פורום הומואים, לסביות עמוד 9

שבוע שעבר יצאתי עם כמה חברים לבלות .
אחרי כמה משקאות נכנסתי לבלאקאאוט טוטאלי למשך 3 שעות בסוף הערב .
חברי אמרו לי שפיזזתי בכל המועדון והתחלתי עם בנים ובנות .
בבוקר קמתי עם הרגשה רעה שמשהו קרה לי ולא יכולתי לזכור מה .
כששאלתי את חברי איך הגענו הביתה הוא אמר שהייתי " גמור " וניסיתי את מזלי עם כולם .
הוא הוסיף ואמר שגם נעלמתי למשך 20 דקות ואז חזרתי .
אני יודע שאני נמשך לגברים ונשים אך מעולם לא שכבתי עם גבר וחוץ מכמה מקרים בודדים של אוננות עם גבר כשהייתי בשליטה מלאה לא קרה כלום .
באותו הערב ממש הרגשתי משיכה לחלק מהבנים במועדון ושמתי עין על חלק מהם וקיויתי להשיג איזה קטע עם אחד מהם למרות שכולם נראו סטרייטים .
כל מה שאני יכול לזכור זה שרקדתי קרוב לבנים מהם וניסיתי למשוך אחד לכיווני אולי כדי לגעת קצת או משהו . שם נגמר לי הזיכרון.
אני פוחד שהלכתי לשירותים עם אחד מהם בזמן הבלאק אאוט ואין לי מושג מה קרה .
בבוקר בדקתי סימנים על גופי או סימנים לסקס ולא מצאתי כלום אך עדין מחלחלת בי הרגשה לא טובה שמשהו קרה ואני לא זוכר . אני פוחד ממחלות מין ומפחד ש"הגשמתי"את הפנטזיות המיניות שלי בשירותים של המועדון .
אני מלא חרדות מה לעשות?

קודם כל, להרגע. עכשיו בוא ננסה להבין יחד. הפחדים אותם אתה מתאר מתייחסים לשני היבטים: הראשון לגבי האפשרות להידבקות במחלות מין, והשני נוגע לחששך שמא "הגשמת את הפנטזיה המינית שלך" בשירותי המועדון. לפיכך אענה לך לפי הסדר.
בנוגע לחששך שמא נדבקת במחלות מין - אומנם לא חסרות מחלות מין שניתן להדבק בהן, אולם המחלות הבעייתיות יותר (כגון איידס) מצריכות מגע בין דם לזרע, כאשר הסיכון מתבטא בעיקר באקט החדירה ובעבור הצד הפסיבי (אבל לא רק!). ניתן לשער כי אם אכן היית מקיים יחסי מין מלאים כדוגמת אלה בשירותי המועדון היית זוכר חלק מהאירוע וקרוב לוודאי שהיית מרגיש כאב מסוים או תחושת אי נוחות בבוקר. אני משער שפחדיך במקרה זה מוגזמים מדי והסיכוי שאכן נדבקת, אם בכלל עשית משהו, הוא מזערי. יחד עם זאת, להפגת חששותיך, הייתי ממליץ לך לגשת כחודשיים לאחר האירוע ולערוך בדיקת איידס (מהירה או רגילה), בועד למחמה באיידס הבדיקות הן אנונימיות. תמיד טוב להבדק וזה מומלץ לכל אחד.
בנוגע לחששך השני שמא הגשמת את הפנטזיות שלך - לא ברור לי ממה אתה חושש? האם זה כי קשה לך להתמודד עם משיכתך לגברים? או שמא מהחשש שהחברים גילו את נטייתך? האלכוהול כידוע גורם לנו להתנהג באופן טבעי, ללא עכבות וללא ריסון ערכי ונורמטיבי, כפי שנאמר: "נכנס יין - יצא סוד". האם זה שמבלבל אותך? אשמח אם תפרט יותר.
ומילה אחרונה - פעמים רבות בשעה שאנו חוששים, אנו נוטים להקצין את התסריטים השליליים בראשנו ומגבירים את תחושת החרדה. כעבור זמן מה אנו מגלים כי החשש היה מוגזם וסתם "ניפחנו" אותו בלי הגיון. נראה לי כי זה גם המקרה אצלך, לכן נסה להרגע ולצאת מהלחץ.
אשמח לשמוע את דעתך

ראשית אני רוצה להודות לך על התגובה המהירה ועל ההבנה שגילית למצבי .
זה מאוד מעודד לדעת שיש אנשים שקשובים לצרכים של אחרים ומוכגים לעזור .
מאז שכתבתי לך שוחחתי עם חבר נוסף שהיה נוכח במועדון והוא אישר שהייתי בטווח ראיה רוב הזמן למרות שהתרוצצתי ללא הרף בין הבר לרצפת הריקודים .
אז בקשר לזה אני מתחיל להרגע . תודה .

אני דו מיני תמיד ידעתי את זה . כשאני רואה דבר יפה אני נמשך אליו אפילו פעם התנשקתי עם קוקסינל ונהנתי מזה . אני אוהב מגע אני תמיד מפנטז על גברים במיוחד שאני הפסיבי . אני נחשב לבחור נאה ויש לי הצלחה לא רעה עם נשים אך מעולם לא ידעתי איך לגשת לגבר אולי מחשש לדחיה .
אני חי בדרום אפריקה יש פה הרבה הומואים וזה מאוד פתוח אך אני חושש שיגלו את נטיותי גם בגלל שאני לא ממש גאה בזה וגם בגלל המוניטין של ה"רודף שמלות" שנדבק אלי במשך השנים ויותר מכך המשפחה בקיצור הסיפור הרגיל . כמובן שאשמח אם אפגוש בחור כמוני שרוצה מערכת יחסים דיסקרטית אך יש לי סבלנות ובינתיים אשמח להמשיך לפנטז.

אני מודה לך ולעובדי האתר על הרצון והסבלנות לעזור
אתם עושים את העולם מקום יפה יותר

אני שמח לשמוע שנרגעת, ומאחל לך חיים אותנטיים ומספקים עם מי שתמצא לנכון ובקצב שיתאים לך. בהצלחה

אחי בן 9 ויש לו שפת גוף מאוד נשית. הוא ממש ילד פוסטר של הסטראוטיפ ההומואי - יש לו תנועות נשיות, הךיכה נשית, צורת לבוש נשית למדי וכו'. האם באמת אפשר להגיד כבר בגיל הזה שהוא הומו? במידה ולא, האם מומלץ לנסות להעיר לו על זה, אני פשוט לא רוצה שהילדים בבית ספר יצחקו עליו או יזלזלו בו בגלל זה. מה דעתכם?

דפנה שלום
גיל 9 מציין את השלב ההתחלתי בתהליך ההתבגרות. בסיומו של התהליך רוכש המתבגר את דפוסי ההתייחסות שלו אל בני המין אליו הוא נמשך ומעוצבת לרוב גם זהותו המינית. זהו תהליך מורכב המציב לעיתים אתגרים לא מעטים, וקצב התפתחותו שונה מאדם לאדם. בשלב זה בחייו של אחיך, קשה מאוד ואף לא רצוי לנסות ולאפיין את זהותו המינית. יש לתת לו לעשות כן, בדרכו שלו ובקצב המתאים לו. יחד עם זאת, בין שזהותו המינית תהא כזו או אחרת, חשוב מאוד כי בבית תשרור אווירה מקבלת. קל וחומר במידה ונטייתו המינית היא הומוסקסואלית. בנסיבות אלה עומדת בפניו תקופה לא קלה ולעיתים אף מאיימת והדבר החשוב ביותר הוא תחושתו ובטחונו בתמיכתה של המשפחה. בכל מקרה, אין להעיר או חלילה לבקר. מתבגר המרגיש בטוח בתמיכתה וקבלתה של משפחתו רבים סיכוייו להתמודד טוב יותר עם אתגרים מבחוץ.
אני מקווה שתשובתי עזרה. את מוזמנת לשאול שוב אם יש צורך.

