פורום הפרעות אכילה עמוד 66

שלום ,אני בת 14.5 בקרוב 15
גובהי כ-1.52 ואני שוקלת עכשיו בין 43-44 ק''ג
אחרי שירדתי מ48 ק''ג .
בהתחלה זה התחיל כמו כל דיאטה נורמלית בנוסף לזה שאני מתעמלת הרבה [הליכות ,ריקוד וכו']
הוספתי לעצמי עוד ספורט ,הפחתתי במתוקים וכו' ..
ובחודש האחרון זה כבר מתחיל להיות בהגזמה -אני מוצאת את עצמי לפעמים אוכלת רק סלט ומסטיק במשך כל היום ושהבנתי שהמצב יוצא מגדר שליטה ולקחתי גם עוף פשוט היה לי קשה לאכול אותו והתייסרתי על ביס .אני שותה אחרי כל ארוחה תה ירוק בגלל שזה גורם לעיכול טוב ואם אני רעבה אני אוכלת ירק .היום תפסתי את עצמי בידיים ואכלתי בבוקר גמבה ובצהריים אכלתי מלא :
עוף קטן ,קצת מרק וטיפה ירקות מוקפצים ובערב סלט עם קצת גבינה בולגרית .
אני מרגישה עכשיו קצת לא טוב עם עצמי שאכלתי כ''כ הרבה יחסית למרות שאחרי ארוחת הצהריים שלשלתי 3 פעמ' .אני מקפידה לפחות כל יום הליכה של כ-40 דק' לפעמים יותר בתוספת כפיפות בטן בזמן הצפייה בטלוויזיה . הפחד הגדול שלי זה בעצם עכשיו להשמין את הכל חזרה אם אני אתחיל לאכול נורמלי בעוד שאני רוצה לרזות עוד 2 ק''ג וזהו .
מה קורה איתי ? תודה .

מירית שלום. נראה שנושא האוכל מאוד מעסיק אותך , ולא משאיר לך מקום לחשוב על דברים אחרים. לא אכנס פה להרגלי האכילה שלך , שברור שאת מצמצמת יותר מדי, רק אמליץ לך לגשת לאבחון במרפאה שמטפלת בהפרעות אכילה בהקדם. קרן.

שלום ,
בבוקר קצת ירקות עם חצי מעדן 0%
ובצהריים עוף מבושל עם סלט
וזהו .
האם זה מראה על הפרעת אכילה או תת תזונה ?
מה עליי להוסיף לתפריט ,אם לא להוסיף בכלל ?
איך אני יוסיף מאכלים לתפריט בלי להשמין אם כן .
תודה .

שלום,

לפני כ 3 שנים ניסיתי לרזות.
( רק ספורט והייתי אוכלת מלא פסטה כי הבנתי שזה נותן אנרגיה וזה ממש בריא...) רזיתי יותר ממה שרציתי.
( גובה 1.56 משקל 44) פלג גוף העליון ממש רזה והתחתון נורמלי.

אני רוצה להשמין.
תתנו לי עצות!!
בבקשהההההההההה!
ניסיתי לאכול מלא - לא עוזר לי.


תודה מראש.

שלום לך. אני ממליצה לך לגשת לרופא המשפחה ולדיאטנית. כדאי לקבל תמונה מדוייקת יותר , ורק אז לקבל המלצות תזונתיות.לכן אני לא מוצאת לנבון לתת לך המלצות בפורום, כי יהא זה לא מקצועי. קרן.

שלום לכולם, גם אני הפכתי להיות בטטה ואני לא מבינה מאיזו סיבה. אני בת 16 ועד לפני שנה בערך הייתי דיי רזה...אבל בזמן האחרון אני תופחת ותופחת במיוחד באזור הירכיים והתחת. אני כבר שוקלת 58 ואני 1.65....אני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל? כל המשפחה שלי רזה..ודיאטה זה משהו מעולם אף אחד לא עשה. הבית מלא הממתקים ועוגות ושטויות וכשביקשתי מאמא שלי שתכין לי לארוחת ערב סלט גדול היא אמרה לי שסלט זה לא אוכל....

