעת ממש לא עקבית
אני פשוט כותבת מה שעולה לי בראש , מחשבות מבולבלות ו*רא של ימים
כי אני בסדר , באמת , אני בחופש כזה , כל הזמן בבית , חברות וזה ... מדהים כזה
אבל עדיין , חסר לי סיפוק .. חסר לי משהו בחיים
אני מחפשת ומחפשת ואני מתחילה להתייאש


טוב לא יודעת למה אני כותבת את זה...
לא יודעת מה אני מנסה להעביר לול .

לא יודעת מה אני מחפשת פה ,
ואילו אנשים יענו לי
ומה הם יכתבו בכלל :O

יהיה בסדר לא ?

אני מבינה שאת בתקופה קשה של קשרים עם חברים
אני מבינה שאת מאוכזבת,
אני מבינה שאת לא כל כך מבינה את הרגשות שלך
אולי אם תהיי יותר ספציפית יהיה קל יותר להתיחס למה שאת חשה.
איך שלא יהיה תרגישי חופשי לכתוב, הכתיבה עצמה משחררת, ונשמח אם נוכל להיות לך לעזר.
תשועה ברוב יועץ

כן סליחה ,
קראתי שוב את מה שכתבתי , ולא נראה לי כתבתי משהו חשוב.
סתם נראתה הודעה מבובלבלת וחסרת תוכן או משמעות כלשהי. סליחה.

לא יודעת ,
פשוט , אני מנסה עם החברות באמת שאני מנסה ,
אבל נמאס לי ליזום הכל !!!
הם כאילו התרגלו לרעיון שאני יוזמת , ואם אני לא מתקשרת יומיים ברציפות הם כזה ברוגז איתי ולא מדברים איתי כי וואלה לא התקשרתי !!!
נמאס לי להיות בתור היוזמת ! זה פשוט ככה.... מה שאני לא מציעה מה שאני לא מבקשת , אחת מהם כבר טוענת תמיד שוואלה , כואב לה הראש היא לא יכולה ככה , כואבת לה הבטן היא לא יכולה ככה , מבחינתי שלא תבואי !! למה להרוס לכולם את התוכניות אם את סולבת מבעיות רפואיות !!!
( כן אני נשמעת אכזרית , אבל לחופשה הזו תכננתי משהו אחר לגמרי , תכננתי לצאת להיפגש עם חברים וחברות , ולא לשבת כל היום בבית !! וזה מרתיח ! )

היום אני יוצאת , אני מנסה לטפח את הקשרים שלי עם הידידים והידידות שמזמן לא פגשתי , מזמן כאילו , כבר 3 שנים !!!! והיום אני הולכת למישהי שהייתה ידידה , והאמהות גם חברות , ובכללי היא בסדר גמור... אז אני אנסה... נמאס לי מהחוברה המשעממת הזו שיושבת כל היום בבית , ואם יוצאים אז זה למסעדה ! LOL

ובכללי , אני פוסלת אנשים רבים מהחיים שלי ,
הפסקתי להיום בפורומים השונים , הפסקתי להכיר אנשים מהרשת כי זה ממש מעצבן וגוזל ממני את הזמן של החיים המציאותיים !!!
מאז שהצטרפתי לכמה פורומים !! תראו מה עברתי
הסתבכתי עם החוק פעמיים ....
הסתבכתי עם רשויות הרווחה !
הסתבכתי עם עצמי בדברים שאני מעדיפה לא לדבר עליהם
נשבר לי הלב מליון פעם !!! עד שסופסוף אתמול אזרתי כוח ואומץ למרות שזה כואב לי רצח , ואמרתי זהו !!!! אני לא רוצה יותר. ופסלתי גם אותו. ומחקתי אותו לגמרי מהחיים.
התרחקתי מהחברים האמיתיים ומהחיים המציאותיים שלי
עשו לי בעיות בפקולטה !!!
ישבתי שעות על שעות במחשב !!!
התרשלתי לאני !! לעצמי לכל מה שהנפש שלי צריכה...
קיצור , הפורומים עשו לי ממש רע !! ואני נגמלת מזה , מקווה שאצליח לעמוד במשימה!

חפרתי ...
לא נורא, מזמן לא כתבתי.

סליחה עם ההודעה הקודמת

יהיה טוב מתישהו :)
שיהיה אחלה יום לכולם.