תודה רבה, ידין. המחקר שהבאת הוא בהחלט מחקר חשוב והוא מצטרף למחקרים רבים אחרים המצביעים ומעידים על חשיבותה של התמיכה המשפחתית והאינטראקציה החיובית עם ההורים בעבור ילדים בכלל ובעבור מתבגרים להטב"ים בפרט. כאמור, קבלה של הילד/ה בקרב המשפחה מגבירה את ביטחונו העצמי, דימויו העצמי, בריאותו הנפשית והפיזית ואת האופטימיות שבו לגבי אפשרויותיו לנהל חיים מאושרים ומספקים בעתיד. מסיבה זו כפי שאמרת אכן חשוב גם לבטא ולהדגיש פתיחות וקבלה מצד ההורים גם לזהות מגדרית ומינית שאינה נורמטיבית, כך שהילד במידה וזהותו להטב"ית (הומוסקסואל, לסבית, ביסקסואל או טרנסג'נדר) אינו מפתח רגשי אשמה, מרירות, תסכול וחרדות הפוגעים בבריאותו הנפשית.
תודה רבה ובהצלחה עם האתר החשוב שלכם.

עכשיו ששנה לרצח הכול חוזר אלי. כל התחושות שלי של פחד באותם שבועות שזה יכול לקרות לי או למישהו שאני מכירה, מישהו מהחברים או מהמשפחה. אני לא יכולה להשתחרר. אני מאד כועסת שהרוצח לא נתפס ולא מרגישה בטוחה. שמעתי גם שהקורבנות לא מקבלים כסף מהמדינה. זה גורם לי לתחושות קשות ואני לא רוצה לחיות פה וכל הזמן מסתובבת עם רגשות קשים. מה לעשות? איך עוברים הלאה?

תמי היקרה,
התחושות הקשות שאת מתארת של פחד פגיעות וכעס היו והינן משותפות לרבים/ות הן לפני שנה והן סביב אירועים מזכירים כמו יום השנה כמובן , אבל גם בחצי שנה לרצח, או כשהיו בעבר שמועות על כך שהרוצח נתפס וכשהן התבדו וכד'.
עם זאת, למרות שהתוכן משותף לרבים/ות, יש מצבים בהם הבעיה היא לא עם התוכן אלא עם כמות ועוצמת הסבל וההשפעה שלהם על חייך, שעשויות להיות שונות מאדם לאדם.
כבעלת הכשרה לטיפול בטראומה לפני כשנה סביב הרצח בבר נוער טיפלתי בשיטה יעודית לטראומה במספר א/נשים שהגם רובם לא היו במעגל הראשון של הנפגעים הם היו במעגל השני או השלישי (היו בעבר בבית האגודה/בבר נוער/שייכים לקהילה/גרים ליד) שהרגשות השליליים לאחר הפיגוע פגעו ביכולת שלהם לישון, לתפקד, לחשוב באופן צלול בשל הכעס והפחד וכד', וגם במהלך השנה שחלפה היו טיפטופים של אנשים שפנו אלי שבעצם סיבת הפניה היתה דברים שהתחילו בעקבות הרצח בבר נוער (סיוטים למשל).
מנסיוני תיאורים של "הכל חוזר אלי" יכולים למעשה להיות לפעמים סוג של פלאשבק בעקבות חוויה טראומתית, ואם עוצמת רגשותייך מפריעה לך, ונדמה מהודעתך שכך הוא, מספר פגישות של טיפול יעודי לטראומה יכול מאד לסייע בהקשר כזה להפסקת סימפטומים (הפסקת נדודי שינה/הפסקת סיוטים/הפסקת פלאשבקים/צמצום חרדה) וצמצום כמות ועוצמת הסבל.
זו נקודה מאד חשובה אז אני אחדד אותה - זה שיש סיבה לתוכן מסוים, לא אומר שצריך להסכים לכל עוצמה של סבל כתוצאה ממנו. לפעמים אנשים סבורים בטעות שאם המצב המקורי שגרם את המצוקה ההתחלתית לא הפיך (קשר שנגמר, אובדן, פיגוע) אז אין מה לעשות מבחינה טיפולית עם עוצמת הסבל- וזו טעות מצערת. בהחלט יש מה לעשות מבחינה טיפולית כדי לשחזר או ליצור את יכולת ההתמודדות גם עם דברים קשים וגם עם דברים קשים מאד ברמת הפרט וברמת יכולתו להתמך על ידי הסביבה. . כאמור בהקשר של חוויות טראומתיות מנסיוני טיפול יעודי לטראומה יעיל מאד תוך זמן קצר מאד.

האם מישהו באמת יכול להיות דו מיני? אם נדיג אני דו מינית זה אומר שאני אף פעם לא אוכל סתם להיות עם מישהו בחור ולהיות נשואה ואמא והכל ותמיד אצטרך שתמיד תהיה איתי גם אשה?

מיכל שלום, תשובות לשאלותייך:
מישהו בהחלט באמת יכול להיות ביסקסואל. כלומר להימשך הן לגברים והן לנשים. המשיכה לא בהכרח 50/50.
ביסקסואליות איננה עומדת בסתירה לזוגיות או הורות, אלא משמעה שפוטנציאל הזוגיות או ההורות (אם בכך את מעונינת) יכול להיות עם גבר או עם אישה.
יש מי שביסקסואליות עבורם היא שמגדר היא רק אחת התכונות בבן האדם שמולם והם בוחרים את הפרטנרים/ות לפי תכונות אחרות. יש מי שביסקסואליות עבורם היא הרצון להיות או הפוטנציאל להיות עם שני המינים בקשרים.
אדם יכול להיות בקשר זוגי, פוליאמורי (רב משתתפים), מונוגמי (עם בלעדיות) או לא מונוגמי תהיה נטייתו אשר תהיה, ואין קשר הכרחי בין נטיה מינית לסוג הקשרים בהם האדם מעונין.

עם זאת זה שמישהו יכול להיות ביסקסואל, לא אומר שכל אדם הוא ביסקסואל.

האם את נמשכת גם לגברים וגם לנשים וכיצד תרצי לשלב זאת בחייך אלו שאלות רלוונטיות, והתשובות צריכות בדרך כלל להיות אצלך - התשובה על הראשונה היא ידע שלך אמור להיות אותו והתשובה על השניה תלויה בהחלטות שאת תקבלי בעתיד.
לפעמים למרות שהתשובות צריכות להיות אצלנו מרגישים בלבול סביב השאלות האלו - ואז כל מקרה לגופו לפי הגורם לבלבול - לפעמים הגורם לבלבול הוא תפיסות שגויות (למשל שביסקסואליות חייבת להיות גם וגם במקביל כל הזמן), לפעמים הגורם לבלבול הוא פחות מדי זמן שהאדם נותן לעצמו כדי לזהות את העדפותיו, לפעמים הגורם לבלבול זו חרדה שפוגעת ביכולת האדם להתחבר לרגשותיו. במקרים אלו ניתן לראות האם דברים מתבהרים עם הזמן ואם מרגישים צורך בסיוע חיצוני ניתן כמובן גם לפנות לאיש/ת מקצוע גיי פרינדלי.

מה דעתך?