אני שוקלת 61.5 וגובה שלי הוא 1.64
כמה אני צריכה להוריד כדאי להגיע למשקל נורמאלי.?
אני בת 13

את לא בעודף משקל. קרן.

אז מהו המשקל הכי נמוך שיכול להיות לי (בגבול הבריא)?

אני שלום
לא אוכל לענות לשאלתך מאחר ואין לי נתונים מספקים עליך כגון מבנה גוף, עקומת הגדילה שלך (משקלים וגבהים קודמים). אני ממליצה לך לא לשאוף למינימום המשקל האפשרי. כרגע את נמצאת בתהליך גדילה למשל לגובה וכל דיאטה מיותרת תיפגע בתהליך הגדילה שלך. בכל מקרה אם הנושא מאוד מטריד אותך את יכולה לגשת לדיאטנית קלינית אשר תייעץ לך כיצד לנהוג.

שלום,
חברה טובה שלימתחילה להדאיג אותי, היא מדוכאת מחייה הנוכחיים עם המשפ', החבר, החברות, ועוד והיא פשוט הפסיקה לאכול, סנדוויץ לארוחת בוקר וזהו זה כל היום, בחודש ירדה 3 ק''ג, ההורים שלה עובדים כל היום ואין אוכל מבושל אלא הכל מוכן. היא נמצאת בתת תזונה מבחינת אבות המזון, הלכה לדיאטנית ולייעוץ ועדיין לא יישמה את מה שנאמר לה. המצב מדאיג אותי במיוחד כי היא חתיכה ונראית מאושרת מהמצב, ובמיוחד הוריה, לא נראים לי דואגים במיוחד לא נראה כי איכפת להם. אני משוחחת עמה המון וזה לא עוזר מה לעשות???
תודה.

שלום לך. תנסי ליידע את יועצת בית הספר. חשוב להביא את חברתך להבנה שהיא זקוקה לטיפול. קרן.

אני לא חושבת שיש לי הפרעות אכילה כמו אנורסיה וכאלו, אני פשוט לא מצליחה לשמור על משקל יציב. לפעמים אני אוכלת המון ואז משמינה ואחרי כמה זמן אני נבהלת ונכנסת לדיאטה מטורפת בשביל לרזות. למה המשקל שלי לא נשאר אותו הדבר?
אני כך כך אוהבת לאכול...זוהנחמה הכי גדולה שלי..אני לא יכולה לחיות בדיאטה כל הזמן....
הייתה תקופה ששתיתי תה טיטבתי וחוץ מכאב בטן זה לא עשה לי כלום...יש למשיהו רעיון מה עוד אפשר לקחת?

שלום דנית. כמו שכבר בטח נוכחת לדעת אין שיקויי פלא , ואין דיאטות אינסטנט. לא אוכל לתת לך יעוץ תזונתי מלא בפורום אך אועל להגיד לך שמילות המפתח הם דרך חיים ותזונה מאוזנת , לא דיאטה. אני ממליצה ך לגשת לדיאטנית קלינית שתעזור לך לתכנן את התפריט היומי שלך לפי חייך ולפי העדפותייך במזון (גם תשוקותייך במזון...) . כשתזונה נכונה היא דרך חיים, אפשר לכלול בה גם מזונות לא דיאטטים, פשוט צריך ללמוד כמה מתי ואיך . קרן.

איך מתבצע הטיפול אצלכם???האם המסגרת מוגדרת כפרטית???כי אני מאוד רוצה לבוא הבעיה היא שאין לי כ"כ יכולת להוציא כ"כ הרבה.
אשמח לתשובתך.ערב מקסים לכל בנות הפורום

משקלי 49 ק"ג 1.64 היכן זה נמצא מבחינת טווח ה-BMI?

ה-BMI הוא 18.2 כלומר תת- משקל. טווח הנורמה הוא 20-25.קרן.

