פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד

האם ילדים עם אספרגר יכולים להתגייס לצבא?

שלום לך,
מתבגרים עם אוטיזם או עם תסמונת אחרת יכולים להתנדב לצה"ל די בקלות בעקבות אחוזי הנכות של ביטוח לאומי.
גילי

שואלת עבור חברה.

שלום בתיה.
כעיקרון, אבחון ילד על הספקטרום האוטיסטי יכול להיעשות עוד לפני גיל שנה וחצי.
מאחר שתסמונת אספרגר, במיקום שלה על הרצף, כוללת מאפיין של שפה שהתפתחה או יכולת שפה שמורה, אז יחכו עד גיל 3 לערך כדי לקבוע את הלקות.
אני מציעה שאם יש חשד לגבי מאפיינים אוטיסטים, שהרי הקשיים הינם בתחומים דומים - התנהגות, תקשורת וחברתיות - מומלץ ללכת לאבחון בכל מקרה, ולקבל חוות דעת מקיפה.
בהצלחה,
דיטה

שלום לכולם,
מצורפת תוכנית הכנס השנתי לאוטיזם.
המלצה חמה מאיתנו להשתתף בכנס!
גילי

שלום,
אני אימא לידל בן 6 עם PDD NOS בתפקוד מאוד גבוהה. אני ובן זוגי יחד עם צוות גן תקשורתי שמלווה אותנו עומדים מול ההחלטה מה לעשות שנה הבה בכיתה א. ברור לנו שהילד בסופו של דבר יהיה בחינוך הרגיל אבל המעבר עכשיו בעצם הסימן שאלה הגדול. למי יש ניסיון? מי מכיר היה ויכול לשטף אותנו בניסיון שלו?

שלום איטה,
אני רואה שאת מבקשת שיתוף מהורים ובינתיים לא קיבלת התייחסות.
הנה לך כמה התייחסויות שכדאי לקחת בחשבון -
הרמה הלימודית אינה העיקר בכיתה תקשורתית. לילד בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות יכול להיות מצב שבו הכיתה תהי מעכבת מבחינת היכולת להתקדם בלמידה. בעיקר, וזו נקודה שניה חשובה, שהוא יהיה מוקף בילדים עם לקות תקשורת ו PDD. חלקם בתפקוד יותר נמוך משלו (ובכך יכתיבו קצב איטי לכיתה). מאוד קשה למצוא כיום כיתות הומוגניות של ילדים על הרצף. כמובן שאז המודלים שלו ברב שעות הבוקר הם של ילדים עם לקות, קושי וחסכים, הדומים לשלו או נמוכים משלו, שאינם בהכרח מרימים אותו למעלה.
כשאתם נמצאים בשילוב יחידני, יש לכם את הסייעת שמותאמת לבנך בכל עת - אם קשה לו מלווה מקרוב ואם קל לו מתרחקת ומאפשרת. בכיתת PDD עלול להיות קשה להיות רגישים לכל הצרכים הללו, כשיש עוד שבעה ילדים עם לקות וצוות של 3 מורות/ סייעות.
לרוב, מכיתות PDD מוציאים ילדים לשילוב, בפעילות בית סיפרית, במספר שיעורים כמו ספורט ומוסיקה, ויש כאלה שמקבלים שעות של שילוב יחידני, אך אלה תלויות בזמינות סייעת שתצא איתו מהכיתה, לכן מספר השעות עלול להיות נמוך מכפי שהוא מסוגל.
בסה"כ במרבית בתי הספר בהם יש ילדים בשילוב יחידני או כיתות תקשורת יש מודעות לקבלת השונה והאחר, אלה נושאים שנמצאים בעבודה והקבלה עשויה להיות דומה ברמתה בשתי המסגרות.
בהצלחה ונקווה שתקבלי עוד תגובות.
דיטה

בני , בן 4.5, אובססיבי לנושא מוצרי חשמל שונים. מדבר כמעט רק על זה ולא מבין למה אחרים לא מתעניינים בזה כמוהו.
רוצה מאוד חברים אבל מתעקש לדבר עם ילדי הגן רק על מכשירי חשמל ולכן מתקשה ליצור חברויות.