שלום

הסיפור שלי הוא כזה. הייתי ילד שגדל בעיקר בחברת נשים וקיבל חינוך נשי. בתור ילד הייתי מאד קרוב לאמא ורחוק מהאבא. בתור מתבגר אני זוכר שגברים משכו אותי מאד, אבל אף פעם לא ניסיתי כלום פיזית, תמיד זה היה בגדר משיכה לגברים שהייתי רואה ופנטזיות מיניות (פנטזיות על גברים ולא על נשים). כיום אני בקשר זוגי עם בחורה כבר תקופה ארוכה ואני מאד נהנה מהסקס. אני לא חושב שאני כ"כ נמשך, אבל מקבל סיפוק די גדול מהסקס ובעיקר מהחדירה. ראוי לציין שזו הבחורה הראשונה ששכבתי אתה. מאד מפריע לי העניין של המשיכה לגברים, ומפחיד אותי שאולי אני הומוסקסואל ולא יהיה נכון להיכנס למחוייבות עם אישה. מצד שני אני אוהב אותה מאד.

אודה לעצתכם.

העלת שאלה חשובה וניכר כי הנושא מטריד אותך. ראשית, ברצוני להבהיר כי לעובדה שגדלת בחברת נשים וקיבלת חינוך נשי (ולא ברור לי מה זה בדיוק אומר) אין קשר לנטייתך המינית. נטייה מינית ככל הידוע לנו כיום היא מולדת בבסיסה ולסביבה אין כמעט השפעה על קיומה, אם בכלל. שנית, על אף שלא פירטת את גילך, אני מניח שאתה צעיר בשנות העשרים, ואנסה לענות לך בהתאם.
אתה מתאר מצב שבו יש לך קשר ממושך עם בחורה המספק אותך מינית, אתה נהנה מהיחסים ביניכם ואף מרגיש אליה סוג של אהבה. אולם אין לך רגש של תשוקה מינית כלפיה. רגשות אליה לדבריך, שמורים אצלך כלפי גברים בלבד ותמיד חשת משיכה מינית ופינטזת על גברים ולא על נשים.
למשיכה המינית ולרגש התשוקה יש חלק חשוב מאוד במערכות יחסינו הזוגיים והאינטימיים. תחושות אלה מאפשרות לנו להרגיש כי אנו מוצאים סיפוק אמיתי בקשר עם בן/בת זוגנו ובעזרתו אנו מממשים את העצמי האמיתי שלנו. על רקע זה עולה שאלתך ומובנת. שכן אינך בטוח כי למרות הקשר הממושך עם בת זוגך אתה אכן מממש את משיכתך האמיתית. לאור דבריך, הייתי ממליץ לך לנסות ולחוות גם קשרים ומערכות יחסים עם גברים. נראה לי כי רק מתוך ניסיון וחוויה תוכל לעצב לעצמך את זהותך המינית. ובהקשר זה חשוב לי לציין כי אין זה כלל משנה האם הגדרתך תהיה ביסקסואל או הומוסקסואל, כל עוד תצליח לחוות רגשות אמיתיים של משיכה מינית, תשוקה ואהבה אירוטית.
הדבר היחיד הבעייתי שעולה מדבריך, הוא הפחד שלך שמא תגלה שאתה הומוסקסואל. בנסיבות אלה חששך שמא הינך נכנס לקשר מחייב עם בחורה בהחלט מוצדק, אך בהתרשמותי החשש נובע גם מעצם הגילוי כי זוהי אכן זהותך המינית. יתכן כי פחד זה גם משפיע על תפיסתך כיום את הקשר שיש לך ומנע ממך בעבר לנסות לחוות קשרים עם גברים. אם אתה מעוניין אתה מוזמן לפרט יותר על תחושותיך בנושא זה, ולספר לנו מה דעתך בעניין.
אני מקווה שעניתי לשאלתך.

אכן הנושא שמטריד אותי בקשר הוא התשוקה המינית והאהבה האירוטית. אני מאד מבולבל איזו אהבה אני חש, אבל אין לי ספק שיש לי תשוקה מינית חזקה כלפי גברים. מצד אחד קשה לי מאד לוותר עליה, זה קשר מאד רציני. מצד שני, נושא התשוקה לגברים מטריד אותי מאד, וגורם לי לחשוב שמא אני לא באמת בשלמותי בקשר, ולכן מפחד להתחתן מתוך חוסר שלמות - לא נראה לי שזה יהיה פייר לשנינו. דיברנו על זה שנינו (אני וחברה שלי) והחלטנו שכדאי שאני אנסה עם גברים. פשוט קשה לי לעזוב אותה עקב הרגשות שיש לי כלפיה, ואכן גם קשה לי עם מה שאני עלול לגלות על עצמי.

לגבי גילי - אני בסוף שנות העשרים, לקראת השלושים.

נראה לי כי מודעותך העצמית משרתת אותך היטב. להתחייב למערכת יחסים ארוכת טווח בעלת אהבה חברית, הערכה וחיבה, אך נטולת משיכה אירוטית ותשוקה, יהיה מעשה אשר השלכותיו עלולות להרוס בעתיד גם את המרכיבים הטובים שבקשר ביניכם. לצערי מתוקף עבודתי, אני מכיר מקרים רבים כאלה בהם שני הצדדים יוצאים פגועים.
לפיכך, אני מתרשם כי ראייתך את המצב היא מפוכחת ונכונה והיכולת של שניכם לשבת ולדבר על הנושא באופן גלוי ראויה בעיניי לכל הערכה. זה בהחלט מעיד על קשר חזק ותומך. בנוסף, ניסיונך לצאת לדרך חדשה אינו מחייב את הפסקת הקשר ביניכם. יתכן כי דווקא מהמקום הנכון יותר תצמח ביניכם חברות אמיצה (לא זוגיות) בעלת כל המרכיבים הקודמים אך כזו שאינה דורשת גם אהבה אירוטית.
באשר לפחד ולחשש מה תגלה על עצמך, נראה לי מדבריך כי אתה כבר יודע לאיזה כיוון הינך נמשך מינית. כל השאר קשור בהתמודדות עם הסטיגמות והסטריאוטיפים החברתיים הקשורים להגדרת ההומוסקסואליות. אכן, התהליך עלול להיות מאיים ואינו קל. אולם רבים וטובים עוברים אותו ובזכותו מצליחים להתחבר לעצמי האותנטי שלהם וע"י כך לחיות חיים מלאים ומספקים יותר. אני בהחלט חושב שאתה כמו כולם, זכאי לנסות ולהגיע לחיים כאלה.
מקווה שעזרתי, ושיהיה בהצלחה.

יש מידה של הגיון בדבריך. אך הכאב עדיין גדול משאת. בלבי הייתה תקוה שנוכל לקיים קשר זוגי המבוסס על חברות אמיתית ומחוייבות, וזה בהתבסס על הרבה מאמרים שקראתי בנושא שאומרים שגם ככה אצל רוב הזוגות המשיכה והתשוקה עוברת עם הזמן ומה שנשאר זה החברות. השאלה אם זה פייר למישהו מאיתנו להיכנס מראש לקשר שבו התשוקה המינית היא בעיקר מצדה ופחות מצדי. אגב, במידה ואני אכן הומו, אז מדוע אני נהנה מהחדירה עצמה ומהסקס? ואגב, ברור לי שלא מובטח לי אושר בחיים הומוסקסואליים, וגם שם התשוקה עלולה להיעלם במהלך הקשר. ואז מה? הבעיה האמיתית בחיים כאלו, שזה איפשהו מרחיק אותי מהחלום על חיי משפחה רגילים, וזה כואב. כי עם זוגתי אני כן יכול לראות חיי משפחה בעתיד, לולא הנושא הכה מטריד הנ"ל.