אני בת 31 אחרי 2 לידות1.65 שוקלת 82 , אני פשוט אוהבת לאכול לא בהכרח אוכל אם כי ממתקים מתוקים וחטיפים , מתי אדע שזאת הפרעת אכילה או סתם אהבת יתר למתוקים?

האם יש בולמיה בלי להקיא כי כל הזמן אני מחפשת מה לאכול ואם אין משהו מתוק אני "אייצר" אותו ולא מפריע לי לאכול מתוק ולקפוץ למלוח ואח"כ גם לקנח בחמוץ ( הכוונה באותו הרגע) מה את יכולה להבין מתיאור זה ? שמגיע לפחות פעמיים שלוש בשבוע?

לא אוכל לאבחן בפורום, אך אני ממליצה לך להתחיל בייעוץ דיאטני , ואם זה לא יספיק לשקול אבחון במרפאה שעוסקת בהפרעות אכילה . קרן.

בפורום הזה לא אוכל כמובן לאבחן או לתת קריטריונים לאבחון , זה יכול להיעשות רק במרפאה. בכל אופן , השמנת יתר אינה בהכרח מעידה על הפרעת אכילה. אכילה התקפית (בולמוסים) בלתי נשלטת בתדירות מסויימת , מרמזת לכיוון הפרעת אכילה. כמו כן הפרעה כשמה היא , מפריעה לתפקוד בחיי היום יום, כלומר בהפרעת אכילה ההתעסקות עם אוכל מאוד מפריעה גם ברמה הנפשית . חג שמח קרן.

חג שמח לכל חברי הפורום. אני מאחלת לכם חג שבו תיהנו ולא תדאגו...
שלכם קרן.

הי. הוגדרתי כאנוקסית לפני שלוש שנים. האמת שאז עוד אכלתי יותר מהיום!!!אבסורד. לא פסק המחזור למשך יותר מחודשיים. הרגשתי טוב. התעמלתי .עבדתי. לא מובן המצב. לפני שנה פניתי להומופאט כי רציתי לטפל בנפש. ובוסטבוליטיס. לקחתי כדור אחד בלבד. של רמדי והפסקתי כי זה עשה לי רע. מאז אני אוכלת פחות והאמת- מלא ירקות קצת פירות ומנת חלבון ביום -שזה הוספתי רק בחצי שנה האחרונה. משום מה אני משמינה כל הזמן- כבר הגעתי ל-58 קילו ואני לא מבינה למה?! זה מתסכל אותי מאוד. ממה השומן ? אני חזקה ויש לי טיפה יותר שריר אבל לא היסטרי. אני לא מבינה ומאוד מתוסכלת. בלוטת התריס שלי תקינה. אני רוצה לאכול יותא מגגון וחופשי אך חוששת מלהשמין יותר. אני בת 25. נשואה טרייה. רוצה ילדים בקרוב אבל קודם רוצה איזון

מישל שלום. הדרך הטובה לשקם את המטבוליזם שלך , כלומר קצב חילוף החומרים היא לאכול יותר אוכל ויותר מגוון. כשהגוף מקבל מעט קלוריות (וכך התרשמתי משאלתך) הוא "מכריז" על "מצב חרום" (סטרס) ומוריד את המטבוליזם , כלומר שורף פחות.. וזה מנגנון הישרדותי.
דבר נוסףהוא המשקל שציינת - 58 ק"ג לא נשמע לי הרבה (למרות שלא ציינת גובה). אני ממליצה לך בחום לפנות למרפאה שעוסקת בהפרעות אכילה, או לפחות בתור התחלה לדיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה. בהצלחה וחג שמח . קרן.