לפעמים הווירטואליה, יכולה להשפיע על החיים האמיתיים בחוץ,
אבל איך בדיוק הסתבכת עם החוק? ומה הקשר לרשויות הרווחה?
בא לך לספר יותר, כדי לשפוך את הדברים? נשתדל לא לסבך אותך בכלום
ובקשר לחברות
קחי כיוון חשיבה אחר
לפעמים את בעצם מראה מנהיגות, את זו שיוזמת את זו שמציע, אז את בעצם מנהיגה, ולא סתם פריירית

בוקר טוב .
את האמת , למישהי שמעולם ידעה מה זה משטרה , להתחיל לקבל טלפונים מהמשטרה שמזהירים אותי לא לעשות ככה וככה , או להתחנן לצוות מסוים לא להגיש תלונה, זאתי לא אני בעצם. אבל זה קרה לי.
וכן , תמיד הכווונה שלי מה זה טובה , אבל הדרך פחות.. וכך עוברים על החוק , במיוחד על חוקים שאין לאף אחד מושג במדינה הזו שיש בכלל חוקים כאלו שמוגדרים תחת " עבירות מחשב " .

בקשר לרשויות הרווחה , זה יותר קשור לדיווח אנונימי שהגשתי -וכן דרך המייל - רצו להגיש נגדי תלונה על הטרדת משרד הרווחה , כי שלחתי מייל שבו אני מפנה את תשומת הלב שלהם , טוב ללא שום אינפורמציה מי אני ומה אני... אבל זה הזוי , איתי תמיד מתעסקים בתפל. שיהיה ,לפחות עם חקרו את העניין של הילדה הזו .. ( היא הכחישה בסוף לכן נדפקתי :) ).

הבנתי את המשפט שאמרת על המנהיגות , אבל זה בדיוק נגיד שאת מנהיגה ואת מנהיגה טובה , אבל משום מה לא הולך לכם טוב מלא זמן , אז מחליפים מנהיג.. לא כלכך קשה. אני מעדיפה להיות רודפת אחרי ולא מנהיגה , רק שניהנה בחופש הקצרצר הזה.

מה דעתך ?

של המשטרה?
נשמע לי מוזר הספור, כי במשטרה מזמינים לחקירה ולא מתקשרים לומר כך וכך, את צריכה לוודא שלא עבדו עליך.
וכן, זה לא נעים כל העסק, אבל את יודעת מה? קחי את זה כחוויה, כמשהו ללמוד מזה, ככה לומדים ומתקדמים בחיים.
אבל משהו מסריח לי בספור שלך, וקצת נראה לי שאת נופלת לתרגיל עוקץ, אז קצת בירור יותר לעומק לא יזיק, נראה לי שמישהו רוצה להפחיד אותך
בהצלחה

היא רס"ר.. שהתקשרה להגיד לי ששכנעה בקושי את משרד הרווחה לא להגיש נגדי תלונה.
כי לדעתם הטרדתי אותם כי שלחתי דו"ח על מישהי שהכחישה הכל.

אז זה בקיצור
היום היה היום הכי יפה בחיים שלי !!

אם שלחת תלונה בתום לב, ולא מתוך רצון למעשה קונדס או סתם כדי להטריד, אין עם זה שום בעיה חוקית, וגם אם מוצאים שהתלונה לא היתה מוצדקת, היינו שהאנשים הינם בסדר, לא יעשו לך כל רע, זכותך להתלונן אם את חוששת שיש בעיה, וזו החובה שלהם לוודא.
כל מי שמאיים עליך, אחת מהשתים, או שהם חושבים שלא התלוננת בתום לב, ורצית סתם להזיק למישהו, או שהם עובדים עליך.
כך שאם התלונה היתה ממקום טוב את לא צריכה בכלל לפחוד ושיגישו תלונה נגדך, אל תפחדי בכלל, ותגידי להם שאת לא פוחדת, ותראי איך שהם יעלמו לך מהעיניים, סוג האנשים הללו אם חזקים על חלשים, ברגע שתראי שאת לא פוחדת כל התמונה תשתנה.

שיהיה לך בהצלחה

האם תוכלי להמליץ לי על פסיכולוגית עם תחומי התמחות כמו שלך מאיזור עמק יזרעאל? עפולה והסביבה?