אתה מעלה קונפליקט עמוק ומהותי שרק אתה לאור התנסויותיך תוכל למצוא לו מענה. שאלותיך חשובות ונכונות ומבטאות את המצוקה והקושי שאתה חווה לאור קונפליקט זה. כאב הפרידה מהקשר התומך והמגן אכן קשה ומכביד, אולם אני מתרשם ,כפי שכבר אמרתי, כי קושי זה מוזן גם בשל פחדיך מעצם ההכרה במשיכתך המינית כלפי גברים. נראה לי לאור כל זאת, כי כפי שבעצמך סיכמת עם בת זוגתך, עליך לנסות לבטא ולממש את משיכתך זו, ורק אחרי שתצבור די נסיונות תוכל להחליט מהי העדפתך. אולם בתחושתי, אתה חייב לעצמך את ההתנסויות הללו, בטרם תתחייב לדרך שאינך שלם עימה. בנוסף, ייתכן שייעוץ או טיפול לתקופה קצרה אצל מטפל/ת גיי פרנדלי היה עוזר לך להתמודד טוב יותר עם חששותיך בנושא זה.
בהצלחה

על התגובה המהירה. אני אשקול את צעדיי להמשך.

יש לי שאלה על זוגיות בכללי:
אני בת 24 ובעלי בן 29 אנחנו נשואים חמישה חודשים ויצאנו לפני כן 4 שנים בזמן האחרון הקשר היחיד בינינו הוא הדיבור אין מגע בכלל גם בעבר לא היה מי יודע מה אבל עכשיו ממש אני מרגישה שאנחנו לא מתנהגים כבני זוג וזה מפריע לי הוא תמיד עייף ואני מרגישה שאני צריכה לבקש ממנו מגע נשיקה חיבוק וזה מבייש אותי מצד שני למרות שאין מגע הוא טוען שהוא אוהב והכול בסדר מבחינתו הכל בראש שלי אני מרגישה שיש בעיה?

ראשית, אני ממליץ כי תפני שאלה זו לפורומים העוסקים בנושא של זוגיות ויחסים. נראה לי כי הם מוסמכים יותר במתן תשובה לשאלתך.
יחד עם זאת ומאחר והעלת שאלה חשובה, אומר כי לדעתי ומתוך אופן תיאורך, נראה כי יש בעיה. יחסי מין ומגע גופני הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהזוגיות ובמיוחד כאשר מדובר בבני זוג צעירים כמוכם. מבחינה זו יכולות להיות מספר סיבות להימנעותו של בן זוגך מיחסים אלה. בין שהוא אכן מעדיף להימנע באופן כללי ממגע ומיחסי מין, בין שקיים משהו שמפריע לו, ויתכן אף שקיימת סתירה עם נטייתו המינית. מכל מקום, נראה לי כי עליכם לפתור את הבעיה ע"י שיחה ותקשורת כנה בין שניכם ואף בעזרת איש מקצוע. מאוד לא מומלץ להשאיר את המצב כפי שהוא כבר בתחילת הזוגיות.
מקווה שעזרתי.

אני בחורה בת 23 סטרייטית. לאחרונה, בכל פעם שאני מדברת עם בחורות, אני נוטה לבחון את החזה שלהן באופן כפייתי (חשוב לציין שתמיד הפריע לי העניין שלי אין חזה בכלל). בים או בכל מקום אפשרי. התחלתי לחשוב על נטיות לסביות בעניין, האם זה אפשרי בכלל? כאילו כל הזמן אני מנסה "לשכנע" את עצמי שאולי יש משהו, ואולי בגלל שלא ניסיתי בכלל אני לא יודעת ובכלל ככה זה כל אחד מאיתנו...זה הזוי. זה ממש כפייתי

חשוב לציין גם שמתקופת התיכון, דבר שפחת עכשיו, כשאני מדברת עם בחורה יפה ממני, אז אני נוטה לפזול, לא להרגיש בנוח.

שלום לך. נטיה מינית לסבית קשורה למשיכה רגשית ומינית לנשים, אך בתיאור שהבאת נשמע שהמוקד איננו בהכרח משיכה אלא תחושה של כפייתיות. תקני אותי אם אני טועה אבל מהודעתך עולה שהדינמיקה היא לא תחושת משיכה לנשים המובילה באופן טבעי לגילוי ענין פיזי בנשים, אלא תחושה של כפייתיות בבחינת חזה של נשים לצד נסיונות לשכנע את עצמך שאולי זה על רקע משיכה.
התנהגות כפייתית נובעת בעיקר מרמות חרדה גבוהות. התכנים שלה יכולים להשתנות מאדם לאדם (אחד יבדוק כל פעם אם הדלת נעולה, השניה תבדוק כל פעם אם ידיה נקיות לגמרי וכך הלאה). אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגות כפייתית היא שהיא לא כפופה להגיון בתכנים ובתדירות.
במידה ומה שתיארת מציק לך הייתי מציעה לשקול בחיוב לפנות לייעוץ מקצועי כדי לבדוק האם אכן מדובר בחרדה והתנהגות כפייתית ובמידה וכן להתאים טיפול לצמצום החרדה.
בנוגע לנטייה המינית - אל חשש, רמות חרדה גבוהות פוגעות ביכולת לזהות רגשות כך שטיפול שיצמצם חרדה יאפשר לך להתחבר חזרה למה שאת מרגישה, חיבור בו יש צורך כדי לדעת למי את נמשכת.

היי טל,

תודה על המענה. אני חושבת שחלק מזה נובע מסקרנות. כאילו מצד אחד שיוצא לי לשוחח עם בנות יפות ממני זה "מציק" לי מבפנים ואני מנסה למצוא בהן איזה פאק.
משום מה, זה משהו שהכנסתי לעצמי לראש וזה לא יוצא. זה חלק מהכפייתיות?

שלום לך, מחשבה שלא מרפה ומטרידה בנוכחותה, נחשבת למחשבה טורדנית, וגם היא מסמנת על פי רוב על רמת חרדה גבוהה.

היי, מצטערת על השרשור רק דבר אחרון לא ברור לי, מדוע אני "משכנעת" את עצמי כאילו רוצה בכך, למרות שאני יודעת עמוק בפנים שזה לא נכון ויש לי משיכה טוטאלית לבנים.
האם ישנו סיכוי שזה מעבר לכפייתיות שציינתי?

אחד המאפיינים הבולטים בהתנהגות כפייתית היא שהיא לא כפופה להגיון בתכנים ובתדירות.
עבודה על הפחתת החרדה תאפשר לך מעבר להפסקת התנהגות כפייתית ומחשבות טורדניות תנאים להתחבר למה שאת מרגישה, שכן הדינמיקה שאת מתארת של שאלות טורדניות שרצות "בלופ" ולא מרפות לא מאפשרת הקשבה ובירור.

הבן שלי עמד להתחתן עם מישהי ואז החליט שהוא לא מעוניין ויצא מהארון. היא עדיין לא סיפרה להורים שלה והם מתקשרים וחושבים שהכול כרגיל ורוצים להמשיך עם תוכניות החתונה. האם הוא צריך לספר להם? האם אני צריכה? מה לעשות?

בתיה היקרה,
כמובן שהוריה צריכים להיות מיודעים שהחתונה איננה עוד רלוונטית, אך לעניות דעתי לאחר שבנך העביר את המסר של סיום הקשר לחברתו לשעבר האחריות על העברת המסר למשפחתה עובר אליה.
נשמע מהמעט שסיפרת שהחברה לשעבר זקוקה לתמיכה כדי להתמודד עם השלכות הפרידה וביטול תכנון החתונה לאור כך שהיא מתקשה לשתף את הוריה. אם אתם עדין בקשר איתה כדאי לעודד אותה לפנות לסיוע. במידה ואינכם בקשר איתה הייתי מציעה בכל זאת להתקשר אליה לספר על הוריה ולשאול האם היא מעדיפה שהוריה ישמעו מכם בפעם הבאה שהם מתקשרים שבנך וביתם נפרדו או שהיא מעדיפה להסדיר זאת איתם.
לתשומת ליבך - המידע שהחתונה מבוטלת והמידע שבנך יצא מהארון אלו שני פריטי מידע שונים, ההורים צריכים כמובן לדעת את הראשון, אבל לשיקולו של בנך ושל חברתו לשעבר האם לשתף אותם בשלב זה בפריט המידע השני.
אם יש לך או לבנך שאלות נוספות נשמח לעמוד לרשותכם.