אני מגיל 16 סובלת מהפרעות אכילה בולמיה,אכילת יתר כפייתית,העובדה שההפרעה הזאת מונעת ממני להגשים חלום מאוד קטן עבור אחרים ובשבילי החלום של חיי זה להיום רזה להגיע למשקל 60,אני כרגע שוקלת 75 ,אני סובלת מהתופעות הלוואי של המחלה שהם
אובססיה למציאת פתרון להרזיה
אובססיה לחקר הנפש למה אני חולה
חיפוש אחרי פתרון פסיכולוגי או רוחני (אימון אישי לעומת טיפול פסיכולוגי)
עיסוק אובססיבי במראה החיצוני שלי זה אומר להסתכל במראות כל הזמן ,בחלונותהראווה בחלונות הרכבים תמיד להיותבהיכון מול קמט שיוצא לי,
לפעמים אני רוצה לקום ולעזוב הכל את כל הנישה הזאת של הפרעות אכילה כאילו היא לא קיימת בי ,פשוט לחיות באשליה שהיא לא חלק מממני אבל זה לא עוזב אותי ,כאשר אני לא מצליחה למלא צורך אחד שנמצא בי שלא מרפה ממני וזה להראות טוב להיות רזה ,אני כרגע ממש לומדת לאהוב את עצמי ולהתאהב בעצמי מיום ליום ,כי תמיד אמרו לי שאני לא אוהבת את עצמי מספיק,אז אני לומדת לאהוב אבל הרצון העז הזה לרזות ולסיים את הפרשייה של דיאטה הפרעות אכילה חקר הנפש ועוד אני פשוט חייבת לסגור את המעגל הזה והפעם החלטתי לצאת למלחמה אחרונה על החיים שלי ,כי המחלה הזאת הביאה אותי לבחירות לא נכונות לזוגיות הרוסה תמיד הייתי עם גברים שלא רצו אותי שהשפילו אותי שלקחו אותי רק לסקס ,(אבל תודה לאל אני כרגע מאחורי זה אני מכבדת את גופי והחלטתי שמי שירצה אותי ואת גופי יצטרך להוכיח ולהשקיע כי אני שווה הרבה .,תמיד אשמתי אחרים במחלה שלי אמא אשמה ,האי איזון כימי במוח שטוענים שיש לי ואז אני סובלת משינוי במצבי הרוח שינוי קיצומי,
דיכאון שמבקר אותי לפעמים,וכל הפנימיות שלי שפצועה אבל אני כרגע באה ממקום אחר אני בהתקדמות ,
אבל אני רוצה לסיים את המעגל הזה לסגור אותו,שזה אומר לרזות ולהתמודד מול כל הכשלונות שמונעים ממני להרזות
השאלה שלי מאיפה להתחיל?האם ללהיפרד מהמחלה זאת דרך אחת?
ולהפסיק לחקור את עצמי ולעסוק בדברים אחרים?
או להמשיך ולחקור ולחפש למרות שזה מתסכל אותי
האם ללכת לקבוצות תמיכה אולי תוכלי להמליץ לי על כך
והאם הילד הפנימי שלי חולה ואך אוכל לרפא אותו או אותה?

סימה שלום. מתוך דברייך נשמע שאת מצויה בקונפליקט קשה.האם להיפרד מהמחלה שבשבילך זה כמו לוותר על החלום (מה ששגוי מאוד) או לוותר על המחלה ולהתמודד באמת עם הנפש הכואבת. עצם העובדה שאת מצויה בקונפליקט, זהו זמן טוב להתחיל טיפול במרפאה עם צוות רב מקצועי שמטפלת בהפרעות אכילה. בברכת חג שמח קרן.

שלום לך,
אני בת 28 אמא לשני ילדים.
סבלתי בעבר במשך 10 שנים מאנורקסיה וטופלתי ע"י פסיכולוגית.
איני יודעת להשים את היד על הנקודה בה התחלתי להחלים,יכול להיות
שזה בעקובות כך שמשהו קטן גדל בתוכי..
בכל אופן אני היום שוקלת 49 ק"ג 1.64 ואוכלת מתי שאני רעבה,ולא כ"כ מוטרדת מהמשקל.
הנקודה היא שנשאר לי הרגל ישן -שימוש במשלשלים זה משהו שהולך איתי
שנים.ניסיתי באמצעות רופא להיגמל אך אני כבר מכורה וברגע שאני לא משתמשת אני לא נכנסת לשירותים בכלל ואני בתוך תוכי כנראה מפחדת להשמין ברגע שאפסיק.האם זה מוגדר עדיין כהפרעת אכילה????או שזה התמכרות פיזית???אשמח לתשובתך,ומודה לך שאת אוזן קשבת בשביל אלו שכ"כ צריכות את זה,מי כמוני יודעת עד כמה זה קשה.