הוא מבין הומור, מגלה אמפטיה לאנשים, אבל יש לו את האובססיה הזו ובנוסף גם היפוטוניה קלה.

האם יש סיכוי שהוא אינו נמצא בספקטרום האוטיסטי?

שלום יעל,
הסממנים שאת מתארת אכן מתאימים לילדים עם אוטיזם,
אבל לא רק ולא בהכרח.
כלומר לא כל מי שמגלה התנהגות אובססיבית הוא ילדם עם אוטיזם ולא כל ילד עם אוטיזם מגלה התנהגות אובססיבית.
טוב שאת עירנית ובקיאה בהתנהגות החברתית של בנך,
אני ממליצה לך לקחת את המידע הזה ולעבור אבחון מסודר באחד מהמכונים המתמחים בכך.
סקירה מלאה של המיומנויות והקשיים של בנך יתנו את התשובה.
בהצלחה,
גילי

בהחלט,
בבחירת האדם המתאים, ניתן לאבחן או להעלות חשד לתסמונת בגיל צעיר.
גילי

שלום יעל,
מאוד התחברתי למה שאת מגדירה ומאוד מוקר לי. הבן שלי התעניין אך ורק בדברים ספציפיים. הוא מאוד רצה קשר אבל לא הבין איך לגשת או לפאנח מצבים חברתיים. בסופו של דבר התעקשתי על איבחון. הוא אובחן PDD NOS ותפקוד מאוד גבוהה. מאז האיבחון יש לנו גישה לכלים שעוזרים לו וגם הבן שלי היפוטוני שמאוד מקשה על משחקי חצר עם החברה. בקיצור ההמלצה שלי תעשי איבחון ותעזרי לילד שלך.

הבן שלי בן 12 וחצי אובחן כלוקה בתסמונת אספרגר לפני כ 4 חודשים , הוא לא יוצא מהחדר משחק רוב שעות היום במחשב, אין לו חברים ,אין לו חיי חברה ומדבר אך ורק על מחשחקי מחשב והאייפון שלו אך ורק, אי אפשר לדבר אתו על כלום חוץ מעל זה.
רציתי לשאול איך אני מתחילה מכאן ? הוא לא מעוניין בשום חוג או לצאת מהבית , מהו הטיפול המומלץ היום? האם יש מטפלים שמגיעים לבית על מנת אולי כן להוציא אותו מהבית ולהתחיל לנסות לפתח אצלו חיים מעבר לאייפון או משחקי המחשב????

שלום אוסי,
הבעיה שאת מציגה אכן משמעותית לכל ילד בגילו של בנך ואף יכולה להחמיר עם בעיות התקשורת שלו.
אני ממליצה לך לבחון את שלל הטיפולים המוצעים בשוק הטיפול ובהחלט יכולה להשיב לך כי ניתן למצוא מטפלים (כגון מנתח התנהגות וצוות מטפלים התנהגותיים) שיכולים להגיע לביתכם ולהבנות טיפול שיסייע בין השאר בהעסקה עצמית ומיומנויות חברתיות.
בהצלחה,
גילי

שלום וברכה
אנו מאמינים מאוד בשיטה ההתנהגותית, ויותר מכך, אנו מאמינים בעבודה פרטנית עם הילד ולא משנה באיזו גישה. האמונה שלנו מתבססת על התוצאות שאנו רואים עם הבן שלנו, ועל המחקרים שקראנו שבהם, בכל הגישות מודגש הנושא של העבודה הפרטנית.
כאשר אנו מחפשים גן תקשורת שיש בו את המרכיבים הללו גילינו, להפתעתנו שאין (כמעט) גנים כאלו. למה??? אחרי אלוט"ף ילדים לא צריכים את ההשקעה. הזאת. דיברנו עם אחראית באחד העיריות שנחשבות מובילות בארץ ואמרה לנו שהיא "מאמינה שילדים צריכים חויה של גן" ומה עם קידום אינטסיבי בתקופה הקריטית להפתחות? זה הם לא צריכים.
יש לכם הסבר לעניין כי לנו קצת קשה להלחם בתחנות רוח...