שלום. אני יכולה להמליץ על מטפלת מאיזור חיפה בשם סוניה, שכדאי שתדברי איתה, 050-6417399.
בהצלחה,
ענת

שלום לכולם ,
מממ אני סטודנטית בת 20 במסלול תובעני ביותר , בתקופת מבחנים ,
שמתי לב שלאחרונה אני סובלת יותר מדיי מבחילות והקאות בתדירות גבוהה ,
סמפטומים גופניים מוזרים .... לבחורה בריאה בד"כ ...
התקפי המיגרנה נהיים יותר תכופים ( גבינות שוקולד , פסטות וכל האוכל שלי בעצם ) רגישות יתר לאור ולקור ( אני יכולה להיות עם 5 שכבות וחימום ועדיין להרגיש קר ) ... השאלה היא , האם יכול להיות שזה כולו נובע מלחץ ?

אשמח לקבל תשובה לעניין ,
עשיתי בדיקות דם לאחרונה , והכל אצלי תקין... ( לאחרונה הכוונה לפני שבוע ) .

אשמח לחוות דעת בנושא.

אהה אגב ... אני חדשה :)
היי שירה :P חחח
[[ פרויד ]]

לילה טוב.

שלום לסטודנטית. האם את סובלת גם מדפיקות לב מואצות, זיעה קרה, רעד, קושי להתרכז, חוויה שהכל סוגר עליך... אם כן, אז את מתארת תגובת חרדה חריפה ללחצים שאת חווה בלימודים. את יכולה לפנות לייעוץ נפשי על מנת להמשיך ולברר תופעות אלה, שבודאי מפריעות לך בחיי היומיום.
בהצלחה,
ענת

הייי ,
מה המצב ?

לא , אינני מרגישה דפיקות לב מואצות , זיעה קרה או כל הספמטומים המוזרים של התקפי חרדה.
אני פשוט עם בחילות כל היום , והקאות עד שיימאס לאדם מזה.

יש מצב שסמפטומים אלו (לבד ) הן כתוצאה מלחץ מהתקופה הזו ?

תודה לך ,
סטודנטית בלחץ.

שלום לך. יתכן מאוד שזו תגובתך ללחץ מבלי לחוש את הסימפטומים המקובלים של התקף חרדה. לפעמים הגוף מדבר במקומנו. האם זו תופעה חדשה אצלך בשעת לחץ או שאת מכירה אותה והיא רק החריפה עכשיו? באיזו שנה את? ראשונה, אם הבנתי נכון?! הרבה פעמים תחושות ומיחושים אלה חולפים ככול שמרגישים יותר בטוחים במה שעושים...ואם התופעה ממשיכה עדיין לאחר שמתרגלים, אז כדאי לברר מדוע היא לא חלפה.
בברכה,
ענת

בת 33 עברתי פרידה קשה מבן זוג. אני בדכאון מזה מספר חודשים ורק לפני חודש התחלתי טיפול פסיכותרפי. אני מתפרקת לגמרה. איבדתי את הביטחון והערך העצמי שלי. לא ברורים לי הגבולות שלי. אני חסרת אמון בגברים ובזוגיות. לא מצליחה להנות מזמן איכות עם עצמי. בודדה ואבודה. לא מצליחה לישון ומתעוררת בלילות ולא מצליחה לחזור לישון. לא מרוכזת בעבודה ובלימודים. התפוררתי לגמרה. להוסיף על הכל, היום נכנסתי לפגישת ייעוץ במכון אסתטי ושכנעו אותי במקום לעשות עיבוי שפתיים ומחולשה הסכמתי ועכשיו אני מתביישת לצאת מהבית ולעמוד בפני המשפחה והחברים כי זה בולט מאד.
לא יודעת מה לעשות. רועדת מבושה ומפחד. מתרגלת נשימות ואף אחד לא עונה בער"ן מפאת עומס שיחות. השעה חמש בבוקר ואני מחבקת את הכלבה שלי עד כדי חנק כדי לא לאבד את עצמי לדעת. אני הרוסה לגמרה. מה עושים במצב כזה?