שלום לך. שימוש במשלשלים הוא בהחלט מרכיב של הפרעת אכילה, אך על מנת לאבחן הפרעת אכילה נדרש אבחון ב-4 עיניים , מה שכמובן איננו עושים בפורום זה. על מנת להיגמל משימוש במשלשלים אני ממליצה לך לפנות למרפאה שמטפלת בהפרעות אכילה לאבחון. רצוי מרפאה שכוללת צוות רב מקצועי. ייתכן שדיאטנית תספיק, אך ייתכן שידרש יותר מכך , וזאת בהתאם לאבחון ןלמדיניות המרפאה. אגב , ממשלשלים לא מרזים , היות והמשלשלים עובדים רק על החלק התחתחון של מערכת העיכול , כלומר המעי הגס. אולם מאבדים מאידך , נוזלים ומינרלים , שמסוכן לבריאות. כמו כן השימוש ארוך הטווח גורם למעיים עצלים. מומלץ גמילה ממשלשלים במסגרת טיפולית , כך שיסייעו לך לשקם את העיכול ככל שניתן, ויפה שעה אחת קודם.. בהצלחה וחג שמח. קרן.

תודה על תשובתך המהירה.אני יודעת שמשלשלים לא מרזים,אבל הכמויות שאני נוטלת הן לא סטנדרטיות במיוחד(מעל 30 ליום),אני גרה באיזור השרון לאן עדיף לי לפנות לשם בירור???
חג שמח

שלום
נשמח לעזור לך במרפאת נופית בהוד השרון שפרטיה מופיעים בכותרת הפורום.
לאור התיאור שנתת, כדאי שתקבלי טיפול בהקדם.

בהצלחה וחג שמח

קרן

שלום לך קרן,
אני מורה לבלט קלאסי.
זאת הפעם הראשונה שאני נאלצת להתמודד עם אנורקסיה בכיתתי.(בולימיה קצת יותר קשה לאתר)
בתור אחת שחוותה גם אנורקסיה וגם בולימיה בחיי המקצועיים אני מכירה את כל הסימפטומים,הסמויים והלא סמויים. יש לי תלמידה בעלת גוף יפה יפה שהתחילה להרזות באופן קיצוני,אני פניתי אליה ושוחחנו על המחלה ועל ההשלכות שלה,היא הבטיחה שתפנה לעזרה מקצועית
והיתה אפילו כתובת. אני גם שוחחתי עם אמה,שהיתה נגד טיפול מקצועי,היא טענה שהילדה לגמרי מודעת למצבה,"שהיא לא אוהבת את עצמה במצב כזה" ושהן בכלל חברות טובות ויעלו ביחד במשקל. כמובן ששמחתי לשמוע שהכל "בקונטרול" וקיוותי לטוב. הזמן עובר והילדה לא עולה במשקל
היא חיוורת ומאפרת את לחייה בסומק בכדי להסתיר.היא נראית שברירית ועצובה.
אני לא יודעת מה לעשות,אני לא רוצה להתערב יותר מדי בחיי המשפחה,ומפחדת להעיר לילדה יותר מדי,בדרך כלל זה נותן תמריץ לרדת עוד. הדבר היחידי שאני יכולה לעשות באופן אישי זה לאסור עליה להשתתף בשיעורי.(היא מאוד אוהבת לרקוד).
דבר נוסף הוא שמצבה גורם לכל הבנות סביבה לרצות באופן סמוי להדמות לה וגם הן מוטרדות מהנושא.אני מצידי נוהגת לעשות שיחות פתוחות על הנושא בכדי שיבינו למה זה יכול לגרום.
הייתי רוצה לשמוע מה דעתך ,איך להתנהג במצבים כאילו שהאסטטיקה של הגוף כל כך חשובה
והולכים על חבל כלכך דק.
תודה מראש על תשובתך...