שלום אריה,
הנחת העבודה הבסיסית שלך מאוד נכונה, עבור ילדים רבים ואני מסכימה עם התסכול בחוסר של מערכות תומכות בלמידה יחידנית.
השיקול הוא בעיקר כלכלי ובכך שהמדינה אינה תומכת באופן מלא/ חלקי בטיפול התנהגותי או בלמידה יחידנית ממושכת. אי לכך ישנו קושי במימון תהליכי למידה המבוססים בעיקר על למידה פרטנית במוסדות ציבור.
חשוב לדעת שישנם גני המשך לגנים של אלוט ותוכל לברר זאת דרך העמותה באופן ישיר.
בנוסף, ישנו באמת ערך מוסף בשילוב במסגרת חינוך בה הלמידה היא קבוצתית ולכן תוכלו תמיד לתת את החלק של הלמידה היחידנית בשעות שלאחר הגן.
בהצלחה,
גילי

קבוצת הורים לילדים צעירים גילאי שנתיים עד שש בספקטרום האוטיסטי
בשנה האחרונה התגבשה קבוצה של הורים לילדים צעירים בעיר מודיעין, הקבוצה פותחת את שעריה למשתתפים חדשים ואתם מוזמנים להצטרף.
במפגשים אנו חולקים רגשות, דילמות, התמודדויות הקשורות לילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ולסיטואציה המשפחתית הנגזרת מכך.
להרשמה נא לפנות למרכז אלו"ט למשפחה טלפון 02-5635447 02-5665294.

בהצלחה!!!

תוכלו לתת טיפים להרכבת פאזלים לילד PDD? הוא נשבר אחרי כמה שניות גם בפאזל פשוט של 4 חלקים

היי,
טיפ ממש קטנטן,
נסי להרכיב את רוב הפאזל עבורו, איתו, כשהוא רואה כיצד את עושה את זה ואת החלק האחרון תשאירי עבורו.
לאחר כמה הצלחות הוציאי שני חלקים וכן הלאה.....
בהצלחה,
גילי

שלום רב , בני בן ה 3.5 נימצא מעון ריגשי לקראת שנה הבאה ומעבר לגן חדש הייתי רוצה להבין מה באמת ההבדל בין גן ריגשי וגן התנהגותי ואיך אדע מה מתאים לו יותר.
תודה.