נפרדתי מבן זוגי (לאחר 3 שנים בקשר הפכפך למדי) ומאז אני לא מסוגל להיפתח לאף גבר אחר
נאטמתי רגשתי ואני מרגיש שאני לא יכול לסמוך על אף אחד ומרגיש שלעולם לא אוכל להגיע לשיאים של רגשי קרבה ואינטימיות כמו שהגעתי איתו
אני יזמתי את הפרידה ואני מקבל הרבה הצעות ופניות של מעוניינים, אבל אני נאטם לתוך עצמי ומסתגר (מפרשים אותי כסנוב) וזו פשוט חומת הגנה.
אני לא מתחבר לשוק הבשר של הקהילה (במיוחד כשאתה גר בת"א מרגיש לך שאתה לא נורמטיבי אם את לא חלק מזה) ומחפש קשר רגשי משמעותי, אני אפילו שוקל לאמץ ילד כהורה יחיד. איבדתי את האמון בזוגיות, ביכולת האישית שלי להקים תא משפחתי או להתקיים בקשר זוגי על אף שהרבה אנשים רואים אותו כבעייתי במשוואה ולאו דווקא אותי

מאז הפרידה עברו 16 חודשים, שבהם יצאתי לדייטים אבודים מראש, ללא סקס (מתוך בחירה) והחשק המיני שלי נרדם או שהוא בכלל התפטר (ואני בחור בריא ונראה טוב למדי)

אני תוהה, האם אני סובל מדיכאון?
האם תחושה זו תעבור או שנשמע לכם שאני צריך לגשת לעזרה מקצועית?

אשמח אם תשתפו אותי במחשבותיכם, גם האישיות (ולאו דווקא רק המקצועיות)


תודה :-)

פרידה זה דבר כואב. זהו תהליך המאלץ אותנו להיפרד מאדם שהיה חלק מאיתנו, מהייצוג שלו עבורינו ומה שהוא סימל בשבילנו. תהליך הפרידה ככל תהליך של אבל, דורש מאיתנו להשלים עם אובדנו ויחד עם זה אובדנן של הפנטזיות והציפיות שהיו לנו ביחס אליו. בהתאם לטיב ומשך מערכת היחסים, מבנה האישיות, אופן הפרידה וגורמים נוספים, יכול תהליך זה להימשך החל ממספר שבועות ועד למספר שנים.
אתה מתאר מצב בו לאחר פרידה שהתרחשה לפני כשנה וקצת, איבדת כל עניין ואמון במערכות יחסים והפכת לאטום רגשית. בנוסף, כתוצאה מהפגיעה שאתה חש בשל איבוד הקשר איבדת גם את ביטחונך העצמי. תחושות אלו מוכרות ונובעות מאותו תהליך של אבל שאתה עדיין עובר ואשר מונע ממך להיתפנות לקשרים נוספים. ניתן להבין מהתמונה שתיארת כי מצב זה אכן מדכא את יצר החיים שלך ומונע ממך להמשיך לצמוח ולהתפתח בחייך האינטימיים (אם כי אין המדובר כאן בדיכאון קליני כהגדרתו).
תחושות ורגשות אלה שהינך חווה אכן אמורות לחלוף עם הזמן, אולם כפי שרשמתי, מסגרת זמן זו היא אינדיווידואלית לכל אחד ומשתנה בהתאם לנסיבות. מבחינה זו ייעוץ מקצועי יכול להטיב עימך ולעזור לך לעבד את האבל ואת תהליך הפרידה בצורה טובה יותר, לאפשר לך הבנה טובה יותר של דפוסי הזוגיות והאינטימיות שלך ובכך גם להחיש את סיומו של התהליך ולאפשר לך להמשיך בחייך ולמצוא את בן זוגך הבא.
בהצלחה

בני המתבגר (13) מאד רצה ללכת למצעד בתל אביב ואביו מאד התנגד. לבסוף הילד נשאר בבית. מה עושים? איך משכנעים את בעלי לתת לו ללכת בפעם הבאה?

דבי שלום, במצעד משתתפים אנשים הן מהקהילה והן מתומכיה, כמעט מכל גיל.
כשאת שואלת איך משכנעים שני דברים נראים לי רלוונטים -
א. מה הנימוקים שניתנו לסירוב? (לפי הנימוקים ניתן לתת מענים לחששות)
ב. הדינמיקה שתיארת בה ניתנה לו זכות וטו על רצון שניכם. רצון הילד לא צריך לגבור על רצון ההורה, אבל עולה השאלה מה אתם נוהגים לעשות ביניכם כשישנה התנגשות בין רצון ההורים.

מה דעתך?

לאחרונה אני חולמת חלומות בהם אני מתנשקת עם ילדה. זו לא מי/שהי שאני מכירה אבל בכל זאת. אני בת 14 ואף פעם לא התנשקתי עם אף אחד וזה די מפחיד אותי שאולי פתאום אני אגלה שאני לסבית. לא שיש משהו לא בסדר בזה אבל בכל זאת. איך אני אמורה לדעת? תענו לי מהר בבקשה אני ממש לחוצה מזה

הי חגית,
כשיש חלום, התוכן פעמים רבות איננו פשוטו כמשמעו. לרוב מה מרגישים כלפי מה שקרה בחלום מיצג יותר מאשר מה שקרה מבחינת אירועים בחלום.
זה שחלמת שהתנשקת עם ילדה לא אומר בהכרח שאת רוצה לעשות זאת במציאות, זו אחת האפשרויות, זה יכול להיות גם תוכן ששמעת או נתקלת בו בסרט/ספר/בסביבה והחרדה היא זו שגורמת לחלום הזה להיות חלום חוזר.
לחץ פוגע ביכולת שלנו לחשוב ולהרגיש, ככל שתהיי לחוצה פחות, תוכלי להתחבר למה שאת מרגישה יותר. שאלת איך אמורים לדעת למי נמשכים - לא אמורים לדעת מראש, מסתובבים בעולם, ורואים מה קורה בפועל. הכוונה היא למה קורה במציאות מבחינת רצונות, או לכל הפחות בחלומות שהם פנטזיות רצויות, לא למה שקורה בחלום כזה או אחר.

את בגיל ההתבגרות (נמחקה התבטאות לא הולמת - ט.ק.)
קיצר חלומות הם לא מציעותיים
ואת בכלל בגיל שאנחנו רובנו לא תמיד בטוחים בזהות המינית שלנו
-חלומות שאת חולמת בלילה הם סתם שטויות
ואל תתני להם להשפיע על החיים האמיתיים שלך:)
-תאמיני לי,גם אני האמנתי שחלומות לילה הם סוג של "נבואה" חחחח
ואם פתעום תתחילי לחלום שאת מתנשקת עםם...קיר
(סליחה על הגסות)חלומות זה שטויות תאמיני לי^^

נ.ב.
אם את באמת מרגישה לסבית
-יש לי בנות לסביות בבצפר(אני לא אחת מהם)
אז אם תרצי...את מוזמנת להכיר אותם- (נמחקה התבטאות לא הולמת ט.ק.)