רומי שלום.אני שמחה שפנית לפורום עם שאלה כל כך חשובה. אתחיל משאלתך השניה, לדעתי חשוב להזמין איש מקצוע (דיאטן למשל) לשיעורים שלך שיתן הרצאה על תזונה נכונה , על מיתוסים בתזונה , ועל דיאטות מסוכנות. רצוי שלא תהיה זו הרצאה שמדברת באופן ישיר על ההפרעות אכילה, על מנת לא לעורר את התופעה אצל בנות שלא הכירו אותה בכלל, כלומר לא לתת רעיונות....
באשר לילדה הספציפית ששאלת עליה, שאני מניחה שהיא קטינה, את מצויה באמת במצב בעייתי. כמורה את יכולה להגיד לה שלא תוכל להשתתף בשיעורים, אלא רק לאחר בדיקות רפואיות מקיפות ואישור מרופא המשפחה, זו זכותך כי את לא רוצה שתסכן את עצמה מבחינה פיזיולוגית (.חשובים מדדים כגון רמות אשלגן , לחץ דם ודופק ). את יכולה לנסות גם להתנות את חזרתה בטיפול ובעליה במשקל. חשוב שתבהירי לה שהדלת פתוחה בעבורה לחזור, ושאת לא מגרשת אותה.להסביר לה שכעת היא מסכנת את בריאותה באם היא רוקדת. אולי כדאי לך לשקול גם אפשרות לפנות ליועצת בית הספר. בהצלחה קרן.

האם אפשר לצאת מבולמיה? כמה אחוזי הצלחה?

תודה

שירית שלום. כן אפשר לצאת מבולימיה. החלמה מלאה היא סביב 40- 50 %, וישנם אחוזים יותר גבוהים להחלמה חלקית. קרן.

שלום לך קרן,
אני מורה לבלט קלאסי.
זאת הפעם הראשונה שאני נאלצת להתמודד עם אנורקסיה בכיתתי.(בולימיה קצת יותר קשה לאתר)
בתור אחת שחוותה גם אנורקסיה וגם בולימיה בחיי המקצועיים אני מכירה את כל הסימפטומים,הסמויים והלא סמויים. יש לי תלמידה בעלת גוף יפה יפה שהתחילה להרזות באופן קיצוני,אני פניתי אליה ושוחחנו על המחלה ועל ההשלכות שלה,היא הבטיחה שתפנה לעזרה מקצועית
והיתה אפילו כתובת. אני גם שוחחתי עם אמה,שהיתה נגד טיפול מקצועי,היא טענה שהילדה לגמרי מודעת למצבה,"שהיא לא אוהבת את עצמה במצב כזה" ושהן בכלל חברות טובות ויעלו ביחד במשקל. כמובן ששמחתי לשמוע שהכל "בקונטרול" וקיוותי לטוב. הזמן עובר והילדה לא עולה במשקל
היא חיוורת ומאפרת את לחייה בסומק בכדי להסתיר.היא נראית שברירית ועצובה.
אני לא יודעת מה לעשות,אני לא רוצה להתערב יותר מדי בחיי המשפחה,ומפחדת להעיר לילדה יותר מדי,בדרך כלל זה נותן תמריץ לרדת עוד. הדבר היחידי שאני יכולה לעשות באופן אישי זה לאסור עליה להשתתף בשיעורי.(היא מאוד אוהבת לרקוד).
דבר נוסף הוא שמצבה גורם לכל הבנות סביבה לרצות באופן סמוי להדמות לה וגם הן מוטרדות מהנושא.אני מצידי נוהגת לעשות שיחות פתוחות על הנושא בכדי שיבינו למה זה יכול לגרום.
הייתי רוצה לשמוע מה דעתך ,איך להתנהג במצבים כאילו שהאסטטיקה של הגוף כל כך חשובה
והולכים על חבל כלכך דק.
תודה מראש על תשובתך...