מירית שלום. אני מתרשמת מכתיבתך שאת נמצאת במצב משברי וטוב שהתחלת טיפול נפשי. בתקופה זו את מסתגלת לשינויים בחייך שאולי לא בחרת בהם ולוקח לך זמן שהוא טבעי ביותר להתאבל על מה שאבד לך. סיפרת שאת מסתגרת בתוך עצמך בגלל הערעור בביטחונך העצמי והמבוכה, דבר שהרבה פעמים מחריף את תחושת הבדידות והדיכאון. חשוב לשמור על קשר כפי יכולתך עם רשת התמיכה המשפחתית והחברתית סביבך. ואם הפגיעה בתפקודך היומיומי היא קשה כפי שאת מתארת, תתיעצי עם המטפל/ת שלך על האפשרות של העלאת תדירות הפגישות ואולי בשילוב של עזרה תרופתית (לתקופה זו).
כל טוב,
ענת

לאשתי יש עינים מדהימות. היה לה משהו נקודתי שהפריע לה על עור העפעפיים, עשתה ניתוח פלסטי. השבוע, תפסתי אותה על חם שכותבת אס.אמ.אס למנתח הפלסטי שלה במילים אלו: "חייםקה, עם עינים כמו שיש לי שווה להשקיע, נכון"??. הייתי המום, לא אגבתי. מעולם לא בגדה בי, היא טיפוס ביתי, אשה טובה ואמא לתפארת. אך לא פעם היא נוהגת לפלרטט עם גברים ולא מעבר לזה.לאחר זמן מה, שוחחתי עם אשתי, היא אמרה שהיא לא יודעת מדוע הרופא לא אחזיר לה שום תגובה על האס.אמ. אס ששלחה לו. מה לדעתכם הסיבה, והאם משפט זה שהיא כתבה לרופא אין פה מניעים נסתרים של חיזור???, ברור שהתייעצה איתו לגבי הניתוח שעשתה אבל לבסוף מדוע היתה חייבת לכתוב לו את המשפט הנ"ל, מה זה נתן לה?? האם זה אמור להידלק נורה אדומה לגביה??? תודה.

הוא שחקן משנה בתיאטרון נפשה של אשתך .
יתכן והרופא נעם לה או סיפק לה הצצה למודל חיובי אשר נגזל ממנה והעניק לה תשומת לב מיוחדת , משהו שאתה אינך מסוגל לספק לה. לפחות לא ברמה שהיא זקוקה לה.
האס אם אס הוא צורך שלה בתשומת לב , מעבר לזה אין לך ממה לחשוש. :)

שלום
אני יכול להבין את הכאב והזעזוע שלך. נדמה לי שהם גרמו לך למהר ולהסיק מסקנה -שהחשד שלך הפך לעובדה. מתןך דבריך נראה שהחשדנות כלפי אשתך קיימת לפני תקרית הס.מ.ס: אתה אומר שהיא "טיפוס ביתי" אך "נוהגת לפרטט". אני מניח שלמרות דבריך מכרסם בך ספק לגביה , ספקשאתה חושש לברר. בשלב זה נדמה כי הדרך העדיפה היא לשוחח עם זוגתך על מה שמטריד אותך .
כל טוב
אילן נילמן

אולי לא הכוונה לפלרטט אלא רק להשקיע כדי לסדר את הצריך סידור? לפעמים יש אי הבנות
כדאי לך לדבר אתה על הענין

שלום למנהלים החדשים
נחמד יהיה אם תשמיעו קול, אפילו ציוץ, זה יתן לנו הרגשה נעימה.
נשמח להכיר אתכם,לשמוע קצת על 'האני מאמין' שלכם, ובכלל להפשיר את הקרח.

קראתי קצת ממה שהתרחש בפורום לאחרונה, גם אם אני לא יכולה להגיד שהבנתי עד הסוף, התרשמתי שקרו פה דברים לא פשוטים ושעלו תהיות לגבי מהות הפורום. אני מדברת רק בשם עצמי, אך מבחינתי הכוונה היא לתת מענה מקצועי לכל אותן שאלות בתחומים של התמודדות עם לחץ, פרידות, בגידות ופיטורין. אני מקווה, שתהיה לנו התנסות פורה ומיטיבה עם תוך התנהלות מכבדת. ענת

השאלה היא של הגדרות,
ישנם משברים חד פעמיים עוצמתיים, ישנם המשברים היומיומיים.
הכותבים כאן, מצאו פורקן לנעשה ביום יום, ולאו דוקא שאלות שעומדות ברומו של עולם.
לא קרו זעזועים גדולים בפורום, אלא רק שהמנהלים הקודמים התכוונו לכך שהפורום יהיה שאלה - תשובה, שאלה - תשובה, כאשר יש שאלה מכותבים ארעיים, ויש תשובה של המומחים.
אבל, בפורום ישנם כמה כותבים אשר לא היו ארעיים ואשר ענו לשאלות, וגם ענו האחד לשני.
סה טו.
ברוכים הבאים ונקווה שיהיה כאן נעים וטוב

תודה רבה לרועי ולרננה על ניהולם את הפורום.