שלום מיכל,
עבור גילו של בנך, בגיל 4 בתחילת השנה, כמעט ואין גנים התנהגותיים (למשל באלוטף עד גיל 3, הילדים מקבלים טיפולים בגישה ההתנהגות 3 שעות מדי יום). יש לעמותה לילדים בסיכון ולאלוט גנים בהן יש עבודה של מנתחת התנהגות והמעורבות שלה משפיעה בשני אופנים - האחד הוא הפעלת תוכניות התערבות להתנהגויות לא נאותות במרחב הגן (למשל תוכנית העושה שימוש בחיזוקים עבור ילד שמסרב להגיע למפגשים). האופן השני הוא בניית תוכניות טיפול לעבודה פרטנית עם הילדים בגישה ההתנהגותית. טיפולים אלה נערכים בין פעמיים לארבע בשבוע, לרב על ידי הסייעות בגן ומנתחת ההתנהגות. תלוי באיזה גן מדובר.
שאר הצוות בגן כזה כולל נשות מקצוע בתחום הפארא רפואי, אשר אינן עובדות בגישה ההתנהגותית. חלקן שואלות אלמנטים מן הגישה, אך פועלות באופן שהוא דומה למקובל גם בגנים אחרים.
בגן שבו אין מעורבות או נוכחות של מנתחת התנהגות, לרב אין טיפול קוגניטיבי, או שיש שעת טיפול שבועית עם הגננת. כל הטיפולים הם של צוות פארא רפואי, ולרב יהיה טיפול תירפיה מעבר לניתן בסל הטיפולים בגן התנהגותי. למשל גם טיפול במוסיקה וגם טיפול בתנועה.
בשני סוגי הגנים יש הבנה טובה של הלקות. בשניהם הצוות כולו מגבש מטרות טיפוליות עבור הילד, ואז כל מטפל פועל בטיפולים שלו ובאמצעים שהוא נוהג לעשות בהם שימוש, להשגת המטרה.
למשל, אם הצוות חושב שיש לעבוד על יוזמה ועל ויסות חושי, יעבדו גם על מטרות אלה בטיפול של מנתחת ההתנהגות. ההבדל המשמעותי יהיה בהקניית המיומנויות, גם בתחומים קוגניטיבי, אקדמי ובעיקר מיומנויות למידה, אשר אינן באות לידי ביטוי במטרות של הטיפולים הריגשיים (התיראפיות).
מקווה שזה יסייע לך

דיטה

גם רציתי לציין שיש לו דמיון די מפותח, משחק משחקי כאילו וכו.

לבנת יקרה,
ישנה חשיבות משמעותית לעירנות בעקבות קשיים התפתחותיים.
הפרופיל שאת מתארת הוא מגוון מאוד ומלא בהיבטים חיוביים, תקינים בהתפתחותם וכן בקשיים כאלו ואחרים. קצת קשה לדעת אם ישנו כאן קושי או רק עיכוב קל.
חשוב לדעת שעל מנת להיות בטוחים שקיים קושי יש לעקוב אחרי התפתחותו של הילד ולבחון את מידת ההתקדמות שלו לאורך זמן, לדוגמא האם המיומנויות החברתיות שלו משתנות? או שמא הוא נותר עם אותם הקשיים?
בנוסף, אם ישנה מרפאה בעיסוק שמכירה את בנך, אני ממליצה לך להיוועץ בה ולשאול מה דעתה על הקשיים שלו והאם יש צורך ללכת לאבחון. אם היא רואה אותו על בסיס קבוע היא תדע להעיד על שינוי.
מניסיוני, אם ישנו ספק מסוים מומלץ לגשת לאבחון מסודר (אם כי גילו של בנך צעיר לאבחון של אספרגר). נוירולוג או פסיכיאטר ידע לומר אם ישנו עיכוב התפתחותי משמעותי מדאיג.
בהצלחה,
גילי

תודה מראש על התמיכה.
בני בן שלוש, ילד שהתפתחותו בסך הכל תקינה אבל הוא סובל מבעיות בויסות החושי שבעיקר מתבטאות ברגישות שמיעתית ומגע. הוא קופץ מכל רעש בבית ולא ממש אוהב שנוגעים בו... אנחנו מטופלים אחת לשבוע אצל מרפאה בעיסוק ובהחלט יש שיפור, מילד שכל הזמן בתנועה ובחוסר שקט הילד יושב ומשחק ונראה יותר רגוע.