שלום לך .אני בת35 +שלושה ילדים מקסימים ומוכשרים.אניבולמית מגיל 17בערך,אני כותבת לך, אך בתוכי אינני מוכנה להיפרד מהבולמיה שהפכה לחלק מהותי ממני.אני מסתדרת ומנווטת את "החיים" יחד עם ההקאות.יש לי הרושם ,שתישלכי אותי לחפש טיפול ב"אחד מבתי החולים"... ,אך אני סמוכה ובטוחה, כמו קודמותי ,שאין להם מענה .ובמקרה הטוב המענה הוא עבור צעירות... ,ובכל זאת אני אחכה לתשובה ממך.מעריכה אותך על כל תרומתך .ומודה לך מראש. נ.ב :אם את שואלת איפה בעלי בתמונה ,אז כן הוא ודאי יודע.

שלום לילך. האם את בטוחה שאינך מוכנה עדיין להיפרד מהבולמיה? מתוך מה שכתבת, שמאוד נוגע ללב אגב, את מרגישה שאת די חיה את החיים מהצד. את רק בת 35 , ומגיע לך לחיות את החיים במלואם ולא רק לנווט בהם . אני בוודאי לא מחדשת לך , שהבולמיה היא רק סימפטום של מצוקה רגשית כתוצאה מדברים שאת כבר "סוחבת" איתך הרבה שנים .לא ציינת אם ניסית איזשהו טיפול בעבר? אשמח אם תעדכני אותי. בכל מקרה קיימים טיפולים במסגרות הציבוריות לא רק למתבגרות. ישנן מרפאות לא אשפוזיות גם במספרבתי חולים וגם במסגרות פרטיות שנותנות מענה למבוגרים. אני חושבת שעצם פנייתך לפורום מעידה שיש חלק בך שרוצה ללמוד לרצות להיפרד מהבולימיה. המון בבהצלחה, ואשמח לענות לך על עוד שאלות . קרן.

אני בת 15...
שוקלת 48.5 וגובהי הוא 1.63
האם אני בתת משקל?..

שלום לך. מבחינה טכנית אני יכולה לומר לך שלפי עקומות הגדילה , שהן המדד לשאלתך, משקלך נמצא בטווח התחתון של הנורמה. מתוך נתונים אילו אינני יכולה לומר לך האם התזונה שלך תקינה או לא, מכיון שלא ידועה לי ההיסטוריה של המשקל שלך , התזונה שלך , הגנטיקה של משפחתך , בדיקות הדם שלך וכו'. אם את מודאגת מאיזשהי סיבה (כגון ירידה במשקל וכד') כדאי שתגשי ליעוץ עם רופא המשפחה. קרן.

אני בת 17 והחברה הכי טובה שלי סיפרה לי אתמול שהיא מקיאה כל ערב. היא באמת רזתה המון ואתמול שאלתי אותה איזה דיאטה היא עשתה אז היא סיפרה שהיא מקיאה. אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת כמה פעמים בכל מותר להקיא שזה בסדר ומתי זה מעיד על הפרעת אכילה???
מצד אחד היא נראית מעולה, והיא גם לא נראית חולה או משהו אז יכול להיות שזה יעבור לה מעצמו..אבל מצד שני - אני לא יודעת אם צריך לספר למישהו או לא....מה לעשות???

הי נינה. מתוך התיאור שלך , ייתכן מאוד שלחברה שלך יש הפרעת אכילה. בכל אופן להקיא זה אף פעם לא תקין, ובתדירות של יום יום ,זה הרבה מאוד. לדעתי חשוב ליידע מישהו באשר למצבה של חברתך, את יכולה לפנות ליועצת בית הספר. במקביל את יכולה לדבר עם חברתך ולהציע לה לפנות לעזרה, ולשתף את הוריה או לפנות בעצמה ליועצת. כדאי לך לומר לחברתך שהיא מסכנת את בריאותה ויכולה לגרום לעצמה לנזקים קשים - כמו קרעים בושת שמובילים להקאות דמיות , לדום לב ואפילו מוות .בהצלחה קרן.