ברוכים הבאים - ד"ר אילן נילמן וענת תנעמי-שפרינצק!

אני מאחלת לכם שתצליחו להםפרות את הפורום הזה .
שתהיה בנכם הרמוניה , ובעיקר שהמקום הזה יפרח .
מה שיהיה פה לא קשור אלכם , אבל אני מיואשת ומאוכזבת ולכן לא אכתוב פה זה לא בגגלכם , זאת אומרת בגלל התחלפות המנהלים .
טוב בקיצור בהצלחה .

חשבתי שסוגרים את הגן, והנה הביאו אנשים חדשים! מאחלת לכם המון בהצלחה בניהול.
אני כאן, ואשמח להשתתף.

שירה, אני חושבת שהמילה בגידה היא מאד רחבה ואפשר להכניס בה הרבה מאד סיטואציות.
ולא כל בגידה דומה לחברתה.
ראשית - אני מאמינה שגם כאשר יש בני זוג שיש בינהם יחסים אידיאליים, ואין חסר בזוגיות (אם בכלל קיימת חיה כזאת של 'אין חסר') ושהם מאוהבים האחד בשני, אפילו נאמר שעדיין יש פרפרים, בכל אופן, אני מאמינה שאם כשהם לא אחד עם השני, אם בעבודה, או בכל סיטואציה אחרת, הם ימצאו במצב של קירבה עם בן המין השני, קרבה פיזית, קירבה מנטלית, בהחלט יתעורר שם גץ, והכל יכול לקרות. כי 'אין אדם שם עצמו אפוטרופוס על העריות', הדברים הללו הם לא בשליטת האדם, היינו, בשליטת האדם אם להגיע לאותן סיטואציות, אבל לאחר שהוא שם, הדברים יוצאים מכלל שליטה, ההורמונים מתחילים לפעול, המגנט המיני פועל, וקורה מה שקורה.
וכל מי שמיתמם, ומתיפיף, ומגלגל עיניים צדקניות, רק מעורר בי יותר חשד לגביו. ישנם דברים בטבע שאי אפשר להילחם נגדם, זה החלק החייתי באנו!
ואז, לא הייתי מאשימה כלל את בן הזוג הנבגד, ואת הבוגד, אני מאשימה לא על עצם הבגידה, כי לא פעם הוא יכנס לסחרור שבעצמו לא ידע כיצד לצאת ממנו, אשמתו היא שהוא הביא את עצמו לסיטואציה הזה שדברים יכולים להתרחש. מלכתחילה היה צריך לשמור את עצמו שלא להגיע לאותו מצב.
זה סוג אחד של בגידה.
סוג אחר הוא של זוג אשר יש להם חסר בזוגיות. אם בגלל שהחסר הוא אמיתי, הוא בגלל שהשגרה מכלה אותו. שם, הסיטואציה היא אחרת, כי אותו בן זוג בעצם מחפש את הריגושים, הוא רוצה אותם, הוא כמו אדם צמא שמחפש את המים שירוו אותו. הוא לא נסחף לתוך המצב, אלא הוא מחפש את המצב.
אם מה שמניע אותו לחפש בחוץ את מה שאין לו בבית, זה חסכים מבן הזוג, אז בהחלט גם לנבגד יש יד במה שקורה. לשם המחשה נקח את האשה שהיא הבוגדת. אם בעלה שכח שהיא אשה וזקוקה לפידבקים, שכח שהוא צריך לענג אותה, שכח שהיא צמאה לתשומת לב שרעיפו עליה, והיא לא מצליחה לעורר אותו, בהחלט הוא גם צריך לקחת חלק מהאשמה, אם כי בגידה היא לא פתרון! זה כמו אקמול לסרטן! או יותר נכון כמו מי ים לאדם צמא, חושב שהוא מרווה את צמאונו אבל הרגשתו רק תהיה גרועה יותר בסופו של דבר.
יש עוד סוג של בגידה, של בני זוג שנשארים בזוגיות מכל הטעמים שבעולם, אבל לא מתוך אהבה ומשיכה האחד לשני. ילדים, נוחיות, כלכלה וכו'. הם מרגישים שאין להם מה להפסיד, לא מעונינים לשקם את הזוגיות שלהם, ומנסים לעשות השלמות בצד.
אבל בגידה היא סוג של מחסום, ומי שעבר אותו, זה עושה לו משהו, גם לו וגם לנבגד.
נכון שבהרבה מאד מקרים זה דוקא ממנף את הזוגיות, זה נותן את האתגר לתקן דברים, אם מדובר בסוג השני של בגידה, זה מנער, אבל...
מי שכבר בגד, האופציה הזו כבר קיימת אצלו! הוא עשה זאת, טעם את זה... ולא יכולים להיות בטוחים שהוא לגמרי נגמל מזה! דוקא אותם ריגושים, אותם פרפרים שלפתע צצו, הוא יכול להתגעגע אליהם כאשר שוב תנגוס בו השגרה, לאחר הפיוס הגדול.
אבל זו דעתי, וכמובן אחרים יכולים לחלוק עלי