שלום, אני בן 14. אני יודע שהגיל הזה הוא לא גיל שבו הזהות המינית כבר קבועה, אבל אני עדיין רוצה להתייעץ.
המשיכה שלי היא תמיד היתה לילדים שקטנים ממני.
זה התחיל עוד כשהייתי בן 11, אני זוכר את עצמי גולש בגוגל ורואה תמונות של ילדים בני 7-8 ועל זה אוננתי פעם ראשונה... מאז זה לא השתנה בכלל . אני אף פעם לא נמשך לילדים שמפותחים כמוני. אפילו בכיתה שלי אני מרגיש משיכה דווקא לילדים שהם מפותחים פחות והם נמוכים יחסית, ולא לגבוהים כמוני. כמו כן אני נמשך לבנים בלבד...
אם זו היתה בעיה של הורמונים, אני חושב שמגיל 11 זה היה משתנה לפעמים. הבעיה היא שזה לא משתנה.
אני הופך להיות פדופיל!
מה לעשות?
תודה רבה

שלום רב
בגיל ההתבגרות בו אתה נמצא אין זה יוצא מן הכלל להרגיש משיכה למתבגרים הצעירים ממך ובפרט כאשר הפער עליו אתה מדבר הוא של כשלוש שנים לערך. אנשים רבים נוטים להרגיש משיכה לאלו המבוגרים מהם במעט או לכאלו הצעירים מהם במעט וזו העדפה אישית מקובלת. במהלך החיים גם העדפה אישית זו יכולה להשתנות.
הגדרתה של הפדופיליה מתייחסת לרוב לגילאי 16 ומעלה הנמשכים לצעירים מהם בחמש שנים לפחות. כך שמבחינה זו אין לך סיבה לדאוג. אולם במידה ואתה מרגיש כי הינך מתבגר ועדיין מוצא עצמך נמשך אך ורק לגילאי 7-8, יהיה מקום לפנות ליעוץ מקצועי ולבחון סוגיה זו, שכן דפוס משיכה זה עלול להפריע לך לבסס קשר רגשי יציב עם בן / בת זוג מתאימים.
כאשר מדובר במערכת יחסים הומוסקסואלית, מציאת בן זוג המבוגר או צעיר ממך, אינה דבר יוצא דופן. פעמים רבות דווקא פער הגילאים תורם רבות לייצובה של מערכת היחסים בין שני הגברים (כל זאת בהנחה כמובן ששניהם מעל גיל 16).
אני מקווה שעזרתי. אתה מוזמן לשאול שוב אם תרצה.

יש לי בעיה חברתית
-אני ילדה בת 16
ויש לי משיכה ממש חזקה לבנים,וכן התכוונתי ליצורים ממין זכר:)
אבל חלק מהאנשים בצורה מוזרה לוקחים אותי או מתחילים
לחשוב שאני לסבית-אני לא!
אני אפילו לא נוגעת בבנות,כמעט ולא מתחבקת איתן אפילו
-אני בוודעות יודעת שאני סטרייטית
אני אפילו אוהבת לראות סרטים על הומואים רק כי יש שמה בנים ערומים
-אבל מה נדפק עם הסביבה?
אני לובשת בגדים של בנות-אולי אני פשוט אף פעם לא שמה עגילים
ואיפור,לא משנה תסרוקת ושונאת סמלות
אבל אני אני יודעת שאני בת ואני אוהבת להיות כזאת,אבל למה אני בכלל חייבת להיות סופר נשית?
האם זו סתם בעיה חברתית,שמנשים לעצבן אותי?ואיך לגרום
לאנשים להפסיק לתת עלי גישה של פריקית?

שלום לך,
כמו שנוכחת לראות בעצמך פעמים רבות הירידות על כך שמישהי לסבית או מישהו הומו לא קשורות בכלל לנטיה מינית, אלא ל"עברות מגדריות". כלומר אלו חלק מהסנקציות על גבר שמתנהג "נשי" מדי או לא "גברי" מספיק, או על נשים שמתנהגות "גברי" מדי או לא "נשי" מספיק. מנסים למשטר אותך, כדי ש"תחזרי לקוים" ואחרי כל הלחץ החברתי הזה אומרים שההבדלים האלו טבעיים...
בנוגע למה אפשר לעשות בנוגע לזה - יש כאלו שמישרות קו עם הסביבה כי המחיר של לא לישר גבוה להן מדי, יש כאלו שעומדות על שלהן כי המחיר של להתישר גבוה להן מדי, ויש כאלו שלפעמים ככה לפעמים ככה, תלוי איפה הן נמצאות ומה הן מוכנות לשלם.
זה שונה מאחת לאחת מה המחירים שהיא צריכה לשלם, מה המחירים שהיא מוכנה לשלם ומה התמיכה שיש לה בסביבה שלה כדי להמשיך להיות היא עצמה מבלי להתיישר. זה גם משתנה לאורך החיים - בבית הספר ובצבא יותר לוחצים, באוניברסיטה הלחץ יותר עקיף.
התנועה החברתית שעוסקת בנושאים האלו ומתקוממת סביב מה שאת מתארת נקראת התנועה הפמיניסטית. את יכולה לקרוא עליה בספרים כמו "מה זה בכלל פמיניזם ואיך קרה שאנחנו לא יודעות על זה כלום" או באינטרנט. תוכלי לראות שאת ממש לא היחידה שמתמודדת עם המישטור הזה ותוכלי אם תרצי גם להצטרף לאחרות שמנסות לפעול נגד המישטור הלא הוגן הזה.

לאחרונה נתקלתי בכך שלסביות אינה אסורה ביהדות. האם זה נכון? אני בחורה שומרת מסורת, ולפעמים אני מרגישה ממש רע עם זה שהייתי רוצה להיות עם בת כמוני.

טלי שלום,
האם הלסביות אסורה או לא ביהדות איננה דבר מפורש אלא ענין של פרשנות - יש שמסיקים כך ויש שמסיקים אחרת.

בהקשר של שאלתך חשוב לי לציין שני דברים -
הראשון היא שישנן לסביות דתיות, וישנן לסביות חרדיות, ואת יכולה בהחלט ליצור קשר ולדבר איתן. עמותה שמרכזת את הפעילות והתמיכה של לסביות דתיות וחרדיות היא "בת קול"
תוכלי לזהות אותן אם תרצי במצעד הגאווה מחר כי רבות באות בלבוש לבן ובלון סגול.
ארגון נוסף שמרכז מידע ללסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים דתיים הוא שב"ל - ראשי תיבות של "שהכל ברא לכבודו"

הדבר שני הוא שגם אם היה איסור - ישנם איסורים והוראות רבים ביהדות, ואין אדם המישם את כולם, גם לא בקרב חרדים. אני מציינת זאת כי פעמים רבות מאד התחושה הרעה קשורה להומופוביה או העדר קבלה עצמית ולא לעצם האיסור, וניתן ללמוד זאת מכך שלא מרגישים באופן דומה כלפי איסורים רבים אחרים.
אני מציינת זאת כי במקרה כזה הפתרון איננו בפרשנות הדתית אלא בעיבוד הרגשי. ניתן להסתייע להתמודדות עם הומופוביה, הומופוביה מופנמת או העדר קבלה עצמית גם באמצעות טיפול גיי פרינדלי וגם באמצעות תמיכה מאחרים/ות בקהילה.

מה דעתך?