לפעמים אני מבולבלת ועולה בי החשש לאספרגר. ברצוני לתת מספר קוים כלליים לתאר את התנהגותו ואשמח להתיחסות
הוא אוהב חברה וילדים, אבל לפעמים נורא קשה לו איתם ורוצה שילכו או להתרחק מהמקום. לפעמים הוא מחכה את מה שהחברים שלו עושים למשל אם קופצים אז גם הוא ובמסיבות מאוד חשוב לו כל הזמן להיות ליד החברים שלו מהגן לרוץ איתם וכו. נראה שזה ממש חשוב ומטריד אותו איפה הם.
אם ילד לא רוצה לשחק איתו הוא יכול ממש להיעלב ולבכות ולהגיד: "__ לא רוצה לשחק איתי"... אם הוא קולט שמישהו כועס עליו הוא מבין את זה ולפעמים בוכה כי נעלב שדיברו איתו בתקיפות או התייחסו לא יפה.
מאוד אוהב להיות בבית, פחות אוהב לצאת. לפעמים עונה לי שקר בחוץ או שהוא רוצה לנוח ובגלל זה לא רוצה לצאת.
הוא מאוד תקשורתי, מדבר אלינו כל הזמן ומראה לנו דברים שעשה או בנה. אמנם בעיקר דברים שיוצר בבית ולא ממש מראה לנו דברים שעשה בגן.
הוא שואל המון" אבא\אמא את\ה דואג?" ולא ממש ברור למה... וגם שואל כל הזמן אם אנחנו אוהבים אותו" אתה אוהב אותי? אתה אוהב אותי הכי בעולם?
כשאני כועסת או מאוכזבת הוא מחייך חיוך מאולצ כאילו לפייס אותי...
אשמח להתייסות...
תודה

שלום לכולם,
אני שמחה להזמין אתכם לכנס- מדברים אוטיזם 2012
מטעם החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.
15/4-16/4 בשעות הבוקר.
נתראה שם,
גילי

שלום
תוכלו להסביר מה ההבדק בין אוטיזם קל שאף קשה לאבחן התנהגותית לADD?

תודה רבה

שלום רב,
ראשית אציין כי הלקות התקשורת- אוטיזם ולקות הקשב- ADD אינן בנות אותה משפחת לקויות אלא יש ביניהן מן המשותף באופן חלקי.
ילדים עם אוטיזם, מתאפיינים בעיקר בקשיים בשלושה תחומים בהם התפתחותם לקויה או חסרה: התנהגות, שפה ותקשורת, קשיים חברתיים. קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכולים בהחלט להיות מנת חלקם של ילדים עם אוטיזם אך הם אינם המאפיינים המרכזיים שמבדילים בין ילדים עם לקות תקשורת לילדים עם התפתחות תקינה כמו שאר המאפיינים שציינתי.
בנוסף, המונח אוטיזם קל הוא מעט לא מדויק, מאחר וישנן חמש תסמונות בקשת הספקטרום האוטיסטי (תסמונת רט, CDD, אספרגר, אוטיזם וPDDNOS ). כל הקשת נקראת ASD במונח המעודכן ועבור כל תסמונת ישנן דרגות חומרה של הלקות.
אני מניחה כי התכוונת שלקות התקשורת באה לידי ביטוי במספר מועט של תבחינים ולא בכולם או כי הנראה לעין בהקשר ללקות תקשורת הוא מועט ומינורי. עם זאת חשוב לזכור כי אין אבחנה כזו הנקראת אוטיזם קל.
ילדי ADD מאידך הם ילדים המאופיינים בקשיי קשב וריכוז (ללא הH המייצגת היפראקטיביות). ילדים אלו יכולים לפתח באופן משני קשיים חברתיים וליקוי תקשורתי, הימנעות מקשר משמעותי חברתי או עצבנות/ רוגז שיגרום לדחייה חברתית.
את ההבדל ניתן למצוא בקריטריונים המשמשים לאבחון של אוטיזם ומתבצע על ידי נוירולוג או פסיכיאטר ילדים.
בהצלחה,
גילי

רציתי לדעת אם טיפול במוסיקה יכול לעזור, או שזה רק יכניס את הילד יותר לעולם שלו..