אבל כפי שכבר כתבתי לך בעץ הקודם, זהו לא הפורום המתאים להעלות פה דיונים כאלה וכדאי לכבד את רועי ואת הבקשה שלו.

הגיע הזמן לשחרר ....... .

אם בא לך להמשיך את הדיון בכיף אפשרי -זה מתאים יותר לפורום חיי נישואים ווינט.

אני אשמח להמשיך להתדיין איתך בנושא ובנושאים אחרים הקשורים בזוגיות ביום ראשון, בפורום שציינתי ...



שיהיה סופ"ש נפלא לכולם , חג שבועות שמח .

אך אין לי ספק , שאת צודקת בדברייך .
לצערי הרב זה המצב , ועצוב בשבילי ככול שיהיה , אין מה לעשות .
שירה זה רעיון לא רע בכלל ,לכתוב שלושתנו בפורום אחר .
ככה נישאר ביחד ונכבד את רצונם של רועי ורננה .
ועצוב לי שביום שישי אין לי כוח ואין לי מצב רוח בכלל בכלל בשביל לצאת , לבלות להנות .

אפשר לפתוח לנו פורום משלנו - פורום גמילה מרועי :):)


מקווה שהשבת עוברת לך בנעימים וגם אם לא יצאת אז לא נורא... אפשר להנות גם בבית עם ספר טוב, סרט , מוסיקה.

שיהיה שבוע טוב!!!

זיהורת , לא שאלה אבל קשור לאחד מנושאי הפורום .
לא צריך להתיחס זה בסדר , אני רק מחפשת כתף לפרוק את הכאב והמתח עברתי היום .
יו יו יו איזה יום סיוט , פשוא סיוט עאבר עליי העבודה .
בכלל לא היתי צריכה לעבוד בצהרון ,אבל החלפתי מישהי מהעבודה.
כמעט בסוף ארוחת הצוהוריים , התפוצץ צינורר במטבח של הגן , וכול ה המיים פשוט פרצו החוצה .
על הכול , על הילדים , על המזרונים , שכש הם לא ישנים משמש גם ספה לילדים .
אז מהר מהר הורדנו את הילדים לחצר, ועשינו את זה ברוגע ובקור רוח .
ולאחר מכן הינו צריכים לפנות את המים , לסדר את המיזרונים לנקות כלים , של ארוחת צוהוריים ,
והכול תוך שעה !
המים זרמו הרבה זמן \כי גם הגננת הראשית , לא שמעה שקראנו לה , ולא מצאנו את המפתח , שסוגר את השיבר, "והמים מים מים צר להם על האוזניים " , זרמו וזרמו........
שתי הקומות היו מלאים במים !!!!
הגננת הראשית היתה עצבנית על כול מה שזז,כולי היתי עיפה רעבה, כי לא היה לי זמן לאכול צמאה , ולא הצלחתי להתפנות לשרותים עד השעה 15 !!!!היתי צריכה לעשות המון דברים , בלי טיפת כוח והבמהירות.
בנוסף לפינאלה נחמדה , בסוף היום , הגננת צעקה על אחד הילדים , והוא נורא בכה אבא אבא .
וילדה נוספת לא רצתה ללכת עם אימא שלה ועשתה לה באלגן.
נישארנו שעה אחרי העבודה לנקות ,ולסדר .ולאחר מכן היתה לי שינינית וכאב לי.
הדבר הכי טוב שקרה לי היום , שביקרתי את סבא שלי .
ונהנתי לראות אותו מאוד, ולשחק עם הבן של המטפלת שלו , שהוא כמעט בן שנה , ומזה מזה מתוק .
אני מרגישה שהוא כמו אחיין שלי .
עכשיו כואב לי הראש , ויש לי בחילות נוראות אין לי כוח לדבר עם אף אחד , כי הראש שלי מתפוצצ עוד שניה .
ואני מתה להקיא .
אין צחורך להתיחס , רק רציתי לפרוק את המתח , ולהשען על כתף רחבה
שאלוהים יעזור לי בבקשה .