...בסביבת בנים,אולי פשוט הרחיקו אותך מבנים וכי את שומרת על מסורת או דתיה.
כמו שאני יודעת הדוסים מאד מתנגדם לנטיות מיניות
אבל את יכולה להפר אם את מרגישה בכך

אני הומו בן 21 ואני מודע לכך כבר זמן רב, למרות שעדיין לא מימשתי את זה ואין לי כל כך משיכה מינית לבנות - אני יודע להגיד איזו בחורה יפה בעיניי אבל אני לא מפנטז על בנות באופן מיני. בזמן הקרוב אני הולך לצאת למין טיול שידוע בכך שיש בו הרבה מאוד סקס, ואני לחוץ מזה שכולם מצפים שאני אמצא שם איזו בחורה (אני בארון). השאלה שלי היא האם בתור הומו אני אוכל לשכב עם בחורה, או שצפויה פשלה רצינית ומביכה? יש דרך לבדוק את זה לפני זמן אמת?

השאלה האם אדם בעל נטיה מינית הומוסקסואלית יכול לקיים יחסי מין עם אישה היא שאלה אינדיוידואלית התלויה גם בנסיבות. כעקרון אין שום מניעה טכנית לכך. עוררות מינית בהחלט יכולה להיות מושגת גם בין גבר הומו לאישה במצבים אינטימיים. יחד עם זאת אין דרך להבטיח כי העוררות תשמר לזמן רב או אף תגרם כאשר מדובר בנסיבות בהן המפגש עצמו נובע מתוך לחץ חברתי ומלווה בחרדות ביצועיות.
נראה לי כי אם, מתוך רצון אמיתי שלך, הינך מעוניין לבחון את יכולתך לקיים יחסי מין עם בחורה, אזי היה רצוי כי תמצא לך מישהי שיש לך שפה משותפת עימה, שנוח לך בחברתה, ושאתה מרגיש שהיא יכולה להיות שותפה אינטימית נכונה עבורך. בנסיבות אלו, ותוך כדי התפתחות הדרגתית של רגשי חיבה, הערכה ורצון הדדי תוכל לבחון את יכולתך זו, ללא כל לחץ סביבתי. אולם כאשר לחץ זה קיים והסיבה למפגש האינטימי עצמו כפי שתיארת איננה אותנטית (נובעת מסיבות חיצוניות), רבים הסיכויים לחוסר הצלחתו.
וכאן אני נכנס לשאלה המהותית יותר בעיניי: האם לדעתך נכון הוא לנסות לשכב עם בחורה רק בשביל לרצות את הציפיות החברתיות של הסובבים אותך? האם נכון הוא לדעתך לנהוג באופן הנוגד את טבעך ואת נטייתך ולעשות משהו שאינך חפץ בו ושאינו מושך אותך כפי שהסברת, רק בשביל שלא להיתפס כשונה ע"י החברה?
ברור לי שבגילך הצעיר אלו הן שאלות מהותיות וכבדות משקל עבורך, וההתמודדות עימן אינה קלה כלל וכלל. יחד עם זאת, אני מאמין שאתה חייב לעצמך את התשובות הללו.
אשמח אם תשתף אותי מה דעתך.

אני חושב שכדאי לנסות לפחות להיות עם אישה, ובסיטואציה כזאת של מין כמעט מזדמן זה אולי יותר פשוט מחיזור ארוך בלי משיכה שכרוך בלשקר לבחורה לאורך זמן. זה לא רק לרצות אחרים (למרות שגם זה), זה גם לבדוק את עצמי.

שאלתך נגעה לסיכוייך לתפקד מינית במסגרת אותו טיול בו אתה מצופה לקיים יחסים עם בחורה. כאמור, סיכויים אלה גבוהים יותר כאשר המפגש נערך מתוך רצון הדדי, שיתוף וחיבה מאשר מתוך לחץ חברתי וחרדת ביצוע. יחד עם זאת, אם אתה מוצא במסגרת זו הזדמנות נוחה לבחינה עצמית של תחושותיך ומשיכתך המינית, זו בהחלט יכולה להיות חוויה מעשירה עבורך, ובתנאי שלא תהייה מלחיצה מדי עבורך (ותהא תוצאתה אשר תהא).
תהנה מהטיול ובהצלחה.

סתם באתי קרא פה וראיתי את ההודעה...
מה חייב,אם אתה לא אוהב נשים-פשוט על תשכב איתה!
-היא רק עלולה להיפגע מזה קשות
למה אתה חושב שאתה חייב לשכב איתה עם אתה בעצם לא רוצה?
מה כבר החברה תעשה לך?תרביץ לך?
אתם כבר בסביבות גיל העשרים לא 8
פשוט תגיד שלא הלך לך...
אולי אתה לא באמת הומו,אולי סתם אתה צריך חברה נורמלית
אתה יודע שיש מלא סוגים של בנות...אולי פשוט יצא לך להיות בסביבה
של בנות מגעילות שלא אהבת
-אבל תדע שלא כל הבנות הן פאקצ'ות או חנג'ות,יש גם סוגים אחרים

(אתה נמצא בחברת ערסים או משהוא??)

היי אני בת 16 ואני לא יודעת מה הנתיות המיניות שלי האם אני לסבית א סטרייט
תמיד הייתי גברית כלומר משחקת כדורגל אוהבת מכות ודם בעבר הייתי משחקת במשחקי בנים כמו משאיות וכו' כיום יש לי חבר אך אני לא מרגישה את הדפיקות לב וכו' כאשר אני מקיימת איתו יחסי מין, לפחות לא מאז שהתנשקתי אם בחורה אני לא יודעת מה אני ואני מקווה שתעזרו לי להבין מי אני ולמה אני מרגישה ככה

גיל ההתבגרות הוא גיל שמאופיין בדילמות ועימן התנסויות אשר לאט לאט עוזרות לנו לגבש את זהותנו, את העדפותינו וגם את נטיותינו. מפנייתך אני מתרשם שזהו בדיוק השלב בו את נמצאת. כפי שהינך בודאי יודעת, להיות סטרייטית פירושו להימשך מינית ורגשית לגברים ואילו להיות לסבית משמעו להימשך מינית ורגשית לבנות. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי ברוב המקרים זו העדפה עיקרית אך לא בלעדית. ניתן גם להימשך לשני המינים, או יותר לזה וקצת פחות לזה.
היחידה שיכולה באמת להבין מה את מרגישה זו את. לכן גם חשוב שבגילך כיום תרשי לעצמך להתנסות (בגבולות הסביר כמובן) ולברר עם עצמך מה עדיף עלייך, קשר עם בחור או עם בחורה.
ככל שתתנסי יותר בקשרים עם אנשים, כך תעצבי לעצמך את זהותך על בסיס רגשותיך. המשיכי לבחון את תחושותיך כלפי כל אחד מהמינים אבל נסי להתייחס יותר לאדם איתו את נפגשת ולקשר ביניכם ופחות למגדר שלו (האם הוא בחור או בחורה) ועם הזמן תדעי בדיוק מה את מחפשת. כרגע, אין כל סיבה להילחץ מהדילמה. היא טבעית לגמרי.
מקוה שעזרתי.