שלום בתיה,
אנסה להשיב לשאלתך על אף שחסרה לי תמונה על מערך הטיפולים המלא של ילדך, גילו ורמת התפקוד שלו.
כעיקרון, אין סיבה להאשים ולפסול את התירפיה במוסיקה מראש. כדאי לזכור שמדובר בשעה שבועית בלבד, כדאי לזכור שהטיפול לא מכוון לחנך או ללמד מיומנויות, אלא מבקש לעשות ניסיון לבנות קשר בין הילד למטפלת, באמצעות הכלים שיש בקליניקה.
ההנחה היא כי בניית הקשר תוביל בעתיד לשיפור היכולת לבניית קשרים אחרים בעולם ותפתח את הילד להתנסות. אצל מטפלת טובה זו יכולה להיות עוד חוויה חיובית עבור הילד.
מה שכן יש לומר הוא כי גישת הטיפול הדינאמית היא לא להלחם בילד, לא להפריע לו להתנהגויות אוטיסטיות, אלא לעשות בהן שימוש כמנוף לקשר, לפרשן ועוד. לכן אם יש לך חשש שהתנהגויות מסוימות יחוזקו בתירפיה ותראי אותם יותר החוץ, הציגי את החשש שלך למטפלת המיועדת ותשמעי את דעתה.
ומדוע עולה מצידי שאלת מערך הטיפולים המלא? מאחר שיש הבדל בין מערך טיפולים מקדם לבין לקיחת תירפיה בודדת כטיפול מועדף.
מאחלת בהצלחה בהמשך,
דיטה

שלום, בני מאובחן כ pdd עבר שלב א וקיבלנו זימון לבחינה לשלב ב'. האם מגיעה לו בחינה מותאמת?

יוליה שלום,
עד כמה שידוע לי אין בחינות מותאמות לילדים עם אוטיזם,
האם הוא מאובחן עם קשב וריכוז? האם אתם מחזיקים ברשימת הקלות או התאמות שמגיעות לו על סמך הקשיים שלו?
במידה וכן תוכלו להגיש לאחראית בבית הספר והיא תאפשר לו לקבל את ההקלות הנדרשות.
בהצלחה,
גילי

שלום רב.
בן שלי בן 5,לומד בגן יעוקב היתפתחותי.
ליפני שבועים עשינו בדיקת דם גנטית Xשביר,עדיין אין תשובה.
כמה זמן לוקח לקבל תוצאות,ואיך מתרגנים אם בדיקה לא תקינה?
תודה,מיכה

שלום מיכה,
ניסיתי לחפש תשובה לגבי משך הזמן עד לקבלת תשובה ואני מודה שלא מצאתי. אני מציעה שתבדקו זאת עם המכון בו ערכתם את הבדיקה.
לגבי הטיפולים האפשריים - טיפול התנהגותי הוא בהחלט אופציה אפשרית. מניסיוני האישי עם ילד עם תסמונת X שביר וגם מעדויות שקראתי ברשת יש אפקטיביות לטיפול, כפי שמשיגים גם עם ילדים עם אבחנה של פיגור שכלי.
תיקח בחשבון שטיפול יהיה מתאים לשעות אחהצ, מאחר שבנך נמצא בגן בשעות הבוקר. חשוב למצוא את הדרך לטיפול אשר יהיה בשיתוף פעולה עם הצוות המקצועי בגן והמטרות לעבודה יהיה משותפות, עד כמה שניתן כשמדובר בגישות שונות.
לידיעתך - אין סל מטרות שונה לילד עם אוטיזם לעומת ילד עם תסמונת X שביר. ההחלטה על המטרות ללימוד נעשית על פי התפקוד של הילד, יכולותיו בתחומים של תקשורת , שפה, קוגניציה, מיומנויות תפקודיות ועוד. כך שתהה התשובה אשר תהה, תוכלו לשקול טיפול משלים לזה הניתן בגן.
אני ממליצה שתשוחחו גם עם הצוות בגן על המחשבות שלכם לטיפול אחהצ ותשמעו את המלצתם. כמובן תצטרכו גם לבחון את היכולת לעמוד בתשלומים על טיפול שאינו ציבורי אלא פרטי כולו.
בהצלחה בהמשך,
דיטה