שקיבלתי דחייה להגשת ה ממן האחרון , ואין לי יכולת לסיים אותו בזמן , לא כמו שמצבי כרגע .
המנחה לימדה אותי, התחתנה אתמול , אז אולי יהיה לה מצב רוח , לתת לי עוד דחיה.
אבל הסיכויים הם מהנמוכים ביותר.

יש גם ימים כאלה....
אני מקווה שהיום את מרגישה טוב יותר .

תודה על העידוד .
גם היום ,היה לי יום לא פשוט או...פשוט היה לי יום........
חחחחחחח
אני מרגישה קצת יותר טוב.
לא אכביר במילים כמתבקש אזרק נותר אלהליךה טוב, ושתהיה שבת נעימה לכול קורא ובאי הפורום.

יש לך המון חוויות מהעבודה שלך
תתחילי לכתוב אותם באופן מסודר
תקראי לספר 'מיומנה של גננת' או משהו דומה.
אחר כך תתני למישהי שתערוך לך את הספר. יש הרבה הומור במה שאת כותבת, הרבה חוכמת חיים, ובהחלט זה יכול לעניין אנשים.
והתועלת עבורך כפולה ומכופלת
ראשית ברגע שתכתבי תראי את הדברים בפרספקטיבה אחרת, דברים שמעצבנים אותך, יראו לגמרי אחרת לאחר שתקראי אותם כמישהי מהצד שקוראת.
כתיבה תתן לך פורקן
ומעל לכל, תהיי סופרת בישראל, מפורסמת, ומוערכת.
בכל פעם שקורה משהו, בין אם זה עם ילד, עם בעיות שלו, עם התמודדות, עם הסתכלות על דברים, עם בעיות שקורות בגן, כמו שיטפון ואחרים, תעדי את הכל בכתיבה, יש הרבה מסר במה שאת כותבת, ועם עריכה נכונה זה בהחלט יכול להיות ספר מוצלח.

תכתבי גם על המגבלות שלך, את יכולה בכלל למקד את הספר בך, למשל 'מיומנה של דסלקטית', ואז גם לשלב את הבעיות שלך וגם את החוויות שלך בגן, אני ממש חושבת שזה יכול להיות ספר מאד ברמה. יש לך מודעות, יש לך רצון לנתח דברים, ואת אוהבת להביע את מה שקרה, ומה שאת חשה, כל אילו הם מרכיבים מצוינים לכתיבת ספר.
צריכים למנף את הבעיות שיביאו לנו תועלת! ודוקא מה שלא הולך חלק הוא המרכיב הטוב הספרותי, עושה את זה מענין ומאתגר

