פורום הומואים, לסביות
איל, אני זקוק לעזרה - תגובה

שלום תלמיד יקר
הסיפור האישי שאתה מגולל כאן, אינו פשוט כלל וניתן בברור להבין את תחושות התיסכול והעלבון שלך. יחסי אישות תקינים ומערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי הם אבני יסוד בכל קשר זוגי. אולם נראה כי נמנעו ממך ב11 שנות נישואיך.
אני מניח שניסית לזעזע את אישתך בסיפור הבגידה ע"מ לגרום לה לקנא, אולם כעת היא משתמשת בזה לצרכיה - כעילה לבקשת גירושין. אינני יכול לייעץ לך בנושא המשמורת על הילדים וחשוב שתיעזר לשם כך באנשים המתמחים בתחום. יחד עם זאת חשוב לי להבהיר כמה נקודות.
חשיפה עצמית ("יציאה מהארון") של אדם בעל נטיות חד-מיניות היא צעד קשה ומאיים עבור הומוסקסואלים ולסביות רבים. קל וחומר כאשר סביבתו החברתית של האדם נוטה לשמרנות, אינה רואה בעין יפה את התופעה ואף מוקיעה ולועגת לה. מכאן, שעל אף תחושות העלבון הקשות שאתה חווה, נסה להבין גם את הצד של אישתך ואת החשש שלה להיחשף (אשר כדבריך היה גם מונע ממנה להמשיך ולממש את נטייתה המינית האמיתית).
מצד שני, ברור כפי שכתבתי שאין נטייתה החד-מינית צריכה לבוא על חשבון מידת הסיפוק שלך מחיי הנישואין וזכותך לחיות חיים נורמטיביים. לכן, הייתי מציע לך לנסות ולגלות יותר אמפתיה לאישתך ולוותר על תחושת העלבון שלך, שעל אף שהיא מובנת, אינה תורמת לך דבר ואף מעכבת אותך.
מרגע שהבנת שאין יותר סיכוי לעתיד משותף ביניכם, נסה להחליף את תחושות הפגיעות והעלבון ולראות את ההזדמנות החדשה שניתנה לך להתחיל קשר חדש, שיעניק לך הפעם מערכת יחסים בריאה וטובה כפי שמגיע לך ולכל אדם אחר. שינוי זה יעזור לך גם לבסס תקשורת טובה יותר עם אישתך לטובת המשך גידול הילדים ולמנוע פגיעה בהם (וזה חשוב מאין כמוהו).
החשש משינוי ויציאה לדרך חדשה אכן יכול לעורר בנו חרדות ופחדים. אולם אין הוא סיבה להישאר במקום שלא עושה לך טוב. נראה לי שלאחר 11 שנות "בצורת", מגיע לך שתמצא גם אתה קשר "משביע" ומספק יותר, גופנית ונפשית.
אני מקווה שעזרתי קצת. אין לי את המייל שלך, אך שלי מפורסם כאן באתר. אתה מוזמן ליצור איתי קשר ישיר במייל זה או בטלפון ונמשיך לשוחח.
בהצלחה ולהתראות
איל