זהו שהתנסתי עם בנות בגיל 13 בעברי והחלטתי לנסות קשר עם בנים אך כול הקשרים שלי עם בנים היה כישלון ולכן אני מבולבלת אני מרגישה חיבה כלשהי לאחת מחברותי אך אינני יודעת האם אני לסבית או שאני מתוסכלת מהמין הגברי ולכן אני מעדיפה לחזור לנשים

למי שנמשכת מינית לנשים ולא נמשכת מינית לגברים.
האם את נמשכת רק לנשים או גם לנשים זה משהו שיתבהר עם הזמן.
עם זאת ברקע כתבת מספר דברים שהיו מעט מדאיגים - אמרת שיש לך חבר ואת מקיימת איתו יחסי מין - האם זהו קשר שמבוסס על רצון בקשר ומשיכה מצידך? במידה ולא - קשרים כאלו אינם בריאים ויכולים להיות בעלי השלכות שליליות גם לעתיד.
כתבת שההתנסויות המיניות שלך היו בגיל 13 - זהו גיל צעיר, האם הן היו עם בנות גילך, ומרצונך? במידה ולא - גם לכך יכולות להיות השלכות על העתיד.
למי את נמשכת זה משהו שמכירים עם הזמן, אבל עד אז יש משהו הרבה יותר חשוב בעיני מלמי את נמשכת - וזה טיב הקשרים החברתיים והזוגיים אם ישנם כאלו (יש הרבה בני ובנות 16 ומבוגרים/ות מכך שאין להם קשר זוגי בגיל זה וזה טבעי לחלוטין). פחות משנה המגדר של מי שנמצא/ת איתך בקשר, הרבה יותר חשוב שזה יהיה קשר הדדי, נעים, מרצון ונובע מרגש.
מה דעתך?

אני חושבת שאת צודקת אך אם אני נמשכת לבנות אני יודעת איך זה ישפיע על הסביבה שלי ולכן אני מפחדת להביע זאת בפני מישהו מוכר
בנוגע ליחסי מין עם החבר הנוכחי אין צורך לדאוג בנוגע לזה אני עושה זאת מרצון, וגם כאשר קיימתי יחסי מין עם נשים עשיתי זאת מרצון מפני שרצתי לדעת מה ההרגשה ולענות לעצמי על כמה שאלות
תודה על הדאגה ועל העזרה

הי, ההשפעה על הסביבה גם משתנה מאדם לאדם, וגם אצל אותו אדם איננה דבר קבוע.
כך למשל התגובה הראשונית בגיל הנעורים (למשל "זה יעבור לך") היא לא בהכרח התגובה הראשונית בגיל מבוגר יותר, וגם התגובה הראשונית שעשויה להיות לא אוהדת היא ממש לא בהכרח התגובה שתהיה מאוחר יותר - הרבה תגובות מסתמכות על חששות הבנויים מדעות קדומות וסטיגמות והם בהחלט יכולים להשתנות עם הזמן. בנוסף גם הסביבה איננה דבר קבוע - תגובת החברים היא לא בהכרח תגובת המשפחה, תגובת חברה א' היא לא בהכרח תגובת חברה ב', וכמובן שזה לא אומר דבר על חברות וחברים ג' ואילך (שיצטרפו במהלך חייך).
בנוגע למין - ההצעה שלי היא להשתדל ככל הניתן שזה יהיה אינטאראקציה אינטימית אינטראקטיבית. מין שנעשה לא מתוך תשוקה ומשיכה אלא מתוך "מבחן" , "נסיון", "לא נעים לי", "זה מה שצריך" ועוד מוטיבציות שאינן רצון מתוך תשוקה ומשיכה לא רק שעשוי להיות בעל השלכות שליליות אלא גם איננו מלמד דבר על קיום יחסי מין מתוך תשוקה ומשיכה.

אתר זה כפי שאתה מבין עוסק במתן ייעוץ והכוונה בנושאים להטבי"ם, ואינו המקום לפרסום מודעת הכרות. עם זאת ישנם אתרים רבים ברשת העוסקים או מכוונים בנושא הכרויות גייז, כגון: gogay, atrafdating, ופורומים רבים כגון תפוז ונענע.
בהצלחה

שלום,
אני בן 26. האם יש טעם לפנות לרופא להתייעץ לגבי טיפול או תרופות לשיפור הגבריות? מבחינה פסיכולוגית, התנהגותית תפקודית וכו..
תודה מראש.
אשמח לתגובה מקצועית ולא שופטת ( כפי שנתקלתי בעבר).

אשמח אם תפרט יותר למה כוונתך ב"שיפור הגבריות"? מהי הבעייתיות ובמה אתה חש קושי?

חוסר ביטחון ברמה מסוימת ( כי אני גם לומד ועובד וכו'') קושי במציאת זוגיות , מעין חוסר כוח נפשי אין לי אנרגיות ( ואני לא בדיכאון) אנרגיות נפשיות להתמודד עם מצבים אנשים ובעיות
כלומר אם ניכנס לתפיסה הגברית הקלאסית הישנה אין לי את אני לא מרגיש מספיק חזק.
לדעתי זה מולד
מה עוד?..

הקשיים שאתה מתאר וחווה משותפים לאנשים רבים ואינם ברי טיפול בעזרת תרופות. חוסר ביטחון, קושי במציאת זוגיות, חוסר באנרגיות ועכבות נוספות באופן ההתמודדות עם מציאות חיינו הן תופעות שכיחות בעלות בסיס משותף, הנבחנות ומטופלות במסגרת שיחות עם פסיכותרפיסט (פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני). מבחינה זו אין כל רלוונטיות האם זה מולד או נרכש, ובדר"כ זה קצת מכל דבר.
בהצלחה.

נפגעתי הרבה מבנים והחלטתי לנסות עם בנות. אבל אין לי תעוזה, אני נורא ביישנית ולא קורה כלום. אני קובעת פגישות באתרי היכרויות ובסוף מבטלת. מפחדת לעשות את הצעד הבא. מצד שני אני לא רוצה להיות לבד וכן מחפשת קשר. אני לא יודעת מה זה אומר עלי. בתקופה של התלבטות. אשמח אם תוכלו לעזור.

בכדי להבין אותך טוב יותר ולנסות לעזור, אשמח אם תצייני גם את גילך, והאם את נמשכת מינית לבנות?

הנכד שלי בן ארבע. אוהב להתלבש ולשחק בבגדים של האמא שלו. יצוין שאין להם בנות. הוא מבקש משחקים של בנות. ילד שביר ורגיש. האם זה אומר משהו בגיל הזה? אני מפחדת שהילדים בגן ובבית הספר יצחקו ממנו.

מפנייתך ניכרת דאגה רבה לנכדך, לדפוס ההתנהגות ולהעדפות המשחק שלו. בגילו הצעיר אין בכך ללמדנו דבר באשר להעדפותיו או לזהותו המינית. יכולות להיות מספר סיבות לרצונו לשחק בבגדי אימו, כגון הרצון להתקרב אליה ולמצוא בעיניה חן (אשר מאוד הגיונית בשלב זה), רצונו לחקות דמויות אחרות שהוא מכיר, וכך גם לגבי "משחקים של בנות".
יתרה מכך, גם אם היה הדבר מרמז על העדפותיו המיניות, במה ידיעתנו זאת הייתה משנה משהו? הנטייה המינית היא בבסיסה מולדת והשפעתה של הסביבה ובעיקר אצל בנים היא שולית אם בכלל לנושא זה. אני בהחלט יכול להבין את חששך שמא הילדים יצחקו ממנו, אך יחד עם זאת אני מתרשם שהחשש שלך נובע גם מסיבות פנימיות. לכן ברצוני להדגיש כי אין זה כלל משנה אלו העדפות מיניות יפתח הילד בהמשך התבגרותו בין אם כהטרוסקסואל או כהומוסקסואל, הדבר הכי חשוב שאתם כהורים והורי הורים יכולים לעשות, זה לתמוך בו לאורך כל הדרך. לתת לו את ההרגשה שאתם עומדים לצידו בכל עת, ללא ביקורתיות או החמצת פנים. בתנאים אלו רבים הסיכויים שהילד יתפתח כבעל בטחון עצמי, הערכה עצמית ודימוי עצמי חיוביים, דבר אשר חיוני לכל ילד באשר הוא ללא קשר לנטיותיו והעדפותיו המאוחרות יותר.
מקווה שעזרתי, את מוזמנת לשאול שוב אם יש צורך.