שלום, אני שואלת את השאלה עבור אחותי...
יש לה ילד גבוה מאוד שמשולב בגן רגיל שנה שנייה. הוא בן 5, ועתיד בשנה הבאה לעלות לכיתה א'. מחר יש פגישה עם הפסיכולוגית שרואה אותו בגן, ואחותי אמרה לי שהפסיכולוגית אמורה להציע/לבקש אבחון פסיכודידקטי. השאלה, מה זה? האם זאת תהיה המלצה או חובה? למה העניין נועד? כמה זה קובע לקראת עלייה לכיתה א'? ועוד משהו: האם הפסיכולוגית היא הסמכות היחידה שמחליטה על זה שיעלה לכיתה א' רגילה, או שזה מגיע יחד עם המלצת גננת לוועדת ההשמה? תודה!!!

שלום מיכל,
מקווה שלמרות שהפגישה כבר נערכה יהיה לכן ערך בתשובה.
להבנתי, באבחון פסיכו דידאקטי לא בוחנים רק יכולות דידקטיות בתחומי אינטליגנציה, חשבון וקריאה / אוריינות, אלא גם בוחנים את המצב הריגשי של הנבחן. למשל אם נלחץ, אם אינו משתף פעולה, אם נינוח ובטוח בעצמו.
ניתן לשער שהפסיכולוגית מעוניינת באבחון כזה על מנת לקבל תמונה מלאה יותר לגבי הילד לפני שתיתן את המלצתה. סביר שהיא מכירה אותו על בסיס מפגשים לא תדירים ומעוניינת להכיר עוד פנים בו, ביכולותיו וקשיו.
אבל דעי שיש נהלים במעבר בין המסגרות -
לקראת ועדת ההשמה הגננת ממלאה שאלון (אולי הפסיכולוגית יועצת לגננת במילוי השאלון , אך הוא באחריות הגננת ובחתימתה) והשאלון מועבר להורים לידיעה ולחתימה.
הפסיכולוגית מעבירה את חוות דעתה לפיקוח לקראת הועדה.
יש דרישה לאבחון עדכני , אם אני לא טועה במקרה שעברו למעלה משנתיים מאז האבחון האחרון. ואז אפשר לבחור בין אבחון אצל פסיכולוג או בבטריה שלמה של האבחון, או באבחון מסוג אחר - כפי שמציעה הפסיכולוגית. זוהי בחירה של ההורים באיזה אבחון לבחור ובוודאי שלא ניתן לחייבם ללכת לאבחון פרטי ויקר. עקרונית, יספק את הועדה לראות אבחון בו מופיע שהילד עדיין מצוי על הספקרום.
בועדה שוקלים את כל המידע, בעיקר את זה שמעבירה הגננת, שכן השאלון שהיא ממלאה נוגע לכל תחומי התפקוד. ההורים נמצאים בועדה ויכולים להציג גם הם חוות דעת על התפקוד של אנשי מקצוע מטעמם. כמובן גם חוות הדעת של הפסיכולוגית תבוא בחשבון, אך אינה בלבדית בדרך להכרעת הועדה.
נאחל בהצלחה בהמשך הדרך,
דיטה

היי, אני לומדת כרגע לימודים אחרים בתחום דומה ומעוניינת לנסות (בגלל מצב כלכלי לא מזהיר) להצטרך גם ללימודים אצלכם. לצורך כך אשמח לדעת כמה הקורס עולה, על מנת שאוכל לדעת אם יש באפשרותי לעמוד בתשלומים כעט או שאאלץ להמתין לשנה הבאה. כאשר התשלומים על הלימודים הנוכחיים שלי יסתיימו. תודה מראש. אסנת :)

אסנת שלום,
הפורום מיועד לשאלות כלליות בנושא הטיפול ההתנהגותי.
במידה ואת מעוניינת בלימודים- את מוזמנת לפנות אלינו במייל: info@liorcenter.com
בהצלחה,
גילי