תודה המחמאות .
אני חושבת שזה מגיע לילדים ולא לי , כי הם אלו שעושים את הדברים שעלהם אני מספרת לכם..
הם ילדים ממש טובים , וכול אחד ואחד מהם, הוא ממש עולם ומלואו.
בחיי עבדתי בהרבה גנים בחיים שלי , ולא יצא לי ככה אפ פעם כול כך להנות ולצחוק מהדברים שהילדים עושים .
לכול אחד מהם יש את האופי , ודברים מצחיקים שהוא עושה .
הקטע הוא, שזה לפעמים מתווך תמימות שלהם , וזה מצחיק, כי הראש של המבוגרים, לצערי הוא כבר מקובע על דברים שכלתיניים ומקובעים.
למשל יש ילד שהוא לפי דעתי , גאון מוסיקלי, יש לו שמיעה אפסלוטית , והוא מצחיק אותנו כשהוא לוקח מקלדת שבורה , ושר לנו שירים של בוב מראלי , והמקלדת היא כמו גיטרה.
בכלל הוא אומר חלק מהמילים באנגלית מהשיר , למרות שהוא לא יודע לדבר אנגלית , וחלק בגיבריש .
בנוסף הוא אומר לנו מילים בערבית שהוא למד מרחוב סומסום .
אני יודעת לדבר ומבינה ערבית , אז אני יודעת מה הוא אומר .
טוב סליחה קצת ניסחפתי ....
אפשר לכתוב ספר מצחיק רק מ הילד הזה .,תאמיני לי, שיש עוד הרבה .
האמת היא שלסבא שלי זל היתה הוצאה לאור של ספרים , אבל אפ אחד מהמשפחה לא רוצה להמשיך את העסק שלו, כי לא רוויחית ויש הרבה הרה הוצאות . פעם היא היתה מצליחה , אבל בימינו .... ו
ואת צודקתשאולי אם אני אכתוב את זה ממקום שלך ליקויית למידה , זה גם יכול לשבור סטיגמות , שיש , עלינו, וגם חלק מהקושי של הליקויי למידה בא לידי ביטוי , בעבודה למשמל קושי באירגון , קושי בקשב ובעיקר בהתראגנות , וכו.....
שוב תודה ואני ביום ראשוןם אתן נשיקה, לכול אחד מהילדים כאות תודה למחמאות שקיבלתי , שמגיעות גם להם.
לפעמים אני הולכת בר5חוב, ניזכרת בשמשהו שמישהו עשה , או בכמה דברים , ומתחילה לצחוק .
אני גם מזדהה לגמרי עם השיר של יהודית רביץ , ,"את עושה אותי אימא"
חוץ מהמשפט הזה של את עושה אותי אימא , אני נתקלת בכול משפט מהיר כול יום בעבודה .
ובמיוחד עם , הקטע בשיר שהיא אומרת
"מספרת לי דברים שעוברים לך בראש איך אני כבר גדולה ואת בת 3 "
יאללה הגזמתי שבת שלום

תכתבי, תכתבי, בלי תכנון, ואחר כך מישהי תעזור לך בעריכה ובחלוקה של הספר, העיקר שאת 'הבשר' את תכתבי בצורה אוטנטית מהשטח. זה פשוט יכול לשנות לך את החיים! ויש לך את זה!!!
אגב, יתכןו את יכולה למצא איה עתון שמוכן לתת לך פינה שבועית, אפילו עיתון מקומי או לא ידוע, זה יתן לך את הפוש

שוב שלום
ואוו אהלוואי שכול האנשים שאני מכירה , היו מאמינים בי ככה.
תודה .\
אני אחשוב על זה , ואולי אכתוב משהו , מנקודת המבט של הגננת בעלת ליקויי הלמידה. אני מרגישה שיש לי הרבה מה לספר, עם אבל ניראה לי ש קצת ניסחפת עם הטור בעיתון ,
אני אתחיל בקטן , וניראה לאן זה יזרום .
בסוף השנה, הגן הזה ניסגר , כי הגננת פורשת , אז לאחר מכן אני לא יודעת מה יהיה איתי .
אבל בכול מקרה תודה תודה על הרעיון , אני אכתוב בכול פעם קצת, וזה באמת עוזר גם לי .
כי לפעמים כאשר כותבים, יש אפשרות , לפחות בשבילי לראות את הדברים כאילו ,מהצד .
עשחית לי חשק גדול להיות איתם , אז בבוקר אחרי שקראתי את מה שכתבת ,התכוונתי ללכת לשיעור יוגה, (בעבודה עם הבעליי חיים לא היו צריכים אותי היום) , גם לסופר , לעשות קניות .
אבל במקום זה , הלכתי להיות עם הילדים בגן, כי גרמת לי לרצות להיות איתם ביום החופשי השני שלי.
היה לי נורא נחמד , עשינו חלות , וישבתי עם עוד בחורה על הדשא ודיברנו בשמש (כמובן תוך כדי השגחה על הילדים )ואז, ועוד ילדים הצטרפו אילנו ובספונטניות התישבו מהצדדים ועשינו שורה של ילדים ושתי הגננות באמצא .
אז תודה לך שעשית לי בוקר נחמד.

ממש פרק מוצלח להתחיל את הספר
כיצד אתם יושבות שם, מה אמרו הילדים, על החיבור בינכם, יעל.... אני רוצה שתקחי את הענין ברצינות,

האמת שישנם דברים שנחמדים ,אבל צריך להיות ססיטואציה עצמה, לראות אותה .
טוב סבבה תודה על הדחיפה .
ואוו נירדמתי לאיזה שעתיים , והיה לי חלום נורא מוזר .
כשהתעוררתי ,היתה לי הרגשה של קימה מהמוות , כנראה ישנתי נורא חזק.